סבתא לשמונה

ב"גלריה" של ערב החג בעיתון "הארץ" יש ראיון עם מאיר שלו. בראיון הוא מדבר, בין שאר עניינים, על יחסו לארץ ולחו"ל שדומים לגמרי להתייחסות שלי שהיא בעיקרה אמוציונלית. אינני יודעת איך עושים קישור. אשמח אם מישהו יעשה זאת.

לא מצאתי את הכתבה שעליה דיברת, באתר חופש (מצאתי משהו קצר ובלי קישורים).

עוזרת הבית ואני
משהו מאוד הטריד אותי בנקודת המוצא של הדיון ולא הבנתי מה.

<תיקנתי את הקישור>

אם פי 3
הכתבה באתר חופש נקראת "חיתוך העורלה באבר - המין הזכרי". כאשר כתוב על "הבן החכם" יש קישור הכתוב כאן במסגרת עם הוראה ללחוץ. אחרי הקטע המקראי יש דיווח על נתונים רפואיים.
אם את מתכוונת לכתבה על מאיר שלו אז חבל שלא מצאת.

טוב, זה מתחבא היטב בתוך אתר דתי, מה שכבר הופך את זה למועמד להטיה (והאופן שבו זה נכתב, עוד לפני העובדות, לא בדיוק מסייע לתחושת האובייקטיביות).
מעבר לכך - אין כאן טיעונים חדשים. בדפים בנושא המילה יש התייחסות לכל המחקרים הללו - הן לגבי דלקת בדרכי השתן (בעיות מתודולוגיות במחקר) הן לגבי סרטן הפין (לא נראה לי סביר להסיר איבר בגיל 8 ימים רק בגלל שאולי בעוד 60 שנה, יהיה סיכון יותר גבוה לסרטן, שהסיכון אליו קשור מאד גם לאורח החיים המיני (ריבוי בני זוג), בדיוק כפי שאני לא מסירה את ניצני השדיים של ילדות, רק כדי למנוע סרטן שד עתידי, למרות שהסיכון לו הוא גבוה בהחלט (אחת מתשע. אומרים שאפילו יותר!). גם לגבי האיידס יש תשובות (1. בעיות במחקר 2. לא ניתן לסמוך על זה, ואם ממילא צריך קונדום, אז זה כבר לא משנה אם יש עורלה).
השורה התחתונה כתובה שם, אבל בצורה שאפשר להבין כאילו יש נסיגה מעמדה זו, ולא כך: אגודות רופאי הילדים בעולם (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מדינות סקנדינביה ועוד) אינן ממליצות על מילה שגרתית, ולא מוצאות אינדקציה רפואית למילה. הן לא פוסלות מילה מטעמי דת, אך לדעתי, הסיבה לכך היא פוליטית בעיקרה (את יכולה לדמיין ארגון בארה"ב שיוצא בריש גלי כנגד המילה??).

החלמה מהירה

.

תיקנתי את הקישור
ערכתי את הודעתי בדפבית שלך ורק רציתי ליידע

@}

תודה סבתא!
כל ההנחות שהנחת אכן נכונות...
לגבי הקושי שלי ,לא אובחנתי מעולם אבל אני מניחה שיש אחרים שלהם צרות גדולות יותר,
<כדברי השיר>

רחמים מלמד גיבור אמיתי, אבל הוא יכול להיות גיבור בזכות הגיבורים סביבו.
בלי ספק. אני חושבת לא מעט על רעייתו ועל מה ש היא עוברת.
מצד שני, האנשים שמסביבו לא היו יכולים לעזור לו לולא היו בו כוחות הנפש העצומים, הרצון והאופטימיות שיש בו.
פגשתי את רחמים רק פעם אחת באירוע משפחתי (אשתו היא קרובת-משפחה רחוקה שלי), שנים רבות לפני שחלה, והוא הרשים אותי כבר אז כאישיות מיוחדת במינה.

מסתבר שעשיתי קצת בלאגן בנושא הפריעה. הנה קישור שמסביר היטב מה זה בדיוק.

רציתי לומר תודה על ההערות שלך בנוגע לתורכיה וטורקיה.
פיספסתי את הקריאה של ההודעה בעיתוי שכתבת ועכשיו ראיתי אותה.

קראיתי פה שארני כתבה תודה על המתכון של הקציצות ברוטב עגבניות. באיזה דף המתכון?
אני חולה על קציצות, ומנסה לגוון...

אם מעניין אותך מה בדיוק ואיך בדיוק - יש בפורום ברית מילה בתפוז (במאמרים, בקישורים ובמילון) הרבה מאד מידע שמסביר, וגם אפשר לשאול, ויש שם כמה שממש מומחים ויכולים לענות. כולל הסבר מה בדיוק עושים בניתוח, ואיך בדיוק מתבצעת המילה המסורתית.

תשובות ל - אמא של יונת, טובי י ו - אם פי 3 בדפים שלהן. (תזכורת לעצמי).

הי סבתא, עניתי לך בדף שלי, הדף של אם הפנינה בבית בלונדון , על "יום טוב של גלויות" וב למי תצביעו על שאלתך.

אמא שלי היא סבתא לשנים עשר (בנתיים) והיא גם לא דתיה.

גם זה יש שם.

בחיפוש יחסית מהיר, מצאתי את זה

לא לגמרי מלא, אבל בערך (כי הנושא הוא אחר).

אני עונה לך פה על ההסבר היפה שכתבת לי בדף חדש שפתחת בשבילי

.

ציטטתי את אמא של איסתרא ובלגינא שדיברה על היכולת לעזור ולחמול ותהיתי אם זה כולל גם "לא יהודים" במובן הציני של השאלה.
הביקורת שלי לא מופנית אישית כלפי אמא של איסתרא ובלגינא אלה כלפי החברה הדתית (שאני מכירה מאוד מקרוב) שרבים מהם אומרים דברי חן ואחוה ושלום אבל מתכונים ליהודים בלבד.
אני בשמחה אפרט אם תרצי.
אולי צריך לרדת מאמא של... ולשאול את זה במקום אחר.

איזה יום לחשוב בו על שנאת זרים...

הי סבתא, מה שלומך? ראיתי את זה אצל אם פי 3:
מעניין לדעת כיצד רופא מבצע את הניתוח.
בקישור הזה
יש הפניה לסרט של מילה המבוצעת ע"י רופא. מומלץ לכבות את הרמקולים.

הי סבתא, אני תמיד שמחה לקרוא את מה שאת כותבת לי.

בדיוק דיברנו אישי שלי ואני היום על ניצולי שואה (והרי פה זה יום רגיל אבל קראנו קצת חומר כל אחד בתורו באינטרנט) ונידהמנו שנינו על הכוח שיש לאנשים אלו, לעבור גיהנום, לעלות ארצה עם כל הקשיים לשרוד עד היום ואלו אנשים מבוגרים, חלקם אף מגיעים לגיל מופלג. זה באמת מדהים אותי.
אני באה ממשפחה של עליות ראשונות. אין אצלנו ניצולי שואה ודוקא בגלל זה התעקשתי ליסוע עם המשלחת לפולין, כדי לראות ולהפנים כמה שיותר ומאז בכל יום שואה אני מזדעזעת באמת. זה בלתי נתפס.
ועוד עם ילדה זה קשה יותר כי הרגישות לחיים עולה. היום לא הייתי עומדת במראות של אלפי נעלי ילדים באושוויץ (למרות שאותי בזמנו הרי האפר של המשרפות זעזעו הרבה יותר מהמוזיאון באושוויץ).

יהי זכרם ברוך.

טיילתי לפני כמה שנים בסין. פגשתי שם שני אנשים קוראנים נחמדים, כל אחד בעיר אחרת בזמן אחר, שמאוד התרגשו לשמוע שאני מישראל, ולמה? כי במלחמת העולם השניה, כשהגרמנים השמידו 6 מליון יהודים היפנים פלשו לקוריאה והרגו עם חרבות וסכינים ברחובות 6 מליון קוריאנים והם מרגישים מן תחושת הזדהות למרות ששניהם (שני אנשים שונים לגמרי במקומות שונים) אמרו שהשואה יותר נוראית כי זה היה תכנון מלא להשמדת עם.

אי שם בקוריאה הרחוקה אנשים יודעים די טוב על השואה, צר להם על זה והם מרגישים הזדהות עם העם היהודי.

בזה אני מסכימה איתך ב-100%.

כתבתי התייחסות לנושא השואה באחד הדפים של אם הפנינה.
ובנוסף לכך עכשיו מתגלה שהיפנים גם הכניסו יהודים למחנות ריכוז באינדונזיה, זאת מלבד הרצח של קוריאנים , סינים. בורמזים ומחנות ריכוז לשבויים ואזרחים בריטים ואמריקאים שעליהם היה ידוע מזמן, אבל יהודי אינדונזיה עד עכשיו לא סיפרו.
בכל סוגי המחנות שלהם הם הרעיבו והתעללו באסירים.
על השואה בצפון אפריקה ידעתי כבר מזה שנים רבות מסיפורי ידידים, אך, כנראה שבזכות העובדה שניצחון אל -עלמיין היצילם מהשמדה הנושא רק עכשיו מתחיל להיות מטופל, ומי יודע מה עוד יתגלה ומה יישאר לעולם בלתי ידוע ככל שמספר הניצולים פוחת.

סבתא, שיהיה חג שמח ונעים!!
תהני לך בקרב המשפחה הנחמדה שלך ובכלל.

שעשועי חשבון חביבים במיוחד לילדים
הם לא שלי, קיבלתי במייל.
הנכם מוזמנים ליהנות

1X9+2=11
12X9+3=111
123X9+4=1111
1234X9+5=11111
12345X9+6=111111
123456X9+7=1111111
1234567X9+8=11111111
12345678X9+9=111111111

ומשהו נחמד:
111,111,111X111,111,111=12,345,678,987,354,321

טרפז:

1X8+1=9
12X8+2=98
123X8+3=987
1234X8+4=9876
12345X8+5=98765
123456X8+6=987654
1234567X8+7=9876543
12345678X8+8=98765432
123456789X8+9=987654321

ועוד טרפז:

0X8+9=8
9X9+7=88
98X9+6=888
987X9+5=8888
9876X9+4=88888
98765X9+3=888888
987654X9+2=8888888
9876543X9+1=88888888
98765432X9+0=888888888
987654321X9-1=8888888888
9876543210X9-2=88888888888

יפה,
(איך היתה לך סבלנות להעתיק כ"כ הרבה מספרים?)
בהתחלה נבהלתי כי אני וחשבון לא חברים...אבל זה באמת נחמד.

שליחה על ידי מיטל* » 04 מאי 2006, 17:36

נראה שיש כאן טעות בטרפז:
0X8+9=8
???
זה צריך להיות
0X8+8=8

מיטל
באמת יש טעות,אבל לא כפי שאת כתבת. שימי לב, הכפל הוא תמיד ב - 9 וצריך להיות 0X9+8=8

הסבר ל - ציפ ציף בדף שלה.

0X9+8=8_
9X9+7=88
98X9+6=888
987X9+5=8888
9876X9+4=88888
98765X9+3=888888
987654X9+2=8888888
9876543X9+1=88888888
98765432X9+0=888888888
987654321X9-1=8888888888
9876543210X9-2=88888888888_

העברתי את הטרפז האחרון ותיקנתי את הטעות ש - מיטל מצאה

האם תוכלי לכתוב לי על קיבוץ אשר מפיק אנרגיה מזבל פרות ?

תודה

ל - רני בירק
תשובה בדף שלך.

שליחה על ידי שי_רי* » 13 מאי 2006, 07:43

תודה @} ושבת שלום

תודה לך

על ההזמנה ועל השעשוע המתמטי

@}

חג שמח לכולם

חג שמח גם לך סבתא
@}

שליחה על ידי שי_רי* » 31 מאי 2006, 15:12

חג שמח סבתא!

יערה מרגישה מצויין (וגם אמא שלה) איך סבתא מרגישה?

חג שמח גם לך

באיחור, אז מקווה שהיה כך

@}

הי סבתא,
עניתי לך בדף שלי הדף של אם הפנינה בבית בלונדון שהיה נהדר בחג.
איך אצלכם?

היי לך סבתא, תןדה רבה אני מרגישה את קבלת הפנים הנעימה. תודה

בס"ד

שלום סבתא!
שמי שחר ואני כרגע פלוני אלמוני לפי הגדרת האתר ובכלל רק ניכנסתי לרחרח מה קורה בעולם האורגני
שליחה אם הפרעתי ותודה על ההיתיחסות

שחר קירמה

שחר קירמה
פתח לך דף לפי ההוראות וספר יותר על עצמך, נשמח להכירך.

הי סבתא, אני בביקור בארץ, לא מצליחה לזוז ולחשוב בגלל החום.
אני עוקבת אחרי כל ההתרחשויות עוד מלונדון. אתמול ראיתי סרט על גדר הביטחון (הקיר הזה שנבנה בשטחים) שגרם לי לבכות והבקר שמעתי על אליהו אשרי ז"ל מאיתמר ופרצתי בבכי. זה קשה באותה מידה גם כששומעים על זה בחו"ל כי הקשר לארץ ולאנשים הוא בדיוק אותו הדבר.
אני כל כך מקוה שיהיה טוב יותר...

דף פתיחה בצבא ותבנית חדשים נתחדש כולנו (-:

התכוונתי לכתוב בצבע ולא בצבא. בינתיים חזרה המתכונת הקודמת.

לא חייבים לתקן כל אחד ששוגה בעברית.
בכל דף שאני נכנסת אליו אני רואה את התיקונים שלך.
לגיטימי

אבל לא מחייב כמובן - לתקן!
באופן טבעי יש לנו טעויות הדפסה וכשאנחנו קוראים /כותבים בכתב יד אנחנו בהחלט מודעים אליהם (או שלא) ותוך כדי הדפסה מהירה (עם תינוק קטן שבוכה ברקע, ועוד ילד שצועק מהחדר הסמוך "אמא, תנגבי לי", ובית שזקוק לנקיון, ובעל ששכך לקנות חלב וגבינה, וחשבון חשמל לפני ניתוק ולחץ לחץ לחץ) -------------ל ע ת י ם י ש ט ע ו י ו ת !!!!!
אור ואהבה בשבילך,

ומלבד לזאת יש היום המון דיסלקטים

והגישה היום בחינוך היא לא לתקן שגיאות כתיב של ילדים (ומבוגרים!), אלא לשכנע אותם לקרוא יותר ספרים ואז התיקון יבוא מעצמם תוך כדי שהם זוכרים את המילים בע"פ מתוך הספרים.

עורכת מוסר ,

והגישה היום בחינוך היא לא לתקן שגיאות כתיב
גישות בחינוך זה דבר משתנה. פעם הקפידו לתקן, היום מתנגדים, בעוד כמה שנים שוב יחליטו שצריך לתקן. וכעבור כמה שנים נוספות שוב יחליטו שזה מזיק.
זה ממש לא מעניין מה הגישה היום בחינוך.
הדרך היחידה ללמוד לכתוב נכון היא לראות את המלים כתובות נכון. מבחינה זאת האתר הוא כמו ספר או עתון,
אנשים חוזרים וקוראים בו את אותם דפים במשך שנים. אם המלים כתובות בשגיאות, או בצורות שונות בדפים שונים, זה יקשה על הקוראים המתקשים להפנים את הכתיב הנכון.
תיקון שגיאות כתיב באתר הוא שירות - לקוראים וגם לכותבים.
בדיון קודם בנושא זה ציינו כמה כותבות, שהן כותבות תוך כדי טיפול בילדים / עבודות בית / עבודה, שהן מתקשות להתרכז ולהקפיד על כתיב ופיסוק או לעבור שנית על מה שכתבו, ומודות למי שעושה זאת עבורן.
(כל האמור לעיל מתייחס רק לשגיאות-כתיב - לא לתיקון סגנון)
כל הכבוד ל סבתא לשמונה , שמוכנה להקדיש זמן ומאמץ לתקן שגיאות כתיב באתר.

בינתיים מסתובב במייל מכתב קשר מלא שקרים וחצאי אמיתות והוא מסוכן מאוד לצעירים ולאנשים שאינם בקיאים בהיסטוריה.

אשמח אם תשלחי יל את הדוא"ל הזה. כתובתי: ron and nurit@hotmail.com

תודה, רון

המון תודה על הברכות,
אכן זהו אושר גדול לגדלן ביחד.

ולא מצאתי התייחסות לכך
את רצינית? לא מצאת בדברי התיחסות לעובדה שמתרחשת מלחמה לא חכמה?
אני לא ממש יודעת מה לכתוב לך. קראת את הדף?
אשמח להבהרה, זו אמירה לגמרי מוזרה מבחינתי.

תשובה ל- דליתוש ב בדף שלה.
עורכת מוסר - עדיין אין לך דף שלך לכן אני עונה לך כאן: אם שמת לב ב - 10.7.2006תיקנתיבדף הזה טעות כתיב שלי. אפשר להבחין היטב בין טעות בהקלדה או טעות הנובעת מדיסלקציה או דיסגרפיה לבין טעות שכדאי לתקן, אבל לכתוב שבכל דף שאת נכנסת את מוצאת תיקונים שלי זו באמת הגזמה.
צודקת אמא של יונת, בחינוך משתנות האופנות. עסקתי בחינוך הרבה שנים וכל שנתיים נחתו הוראות חדשות. אף פעם לא היתה הוראה לא לתקן שגיאות אלא חיפשו דרכים שונות כיצד לעזור למי שזקוק לעזרה וגם לדעת מתי להרפות.
רון ג הייתי שולחת לך בשמחה אבל אחרי ששלחתי לבתי את הארותי והערותי, כפי שבקשה ממני, מחקתי אותו.
אשאל אותה, אם המייל עדיין אצלה אבקשה לשלוח לי.

הי!

באיזה דף קראת ב- 27.7.2006? אם זה מתנגדי השימוש בכוח מדברים אז היו שם המון מחיקות ועריכות והרבה נפל בעריכה...

מה שלומך?

כנראה התבלבלתי בקשר לדף. לא יודעת ולא חשוב כבר...

אני מקווה בשביל כולנו שהמצב ירגע

תודה על הדוא"ל. שלחתי לך חזרה.
בתקווה לימים יפים.

הי סבתא, תודה רבה על ההיתעניינות. כפי שאת רואה אני בקושי כותבת פה אבל עדיין מדפדפת מפעם לפעם. רוב תשומת בלב מוקדשת לקטנה...

אנחנו למעשה גרים ממש מתחת למרון-א-ראס...אבל ל היינו פה כל המלחמה. יצא שאני נסעתי להורי ברחובות ביום שני כשחטפו את החיילים יותיים אח"כ ביום רביעי. האיש היצטרף אלינו ביום חמישי ומאז אני וביתי לא חזרנו אלא לאחר הפסקת האש והאיש נסע לאחר שבוע להציל את הכלב ולהביאו בשלום אל הלחות והחום ועוד פעם כמה ימים ליפני הפסקת האש כדי לקחת את הדרכון

התופת האמיתצית לדעתי לא הייתה איפה שאני גרה אלא אצל המישפחות שבהן הגברים יצאו למילואים. זה נראה לי הכי הכי נורא. אלו ימים עצובים. כל כך הרבה חיילים נהרגו ובשביל מה?החטופים לא חזרו החיזבאללה לא הוכנע... אויש אויש....

הי סבתא, מה שכתבת לי נימחק וכן מה שהשבתי לך. אנחנו חזרנו לבית הנחמד שלנו ממש מתחת למרון-א-ראס. רוב הזמן היינו אצל הוריי ברחובות בלחות ובחום.

התופת האמיתי תלדעתי היא לא אצלינו בקיבוץ אלא אצל המשפחות שבהן הגברים יצאו למלואים. זה נראה לי הכי הכי נורא.
עצוב מאוד בימים האלו כל כךהרבה אנשים נהרגו ובשביל מה?

מתנצלת שעדיין לא עניתי לך על מה שכתבת לי בדף שלי בשבועות האחרונים.
כמו כולם, גם אצלי השבועות האחרונים לא היו רגילים.
האירועים האישיים, ההימצאות בלב הסערה, הרעשה יום ולילה במשך כל החודש שמרעידה את אמות הספים,כמה קטיושות שנפלו בישוב ולמזלנו לא גרמו לפגיעה בנפש אלא רק נזק לרכוש -- כל אלה מתגמדים מול נפילתו של חייל מהישוב במלחמה.

שנה טובה

שנת שלום, בריאות וטובה יותר מקודמתה.

תודה לך סבתא!!
איכשהוא אני כן מרגישה באופן סובייקטיבי לחלוטין את אוירת החג כאן... כנראה שזה כבר נחרט בי עמוק בפנים.
אנו מתכננים השנה פיקניק ראש השנה רב משתתפים. משפחות מעורבות וישראליות שלכולם יש ילדים וכולם בערך באותו גיל. ההתרגשות גדולה..
ואפילו הספקנו להתווכח קצת, מין ויכוח מסורתי כזה של הלחץ שלפני החג... מיד הבנו שזו ההתרגשות וההכנות ונרגענו.
בכל אופן, תודה על הברכה מאחלת לך גם מכל הלב, חגשמח ושנה מתוקה!

{@{@

שנה טובה סבתא!
שנת בריאות,שקט ושמחה @}

שנה טובה. משום מה לא ענית למייל שלי. ביקשתי רשות להעביר הלאה את כתב היד וכמובן הודיתי לך עליו.
אנחנו עכשו לפני צינתור לבן זוגי (מחר) ומקווים שהכל יעבור בשלום.
ושוב שנה טובה

שנה טובה סבתא! ומתוקה

זאת אני שאיחלתי לך שנה טובה...

לא כתבת המון זמן, ואני מקווה שהצינתור (בהודעתך האחרונה) עבר בשלום ושהכל בסדר.
את זוכרת את השיחה שלנו בעניין כדי חרס (ג'ארות) שבהם היו מחזיקים פעם מי שתיה בבתים?
ודאי ימצא חן בעיניך הקישור הבא
אחת התמונות שם מראה בדיוק את זה, וגם התמונה "חג ביכורי קציר חיטים" ודאי תזכיר לך נשכחות.
אצלי מיד התנגן בראש השיר "לא! לא! לא לחם קלוקל, שׂלָו ודגן שמיים" שליווה את הקוצרים בטקס קציר העומר בפסח (ראשית קציר שעורים, לא חיטים, אבל למה להתקטנן).

הי סבתא! המון זמן לא דיברנו ולא התכתבנו. אני שכבתי כחודשיים עם פריצות הדיסק שלי וכשחזרתי לעבוד עדין לא הייתי לגמרי בריאה. זה אומר: בי"ס---עבודה---הביתה למיטה... גם עכשו עוד לא לגמרי בסדר אבל אני כבר קצת יותר יושבת, אני נוהגת (רק למרחקים קצרים) ויותר מתפקדת. באינטרנט אני גולשת מעט ובעיקר קוראת ולא כותבת. מה נשמע אצלך? איפה אתם בפסח? כל טוב והרבה בריאות

הי סבתא,מזמן לא ראיתי אותך כותבת,
שיהיה לך חג שמח@} מקווה שאת מרגישה טוב.

איתך במאבקך הצודק בפועל ש.ו.ם על הטיותיו השונות! זה חורק לי באוזן כמו ציפורן על לוח. גם אני אומרת לגרוב, לא מזמן העירו לי שזו המצאה לא תקנית, אבל גם בעיני היא עדיפה בהרבה על "לשים גרביים" .
כל טוב ומועדים לשמחה @}

הי סבתא, מה שלומך? איך עבר החג? אצלנו היה ממש כיף.
ראיתי שחזרת לאתר. אני מדפדפת בו מידי פעם. תודה על כל המצגות שאת שולחת לי. אני מכינה את טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה וחסר לי קטע על בורות הירי. יש לך אולי איזה רעיון?

אכן, אני מתעניינת בדף, אבל ההתעניינות שלי היא אינטלקטואלית ולא אֶמוּנִית.
את באמת מתעניינת בדף ההוא?
עניין אנתרופולוגי, אני מניחה, כי אינטלקטואליות היא לא הצד החזק שם...
אני עצמי נכנסתי אליו היום לראשונה, וגם זה רק מפני שראיתי שם את שמך, ולא הבנתי מה לך ולזה.