נאוה פרנס

[נועה_ברקת*]

מחכה...

[דיויד*]

נאוה, ניסיתי לשלוח לך מייל, וההודעה מסרבת לצאת לכיוונך, בטענה שיש בעייה בכתובת שלך. אודה לך אם תוכלי לשלוח לי מייל, ל-davidgur ואחרי השטרודל - gmail.com. תודה.

[נאוה_פרנס*]

אשלח בערב

[אמאבא_של_רמה*]

נאוה,
רציתי לדעת אם את עדין משווקת משקה נוני?
ואם כן האם תוכלי למסור לי את מחירו?
תודה
שבת שלום

[נאוה_פרנס*]

מחירי הנוני:

של מורינדה - 310 ש"ח לבקבוק (ליטר)

של נוניפרוט - 230 ש"ח לבקבוק של נוני מרוכז (150CC)

אבקה להכנת משקה (ליטר) - 130 ש"ח

[אמאבא_של_רמה*]

תודה

[אנונימי]

הי נאוה,
מכרים שלי שגרים לא רחוק מראש הנקרה, שוקלים לטפל בדלקות האוזנים של בנם בן הכמעט 4 בנרות הופי. הם מעדיפים על ידי מטפל מומחה.
אשמח אם תוכלי ליעץ, להמליץ, להציע חלופות, להציע מטפלים (את עצמך גם, אם את בענין וגרה קרוב מספיק) וכו'.
תודה

[חגית_פ*]

היי נאוה!!

אשמח להתייחסותך בדף ב מה חדש של חינוך ביתי .

תודה!!!

[אנונימי]

אנסה לקשר ביניכם. תודה.

[טובי_י*]

עשיתי קילקולציות יותר עמוקות על הנוני והגעתי למסקנה שכנראה אני אנסה אותו בעתיד, אחרי שאסיים תהליכים של בדיקת טסטסים לאלרגיות, ושתייה של תכשיר מוזר אחר ...
מה שנקרא פרה פרה.

אגב שמעת על צמח הסיטוויה או משהו כזה?

[נאוה_פרנס*]

סטיוויה - מתוק בלי קלוריות

איזה תכשיר? - אני מקווה שלא אינטרה...
אם זה כן,
שימי לב אם יש לך שינויים בדופק
אם כן - תפסיקי מיד!

[מוניקה_וברי*]

מעוניינת לקנות ממך מיץ נוני ולקבל הנחיות לשימוש- איך מגיעים אלייך?

[נאוה_פרנס*]

שלחי לי מייל (למעלה בדף) עם מספר טלפון - רצוי בזק או הוט

[אמא_של_מוגלי*]

הי נאוה
[גם אני נאוה]
לא היה לי מחשב בערך עד היום. אם את עוד רוצה לדעת על ההובלות, תודיעי לי ואחזור אלייך

[אמא_של_מוגלי*]

נאוה הי
לא ניסיתי אותם בזמן מלחמה אבל הם נראים לי די קשוחים .בכל מקרה כדאי לברר.
אני בטוחה שלא תתחרטי, אם את רוצה לדעת עוד משהו, תשאלי.

[לוטם_מרווני*]

תודה על החיבוק:-]
שמעתי שאת מכירה היטב את כפר תבור- מצאנו שם בית בשכירות ואנו עוברים לשם בנובמבר- אשמח לקבל טיפים ועצות ומידע והאם בכלל יש פתיחות לחינוך ביתי בכיוון ההוא...
מקווה שטוב לכם בכרמיאל. הרבה אהבה ליהונתן המדהים
לוטם

[אומה_לי*]

שלום נאוה יקרה
אחפה ניתן לקנות נוני ואיזה את ממליצה?
אין לי כל מחלות או עניינים
ונראה לי שהנוני יאזן אותי
אינטואיציה...........
מה דעתך?

[אשה_לומדת*]

שלום, נאוה!
יש לי שאלה בקשר לביטוח לילד בחינוך ביתי.
אני נמצאת בבית עם הבן שלי , בן שנה וארבע ורוצה לטפל בילד נוסף בתשלום.
מה הצעדים שאני צריכה לעשות בקשר לביטוח של הילד הנוסף?

תודה מראש

[אשה_לומדת*]

נאוה, תודה על התשובה, מאד עזרת לי{@

[ארץ_נהדרת*]

נאוה תודה על תגובתך ועל ההצעה. כרגע היא לא יוצאת מהבית אז נראה מה יהיה....

[נועה_ברקת*]

ואפילו מפנטזת שאצליח לשכנע אותך לעבוד כאן בכרמיאל יום (או חצי יום) בשבוע...
שלושה מיועצים, ימי שלישי מהצהריים ואני באה.... רוצה לארגן?

[אלנור*]

נאוה שלום,
רציתי לשאול שאלה על מיץ נוני. אני לא בטוחה שזה המקום ומקווה מאוד שאני לא מפריעה...
שמור אצלי במקרר בקבוק מלא של מיץ נוני שנפתח לפני שנה ולא נשתה (טוב, זה סיפור ארוך ועצוב על אבא שלי...)
בכל אופן- האם המיץ ראוי לשימוש? חשבתי למסור למי שזקוק...
אשמח אם תעני לי כאן. אני אכנס שוב. הרבה תודה!

[נאוה_פרנס*]

זה בטוח תסס ולכן אולי לא כדאי להעביר, אבל...

זהמוצר יקר, ומניסיון שלי, יש לו ערך גם כשהוא תוסס.
מה עושים?

למה שלא תפנקי את עורך או את שיערך?
למשל: אמבטיה לרגליים או למרוח על שיערך (הייתי מערבבת עם שמן מחזק ומשאירה על הראש)

אני ממליצה להימנע מלהשתמש על הפנים כי יש לנוני פיגמנט חזק ואני לא מכירה את עורך....

מה דעתך?

[נועה_ברקת*]

סדרי את הבית בנחת וכשנגיע לגשר נראה אם מתאים לעבור אותו. כרגע כרמיאל נראית לי מ-א-ד רחוקה, אבל זה רק בגלל ששנתיים אני גרה בכפר הזה. פעם כרמיאל היתה ממש מעבר לפינה.
בהצלחה
נועה

[אלנור*]

נאוה, תודה רבה ובהצלחה בכל פסיעה בדרך...

[מיץ_פטל*]

נאוהל'ה,
אנחנו מתארגנים אט אט וכל פעם עוד קצת.
רב הבית מאורגן. נשארו עוד קופסאות בודדות. וארונות לסדר.
עכשיו עברנו שבועיים שכולם חולים. עכשיו תורי.
אני בהשתבללות רצינית. גם הסתיו, גם במעבר, גם התקופה...

[פלונית*]

נאוה שלום.

אישה בשם אתי פרנקל, זקוקה לעזרתך באופן דחוף. היא נתקלת בבעיות קשות
כדי להשיג אישור לחינוך ביתי עבור בתה.
מנסה להגיע אלייך ולא מצליחה. אין לה בימים אלו אינטרנט והיא מבקשת שתתקשרי אליה-
03-5248380 .
מבקשת כמו כן שאם יתברר (כעבור 8 צילצולים) שהיא איננה בבית, שתשאירי מספר טלפון בו ניתן להשיג אותך.
היא מודה לך מראש ומצפה לשמוע ממך
.

[ספינה_טרופה*]

זוכרת?

_אני לא מרשה לעצמי להיכנס לסיפור של איילת כרגע (בגלל חיי שלי)
אולי כי אני מרגישה שהיא בטוחה בידייך
אם תרגישי שתגובתי שם נחוצה - הרגישי חופשייה לשלוח לי קריאת התייצבות_

האם תוכלי? היא במקום של ייאוש גדול. כתבה לי בדף הבית שלי, ובדף שלה עומר שלי דף תמיכה, ואני חושבת שעזרתך מאוד נזקקת.
תודה מראש.

יודעת שאת עסוקה עד מעל הראש,
מאחלת לך הצלחה בהקמת העסק החדש, שלווה, אנרגיות חיוביות וכוחות.

[ספינה_טרופה*]

נאוה יקרה,
ראיתי שכתבת לה. תודה. מקווה שהיא ראתה או תיראה בקרוב.
אין לי מספר טלפון.
מבינה את הדאגה שלך, אבל יתכן שפשוט עוד לא היה לה פנאי להיכנס.
נראה לי שבדר"כ היא כותבת יותר בבקרים, ואולי היא לא כותבת בשבת (אני לא יודעת).
חוץ מזה מאוד יתכן שהיא ראתה ואין לה יכולת להגיב, הרבה פעמים זה ככה.
קוראים, בוכים, מבינים, ואין כוחות להגיב ואפילו להודות.
כתבת לה בנחישות וברגישות, ואני אומרת את זה ברצינות לגמרי, פעם ראשונה שהביטוי הזה לא מאוס ושחוק מבחינתי, אלא באמת זו הכוונה האמיתית.
גם אותי זיעזעת לא פעם, כתבת לי ב"יד קשה", אבל זו היתה "יד קשה" ומספיק חזקה כדי להחזיק בי כשאפול, ואני ראיתי את החוזק שהעברת לי ולא את הנוקשות (עם החמלה המוסתרת) ולא שום דבר אחר.
אני באמצע לכתוב לה גם.

לגבי זה שנעלם לך הדף, האם זה קורה לך בעוד דפים?
זה נראה לי יכול להיות קשור להגדרות שלך של מה חדש, יכול להיות שיש לך הסתר שינויים שכבר ראיתי, ואז את לא רואה את הדפים בהם כתבת לאחרונה, כדי להתגבר על זה תכנסי בדף של מה חדש לאפשרויות, וסמני את התיבה בה כתוב "שינויים שכבר ראיתי"

[ספינה_טרופה*]

את לא רואה את הדף עכשיו?
כתבתי בו, אני רואה אותו. הוא צריך להופיע. מוזר....
תנסי לשאול את רועי שרון

[ספינה_טרופה*]

את יכולה גם לנסות להיכנס ל מה חדש ישן, האם שם את רואה אותו?

[קצת_מיואשת*]

נאוה שלום
ראיתי הערות רבות שלך בדפים שונים בנושאי בריאות וגישתך מצאה חן בעיני. במיוחד שגם אני מורה ליוגה (אמנם רק שנה..)ומחנכת בבית את ילדיי.
אני פונה אלייך כי אני קצת מיואשת ממצבי הגופני. אני סובלת קשות מכאבי בטן ושלשולים שהתחילו לפני שנתיים, מיד אחרי הלידה האחרונה.חוויתי הפוגה קלה בעקבות טיפול אצל מרפאה סינית שהמליצה לי להוריד את מוצרי החלב לגמרי ומזון שגורם להווצרות ליחה.
אולם מדי פעם זה חוזר בהתקפות קשות. ניסיתי להוריד קמח, סוכר אך גם זה לא עזר. ההתפרצויות לא עקביות! והן כנראה לא קשורות למה שאני אוכלת...
בנוסף,לפני מספר חודשים התחילה לי פריחה באזור פי הטבעת שהתפשטה מעלה אל עצם הזנב. הפריחה גרמה לי כאבים וגרוד. בהמשך היא הופיעה גם בטבור.
הלכתי לרופאה הסינית, לרופא עור, לגניקולוגית ולרופא כללי אבל אף אחד לא הצליח לאבחן ממה זה נובע. כמובן שקיבלתי משחות שונות: אנטי פטרייתי, אנטיביוטי וכיו"ב אבל שום דבר לא עזר.
ניסיתי גם דיאטה נגד קנדידה אך ללא הצלחה.
לפני שבוע הגעתי אל רופאת עור שנחשבת מאוד טובה והיא אבחנה פסוריאזיס ונתנה לי משחה סטרואידלית.
אני בעקרון נגד משחות אבל זה כל כך הציק לי ולא ראיתי שום פתרון אחר שהתחלתי להשתמש בה והיא אכן עוזרת.
אני מרגישה שאיכשהו כל הסימפטומים קשורים זה בזה (למרות שרופאת העור דחתה זאת מכל וכל!)ומאמינה שהכל מתחיל ונגמר ברגש ובנפש. אבדתי את האימון ברפואה ובבדיקותיה הפולשניות ואני רוצה להיות בריאה ולא להתעסק כל הזמן במערכת העכול שלי. זה גוזל ממני כל כך הרבה אנרגיה.
אני מצטערת שזה יצא ארוך. ואני מקווה שזה לא משעמם אותך או משהו...
יש לך איזה עצה טובה בשבילי? למי ללכת? איך לטפל?
תודה מראש על כל תגובה!

[פלוני_אלמוני*]

למה זה לא מופיע ב"מה חדש"?

[ספינה_טרופה*]

_את יודעת שאני מאמינה שלכל נשמה יש את השיעור שלה.
אני משתמשת בדוגמאות מהמלחמה -_
בדיוק ולכן רגשי האשמה הם כ"כ קשים ובלתי אפשריים.
אני נזכרת בתקופה אחרת מלחמה אחרת יבשת אחרת, אנשים ברחו מגרמניה לפולין לצ'כיה, להונגריה, כשבעצם לא היה לאן לברוח.
במצבי משבר כמו מלחמה אי אפשר לדעת מה נכון. אנשים היו צריכים לעמוד בדילמות קשות ואיומות, ולפעמים ההישרדות וההצלה היתה עניין של מזל: להיות בזמן הנכון במקום הנכון, ולכי תדעי מהו הזמן והמקום הנכון...
זה מה שעלה בראשי כשסיפרה על האפשרות ליסוע לעכו, הרי בשלב מסויים גם בעכו נפלו טילים, מי יודע מה היה קורה במקרה זה?

[נאוה_פרנס*]

מיואשת יקרה,
לא שיעממת בכלל (למה? משעמם לך לחיות את זה?)
כתבת המון על התופעות הרפואיות ומעט על עצמך (נו, מה? תכתבי בניק חד פעמי ותספרי פרטים?! )
עולות לי המון שאלות שלא כאן המקום להעלותן.
האופי שלך - עד כמה את אדם לחוץ
המצב המשפחתי - כמה ילדים? בני כמה? האם הבנזוג תומך? האווירה בבית והאתגרים העיקריים שלך בהורות ובזוגיות
מימוש עצמי - האם עבדת לפני? האם מסתתרת בתוכך אשת קריירה המשוועת להכרה? איפה את נותנת לעצמך?
הבית שאת באה ממנו - הרקע שלך, יחסים עם ההורים, עם אחים/יות,
טראומות מהעבר שהודחקו או לא טופלו עד הסוף.
כל אלו ועוד יכולים להצביע על הדפוסים שעל פיהם את חיה,
ובכך לתת הכוונה אילו מתחים שיחררו את הפסוריאזיס.

הבעיות הבריאותיות שאת מספרת עליהן קשורות לפחד (שלשול)
או קושי כלשהו עם חייך בעקבות הלידה האחרונה (מה קרה שם?!??) (מערכת עיכול)
וגם מישהו שניצל את החולשה ו 'נכנס לך מתחת לעור' (הפריחה, הגירודים)
וקושי לשחרר דברים מן העבר (פי הטבעת)


משהו התעורר מרבצו בעקבות הלידה האחרונה וחשוב לאתר מה.

אני יכולה לעבוד איתך (פנים אל פנים אם את מהצפון, או עם עזרת הטלפון והאינטרנט אם את רחוקה)
את יכולה לפנות לכיוון של הפסיכולוגיה כדי להתחיל להתיר את הסוד שמזעזע כך את גופך.
העניין בטיפול הוא "ליפול" על מטפל מתאים שבאמת רואה אותך
את מבינה, מי שטיפלה בך ברפואה סינית אולי

בינתיים, נסי לחשוב על השאלות שהצבתי בפנייך ותראי אם משהו קופץ לך לתודעה.
את יכולה גם לשבת ולרשום הכי בפירוט את כל מה שאת זוכרת מההריון והלידה האחרונה
אולי זה יעזור לך למקד מה התעורר ועלה שם אל פני השטח.

מקווה שהצלחתי לעזור, ולו במעט...

[קצת_מיואשת*]

תודה על התגובה המהירה....
אני לא גרה בצפון..אשלח לך לאימייל שלך מכתב מפורט יותר..
תודה

[פלוני_אלמונית*]

היי נאווה זו אני ...מ"התקף חרדה" רציתי לדעת אם יש סדנא של
הפגת מתחים וחרדות במרכז או בכלל סדנא שתתאים לי באזור המרכז אני מראשל"צ ו/או שיעורים ליוגה במרכז. תודה.

[נאוה_פרנס*]

פלוני אלמונית,
אין לי מושג מהיש במרכז, אפילו לא בראשל"צ.
שימי לב לפירסומים בעתונות המקומית.

בראשל"צ אני יכולה להמליץ לך על אישה מקסימה בשם טליה טל
050-8511720 ; 03-9641942
תגידי לה שאני שלחתי ושאת מבאופן והיא תאמר לך איך היא יכולה לעזור לך

[איילת_פלוני_אלמונית*]

נאוה פרנס יקרה.
לא יודעת כיצד להתחיל?!אולי פשוט לומר תודה...
לפעמים לשמוע דברים שברורים לך ,מפי אחרים נשמעים אחרת בעלי חוזק והשפעה שונה.
קראתי את דבריך,בכיתי,נשברתי,קראתי,ושוב נשברתי ובכיתי...התנתקתי,לא הייתי מסוגלת לפתוח ולעיין יותר...
החשיכה הנמצאת בי כרגע כה גדולה ועמוקה ואפילו לפתוח את המחשב בשבוע זה היה כלחצות הרים ויבשות עבורי.
(גם היום,עדין אינני מסוגלת לתפקד מעבר לדרישות הבסיסיות אשר אינם דורשים חשיבה מרובה והתיחסות....)
למזלי ניצב עימי ועומד לצידי בעל מדהים המסוגל לעיתים לנטרל עצמו מכאבו ולתת יד כתף ומרחב.-על כך אני מודה לו כל כך-לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו...ואנשי ב"אופן"המדהימים-את..וספינה טרופה-העומדים לצידי בשעתי הקשה.
החלטתי לכתוב לך,קודם כל להודות על ההתיחסות,ולנסות להבין-לברר מספר דברים מדבריך.
_לכל נשמה יש את שיעוריה
עומר שלך חי ומת כדי להעניק לך שיעור_
מה עלי ללמוד מכך?שהחיים קצרים,חייה היום כי מחר נמות?לא להציב גבולות ודרישות כדאי לא להרוס את ההנאה מהחיים?
אולי השיעור שאני אמורה ללמוד הוא פשוט להמשיך להתאבל עד הסוף....כי אולי בעבר התנתקתי והשלמתי עם המוות וכעת אני אמורה לתת את עצמי עבורו?מדוע זה איננו אפשרי?כי זה מזעזע?כי זה אינו נשמע לנו מוסרי ונכון?אולי זה מה שהנשמה מצפה ממני לעשות?
מי יודע בעצם מהו אותו השיעור?

מחוויתך הקשה אני מאמינה שזו לא הפעם הראשונה שהנשמה שלך עוברת את השיעור
כיצד ניתן לדעת דבר כזה?(שכבר עברתי שיעור דומה?).
ואולי בהקשר לדברים הקודמים,זה מה שאומר שלא השלמתי את משימתי כמו שצריך,ואולי לא עשיתי את הנדרש ממני בגלגולים הקודמים???????

תפקידך כאן עוד לא תם,אולי הוא רק מתחיל
מרגישה שהתפקיד שלי הסתיים עם מותו של עומר שלי.
אין בי הכוחות להיות אמא.
אין בי הכוח לתפקד עבור בעלי וילדי.
תפקיד?תפקיד שלא מלאתי כמו שצריך,ובעיקבותיו נלקח בני אהובי.
ומה התפקיד החדש.לחיות על זכרונות?על כאב.על תמונות וסיפורים?לפצות את ילדי על דברים כי אולי הם ימות...ולפחות נתתי להם...
תפקיד קשה להתחיל חיים חדשים במקום זר,ומשפחה חדשה,וללא עתיד נכון שנראה נורמאלי כרגע.
לא יודעת מה השאיפות והמטרות שלי ושל משפחתי,יודעת כי עברנו טלטלה גדולה והכל התרסק ונשבר ואין עתיד!

יש רק שתי אפשרויות או שתבחרי בחיים ובמשפחה,או שהמוות ישכון איתכם לעולמים
ואולי המוות צריך לשכון בביתינו לעולמים?אולי זהו השיעור שלנו?
הרי ילדי הקטנים פספסו את עומר,הוא רק זיכרון-סיפור עבורם,הילד היקר שלי הפך לזיכרון ואנחנו חיים,אוכלים,נושמים לפעמים קצת מחייכים,איך אפשר?

חזרי הביתה וחפשי את הדרכים לחגוג את חיו
חיו?אילו חיים?של שמונה שנים שפתאום נגדעו?חיים שמשהו החליט לגזול מעומר ומאיתנו?
איך אני אמורה לחגוג שהילד שילדתי והנקתי,ואהבתי מת,ואני חיה?

הרבה שאלות ואין לי תשובות.
לא יודעת כיצד להמשיך,והאמת אין לי הכוח לכך.
אני יודעת שזאת הדרך האולי קלה אבל היא ניראת לי הכי הגיונית.

תודה מכל הלב איילת.
נ.ב. מצטערת עם דברי נשמעים זוועתים...זה מה שעובר בי עמוק בפנים כרגע אשמח עם תשיבי לי למרות דברי הקשים.

[נאוה_פרנס*]

איילת יקרה,
תודה על דברייך - דאגתי מאוד ואני שמחה שאת בסדר.
כן, 'בסדר' - כל מה שעובר עליך נורמלי לחלוטין.
דברייך אינם מזוויעים, הם מבטאים את רצונך להיאחז ולא להרפות

השאלות ששאלת, לא בקלות ניתן לענות עליהן.

את = הנשמה שלך
ניתנה לנו בחירה בין חיים ומוות אבל קיבלנו ציווי לבחור בחיים (קיראי בספר דברים, פרק ל', החל מפסוק ט"ו)
השעור שלך הוא הבחירה בחיים.
למה אני חושבת שזו לא פעם ראשונה? משהו אולי בתחושת האבדון הגדולה שלך.
המשמעות של פעם ראשונה או לא, היא רמת הקושי,
אם בעבר לא הצלחת לחזור לחיים, אם נתת למוות אחיזה בחייך - לא למדת את השעור.
נשארת בחיים! הקטיושה לא קיפדה את חייך!
חייך לא הסתיימו והשעור הוא למצוא את הכוחות והדרך להמשיך לחיות, ליצור, לאהוב ולשמוח.
זהו שיעור באובדן - גופם לא כאן אבל הם עודם חיים בתוכך.

איך אני אמורה לחגוג שהילד שילדתי והנקתי,ואהבתי מת,ואני חיה?
את לא חוגגת את מותו וגם לא את הישרדותך (אם כי השרדותך ראוייה לחגיגה)
דיברתי על לחגוג את חייו - אותו, את מי שהוא, את ה- 8 שנים שהיה איתך.
הייתה לך זכות גדולה, לא רק להכיר אותו אלא להיות אימא שלו.
היית הצנור שהביא אותו לעולם, האכיל אותו וטיפל בו, היית עמוד התווך של חייו.
זה לא ראוי לחגיגה?

העובדה שאחיו הקטנים 'פספסו אותו' מספרת רק שהוא היה כאן בשבילך ובשביל האיש שלך, ולא בשבילם
זה השיעור שלכם, לא של הקטנים.
לקטנים לעומת זאת יש שיעור עם אימא שאיבדה ילד ו "הלכה לאיבוד"
זה לא מקרי שיש לך עוד ילדים, זה לא מקרי שמציאות חייך אינה משאירה לך מקום להיעלם.
אילו היית במצב שלי (רווקה עם ילד אחד בלבד) לא היה שום דבר שיחזיק אותך מחוברת ליום יום.
אילו היית במצבי - הנפילה לתהום הנשיה הייתה פתוחה בפנייך.
הנשמה שלך דאגה לך ל"רשת ביטחון" ולהרבה תמיכה.

תפקיד? תפקיד שלא מלאתי כמו שצריך,ובעיקבותיו נלקח בני אהובי.
אהבת אותו? הזנת אותו? סיפרת לו סיפורים? דאגת לו לקורת גג ולבגד?
בודאי שעשית מלאכתך נאמנה! שלא יהיה לך ספק באימהות האוהבת שלך! אפילו לא לשבריר שנייה!!
את היית אימא טובה ואוהבת.
בנך בא לכאן לזמן קצוב - זמנו תם!
הוא היה כאן 8 שנים. יש ילדים שחיים פחות, יש ילדים שמגיעים לשיבה טובה.
אין תעודות ביטוח עם ילדים, הם גם לא מגיעים עם חותמת 'פג תוקף'.
יש ילדים שנולדים עם מחלות ובעיות כאלו שהרופא אומר לנו כבר בלידה: תוחלת החיים הממוצעת היא: XXX והמירבית עד היום: YYY
אבל עם רוב הילדים תאריך התפוגה אינו ידוע.
תקראי לזה 'גורל', תקראי לזה 'קרמה', המוסלמים אומרים: מַכְּתוּבּ .

סנט. פרנסיס מאסיסי (כומר קתולי איטלקי) כתב את התפילה הבאה:

• אלוהים,

תן לי את האומץ לקבל את שאין ביכולתי לשנות,
תן לי את הכוח לשנות את שביכולתי,
ותן לי את התבונה להבדיל ביניהם.*

ומה התפקיד החדש.לחיות על זכרונות? על כאב.על תמונות וסיפורים? לפצות את ילדי על דברים כי אולי הם ימות...ולפחות נתתי להם...
לא!
התפקיד החדש הוא לחיות את החיים במלואם, לשמוח וליהנות ללא תלות ב"דברים טובים" או "דברים רעים" שקורים לך.
התפקיד החדש הוא לזכור שלאחר חשכת הרגע שלפני השחר, השמש עולה וזורחת ונותנת חיים.
מהפרח הנבול יוצאים זרעים שפורחים שוב, בזמן אחר, במקום אחר.
התפקיד החדש הוא לייצר הרבה רגעים חדשים של צחוק ושמחה וחיים, לייצר זכרונות חדשים, וליהנות מזיכרונות ישנים.

אני יודעת שהקלישאה של "הזמן מרפא את פצעי הנפש" אינה יכולה להתיישב בתוכך כרגע.
זהו עדיין הזמן שלך לבכות, להתאבל, לעכל.
אבל יעידו אלו שהיו שם - הזמן מרפא!
הוא אינו מוחק את הכאב והגעגוע, אבל הוא בהחלט מאפשר את כל מה שאני מדברת עליו.

את אימא של עומר ותמיד תהיי.
בצורות שונות, הוא תמיד יהיה חלק בלתי נפרד ממך ומחייך.
אבל מילת המפתח כאן היא: חייך - את צריכה לחיות כדי שהוא יהיה חלק.
אין לו קיום בלתי בלבבות ובזיכרונות האנשים שאהבו אותו.

אני בכרמיאל - קרובה אליך מאוד.
את לא מכירה אותי - אני נטורופתית ועיקר עיסוקי הוא בנפש, ברגש ובחזרה לחיים (מודעות עצמית ותהליכי שינוי)
כשתהיי בשלה, אני יכולה לעזור לך לחזור לחיים.
אבל רק את יכולה לעשות את ההחלטה.
וכשתחליטי, זה לוקח זמן. אבל הוא תהליך, כך גם חזרה לחיים.

שולחת לך גדול ועוטף - קחי את האנרגיה שלי ושימי אותה על כתפייך, עיטפי איתה את גבך וחיזרי לרחם.
שולחת לך קרן אור שתמיד תלך לפנייך ותזכיר לך את החיים.
מאחלת לך שתזכי לגדל את ילדייך הקטנים בשמחה ושתזכי ליהנות גם מדור ההמשך.

[עינת_גל*]

נאוה שלום,
אני מתפרצת לדף הבית שלך רק כדי לספר שאני חדשה פה-
חד הורית כמוך, קוראת אותך פה ומבטיחה לשאול מיליון שאלות...
(המרגיעון שלי - "כולנו משפחה אחת" - משעשע למדי..)
עינת.

[איילת_פלונית_אלמונית*]

נאוה שלום.
המרגיעון:"כולנו משפחה אחת" מופיע פתאום,כאילו ידע במה מדובר....ואולי בעצם מכאן יגיעו הכוחות והאנרגיות שכה דרושות....
אני פונה אליך,לעזרה.
כרגע אנני מסוגלת ולא יודעת כיצד לתת מעט כוחות לספינה טרופה.
מרגישה שהיא אובדת אט אט.
מחיקות בלתי מוסברות,לאחר מכן,עריכות מצידה,והיום מין דברי פרידה ?!?.
לפעמים יש בי הצורך פשוט לנער אותה מאותה מציאות זוועתית ולנסות להראות לה גם את נקודות האור הקיימות,אבל מאחר והבורות והמכשולים שבדרך כה קשים,וכרגע גם אני מנסה למצאו את דרכי,אני חושש שלא אמצא את המילים המתאימות.
אנא ,צרי עימה קשר,הדבר דחוף.
מודה לך מכל הלב.
איילת

[ספינה_טרופה*]

נאווה
_מצאתי את זה מעניין ומצחיק שעכשיו היא תומכת בך
זה סימן טוב!_
מסכימה זה באמת מעניין ומצחיק, ובהחלט סימן טוב.

לקחת מין "מחוייבות ציבורית" בעצם חשיפתך.
אני מבינה.
הבנתי את התפקיד הציבורי שקיבלתי על עצמי לפני חודשים.
שום דבר לא סופי. כמו שאמרת הכל רק פאזה.
החשיפה מיצתה את עצמה, עכשיו הזמן להפנמה ולהתכנסות.
תודה, על האכפתיות והדאגה. אני לא נעלמת לתמיד, רק מורידה הילוך, ומשנה דגשים.


תשמרי על עצמך וכוחותייך (קראתי קצת על קורותייך)

[עוקבת_מקרוב_קרוב*]

נאוה לילה טוב.
מאחר וגישתך המרגיעה והמנחמת כה גדולה,אני פונה בבקשה.
האם בזמן האחרון ביקרת בדפה של ספינה?
הבלאגן חוגג.
ומי כמוך יודעת שמצבה כרגע שברירי,ולא נחוצות לה מלחמות נוספות,גם ככה חייה קשים.
בקשתי,אם ביכולתך ליצור מעט סדר ואור בתקשורת הנעשת שם,בטוחה שרבים יתמכו ויודו לך.
תודה.

[ספינה*]

נאוה, מצטערת הייתי צריכה לבטל את העריכות והמחיקות שעשית.
נראה לי חשוב שהדברים יושארו כפי שהם כדי לקבל תמונה שלמה על האיומים.
אם תרצי להחזיר את דברייך את מוזמנת, לא יודעת איך להחזיר.

[ספינה_טרופה*]

אני מבקשת שתפסיקי לעשות עריכות בדפים שלי, הם היו כפי שרציתי וזו היתה עבודה ארוכה מעייפת וקשה.

תכבדי את בקשתי.

[ספינה_טרופה*]

ההחזרתי את הדברים כפי שאני רוצה שיהיו , אנא אל תחזירי , זה לא עוזר לי.
תודה

[נאוה_פרנס*]

_עוקבת מקרוב קרוב,
נראה שבאתי לברך ומצאתי עצמי מוסיפה לפגיעה.
אני נמנעת לרוב מהתערבות בכאלו מצבים, אני אפילו לא קוראת על מה הריב.
זה גם כי אני במיקוד אחר, וגם פשוט כי גיליתי שלרוב, מי שנמצא בתוכם מרוויח משהו מקיומם.

לפעמים, כשאני מקבלת פנייה ישירה אני מתערבת.
_האם בזמן האחרון ביקרת בדפה של ספינה?
הבלאגן חוגג.
ומי כמוך יודעת שמצבה כרגע שברירי,ולא נחוצות לה מלחמות נוספות,גם ככה חייה קשים.
בקשתי,אם ביכולתך ליצור מעט סדר ואור בתקשורת הנעשת שם,בטוחה שרבים יתמכו ויודו לך._

נראה שהפעם טעיתי בגדול, וגם את....

נראה לי חשוב שהדברים יושארו כפי שהם כדי לקבל תמונה שלמה על האיומים
ההחזרתי את הדברים כפי שאני רוצה שיהיו , אנא אל תחזירי , זה לא עוזר לי.
תכבדי את בקשתי.

אז אני לא שם...
גם אם אני חושבת שהויכוח מיותר לכולם,
כנראה שיש מי שמרגיש בו צורך.

[ספינה_טרופה*]

נאוה מניחה שהכוונות שלך טובות
אני משאירה את הדברים כפי שהם, כדי שיונת תוכל לראות את הדברים בקלות (זה לא ממש 'רווח', זה לצורך בדיקה).

תעשי איך שאת מבינה, את יכולה להיות שם או לא להיות כרצונך.
עבדתי הרבה על מחיקת הדפים - החזרתם שמה כל זה לתוהו, אני יודעת שהתכוונת לטוב.
גם איילת מחקה את הדף שלה. כיבדת את רצונה , כבדי את רצוני.

תודה

[עוקבת_מקרוב_קרוב*]

נאוה,תודה.
כנראה ששננו טעינו.
למרות שמשום מה הדברים האחרונים הנעשים שם אינם מתאימים לספינה טרופה.
משום מה יש לי תחושה לא טובה לגבי העניין והשתלשלות הדברים.
מקווה שהכל אצל ספינה בסדר.
בכל מקרה,תודה על עזרתך לפניתי.
שיהיה לך יום טוב.

[ספינה_טרופה*]

אני אפילו לא קוראת על מה הריב.
זה קצת לא פייר לשפוט אותי על מה משהו שאת בכלל לא יודעת, כי לא קראת.
לא שאת צריכה לקרוא, תעשי מה שמתאים לך, אבל להגיד שיש לי רווח ולא להבין למה אני מוחקת את הדפים שלי, בלי להבין מה שקרה, נראה לי קצת לא פייר.

בבקשה, הדברים מאוד מתאימים לי, כבר מחקתי בעבר את הדפים ושיחזרתי, הפעם זה סופי.
נאוה אני מודה לך מאוד על הליווי והתמיכה שנתת לי. האוירה שנוצרה לא נוחה לי להשאיר את הדפים. אם תרצי להבין תביני, אם לא תרצי גם טוב. רק אני מבקשת בלי שיפוט בטח אם את בוחרת מראש לא לדעת.

תודה ושלום

[איילת_פלונית_אלמונית*]

בבקשה, הדברים מאוד מתאימים לי, כבר מחקתי בעבר את הדפים ושיחזרתי, הפעם זה סופי.
יש לי תחושה מאוד חזקה שמתרחשים המון דברים תחת השם "ספינה","ספינה טרופה".
גם לי,בדיוק כמוך התגובות הפתאומיות של ספינה טרופה לא נראות מתאימות לה.אני מאוד מקווה ששנינו צודקות,והיא בסך הכל התכנסה על מנת לעשות לביתה.
מאחר והחוזה שלנו עם בזק-בין-לאומי הסתיים והיה צורך לחדשו,ונדרש לכך מעט זמן מצידנו לא היה באפשרותי(היה גם ניתוק מ"באופן" מרצוני-בעקבות מה שהתרחש בדפי)להיות בקשר איתה ובאופן בכלל.
בנוסף,גם המיילים אותם שלחתי לה שוב, ומייל חדש מאתמול-אולי מוקדם מידי?!?,לא התקבלה כל תשובה ממנה.
דבר נוסף,היא כותבת כי היא שלחה לי מייל,והוא לא הגיע,הדבר מוזר,כי היא יודעת בדיוק את כתובתי ותמיד כל מכתביה הגיעו בשלום ליעודם.
כל זה מטריד אותי.
אולי אני עושה סערה בכוס תה.אבל אני מרגישה שמאוד חבל לי להפסיד את הקשר איתה,היא היתה לי ועזרה לי יותר מכל קרוב משפחה אחר,וכעת אני לא מוכנה לשבת בשקט ולראות את ההשחתה בדפיה.
ברור לי שבעבר היא כבר מחקה-אם היא זאת היא והיא אומרת את האמת...אז אולי היא תיצור קשר שוב?!?כל כך רוצה לאמיו בזה.


האוירה שנוצרה לא נוחה לי להשאיר את הדפים
במייל שהיא כתבה לי,וקראתי באיחור רב.היא מבקשת ממני לא למחוק את הדף של עומר ,ובטח בגלל דברים שאינם עולים בקנה אחד עם גישתי.ולזכור את שאר הכותבים והתומכים שהיו לצידי בשעות הקשות...(רק חבל שברגע המחיקה,לא הייתי מספיק שקולה,ולא קראתי את מכתבה...)ופתאום היא מוחקת?!מאוד מוזר.
(מה שמשונה,שהכותבים האחרונים גם קיצרו את שמם,כגון:"ספינה" "יפה"...)
אני משתפת אותך בזה,כי אילו התחושות שלי,ובמידה וספינה רוצה להתרחק מי כמוני יכבד את זה,אבל הרגשתי בחסרונה,וחסרונך ושאר הקוראים במיוחד כאשר התנתקתי,וכן,אני מתגעגעת לדבריה.
והכי הכי לא רוצה שהפגעו בה.
זהו,אני משתפת אותך בזה,ולא רוצה לגרום לאף אחד מאיתנו צרות......

שבת שלום.
(---------)

דרך אגב:יש לי תחושה שנפגשנו מבלי להיות מודעים לכך....
האם בדיוק לפני שבוע,ביום חמישי,ערכת קניות בסופר-דיל בכרמיאל,יחד עם יהונתן,ומשהיא נגשה ושאלה אותך לגבי השמרים בוואקום?! אם כן זאת אני.....
(מאחר ויש לנו חברים בגילון-וידרה תמיר ותיקי...אז בעיקבות זה נדמה לי שמידי פעם ראינו אחת את השניה.היתכן?!?)

[פלונית_לרגע*]

נאוה שלום, סליחה שאני מתערבת, אבל יש פה עניין קצת כללי של התנהלות האתר. אני כותבת לך בדף שלך על דברים שכתבת לספינה טרופה בדף שלה. רק אציין שהיחס שלי לספינה טרופה הוא אמביוולנטי, אבל השכול של אם הוא גדול מכל דבר אחר, ומעולם לא הייתי מבקרת אותה על דבר חלילה. אני מציינת את יחסי האמביוולנטי רק כדי שתדעי שעל אף יחס זה אני בוחרת לכתוב לך.
_אולי הייתי צריכה ללמוד מהניסיון הקודם, כשאיילת קראה לי,
גם אז הגבת אלי בצורה קצת תוקפנית_
לדעתי, על אף שסברת שמדובר בטרול, היית צריכה להימנע מלערוך את הדף של ספינה. לא היא ביקשה ממך לעשות זאת. היא בהחלט מסוגלת לערוך את הדף שלה בעצמה ולמחוק מה שבא לה. אני יכולה להבין איך העריכה שלך את הדף שלה, בהתאם להשערותייך (שאולי היה כדאי לבקש מיונת קודם לאשר אותן לפני שעורכים ומוחקים), עשויה להיראות קצת תוקפנית בעצמה. אדם שפותח דף באינטרנט יודע שהוא חשוף לכל מיני הערות. זו החלטה שלו ועניין שלו למחוק הערות אלה, ולא של אף אחד אחר. וכשמישהו לוקח על עצמו לעשות את זה בלי בקשת פותח הדף זה יכול להיות מאוד מרגיז, ועם כל הכוונות הטובות זה גם קצת שתלטני. אז אחרי זה לקרוא לה תוקפנית?
בנוסף, לומר שיש לה רווח מהריב זה כן שיפוטי בעיני. ריב זה לא דבר טוב, וודאי שרווח ממנו הוא לא דבר טוב. והכי חשוב, לא מדובר פה בדיוק בריב, אלא באיומים (איומים מכוערים מאוד מאוד) לתבוע אותה ודרישה שתחשוף את עצמה. לא הייתי קוראת לתגובה לאיומים ריב. אז לפני שכינית את הסיפור "ריב ששני הצדדים מרוויחים ממנו" היית חייבת לקרוא את כל השתלשלות העניינים ולראות שלא מדובר פה בריב אלא באיומים ממשיים.
תודה על ההקשבה ושבת שלום.

[ספינה_טרופה*]

חברים וחברות

אין לי זמן להאריך עוד שניה שבת, והאורז על האש ומקלחות וכו'....

בבקשה.
אני יודעת שלכולם יש כוונות טובות.
נאוה אני יודעת שהיו לך כוונות טובות, ואני מבינה את הסיבות שלך לעריכות. חושבת שאפילו כתבתי שאני מבינה שהיו לך כוונות טובות.
עוקבת מקרוב קרוב, גם לך היו כוונות טובות (אין לי מושג מי את ) תודה.
פלונית לרגע (אין לי מושג גם מי את) יודעת שגם לך יש כוונות טובות, אבל בבקשה לא לפגוע בנאוה ולא לשפוט אותה.
איילת. קיבלתי את המייל.

נאוה אין לי מושג למה את מתכוונת שתקפתי אותך, מניחה שזו אי הבנה, תמיד הרגשתי אלייך יחס חיובי וטוב, תמיד כתבתי לך עם חיוך, לא היתה לי כל כוונה כזו.
אם כן אולי היה לך הרושם שכך אם כתבתי בקיצור יחסית, אבל לא היתה לי כוונה כזו אף פעם. אין לי זמן עכשיו לבדוק למה את מתכוונת.
היו לי סיבות לכתוב תחת הניק ספינה, ואני לא רוצה לפרט פה ועכשיו.
יונת מטפלת בנושא, אני שוקלת הגשת תלונה במשטרה נגד המאיימת.

אני מבקשת להפסיק את הבלגן. בעיקר בגלל שלכולם יש באמת כוונות טובות
תודה ושבת שלום. (אין לי זמן לקרוא את מה שכתבתי ולבדוק, נא לקרוא כולן כאילו דיברתי עכשיו אליכן בחיוך רגוע ואיטי, בסדר?

[נאוה_פרנס*]

איילת פלונית אלמונית,
במייל שהיא כתבה לי,וקראתי באיחור רב.היא מבקשת ממני לא למחוק את הדף של עומר ,
היא גם כתבה לך את זה באתר ולכן חשבתי שלא מתאים היה לה למחוק.
זה אחד הדברים שהדליקו לי נורה אדומה לגבי המחיקה.

אבל כרגע שום דבר לא חשוב.
אני אמתין עד ש ספינה טרופה תסדיר את העניינים לשביעות רצונה.
מרגיעון: טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה

יש בדבריה של פלונית לרגע דברים שכמעט גירו אותי לתגובה,
אבל אני לא אוהבת פלונים אלמונים שמדברים בלי לקחת אחריות על דבריהם.
אז התאפקתי
כל הכבוד לי!



האם בדיוק לפני שבוע,ביום חמישי,ערכת קניות בסופר-דיל בכרמיאל, יחד עם יהונתן, ומשהיא נגשה ושאלה אותך לגבי השמרים בוואקום?!
כן!!! זו אני!!!
נכון שיהונתן מקסים?

אגב, מצאת בסוף? שמרים בואקום?

אם כן זאת אני.....
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אני לא זוכרת פרצופים, בטח לא מקריים כאלו.
אני עוזרת לאנשים מבלי לשים לב לפרטים

מתי אנחנו נפגשות ל"כוס קפה"?

[פלונית_לרגע*]

_יש בדבריה של פלונית לרגע? דברים שכמעט גירו אותי לתגובה,
אבל אני לא אוהבת פלונים אלמונים? שמדברים בלי לקחת אחריות על דבריהם.
אז התאפקתי_
אני, חס וחלילה, לא התכוונתי לעשות פרובוקציה, והשתדלתי לנסח את מה שכתבתי בזהירות. אני חושבת שיש פה גם עניין כללי בענייני עריכת דפים והשערות לגבי טרולים וכו.
מסיבות שאני ממש לא יכולה לפרט, אני לא רוצה להזדהות בניק הקבוע, ומבינה לחלוטין אם זה מונע מבעדך לענות. אבל אני בכל מקרה חושבת שהעליתי נקודות חשובות.
כמו שספינה כתבה, לכולנו פה כוונות טובות, באמת.
אני מאחלת לספינה התמודדות מוצלחת עם המאיימת. האיומים שלה ממש מזעזעים ו... אין מלים. מזעזע.

שבת שלום לכולן.

[גםעורכת*]

איך להתמודד עם טרול
וגם לספור עד 100 לפני שנוקטים בפעולה כלשהי

< ידה ידה ידה >

[ספינה_טרופה*]

פלונית לרגע, יהיו הסיבות שלך אשר יהיו לשמור על אנונימיות, ויהיו הסיבות שלך אשר יהיו להרגיש יחס אמביוולנטי כלפי (בין אם אני מבינה את זה או לא) מחקתי את ההערה הזו.
לא השתתפתי כבר זמן מה בדפים הפוליטיים, ובעיניי הם כלל לא רלוונטיים לעניין שעלה עכשיו. לא רוצה להכניס גם את זה לדיון, זה רק יוסיף שמן למדורה.

נאוה סליחה על השימוש המתמשך בדף שלך,
כשתראי את מוזמנת למחוק.

[נאוה_פרנס*]

נאוה סליחה על השימוש המתמשך בדף שלך,


תרגישי חופשיה, כאן זה אולי כואב קצת פחות.
נסי לא להגיב, במיוחד כשזה לא מופנה ישירות אליך.

חשוב שתרגישי שלמה עם כל צעד שאת עושה.
אני שלמה, כלפייך ובכלל ולכן כל האנונימיים מעלים בי חיוך.

תשכחי מהם, אף אחד לא שווה את ההתרגזות שלך

למדתי את זה בדרך הקשה

[גםעורכת*]

כיצד להתמודד עם טרול גם אחד כמוני

[אנונימית*]

לנאוה שלום
הגעתי אל שמך במקרה, כשחיפשתי חומר על הרפס ברשת.
אני סובלת מהרפס באיזור רגיש כבר עשר שנים (או יותר... מי סופר).
יש תקופות שהפצעים פשוט לא מפסיקים להתפרץ וזה ממש מפריע לי ולבן זוגי, בקיצור, צרה צרורה.
ניסיתי מגוון של טיפולים (קייסולוגיה, הומאופטיה, דיקור, ובהתחלה גם תרופתי), שום דבר לא עוזר לאורך זמן.
עכשיו החלטתי להסתער מחדש על הצרה הזו. אני רוצה לנסות דברים חדשים, שינוי תזונתי, תוספי מזון, מיץ נוני, מה שלא יהיה כדי לטפל בזה. אפילו מוכנה להתחיל לאכול בשר (אני צמחונית ה-מ-ו-ן שנים)
תוכלי לייעץ לי? אני אהיה אסירת תודה...

[נאוה_פרנס*]

תנסי את הליזין - זה שחרר הרבה אנשים מהצרה הזאת - לאורך זמן.

אני מפרטת איך להשתמש בזה בדפים: הרפס באיבר המין, הרפס בשפתיים

יש טיפול בהתקף ויש טיפול בתקופה ללא התקפים - למניעתם.

אם יהיו שאלות אח"כ, אני כאן או בדפים הרלבנטיים

[גיימס_בונד*]

נאוה, לפי שם המשפחה שלך את צריכה להיות המפרנסת ב ה הידיעה.

[אנונימי]

_מצאתי שהמתקפה הכי גדולה עלי היתה: ואם הילד רוצה ללכת לביה"ס?
עניתי: רק בתנאי שיש לי חינוך ביתי בכיס, הילד יכול ללכת לפעילויות שאני מאשרת, ורק בתנאי שהוא רוצה_

אהבתי

[רוקדת_לאור_ירח*]

עניתי לך באריכות בדף שלי, תודה על ההתייחסות שלך.

[מישהי*]

_אני חולה בפברו כ-12 שנה , תופעות של כאבים ברגלים ובידים, יש לי כל השנים, בחודשים האחרים יש לי תופעה של כאבים כמו של שריר תפוס באזור הראש. שמשנים מיקום כל כמה שניות למקום אחר בראש, בנוסף אני מרגישה חולשה ואיבוד שיווי משקל, לאורך החזה אני מרגישה כאב ובנוסף יש נפיחות באזור החזה.
בזמן מאמץ יש לי כאב באזור של הנפיחות. ניגשתי לקרדולוג, הכל תקין, וגם כירורג שראה את הנפיחות על עצמות החזה לא ידע מה התופעה. אני רוצה לציין שאני לא נגשת לרופא ראומתלוג, לאחר שהם מעמיסים עלי כדורים שבעבר גרמו לי נזק בכבד. שאלתי האם נקלת בתופעות כאלה (הכאבים בראש, ונפיחות באזור
החזה) ? תודה מראש_

נאוה שלום
העתקתי את זה מדף שנפתח בטעות.

[אריאלה*]

היי נאווה מה שלומכם?
אנחנו בסדר עדיין בארה"ב.
יש לי שאלה
איך אני הופכת את השם שלי באתר להיות קישור לדף הבית אני רואה שהשם שלך מופיע בירוק והוא למעשה קישור. לא הצלחתי להבין איך לעשות את זה.
תודה
אריאלה

[מיכלול_ה*]

ראיתי שנתת המלצה על רופא מומחה לבעיות דום נשימה בשינה. אודה לך אם תחזרי לדף נחירות ודום נשימה בשינה ותתני קצת יותר פרוט למה את ממליצה עליו. האם במקצועיות? באבחנה?, האם באמפטיה למטופל ולאנושיות? עד כמה הוא בעד או נגד ניתוח לתינוקות - האם הוא ינסה למנוע ניתוחים או שיפחיד את ההורים ויגיד עד כמה הן דחופים?
אני שואלת כי רופא טוב זה עניין מאוד סוביקטיבי.

[גתית_בועזסון*]

שלום נאוה
אני אמא לשתי ילדות (בנות שלוש וחמש), שהולכות לגן שאנחנו אוהבים מאוד. בשנה הבאה אני רוצה להעביר אותן לחינוך הביתי, ולפתוח "קבוצת למידה" יום-יומית עם עוד ילדים (ביחוד לבת הגדולה, במטרה שברבות הימים תקבל הקבוצה הזאת תכנים לימודיים ותשמש מעין תחליף לבית הספר). אם הבנתי נכון, אין דרך לעשות דבר שכזה באופן "חוקי". מאחר שאת הצטיירת לי כמי שתומכת בעשייה החינוכית תוך כדי השגת גיבוי חוקי לדברים, אני רוצה לבקש עצה ממך, ולשאול האם יש לך רעיונות כדי שהחלום שלי יצא אל הפועל (אני חושבת שאם אדע שיש דרך חוקית לעשות את העניין, יהיו הרבה הורים שפחות ירתעו מהמסגרת הזאת).
אציין עוד שאני לא רוצה "להקים בית ספר", אלא להסתפק במספר מצומצם של ילדים, שהשקפות הוריהם דומות להשקפותי, למרות שכן הייתי שמחה לו הייתה יכולה להיות בקבוצת הלמידה הזו דמות חינוכית שהיא לא אחד מההורים.
תודה, גתית.

[נאוה_פרנס*]

היי גתית,
יש הרבה מה לאמר בעניין.
כבר הייתה בארץ קבוצה של 5 משפחות שנהגו כך שנה או שנתיים - הם התפזרו בארץ ובחו"ל.

את יכולה לפתוח מעין לימודיה

הורים בחינוך ביתי יכולים לקיים אותו בכל דרך.
כך הנהגנו את סיורים בצפון, כך מתץקיימים מפגשי חינוך ביתי ועוד.

העניין הוא באמת למצוא הורים שחושבים דומה לך - זה לא פשוט.
אחד הדברים שגילינו כשניסינו להתארגן זה את מידת השונות בין המשפחות השונות.

את מוזמנת לשוטט ב פורום חינוך ביתי וחלופי
הפורום לא פעיל אז לא ניתן לכתוב בו,
אבל הוא בהחלט מלא מידע ורעיונות - דפדפי בארכיון, בקישורים וכדומה.

[אריאלה_צוקר*]

ככה?
תודה
צריך לעשות את זה בכל פעם שאני כותבת?

[גתית_בועזסון*]

שלום נאוה ותודה על הקישורים.
אין ספק שהדבר הקשה באמת הוא למצוא את ההורים המתאימים. אבל בכל זאת (אם אני יוצאת מההנחה האופטימית שאני אצליח למצוא אנשים), בוודאי תעלה בשלב מוקדם סוגית החוקיות של כל העניין. קראתי את הקישור שנתת לי לגבי הלימודיה, ולא הצלחתי להבין האם היא מטעם משרד החינוך (ואז - כמה טווח תמרון יש להורים מבחינת קביעת תכנים, צוות הוראה וכדומה), או האם אפשר ליצור לימודיה פרטית שכזו, שמשרד החינוך לא ינסה לחבל בה?
ויותר מכך - האם כשמגישים בקשה לאישור לחינוך ביתי למשרד החינוך, האם אפשר (או אפילו כדאי) לציין את קבוצת הלמידה המתוכננת, או לא?
ואם כן - האם לקרוא לה קבוצת למידה, או לימודיה?
אשמח אם תוכלי להאיר את עיני,
תודה, גתית.

[נאוה_פרנס*]

האם אפשר (או אפילו כדאי) לציין את קבוצת הלמידה המתוכננת, או לא?
לא!
הם מאוד מבדילים בין מסגרת לבין חינוך ביתי.
את יכולה לומר שאתם בקשרים עם משפחות נוספות אבל לא לדבר על מסגרת קבועה.

אם את רוצה לפתוח לימודיה או להשתמש במקומות שיש,
בררי במשרד החינוך ו/או אצל עו"ד מהם הנהלים של הקמת מוסד חינוכי.
נדמה לי שיש מספר מינימום של תלמידים
ויש עוד הרבה יותר....

הלימודיה בירושלים פרטית עד כמה שאני יודעת,
אבל צרי איתם קשר, ולכי לבקר....

[רון_ג*]

בבקשה .

[POOH_והתוספות*]

תודה..

[טל*]

היי נאוה,
זו טל מיקנעם (זוכרת?), מה שלומך?
רציתי לשאול האם נהוג להגיע לוועדה כל שנה? זימנו אותנו שוב.... מעצבן...
מה דעתך?
יומנעים,
טל

[נאוה_פרנס*]

היי טל,
אותי לא מזמנים, הם לא אמורים לטרטר את המשפחות הותיקות.
האם שנה שנייה נחשב ותיק? - זו השאלה....
את שייכת לחיפה, נכון?

[טל*]

אנחנו שייכים למחוז צפון.
בינתיים, התקשרתי לקב"ס להתרעם הוא אמר: "רגע, לפני שאת מתעצבנת אני אבדוק עם המפקחת"
(:

[נאוה_פרנס*]

במחוז צפון יש עכשיו אישה חדשה - רבקה אור.
היא החליטה שהיא מתייחסת לדברים ברצינות.
אני הייתי רשומה אצלה כמשפחה לבירור - היא לא ידעה אם יש לי אישור.
אחד הדברים שידוע לנו כרגע - אין תיקים (לכי תדעי לאן נעלמו כל הניירות ששלחנו....)
בכל מקרה,
היא נשמעת רצינית.
יתכן שזו הנחיה שבאה ממנה.
אם את רוצה, אני יכולה לתת לך את הטלפון שלה - תתקשרי ותשאלי אותה באופן ישיר.
פניתי אליה לעזור לחברה - היא ממש בסדר!
נראה שהיא לא תקשה ללא סיבה

[טל*]

כן אני דווקא מכירה אותה, היתה אצלינו לפני כמה חודשים וגם לפני כשבועיים.
יש לה גישה נהדרת, היא חביבה ונעימה מאוד - איך אומרים? לא בדיוק מה שציפיתי
מחכה לעדכון מהקב"ס.

תודה לך,
אשמח להיפגש שוב... <חזרו סיורים בצפון? >
שתהיה לך אחלה שבת,
טל.

[מיץ_פטל*]

שיו... אני מרוצה ממך.....
את צומחת וצומחת....מפטיעה ....
געגעתי.

חיבוק.

עכשיו אני קולטת בעצם שאת קרובה = נגישה יותר ....
וואלה!!

[שרית_אמיר*]

תודה תודה
מסרי לבן זוגי לדייט שאחזור...נתאם

[אילה_א*]

תודה נאוה שחיזקת את ניצן בדבריה לגבי עד שאין לך ילדים אתה לא מבין אתזה וציינת שאליך פנו לפני שהיו לך ילדים . הדף הזה עורר בי רגשות קשים כל כך שלא ידעתי מאיפה להתחיל להגיב
מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים

[אילה_א*]

למען האמת אם תסתכלי בדף תראי שאף אחד מהאנשים שנמצאים כאן הרבה זמן לא היצטרף לגישה של פותחת הדף
לפני 3 שנים לא היו פותחים כאן דף כזה היום כן

[שוכנת*]

לרוב זה סתם נבלע בדף כי האליטיסטים לא מסוגלים לראות את זה.

נאוה, הקטע הבא שכתבת די אליטיסטי בעצמו, לטעמי.

_לא ממש התעמקתי אבל באופן של היום הוא לא באופן של פעם.
מאוד אהבתי את האתר כשנפתח וכשהייתה התרגשות על כל 100 דפים נוספים.
אז הוא היה בית וכולם כתבו בשמם - מספר הניקים היצירתיים היה אפסי.
ורוב ה 'פלוני-אלמונית' היו טעות
והיה קשב וסובלנות ואורך רוח כלפי האחר וכלפי דעותיו.
'זמנים מודרנים' הם לא תמיד סימן לקידמה_

[אילה_א*]

בשביל זה כתבו אותו בדף שלי ולא בדף שלך

[נאוה_פרנס*]

בשביל זה כתבו אותו בדף שלי ולא בדף שלך
וגם לא בשום דף שמתנהל בו דיון ציבורי.

והאליטיסטיות עליה דיברתי היא חוסר הסובלנות לדעות מגוונות.
אפשר לומר עלי הרבה דברים, אבל חוסר יכולת להכיל דעות של אחרים זה לא אחד מהם.

הקטע המצוטט מדבר על האינטימיות שהייתה אז באתר לעומת ההמוניות שלו היום.
ומעניין שוכנת, למה זה מפריע לך שחסרה לי האינטימיות הנ"ל.
או למה מפריע לך שאני מרגישה "לא בבית" בהמוניות שלו היום.

חומר למחשבה...

מרגיעון קושי אינו בהכרח סבל

[פלוני_אלמונית*]

היי זו מיץ
היה לי סופשבוע פעיל מאוד...
אתקשר מחר בבוקר.
חיבוקים..

[פלוני_אלמונית*]

Help תובעים אותנו
מחפשים אותך שם

[נאוה_פרנס*]

פלוני אלמונית

תודה על הפניית תשומת לבי @}