אוויר צח וטיולים בלי מנשא

[מיכל_שרייבר*]

פתאום שמתי לב שמאז שג'ולי נולדה האוויר הפתוח היה חלק משגרת חיינו - בטיולים, בשהות בגינה, ובמשפחתון בחצר, אבל בחודשיים שלושה האחרונים הוא כמעט נעלם: נהיתה עונת מעבר ועכשיו אפילו חורף, במשפחתון פחות יוצאים וגם בבית, וחוץ מזה, משהו חשוב - מאז שג'ולי ירדה מהמנשא, סביב גיל שנה, לא מצאתי פתרון חלופי לטיול בפרדסים: ללכת נמאס לה מהר (למרות שהיא הולכת מצוין, בת שנה ושבעה חודשים), על הידיים קשה, העגלה לא מתאימה לתנאי השטח המשובשים... אני מודה גם שקשה לי לחשוף אותה לקור, כי אני לא אוהבת קור ומרגישה לא בטוחה בנוגע למידת הקור שהיא יכולה לספוג...
בקיצור, אשמח לשמוע מנסיונכם.

[?_?_?????*]

מה עם לקחת מנשא גב על הגב וילדה יד ביד, וכשהיא מתעייפת ללבוש אותה?

[ארני_ש*]

אנחנו כל הזמן בחוץ , קרוב לבית (אבל זו לא חוכמה כי לא גרים בעיר)
היא מנווטת לאן רוצה ללכת ובמה להתעסק , לרוב ממש ברדיוס קרוב . גיליתי גם שאין לה רגישות רבה לקור .
גם לי לא הייתה בתור ילדה .
את מוזמנת אלינו בכל מזג אויר , כמעט, לשוטטות משותפת בחוץ.

[אביב_חדש*]

הקטנה הולכת לכל מקום. קצת חבל לי על הנעליים שיתקלקלו, ועם גרביים זה קצת קר ורטוב כשהכל מבוצבץ מסביב, אבל באופן עקרוני אני לוקחת איתי מנשא, ומתחילים בהליכה. בשלב כלשהו עוברים למנשא.

[יונת_שרון*]

אפשר גם על הכתפיים.

[אממ''פ*]

זה דיון מעניין מהכוון של חשיפה לקור,
ברשותכם,
אני מעולם לא סבלתי מקור עד לפני כמה שנים שנהיה חורף קשה בארץ,וגם זה רק בערב בבית כשאני יושבת,בחוץ אני מסתובבת עם חולצה קצרה,רוב היום.
אני זוכרת שקראתי בזמנו אייטם אנקדותי "בידיעות",על זה שברוסיה ובסיביר בפרט חושפים את הילדים לקור בגיל 6 ע"י זה שזורקים אותם למים בחורף,וזה נותן להם "מכת קור" וזה מחסן ומחשל אותם.
דיי התעללותי.אבל לפעמים בחורף כששכחתי להדליק את הדוד ולתינוק היה קקי מאסיבי,הייתי רוחצת לו את הטוסיק עם מים קרירים,והוא לא בכה או משהוא.הרגשתי שזו חשיפה לקור מהסוג הטוב,ללא הלם.
וגם בימים הקרים ביותר בשנה שעברה,היינו יוצאים לסיבוב קצרצר ברחוב הראשי לרבע שעה כדי להתאוורר כי כול היום היינו בבית,והוא התחיל לבכות וכאלה.לא מאמינה בלהישאר בבית ולפחד מהחורף,זה מזג האויר האהוב עליי,בסופות אני יוצאת לעשות סידורים,פעם הלכתי לדואר הייתי באלנבי לפני הרבה שנים,והייתה סופת רוח ולא יכולתי להתקדם צעד אחד! הלכתי אחורה מרוב שהרוח הייתה חזקה,מבחינתי זה היה שיא.
קור הוא טוב לגוף עד גבול מסויים אל תשכחו גופות שומרים בקירור,חום לעומת זאת עושה שמות בגוף האנושי נזקים קטנים לטווח ארוך,
העור,הרקמות,האיברים הפנימיים מתבשלים בקיץ,חם מאוד כאן,יש הטענה המפורסמת שישראליות ניתן למצוא או בגיל ההתבגרות או מבוגרות אין את השלב בגיל 20 -30 שבו האירופאיות בשיאן,הישראליות נראות חרא,וזה בגלל החשיפה לחום.

[ארני_ש*]

אל תשכחו גופות שומרים בקירור
כן , אבל זה בגלל שרימות ושאר ניזוני גופות לא מתפתחים בקור .

גם לי כילדה לא היה אף פעם קר , היום דוקא כן , ואני רואה שלסיון לא קר , אחרי המקלחת היא אוהבת להשאר שעה שעתיים ערומה בבית והגוף שלה נשאר חם וכיף לה .
בגן הם תמיד אומרים ששכבה אחת לא מספיקה למרות שהיא אומרת שחם לה , אני זוכרת כילדה שהמורות היו
מזו-ע-ז-עות שהייתי באה עם קצר בחורף ומתייחסות לאמא שלי כהורה מזניח (מה היא לא רואה איך את יוצאת בבוקר ?!) אם רק ידעו כמה ויכוחים עד שהיא ויתרה לי (ועל שמה הטוב כאם )

[אממ''פ*]

השבוע באו אלינו לביקור ילדה מן הגן ואמה,לבן שלי היה קקי,וכמובן שהוא לא הסכים שאני אשים לו חיתול חדש,מפאת האורחים לא לחצתי כדי שלא יהיו סצינות,והנחתי לו להסתובב בלי איזה רבע שעה,
האמא הסתכלה על הטוסיק שלו בעיניים כלות,ומלמלה "הוא יחטוף דלקת ריאות".והוא מבסוט.
מיותר לציין שיש לה תינוקת שמעולם לא הסתובבה עירומה בבית,איפלו לא בקיץ,"כי היא יכולה להתקרר",
נו,אני מחכה עד שנצא מן הבית כדי להלביש מעיל,כי אז הוא מבין שקר לו ומסכים ובבית אין סיכוי.
אפרופו התעללות היום היינו אצל הרופא: הילד התכבד בסוכריות טופי ואכל עם הנייר,הרופא בהה בחיזיון,
והפציר בי להוריד לו את הנייר,האמת אני לא מבסוטה מהטרנד החדש של לאכול סוכריות אז דחיתי את זה,כי הרמתי את התיק ,המעיל,הלבשתי את הילד,המון דברים על הראש,ואמרתי לו "שנייר זה לא סוף העולם",
הוא הרים גבה אבל חייך,מה עוד שכול פעם שאנחנו באים יש לו פצע אחר בפנים,עכשיו השפה שלו מפוצצת כי הוא נפל בגן,אולי אני אמא מתעללת? למה הוא לא שואל מה קרה?


>אממ"פ תמיד בפאראנויה כשהיא יוצאת מהרופא<

[חגית_פ*]

מה עם אופניים עם מוט?
יש כאלה ממש נחמדים. בשלב הראשון הם יושבים פאסיבית וההורה דוחף עם המוט, ובשלב מתקדם יותר אפשר לפרק את המוט ומתקבל תלת אופן.

היה הצלחה ועשה קילומטרז' טיולים מפואר אצלנו.

[תבשיל_קדרה*]

תלת אופן - לא יקח בתור 4x4.

[אביב_חדש*]

_אל תשכחו גופות שומרים בקירור
כן , אבל זה בגלל שרימות ושאר ניזוני גופות לא מתפתחים בקור ._
לא רק. יש מקרים של אנשים שנפלו למים קפואים ניצלו. הקור מאט את הדופק והאנשים (שמעתי בעיקר על ילדים) מצליחים לחיות.

[אמא_אינקובטור*]

או, קור זה נושא חביב עלי מאוד כאן במקום מושבי החדש, אי שם בקנדה.
הגענו לפני כמעט שבועיים. היה גל קור שהגיע גם ל-15- מעלות. היום השמש זרחה - חמש מעלות מעל האפס!! יצאתי החוצה בחולצת טריקו דקה ומעליה ז'קט פליס, והיה לי חם. הילדה היתה לבושה באותו אופן ולא התלוננה כלל.
בארץ, 15 מעלות מעל האפס כבר היו אינדיקציה לשכבות פלוס מעיל פלוס כובע.

המנשא, אגב, מעורר כאן השתאות. במפגש שכנות היום אילצו אותי להוציא את התינוקת ולהדגים איך לובשים, קושרים, מכניסים ויוצאים לטייל. כשבעלי לובש אותה מתחת למעיל (נראה כמו גבר כרסתן שמגדל ראש נוסף מתחת לסנטר), זו בכלל סנסציה.

אם אני יוצאת מהבית וחוצה את הכביש אני מגיעה לשביל הליכה ביער. רק האופרציה של מעילים/כובעים/כפפות לכולם קצת מוציאה לי את החשק. וגם, אל תגלו לאמא שלי, אבל יצאתי החוצה בקור עם שיער רטוב (ואני עדיין לא גוססת מדלקת ריאות).

[אמא_של_יונת*]

בארץ, 15 מעלות מעל האפס כבר היו אינדיקציה לשכבות פלוס מעיל פלוס כובע.
שמעתי מכמה אנשים שהגיעו ארצה מארצות קרות, עם טמפרטורות כמו אלה שהזכרת, שבארץ יותר קר להם. אינני יודעת מה הסיבה. אולי הרטיבות והרוח שבאות יחד עם הקור (בשלג הקור יבש, וכנרה לרוב אין רוח).

[עוף_החול*]

נכון.
באמת יותר קר בישראל כי מערכות החימום פחות טובות והבתים פחות מבודדים.
בארה"ב היה לנו בית עץ מבודד היטב הריצפה היתה שטיחים עבים מקיר לקיר והקירות מחופים בחומר מונע בריחת קור. החלונות היו כפולים ועשויים מעץ.
היה הרבה פחות קר.
בנוסף בהרבה מקומות קרים מאד האוויר יבש והרבה יותר קל לסבול קור יבש מקור לח. בארץ רמת הלחות באוויר גבוהה ולכן התחושה היא הרבה יותר קרה.
פרמטר נוסף הוא הרוח. בישראל יש הרבה רוח. הרבה יותר ממקומות אחרים בעולם.
עוד משהו היא האופנה. בחו"ל בגדי החורף עשויים מחומרים חמים מאד. חולצות פליס דקות, מכנסי צמר וגרביים חמות. בארץ אין כמעט למצוא מוצרים אופנתיים מהחומרים האלה.
בארץ יש הרבה כותנה ובדים סינטטים דקים והם לא מבודדים ולא מחממים בכלל.

[תבשיל_קדרה*]

שמעתי מכמה אנשים שהגיעו ארצה מארצות קרות, עם טמפרטורות כמו אלה שהזכרת, שבארץ יותר קר להם.
זה כי הם לא הגיעו, כמו שציפו, למדבר-עם-דקלים-וגמלים.
וגם - כי בארצות הקור (שם מעבר לים) הבתים מחוממים מאוד.

[אמא_אינקובטור*]

וכך מצאתי את עצמי לובשת את השילוב המעניין - חולצת טריקו קייצית ומעליה מעיל הולם למסע בקוטב.
הקור כאן אכן יבש, והבתים בטמפרטורה קבועה של 22-23 מעלות והבכורה מתרוצצת עירומה ומאושרת. . . חומרי הבניין עצמם הם "חמים" - שטיחים מקיר לקיר, עץ, לינולאום במטבח ובאמבטיה. רצפות הקרמיקה והטרצו הסטנדרטיות בישראל קרות מאוד.

כרגע חזרנו מטיסת הניסוי הראשונה במזחלת. בעלי והבכורה טסו להם במזחלת ואני והקטנה התבוננו בתותי בר כשהיא במנשא.

[תי_תי*]

מיכל, אפשר לשים כסא נתלה על אופניים של מבוגר, מקדימה ולדחוף את האופניים. כשמגיעים לשטח ישר אפשר לנסוע יחד. לדעתי נחמד.

[טרה_רוסה*]

נזכרתי בדף הזה אתמול. ממש לא התחשק לי לצאת מהבית, אבל הבת שלי כבר השתגעה. בסוף התלבשתי חם, וגם אותה הלבשתי טוב טוב ויצאנו עם העגלה. בחוץ בכלל לא היה כל כך קר כמו שדמיינתי. היה נחמד וכך העברנו לנו עוד שעה מהיום.

[ברונית_ב*]

גם אני נזכרתי בדף הזה השבוע, כי הבן שלי גילה מחדש את המנשא (מנשק) ואנחנו יוצאים איתו לסיבוב בשכונה, מכורבלים, מקולחים, מפטפטים. באמת יפה מצדו שהוא נזכר לקראת גיל 3 (-:

[חוה_ש*]

היום היה ממש כיף בחוץ בבוקר לא היה גשם אז הלבשנו את כל (שלושת) ילדי הפעוטון בשכבות לא מעיליות ויצאנו לחצר, במשך הזמן התחלנו לקלף אותם כי היה ממש נעים ואז הבאנו מנשא (בד ארוך) שמנו את קטיני (שלי) שעוד לא הולכת על הגב והמשכנו מהחצר ליער (המטונף ) ראינו סיתווניות שנקראו בפי הילדים העירוניים שאני מגדלת סיטרואן היה ממש כיף למרות הליכלוך ביער האויר אכן ניראה צלול חזרנו עייפים אך מרוצים.

[אמא_אינקובטור*]

כאן אין אפשרות למנשא מעבר לגיל שנה ומשהו בחורף. כשהקטנה היתה בתינוכיס פשוט רכסתי מעליה את המעיל וגמרנו. עכשיו היא מוכנה להיות רק במנשא גב וקופצת ראש מתוך ה-over the shoulder. אבל מאוד מאוד לא נוח לסחוב מנשא גב כשאני בעצמי עטופה במעיל. בכל מקרה זה ממש לא הזמן לטיולים ארוכים בחוץ.

[דקל_נור*]

בני מחרים מנשאים לאחרונה, והעגלה מתחילה לתפוס מקום של כבוד. אתמול אחי הגיע לביקור, עשינו טיול "סידורים", ישבנו ב"קטי ועופרה", הילדון נישנש תפוחים מתוך הסיידר-חם שלי, הדוד הגאה כל הזמן רצה רק לשחק איתו על הידיים, וכך עשינו טיול מקסים, אני דוחפת עגלה ריקה והילדון מאושר על הידיים של הדוד, שהראה לו ציפורים וסוגי עלים, היו שמיים כל כך בהירים, היתה ראות מדהימה וראינו את הנוף עד הרי שומרון. כשהתקרר הוספנו לו שיכבה וגם כובע עם פונפון, שישלים את הלוק הטיולי.
בסוף הטיול אחי הודה לי על יום החופש שעשיתי לו ושהוא הרגיש "כמו יום חופשה באירופה".

[טרה_רוסה*]

[תמרוש_רוש]

או, בדיוק הדף המתאים לשים בו את הקישור המעניין הבא:

latest]פעוטון תחת כיפת השמיים uk[/po].cfm?id=1689492006

על גננת בסקוטלנד, שפתחה גן (לילדים בני שלוש, פחות או יותר) בפרדס, כשהשטח היחיד המקורה הוא סככה ללא קירות.
סקוטלנד, להזכירכם.
שווה מאוד לקרוא.

[?_?_?????*]

נראה לי סבבה לבלות את רב הזמן בחוץ , להשתמש בשירותי קומפוסט ולגדל ירקות, אבל לטעמי יש חשיבות גם ל"פנים".
כבר דובר פה (בדף אחר) על החשיבות של "נשימת היום" פנימה והחוצה ונראה לי שזה מאוד נכון. צריך גם את המרחב הסגור והמוגן בין אם יש סערה של גשמים ורוחות ובין אם יש אחת בנשמה.

[חוה_ש*]

חמותי סיפרה שאחד הבנים שלה הלך ל"גננת חבל" שפעלה בגן מאיר בתל אביב. כשהיו הולכים לטיולים היא היתה פורסת חבל ארוך וכל הילדים היו מחזיקים אותו.
מדובר על תחילת שנות השבעים.

[תמרוש_רוש]

צריך גם את המרחב הסגור והמוגן בין אם יש סערה של גשמים ורוחות ובין אם יש אחת בנשמה.
מעורר מחשבה. תודה.

[קרן_שמש_צהובה*]

זה רעיון מעולה
לפני שבשמת הסבה את תשומת ליבי לחשיבות של אויר צח וטיול בחוץ, אפילו לש שמתי לב שהקטנטונת שלי כמעט לא מבלה תחת כיפה השמיים
מאז שהוספתי את הטיפ הזה לחיינו, הם השתפרו לעין ארוך
היום אנחנו יוצאות החוצה, כל יום, ממש בלי יוצא מן הכלל.

פעם ל-10 דקות, פעם שעה
פעם לגינה, פעם סתם לדשא
לפעמים היא זוחלת ומשתובבת, ולפעמים היא רק יושבת לידי ומתבוננת
אבל עדיין, כל יום אנחנו בחוץ
ואני מרגישה שזה הביא לשיפור אדיר בכמה מישורים

אני אשתדל לחזור בהזדמנות ולפרט, בינתיים אני רוצה הוסיף לפה את הדברים בשמת כתבה לי בענין:

[קרן_שמש_צהובה*]

כמה מילים שכתבה לי בשמת א כאשר ביקשתי עזרה בנוגע להירדמות של בת ה-כמעט שנה שלנו,בבלוג שלי רוצה להשתנות
אני לא יודעת איך יוצרים קישור להודעה ספציפית, אשמח ללמוד
או לעזרת העורכות היקרות - הודעה של בשמת אצלי בדף מתאריך 07.06.2017 18:20

לצאת החוצה כל אחה"צ אחרי שמתעוררות מהשינה של ההנקה אחרי הגן. פשוט לא להישאר בבית - לרדת למטה לאוויר הצח, ולהתנועע!!! תנועה תנועה תנועה! תרקדו יחד, תנדנדי אותה, לקפוץ, לדלג, להתגלש, לצחוק, להסתובב כשאת מעיפה אותה מהידיים. היא צריכה לפרוק את כל המתח הזה בתנועה. גם על הגוף שלך (אנחנו היינו יורדים טטם טטם במדרגות, התינוקות שלי אהבו את זה, על הידיים שלי או במנשא, כמובן בזהירות, אבל הקפיצות האלה ממש נעימות להם). ולא בבית. לצאת מהבית. שמש, אור, אור טבעי.