אום שלום מגשימה חלום

[אום_שלום*]

כבר הרבה זמן אני רוצה לפתוח לי דף בלוג חדש שילווה את החלום שלי שמתגשם ברגעים אלה ממש.
בערך 32 שבועות.
הרבה שנים רציתי להיות בהריון, עוד לפני שזה היה רלוונטי לחיי באיזשהו אופן מציאותי, תמיד הרגשתי שזהו יעוד בשבילי, ההריון, האמהות.
והנה, בהריון כבר די מתקדם למען האמת, אני יודעת כמה צדקתי, כמה מתאים לי להיות בהריון, פיזית, מנטלית, הורמונלית.

אני חושבת שמרגע שנגמרו הבחילות בסוף השליש הראשון (כמו בספר- בכלל אני חושדת בתינוקת שלי שהיא קוראת במקומי את "המדריך הישראלי להריון ולידה" כי היא עושה הכל ממש לפי הספר) אני מרגישה הכי טוב שהרגשתי אי פעם.
הרבה מהעייפות, הכבדות והדכדוך שליוו אותי חלקים נכבדים מחיי נעלמו, אני מרגישה חיונית, שמחה, קלילה.
יש לי מצב רוח טוב כמעט כל הזמן, החרדות נעלמו, מחשבות טורדניות נעלמו.
אני מרגישה יותר מתמיד את הנוכחות בהווה, כאן ועכשיו ברגע הזה. מדייקת לעצמי את עצמי יותר ויותר מרגע לרגע.
כבר מזמן אני יודעת שפרוגסטרון הוא ההורמון שלי (-:

וכמובן שחייבים שיר פתיח לבלוג הזה.

[אמא_ללי*]

תתחדשי כמה מרגש

[קרן_שמש_מאוחרת*]

כיף לקרוא אותך שוב. שבוע 42. כבר יודעת שאתגעגע לתחושות שההיריון מביא איתו. אגב, הייתי אתמול בהופעה של שלומי עם יהודית וברי (יודעת שתביני). היה מדהים. איזה כיף שהספקתי לפני..

[נטע_ש*]

תתחדשי
קרן, יוווו, מתי את יולדת

[אום_שלום*]

הייתי אתמול בהופעה של שלומי עם יהודית וברי
אני מחר בהופעה של שלומי עם שלמה גרוניך ויוני רכטר.
איזה כיף לך שהספקת...
שתהיה לידה כמו שאת חולמת @}

[קרן_שמש_מאוחרת*]

אני מחר בהופעה של שלומי עם שלמה גרוניך ויוני רכטר
זה גם נשמע מדהים. תעדכני איך היה.
נטע, זו שאלת המיליון דולר, תאמיני לי גם אמא שלי היתה רוצה לדעת:-)
כל דבר בשעתו, כל עוד טוב לה בפנים, טוב לי.

[עשב_השדה*]

אני מרגישה חיונית, שמחה, קלילה.
מטר מעל האדמה, אופוריה
ניצרי זאת בליבך,
אין כמו הריון ראשון
ומזל טוב ליציאה בבלוג (כמו יציאה במחול)

[ענ_בר*]

היי,
תודה על השיר... בהחלט יהיה השיר שלי לשנה החדשה.
המון בהצלחה, והמשך חיבור כזה מדויק.

[י_פה*]

לא מכירה אותך אום שלום . אבל מרגש מאד . מקסים.
מאחלת לך המשך נעים של ההריון. תמשיכי להיות ולהרגיש יפה.

[יער_ה*]

בהצלחה @}

[אום_שלום*]

_מטר מעל האדמה, אופוריה
ניצרי זאת בליבך,_
זה קטע שדווקא את כתבת לי ככה, כי המורה האלופה שלי לפאולה פגשה אותי על השבי ללפני כמה שבועות ושאלה לשלומי, אמרתי שמצוין, היא אמרה- "רואים,
תזכרי את התחושות האלה לכל החיים" עם החיוך הנהדר שלה.

[סאלי_תדמור*]

נהדר @}

[אילה_א*]

אנחנו פה

[עשב_השדה*]

קטע....(-:

[מנסה*]

ברכות על הבלוג החדש, על ההריון המתקדם יפה ועל התחושות הנהדרות שהביא עימו.
מתרגשת בשבילך [-:

[מתחדשת*]

מתרגשת בשבילך

[מי_מה*]

תתחדשי מותק. גם אני כאן

[אמא_ללי*]

ספרי קצת על תכניות הלידה אם בא לך, אני סקרנית

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

כיף לשמוע אותך כל כך חיובית. אני זוכרת אותך מבלוג אחר הרבה פעמים בכוון השני. איזה יופי שזה מפקס ומחבר אותך.

[דודה_דו*]

מקסים
@}
מתרגשת בשבילך

[רוקדת_לאור_ירח*]

איזה יופי! באמת אלה השלבים שזכורים לי ככיפיים מאד בהריון. אני בכלל, מאד אהבתי להיות בהריון ואפילו ללדת, למרות הלידה הארוכה והלא לפי מה שתוכנן, בכל זאת נהניתי. זה הזמן להנות.

[אום_שלום*]

מוקפת בתינוקות רכים בשבועות האחרונים.
רבות מחברותי ילדו בחודשיים האחרונים.
פתאום הלידה שוב נדמית רחוקה והתוצר של ההריון הזה כמעט לא נתפס.
באמת תהיה לי תינוקת כזאת עוד מעט? קטנה וחסרת אונים שעלי ועל אביה מוטלת כל האחריות לחיה?
אני כמעט מבינה את זה באופן שכלי אבל הלב עוד לא קולט.
מתבוננת בתינוקות הקטנים האלה, אני אוהבת תינוקות וכמה שיותר קטנים יותר טוב. אני טובה בהרגעה, בהרדמה.
אבל מה יהיה כשהיא תהיה שלי? האם אצליח לאהוב אותה באמת באמת?
סקרנית לגלות איך היא נראית, למי היא דומה. סקרנית לדעת איזה מין אמא אהיה, איכשהו הרבה יותר קל לי לדמיין את האיש שלי אבא מאשר את עצמי אמא.
מרגישה רגועה ובטוחה בדרך ללידה ולאמהות, ואז שומעת איזה קול באחורי הראש אומר לי- זה סתם האגו שלך, חושבת את עצמך למשהו מיוחד, חסינה לכאבים, לקשיים, לתסכולים שכולן חוות. רדי מהעץ שטיפסת עליו, גם לך יהיה קשה.

[אנד_לוסיה*]

גוד ניוז! יפה לך!
בשביל מה למלא את הראש ברעש הזה? תהיי האמא שתהיי וזהו, זה יהיה הכי טבעי בעולם. אם זה קרה אפילו לי, זה יכול לקרות לכל אחת
את האמא הכי טובה לתינוקת שלך.

[מי_מה*]

את תהיי אמא נהדרת, כמו שאנדלוסיה כתבה, הכי טובה לתינוקת שלך. מאחלת לך בהזדמנות שנה טובה ושהגשמת החלום תתממש במלואה ובנעימים, בטוב, בחן וחסד ורחמים.
נשיקות

[אום_שלום*]

הלידה מתקרבת, אני מרגישה את זה פיזית, האגן שלי מפורק, המפרקים ממש פתוחים לגמרי, כריעה אחת יותר מדי לארון המטבח הנמוך נחוותה כקריעה אחת יותר מדי.
מיחושים חדשים נוספים מדי יום, קצת בבטן התחתונה, קצת בצוואר הרחם, מן דקירות עדינות.
דווקא הבטן בכלל לא מרגישה לי גדולה, גם לא כבדה. כל פעם שאני מסתכלת במראה אני נדהמת מבבואתי הנשקפת, מבפנים זה לא מרגיש כל כך גדול, גם המבט העילי שיש לי על הבטן מראה לי בסך הכל בטנונת. אבל המראה כנראה לא משקרת.
ודווקא עכשיו כשהלידה מתקרבת (למען האמת אין לה אופציה אחרת אלא להתקרב, להתרחק היא כבר לא יכולה), אני פתאום מרגישה שזה רחוק, ובעצם עוד לא תקשרתי מספיק עם העוברית שלי לקראת המאורע, ולא התכוננתי ולא התכווננתי.
נכון שבעצם זה יכול להיות עוד כמעט חודשיים אם אלד בסוף 42 אבל איכשהו נורא ברור לי ש 37-38 זה הכיוון. ואני פוצחת בשבוע 35 ממש עכשיו.

היום היו לי שני מפגשים מיוחדים עם ה"דולות" שעתידות ללוות אותי, אחת היא חברה שלמעשה בכלל אינה דולה אבל הציעה את עצמה במידה ותהיה פנויה ואני מרגישה שהנוכחות שלה יכולה להתאים לי, השניה היא דולה ששידכה לנו המיילדת והיום הכרנו, היא ואני, קצת יותר לעומק והיה מאוד נעים.
אני יכולה לראות איך הדולה הופכת לחברה והחברה לדולה.

זה אולי מצחיק קצת להגיד אבל אני מרגישה כאילו באיזה שהוא מקום אני עושה להן טובה, הן נרגשות לקראת הליווי הרבה יותר משאני נרגשת שהן ילוו אותי.
בעיני רוחי אני מדמיינת חוויית לידה כל כך פרטית ומכונסת שאני בכלל לא יודעת אם אשים לב למלווים.
סומכת על היקום שמי שצריך להיות שותף בלידה הזאת אכן יהיה שותף בה וכל אחד מהשותפים יביא לתוכה את התמיכה המתאימה ביותר.

[עשב_השדה*]

[אילה_א*]

אוי אני כל כך זוכרת את ההרגשה שאני בטוח אלד לפני הזמן
ואת התגובה של הבת שלי על ההרגשה הזאת
התגובה הייתה כחחחחחחחחחחחח

[אום_שלום*]

המפגשים של אתמול כנראה הציפו כל מיני דברים שלא ידעתי שקיימים בתוכי.
פחדים מהכאב שלא פחדתי עד עכשיו, תחושה שאני בכלל לא מחוברת לתינוקת שעתידה להיוולד לי ואיך אצליח בתהליך הלידה להעזר בידיעה שאני מביאה אותה לעולם אם אני בכלל לא מכירה אותה, ודי נחמד לי שהיא בבטן.
כל הלילה ילדתי בחלומות. אני כבר לא זוכרת כלום אבל משהו קרה שם הלילה במעמקי התודעה שלי.
עוד שלב בדרך...

[אמא_ללי*]

עוד שלב בדרך...
בוודאי. כמה מרגש....

גם לי היתה הרגשה שאלד לפני הזמן, פעמיים. גם הבנות שלי הגיבו בחחחחח גדול ונולדו בשבוע 41

[קרן_שמש_מאוחרת*]

פחדים מהכאב שלא פחדתי עד עכשיו, תחושה שאני בכלל לא מחוברת לתינוקת שעתידה להיוולד לי ואיך אצליח בתהליך הלידה להעזר בידיעה שאני מביאה אותה לעולם אם אני בכלל לא מכירה אותה, ודי נחמד לי שהיא בבטן.
מאוד מזדהה.. הרגשתי מאוד דומה ואגב, כמו שאת יודעת אצלי היא הגיחה לאוויר העולם בשבוע 42.הבןזוג שלי צחק עלי כשאמרתי לו שאני מרגישה שאני עוד לא מוכנה, שרציתי לעשות עוד עבודה עם עצמי לפני שהיא תיוולד (הוא צחק עלי כי מבחינתו אני כבר חמש שנים עושה דוקטורט עליה בבאופן) אבל איכשהו כשהיא פה זה מרגיש כאילו היא היתה פה מאז ומעולם ואני תמיד הייתי מוכנה. שבת שלום.

[טליה_אלמתן*]

האם אצליח לאהוב אותה באמת באמת?... סקרנית לדעת איזה מין אמא אהיה, איכשהו הרבה יותר קל לי לדמיין את האיש שלי אבא מאשר את עצמי אמא.
איך הקשר עם אמא? איך היה בינקות ובילדות המוקדמת?
(את יכולה גם לענות רק בלב, או בכלל לא, כמובן )

[יעלפו_מהמושב*]

_ואת התגובה של הבת שלי על ההרגשה הזאת
התגובה הייתה כחחחחחחחחחחחח_
כנ"ל אצלי, בסוף ילדתי בשבוע 41 בול. רק אומרת- קחי את הזמן, נראה שאת מצליחה לגמרי לחוות ולהנות מההריון הזה.

וכמובן- שתהיה לידה קלה, ואחרי-לידה עם הרבה חיבוקים ותמיכה.

[אום_שלום*]

קחי את הזמן, נראה שאת מצליחה לגמרי לחוות ולהנות מההריון הזה.
כן, נראה לי שסתם הייתי בלחץ מלידה מוקדמת מדי.

ועוד דבר- יש נבואה על תאריך מאוד מסויים שניבאה מישהי עוד לפני שהריתי אפילו, התאריך הזה נופל בשבוע 37, כרגע נראה לי ממש לא סביר שאלד עוד שבועיים וקצת, אבל התאריך הזה מלווה אותי כנקודת ציון מתחילת ההריון.
בכל מקרה אין לי ספק שהיא תגיע בדיוק בזמן המתאים.

איכשהו כשהיא פה זה מרגיש כאילו היא היתה פה מאז ומעולם ואני תמיד הייתי מוכנה.
קרן, תודה על המשפט הזה הוא מאוד מעודד ונותן תחושת בטחון.

איך הקשר עם אמא? איך היה בינקות ובילדות המוקדמת?
הקשר עם אמא הוא הכי טוב שהיה אי פעם בימים אלה. אני חושבת שבעיקר בגלל שהתבגרתי והפסקתי לכעוס עליה ולמדתי לקבל אותה כמו שהיא ולראות את הצדדים הטובים שלי שהרבה שנים התעלמתי מקיומם.
לא היה לי קל איתה בילדות ובנערות אבל אני לא מכירה הרבה בנות שהיה להן קל עם אמא, ולמרות הידיעה הזאת היה לי ברור שאני מאוד רוצה בת בכורה, שהכי מתאים לי להיות אמא של בת.
אני חושבת שלאמא שלי היתה תחילת אמהות לא קלה, היא מתארת אותי כתינוקת קשה, שלא נתנה לישון. גם הלידה היתה ארוכה ומתישה והיא "זוכרת" לי את זה עד היום.
אין ספק שזה השפיע עלי במידה מסויימת אבל אני רוצה להאמין שאוכל להיות לבתי אמא כמו שאני ולא כמו שאמי היתה.

---

ספרי קצת על תכניות הלידה
אני בדיוק מגיעה ממרכז הלידה שבו אני עתידה ללדת. נערכה שם היום מכירת בגדים וחזיות הנקה ועוד כל מיני.
רכשתי המון דברים ובזבזתי מלא כסף. היה כיף.
אני כל כך אוהבת את המקום הזה, מתחשק לי לגור שם, איזה אנרגיות טובות.
אמרתי למיילדת שאני מקווה שיהיה לי כיף להגיע לשם גם ברגע האמת, שאצליח לחוש את האנרגיות האלה גם במהלך הלידה. היא הבטיחה שכן (-:
מעבר לזה אין לי תוכניות לידה ברורות. המקום ידוע, המיילדת ידועה, גם היולדת, העוברית ואבא שלה ידועים. יש שתי דולות אפשריות שעליהן כתבתי למעלה, אולי שתיהן יהיו, אולי רק אחת, אולי אף אחת. מהלך הלידה אינו ידוע.

[שיר*]

אפשר לשאול איפה מרכז הלידה המקסים הזה?
תודה!
כייף לקרוא אותך
מעורר השראה
חג שמח ומתוק

[אום_שלום*]

בבית לחם הגלילית

[פלונית*]

שלום אום שלום מתעניינת בהומאופט שהמצלת באתר אפשר את שמו בבקשה?

[אום_שלום*]

ינאי לב אור, חפשי אותו באתר של ההומאופטים הקלאסיים בארץ.

[אמא_ללי*]

בבית לחם הגלילית
אז זה באמת איפה שחשבתי אכן מקום מדהים עם אנרגיות קסומות, ליוויתי את אחותי בלידה שם והיה מופלא.

[אום_שלום*]

אכן מקום מדהים עם אנרגיות קסומות

ליוויתי את אחותי בלידה שם והיה מופלא. וואוו, נדמה לי שכתבת קצת על החוויה אצלך, אם מתחשק לך לשתף עוד אני אשמח.

---

חששות ופחדים עולים, גם מצד האיש שלי שעד עכשיו לא הביע את זה.
אני שמחה, מרגישה שכמה שנציף את הדברים יותר לתודעה הם פחות יפריעו בלידה עצמה.

החברה שעשתה לי הכנה רוחנית ללידה אמרה לי משהו שמלווה אותי, משהו שאני חווה בחיים בכלל, חשיבות הדיוק במלים במהלך הלידה.
למשל- לא להגיד "סתם" אני רוצה למות, אלא- קשה לי, או לא קל לי עכשיו.
מתקשר לדפים שהיו פה ואין לי כוח ללכת לחפש אותם כרגע בנוגע לדיוק במלים והאנרגיה שהדיוק הזה מביא איתה.

אתמול פגשתי שתי חברות שילדו לפני חודש וקצת, נורא ריגש אותי שהן קינאו בי על זה שאני לפני החוייה הזאת, אחת מהן, שעברה לידה מאוד ארוכה עם המון התערבויות אמרה לי- "אפילו שהיה ככה וככה אני לא יכולה להגיד שהיה לי קשה, אני מוכנה כבר ללדת עוד פעם".

פתאום שמתי לב לפליטת מקלדת שהיתה לי בפוסט הקודם
התבגרתי והפסקתי לכעוס עליה ולמדתי לקבל אותה כמו שהיא ולראות את הצדדים הטובים שלי שהרבה שנים התעלמתי מקיומם.
התכוונתי שהצלחתי לראות את הצדדים הטובים שלה, אבל לא סתם כתבתי שלי, כי ההכרה בצדדים האלה גרמה לי לראות איפה אני דומה לה, אילו תכונות חיוביות קיבלתי ממנה, אחרי הרבה שנים שנהגתי לחשוב שאני דומה דמיון מוחלט לאבי ואין לי כלום מאמי.

אני חושבת שלאמא שלי היתה תחילת אמהות לא קלה
בדיוק דיברנו על זה בשבת, על כך שהם לא היו מוכנים לקושי, אף אחד לא דיבר על זה וזה היכה אותם בשוק ששרידיו נראים עד היום.
גם בן הזוג הנוכחי של אמא שלי אמר שהשנה הראשונה אחרי לידת בכורו היתה הקשה בחייו.
אני חושבת שאנחנו מגיעים להורות הרבה יותר מוכנים (גם יותר מבוגרים), בעיקר כי אנחנו מודעים לאספקטים די רחבים של הסיפור הזה שנקרא הורות ואני חושבת שאנחנו גם גלויים יותר עם עצמנו ועם הסביבה לגבי רגשות, פחדים, מחשבות שיש לנו על הורות ולגבי החיים בכלל.

כל הקרובים כבר יודעים איפה אנחנו מתכננים ללדת, האמהות לא מרוצות מזה, אבל אני שמחה להגיד שאני כל כך שלמה עם הבחירה הזאת שאפילו לא הרגשתי צורך להצדיק אותה. אמא שלי אמרה שהיא היתה שמחה אם הייתי יולדת בבית חולים, אמרתי לה שהיא מוזמנת ללדת בבית חולים בלידה הבאה שלה וחייכתי. מעניין אם יהיה שלב בלידה שאני אחשוב על בית חולים, כי כרגע זאת נראית לי אופציה לא סבירה בכלל, כאילו, מה הקשר בין לידה לבית חולים?

בשישי הקרוב אני יוצאת לחופש. מרגישה שמה שנשאר לי לעשות זה להתחבר לתינוקת שלי, שנוכל לעבור את הלידה בכוחות משותפים.

[אום_שלום*]

CbR0oC]הרצון לדייק במלים RUY0[/po]&feature=related

[מנסה*]

אום יקרה, את נשמעת הכי מוכנה שאפשר להגשמת החלום המופלא והבלתי ניתן להכנה הזה..
נראה שעשית כל שאפשר- מקום הלידה, חשיבה חיובית, התחברות לעצמך ולתינוקת כמו גם הסתכלות בעיניים לקשיים העומדים לבוא, נראה כי אין אבק מתחת לשטיח.
ועכשיו, נותר רק לחכות לילדה שלך, ואיך תבוא ואיך יהיה ואיך היא ואת וזוגך והכל- מה שיהיה יהיה ויהייה בסדר!
מחזיקה לך אצבעות ללידה טובה והתחלה מלאת רגש

[מי_מה*]

אני חייבת להגיד לך שאחותה של חברתי נ' ילדה איפה שאת מתעתדת ללדת וזה אחלה מקום. לשתיהן היו רק שבחים. זה גם מאוד קרוב אלי ואני ,החל מעוד שלושה ימים, שאז נסגרת הבריכה, יכולה לקפוץ בהתראה של רגע. אז רק תמצמצי ואני שם (כל עוד זה בשעות היום... פחחחח)
הכל טוב איתך. יש הרגשה טובה ממה שאת מביאה לפה.
נשיקות וחג שמח

[אום_שלום*]

טוב, הייתי משוכנעת שאלד בזמן שהאתר היה בחופשה אבל התינוקת עדיין גדלה בתוך הרחם ולא מחוצה לו.
הייתי כל כך נעולה על התאריך ה"נבואי" שמרגע שהוא עבר ולא ילדתי התל"מ נדמה כל כך רחוק...
היו כל מיני דברים שחשבתי שארצה לעשות עד הלידה (למשל לקרוא את הספר של היפנובירת'ינג, לעשות עיסוי פירנאום, ללכת לסרטים), בינתיים אני מגלה שהכי כיף לי פשוט לחיות, להעביר את הימים עם מה שבא.
הדבר היחיד שהקפדתי לעשות היה להכין את כל הדברים של התינוקת וזה גם עזר לי להתכונן נפשית. כבר יותר משבוע כל הבגדים מכובסים ומקופלים בשידה.
ממתינה, לעת עתה בסבלנות (-:

[אמא_ללי*]

ממתינה, לעת עתה בסבלנות
נהדר

איזו התרגשות....

[מי_מה*]

מותק
יפה לך סבלנות

[מתחדשת*]

[קרן_שמש_מאוחרת*]

מתרגשת בשבילך וממליצה על "תינוקות אפויים היטב".. מניסיוני הן יוצאות מתוקות מתוקות . איזה כיף לך עם המרכז לידה, נשמע מקום נהדר ללדת בו. מחזיקה לך אצבעות.

[קן_לציפור*]

הדבר היחיד שהקפדתי לעשות היה להכין את כל הדברים של התינוקת וזה גם עזר לי להתכונן נפשית. כבר יותר משבוע כל הבגדים מכובסים ומקופלים בשידה.
קינון קוראים לזה... אז קינון נעים!

[אום_שלום*]

קינון קוראים לזה...
חבל שהקינון לא כולל נקיון כללי וקטלני של כל הבית (-P
ממשיכה לחכות שאחותי תגיע לנקות במקומי כי מה זה אין לי כוח.

[אום_שלום*]

3 ימים לתל"מ, אני כבר מוכנה.
כל בוקר בשבוע האחרון מתחיל באי שקט, מה אעשה היום. בדרך כלל לוקח לי שעה-שעתיים להרגע ולצאת מהלופ שהמוח שלי שקע בו ואז עובר עלי יום נעים, כמה שאני עושה פחות ומנסה פחות למלא אותו בתוכן כך טוב יותר ונעים יותר.
אני משוטטת לי בשבילים (אם לא חם קטסטרופה כמו היום), שומעת מוזיקה, קוראת בקצב של שני עמודים ליום את הספר של ההיפנובירת' (מעניין אם אסיים את ההקדמה לפני הלידה (-;) ורואה סרטים.
נעה בין התקפי בישול למילוי המקרר (כל התקף כזה גורר בעקבותיו ארוחה מרובת משתתפים וכלום לא נשאר) לבין חוסר חשק למרוח אבוקדו על הלחם ודחף עז לצאת לאכול בחוץ.
משתדלת להיות ברגע, להנות ממנו. קשה להפנים שמה שיש עכשיו לא יחזור לעולם אבל זה בעצם נכון לגבי כל רגע בחיים, גם אם נדמה שמה שעומד לקרות גורלי במיוחד כרגע.
כל היום מחפשת סימנים, היום התחיל לי לחץ בגב התחתון ובמפשעות, אני חושבת גם שיש צירים מדי פעם אבל לא כואבים וככל הנראה לא מקדמים שום דבר.
כאבי "מחזור" באים והולכים כבר שבוע לפחות. מחכה לצירים אמיתיים ולסימן הברור שיודיע לי - הלידה החלה.
מפחדת לעבור את התל"מ, דיברתי עם התינוקת שלי היום והסברתי לה שאני לא מעוניינת להגיע יותר למרפאה להשקל (יש מספר מסויים שאני לא מוכנה לראות על המשקל) ואין לי חשק לתזז למוניטור וביקורת של הריון עודף וכל הבלאגן הזה.
אין ספק שהדבר הכי משמעותי שקרה בשבועות האחרונים מבחינתי זה חיבור עמוק יותר לתינוקת ותקשורת ברורה יותר, לפחות שלי איתה, אותה אני עוד לא מבינה.
לפי הספירה שלי תשעת הירחים מיום ההתעברות מסתיימים בעוד יממה.
זה הזמן של התינוקת שלי להוכיח שהיא אכן דייקנית כמו שהרופא אומר כל ההריון.

[דודה_דו*]

מאחלת לך לידה טובה ומדוייקת
@}

[קרן_שמש_מאוחרת*]

מאחלת לך לידה טובה ומדוייקת
זוכרת באופן טרי מאוד את הספירה לאחור הזו לתל"מ ובאמת בדיעבד העצות ליהנות מכל רגע היו כל כך נכונות. המורה האגדית שלי לריקודי בטן אמרה לי בסשן שעשינו לקראת הלידה שהדבר הכי משמעותי בלידה ובחיים (ובריקודי בטן אני מוסיפה) הוא היכולת לשחרר. לקבל את מה שבא. מאחלת לך שחרור של הציפיות ויכולת להיות עם מה שיבוא באהבה. התינוקת שלך תבוא בזמן המתאים. המון בהצלחה.

[שקדי_ה*]

משתדלת להיות ברגע, להנות ממנו. קשה להפנים שמה שיש עכשיו לא יחזור לעולם אבל זה בעצם נכון לגבי כל רגע בחיים, גם אם נדמה שמה שעומד לקרות גורלי במיוחד כרגע.

איזה יופי של משפט.
מוזמנת בחום עם הפיצקית אחרי הלידה, שתהיה לידה טובה!

[אום_שלום*]

תודה לכל המגיבות.
אני בסופו של יום חסר שקט במיוחד, קשה לי לשחרר את הרצון לכוון את זמן הלידה, או לפחות לדעת.
רואה איך כל תאריכי היעד חולפים וגם שלושת הימים הקרובים שהיוו מבחינתי עוגן בשבוע האחרון נראים כרגע נטולי אפשרות ללידה.
אתמול היו כל מיני תחושות שגרמו לי לחשוב שיש התקדמות, היום נאדה.
אין לי ספק שהכל יקרה בדיוק בזמן המתאים, בינתיים צריכה להתמסר למה שיש.
אז במקום להשאיר לעצמי יום ללא תוכניות כי אולי אלד ארגנתי לעצמי כמה עיסוקים למחר.
ועוד תלונה ככה בקטנה לסיום- יצאו לי היום טחורים מבאסים במיוחד )-:

[מתחדשת*]

@}
חושבת עלייך כל הזמן.

[שמחת_ציון*]

ארגנתי לעצמי כמה עיסוקים למחר.
מעולה
אפשר גם לקחת ספר ולהתחיל לקרוא (או אולי להעזר בדפים באקראי) זה מעביר את הזמן נפלא.
שתהיה לידה קלה ובריאה במועדה

[אום_שלום*]

אפשר גם לקחת ספר ולהתחיל לקרוא כבר חודשים, אולי בעצם שנים, שאני לא מצליחה להתחבר לספר לצערי הרב.
עד לפני נגיד שלוש שנים, הייתי תולעת ספרים, כזאת שמתחילה ספר ולא מצליחה להניח אותו מהיד, כזאת שיכולה לקרוא בכל מצב, באוטובוס, בבית קפה הומה אדם ובעיקר במיטה לפני שינה, שורפת שעות שינה על קריאה. משהו שם קצת אבד לי.
לצערי אני מוצאת את עצמי בעיקר מול טלויזיה או מחשב בזמני הפנוי.
עדיין מאמינה שיום אחד זה יחזור מעצמו.

עוד התמודדות מעניינת שיש לי בתקופה הזאת-
מאז יצאתי לחופש יש לי המון טלפונים יחסית של תלמידים פוטנציאליים ועוד כאלה ממש מעניינים, נשים שמחפשות שיעורים פרטיים כדי לקבל כלים לטיפולי פוריות או צניחות איברי אגן ועוד כל מיני.
אף פעם לא היה לי חבל על תלמידים ש"מתפספסים" מסיבות כאלה ואחרות, ברור לי שמי שצריך להגיע אלי עוד יגיע ואם לא הם אז אחרים, אבל בכל זאת מתמודדת עם הצורך לשחרר בקלות כרגע, לומר לתלמידים שאני בחופש, להפנות למורות אחרות.
מצחיק שבכלל לא חשבתי על אפשרות שאתגעגע באופן כזה להוראת היוגה.

[סבטקסט_כפול*]

שתהיה לך לידה קלה

[אמא_ללי*]

חושבת עלייך

[אום_שלום*]

זהו, עבר חלף לו התאריך המשוער ושוב התעוררתי חסרת שקט. נדמה שכלום לא קורה, לא בגוף שלי ולא בסדר היום שלי.
כמובן שזה לא ממש נכון, שלשום בלילה הרגשתי בברור התפתחות, כאבים מוחשיים מאוד שחשבתי שהם צירים אבל נעלמו אחרי כחצי שעה ולא שבו.
בטח הרבה הריוניות חוות את התופעה הזאת- פתאום נראה שזה לא יקרה לעולם, ואני צריכה להרגיע את עצמי ולהאמין שהכל יקרה בדיוק בזמן המתאים ובאופן המתאים ביותר.
ברגע שבו אני נמצאת עכשיו- יושבת מול המחשב, בקושי מרגישה בהריון, שותה תה וחושבת איך להעביר את היום זה נראה לא סביר שאלד בקרוב. בואו סימנים...
הולכת לשבת קצת בשקט, להתבונן קצת באי שקט הזה.

[אום_שלום*]

עשר דקות של ישיבה שקטה ופיזוזים לצלילי BBB שפרו פלאים את המצב.
יום טוב לכולם @}

[ים_של_טורכיז*]

אום שלום יקרה,
מקווה שיבוא ויגיע מה שאת רוצה. שיהיה באמת יום נפלא. אהבתי את - הולכת לשבת קצת בשקט, להתבונן קצת באי שקט הזה. הו כמה מוכר, כמה מוכר...

[מתחדשת*]

חושבת עלייך כל הזמן.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

_חושבת עלייך כל הזמן
האמת שגם אני (כמה שזה מוזר לחשוב על מישהי שאני לא מכירה בכלל) שבת שלום @}_

[אום_שלום*]

ילדתי לפני שלושה ימים תינוקת מהממת וענקית. מסתגלים לאט למהפכה הגדולה של חיינו.

[מי_מה*]

טולולולו קולולולו מזל טוב! מזל טוב!
מחכה לסיפור לידה
שפע בריאות, חלב ושמחה. אני לא אטריד אותך בטלפון מייד אבל אםאת צריכהמשהו, רק תגידי.
נישוקים וחיבוקים

[עולם_חדש_מופלא*]

מזל טוב! (-:
שתפתח לכם תקופה מרגשת וטובה.

[מי_מה*]

לא סביר שאלד בקרוב.
קטעים איתך,זה היה כמה שעות לפני שילדת, אם חישובי אינם מטעים אותי D-:
חמודה

[מתחדשת*]

היתה לי הרגשה כזאת מאלחת לכם את כל האושר שבעולם.
_אםאת צריכהמשהו, רק תגידי.
נישוקים וחיבוקים_

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

מזל טוב, אושר ובריאות, כושר וחדווה. תהנו מן הרכה שהגיחה ומכל השינויים.
אנחנו בהתחלה מרוב התרגשות היינו מתעוררים בלילה ולא חוזרים לישון...מתבוננים בה שעות ועוד ועוד.

[אמא_ללי*]

מזל טוב מתוקה!
הרבה נחת ושפע חלב, והסתגלות נעימה....

נישוקים וחיבוקים גם ממני

[מנסה*]

איזה כיף לשמוע !! מזל טוב!!
שתהייה הסתגלות קלה (קחו את הזמן, ההורות אוהבת לחלחל ללב ולעצמות לאט לאט..)
ולמרות הוירטואליות הארד קורית שלי-

נישוקים וחיבוקים גם ממני
@} @}

[שקדי_ה*]

מזל טוב והרבה אושר! תהנו ותתרגשו בימים הראשונים הללו, הם יקרים מפז.
אם את רוצה שאשלח לך בדואר את המנשא אעשה זאת בשמחה - רק כתבי לי את כתובתך בדף הבית או במייל.
@}

[גוונים*]

איזה כיף לשמוע !! מזל טוב!!

[שמחת_ציון*]

מזל טוב
אושר ושמחה ורוב נחת

[נטע_ש*]

מזל טוב !!!

[ההולכת_בדרכים*]

מזל טוב!!!
גם אני מחכה לסיפור לידה ...
שיהיה פוסט קל ומענג, עם הרבה חלב, אהבה, וכמובן גם מנוחה ושמירה על רצפת האגן

[אום_שלום*]

תודות לכל המברכות.
פיצי בת עשרה ימים, אנחנו מסתגלות לאטנו לחיים החדשים, כל יום נהיה נינוח יותר ואני חוזרת לסמוך על האינטואיציה שלי יותר ויותר.
עדיין מדי יום בשעות אחה"צ אני נתקפת פאניקה קלה של: "איך אני אעשה את זה, אני לא יודעת להיות אמא" ולפעמים כך גם לפני השינה או באמצע הלילה.
יש לנו המון עזרה וזה פשוט נהדר, לא יודעת איך נשים עוברות את זה לבד, זה פשוט נראה לי בלתי אפשרי.
לכאבי הפטמות לא התכוננתי וזה קשה קשה (אנחנו אחרי התרת לשון קשורה ופיצי עדיין מתאמנת ביניקה אם כי שתינו משתפרות מהנקה להנקה).
יש לי עוד המון לכתוב וגם סיפור לידה בקנה שכבר ממש רוצה להכתב אז המשך בקרוב...

[אמא_ללי*]

מתוקה, את אמא! איזו התרגשות!!
מחכה לקרוא את סיפור הלידה וגם כל דבר אחר שתרצי לכתוב.

[שיר*]

איזה כייף
הצלחת להגשים ועדיין מצליחה
אני עוד זוכרת כשכל כך רצית וזה נראה לך רחוק,
כמו הלידה...
מאחלת לי גם להגשים חלום כזה..וגם בהשראתך,יקרה.

שבת מבורכת וימים טובם ומבורכים לכם ולכולם

[קרן_שמש_מאוחרת*]

מתרגשת מאוד בשבילך @} כאבי הפטמות היו גם לי קשים אך עברו. איזה יופי שיש לכם הרבה עזרה. גם אני לא מבינה איך עושים את זה בלי (אכן צריך כפר שלם לגדל תינוק). מצדיעה לגמרי לאימהות חד הוריות. שבת שלום

[עשב_השדה*]

וואו מזל טוב
שמחה להגשמה ולעוד אין סוף של הגשמות שזו מביאה איתה

שיהיה פוסט קל ומענג, עם הרבה חלב, אהבה, וכמובן גם מנוחה ושמירה על רצפת האגן happy
יששששש

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ההתחלה בהנקה לחלקנו קצת קשה. גם לי היו כל מיני קשיים ובעיקר היה קושי לקבל תמיכה, כי לא היו סביבי כל כך נשים מניקות. בכל מקרה הייתה קצת עזרה בהתחלה בבית החולים מיועצת הנקה ואחר כך, נאבקתי בכל מיני דברים אובייקטיבים ואולי לא. בסוף הכל הסתדר לבד ובאמת שעוד קצת זה יהיה לך טבע שני. אל תתיאשי. את נותנת את הטוב ביותר.

[אום_שלום*]

אל תתיאשי
כן, בדיוק בהנקה האחרונה תהיתי עד מתי זה יכאב כל כך. הרגע הזה שבו היא תופסת את הפטמה הוא הדבר הכי כואב שיש ולוקח לפחות שתי דקות עד שהכאב קצת מתעמעם. הרבה יותר כואב מהצירים לדעתי.
אבל אני רואה סביבי איך בנות שהתמודדו עם התחלת הנקה קשה ומכאיבה באמת מרגישות שזה טבע שני אחרי חודש-חודשיים אז אני רוצה להאמין שכך יהיה גם אצלנו ואולי אפילו מהר יותר.
מזכיר לי שאתמול תהיתי איך תלמידה סיפרה לי על איזה ספר שקראה תוך כדי ההנקות ולא הבנתי איך היא קראה ספר הרי שתי הידיים שלי תפוסות בלי יכולות לזוז ואז היום פתאום התארגנתי באיזה דרך חדשה שאפשרה לי לשחרר יד ופתאום גם אני קוראת "תינוקות באופן טבעי" תוך כדי הנקה.
הדברים משתנים בקצב מסחרר בסופו של דבר.
מה שקשה לי זה הפחד שעולה בי כל פעם שאני ניגשת להניק, הידיעה שהולך לכאוב לי עכשיו נורא גורמת לי לרצות ולא לרצות לחבר אותה אל השד בו זמנית.

[מי_מה*]

אוח מתוקה שלי. כאבי ההנקה זכורים לי באופן פיזי ממש, עם הבכור הם נמשכו שישה שבועות ועדיין זה היה נראה לי כמו פרק זמן סביר לסבול בו בשביל להינות כל כך בהמשך. במיוחד היה כואב בתחילת ההנקה והיה לי הסכם עם אבי היילוד שבכל התחלת הנקה הוא עושה לי 'נעים' בעורף כדי שהעונג והכאב ילכו ביחד...
נפלא שיש לך עזרה. תגידי תודה, אבל דעי כל הזמן שאת מסוגלת ויכולה וגם אלמלא היתה לך עזרה היית עושה את זה כמו גדולה. אפילו יצא חרוז
שבת שלום! נשיקות וחיבוקים

[מי_מה*]

כתבנו ביחד, אבל יצא דוקא מתאים. תגידי מתי מתאים כבר להתקשר אליך (לא רוצה לסבך לך את סוגיית הידיים התפוסות)

[אום_שלום*]

אוי מותק, פשוט תתקשרי, בדרך כלל אני לא עונה, אבל אם פתאום יש רגע מנוחה וידיים פנויות ומצב רוח מתאים והטלפון מצלצל אני עונה.
לחזור לכל המתקשרים שלא עניתי להם יקח לי בטח איזה חודש אבל זה לא כל כך מעניין אותי כרגע.

[אילה_א*]

מזל טוב
רק עכשיו ראיתי
ברוכה באה לעולמנו הפיצית שלך וברוכה הבאה לעולם ההורות לך
נשיקות
ואני חייבת לשאול יש טחורים לא מבאסים במיוחד ?

[קרן_שמש_מאוחרת*]

רק רוצה להגיד שאני הרבה לפני שילדתי בעצמי אמרתי לחברות על סף ילד ראשון לשריין יועצת הנקה מבעוד מועד עוד לפני הלידה וזו העצה הכי טובה שנתתי בלי לדעת כמה אני צודקת. אני הייתי בטוחה שאניק ובטוחה שיילך לי בקלות והופתעתי לגלות כמה ההתחלה היתה קשה. יום אחרי שחזרתי הביתה הזמנתי יועצת הנקה שהיא גם דולה פוסט-פארטום הביתה וזה היה הדבר הכי חכם שעשיתי מזה הרבה זמן. היא היתה נפלאה והיתה בדיוק התמיכה לה הייתי זקוקה בכל כך הרבה רבדים. הנקה לא אמורה לכאוב נקודה. אין שום סיבה שתסבלי ברמה כזו. אני מניחה שאני לא צריכה להגיד לך את הדברים האלה אבל אומרת את זה גם בשביל עצמי. יודעת לגבי עצמי שזה חשוב לי להיזהר מההתחלה לא להיכנס לסרטים פולניים של הקרבה עצמית על מזבח האימהות. סליחה עם נדחפתי לך עם הסרטים האישיים שלי

[דודה_דו*]

מזל טוב יקירה!!!
שתהיה הסתגלות מהירה,
ושההנקה תהפוך במהרה לעונג צרוף
@} @} @}
(איך קוראים לקטנטונת?)