סבתא לשמונה

_אנסה את הצעתך.
נזכרתי שבאזור ירושלים ובאזור תל אביב השתמשו בכדי חרס בצבע חום-אדמדם, כנראה מהעיר העתיקה ומיפו והם היו טובים.
אינני מניחה שאגיע בקרוב למקום כזה אבל אולי אבקש שיביאו לי לקראת הקיץ- אני סקרנית לראות איך זה יהיה._

הדברים הנ"ל נכתבו כאן בטעות והיו מיועדים ל - אמא של יונת. הם הועברו אליה.

עדין לא ברור לי איך מוצאים את הקישור "עריכת דף".
אינני מבינה איך את מפספסת אותו. הוא נמצא מול "הוספת הערה", בצד שמאל.
אשר להגבלת מספר הדפים ל-18 - אני לא הגבלתי ואכן יש ברשימתי יותר דפים.
את יכולה להעתיק את ההוראות מהדף שלי.

סוף סוף הצלחתי לנתק את הדף הזה מהדף חילונים בסכנה שמישהו חיבר את הדף הזה באופן אוטומטי לדף ההוא, כנראה מתוך כעס ולאחר הניתוק הדף נהפך לדף בית אישי, מה שלא התכוונתי לפתוח

דפים לא כועסים!

השתתפתי בהרבה דפים שעניינו אותי אבל לא מצאתי לנחוץ לעסוק בעצמי.
סליחה? את כל הזמן רק עוסקת בעצמך, בתך, חתנך, דעותיך....את לא מסוגלת לכתוב משפט אחד בלי

ל - פלוני אלמונית, איך אפשר לענות לך כאשר את מודיעה שלא תקראי מה שכותבים?!
כבר כתבת לי פעם בנושא קלינטון ולא יכולתי לענות לך.
אנסה לענות כאן בהנחה שאולי תבקרי עוד פעם.
דפים לא כועסים!
הדף לא כעס ולא כתבתי שהדף כעס, מי שטיפל בו כנראה כעס, אם כי בהמשך התברר שלא היה כאן כעס אלא שיקול אחר. אם היית קוראת היית רואה.
סליחה? את כל הזמן רק עוסקת בעצמך, בתך, חתנך, דעותיך....את לא מסוגלת לכתוב משפט אחד בלי
את מתייחסת למה שכתבתי בתחילת הדף. מרגע שהדף הפך להיות דף בית אישי הוא מיועד לדברים אישיים אבל אם היית קוראת באמת היית רואה שהוא עוסק בנושאים שונים ובקשרים עם אנשים שונים.

הי סבתא לשמונה,

קפצתי להגיד שלום @}

מפריע לי מאוד שאנשים כותבים בכיסוי של הכינויים האלה, לפעמים משתלחים באנשים אחרים ואין אפשרות לענות להם.
נראה לי שאם את רוצה לענות, הדרך היחידה היא כמו שעשית

לענות בדף שנשאלת, או להעביר לדף הבית שלך. סביר שמי שכתב את ההודעה ירצה לדעת מה תגובתך, האם הגבת וכן הלאה.
לעובדה שאנשים בוחרים בכינויים שהם כיסוי, היא לא כי הם לא מעוניינים בתגובה, אלא כי הם לא רוצים שמישהו יזהה אותם.
מכל מיני סיבות (מביך, אישי, "אסור" וכד')

במקרה הזה, זה לא נעים להיות מזוהה עם העברת ביקורת וזלזול באדם אחר /-:

אני חושבת, שאת יכולה להיות בטוחה ש פלוני אלמונית שלך

קראה את תגובתך..

ומי יידע, אולי גם תחליט לחייך רגע

ותחשוב משהו שיתחיל בסגנון :

@}
היא באמת לא כתבה שהדף כעס, היא כתבה שמישהו חיבר את הדף הזה באופן אוטומטי לדף ההוא, כנראה מתוך כעס
מישהו זה לא דף בכלל, זה בן אדם.

וגם "זה בעצם לא כל-כך לעניין להאשים מישהו שהוא שמה שכתוב אצלו בדף בית, הם דברים "אישיים".

וגם, "בעצם, זה לא כל-כך אישי, בגדול אנשים שמדברים אחד עם השני על כל מיני נושאים. חלקם אישיים (חוויות, משפחה), חלקם לא (פוליטיקה, צ'יק צ'ק, מתכונים, דעות בנושאים שונים)

@}

ואולי לא...

בית גדול

בית יותר גדול

^{בית קטן}
^{_{בית יותר קטן}}

אלה שעשועים באותיות גדולות וקטנות.

^הלכתי ^_לטייל _וחזרתי _^הביתה ^מהר
שעשועים בגבהים שונים. נחמד. מגיע לי

זה מפני שאני מוּכֶּרֶת לציבור גדול
מי את, תני רמז

(סקרנתותי..)

לאמיתו של דבר, מה שהיא כתבה גם לא היה חשוב כל כך, הרגיז אותי לרגע אבל באמת לא היה שווה את המאמץ לתשובה.
מסכימה.. אם כי התשובה שלך במקום (וסחתיין על האיפוק..).

@}

הי! עבר זמן רב מאז שכתבתי באתר. אף על פי שלפעמים אני קוראת בו. אצלי הכל בסדר. לא בדיוק בררתי מה התוצאות אצלנו בבית הספר (את התוצאות של מה שאני הגשתי אני יודעת והן טובות), כי יש לי ביקורת על הוראת המתמטיקה, ומה לעשות, היא מופנית דוקא אל ציבור המורים למתמטיקה: אני תוצר של ההוראה כאן בארץ, ובזמני היינו במקום ראשון בעולם במבחנים משווים. לפני עשר שנים התלמידים שלי היו גם הם באחד המקומות הראשונים, ואנחנו לא הכנו אותם למיצב ולפיזה ולכל מיני מבחנים במיוחד. אנחנו לימדנו מתמטיקה וחשיבה מתמטית. היום מלמדים טכניקה ואיך לעבור מבחנים. טוענים שזו הדרישה של משרד החינוך אבל המורים מקטינים ראש ויש את מי להאשים. ואם תסתכלי על רוב מורי המתמטיקה ותראי איפה ואיך הם קבלו את החינוך המתמטי שלהם תוכלי לקבל תשובות שלא ישמחו אותך. אני כמורה נחשבת לחריג כי יש חומר שאני פשוט מסרבת ללמד (יש כל מיני תרוצים...) ואני מכריחה את התלמידים לחשוב ולא מסבירה מיד "איך עושים".
אגב, קרית גת מריצה את יפה בן דויד לראשות הסתדרות המורים במקום ווסרמן. יש לזה סיכוי? ימים יגידו. אני לא בסיפור הזה.

אני רואה שברשימה שלי יש הגבלה ל - 18 דפים. דפים שכתבתי בהם כמו: מה אוכלים בשבת , זה החינוך של בית הספר
בדקתי את הנוסחה בדף שלך והיא זהה לנוסחה אצלי. כלומר - אין הגבלת דפים.
בדף מה אוכלים בשבת כתבת לאחרונה ב-8.11.05 - כלומר,לא השבוע, ולכן אינו מופיע ברשימת הדפים שהיית בהם השבוע.
לגבי הדף זה החינוך של בית הספר - אכן כתבת בו כמה פעמים בתוך השבוע האחרון, ואינני יודעת מדוע הוא לא ברשימה. יתכן שזה משום שהוא שייך לקבוצה הנפרדת של חינוך ביתי. שאלי את יונת.
יש דרך נוספת, קצת מסורבלת, לראות באיזה דפים כתבת לאחרונה:
בחלקו העליון של "מה חדש", בצד שמאל, סמני את מספר הימים הרצוי לך. סמני

ליד התיבה "הסתר מה שבלי" ורשמי בתוכה את כינוייך. כך תוכלי לראות רק את הדפים שאת כתבת בהם. כמובן, שאם תרצי לראות את כל מה חדש תצטרכי לבטל את הסימונים האלה.

קיבלתי את המייל שלך ואני בהחלט בדעתך. אני רואה שגם את עכשו פעילה באתר. בערך בשעה 21:00 קראתי את מה שכתבת לי ונזכרתי שהערב יש לנו כרטיסים להרצאה של אבשלום קור על שמות משפחה. אף על פי שאחרנו (היה כתוב על הכרטיסים 20:30 ) הגענו לאולם בשעה 21:30 התברר שהוא התחיל "רק" לפני 20 דקות. נכנסנו ונהנינו...

דרף דבריך בדף זיהתי את בני משפחתך, לפני שנים רבות הכרתי גם אותך ואת בן זוגך. כסבא וסבתא שבאים לבקר בקיבוץ
(-:
גרתי בקיבוץ של א. בתך, ובני הבכור איתמר היה עם נכדך ד. באותו בית ילדים.
פתאום 25 שנה חזרו בזבנג, הייתי מטפלת של ד. ונזכרת בפוסטר של ספר הגונגל שהיה לו בחדר בבית הילדים.
מסרי דש חם לבתך א. . משרית (ישי) אמא של איתמר.

שלום סבתא לשמונה
מה שנכתב כאן, נשאר כאן
כחלק מהיופי של האתר.
סליחה עם יצרתי לך מצב לא נעים, זו חלילה לא היתה כוונתי.
בהחלט שזהותך נשארת כאן ולא יוצאת מעבר לדפים.
האפשרות שמישהו היה מזהה בין המילים במי מדובר קלוש ביותר לכן אינני חושבת שאת צריכה לחוש לא בנעימים מכיוון שסיפורך אכן מחזק את הפתגם הידוע
" לכל סיר מכסה".
לא הלכת רכיל או כגון זה לכן באמת שאינני חושבת שאת צריכה לחוש שלא בנוח.
חוזרת ומדגישה שזהותך נשארת חסויה.
רק טוב לך, לי, להם, לנו, לכולם
(-:
שרית

שבוע טוב סבתא לשמונה
כשהכרתי את בתך לראשונה לפני...וואו 25 שנה (-: התוועתי לשירים של טשרנחובסקי
מחר יום ראשון אקח את השירים ואקרא שנית ובשמחה אשתף אותך .
יש לי דף נוסף כאן בשם - הורי עוברים לגור אצלנו-
כסבתא, כאם, אולי יענין אותך.
עם בכורי יש לנו קשר מדהים, היום היינו אצלו , חי בתל אביב ולומד , עזרנו לו לסדר את החדר וכמו אמא טובה באנו עם ארגז מלא אוכל להקפאה וקופסאות שימורים, יש משהו מאוד מיחד בלהיות אמא לבן 27 בקרוב ומצד שי לבת 10 ולבן 7 .
מחינוך משותף שכה האמנתי בו, הלכתי רחוק רחוק לחינוך ביתי למרות שבצורה משותפת יש הרבה מהמשותף שאומר המרכז הוא הילד.
שיהיה שבוע טוב
אכתוב לך בעקבות הקריאה
שרית.

עכשו מוצאי שבת ואני מוצאת לי זמן בין כתיבת דף עבודה לבין בדיקת בוחן להציץ לאתר. אתמול הייתי כל כך עיפה, שנרדמתי בסלון בשעה 17:00, בשעה 20:00 עברתי לחדר השינה ולא התעוררתי עד 4:30 לפנות בוקר. זה קורה לי פעם בכמה זמן שאני צריכה להשלים שעות שינה. היום היו פה שתי נכדות שלי והיה נורא כיף. חבל שאין לי אפשרות להתראות עם כל הנכדים לעיתים יותר קרובות. שבוע טוב גם לך.

שלום סבתא לשמונה
אז קראתי את השיר, פעם, ועוד פעם
והתרגשתי מאוד
"שוב לא יקרא לעולם גבר לאישה-אילאיל"
משפט חזק וחודר.
כל כך הרב עצב ואהבה שזורים יחדיו.
המשמעות הענקית של השם.
הראיה שלי כיום את השיר היתה מאוד רגשית
כחלק מ....גלשתי באינטרנט ומצאתי חומרים שונים הקשורים לשיר וקראתי דברים ונקודות ראיה מענינות מאוד
באתר של בית הספר אלוני יצחק יש חומר מענין ותמים משהו.
אם תרצי אשלח לך עוד מקומות שיש בהם התיחסות, אני אהבתי לקרוא את ההתיחסות לאחר שעיבדתי את השיר עם עצמי.
השם כל כך מתאים לבעלת השם
(-:

תודה, בטח מעניין ומשמח לשמוע..

אני לא דנה בשיפוט שלך אחרים, אלא בשיפוט של אחרים אותך : את טענת שכסלבריטאית (:-)), את חוששת שדבריך יקבלו משקל יתר, ואילו אני הזהרתי אותך מפני המגמה ההפוכה.
וחוץ מזה אני את ולא אתה

נעים מאוד !

היי סבתא!
תודה על ההתענינות במצבה של איה. את צודקת כמובן באומרך שטובת התינוקת חשובה יותר כשהיא מותרת על הנקה מרצונה, וגם אם זה בריא יותר לבריאותה. אבל הצד הלא רציונלי מתקשה לותר עדין. בכל אופן, כבר עיבדתי את הענין בתוכי והחלטתי על דרכי פעולה, כשאיה פתאום חדלה להוציא חלב והחלה לקלוט! ואני מאוד שמחה על כך. היא במצב יותר טוב. והכל נראה פתאום אחרת... החיים יפים.. תודה

רגע, רגע,
מספר 2 מ. היה בטיול על דו גלגלי ארוך וחזר לא מזמן
מה הוא כבר יצא שוב לחו"ל?
כשהוא היה בי"ג ואנחנו גרנו בקיבוץ רמת דוד לקחנו אותו מספר פעמים טרמפ למקום בוא עשה י"ג.
חבר'יה איכותייים ולא בגלל שאת סבתם (-:
אצל החבר'יה שלי- הגדול מחפש עצמו בעיר גדולה, נהנה מהלימודים אך עבודה לא מי יודע מה
ה2 הצעירים איתי בבית בת -10 בן- 7 נהנים מהביחד לומדים אחד משני המון
נהנים מהאזור בוא אנו גרים מעל נחל כזיב, מגדלים מספר רב של חיות בבית, עכשיו מתכננים לפתוח בחצר משהו קצת יותר גדול.
החיים בביתנו מאוד דינמיים חיים 3 דורות בבית אחד
( אומנם בית באמת גדול) לומדים מהביחד הזה המון על חיי שיתוף והתחשבות סבלנות וסובלנות
הורי הרוויחו את הנכדים, וילדי הרוויחו סבא וסבתא
לפני שעברנו לחיות יחד נפגשנו פעם בחודש חודש וחצי לסופי שבוע וחגים
ופתאום הורי ( אבי כמעט 80, אמי 73) הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחייהם
שותפים בלימוד שלהם, אבי משתובב עם ילדי וחבריהם כמו היה בן 60 וזה מרגש לראות זאת.
ובכלל מרגש לראות את מערכת היחסים שנרקמת בינהם, וכמובן בין הורי לביני.
אחד הצעדים היותר חכמים שעשיתי בחיי
(-:

כן, הבנתי שאת לא שחקנית בטלנובלה

.
התכוונתי סלבריטאית במובן של מילאתי בעבר תפקידים חשובים.

מספר 2 שלך (-: לא היה אצלנו, רק לקחנו אותו טרמפ אולי לא הסברתי עצמי נכון.
לקחנו אותו טרמפ טרם התגייס בעת שעשה שנת יג.
אני התחתנתי בטרם מלאו לי 20 חודשיים לפני 20 הייתי אמא, אכן אמא צעירה, ואיתמר אכן נכדם הבכור.
מזג האויר לי נפלא, אני אוהבת את החורף. הורי בפרט אמי ממש סובלת וצמודה לתנור.
היום אבי היה צריך לעבור איזו בדיקה במרחק מהבית אז החלטנו על יום כייף משפחתי הוא עשה בדיקה ואח"כ נסענו לטייל עם הורי הם מאוד נהנו, נהנו במיוחד לראות את ילדי חוגגים בחיק הטבע.
ותוך כדי אבי הסביר להם על חומה ומגדל ויחד נכנסנו למוזאון בחניתה.טיפסנו על המגדל וצפינו לעבר הים ולבנון סתם יום של חול קסום.
כותבת בחינוך ביתי שרית משהו אם בא לך מוזמנת להציץ.
אשמח לקבל למייל שלי את האתר של הטיול של הנכד ( אם מתאים לכם כמובן)
[email protected]
לילה טוב

רעמים וברקים בחוץ ואותי מרגשים, ואפילו טיפות גשם החלו לרדת
איזה כייף אולי אוטוטו ירד ממש גשם.
עם הרעם הראשון והטיפה השניה ילדי הכינו את הציוד מגפים בכניסה לבית ורק מחכים לקפץ בשלוליות.
הבריאות של הורי סבירה. אמי הולכת ומתכווצת וזה מפחיד ממש .
אבל בגדול המצב הבראותי תקין.
לבלוג קוראים - בלוג חינוך ביתי שרית.
והוא נמצא כאן לא בחינוך ביתי.
סופשבוע נעים לך ולכל הסובבים
שרית

תודה!

בשמחה אקבל תמונות למייל
[email protected]
זה המייל לתמונות ומצגות, ולנושאים אחרים המייל [email protected]

יש רשימה גדולה מאוד של בוגרי החינך הביתי בארץ ובעולם.
כן, גם אני הייתי 12 שנה בבית ספר, הייתי- לא למדתי, למדתי אח"כ מבחירה סקרנות ורצון.
האמת, בחרנו בדרך זו לא בגלל החוויות האישיות שלנו כילדים .
אני עבדתי לסרוגין במשך 20 שנה בחינוך הלוא פורמאלי , ליוותי ילדים לאוטובוס להסעה לבית ספר וקיבלתי אותם יורדים מההסעה בדרך לחדר האוכל- לצערי לא ראיתי ילדים הולכים לבית ספר עם ניצוץ בעינים, ניצוץ של סקרנות והתרגשות לקראת למידה של דבר חדש וכנ"ל לא פגשתי אותם בתום יום לימודים נרגשים ממשהו חדש שלמדו.
כן שמחו לפגוש חברים, כן חזרו עם חוויות חברתיות.
חושבת שהנסיון הזה היה מאוד משמעותי בהחלטה שלנו על חינוך ביתי.
כיום שילדי מבקשים- מדגישה מבקשים
הבת: אמא כיני לי תרגילי חילוק עם שארית, וחידונים בגאוגרפיה,
הבן: אמא תכיני לי תרגילים במאות ואלפים
הם מבקשים, הם שמחים, הבן רוקד משמחה בגילויים חדשים
היום בארוחת ערב ביקשו מסבא שיספר להם על מלחמת השחרור ועל " הכלניות"
האם אני עושה נכון- מקווה שכן
עושה מאהבה ומקווה שמיטיבה עם ילדי
מצרפת שמות בוגרי החינוך הביתי מהארץ והעולם.
http://ootips.org/horut/hs-faq/famous.html.

הי סבתא!
האם קיבלת את המייל שלי עם הכתובת הנוספת שלי?

עכשו שלחתי שוב.

(-: בדיוק היום בנזוגי הביא מהוריו עבור ילדי את ספר האגדה של ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי ואטלס כרטא ירושלים בראי הדורות
חמתי ניהלה ספריה והיא אני ובנזוגי מאוד אוהבים את המילה הכתובה ולאו דוקא באינטרנט מאוד חשוב לנו המגע עם הניר. .
בבית יש גלובוסים, מפות עולם עם דגלים ובלי דגלים (-:
לשמחתי יש לנו בית גדול ויש חלל בין החדרים והקירות שם הפכו ללוחות קיר מרתקים.
יש מיקרוסקופ וטלסקופ, וזכוכיות מגדלת, ומפות ואטלסים של משה ברוור עם התוספת של מילון מונחים ומושגים, אטלסים הסטורים ועוד ועוד
אני קצת " משוגעת" משוטטת עימם שעות בחנויות ספרים יד שניה ומעבר לספרי קריאה כל הזמן מוצאת אטלסים מיוחדים, ועוד
יחד עם זאת תמיד שמחה לעוד הצעות ורעיונות.
שמחה לקבל גם שמות של ספרים וכמובן גם כתובות אתרים
בלילות שכולם כאן ישנים אני גולשת ולרוב מחפשת חומר עבורם, זה שבסופו של דבר בחלק קטן משתמשים , לא משנה את העובדה, אני מאוד נהנת מהחיפוש והמציאה.
על 3 מנכדיך שאותם אני מכירה יכולה לומר בפה מלא שהמערכת לא פגעה בהם לרעה(-:

מניחה שבתי היתה מסתדרת עם המערכת בנזוגי ואני מכנים אותה בינינו" חתולת רחוב" (-: תמיד נופלת על הרגלים ויודעת להתמודד בהרבה מצבים.
הבן זה סיפור אחר. העולם נברא עבורו (-: והוא מכונה " חתול פרסי" תמים שלא ממש יודע להתמודד עם הקודים שבחוץ ,בדרך שמקובלת בחוץ. הוא מצפה ליושר וכנות וחוסר אלימות מכולם.

בנזוגי מתאר אותם כך: (-:
הוא לילדים: תראו השמים סגולים
הבת: אבא השתגעת, השמים כתומים עם נקודות צהובות
הבן: (יביט לשמים ימינה שמאלה ושוב ימינה ושמאלה), אבא, השמים לא סגולים השמים כחולים.
הבן היה סובל במערכת החינוך כל מי שמכיר אותו אומר זאת.

הי, מה שלומך?

אני לא יודעת מה לא בסדר במייל, אני מנצלת בערך 3% מהזיכרון, אז זו בטוח לא הבעיה...
אולי יש לי הגבלה על גודל קבצים שאפשר להכניס?

על מה היתה המצגת?

תודה ! עזרת לי !

סבתאלה, תודה לך על התענינותך.
איה שלי כבר בסדר פחות או יותר... כמו שאת יכולה לראות ב בלוג גמד במרחקים העברתי את כל הכתיבה לשם.
הפרטים שכתבת מענינים. גמני שמחה מאוד לחזור ארצה לביקור ומחכה לזה מאוד.
בנתיים היה לנו חג ממש נחמד. איך לכם בחג? ספרי ושתפי..

סבתא היי,
את יכולה לכתוב לי ב הגמד חיוכון
נשמע הזוי ועצוב שמחכים לחייל שלא יכול לצאת הביתה. מוזר.
זה רחוק ממני כרגע ונראה כמו סרט.. אך עומד להתגייס בקרוב ילד במשפחתי ועלי לצפות לכך..
אני בטוחה שהצטער על החמצת החג הנחמד ורב המשתתפים אצל סבתא.
בכל אופן נשמע שביליתם כהוגן... שיהיה חג שמח!

הי סבתא!
שאלת איך חוגגים...נולד לי נכד חדש ביום שני א' בחנוכה, וכעת יש לנו בדיוק עשרים נכדים!!!

היולדת: אמא גמדים, בלידת בית ללא מילדת. הילד בסדר וכמובן גם האם, ואנחנו מאד מאד שמחים. תודה על האיחולים.

הכתוב למטה נכתב ע"י הגמד חיוכון בטעות בדף שלה ב - 31.12.2005

הו תודה סבתא!!!
פעם היה מערכון בחמישיה הקאמרית: "תראה מה זה איך אנשים, כבר אין להם כבוד לסילבסטר"..
נאמר ע"י קרן מור בפרחית מדוברת, מצחיק לאללה. סתם נזכרתי בזה עכשיו..

סבתא, תודה לך.
הסבר: ב בלוג גמד במרחקים- אני כותבת את העובר עלי- אם יש לך התיחסות לכך, את יכולה לכתוב שם, אין בעיה.
את דף הבית שלי אני משאירה לסתם סידורים, ציטוטים בשבילי, ושאלות מה נשמע אקראיות... גם שם את יכולה לכתוב אם זה לא קשור לבלוג...
וכן, אני גם עונה לפעמים שם במקום אצל השואלים... מין בלבול שכזה.
חוץ מזה מה שלומך?...

הי!

בזמן האחרון אני קצת פחות כותבת וקוראת, אבל נראה לי שעכשיו אני חוזרת

מן תקופות כאלו...
תודה על האיחולים הרבים זה מאוד נעים (גם אם אני לא מגיבה)

מוזר העניין עם שרון. הכל פתוח כרגע...

שיהיה יום מצויין, ובריאות שלמה לכולנו!
נדבר.

הי סבתא לשמונה
תודה שתיקנת אותי, זה באמת העשרים ואחד ליוני. כשכתבתי שלפתי מהראש את המספר שנראה לי הכי סביר כי מיהרתי

.

יום טוב

שלום סבתא,
ברבות הימים הגעתי גם לפסנתר שעליו חלמתי משחר ילדותי אבל על זה בפעם אחרת.
אולי יתאים לך לספר על כך בדף לעולם לא מאוחר מדי לנגן בפסנתר

אני אשמח לשמוע

אגב, התלהבתי מהסיפור על ביתך ששרה תוך כדי עבודה בכיתה. דווקא היה צריך להשתמש בזה כמנוף לעידוד ילדים אחרים להצטרף D-:
(את בטוחה שהיית מורה? (-; ).

ברור לי שכל אלה שמחפשים אצל בתך לקויות למידה נחפזים להסיק מסקנות את מתבקשת להעביר את המסר הזה לסבתא מתנות, שמתפקדת ביומיום (באופן מוצלח ביותר, יש לציין) כאמא שלי.

באותה הזדמנות רוצה להודות על דברייך לגבי כתיבתי בדף על רשויות הרווחה @}. לא חזרתי לשם, כי זה עשה לי הרגשה לא טובה.

מחר מתחיל שבוע חדש - שיהיה שבוע נהדר !!!

איך מעבירים תמונות לב"באופן".
ככל הידוע לי ניתן להעביר הנה רק תמונות המקושרות לאינטרנט.
נסי על http://www.artseek.com/medias/art/renoir.jpg]זו[/img] למשל או זו או על כל אחת אחרת שתבחרי

<אני פשוט פיתחתי סנטימנטים לשתי הבנות הנחמדות ההן מהפסנתר. הן בטח היו שכנות שלו, או בנות משפחה>

פִּתחי תמונה באינטרנט,
הניחי עליה את העכבר,
לחצי על לחצן ימני,
בחרי מאפיינים,
העתיקי את הכתובת,
והדביקי בדף באופן טבעי.

מתוקות, נכון??

את מוזמנת להחליף כראות עינייך.
@}

בס"ה זה לא כל כך חשוב, אם כי זה נחמד
אכן, ובכל מקרה לא כדאי להעמיס כאן על האתר יותר מידי.
אבל אם כבר הגעת למאפיינים , הקישי עליו ואז יפתח לך חלון חדש. צבעי את הכתובת בכחול ורק אז תופיע לך האופציה להעתיק.
כדאי לך להתגבר על האתגר הטכנולוגי הזה

את תופתעי לגלות כמה פשוט וקל זה.
@}

איננה נצבעת בכחול
היא באמת חמקמקה לצביעה הכתובת במאפיינים.
אני מצליחה לסמן אותה רק אם אני מתחילה לגרור את העכבר מסוף הכתובת לתחילתה. (תוך לחיצה ממושכת על מקש שמאלי בעכבר, כן?)

התיאשתי.
טוב, לא נורא סבתא, אם תהיה לך תמונה מסויימת שתרצי באופן מיוחד להוסיף לדף מיוחד, אשמח לנסות לעזור לך להביא אותה.
@}

סבתא לשמונה, שלום.
אני משוכנעת שגם הגדולים יבינו בבוא העת שעשו משגה בכך שאינם רוצים להיות איתך בקשר.
מילים טובות כתבת לי.
מי יתן וזה יתגשם.

אמא של יונת ענתה לי בדף שלה ב - 26.1.2006.

צמחי ארץ ישראל ואגדות

לכל מי שרוצה להכיר את פרחי ארצינו, אתר מצוין, כדאי לשמור במועדפים .

נ.ב. לאחר שהאתר עולה לגלגל למטה כדי לראות, כמו כן ניתן לשוטט באתר ולגלות מידע מעניין נוסף ומגוון.

ניצה.

http://www.tiuli.com/flowers/flowers.htm

האתר מקסים, במיוחד אם יש ילדים.

שלום סבתא,
תודה על ההתעניינות.

אני בסוף חודש שישי ואמורה ללדת בסוף אפריל. אישי ואני עברנו לצפון הארץ לפני כמה ימים.

וזה שאני בארץ לא מעיד שהמצב פה לא גרוע. זה רק אומר שאין לי אפשרות לעזוב

אבל בהחלט הישתדלתי לגור במקום שהוא יחסית לשאר הארץ הטוב ביותר שאני מכירה

אני מקווה ששלומך טוב, שאת עוברת את החורף בחמימות

שבת שלום

הי סבתא,
אני מיזדהה עם הרתיעה שלך מקור. זה בהחלט חיסרון פה, גם לדעתי. אני מעדיפה את מזג האויר בנגב ובערבה ובאילת (מאוד אוהבת לרדת מהמטוס באילת ולהרגיש גל חום צורב

) אבל היתרונות כאן בצפון עולים על החסרונות...

דרך אגב- יש כאן גם פעילות ציבורית מאוד מפותחת למי שרוצה היתארגנויות פוליטיות, חיי חברה ותרבות. זה לא מקום בעל אופי מנותק. בכלל לא. יש הרבה מקום לעשייה פוליטית וחברתית למרות שזה רחוק ממרכז העניינים...

איפה את גרה?

ודאי ראית, כמו כל עם ישראל את ארועי עמונה
אין לי טלוויזיה, שמעתי ברדיו, ראיתי בעיתונים. אני חושבת שבמקרה הזה, יהיה הנוער אשר יהיה המשטרה והממשלה הלכו רחוק מידי עם האלימות (פשוט לא בפעם הראשונה).
האם התחזית התאמתה?
כן! היה פה מבול, ממש גשם חזק למשהו כמו 10 דקות בערך, שלוש פעמים. הספיק להרטיב קצת את הכביסה...
לגבי העבודה, יחסית בסדר, אני אשתדל להגיע למייל בעניין בקרוב...

שבת שלום @}

אך האם היתה להם ברירה?
אין לי מושג לא הייתי שם. אני לא מבינה הרבה בעימותים אלימים אבל עושה רושם שההכאה היתה מאוד מהירה ומאוד כואבת. האמונה הנאיבית אולי שלי היא שמעשים כאלה נעשים לא מחוסר ברירה במובן המוחלט שלו. לפעמים רואים "אין ברירה" במקום בו עומדות ומחכות ברירות נהדרות.
בנוסף "הם" לכאורה מילאו הוראות. של הממשלה, או עקבו אחרי משאלות ליבה או מה שידוע כ"מדיניות".
יש פה יותר רשעים ממה שנדמה. ואולי יש צדיקים, אבל נדמה שהם בדף פגיעה בזכויות ולא שם בשטח (לא ב"מתפרעים" ולא "בכוח הסדר והביטחון" לא מימין ולא משמאל).

אני לא מתנחלת ולא שוטרת. הלוואי שהמתנחלים השפויים היו מדברים עם חבריהם להשקפה, שאני מדברת זה נתפס כשטנה וחוסר סבלנות. (לא מכירה שוטרים, לא יודעת אם בינהם יש כאלו שמחזיקים בהשקפותי).

סבתא לשמונה ,
קראתי את סיפורך על לימוד נגינה בפסנתר.
לא רבים מעיזים ללמוד לנגן בגיל מבוגר. כל הכבוד לך שהחלטת ועוד יותר - שביצעת.
אבל יותר מזה, כיף לך שהחלטת והצלחת. אני בטוחה שאת נהנית מהיכולת הזאת שרכשת לך.

היה לי חודש של חרדה אם כי התנהגתי כרגיל. היה חשש למלנומה מתחת לצפורן בוהן מס. 4 ברגל ימין, וכידוע, מלנומה היא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.
הסירו את ציפורן בחדר ניתוח עם כל הטקס של סטריליות בהרדמה מקומית ולקחו ביופסיה ובינתיים כ-10 ימים לא יכולתי לצאת מהבית מפני שלא יכולתי לנעול נעליים, אבל בעיקר היה החשש מתוצאות הבדיקה. אישי היה בלחץ הרבה יותר ממני מפני שהוא בדרך כלל יותר חרד, אז הייתי צריכה לעודד גם אותו. הילדים עזרו לי לשמור על המוראל שלו.
היום, למעשה זה כבר אתמול,24 ימים לאחר הסרת הציפורן הגענו לבית חולים וכאשר נתנו לי את התיק למסור לרופא ראיתי כבר שהכל בסדר. אמרתי לאישי והוא כמעט בכה באולם ההמתנה ונישק אותי. כאשר מסרתי בטלפון לילדים שהכל בסדר הרגשתי כמה הם היו מתוחים.
לא סיפרתי לחברים אבל חברתי מילדות תמיד יודעת אם יש בעייה ורק הגענו הביתה, היא כבר צלצלה וכמובן נרגעה.
בסופו של דבר, כנראה אני הייתי פחות לחוצה מכולם...

אני שמחה שהכל בסדר!

הוו....ימים קשים עברו עלייך....
ואיזו הקלה

לא ידעתי ש מלנומה היא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

החלמה מהירה לבוהן מס' 4
@} והרבה בריאות - לך ולמשפחתך @}

תודה על ההתעניינות והברכות.

לא ידעתי ש מלנומה היא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.
אכן כן. בדרך כלל נגרמת מחשיפה לשמש, בעיקר אצל בהירי עור ומופיעה בהתחלה ככתם כהה ללא גבולות ברורים. כמו כן יש לעקוב אחרי שינויים בשוּמוֹת. מסתבר שיכולה להתפתח גם מתחת לצפורן ולכן יש לשים לב לשינויים בצבע של צפורניים - בעיקר לגוונים כהים.

הצפורן עדיין לא צמחה אבל אין בעייה לנעול נעליים וזה העיקר.

הי! אני מתפלאת על כך שאת אומרת שיש בעיה עם תא הדואר שלי. יש בו המון מקום ואני דוקא מקבלת כל הזמן דואר. קבלתי גם דואר ממך (בדיחות על לימודים). ב"באופן" אני כמעט לא כותבת למרות שאני קוראת. קראתי היום את מה שכתבת על המכתב לשרה ואני מזדהה עם כל מלה שכתבת.

תודה

היי סבתא יקרה מה שלומך?

נורא פשוט. בריבוע הצהוב של הוספת הערה, בשדה דף, את מכניסה את שם הדף שאת רוצה לפתוח - שתי מילים ומעלה כמובן (רצוי לבחור שם דף מתאים). בריבוע הלבן שבו מוסיפים הודעות את כותבת את מה שאת רוצה לכתוב בדף החדש. וכשאת לוחצת על "הוסף לדף" זה פותח את הדף עם מה שכתבת.

בית

בית

[h=4]

בית[/h4]

הוראות לעצמי: כדי לקבל אותיות גדולות צריך לכתוב אתהמילה או את המילים בין כמה סימני שיווין (=) מכל צד.

===תודה===...
ככה גם נכנסתי לפה וגם למדתי איך כותבים מילים גדולות...
תודה על הטיפים שכתבת לי ועל הבדיחה. שאלה לי: היכן אישך מרצה על השואה? מה תחום התמחותו?
בתור ישראלית שחיה כאן אני מתעניינת ומאז בואי קראתי והתודעתי לכמה ספרים ועובדות מרתקות הקשורות למלחמה.
מכירה את הספר: סיפור של גרמני של סבסטיאן הפנר? ממליצה. אמנם הוא שטחי יחסית לספרי היסטוריה, אך מצאתי שהוא מרתק מבחינת זוית הראיה, כי הפעם היא מהצד הגרמני. והוא גם קריא מאוד. מעניין אותי מה אישך יחשוב עליו. לא פשוט יהיה אולי להזדהות עם כותב גרמני. למרות אנושיותו.
אך מזדהים איכשהוא ואתה מוצא עצמך קצת תוהה ומבולבל לפעמים. אני לפחות.
בכל אופן, שמחתי לשמוע ממך

הי סבתא!
תודה רבה על ההמלצה ב אתרים מומלצים,
אבל...
הקישור האחרון שנתת לא מוביל אותי ישירות לתצוגה שכתבת עליה, ואני לא יודעת איך להכנס אליה ממש.
את יכולה לעזור? נשמע מעניין מאד.
תודה,
יער.

^{בית קטן}

הוראות לעצמי על אותיות קטנות (מצאתי בעצמי) מדפיסים בין סימני ^.

שליחה על ידי רון_ג* » 27 מרץ 2006, 20:48

סבתא,

מה יהיה עם כל הצעירים הללו שלא רוצים להצביע, או שאומרים שכול המפלגות מושחתות או שיש להם אגדות אורבניות לגבי פסילת
כל הקלפי ?

שליחה על ידי רון_ג* » 28 מרץ 2006, 07:06

תודה על התגובה. כתבתי לך ברצינות, כמובן.

אין ציצי - נשתה מיצי. D-:.

אני קוראת בדף למי תצביעו...
אני לא יודעת איך הם יצביעו אבל אני יודעת ש-7 מנדטים זה הישג

בתקווה שהם לא יהיו פלופ.

תיקנת אותי לגבי 82 84 והזיכרון שלי מצוין ללפני שנתיים כמו ללפני 25 (הוא כמובן מסולף על פי אופן ההסתכלות שלי בעולם)
לפני סט בחירות אני זוכרת את ההיסטריה של התקשורת לגבי הגירעון במשק ואת הגל המתמוטט של השקעות ומניות
אני נפגעתי מאוד ממדיניות נתניהו בשנים האחרונות, אבל בידיעתי כלכלה אם מערכת מתמוטטת זה כמו מגדל קלפים ומאוד קשה לשיקום.
אני יודעת מאנשי מקצוע שכשנתניהו התחיל היה חשש להתמוטטות שתשלח אלפים לרעוב ממש, והוא כשר אוצר זרק חלק מנוסעי הספינה לשחות מאחור אבל לא טבענו
נו ובקשר לפרס כשר אוצר תחזרי לקטעי עיתונות מאותה תקופה,
אני הייתי ילדה אבל אני זוכרת את אמא שלי מתלוננת על האלפים (עשרות) שאבדו את ערכם, אני זוכרת שהייתי הולכת לקנות לחם וכל פעם המחיר שלו קפץ,
אני זוכרת את גלי האבטלה והמצוקה (כצופה כמובן)
אולי דברים נראים הרבה יותר מפחידים לילדים
אבל בסיבוב האחרון לא הרגשתי קצה מזה.
יש המון משפחות מרובות ילדים במצוקת רעב
אבל זה בגלל מדיניות המיין סטרים (כולל תקשורת) לא בגלל נתניהו שהוא רק שר
והם מנהלים את העסק מיום הקמתו (הקמתה) יוצרים בכונה שכבות חלשות
(הם - אתם??)

שלום סבתא, לבקשתך, שחזרתי את הדף משבר הנפט ואנחנו. יום נעים @}

לילה טוב - לא לשכוח לעבור לשעון קיץ גם במחשב.

הי,
בחרתי לענות לך כאן כיוון שזה לא ממש קשור לנושא הדף, ויש לי מה לומר

לי מפריע שיש קריאת מגילה לנשים
זה סטנדרט?
מעולם לא נוכחתי בכזו, וגם לא מרגישה צורך...

תלמידות סקולריות לומדות תלמוד יחד עם הבנים ותלמידות דתיות אינן לומדות?
תפקידו של אדם בעולם הזה מוגדר מראש. אפשר לתמצת אותו לשאלות שהוא נשאל אחרי מותו. אני ממש לא בקיאה בזה, אבל אחת השאלות שגבר נשאל היא האם הוא קבע עיתים לתורה.
אישה איננה נשאלת את השאלה הזו, מכאן מתפצלים השניים, ועיקר העבודה הנשית ועיקר העבודה הגברית מגדירים את עצמם (למרות שכולם חייבים בקיום מצוות).
לימוד התלמוד הוא לא עיקר הקיום הנשי, גם לא לימוד תורה. במובן שהיא לא מחוייבת להקדיש לכך זמן בכל יום. ויחד עם זאת בשיעור השבועי שלי הכל עולה. אנחנו לומדות מהכל.
לא בצורה מובנית ודידקטית כמו הלימוד בישיבה, אבל בצורה בה זה משתלב בחיים. כיוון שכל הכתובים הם חלק מהחיים. ויתכן שאכן ישנם דברים שלא ברור כיצד הם לטובת הנשים (אל תרבה שיחה עם האישה, נשים פסולות לעדות), כפי שאף חצוף העירה, אך אי אפשר להבין את התלמוד לבדו ובפני עצמו, ובסופו של דבר אם פעם נפגעתי עד עמקי נפשי הפמיניסטית, היום אני כבר יודעת "יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע. נעשה גם דברים בלי לדעת סיבה". כשאני באה מנקודת מוצא שאני מאמינה בהשם, שהכל ממנו והכל לטובה כל התסכול והזעם שהיה לי פעם, פשוט התפוגגו. במקומם הגיעו ההכרה וההבנה (וגם קצת הבושה) שהמון בא משחצנות ויהירות שלי, ומהבנה לא נכונה של המושג שוויון, והמקום שלו בחיים שלי כאדם מאמין.

ועוד על הלימוד - הלימוד החילוני של כתבי הדת רחוק שנות אור מהלימוד הדתי. נקודת המוצא והרקע שמאחורי הלימוד כבר משנים הכל.

ועוד על הלימוד - הלימוד החילוני של כתבי הדת רחוק שנות אור מהלימוד הדתי. נקודת המוצא והרקע שמאחורי הלימוד כבר משנים הכל
נכון מאוד, מפני שהלימוד החילוני הוא ביקורתי. כאשר למדתי בבר אילן את "הכוזרי" אמר לי מרצה דתי שאני היחידה בכל הכיתה של בנות דתיות שיורדת לסוף דעתו. הדבר נכון גם בלימוד המקרא והתלמוד.
כשאני באה מנקודת מוצא שאני מאמינה בהשם, שהכל ממנו והכל לטובה כל התסכול והזעם שהיה לי פעם, פשוט התפוגגו. במקומם הגיעו ההכרה וההבנה (וגם קצת הבושה) שהמון בא משחצנות ויהירות שלי, ומהבנה לא נכונה של המושג שוויון, והמקום שלו בחיים שלי כאדם מאמין
כמובן, זה פוטר מהצורך להתמודד עם בעיות, אבל אם זה מביא לך שלוות נפש אז זה בסדר.

כתבת שאפשר לבצע מילה בלי פריעה. לא נראה לי מתאים לכתוב בדף תמיכה, אבל זה לא לגמרי מדויק.
פריעה היא הפרדת (פשיטת) העור של העורלה מעל העטרה.
תינוקות נולדים כשהעורלה מחוברת לעטרה. על מנת להסיר אותה, צריך לפרוע אותה. אצל בוגרים (ממוצע בסביבות גיל 3-5, אבל יש קודם ואח"כ נרחבים ותקינים) העורלה נפרדת מהעטרה, ולכן פעולת הפריעה כבר אינה רלוונטית ומילה היא חיתוך בלבד (ולמרות התפרים, ההחלמה פשוטה יותר, לא מסובכת יותר).

אמנם, ככל הנראה, עד התקופה ההלניסטית, ברית מילה יהודית כללה רק מעין שרטת, שלא כללה את הסרת העורלה ולכן גם לא דרשה פריעה (והמנהג שונה, עקב נסיונות ההדמות לציבור היווני והסתרת המילה), אבל כיום זה לא ממש מקובל, וקשה, אם בכלל ניתן, למצוא מוהל שיעשה מילה כזו (כולל סיפור שאני מכירה על מוהל שהבטיח מראש אבל בפועל ביצע מילה רגילה), וגם - הפין נראה שלם, ולכן כמעט מכל בחינה, מילה כזו אינה מספקת את מי שמעוניין במילה, כיום.

(וזה בלי קשר לדעתי השלילית על מילה, בוודאי למי שאין לו מניעים אמוניים, ובמיוחד על מילה ללא אלחוש ושיכוך כאבים, ולבחירה שלי בניתוח לבני הבכור, ובהמנעות ממילה לבני הצעיר).

ממש מוזר - חלמתי הלילה שאת היא רינה מצליח מהחדשות!

אני אשמח לשמוע.
את ההמשך (אם יש) בדף הבית (שלי או שלך כרצונך), הבלוג תופס כיוונים חדשים
את מוזמנת @}

נכון מאוד, מפני שהלימוד החילוני הוא ביקורתי. כאשר למדתי בבר אילן את "הכוזרי" אמר לי מרצה דתי שאני היחידה בכל הכיתה של בנות דתיות שיורדת לסוף דעתו. הדבר נכון גם בלימוד המקרא והתלמוד.
לא רק הביקורת שבבסיסה יש פקפוק בהכל, כלומר הכל טעון הסבר והוכחה, אלא הרקע עצמו. כלומר לא לומדים תלמוד קודם ובראשית אח"כ (זה אפשרי) כמו שלא לומדים משוואה ריבועית לפני שלומדים מה זה בכלל נעלם.

כמובן, זה פוטר מהצורך להתמודד עם בעיות, אבל אם זה מביא לך שלוות נפש אז זה בסדר.
ממש ממש לא, זו פרשנות שלך.
להיפך.
זה מפנים את התמודדות שלי. אם פעם חשבתי ש _מעצבן לראות מסביב משהו, היום אני בודקת מה בדיוק מעצבן אותי, למה אני מרשה לזה לעצבן אותי ואיך אני פותרת את זה עם עצמי. מבלי למצוא על מי להוציא את העצבים שלי, מבלי לתלות אשמה/תקווה לפתרון באחר. לדעת שהשם (אחרת תגיד "היקום", "הטבע", "אמא אדמה") זימן לי קושי והתמודדות כדי להצביע על חסרון שלי שצריך עוד לעבוד עליו, תכונה שצריך לדייק ולחדד אותה, וזה שאני אעלים את הקושי או אנציח אותו ("כן זה מרגיז אותי מה לעשות, כזו אני רגישה ועדינה"), זו הבריחה. זו ההתעלמות מהבעיה.
שלוות נפש רחוקה ממני אלפי מילין.
@}

לא רק הביקורת שבבסיסה יש פקפוק בהכל, כלומר הכל טעון הסבר והוכחה, אלא הרקע עצמו. כלומר לא לומדים תלמוד קודם ובראשית אח"כ (זה אפשרי) כמו שלא לומדים משוואה ריבועית לפני שלומדים מה זה בכלל נעלם.
לא למדתי תלמוד לפני שלמדתי מקרא ו"הכוזרי" לא שייך לאף אחד מהם, אפשר להגדירו כספר השייך ל"חוכמת ישראל".
המרצה אמר מה שאמר מפני ששמח לפגוש ראייה בלתי שגרתית שהוא רצה להקנות לסטודנטיות הדתיות ללא הצלחה.
כאשר אמרתי "שלוות נפש" התכוונתי לכך שבשבילך יש ישות שאת יכולה להאחז בה - בשבילי אין דבר כזה אבל יש לי הכוח לחיות עם הספק ולחיות עם הספק זה לא קל.

(ולמרות התפרים, ההחלמה פשוטה יותר, לא מסובכת יותר).
שוחחתי עם גברים עולי חבר העמים שהחליטו בשנות ה - 40 לחייהם לעשות ברית. אף אחד מהם לא הצליח להסביר לי מדוע הוא עשה זאת, מפני שהם לא חזרו בתשובה - נשארו חילונים לגמרי, וגם לא עמדו להתגייס לצבא, כך שלא היה חשש מחבריהם. בכל אופן הם סיפרו לי על הקושי בהחלמה. עולה אחר שבנו בן ה - 10 התעקש לעבור ברית, יש להניח שבגלל לחץ חברתי, ג"כ סיפר על הקושי בהחלמה.
ביחס לאלה שמעוניינים לעשות ברית, בהחלט יש מקום לרשימת מוהלים ורופאים-מוהלים. יש מוהלים שבכלל לא קבלו רשיון והם עובדים באין מפריע. כדאי גם לבדוק לפני הלידה אם בבית החולים יש רופא-מוהל. (למי שמתכוונת ללדת בבית חולים ואלה עדיין הרוב).
פריעה היא הפרדת (פשיטת) העור של העורלה מעל העטרה.
אבל אין הכרח לחתוך. יש הטוענים שהעורלה מתייבשת מאליה לאחר ההפרדה ונושרת, ויש האומרים שהיא נשארת ומי שרוצה "לתקן" את הברית יכול לעשות זאת בקלות. וההחמרה של הרבנים נעשתה בדיוק בכדי למנוע תיקונים כאלה.
מעניין לדעת איך נוהגים בארה"ב בה נימולים כ - 60% מהאוכלוסיה יום או יומיים לאחר הלידה. (לא חכם, האתנחתא של 8 ימים מאפשרת לראות אם יש צהבת תינוקות ולדחות את הברית).
שלוות נפש רחוקה ממני אלפי מילין.
במושג "שלוות נפש" התכוונתי לאמונה בהשגחה פרטית.

לא אמרתי שההחלמה קלה. רק שהיא, למיטב ידיעתי, לא יותר קשה לבוגרים. הם רק יודעים לבטא את עצמם יותר טוב.
הרשיון שקיים כיום למוהלים הוא רשיון של משרד הדתות - כלומר, אינו מעיד דבר על ידיעותיו הרפואיות ויכולותיו הכירורגיות של המוהל, אלא רק עניין הלכתי (למרות שעל פי ההלכה כל אחד יכול למול את בנו - ואולי גם אחרים).
למה כדאי גם לבדוק לפני הלידה אם בבית החולים יש רופא-מוהל ? הרי את, כמוני, חושבת שלא חכם למול יום או יומיים לאחר הלידה (ולא רק בגלל צהבת. בכלל, לתת לילוד להתבסס טיפונת בעולם, לתת להורים הזדמנות לדעת מהי התנהגות חריגה של התינוק).

פריעה ללא חיתוך היא לא מילה. לא מבחינה דתית, לא מבחינת מראה ולא כלום (מעבר לכך, שהפריעה היא החלק הכואב ביותר במילה), ההפרדה לא גורמת להתייבשות העורלה (העורלה, במיוחד אצל תינוקות אינה סרח עודף כלל) ולנשירתה. למעשה, יש מקומות שמפשילים את העורלה של התינוק (שהיא מחוברת לעור - כלומר, זוהי פריעה, בניגוד להפשלה לאחר ההפרדות) לצורך "שמירה על היגיינה" - זה אמנם שגוי (ואחד הגורמים לכך שחלק מהמחקרים מראים עדיפות למילה - כיוון שזה גורם לזיהומים ונזקים אחרים, וחלק מהמחקרים בוצעו על אוכלוסיה של "שלמים פרועים"). כמו כן, תהליך ההפרדות הוא טבעי, ואם לא נעשה חיתוך, בגיל מסוים לא תוכלי להבדיל בין שלם שנפרע בילדותו לבין שלם שלא (אולי יהיו הבדלים במרקם העטרה. לא יודעת).

דיברתי על לימוד באופן כללי @}
היום יש מוסדות רבים שהלימוד בהם הוא לפי החשק, רוצים - לומדים קבלה, רוצים - קדימה לגמרא.
הלימוד התורני המוענק לבנות לוקה גם הוא בחסר, זה שהן לומדות לפי הסדר לא מקנה להם ידיעה או הבנה כפי שנוכחת לדעת.

ושלוות נפש היא דבר נהדר, אבל יותר הפריע לי ה כמובן, זה פוטר מהצורך להתמודד_.
ספקות יש תמיד, אם כי אחרים.

המשך הדיון עם אם פי 3 בדף שלה.

חג פסח שמח.
חג האביב והחרות. @}

במה אני דומה לרינה מצליח?
אין לי מושג כי אני בכלל "לא מכירה אותך" (בעולם האמיתי), ובטח שלא את רינה מצליח!
סתם מצחיק

@}

חג שמח גם לך ולמשפחה

תמיד נתקלתי בך באתר בסיטואציות שעיצבנו אותי,ויש לנו את כל הסיבות לחילוקי דעות :
אני דתיה,ימנית ומתנחלת...
אבל שכתבת את הברכה בדף אמהות דתיות ממש חיממת לי את הלב!
יש סיכוי לאהבת חינם! - שיהיה לך חג נפלא !
@} @}@}