סוף שבוע מעצים במדבר
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
חזרתי אתמול מסוף שבוע מעצים במדבר. עם כוהנות חכמות ומדהימות שבאו ממקדש הטקסים בקולורדו ונשות החזון הישראליות ועוד נשים מדהימות - יהודיות וערביות - ישראליות ופלסטינאיות. היו גם בנות מרמלה ומיריחו.
היה מדהים. האנרגיות עדיין רצות לי בגוף. כל כך הרבה אהבה. כל כך הרבה ידע וחום וחכמה.
פותחת את הדף הזה, למרות שעייפה מלכתוב - כמקום להתבטא בו. לפתח. להגדיל את מה שהיה שם - ולמצוא דרך להמשיך את ההעצמה המדהימה הזו הלאה.
היא תמשיך, אין לי ספק.
היו נשים מהקהילה של באופן שם. אתן מוזמנות לדף הזה לכתוב - לספר - להציע.
חסרו לי נשים אחרות - אתיופיות, נשים משדרות... נשים שיעזרו להרחיב את המעגל.
אני מרגישה שעדיין אני בתהליך של הפנמה, של הבנה של כל מה שהיה שם.
זקוקה למנוחה.
היה מדהים. האנרגיות עדיין רצות לי בגוף. כל כך הרבה אהבה. כל כך הרבה ידע וחום וחכמה.
פותחת את הדף הזה, למרות שעייפה מלכתוב - כמקום להתבטא בו. לפתח. להגדיל את מה שהיה שם - ולמצוא דרך להמשיך את ההעצמה המדהימה הזו הלאה.
היא תמשיך, אין לי ספק.
היו נשים מהקהילה של באופן שם. אתן מוזמנות לדף הזה לכתוב - לספר - להציע.
חסרו לי נשים אחרות - אתיופיות, נשים משדרות... נשים שיעזרו להרחיב את המעגל.
אני מרגישה שעדיין אני בתהליך של הפנמה, של הבנה של כל מה שהיה שם.
זקוקה למנוחה.
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
הי יקרות,
אני חזרתי אתמול...אך עדיין לא ממש חזרתי. האנרגיה עדיין עוטפת, ואני חוזרת לאט לאט לאט לאט.
תודה מיכל שפתחת את הדף: תודה לכל מי שהשתתפה, והביאה את עצמה.
אתמול אנסטסיה, לילה ושאר הכוהנות, נפרדו מאיתנו (מעגל נשות החזון),
הן עדיין במטוס כעת,
וביקשו לאמר לכולכן- כמה מדהימות הייתן.כמה התרגשו שהגעתן, עד למדבר, ושיתפתן, ועבדתן, ובחרתן לעשות ריפוי לנפרדות.
( או בשפתה של ברלנטי, בחיקוי של לילה:
You areALL so amazing)
וגם אני רוצה לאמר- שאתן הייתן החזון שלנו.
כשישבנו במעגל הסיכום, בשנה שעברה, בבולדר, בקולורדו, במקדש הסטארהאוז,
חלמנו שיום אחד...תגענה מאה נשים למדבר, ונעבוד בקבוצה גדולה,
ולא "רק" אנחנו, נשות החזון.
והיום האחד הזה הגיע, ואני כל כך התרגשתי מהנוכחות שלכן!.
ושמחתי מאד לראות את נשות "באופן" נוכחות שם.
איזו זכות להנחות מעגל כל כך מקודש, עם נשים מדהימות כל כך!
ויש לכן ד"ש חם מנור ואימאן, שהגיעו בשלום הביתה, והן כבר מתגעגעות וחולמות על הפגישה הבאה שלנו ביריחו.
תודה !
אני חזרתי אתמול...אך עדיין לא ממש חזרתי. האנרגיה עדיין עוטפת, ואני חוזרת לאט לאט לאט לאט.
תודה מיכל שפתחת את הדף: תודה לכל מי שהשתתפה, והביאה את עצמה.
אתמול אנסטסיה, לילה ושאר הכוהנות, נפרדו מאיתנו (מעגל נשות החזון),
הן עדיין במטוס כעת,
וביקשו לאמר לכולכן- כמה מדהימות הייתן.כמה התרגשו שהגעתן, עד למדבר, ושיתפתן, ועבדתן, ובחרתן לעשות ריפוי לנפרדות.
( או בשפתה של ברלנטי, בחיקוי של לילה:
You areALL so amazing)
וגם אני רוצה לאמר- שאתן הייתן החזון שלנו.
כשישבנו במעגל הסיכום, בשנה שעברה, בבולדר, בקולורדו, במקדש הסטארהאוז,
חלמנו שיום אחד...תגענה מאה נשים למדבר, ונעבוד בקבוצה גדולה,
ולא "רק" אנחנו, נשות החזון.
והיום האחד הזה הגיע, ואני כל כך התרגשתי מהנוכחות שלכן!.
ושמחתי מאד לראות את נשות "באופן" נוכחות שם.
איזו זכות להנחות מעגל כל כך מקודש, עם נשים מדהימות כל כך!
ויש לכן ד"ש חם מנור ואימאן, שהגיעו בשלום הביתה, והן כבר מתגעגעות וחולמות על הפגישה הבאה שלנו ביריחו.
תודה !
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
וואלה - איזה כייף לשמוע שהן הגיעו הבייתה בשלום. כי הדבר הראשון שראיתי בציוויליזציה (בתחנה אצל אמא בקרית גת) זה ששמו מחסומים בכניסה ליריחו בגלל איזה איום בפצצה על אולמרט. וזה ביאס - כי זכרתי שבסוף היה טרמפ דרך יריחו. (זה היה בום בחזרה למציאות) בקיצור - בשורות טובות. תודה.
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 24 אוקטובר 2007, 16:30
סוף שבוע מעצים במדבר
היה מדהים, מרגש ובאמת מעצים!
אין לי עדיין מילים לתאר את החוויה.
כל החברות שלי שואלות- מה היה שם,
ואני לא יודעת מה לאמר.
עדיין בתוך החוויה, עדיין עטופה באנרגיה המדהימה, בנשים בעוצמתיות והכל כך רכות,
בנדיבות ובלב הפתוח של הנשים האמריקאיות המדהימות האלו, שהגיעו עד למדבר,
כדי לעבוד איתנו.
אז כששואלים אותך - מה היה שם?
מה את עונה?
אין לי עדיין מילים לתאר את החוויה.
כל החברות שלי שואלות- מה היה שם,
ואני לא יודעת מה לאמר.
עדיין בתוך החוויה, עדיין עטופה באנרגיה המדהימה, בנשים בעוצמתיות והכל כך רכות,
בנדיבות ובלב הפתוח של הנשים האמריקאיות המדהימות האלו, שהגיעו עד למדבר,
כדי לעבוד איתנו.
אז כששואלים אותך - מה היה שם?
מה את עונה?
סוף שבוע מעצים במדבר
אהלן יקרות
איזה יופי, זו הפעם הראשונה שאני כותבת באתר הזה...
אני גם עדיין לא ממש יודעת איך עונים על מה היה. קשה לתאר במילה או במשפט, או אפילו בכמה משפטים.
אני אומרת והאנשים נשארים סקרנים, נראה לי שקשה לתאר.
יום למחרת נסענו הכוהנות ואנוכי (בגופי העייף, חייבת לציין) ללקיה ולראהט לבקר ולשמוע את הנשים הבדואיות, שלא הצליחו להגיע, היה מעניין וחשוב, ופתח עוד אפיק של תקשורת. אולי אולי יהיה אחד המעגלים שם..
אימאן ונור כמו שרונית אמרה מתגעגעות, נור כבר התקשרה ללחוץ עלי לשלוח את דף הקשר.
והנה אנשי קרקס דחקה הזמינו אותי ליריחו למופע שם, אם יתנו לי אישור כניסה אוכל לחבק אותן גם בגוף...
אני כל כך שמחה על המפגש עם כולן, ואני יודעת שכל כך כל כך חשוב בימים האלו לטפח את הגוף. לתת לו מנוחה.
ומצד אחד כבר בתנועה של ליזום את המפגש הבא, ומצד שני, לתת לחוויה לשקוע, לראות מה הביאה לחיים, לבחון אותה-- ואיך השתניתי בזכותה.
למי שהייתה שם, וקוראת, אני רוצה להגיד תודה. תודה על האפשרות להיות ביחד. תודה שנענית לקריאתנו. תודה שאפשרת את המפגש.
כמו שלילה אומרת אנחנו כמו אורגניזם, פחות כמו ארגון... אורגניזם שגדל בקצב שלו, בדרך שלו, ויש לו חיים משל עצמו.
קשה לשלוט בקצב הגדילה של אורגניזם נשות החזון, זה עשוי לתפוס תנופה, וזה עשוי להישאר בפורום הזה או קטן יותר.. כל מה שאפשר זה לעשות את מה שמרגיש נכון ולהתבונן בעיניים פקוחות ולב פתוח.
הלב שלי שמח.
איזה יופי, זו הפעם הראשונה שאני כותבת באתר הזה...
אני גם עדיין לא ממש יודעת איך עונים על מה היה. קשה לתאר במילה או במשפט, או אפילו בכמה משפטים.
אני אומרת והאנשים נשארים סקרנים, נראה לי שקשה לתאר.
יום למחרת נסענו הכוהנות ואנוכי (בגופי העייף, חייבת לציין) ללקיה ולראהט לבקר ולשמוע את הנשים הבדואיות, שלא הצליחו להגיע, היה מעניין וחשוב, ופתח עוד אפיק של תקשורת. אולי אולי יהיה אחד המעגלים שם..
אימאן ונור כמו שרונית אמרה מתגעגעות, נור כבר התקשרה ללחוץ עלי לשלוח את דף הקשר.
והנה אנשי קרקס דחקה הזמינו אותי ליריחו למופע שם, אם יתנו לי אישור כניסה אוכל לחבק אותן גם בגוף...
אני כל כך שמחה על המפגש עם כולן, ואני יודעת שכל כך כל כך חשוב בימים האלו לטפח את הגוף. לתת לו מנוחה.
ומצד אחד כבר בתנועה של ליזום את המפגש הבא, ומצד שני, לתת לחוויה לשקוע, לראות מה הביאה לחיים, לבחון אותה-- ואיך השתניתי בזכותה.
למי שהייתה שם, וקוראת, אני רוצה להגיד תודה. תודה על האפשרות להיות ביחד. תודה שנענית לקריאתנו. תודה שאפשרת את המפגש.
כמו שלילה אומרת אנחנו כמו אורגניזם, פחות כמו ארגון... אורגניזם שגדל בקצב שלו, בדרך שלו, ויש לו חיים משל עצמו.
קשה לשלוט בקצב הגדילה של אורגניזם נשות החזון, זה עשוי לתפוס תנופה, וזה עשוי להישאר בפורום הזה או קטן יותר.. כל מה שאפשר זה לעשות את מה שמרגיש נכון ולהתבונן בעיניים פקוחות ולב פתוח.
הלב שלי שמח.
סוף שבוע מעצים במדבר
שומעת אתכן, מרגישה את האנרגיות.
אפשר לשמוע עוד פרטים על המפגש הזה?
יהיה שוב בקרוב? האם פתוח לכוהנות נוספות?
אפשר לשמוע עוד פרטים על המפגש הזה?
יהיה שוב בקרוב? האם פתוח לכוהנות נוספות?
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
מונא - קוראת ואוהבת אותך @}
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
מונא ברוכה הבאה לאתר ותודה שאת וכל חברתוייך לדרך אפשרתן את המפגש המדהים הזה. בקרוב אשתף יותר.
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
מאז שחזרתי אני מספרת לכל כך הרבה נשים על המפגש וכולן רוצות לקחת חלק גם כן בהתרקמות של החזון.
החזון כמו שאני רואה אותו הוא להעצים את העוצמה הנשית הרכה, כי השינוי בעולם יבוא מנשים שפועלות מתוך עוצמה נשית.
אני רואה בדימוני את נשות כרכור, פרדס חנה חריש וקציר מקיימות מפגשים משותפים עם נשות ודי ערה ובעקה אל גרביה. המפגשים מולידים יוזמות רבות ומשותפות. המעגלים מתרחבים מהנשים עצמן לילדים לכל המשפחה. אהבת האדם היא זו שמשנה.
מה שהיה חסר לי ואת זה כבר כתבו מעלי, הוא נוכחות של נשים יהודיות דתיות. הרגשתי שקל לי יותר לדבר עם נשים חילוניות לא משנה מאיזה דת ועדה מאשר עם נשים דתיות. בכלל קל לי יותר לדבר עם נשים ואנשים שיש בתוכן מידה של גמישות ורצון להקשיב לאחר מהן מאשר כאלו שיש להם דוגמת חיים נוקשה. כולי תקווה שיש מספיק נשים דתיות שרוצות לקחת חלק בהבנה הזו כדי להרחיב את מעגל נשות החזון בקהילותיהן.
התקווה הגדולה היא שהדרך שהכוהנות למדו אינה קשורה כלל לדת. זוהי דרך של עבודה אנרגטית פשוטה שאחרי שרואים שהיא עובדת ניתן לקיים אותה בלי שום קשר לדת או לרקע תרבותי.
וקצת דיווח מה קרה אצלי אחרי:
בסדנא בעקבות טקס פרטי שעברתי הצהרתי שאני מתכוונת להביא את העוצמות שלי לחיי היום יום ולהיות נוכחת בכל רגע ורגע מחיי. ואז הגעתי הביתה אחרי פרידה של 4 ימים מביתי בת השנתיים וחצי. ברגע שחזרתי עלה התחילה להשתעל ונהייתה חולה עם חום. (גם זה בטח מעורר ביקורת אצל כמה נשים כאן באתר איך אני עוזבת אותה בגיל כל כך צעיר, ודעו לכן שאני שלמה לגמרי עם החלטתי ללכת לסדנא ואני יודעת שהיא היתה עם האנשים שהכי אוהבים אותה בעולם והיה לה כיף מאוד איתם). בכל מקרה עם כל הרצון לחזור הביתה ולהביא את העוצות שלי בחיי היום יום. ראיתי שאת רוב העוצמות שלי אני צריכה כרגע להביא בגידול של הבת שלי. הבתמודדות עם שלב ההתבגרות שלה בו כל משפט שני הוא "לא בא לי" עם המרדנות של גיל שנתיים. ואני לתומי חשבתי לרגע שאביא את העצומות שלי בהשכנת שלום עולמי, בריפוי אדמה, בהצלת העולם. והנה אני צריכה בעצם להתחיל בבית. להפריד את עצמי מהתסכולים של הבת שלי ולהתבונן בתסכולים הללו ובקשייים שלה מבלי להיות מעורבת רגשית בתוכם. לאהוב אותה מבלי להרגיש אשמה או אמא לא טובה, להבין שכל מה שעובר עליה הם תהליכים שהיא צריכה לעבור ואני אהיה בשבילה בעוצמה מלאה אם לא אכנס לסיפור שלה. אני מקווה שאצליח לעשות את זה, בשבילה בשבילי. ובשביל שאוכל לצאת מהקשיים הרגעיים שלנו בבית ולהביא את העוצמות שלי במעגלים חיצוניים יותר.
החזון כמו שאני רואה אותו הוא להעצים את העוצמה הנשית הרכה, כי השינוי בעולם יבוא מנשים שפועלות מתוך עוצמה נשית.
אני רואה בדימוני את נשות כרכור, פרדס חנה חריש וקציר מקיימות מפגשים משותפים עם נשות ודי ערה ובעקה אל גרביה. המפגשים מולידים יוזמות רבות ומשותפות. המעגלים מתרחבים מהנשים עצמן לילדים לכל המשפחה. אהבת האדם היא זו שמשנה.
מה שהיה חסר לי ואת זה כבר כתבו מעלי, הוא נוכחות של נשים יהודיות דתיות. הרגשתי שקל לי יותר לדבר עם נשים חילוניות לא משנה מאיזה דת ועדה מאשר עם נשים דתיות. בכלל קל לי יותר לדבר עם נשים ואנשים שיש בתוכן מידה של גמישות ורצון להקשיב לאחר מהן מאשר כאלו שיש להם דוגמת חיים נוקשה. כולי תקווה שיש מספיק נשים דתיות שרוצות לקחת חלק בהבנה הזו כדי להרחיב את מעגל נשות החזון בקהילותיהן.
התקווה הגדולה היא שהדרך שהכוהנות למדו אינה קשורה כלל לדת. זוהי דרך של עבודה אנרגטית פשוטה שאחרי שרואים שהיא עובדת ניתן לקיים אותה בלי שום קשר לדת או לרקע תרבותי.
וקצת דיווח מה קרה אצלי אחרי:
בסדנא בעקבות טקס פרטי שעברתי הצהרתי שאני מתכוונת להביא את העוצמות שלי לחיי היום יום ולהיות נוכחת בכל רגע ורגע מחיי. ואז הגעתי הביתה אחרי פרידה של 4 ימים מביתי בת השנתיים וחצי. ברגע שחזרתי עלה התחילה להשתעל ונהייתה חולה עם חום. (גם זה בטח מעורר ביקורת אצל כמה נשים כאן באתר איך אני עוזבת אותה בגיל כל כך צעיר, ודעו לכן שאני שלמה לגמרי עם החלטתי ללכת לסדנא ואני יודעת שהיא היתה עם האנשים שהכי אוהבים אותה בעולם והיה לה כיף מאוד איתם). בכל מקרה עם כל הרצון לחזור הביתה ולהביא את העוצות שלי בחיי היום יום. ראיתי שאת רוב העוצמות שלי אני צריכה כרגע להביא בגידול של הבת שלי. הבתמודדות עם שלב ההתבגרות שלה בו כל משפט שני הוא "לא בא לי" עם המרדנות של גיל שנתיים. ואני לתומי חשבתי לרגע שאביא את העצומות שלי בהשכנת שלום עולמי, בריפוי אדמה, בהצלת העולם. והנה אני צריכה בעצם להתחיל בבית. להפריד את עצמי מהתסכולים של הבת שלי ולהתבונן בתסכולים הללו ובקשייים שלה מבלי להיות מעורבת רגשית בתוכם. לאהוב אותה מבלי להרגיש אשמה או אמא לא טובה, להבין שכל מה שעובר עליה הם תהליכים שהיא צריכה לעבור ואני אהיה בשבילה בעוצמה מלאה אם לא אכנס לסיפור שלה. אני מקווה שאצליח לעשות את זה, בשבילה בשבילי. ובשביל שאוכל לצאת מהקשיים הרגעיים שלנו בבית ולהביא את העוצמות שלי במעגלים חיצוניים יותר.
-
- הודעות: 6
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 00:28
סוף שבוע מעצים במדבר
הו!
איזה רעיון נפלא וחשוב, לפתוח דף לכבוד WOMEN OF VISION!
כל כולי מלאה בכל מה שספגתי . מסתבר שגם במדבר היבש אפשר לספוג ולספוג...
מאז ששבתי מהאשרם ומארבעה ימים של קסם בחברת קרוב ל-100 נשות חזון, הספקתי לכתוב ולהלחין שיר/מנטרה שמטרתו להזכיר לנו את החזון שיצרנו.
היקום אירגן לי לשיר אותו לקבוצת הכוהנות כמתנת פרידה רגע לפני צאתן לשדה התעופה!
בפנטזיה שלי אלפי נשים שרות אותו בתחילה וסיום של כל מעגל שיתקיים בנושא...
אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי להביא את אנרגיית הריפוי הנשית באמצעות שירים וצלילים.
אהבה.
איזה רעיון נפלא וחשוב, לפתוח דף לכבוד WOMEN OF VISION!
כל כולי מלאה בכל מה שספגתי . מסתבר שגם במדבר היבש אפשר לספוג ולספוג...
מאז ששבתי מהאשרם ומארבעה ימים של קסם בחברת קרוב ל-100 נשות חזון, הספקתי לכתוב ולהלחין שיר/מנטרה שמטרתו להזכיר לנו את החזון שיצרנו.
היקום אירגן לי לשיר אותו לקבוצת הכוהנות כמתנת פרידה רגע לפני צאתן לשדה התעופה!
בפנטזיה שלי אלפי נשים שרות אותו בתחילה וסיום של כל מעגל שיתקיים בנושא...
אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי להביא את אנרגיית הריפוי הנשית באמצעות שירים וצלילים.
אהבה.
-
- הודעות: 22
- הצטרפות: 07 דצמבר 2006, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של לירון_קסטר*
סוף שבוע מעצים במדבר
_אז כששואלים אותך - מה היה שם?
מה את עונה?_
אני מביטה בעיניים
אני הווה את הגוף שהוא כבר אחר
אני... כותבת ושולחת ומחכה לראות מה יחזור
כמו ים
שעות ספורות אחרי שחזרתי מהמדבר, כתבתי את הטקסט הבא, ופרסמתי בבלוג שלי
(שם הבלוג: רוח וחומר חפשו בגוגל)
ממש כמו שאת, מיכל, אמרת כשפתחת את העמוד
תודה על ההזדמנות להרחיב את הספירה הזו
בוערת בי אש, 22.10.2007
אני, לירון קסטר, שהתחייבתי אתמול במדבר ליצור חלל של אהבה נשית, מזמינה אתכן ואתכם לשיתוף וחיבוק ברשת.
אני מפרסמת הבוקר את החוויה שלי בדבר החזק שעברתי בימים האחרונים, נשות חזון.
אם זה מעורר, מזכיר, מהדהד,
שתפו,
הביעו
הגיבו
תנו סימן
דברים קורים
מילים פותחות לבבות
ומה עוד
ישבנו במעגל
מעגל קטן, מוקף במעגלים מסומנים בצעיפים פרושים על הקרקע,
וקוננו
בלב המעגלים, במעגל הקטן והמרכזי הזה, יש רק רגשות. רגשות גואים, מציפים עוד ועוד רגשות,
דברים שדיכאנו במשך זמן רב ובדרך-כלל יוצאים בסרטים עצובים, בלוויות,
כשאנחנו בוכות על עצמינו בהזדמנות שמותר
אצלי גאו זרות; עצב; כאב של בדידות
אני רואה את עצמי עומדת ליד
כילדה, כנערה, כאישה
לא מוצאת את מקומי
לא מובנת
שונה
בכל מקום ראיתי חבורות. אנשים ונשים ישובים יחד, משוחחים, מתחבקים, פועלים לפי אותו קוד התנהגות נעלם
ואני, בחוץ
כעסתי עליהם שהם לא רואים אותי; שנאתי אותם; פחדתי מהם; הייתי בודדה. קשה
הפכתי לאדם רגיש מאד, ופיתחתי את הכלי שהכרתי שעזר לי להתמודד – הכתיבה
ומעל כל זה, ריחפה מעלי כמו עננה קטנה של הדרכה. ידעתי משהו. איך ידעתי? לא יודעת, פשוט ידעתי. אינטואיציה, חוש, כח עליון, לא קראתי לזה בשם. כשהגיעה בת-קול, הקשבתי לה. והעזתי ללכת אחרי הצעדים שהיא הציעה לי. היא חיזקה אותי כשביקשתי להתייאש. היא העלתה בי פתרונות יצירתיים; והפיחה בי את האומץ לבצע אותם. בכל פעם ראיתי רק את קצה הפתרון, לא יותר.
אבל למדתי לבטוח בה, והטלתי את עצמי באמונה, ללב המכשול, מתוך אהבת החיים והתחושה שהמכשולים יאהבו אותי ולא יעמדו בדרכי.
עברה שעה.
הנשים שלצידי, כמה מפתיע, דיברו על דברים דומים
רציתי להישאר בסבך הרגשות; עצב מתוק טבול בדמעות מלוחות, אבל התעייפתי
וכשלילה שאלה אותי אם אני מוכנה לצעד הבא
דיברתי את בת-הקול שלי וביקשתי תמיכה
ביקשתי שבמעגל השני, מעבר לצעיפים שעל הרצפה, יחכו לי נשים עם חיבוק
הן היו חמש, אני חושבת; לא העזתי להרים מבט לבדוק
התפלצ’תי בתוך החיבוק שלהן עד שרוויתי
אהבה נשית
חיבוק
החזקה
במעגל השני הזה, הגיעה אלי תובנה; ראיתי משהו מעבר לרגש
ראיתי שהמסלול שעברתי הוא הכשרה לייעוד שלי; שזכיתי להיות אדם חזק ואמיץ
שהתברכתי
בכוחי לתת לעוד נשים ואנשים, שממתינים להשמיע את קולם, את הביטחון הדרוש להם
ביכולתי ליצור מרחב מאפשר, שלא שופט; שמעצים אותן ואת המתנות שהן מביאות ליקום
זו הסיבה לעשות מעגלי נשים
מקור השראה
האומץ לנסות
ואם יום אחד אבחר לעמוד במעגל החיצוני
האחרון
אהיה אשת חזון
נשמתית
המעגלים שלי יתרחבו; יזרימו משהו מעבר להעצמה אישית; אני אהיה שליחה לאומית; קוסמית
יחד עם כוחות מקבילים לי
עוד נשים
עוד אנרגיה של דבש
חזקה, מלאת-בריאות ומתוקה
אוכל להזיז הרים
לפתור סכסוכים
לעשות שלום
אלברט איינשטיין אמר שפתרון בעיה, יגיע רק אחרי שנשנה את מצב התודעה, שבמהלכו נוצרה הבעיה.
האיש החכם בעולם חשב (ואני איתו) שכדי לפתור מצב בעייתי, עלינו לבחור באומץ להתמודד איתו מתוך מקום אחר. עלינו להעז ולשנות את תודעתנו; לעבור דרך סבך הרגשות; להרגיש, לכאוב ולהציף את הקושי; להבנה לוגית של מה קורה. לראיה רחבה יותר, נטולת אמוציות. ואז, יגיע הפתרון. הוא יגיע מתוך ההכלה הרחבה של כל שכבותינו: רגשות, הבנה, הוויה. אנחנו לא מוותרות על הרגשות, רק מזיזות הצידה. שומרות על העידון שלנו, מביאות גם את העוצמה.
מתכווצות ומתרחבות, פוסעות לעיתים על הגבול הדק שבין המעגלים, מחליטות.
דיוק והצהרה אמיתית על רצוננו, זימון, היענות של היקום, ואנחנו שם.
עכשיו, לעשות שלום.
שלום.
מה את עונה?_
אני מביטה בעיניים
אני הווה את הגוף שהוא כבר אחר
אני... כותבת ושולחת ומחכה לראות מה יחזור
כמו ים
שעות ספורות אחרי שחזרתי מהמדבר, כתבתי את הטקסט הבא, ופרסמתי בבלוג שלי
(שם הבלוג: רוח וחומר חפשו בגוגל)
ממש כמו שאת, מיכל, אמרת כשפתחת את העמוד
תודה על ההזדמנות להרחיב את הספירה הזו
בוערת בי אש, 22.10.2007
אני, לירון קסטר, שהתחייבתי אתמול במדבר ליצור חלל של אהבה נשית, מזמינה אתכן ואתכם לשיתוף וחיבוק ברשת.
אני מפרסמת הבוקר את החוויה שלי בדבר החזק שעברתי בימים האחרונים, נשות חזון.
אם זה מעורר, מזכיר, מהדהד,
שתפו,
הביעו
הגיבו
תנו סימן
דברים קורים
מילים פותחות לבבות
ומה עוד
ישבנו במעגל
מעגל קטן, מוקף במעגלים מסומנים בצעיפים פרושים על הקרקע,
וקוננו
בלב המעגלים, במעגל הקטן והמרכזי הזה, יש רק רגשות. רגשות גואים, מציפים עוד ועוד רגשות,
דברים שדיכאנו במשך זמן רב ובדרך-כלל יוצאים בסרטים עצובים, בלוויות,
כשאנחנו בוכות על עצמינו בהזדמנות שמותר
אצלי גאו זרות; עצב; כאב של בדידות
אני רואה את עצמי עומדת ליד
כילדה, כנערה, כאישה
לא מוצאת את מקומי
לא מובנת
שונה
בכל מקום ראיתי חבורות. אנשים ונשים ישובים יחד, משוחחים, מתחבקים, פועלים לפי אותו קוד התנהגות נעלם
ואני, בחוץ
כעסתי עליהם שהם לא רואים אותי; שנאתי אותם; פחדתי מהם; הייתי בודדה. קשה
הפכתי לאדם רגיש מאד, ופיתחתי את הכלי שהכרתי שעזר לי להתמודד – הכתיבה
ומעל כל זה, ריחפה מעלי כמו עננה קטנה של הדרכה. ידעתי משהו. איך ידעתי? לא יודעת, פשוט ידעתי. אינטואיציה, חוש, כח עליון, לא קראתי לזה בשם. כשהגיעה בת-קול, הקשבתי לה. והעזתי ללכת אחרי הצעדים שהיא הציעה לי. היא חיזקה אותי כשביקשתי להתייאש. היא העלתה בי פתרונות יצירתיים; והפיחה בי את האומץ לבצע אותם. בכל פעם ראיתי רק את קצה הפתרון, לא יותר.
אבל למדתי לבטוח בה, והטלתי את עצמי באמונה, ללב המכשול, מתוך אהבת החיים והתחושה שהמכשולים יאהבו אותי ולא יעמדו בדרכי.
עברה שעה.
הנשים שלצידי, כמה מפתיע, דיברו על דברים דומים
רציתי להישאר בסבך הרגשות; עצב מתוק טבול בדמעות מלוחות, אבל התעייפתי
וכשלילה שאלה אותי אם אני מוכנה לצעד הבא
דיברתי את בת-הקול שלי וביקשתי תמיכה
ביקשתי שבמעגל השני, מעבר לצעיפים שעל הרצפה, יחכו לי נשים עם חיבוק
הן היו חמש, אני חושבת; לא העזתי להרים מבט לבדוק
התפלצ’תי בתוך החיבוק שלהן עד שרוויתי
אהבה נשית
חיבוק
החזקה
במעגל השני הזה, הגיעה אלי תובנה; ראיתי משהו מעבר לרגש
ראיתי שהמסלול שעברתי הוא הכשרה לייעוד שלי; שזכיתי להיות אדם חזק ואמיץ
שהתברכתי
בכוחי לתת לעוד נשים ואנשים, שממתינים להשמיע את קולם, את הביטחון הדרוש להם
ביכולתי ליצור מרחב מאפשר, שלא שופט; שמעצים אותן ואת המתנות שהן מביאות ליקום
זו הסיבה לעשות מעגלי נשים
מקור השראה
האומץ לנסות
ואם יום אחד אבחר לעמוד במעגל החיצוני
האחרון
אהיה אשת חזון
נשמתית
המעגלים שלי יתרחבו; יזרימו משהו מעבר להעצמה אישית; אני אהיה שליחה לאומית; קוסמית
יחד עם כוחות מקבילים לי
עוד נשים
עוד אנרגיה של דבש
חזקה, מלאת-בריאות ומתוקה
אוכל להזיז הרים
לפתור סכסוכים
לעשות שלום
אלברט איינשטיין אמר שפתרון בעיה, יגיע רק אחרי שנשנה את מצב התודעה, שבמהלכו נוצרה הבעיה.
האיש החכם בעולם חשב (ואני איתו) שכדי לפתור מצב בעייתי, עלינו לבחור באומץ להתמודד איתו מתוך מקום אחר. עלינו להעז ולשנות את תודעתנו; לעבור דרך סבך הרגשות; להרגיש, לכאוב ולהציף את הקושי; להבנה לוגית של מה קורה. לראיה רחבה יותר, נטולת אמוציות. ואז, יגיע הפתרון. הוא יגיע מתוך ההכלה הרחבה של כל שכבותינו: רגשות, הבנה, הוויה. אנחנו לא מוותרות על הרגשות, רק מזיזות הצידה. שומרות על העידון שלנו, מביאות גם את העוצמה.
מתכווצות ומתרחבות, פוסעות לעיתים על הגבול הדק שבין המעגלים, מחליטות.
דיוק והצהרה אמיתית על רצוננו, זימון, היענות של היקום, ואנחנו שם.
עכשיו, לעשות שלום.
שלום.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
רונית אפשר את המילים של השיר? ואם תוכלי לשמור אותו עם המוזיקה איפשהו ולעשות חיבור לשם - בכלל יהיה נפלא!!!
שמחתי מאד להכיר אותך ואת עוצמותייך.
מרגיעון: כולנו משפחה אחת.
שמחתי מאד להכיר אותך ואת עוצמותייך.
מרגיעון: כולנו משפחה אחת.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
_אז כששואלים אותך - מה היה שם?
מה את עונה?_ מדהים. עברתי חוויה בגוף - רוח - נפש ואני עדיין נסערת.
ושהכוהנות לימדו אותי להעביר טקסים.
ושנשות החזון לימדו אותי את העוצמה שבכח הרצון ובטוב הלב.
ושהנשים המדהימות שהיו מסביב לימדו אותי להאמין במה שלא האמנתי כבר הרבה זמן - שיש מצב. שיש סיכוי.
וכן - ידעתי את כל זה לפני זה, אבל הן עזרו לי לחוות את זה בחזרה לגוף, לנפש ולרוח.
מה את עונה?_ מדהים. עברתי חוויה בגוף - רוח - נפש ואני עדיין נסערת.
ושהכוהנות לימדו אותי להעביר טקסים.
ושנשות החזון לימדו אותי את העוצמה שבכח הרצון ובטוב הלב.
ושהנשים המדהימות שהיו מסביב לימדו אותי להאמין במה שלא האמנתי כבר הרבה זמן - שיש מצב. שיש סיכוי.
וכן - ידעתי את כל זה לפני זה, אבל הן עזרו לי לחוות את זה בחזרה לגוף, לנפש ולרוח.
סוף שבוע מעצים במדבר
ואוו ,איזה כיף שפתחתם את המעגל הווירטואלי הזה ,אני עדיין בהאיי ונראה לי שעוד לא עיקלתי את מה שעברתי בסוף שבוע הקסום הזה ותאמינו לי עברתי המון
אז כך אני אכתוב בהמשך על החוויה והתהליך שהיה בעבורי מכל הבחניות כנפרד בנפרדות שלי וכחלק מהמעגל שאני באמת מאמינה שזה היעוד שלי להיות חלק מנשות החזון ,לבנתיים כמה ימים אני עם אנרגיות בשמים של עשייה ,נתינה וביעקר הדהוד עם כל התיסכול שגורמים החיי יום יום להעביר את האנרגיה המדהימה לתוך הבית כדי להביא שקט שלווה והורמניה ביני לבנות לבעלי קצת קשה אבל אני לא מתיאשת וקמה כל בוקר מחדש שומעת את בארברה לוחשת לי it's A new day אז לכולן לבנתיים חיבוק גדול אוהב ומקבל
אז כך אני אכתוב בהמשך על החוויה והתהליך שהיה בעבורי מכל הבחניות כנפרד בנפרדות שלי וכחלק מהמעגל שאני באמת מאמינה שזה היעוד שלי להיות חלק מנשות החזון ,לבנתיים כמה ימים אני עם אנרגיות בשמים של עשייה ,נתינה וביעקר הדהוד עם כל התיסכול שגורמים החיי יום יום להעביר את האנרגיה המדהימה לתוך הבית כדי להביא שקט שלווה והורמניה ביני לבנות לבעלי קצת קשה אבל אני לא מתיאשת וקמה כל בוקר מחדש שומעת את בארברה לוחשת לי it's A new day אז לכולן לבנתיים חיבוק גדול אוהב ומקבל
סוף שבוע מעצים במדבר
האנרגיות הטובות נוגעות בכל מי שקורא<ת> דף זה.
וקוננו
שואלת ברצינות: מה עושה מי שמרגישה שלקונן אינו התדר הנכון לה לעשות שינוי? ובאופן יותר ברור: התכוונתי להצטרף וירדתי מהרעיון. אם הייתי שם בזמן הפעילות הזו נראה שמה שהייתי עושה הוא להתרחק למדבר....
תודה
וקוננו
שואלת ברצינות: מה עושה מי שמרגישה שלקונן אינו התדר הנכון לה לעשות שינוי? ובאופן יותר ברור: התכוונתי להצטרף וירדתי מהרעיון. אם הייתי שם בזמן הפעילות הזו נראה שמה שהייתי עושה הוא להתרחק למדבר....
תודה
-
- הודעות: 6
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 00:28
סוף שבוע מעצים במדבר
אמל, יא מותק!
לא הספקתי להיפרד ממך ולומר לך כמה את מקסימה ואמיתית.
מקווה שהדרכים שלנו יפגישו אותנו בקרוב!
ומיכל(איך אני יודעת איזו מיכל?) - להלן המילים. הן ספורות ופשוטות, והמנגינה מאפשרת להן להתנגן ולהדהד... כך שאולי זה קצת חסר טעם בלעדיה...
REMEMBER...HEAL...TRANSFORM...
WOMEN OF VISION - UNITE!
ומה כתוב לי מול העיניים מעל המסגרת הצהובה? "לפעמים הדרך לנצח היא להכנע". מ ד ו י ק.
לא הספקתי להיפרד ממך ולומר לך כמה את מקסימה ואמיתית.
מקווה שהדרכים שלנו יפגישו אותנו בקרוב!
ומיכל(איך אני יודעת איזו מיכל?) - להלן המילים. הן ספורות ופשוטות, והמנגינה מאפשרת להן להתנגן ולהדהד... כך שאולי זה קצת חסר טעם בלעדיה...
REMEMBER...HEAL...TRANSFORM...
WOMEN OF VISION - UNITE!
ומה כתוב לי מול העיניים מעל המסגרת הצהובה? "לפעמים הדרך לנצח היא להכנע". מ ד ו י ק.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
וקוננו
שואלת - זו הייתה החוויה של לירון.
אני לא מרגישה שקוננתי בכלל. בשום דרך. אני מרגישה שהתחברתי לעצמי ולמדתי המון - והייתי מוקפת בנשים חכמות ותומכות ונעימות. וכן - היו רגעים שגם הייתי במדבר. וזה נפלא שבאותו מקום וזמן כל אחד יכלה לחוות את הדברים בדרך שהתאימה לה.
חבל שלא באת - אבל את יודעת מה - תהיה עוד הזדמנות ואולי אז זה יהיה מדוייק יותר עבורך. @}
רונית תודה @} אני מיכל עגני. מחכה למוזיקה...
באיזה יום את מגיעה לכרכור?
שואלת - זו הייתה החוויה של לירון.
אני לא מרגישה שקוננתי בכלל. בשום דרך. אני מרגישה שהתחברתי לעצמי ולמדתי המון - והייתי מוקפת בנשים חכמות ותומכות ונעימות. וכן - היו רגעים שגם הייתי במדבר. וזה נפלא שבאותו מקום וזמן כל אחד יכלה לחוות את הדברים בדרך שהתאימה לה.
חבל שלא באת - אבל את יודעת מה - תהיה עוד הזדמנות ואולי אז זה יהיה מדוייק יותר עבורך. @}
רונית תודה @} אני מיכל עגני. מחכה למוזיקה...
באיזה יום את מגיעה לכרכור?
-
- הודעות: 22
- הצטרפות: 07 דצמבר 2006, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של לירון_קסטר*
סוף שבוע מעצים במדבר
הנה קצת סדר: מיכל צמות היא מיכל שבאה עם אחותה, מיכלולה, היא מיכל שמצולמת במצגת, אחת מהתמונות הראשונות, עם אמל.
מקוננות
בחוויה שלי קוננו, היו ודאי כאלה שחשו אחרת.
כל אחת בחרה את התדר שהיא הביא איתה
כל אחת עבדה על חלק אחר, כי כל אחת זקוקה למשהו אחר
למרות שלפעמים נדמה לי שאנחנו כל-כך דומות, ושכולנו עובדות בעיקר על פחד
בחיינו האישיים והלאומיים
כשאני אומרת קוננו אני מתכוונת לשיתוף, שיתוף אמיתי ואמיץ, בקשיים שכל אחת חוו
שיתוף אמיתי - כי על כל אחת שהתפרקה, היו חמש שבאו לתת מעצמן: מים, מגע, טיפול; כי גם בין הסשנים היתה תחושה של דיוק והתכנסות,
של שיחות מהלב, מהבטן, מהדמעות
ושוב, המוזיקה, רונית. המוזיקה
הרמוניה, ואחדות (!Unite) והרבה אהבה ותום
ואם היית הולכת למדבר, היית מוצאת שם עוד הרבה נשמות
ואם היית רוצה להיות לבד, היה מתאפשר לך גם בקרב המעגלים והחבורות
זה היה כל כך פשוט
מקוננות
בחוויה שלי קוננו, היו ודאי כאלה שחשו אחרת.
כל אחת בחרה את התדר שהיא הביא איתה
כל אחת עבדה על חלק אחר, כי כל אחת זקוקה למשהו אחר
למרות שלפעמים נדמה לי שאנחנו כל-כך דומות, ושכולנו עובדות בעיקר על פחד
בחיינו האישיים והלאומיים
כשאני אומרת קוננו אני מתכוונת לשיתוף, שיתוף אמיתי ואמיץ, בקשיים שכל אחת חוו
שיתוף אמיתי - כי על כל אחת שהתפרקה, היו חמש שבאו לתת מעצמן: מים, מגע, טיפול; כי גם בין הסשנים היתה תחושה של דיוק והתכנסות,
של שיחות מהלב, מהבטן, מהדמעות
ושוב, המוזיקה, רונית. המוזיקה
הרמוניה, ואחדות (!Unite) והרבה אהבה ותום
ואם היית הולכת למדבר, היית מוצאת שם עוד הרבה נשמות
ואם היית רוצה להיות לבד, היה מתאפשר לך גם בקרב המעגלים והחבורות
זה היה כל כך פשוט
סוף שבוע מעצים במדבר
W O W !
איזה יופי לשמוע אתכן כהדהוד מתמשך למה שהיה ולמה שיהיה.
כל אחת ואחת שהיתה שם במלוא הדרה ויופיה ונוכחותה
וחוותה והרגישה וריפאה ואיפשרה לעצמה- להיות. פשוט להיות.
העיניים הירוקות, שלך, אמאל, הולכות איתי,
וקולך, רונית שפי,
וברכתך, מיכל;
ומונא ורונית-בליבי.
ואם שכחתי להזכיר מישהי, סליחה מראש כי הפנים שלכן הולכות איתי
והמהות שלכן מדברת בעדכן ואליי.
ואני- שמחה.
על מה שהיה ועל מה שיהיה ועל שזה נעשה.
ולך- שואלת יקרה: כל אחת יכלה לבחור כמה להיות והיכן, וכשהרגשתי
שאני לא בלב שלם, הלכתי לי למדבר להתרחב, וחזרתי; וכך הכלתי
בדיוק את מה שיכולתי.
באהבה רבה ובידיעה ש"תם ולא נשלם".
אהלה
איזה יופי לשמוע אתכן כהדהוד מתמשך למה שהיה ולמה שיהיה.
כל אחת ואחת שהיתה שם במלוא הדרה ויופיה ונוכחותה
וחוותה והרגישה וריפאה ואיפשרה לעצמה- להיות. פשוט להיות.
העיניים הירוקות, שלך, אמאל, הולכות איתי,
וקולך, רונית שפי,
וברכתך, מיכל;
ומונא ורונית-בליבי.
ואם שכחתי להזכיר מישהי, סליחה מראש כי הפנים שלכן הולכות איתי
והמהות שלכן מדברת בעדכן ואליי.
ואני- שמחה.
על מה שהיה ועל מה שיהיה ועל שזה נעשה.
ולך- שואלת יקרה: כל אחת יכלה לבחור כמה להיות והיכן, וכשהרגשתי
שאני לא בלב שלם, הלכתי לי למדבר להתרחב, וחזרתי; וכך הכלתי
בדיוק את מה שיכולתי.
באהבה רבה ובידיעה ש"תם ולא נשלם".
אהלה
-
- הודעות: 20
- הצטרפות: 23 מאי 2002, 18:41
- דף אישי: הדף האישי של נירית_שפירא*
סוף שבוע מעצים במדבר
אהובותי. מודהלכל אחת שהייתה. נפלא מאוד היה החיבור. חזרתי עם בהירות גדולה ודיוק ושקט. יודעת שמצפים לנו ימים יפים. תודה על האהבה העצומה ועל האמון. תודה
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
לירון יקרה - לא קיבלתי את המצגת. את יכולה להעביר לי? (יש מייל בדפבית שלי). תודה.@}
סוף שבוע מעצים במדבר
לירון,
תודה גדולה על המצגת. היא מעבירה את האנרגיה שהיתה במקום.
אהלה
תודה גדולה על המצגת. היא מעבירה את האנרגיה שהיתה במקום.
אהלה
-
- הודעות: 1618
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2001, 22:40
- דף אישי: הדף האישי של מיץ_פטל*
סוף שבוע מעצים במדבר
נשמע משהו חוויתי בעוצמה רבה .
אפשר פרטים ? מה ואיך? ואיך מצתרפים..? האם זה אפשרי..?
אפשר פרטים ? מה ואיך? ואיך מצתרפים..? האם זה אפשרי..?
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
אפשר פרטים ? מה ואיך? ואיך מצתרפים..? האם זה אפשרי..? בקרוב ייפתחו מעגלים ברחבי הארץ - ואז תוכלי להצטרף למעגל שיהיה בסביבת מגורייך. בהחלט אפשר ורצוי להצטרף.
איזה כייף!!! (ואני לא מתכוונת לחיקוי של ברלנטי (-; )
אני דיברתי עם אשה אתיופית מקסימה שתשמח להצטרף - וכמו שאני מכירה אותה תעזור לנו להביא עוד מעדתה למעגל שלנו. (מיקי - את שומעת? ) והתחושה בהחלט של אנרגיות. וזה מדהים - כי היום לא היו לי אנרגיות לכלום. המותשות של הגוף. וכנראה של עוד. עדיין מרגישה את המותשות ויחד איתה את האנרגיות של ההתלהבות והשמחה והאהבה.
איזה כייף!!! (ואני לא מתכוונת לחיקוי של ברלנטי (-; )
אני דיברתי עם אשה אתיופית מקסימה שתשמח להצטרף - וכמו שאני מכירה אותה תעזור לנו להביא עוד מעדתה למעגל שלנו. (מיקי - את שומעת? ) והתחושה בהחלט של אנרגיות. וזה מדהים - כי היום לא היו לי אנרגיות לכלום. המותשות של הגוף. וכנראה של עוד. עדיין מרגישה את המותשות ויחד איתה את האנרגיות של ההתלהבות והשמחה והאהבה.
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 23:53
- דף אישי: הדף האישי של שחר_בת_אדמה*
סוף שבוע מעצים במדבר
גם אני כאן
אני לא מכירה את האתר הזה בכלל, אבל היום הרגשתי צורך לבקר כאן ומה אני מוצאת? אתכן. אהובות. קורנות. נוטפות חלב ודבש.
אני מתגעגעת לחיבוק שלכן.
גם אני לא קיבלתי את המצגת.
המייל שלי
Cedar windflute@yahoo.com
אוהבת אתכן כל כך!
*
O
שחר
אני לא מכירה את האתר הזה בכלל, אבל היום הרגשתי צורך לבקר כאן ומה אני מוצאת? אתכן. אהובות. קורנות. נוטפות חלב ודבש.
אני מתגעגעת לחיבוק שלכן.
גם אני לא קיבלתי את המצגת.
המייל שלי
Cedar windflute@yahoo.com
אוהבת אתכן כל כך!
*
O
שחר
סוף שבוע מעצים במדבר
היי חברות, אחיות שלי.
קמתי הבוקר עם געגוע גדול שהתחיל כבר אתמול בלילה,
הגוף שלי כל כך מדבר,
וכמה חכמה יש בהמתלצות של אנה לקראת החזרה "לחיים הרגילים",
רק היום אני מרגישה שאני יכולה להמשיך כרגיל בחיי,
לוותר על מסך העדינות העדין שהנחתי ביני לבין העולם בשלשת הימים האחרונים.
אצלי, חוץ מחוויות וזכרונות של וואו, ושיואו, ומדהים,
היו גם לא מעט חוויות פיזיות, של חולי וכאב, ובעיקר עייפות עייפות ועייפות,
תודה לכל אחת מכן שכותבת , איזה כייף להמשיך לקרוא אתכן מכאן,
מחכה כבר לעשות את הצעד הבא בעניין המעגלים הקטנים יותר,
ויודעת שנכון לזמן לעשות את שלו ותיכף זה יקרה,
אגב, איזה יופי כשאני מקלידה את השם שלי בלי להעביר את המקלדת לעברית...יוצא השם NUR
אז הנה עוד תזכורת ממנה.
אימן מוסרת אהבהלכולן ויש לה כרגע בעיה במחשב אבל זה יתוקן בקרוב.
אהבה,
שבת של שלום,
של רוך
ושל אהבה.
מור
קמתי הבוקר עם געגוע גדול שהתחיל כבר אתמול בלילה,
הגוף שלי כל כך מדבר,
וכמה חכמה יש בהמתלצות של אנה לקראת החזרה "לחיים הרגילים",
רק היום אני מרגישה שאני יכולה להמשיך כרגיל בחיי,
לוותר על מסך העדינות העדין שהנחתי ביני לבין העולם בשלשת הימים האחרונים.
אצלי, חוץ מחוויות וזכרונות של וואו, ושיואו, ומדהים,
היו גם לא מעט חוויות פיזיות, של חולי וכאב, ובעיקר עייפות עייפות ועייפות,
תודה לכל אחת מכן שכותבת , איזה כייף להמשיך לקרוא אתכן מכאן,
מחכה כבר לעשות את הצעד הבא בעניין המעגלים הקטנים יותר,
ויודעת שנכון לזמן לעשות את שלו ותיכף זה יקרה,
אגב, איזה יופי כשאני מקלידה את השם שלי בלי להעביר את המקלדת לעברית...יוצא השם NUR
אז הנה עוד תזכורת ממנה.
אימן מוסרת אהבהלכולן ויש לה כרגע בעיה במחשב אבל זה יתוקן בקרוב.
אהבה,
שבת של שלום,
של רוך
ושל אהבה.
מור
סוף שבוע מעצים במדבר
בוקר של אור לכולן , תודה רונית אני בטוחה שעוד ניפגש ואהלה אני מרגישה את האנרגיה שלך ושל כולן כל הזמן באוויר אני משמרת את זה ומקווה עד לפעם הבאה ,עכשיו בוקר והחלטתי לעשותו שמח ,ומה יותר שמח בשבילי מלהיות במטבח אז כך אני אופה לחם "ולא מקווה שיצא טעים בטוח יצא טעים ", למדתי משהו הא ה א הא.
באי לבינתיים
באי לבינתיים
-
- הודעות: 3
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2007, 10:24
סוף שבוע מעצים במדבר
קסם, אין מילים אחרות לתאר את שהיה - המילים זר לא יבין זאת עולות בראשי, והרי אנו מדברות על מעגל ונפרדות.
ראשית אני כה מאושרת שלא נשברתי מזה שאף אחת מחברותי , תלמידותי, ומטופלותי בחרה לא לבוא - ואני באתי והרווח כולו שלי. כמה אהבה כמה נתינה -שנים אני כבר אומרת שאין כמו מעגל נשים - אבל הפגישה איתכן All Of You חידדה זאת ובגדול.
היופי הוא שההשראה היא רבה ומתמוססת לכל תחומי חיינו - והינה השיתוף שלי (קצת ארוך).
היגעתי למדבר עם הצורך בהתנתקות משוטף חיי לשם בחינה על החלטה עיסקית (שקשה היה להגיד לה לא) , למעשה העינין הערבי יהודי היה כה מודחק אצלי שרק קטע קטן ממנו יצא במעגל - אז תודה לאל יש על מה לעבוד. בכל אופן , מה שקרה במדבר - זה שפתאום בשבת "נהנתי" מכאב ראש עז (מה שלא קורה במחוזותי כמעט אף פעם) וגודי קלע המדהימה שהיתה (ולא במקרה) שכנתי לחדר - לקחה את הגיטרה ושרה לי "למורינית" - שפה שאני מזהה, תגובתי במקום הרגעות והנאה היתה בחילה נוראית והקאה (גודי זרמה והסבירה שהיא עוזרת לי לנקות - מה שהיה ברור לי לגמרי בחיבורי גוף נפש). ואז...בדרך הביתה התופעה חזרה על עצמה - וריקי חן א' אמרה לריקי חן ב' - "נו יאללה מה את לא רוצה להכיל בתוכך", ועד שנכנסתי לסף ביתי רצתי לאיפה שהולכים לשחרר דברים לא רצויים - ונחת האסימון - מבלי אפילו לחשוב יצאתי מהשרותיים ואמרתי לחיים (בן זוגי שיחיה) "החלטתי לא ללכת על זה" - כמובן שלא היה לו מושג על מה אני מדברת וגם לי לקח שניה להבין על מה אני לא הולכת - אז...אבל אתן כבר הבנתן, לקח לגוף עוד יום נמוך מאד להתאושש מהטרואמה וזה עכשיו מאחורי.
החלטתי לא ללכת אחרי הכסף אלא אחרי הלב. מאז שעזבתי את הבנק (לפני 4 שנים) וסיר הבשר שהוא מייצג והלכתי אחרי החזון שלי: עוזרת למי שנקרא בדרכי ומבקש לעזור לעצמו - אני כאן ושם - פעם רביעית שיש את הפיתוי הזה החומרני ומידי פעם הוא יותר קשה -אבל תודות לכן, לכוהנות המדהימות, לשיתוף ולחיבוק הענק ואמיתי וכן גם לנושא המודחק כל כך במשפחתי.
חמי אבא של בעלי וסבא של בנותי - היה צמח שנים רבות כתוצאה מפעולת טרור בתל אביב - ולבסוף בחרה נשמתו להפרד מחלקי הגוף שנותרו - ואכן היגיע הזמן לשחרר גם את זה וללכת הלאה - והמעגל שלנו הוא חלק מהדרך - גם אם כרגע רק אני חווה אותו.
תודה לכולכן - אנא ראו זאת אישית - ולמי שלא יצא לקבל ממני קריסטל מתנה - מבטיחה לפעם הבאה, פשוט לא הייתי מודעת לכמות הכה רבה שלנו.
ריקי חן יהונתן
ראשית אני כה מאושרת שלא נשברתי מזה שאף אחת מחברותי , תלמידותי, ומטופלותי בחרה לא לבוא - ואני באתי והרווח כולו שלי. כמה אהבה כמה נתינה -שנים אני כבר אומרת שאין כמו מעגל נשים - אבל הפגישה איתכן All Of You חידדה זאת ובגדול.
היופי הוא שההשראה היא רבה ומתמוססת לכל תחומי חיינו - והינה השיתוף שלי (קצת ארוך).
היגעתי למדבר עם הצורך בהתנתקות משוטף חיי לשם בחינה על החלטה עיסקית (שקשה היה להגיד לה לא) , למעשה העינין הערבי יהודי היה כה מודחק אצלי שרק קטע קטן ממנו יצא במעגל - אז תודה לאל יש על מה לעבוד. בכל אופן , מה שקרה במדבר - זה שפתאום בשבת "נהנתי" מכאב ראש עז (מה שלא קורה במחוזותי כמעט אף פעם) וגודי קלע המדהימה שהיתה (ולא במקרה) שכנתי לחדר - לקחה את הגיטרה ושרה לי "למורינית" - שפה שאני מזהה, תגובתי במקום הרגעות והנאה היתה בחילה נוראית והקאה (גודי זרמה והסבירה שהיא עוזרת לי לנקות - מה שהיה ברור לי לגמרי בחיבורי גוף נפש). ואז...בדרך הביתה התופעה חזרה על עצמה - וריקי חן א' אמרה לריקי חן ב' - "נו יאללה מה את לא רוצה להכיל בתוכך", ועד שנכנסתי לסף ביתי רצתי לאיפה שהולכים לשחרר דברים לא רצויים - ונחת האסימון - מבלי אפילו לחשוב יצאתי מהשרותיים ואמרתי לחיים (בן זוגי שיחיה) "החלטתי לא ללכת על זה" - כמובן שלא היה לו מושג על מה אני מדברת וגם לי לקח שניה להבין על מה אני לא הולכת - אז...אבל אתן כבר הבנתן, לקח לגוף עוד יום נמוך מאד להתאושש מהטרואמה וזה עכשיו מאחורי.
החלטתי לא ללכת אחרי הכסף אלא אחרי הלב. מאז שעזבתי את הבנק (לפני 4 שנים) וסיר הבשר שהוא מייצג והלכתי אחרי החזון שלי: עוזרת למי שנקרא בדרכי ומבקש לעזור לעצמו - אני כאן ושם - פעם רביעית שיש את הפיתוי הזה החומרני ומידי פעם הוא יותר קשה -אבל תודות לכן, לכוהנות המדהימות, לשיתוף ולחיבוק הענק ואמיתי וכן גם לנושא המודחק כל כך במשפחתי.
חמי אבא של בעלי וסבא של בנותי - היה צמח שנים רבות כתוצאה מפעולת טרור בתל אביב - ולבסוף בחרה נשמתו להפרד מחלקי הגוף שנותרו - ואכן היגיע הזמן לשחרר גם את זה וללכת הלאה - והמעגל שלנו הוא חלק מהדרך - גם אם כרגע רק אני חווה אותו.
תודה לכולכן - אנא ראו זאת אישית - ולמי שלא יצא לקבל ממני קריסטל מתנה - מבטיחה לפעם הבאה, פשוט לא הייתי מודעת לכמות הכה רבה שלנו.
ריקי חן יהונתן
סוף שבוע מעצים במדבר
נשים יקרות, אהובות, אין לי מילים לתאר את החוויות שעברתי.
תודה לכן שאיפשרתן לקסם כזה גדול לקרות.
מצפה לפעילויות נוספות.
אני גם לא קיבלתי את המצגת ומאוד אשמח.
[email protected]
תודה לכן שאיפשרתן לקסם כזה גדול לקרות.
מצפה לפעילויות נוספות.
אני גם לא קיבלתי את המצגת ומאוד אשמח.
[email protected]
סוף שבוע מעצים במדבר
ערב טוב נשים יקרות,
היה מדהים במדבר ואולי עוד לא עיכלתי את הכל. והכי מוזר זה שאני עייפה רוב הזמן וכשאני מנסה להסביר מה היה לא יוצא לי אני כל כך שמחה שזכיתי לפגוש את כולכן ובעיקר את אחותי היקרה מונא במלוא עוצמתה. נכון שהיא מדהימה?
אני מתגעגעת ומחבקת
היה מדהים במדבר ואולי עוד לא עיכלתי את הכל. והכי מוזר זה שאני עייפה רוב הזמן וכשאני מנסה להסביר מה היה לא יוצא לי אני כל כך שמחה שזכיתי לפגוש את כולכן ובעיקר את אחותי היקרה מונא במלוא עוצמתה. נכון שהיא מדהימה?
אני מתגעגעת ומחבקת
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
הי יקרות, יפות,
אני מזכירה לכן שאנחנו כאן עבורכן, וכל אישה מקבוצת נשות החזון תשמח לתמוך בהמשך התהליך של כל אחת מכן.
אם משהו מציף, או אתן זקוקות להבהרות,
או לתזכורת - פנו אלינו, כתבו או התקשרו.
וגם - אנחנו נמשיך ונעשה עוד עבודת המשך במעגלים.
בימים הקרובים אנחנו נכין לוח מעגלים, שיונחו על ידנו ברחבי הארץ,
ואתן תוזמנו להשתתף באיזה מעגל שבא לכן ( אפשר גם בכווווולם...).
תשמרו על הגוף, כמו שמונא כתבה בכל כך הרבה חכמה, טפחו אותו,
הוא הכלי שמוליך את כל האנרגיה החדשה שקיבלתן בסופ"ש.
אני מרגישה שכל תא ותא בגוף שלי, עושה רה-ארגון מחדש כעת. זמן של אינטגרציה.
לכן אני זקוקה להרבה מנוחה, ולשקט, ולטבע,
ולאוכל מעולה ומזין ובריא.
שולחת לכן הרבה אהבה, ושקט, ורוך, ואמונה שאפשר לרפא הכל,
חיבוק גדול,
רונית.
אני מזכירה לכן שאנחנו כאן עבורכן, וכל אישה מקבוצת נשות החזון תשמח לתמוך בהמשך התהליך של כל אחת מכן.
אם משהו מציף, או אתן זקוקות להבהרות,
או לתזכורת - פנו אלינו, כתבו או התקשרו.
וגם - אנחנו נמשיך ונעשה עוד עבודת המשך במעגלים.
בימים הקרובים אנחנו נכין לוח מעגלים, שיונחו על ידנו ברחבי הארץ,
ואתן תוזמנו להשתתף באיזה מעגל שבא לכן ( אפשר גם בכווווולם...).
תשמרו על הגוף, כמו שמונא כתבה בכל כך הרבה חכמה, טפחו אותו,
הוא הכלי שמוליך את כל האנרגיה החדשה שקיבלתן בסופ"ש.
אני מרגישה שכל תא ותא בגוף שלי, עושה רה-ארגון מחדש כעת. זמן של אינטגרציה.
לכן אני זקוקה להרבה מנוחה, ולשקט, ולטבע,
ולאוכל מעולה ומזין ובריא.
שולחת לכן הרבה אהבה, ושקט, ורוך, ואמונה שאפשר לרפא הכל,
חיבוק גדול,
רונית.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
_אני מרגישה שכל תא ותא בגוף שלי, עושה רה-ארגון מחדש כעת. זמן של אינטגרציה.
לכן אני זקוקה להרבה מנוחה, ולשקט, ולטבע,
ולאוכל מעולה ומזין ובריא._
כל כך לא נתתי את זה לעצמי ולגוף שלי השבוע. וסוף השבוע רק טומן בחובו עוד יותר עשייה ובלאגן. (בנתיים מעייף - ומחר גם יומולדת לילדה שלי עם כל המשפוחה - ומנוחה לא תהיה שם).
מנסה לקחת החלטה להיות במנוחה גם בתוך הבלאגן. מוכנות להיות עדות שלי?
אני, מיכל, מחליטה להיות במנוחה גם כשאני עסוקה וגם כשיש בלאגן מסביב.
מרגיעון: קירבה ללא הקרבה. (עייפה מכדי לרדת לסוף דעתו).
לכן אני זקוקה להרבה מנוחה, ולשקט, ולטבע,
ולאוכל מעולה ומזין ובריא._
כל כך לא נתתי את זה לעצמי ולגוף שלי השבוע. וסוף השבוע רק טומן בחובו עוד יותר עשייה ובלאגן. (בנתיים מעייף - ומחר גם יומולדת לילדה שלי עם כל המשפוחה - ומנוחה לא תהיה שם).
מנסה לקחת החלטה להיות במנוחה גם בתוך הבלאגן. מוכנות להיות עדות שלי?
אני, מיכל, מחליטה להיות במנוחה גם כשאני עסוקה וגם כשיש בלאגן מסביב.
מרגיעון: קירבה ללא הקרבה. (עייפה מכדי לרדת לסוף דעתו).
-
- הודעות: 22
- הצטרפות: 07 דצמבר 2006, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של לירון_קסטר*
סוף שבוע מעצים במדבר
הי, מצטערת שלא שלחתי את המצגת לכולן, אני במנוחה ועושה בימים האחרונים רק את המחוייבויות ההכרחיות, כך שמי שהמייל שלה לא היה זמין לי, לא קבלה.
דף הקשר שכולנו מילאנו נמצא אצל מונא והיא זו שתארגן את ההפצה לכולן.
כשזה יגיע אליכן, בבקשה התייחסו לסירטון כאל משהו עדין ויקר; בידיכן לעזור לשמור על פרטיותן של המשתתפות, גם אלו שהחשיפה עבורן היא מסוכנת וגם אלו מביננו שרוצות לשמור לעצמן את החוויה, ולהגביל אותה למי שהייתה במדבר. אל תפיצו אותו הלאה והראו רק למי שאתן סומכות עליה/ו לחלוטין. זה נשמע קצת קיצוני, אבל אני מסכימה עם מיקי שיש להחמיר כאן. מדובר בתדרים מאד רגישים.
בכל מקרה, אני שולחת עכשיו למי שצירפה את כתובתה ואם יש עוד נשים, רק תגידו.
דף הקשר שכולנו מילאנו נמצא אצל מונא והיא זו שתארגן את ההפצה לכולן.
כשזה יגיע אליכן, בבקשה התייחסו לסירטון כאל משהו עדין ויקר; בידיכן לעזור לשמור על פרטיותן של המשתתפות, גם אלו שהחשיפה עבורן היא מסוכנת וגם אלו מביננו שרוצות לשמור לעצמן את החוויה, ולהגביל אותה למי שהייתה במדבר. אל תפיצו אותו הלאה והראו רק למי שאתן סומכות עליה/ו לחלוטין. זה נשמע קצת קיצוני, אבל אני מסכימה עם מיקי שיש להחמיר כאן. מדובר בתדרים מאד רגישים.
בכל מקרה, אני שולחת עכשיו למי שצירפה את כתובתה ואם יש עוד נשים, רק תגידו.
-
- הודעות: 6
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 00:28
סוף שבוע מעצים במדבר
מיכל אהובה,
מכיון שאני מכירה היטב את המקום הישן(אצלי) של הקרבת השקט והרוגע שלי במצבים של עשייה ובלגאן, אשמח מאד להיות עדה להצהרה המבורכת שלך!
השינוי קרה בהדרגה, כשהתחלתי לראות את עצמי, את הwell-being שלי, הצרכים שלי.
וגם - כשהתחלתי לסמוך על האנשים סביבי ולאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, ושהכל בסדר, ושאף אחד לא יתמוטט אם אלך לי הצידה אל השקט והלבד שאני כה זקוקה להם לעיתים.
ואז - אוכל לשוב אל הבלגאן ממקום של שלווה, ואפילו להנות ממנו...
מכיון שאני מכירה היטב את המקום הישן(אצלי) של הקרבת השקט והרוגע שלי במצבים של עשייה ובלגאן, אשמח מאד להיות עדה להצהרה המבורכת שלך!
השינוי קרה בהדרגה, כשהתחלתי לראות את עצמי, את הwell-being שלי, הצרכים שלי.
וגם - כשהתחלתי לסמוך על האנשים סביבי ולאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, ושהכל בסדר, ושאף אחד לא יתמוטט אם אלך לי הצידה אל השקט והלבד שאני כה זקוקה להם לעיתים.
ואז - אוכל לשוב אל הבלגאן ממקום של שלווה, ואפילו להנות ממנו...
-
- הודעות: 6
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 00:28
סוף שבוע מעצים במדבר
אה! ושכחתי -
יומולדת שמח!!!
יומולדת שמח!!!
סוף שבוע מעצים במדבר
היום יומולדת היום יומולדת היוום יומולדת לבת לשל מיכל (שירו איתי!!!)
מזל טוב יקירה!
גם אני בארגון מחודש של של התנהגויות והרגלים שונים בחיי,
ולמרבה המתנות, זה הולך בקלות!!!1
לכל הנשים שמרגישות שזקוקות לתמיכה,
או לשיתוף והדפים הללו לא אינטימיים מספיק, אני מציעה לכן את עצמי
[email protected]
ומי שמעונינת לצלצל אליי, זה בוודאי גם אפשרי.
כמו מיכל, גם אני מרגישה שבתוך העשייה, וה"בלאגן" ישנה המון מנוחה מבחינתי ואני
בוחרת את קצב הדברים.
יש בי המון אהבה, שמחברת את כל חלקי הפאזל שלי בעדינות וברגישות...
מחבקת את כולן (השארתן אותי שבוע שלם בלי חיבוקים...חחח)
שיהיה שבוע של המשך הקסמים
מור
מזל טוב יקירה!
גם אני בארגון מחודש של של התנהגויות והרגלים שונים בחיי,
ולמרבה המתנות, זה הולך בקלות!!!1
לכל הנשים שמרגישות שזקוקות לתמיכה,
או לשיתוף והדפים הללו לא אינטימיים מספיק, אני מציעה לכן את עצמי
[email protected]
ומי שמעונינת לצלצל אליי, זה בוודאי גם אפשרי.
כמו מיכל, גם אני מרגישה שבתוך העשייה, וה"בלאגן" ישנה המון מנוחה מבחינתי ואני
בוחרת את קצב הדברים.
יש בי המון אהבה, שמחברת את כל חלקי הפאזל שלי בעדינות וברגישות...
מחבקת את כולן (השארתן אותי שבוע שלם בלי חיבוקים...חחח)
שיהיה שבוע של המשך הקסמים
מור
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
תודה על הברכות!!!
_- כשהתחלתי לסמוך על האנשים סביבי ולאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, ושהכל בסדר, ושאף אחד לא יתמוטט אם אלך לי הצידה אל השקט והלבד שאני כה זקוקה להם לעיתים.
ואז - אוכל לשוב אל הבלגאן ממקום של שלווה, ואפילו להנות ממנו..._
די הצלחתי. היה בלאגן נעים כזה של המון ילדים ורעש. כל ההתארגנות הייתה בלחץ, אבל אחרי שכולם באו - מצאתי את עצמי לוקחת לי את הזמן. טריק טוב היה שכל פעם שרציתי שקט נכנסתי לשטוף כלים. (ומפתיע שזה גם היה מנוחה (-: ) מה שהיה טוב בזה יותר מהשקט הרגעי - שבסוף יום ההולדת הכל היה נקי ויכולתי לנוח. אז איפשרתי לבן הזוג שלי להרדם לו (גם הוא עבד ללא ליאות ביומיים האחרונים) והלכתי לשתות קפה בנחת אצל השכנה. (שזה לא קורה לי בדרך כלל כש "כל הילדים באחריותי".) ואיפשרתי לי לנוח קצת מנטלית.
ותכף הולכת גם לנוח פיזית.
_לכל הנשים שמרגישות שזקוקות לתמיכה,
או לשיתוף והדפים הללו לא אינטימיים מספיק_
תודה על הצעת התמיכה, מור המחבקת. אני רואה את הצעתך כחלק מהמשך תפקיד המחבקת...
אפשר לכתוב בדפים האלו גם בעילום שם - למי שרוצה והפרטים כבדים לה לחשיפה. אני מרגישה כאן את הדפים של באופן כמקום מאד מכבד ומכיל וכשקשה לי החשיפה אני בוחרת לי ניק עלום.
_גם אני בארגון מחודש של של התנהגויות והרגלים שונים בחיי,
ולמרבה המתנות, זה הולך בקלות!!!1_ אני לא יכולה להגיד שהולך בקלות. אני כבר מרגישה שיצאתי מהעפיפות של הימים שאחרי. (לפחות תשושה פחות), אבל עדיין מרגישה בוחנת את החוויה - מתבוננת על הדברים. בוחנת באיזה מעגל אני נמצאית (ופתאם מוצאת עצמי קופצת ממעגל אחד לשני, או נעצרת מלהישאב למעגל המרכזי) ומנסה לעמוד בהצהרה שלי במדבר. מצליחה ולא מצליחה. לומדת את הגבולות וממשיכה בדרך.
שיהיה לילה נפלא לכולכן!!!
_- כשהתחלתי לסמוך על האנשים סביבי ולאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, ושהכל בסדר, ושאף אחד לא יתמוטט אם אלך לי הצידה אל השקט והלבד שאני כה זקוקה להם לעיתים.
ואז - אוכל לשוב אל הבלגאן ממקום של שלווה, ואפילו להנות ממנו..._
די הצלחתי. היה בלאגן נעים כזה של המון ילדים ורעש. כל ההתארגנות הייתה בלחץ, אבל אחרי שכולם באו - מצאתי את עצמי לוקחת לי את הזמן. טריק טוב היה שכל פעם שרציתי שקט נכנסתי לשטוף כלים. (ומפתיע שזה גם היה מנוחה (-: ) מה שהיה טוב בזה יותר מהשקט הרגעי - שבסוף יום ההולדת הכל היה נקי ויכולתי לנוח. אז איפשרתי לבן הזוג שלי להרדם לו (גם הוא עבד ללא ליאות ביומיים האחרונים) והלכתי לשתות קפה בנחת אצל השכנה. (שזה לא קורה לי בדרך כלל כש "כל הילדים באחריותי".) ואיפשרתי לי לנוח קצת מנטלית.
ותכף הולכת גם לנוח פיזית.
_לכל הנשים שמרגישות שזקוקות לתמיכה,
או לשיתוף והדפים הללו לא אינטימיים מספיק_
תודה על הצעת התמיכה, מור המחבקת. אני רואה את הצעתך כחלק מהמשך תפקיד המחבקת...
אפשר לכתוב בדפים האלו גם בעילום שם - למי שרוצה והפרטים כבדים לה לחשיפה. אני מרגישה כאן את הדפים של באופן כמקום מאד מכבד ומכיל וכשקשה לי החשיפה אני בוחרת לי ניק עלום.
_גם אני בארגון מחודש של של התנהגויות והרגלים שונים בחיי,
ולמרבה המתנות, זה הולך בקלות!!!1_ אני לא יכולה להגיד שהולך בקלות. אני כבר מרגישה שיצאתי מהעפיפות של הימים שאחרי. (לפחות תשושה פחות), אבל עדיין מרגישה בוחנת את החוויה - מתבוננת על הדברים. בוחנת באיזה מעגל אני נמצאית (ופתאם מוצאת עצמי קופצת ממעגל אחד לשני, או נעצרת מלהישאב למעגל המרכזי) ומנסה לעמוד בהצהרה שלי במדבר. מצליחה ולא מצליחה. לומדת את הגבולות וממשיכה בדרך.
שיהיה לילה נפלא לכולכן!!!
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
רק שבוע עבר? כבר עבר שבוע?
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום לכולכן..
כבר לפני שבוע נכנסתי לפה, מיד אחרי שמונא שלחה את המייל. קראתי, אבל עדיין הייתי כל כך בתוך החוויה שלא מצאתי את המילים עדיין. הגוף שלי ניסה כל השבוע להתאפס על התדר החדש. הבטן, הרחם, הזרימה בגוף - הכל עבד בקצב מטורף וסוחט כוחות ולמזלי לא הייתה הרבה עבודה ויכולתי לנוח ולישון המון ולתת לעצמי זמן איפוס על כל הרבדים.
הייתה לנו נסיעה מורכבת בחזרה הבייתה - נור, אימאן, חגית ואני.
מצד אחד הייתה לנו נסיעה נעימה - מוסיקה מרדיו ירדן ליוותה אותנו כל הדרך, הנופים וההתרגשות של אימאן כשים המלח נגלה לפתע. השיחה והסיפורים בדרך.
מצד שני ההתכווצות של נור ואימאן כשאנחנו מתקרבות למחסומים או עוצרות לשתות קפה בדרך...
ליריחו לא נתנו לנו להכנס - "כי מאוד מסוכן שם, ויריחו יכולה להפוך לעזה בשתי דקות" אמר החייל, ואני, שכל כך אוהבת את יריחו והסתובבתי בה חופשי כל השנים לא ממש הבנתי מה הוא אומר....
בסיכומו של דבר הבנו - ישראלים-ערביים יכולים להיכנס ללא אישורים. ישראלים-יהודים - צריכים אישורים וליווי.
היינו תמונה די מוזרה במחסום בזמן שחיכינו עם אימאן ונור שתבוא מונית עם נהג המוכר להן - הן לתושבים והן לחיילים (שהיו מאוד נחמדים), 4 בנות, עומדות בחושך, בין המחסומים, עומדות וצוחקות. כשהמונית הגיעה חיבוקים ונשיקות.
שמחה שיכולנו להוציא את אווירת המעגל שלנו מהבועה של שיטים אל העולם הגדול.
אוהבת ומחבקת את כולכן
נעה
דרך אגב, גם אני לא קיבלתי את המצגת - מחכה בקוצר רוח (אבל עם סבלנות - מבינה שזה יגיע עם רשימת השמות המלאה...)
ו.. מונא... אליך... מחכה גם למעגל ביריחו - מוכנה לעזור במה שצריך על מנת לקדם אותו....
כבר לפני שבוע נכנסתי לפה, מיד אחרי שמונא שלחה את המייל. קראתי, אבל עדיין הייתי כל כך בתוך החוויה שלא מצאתי את המילים עדיין. הגוף שלי ניסה כל השבוע להתאפס על התדר החדש. הבטן, הרחם, הזרימה בגוף - הכל עבד בקצב מטורף וסוחט כוחות ולמזלי לא הייתה הרבה עבודה ויכולתי לנוח ולישון המון ולתת לעצמי זמן איפוס על כל הרבדים.
הייתה לנו נסיעה מורכבת בחזרה הבייתה - נור, אימאן, חגית ואני.
מצד אחד הייתה לנו נסיעה נעימה - מוסיקה מרדיו ירדן ליוותה אותנו כל הדרך, הנופים וההתרגשות של אימאן כשים המלח נגלה לפתע. השיחה והסיפורים בדרך.
מצד שני ההתכווצות של נור ואימאן כשאנחנו מתקרבות למחסומים או עוצרות לשתות קפה בדרך...
ליריחו לא נתנו לנו להכנס - "כי מאוד מסוכן שם, ויריחו יכולה להפוך לעזה בשתי דקות" אמר החייל, ואני, שכל כך אוהבת את יריחו והסתובבתי בה חופשי כל השנים לא ממש הבנתי מה הוא אומר....
בסיכומו של דבר הבנו - ישראלים-ערביים יכולים להיכנס ללא אישורים. ישראלים-יהודים - צריכים אישורים וליווי.
היינו תמונה די מוזרה במחסום בזמן שחיכינו עם אימאן ונור שתבוא מונית עם נהג המוכר להן - הן לתושבים והן לחיילים (שהיו מאוד נחמדים), 4 בנות, עומדות בחושך, בין המחסומים, עומדות וצוחקות. כשהמונית הגיעה חיבוקים ונשיקות.
שמחה שיכולנו להוציא את אווירת המעגל שלנו מהבועה של שיטים אל העולם הגדול.
אוהבת ומחבקת את כולכן
נעה
דרך אגב, גם אני לא קיבלתי את המצגת - מחכה בקוצר רוח (אבל עם סבלנות - מבינה שזה יגיע עם רשימת השמות המלאה...)
ו.. מונא... אליך... מחכה גם למעגל ביריחו - מוכנה לעזור במה שצריך על מנת לקדם אותו....
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
נעה,
תודה על השיתוף בשיתוף הדרך..
באמת מיוחד ומרגש.
המרגיעון בדף הזה אומר: "כרוחב הראות - עומק הרעות" כמה מתאים למה שכתבת...
חיבוקים,
רונית.
תודה על השיתוף בשיתוף הדרך..
באמת מיוחד ומרגש.
המרגיעון בדף הזה אומר: "כרוחב הראות - עומק הרעות" כמה מתאים למה שכתבת...
חיבוקים,
רונית.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
_נעה,
תודה על השיתוף.._ ריגשת אותי.
במושבה חופשית של פרדס חנה מישהי (אולי לירון?) כתבה על סוף השבוע במדבר. לא קראתי את זה, אבל אחת האמהות בגן היום אמרה לי שכתבו על משהו שהיה במדבר ונשמע שהיה מתאים לי להיות שם.... ואחרי שאמרתי שהייתי פתאם אמרה שהיא גם רוצה. (מפתיע - כי בחיים לא הייתי חושבת להציע לה). העלה בי את התחושה של כמה זה נוגע וגדל ומתעצם.
תודה על השיתוף.._ ריגשת אותי.
במושבה חופשית של פרדס חנה מישהי (אולי לירון?) כתבה על סוף השבוע במדבר. לא קראתי את זה, אבל אחת האמהות בגן היום אמרה לי שכתבו על משהו שהיה במדבר ונשמע שהיה מתאים לי להיות שם.... ואחרי שאמרתי שהייתי פתאם אמרה שהיא גם רוצה. (מפתיע - כי בחיים לא הייתי חושבת להציע לה). העלה בי את התחושה של כמה זה נוגע וגדל ומתעצם.
-
- הודעות: 14
- הצטרפות: 29 אוקטובר 2007, 12:02
סוף שבוע מעצים במדבר
חברות אהובות ויקרות,
עבר כבר שבוע, ומשהו קרה לי שם במדבר שאני עוד לא יודעת לתאר במילים, אני עדיין מעכלת...
רוב הימים האחרונים , עד שבת, הוקדשו למנוחה בין המשימות ההכרחיות, ורק אתמול ישבתי לכתוב לעצמי ביומן את החוויות, והן פשוט עצומות...
תודה לכולכן, על העטיפה הרכה, החיבוק, ההכלה והאהבה,
זו חוויה שכל אישה צריכה לעבור כדי להבין את עוצמת הרכות שבנו...
אוהבת, חגית.
נ.ב. לירון, אשמח לקבל את התמונות והסרט. תודה רבה. HAGIT VIESS@WALLA.COM
עבר כבר שבוע, ומשהו קרה לי שם במדבר שאני עוד לא יודעת לתאר במילים, אני עדיין מעכלת...
רוב הימים האחרונים , עד שבת, הוקדשו למנוחה בין המשימות ההכרחיות, ורק אתמול ישבתי לכתוב לעצמי ביומן את החוויות, והן פשוט עצומות...
תודה לכולכן, על העטיפה הרכה, החיבוק, ההכלה והאהבה,
זו חוויה שכל אישה צריכה לעבור כדי להבין את עוצמת הרכות שבנו...
אוהבת, חגית.
נ.ב. לירון, אשמח לקבל את התמונות והסרט. תודה רבה. HAGIT VIESS@WALLA.COM
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 29 אוקטובר 2007, 14:52
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום לכולכן
כתבתי דף שלם שהגיע לא יודעת לאן ונעלם. לכן אולי כדאי לכתוב משהו אחר.
אז שלום לאחיותי. מה שלומכן היום שבוע אחרי .., איך חזרתן לשגרה ולחיי היום יום עם אנרגית מעבר הסף שכל אחת מאיתנו התחברה אליה לשמש אותה מול הנפרדות?
אני יודעת שהשבוע התעצמו חששות שלא היו הרבה זמן על מנת להזכר שאכן ישנה עוצמה שבחבור אליה אצליח להתגבר.
וזה מדהים איך שזה עובד נפלא.
היה מדהים לפגוש כל אחת מכן, לעשות הכרות קצת יותר אינטימית עם נשים ערביות שאין לי שום הזדמנות להכיר אותן בחיי היום יום
ולגלות שגם ביניהן ישנן נשים עוצמתיות "שחבל על הזמן".
כאדם אופטימי ואידאליסטי שמאמינה בעולם טוב יותר , שמחתי לפגוש אתכן, כשכל אחת מכן הולכת בדרך ההתעלות ועוזרת לאחרים לצמוח ולהתפתח, וזה מוכיח לי שאני צודקת, אנחנו אכן עושות שינוי, אנחנו אכן מגדילות את האור.
החוויה במדבר היתה מאוד עוצמתית עבורי, מצד אחד הייתי כמוכן בנפרדות ובתלת מימד, ומצד שני הייתי כל הזמן במימדים אחרים ששם נעשתה עבודה אנרגתית של כולנו למען עצמנו, הנשים, השלום , הפלנטה והיקום כולו. זו היתה חוויה מדהימה עבורי להיות בו זמנית לאורך זמן במין אטמוספירה שכזו.
אני מצפה להמשך המפגשים והעבודה עם נשים שונות בכליון עינים.
מחבקת אתכן שוב אחיותי
מיקי
הדואר שלי:[email protected]
כתבתי דף שלם שהגיע לא יודעת לאן ונעלם. לכן אולי כדאי לכתוב משהו אחר.
אז שלום לאחיותי. מה שלומכן היום שבוע אחרי .., איך חזרתן לשגרה ולחיי היום יום עם אנרגית מעבר הסף שכל אחת מאיתנו התחברה אליה לשמש אותה מול הנפרדות?
אני יודעת שהשבוע התעצמו חששות שלא היו הרבה זמן על מנת להזכר שאכן ישנה עוצמה שבחבור אליה אצליח להתגבר.
וזה מדהים איך שזה עובד נפלא.
היה מדהים לפגוש כל אחת מכן, לעשות הכרות קצת יותר אינטימית עם נשים ערביות שאין לי שום הזדמנות להכיר אותן בחיי היום יום
ולגלות שגם ביניהן ישנן נשים עוצמתיות "שחבל על הזמן".
כאדם אופטימי ואידאליסטי שמאמינה בעולם טוב יותר , שמחתי לפגוש אתכן, כשכל אחת מכן הולכת בדרך ההתעלות ועוזרת לאחרים לצמוח ולהתפתח, וזה מוכיח לי שאני צודקת, אנחנו אכן עושות שינוי, אנחנו אכן מגדילות את האור.
החוויה במדבר היתה מאוד עוצמתית עבורי, מצד אחד הייתי כמוכן בנפרדות ובתלת מימד, ומצד שני הייתי כל הזמן במימדים אחרים ששם נעשתה עבודה אנרגתית של כולנו למען עצמנו, הנשים, השלום , הפלנטה והיקום כולו. זו היתה חוויה מדהימה עבורי להיות בו זמנית לאורך זמן במין אטמוספירה שכזו.
אני מצפה להמשך המפגשים והעבודה עם נשים שונות בכליון עינים.
מחבקת אתכן שוב אחיותי
מיקי
הדואר שלי:[email protected]
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום לכן שוב נשים אהובות ויקרות
משהו בכניסה לדף הזה מחזיר אותי בפלש מיידי לשיטים, למעגל ולעוצמה הנשית במלא הדרה.
מיכל צמות - קראתי את מה שכתבת ורק רוצה להאיר (ב- א) שהרבה פעמים אנחנו לכודים בתבניות שבנינו לנו בראש ואנו ממיינים לתוכם את האנשים הסובבים אותנו ואז אנחנו מוצאים את עצמנו מופתעים מכך שהם אינם מתאימים לשם..)
(אני עברתי פעם שיעור חשוב מסוג זה בדרך לסיני עם 3 חברה' צעירים מנתניה).
בנושא המעגל שלנו - אני הולכת ומספרת על זה לכל מי שמוכן/ה לשמוע מתוך תחושה של שליחות להרחבת המעגל.
אני מאמינה שככל שהמעגל הזה יתרחב ויתחזק יותר כך כוח ההשפעה שלנו תהיה גדולה יותר.
ולכל הספקנים אני אומרת - גם "4 אמהות" התחילו רק מארבע אמהות ותראו כמה רחוק הן לקחו אותנו...
4 אמהות הן ההוכחה שכשאנו נתחיל, היתר כבר יגיעו.
מאמינה באמונה שלמה בעוצמה וביכולת שלנו לשנות!!
הימים האחרונים בצפון רק מעצימים בי את הדחיפות לעשות יותר. זה לא סוד שמתקיים פה תרגיל צבאי רחב מימדים, הצפון שוב מלא בילדים במדים.. (ילדים של מישהו, בגילאים שונים...), בתי הפרטית, קצינה צעירה, מאלצת אותי לצאת מהבית ולקחת חלק בהתרחשות הזו (אמא-הסעות), חיילות צעירות נוחתות אצלי בבית ב- 2 בלילה, עייפות ורעבות...
כל ההתרחשויות האלה שוב נותנות תחושה של זמן-טרם-מלחמה. אני יודעת שזה רק אימון, אבל כל מסוק שעובר לי מעל הראש מכווץ אותי שוב...(לא במקרה הייתי זו אני שישבה ליד אימאן כשהמסוקים עברו לנו מעל הראש בשיטים).
כל המצב הזה מזכיר לי שנמאס כבר מכל משחקי הכוח האלה של "להוכיח למי יש גדול יותר..." רק רוצה עולם שקט ורגוע לכולנו.
אינשאללה שנגיע לזה כבר.....
מאחלת לכולנו שנצליח - יודעת שנצליח!
טוב, לוקחת נשימה, יוצאת ממרכז המעגל למעגל השלישי והרביעי.... יוצאת לחיים... )
חיבוקים לכולכן
נעה
[email protected]
משהו בכניסה לדף הזה מחזיר אותי בפלש מיידי לשיטים, למעגל ולעוצמה הנשית במלא הדרה.
מיכל צמות - קראתי את מה שכתבת ורק רוצה להאיר (ב- א) שהרבה פעמים אנחנו לכודים בתבניות שבנינו לנו בראש ואנו ממיינים לתוכם את האנשים הסובבים אותנו ואז אנחנו מוצאים את עצמנו מופתעים מכך שהם אינם מתאימים לשם..)
(אני עברתי פעם שיעור חשוב מסוג זה בדרך לסיני עם 3 חברה' צעירים מנתניה).
בנושא המעגל שלנו - אני הולכת ומספרת על זה לכל מי שמוכן/ה לשמוע מתוך תחושה של שליחות להרחבת המעגל.
אני מאמינה שככל שהמעגל הזה יתרחב ויתחזק יותר כך כוח ההשפעה שלנו תהיה גדולה יותר.
ולכל הספקנים אני אומרת - גם "4 אמהות" התחילו רק מארבע אמהות ותראו כמה רחוק הן לקחו אותנו...
4 אמהות הן ההוכחה שכשאנו נתחיל, היתר כבר יגיעו.
מאמינה באמונה שלמה בעוצמה וביכולת שלנו לשנות!!
הימים האחרונים בצפון רק מעצימים בי את הדחיפות לעשות יותר. זה לא סוד שמתקיים פה תרגיל צבאי רחב מימדים, הצפון שוב מלא בילדים במדים.. (ילדים של מישהו, בגילאים שונים...), בתי הפרטית, קצינה צעירה, מאלצת אותי לצאת מהבית ולקחת חלק בהתרחשות הזו (אמא-הסעות), חיילות צעירות נוחתות אצלי בבית ב- 2 בלילה, עייפות ורעבות...
כל ההתרחשויות האלה שוב נותנות תחושה של זמן-טרם-מלחמה. אני יודעת שזה רק אימון, אבל כל מסוק שעובר לי מעל הראש מכווץ אותי שוב...(לא במקרה הייתי זו אני שישבה ליד אימאן כשהמסוקים עברו לנו מעל הראש בשיטים).
כל המצב הזה מזכיר לי שנמאס כבר מכל משחקי הכוח האלה של "להוכיח למי יש גדול יותר..." רק רוצה עולם שקט ורגוע לכולנו.
אינשאללה שנגיע לזה כבר.....
מאחלת לכולנו שנצליח - יודעת שנצליח!
טוב, לוקחת נשימה, יוצאת ממרכז המעגל למעגל השלישי והרביעי.... יוצאת לחיים... )
חיבוקים לכולכן
נעה
[email protected]
-
- הודעות: 22
- הצטרפות: 07 דצמבר 2006, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של לירון_קסטר*
סוף שבוע מעצים במדבר
נועה וענת לא הצלחתי לשלוח לכן, אולי זה כבד מדי, 5 מגה,
אם באמת ככה, פנו מקום ואימרו לי ואשלח שוב
אם באמת ככה, פנו מקום ואימרו לי ואשלח שוב
-
- הודעות: 139
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2005, 21:28
- דף אישי: הדף האישי של גבעה_ירוקה*
סוף שבוע מעצים במדבר
וואו,מצטרפת למתפעלות ,רוצה גם..
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
הי יקרות,
רק רוצה לאמר לכן שהנשים מהמעגל שלנו (נשות החזון) חושבות על כל אחת ואחת מכן, ושולחות אהבה,
ומחזיקות רשת של תמיכה אנרגטית, שנועדה לעזור בהטמעת התהליך.
אנחנו נפגשות ביום רביעי הבא, כדי לתכנן את המשך המעגלים, ומיד כשיהיו תאריכים ותכניות,
ניידע אתכן במייל וכאן.
לילה כבר באוסטרליה, השאר בארה"ב, ממשיכות את העבודה החשובה כל כך.
אני באופן אישי אשמח לשמוע ( אם זה לא מוקדם מדי) איך אתן חוות את ההטמעה של התהליך שעברנו.
מה לקחתן לחיי היומיום שלכן?
(משפט, מילה, אנרגיה, מודל, רעיון, זיכרון...)
וגם לשמוע קצת על מה הצורך שלכן בהמשך.
חיבוקים גדולים,
רונית נשר.
רק רוצה לאמר לכן שהנשים מהמעגל שלנו (נשות החזון) חושבות על כל אחת ואחת מכן, ושולחות אהבה,
ומחזיקות רשת של תמיכה אנרגטית, שנועדה לעזור בהטמעת התהליך.
אנחנו נפגשות ביום רביעי הבא, כדי לתכנן את המשך המעגלים, ומיד כשיהיו תאריכים ותכניות,
ניידע אתכן במייל וכאן.
לילה כבר באוסטרליה, השאר בארה"ב, ממשיכות את העבודה החשובה כל כך.
אני באופן אישי אשמח לשמוע ( אם זה לא מוקדם מדי) איך אתן חוות את ההטמעה של התהליך שעברנו.
מה לקחתן לחיי היומיום שלכן?
(משפט, מילה, אנרגיה, מודל, רעיון, זיכרון...)
וגם לשמוע קצת על מה הצורך שלכן בהמשך.
חיבוקים גדולים,
רונית נשר.
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
אני מלאת מרץ ומרגישה רגועה מאוד, גם אנשים אומרים לי שאני נראית ממש טוב עכשיו. מרגישה מדי פעם התכווצות באזור הלב. יודעת שמשהו שם נפתח או אמור להפתח.
מזכירה לעצמי שאני בוחרת להיות בנוכחות מלאה בכל רגע מחיי וכשאני זוכרת את זה אני נהנית מכל דבר שאני עושה.
לשמחתי הרבה בסוף השבוע האחרון הייתי בחוג מדריכים של שומרי הגן והיו איתי שם גם מונה קרן ויעל וזה היה כל כך טוב להיות בחברתן. היו לנו שם תהיליכים חברתיים מאוד משמעותיים והרגשתי שאני יכולה להקשיב ולתמוך באחרים בנוכחות מלאה מבלי לקחת ללב סיפורים של אחרים.
בסוף השבוע הקרוב יש ימים פתוחים של שומרי הגן אי שם בכרמל. אני מזמינה את כל חברותי החדשות להגיע ולחוות איתי ועם עוד אנשים מקסימים ומודעים חיים שבטיים בטבע עם אמא אדמה. מכיוון שחשוב מאוד ליצור במפגש את האנרגיה המתאימה אני לא רוצה לרשום כאן פרטים נוספים. אשמח לתת עוד פרטים למי שתתקשר אלי (מספר הטלפון בדף הבית שלי) או שתמסור פרטים להתקשרות בדף בית שלי.
מזכירה לעצמי שאני בוחרת להיות בנוכחות מלאה בכל רגע מחיי וכשאני זוכרת את זה אני נהנית מכל דבר שאני עושה.
לשמחתי הרבה בסוף השבוע האחרון הייתי בחוג מדריכים של שומרי הגן והיו איתי שם גם מונה קרן ויעל וזה היה כל כך טוב להיות בחברתן. היו לנו שם תהיליכים חברתיים מאוד משמעותיים והרגשתי שאני יכולה להקשיב ולתמוך באחרים בנוכחות מלאה מבלי לקחת ללב סיפורים של אחרים.
בסוף השבוע הקרוב יש ימים פתוחים של שומרי הגן אי שם בכרמל. אני מזמינה את כל חברותי החדשות להגיע ולחוות איתי ועם עוד אנשים מקסימים ומודעים חיים שבטיים בטבע עם אמא אדמה. מכיוון שחשוב מאוד ליצור במפגש את האנרגיה המתאימה אני לא רוצה לרשום כאן פרטים נוספים. אשמח לתת עוד פרטים למי שתתקשר אלי (מספר הטלפון בדף הבית שלי) או שתמסור פרטים להתקשרות בדף בית שלי.
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
ועוד משהו, המודל שאני הכי רוצה לקחת לחיים כרגע מהסדנא במדבר הוא היכולת לעבוד בצוות בשמחה ובדיוק כמו שראיתי אתכן נשות החזון. לדעת שזה אפשרי לעבוד בשיתוף פעולה נהדר עם נשים נוספות. הייתי שמחה ללמוד איך לעשות את זה. באופן כללי אני מרגישה שלאנשים אין אמון באנשים. ואני רוצה ללמוד איך כן לתת אמון בעשייה משותפת, איך לעשות את זה עם נשים ואנשים שלא היו שם איתנו ולא ראו שזה אפשרי.
סוף שבוע מעצים במדבר
הי לירון,
תודה על הנסיון.. פיניתי מקום למרות שנראה לי שהיה.. תנסי שוב, מקווה שהפעם יצליח.
שימי לב שהמקף הוא מקף אמצעי (ולא תחתון)...
תודה לך
נעה
תודה על הנסיון.. פיניתי מקום למרות שנראה לי שהיה.. תנסי שוב, מקווה שהפעם יצליח.
שימי לב שהמקף הוא מקף אמצעי (ולא תחתון)...
תודה לך
נעה
סוף שבוע מעצים במדבר
מתגעגעת לכולכן אהובות יקרות. בכל פעם שאני נזכרת, עולה חיוך על פני ורגש חפ מציף אותי.
לקחתי איתי הרבה מהמדבר. בעיקר את מודל המעגלים. החשיבות של להיות בתוך המעגל הפנימי. לספר לעצמי ולאחרים את הסיפור בשלמותו, בדיוק כמו שנחווה באותו רגע. אני הרי תמיד ברחתי משם. שפ זה מקום הקורבן. חוסר הקבלה. מקום של ייאוש. השתדלתי להיות במעגלים החיצוניים והלקתי את עצמי אם מצאתי את עצמי שם (כאילו הכאב של להיות במעגל המרכזי אינו מספיק). גם כלפי אחרים היתי מגלה חוסר סבלנות כשהייתי רואה אותם במעגל הדרמה, ואני עומדת בחוץ, רואה דברים שהם אינם רואים. מנסה להראות להם, ובכך רק מוסיפה על כאבם. למדתי לכבד את המקום הזה. לכבד את מי שנמצא שם בין אם זו אני או אחרים. לצפות ולהיות עדה לסיפורים בלי להסחף לתוכם.
ועוד לקחתי איתי את הכח המתוק. זוכרות את הצועדות במעגל הפנימי? הנלחמות למען השלום. הנלחמות למען האהבה (כן זו הייתי אני ). אני באמת מאמינה שהדרך להלחם בצעידה הזו, היא הכח המתוק. וזה התחבר לי לכל כך הרבה דברים.
בנות יקרות, נשים יפות. שיהיה לנו תמיד מהכח המתוק הזה.
דרך אגב, אני לא קיבלתי שום מייל ואני מאוד רוצה להיות מעודכנת לגבי המשך הפעילויות. אז בבקשה בבקשה עדכנו אותי.
[email protected]
לקחתי איתי הרבה מהמדבר. בעיקר את מודל המעגלים. החשיבות של להיות בתוך המעגל הפנימי. לספר לעצמי ולאחרים את הסיפור בשלמותו, בדיוק כמו שנחווה באותו רגע. אני הרי תמיד ברחתי משם. שפ זה מקום הקורבן. חוסר הקבלה. מקום של ייאוש. השתדלתי להיות במעגלים החיצוניים והלקתי את עצמי אם מצאתי את עצמי שם (כאילו הכאב של להיות במעגל המרכזי אינו מספיק). גם כלפי אחרים היתי מגלה חוסר סבלנות כשהייתי רואה אותם במעגל הדרמה, ואני עומדת בחוץ, רואה דברים שהם אינם רואים. מנסה להראות להם, ובכך רק מוסיפה על כאבם. למדתי לכבד את המקום הזה. לכבד את מי שנמצא שם בין אם זו אני או אחרים. לצפות ולהיות עדה לסיפורים בלי להסחף לתוכם.
ועוד לקחתי איתי את הכח המתוק. זוכרות את הצועדות במעגל הפנימי? הנלחמות למען השלום. הנלחמות למען האהבה (כן זו הייתי אני ). אני באמת מאמינה שהדרך להלחם בצעידה הזו, היא הכח המתוק. וזה התחבר לי לכל כך הרבה דברים.
בנות יקרות, נשים יפות. שיהיה לנו תמיד מהכח המתוק הזה.
דרך אגב, אני לא קיבלתי שום מייל ואני מאוד רוצה להיות מעודכנת לגבי המשך הפעילויות. אז בבקשה בבקשה עדכנו אותי.
[email protected]
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
מונא - נראה לי שכבר עבר מספיק זמן - ומי שלא רצתה שיפרסמו את המייל / טלפון שלה - יכלה כבר להעביר לך את המסר. אני אשמח לקבל את דף הקשר של הבנות. (אפשר אולי להעביר מייל בחסוי - שמי שלא רוצה לפרסם את הפרטים שלה תחזיר לך מייל). @}
אגב, אני עדיין עייפה. מרגישה שיצאתי מהמקום העמום, אבל העייפות עדיין הולכת איתי.
אגב, אני עדיין עייפה. מרגישה שיצאתי מהמקום העמום, אבל העייפות עדיין הולכת איתי.
סוף שבוע מעצים במדבר
רוצה לשתף אותכן בחוויה שלי ,בשמחה שלי ,באנרגיה שממלא אותי עכשיו עקב ביקור של אחת הבנות " אמא מניקה " אצלי בבית היום , כן אצלי בכפר בבית מאמינות,אני בהאי כולי בשמים הצלחתי היום להביא אנרגיה של רוגע שלווה אהבה ופשטות לתוך הבית שלי ,לראות אותה זה עשה לי פליש באק של הימים ההם שישבנו מתחת לצל ליד חדר האוכל התקבצנו ביחד בהורמוניה בכיף לנו בנחת והיא עם הבן הקטן שלה מוסיפה טוהר למקום ,הצלחתי להרגיש ולראות בעניים שלה את מה שעברנו שם כאילו הינו היום באמת שם ,ומכאן אני מודה לה על המתנה הזאת שעניקה לי כי זה יקר בעיני ,ומודה לכל הבנות שיצרו קשר ומתגעגעת לאלה שלא ומנצלת במה זו לספר שכולכן מוזמנות גם לבוא ולבקר ,מצפה למפגש בכליון עיניים
סוף שבוע מעצים במדבר
אמאל אהובה.
את מביאה איתך הרבה ת ק ו ו ה !
במילותייך.
רוצה לבקר אותך גם.
אהבה, רק אהבה.
אהלה
את מביאה איתך הרבה ת ק ו ו ה !
במילותייך.
רוצה לבקר אותך גם.
אהבה, רק אהבה.
אהלה
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
עקב ביקור של אחת הבנות " אמא מניקה " אצלי בבית היום השם שלה כאן הוא אמא גמדים. גם היא יצאה מרוגשת ומתלהבת מהפגישה איתך ועם גיסתך (מקווה שאני מדייקת בקרבה המשפחתית). איזה כייף שהקשרים נרקמים!!!
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 29 אוקטובר 2007, 14:52
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום נשים
תודה על דף הקשר.
אני משתתפת בקבוצת נשים שנפגשת אחת לשבועיים, כולנו נשות עסקים עצמאיות.
בפגישה האחרונה סיפרתי על נשות החזון והצעתי להוסיף לקבוצה נשים ערביות. היתה כמובן התלהבות ורצון אבל אנחנו לא ממש מכירות מהסביבה(נתניה ), כך שאני מבקשת מכן אחיותי, אם משהי מכירה ויודעת איך אפשר להגיע לנשים ערביות מאזור נתניה אני אשמח לעשות זאת ולצרפן אלינו. אנו מחפשות נשים בעלות עסקים עצמאיים על מנת להשתמש ביכולותיהן לעצמנו ולהפיץ אותן בין מכרינו.
אני כבר מתגעגעת למפגש ואולי אפשר לתכנן משהו לחודש דצמבר רק על מנת להריח ולדבר ולקדם, מוכנה לעזור בארגון אם תצטרפנה אלי עוד כמה מכן.
באהבה רבה
מיקי
מבקשת את המצגת אם אפשר מלירון [email protected]
תודה על דף הקשר.
אני משתתפת בקבוצת נשים שנפגשת אחת לשבועיים, כולנו נשות עסקים עצמאיות.
בפגישה האחרונה סיפרתי על נשות החזון והצעתי להוסיף לקבוצה נשים ערביות. היתה כמובן התלהבות ורצון אבל אנחנו לא ממש מכירות מהסביבה(נתניה ), כך שאני מבקשת מכן אחיותי, אם משהי מכירה ויודעת איך אפשר להגיע לנשים ערביות מאזור נתניה אני אשמח לעשות זאת ולצרפן אלינו. אנו מחפשות נשים בעלות עסקים עצמאיים על מנת להשתמש ביכולותיהן לעצמנו ולהפיץ אותן בין מכרינו.
אני כבר מתגעגעת למפגש ואולי אפשר לתכנן משהו לחודש דצמבר רק על מנת להריח ולדבר ולקדם, מוכנה לעזור בארגון אם תצטרפנה אלי עוד כמה מכן.
באהבה רבה
מיקי
מבקשת את המצגת אם אפשר מלירון [email protected]
סוף שבוע מעצים במדבר
זה כל-כך מפחיד להפסיק להילחם ולהיאבק. אני יכולה להבין את כל מי שממשיך להתכסות בשריון ולשלוף חיצים. כל-כך קל להתרגל לזה ולהאמין שזאת הדרך היחידה.
המשפט הזה מלמד אותי המון. תודה
מאד מתרגשת ממה שכתבת.
אהבה לנשמה
המשפט הזה מלמד אותי המון. תודה
מאד מתרגשת ממה שכתבת.
אהבה לנשמה
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 23:53
- דף אישי: הדף האישי של שחר_בת_אדמה*
סוף שבוע מעצים במדבר
טוב.. הגיע הזמן שאכתוב.
קודם כל פשוט כיף לי להיות כאן ולזכור את הימים שלנו ביחד. את המצגת והדף קשר עוד לא קיבלתי... כנראה שהמייל שלי מאתגר
אז הינה המייל שוב:
cedar windflute@yahoo.com
לירון, את יכולה פשוט לכתוב כאן את המייל שלך ואני אשלח לך מייל וכך יהיה לך את שלי...
לגבי המשך התהליך..
טוב, התהליך שאני עברתי היה בעיקרו תהליך מאוד אישי (מי שרוצה לקרוא יש תיאורים נרחבים בבלוג שלי "שירת היער" בפורטל תפוז). אין לי מושג איך להטמיע לחלוטין, אבל אני כבר מתחילה להשתנות.
השבוע היה סוון - זה חג עתיק שאני חוגגת והוא מסמל עבורי מוות ולידה מחדש. ביום הזה הרגשתי צורך לכבד את הקדמוניות והקדמונים שדרכו כאן לפני, ובדרך לעבודה מצאתי את עצמי מחלקת בטקסיות את הקראסון שלי ומניחה על האדמה כמנחה. התחלתי לשיר שיר לרוח שנשבה מסביבי, שרתי על שינוי, ועל היכולת ללכת במסלול של הנשמה שלי. ביקשתי מהרוח שתיקח אותי אל הדרך שנכונה לי, אל המקום שנשמתי רוצה להיות בו. שתיקח אותי הרחק מכל מה שכבר לא משרת אותי ושעלי להשאיר מאחור.
כשעליתי על הגשר מעל לכביש הראשי עצרו אותי שני עורבים. כל אחד מצד אחר של הגשר, שניהם בפרופיל וסימטריים לגמרי, כאילו מישהו פיסל עבורי שער. הרגשתי שזה סוג של מפתן, והעורבים אמרו "שער המוות". שאלתי איך אני אמורה לעבור. מה אני אמורה להשאיר מאחור, וקיבלתי שאלה - האם את מוכנה להשאיר מאחור את הסיפור שלך? את הנסיבות הספציפיות האלה של חייך? האם את מוכנה להשיל מעלייך את מלבושיי חייך הנוכחיים ולעבור כשרק ליבת ישותך נשארה? באותו רגע הבנתי שבאמת אני מחזיקה בזה נורא חזק - איפה אני עובדת, איפה אני גרה, איך ואיפה גדלתי - וניסיתי להשיל את זה, ו"לנסות" מלבושים אחרים. אני שחר המקסיקנית גדלתי בפואבלוס. אני שחר מהוואי. אני שחר הכושית, נולדתי באפריקה. אני שחר מהשבטים הערביים הסוחרים. אני רוכבת על גמל בערב הסעודית. אני שחר הפלסטינית. אני שחר הסינית.
עם כל נסיון להרגיש אחרת, הרגשתי איך האחיזה שלי בסיפור הספציפי שלי נחלשת, והינה אני רק הליבה שלי. רק האני בלי הבגדים. בדיוק אז עבר אחד העורבים לצד השני של הגשר, כאילו פותח עבורי את השער, ורוח אדירה באה מהגב שלי ואני רצתי את כל הדרך למטה. עברתי את המפתן. אני מוכנה להשתנות לחלוטין.
יש עוד המון דברים שאני לא מבינה, אבל אני שונה ומוכנה להשתנות.
חיבוק לכולן!
*
O
שחר
קודם כל פשוט כיף לי להיות כאן ולזכור את הימים שלנו ביחד. את המצגת והדף קשר עוד לא קיבלתי... כנראה שהמייל שלי מאתגר
אז הינה המייל שוב:
cedar windflute@yahoo.com
לירון, את יכולה פשוט לכתוב כאן את המייל שלך ואני אשלח לך מייל וכך יהיה לך את שלי...
לגבי המשך התהליך..
טוב, התהליך שאני עברתי היה בעיקרו תהליך מאוד אישי (מי שרוצה לקרוא יש תיאורים נרחבים בבלוג שלי "שירת היער" בפורטל תפוז). אין לי מושג איך להטמיע לחלוטין, אבל אני כבר מתחילה להשתנות.
השבוע היה סוון - זה חג עתיק שאני חוגגת והוא מסמל עבורי מוות ולידה מחדש. ביום הזה הרגשתי צורך לכבד את הקדמוניות והקדמונים שדרכו כאן לפני, ובדרך לעבודה מצאתי את עצמי מחלקת בטקסיות את הקראסון שלי ומניחה על האדמה כמנחה. התחלתי לשיר שיר לרוח שנשבה מסביבי, שרתי על שינוי, ועל היכולת ללכת במסלול של הנשמה שלי. ביקשתי מהרוח שתיקח אותי אל הדרך שנכונה לי, אל המקום שנשמתי רוצה להיות בו. שתיקח אותי הרחק מכל מה שכבר לא משרת אותי ושעלי להשאיר מאחור.
כשעליתי על הגשר מעל לכביש הראשי עצרו אותי שני עורבים. כל אחד מצד אחר של הגשר, שניהם בפרופיל וסימטריים לגמרי, כאילו מישהו פיסל עבורי שער. הרגשתי שזה סוג של מפתן, והעורבים אמרו "שער המוות". שאלתי איך אני אמורה לעבור. מה אני אמורה להשאיר מאחור, וקיבלתי שאלה - האם את מוכנה להשאיר מאחור את הסיפור שלך? את הנסיבות הספציפיות האלה של חייך? האם את מוכנה להשיל מעלייך את מלבושיי חייך הנוכחיים ולעבור כשרק ליבת ישותך נשארה? באותו רגע הבנתי שבאמת אני מחזיקה בזה נורא חזק - איפה אני עובדת, איפה אני גרה, איך ואיפה גדלתי - וניסיתי להשיל את זה, ו"לנסות" מלבושים אחרים. אני שחר המקסיקנית גדלתי בפואבלוס. אני שחר מהוואי. אני שחר הכושית, נולדתי באפריקה. אני שחר מהשבטים הערביים הסוחרים. אני רוכבת על גמל בערב הסעודית. אני שחר הפלסטינית. אני שחר הסינית.
עם כל נסיון להרגיש אחרת, הרגשתי איך האחיזה שלי בסיפור הספציפי שלי נחלשת, והינה אני רק הליבה שלי. רק האני בלי הבגדים. בדיוק אז עבר אחד העורבים לצד השני של הגשר, כאילו פותח עבורי את השער, ורוח אדירה באה מהגב שלי ואני רצתי את כל הדרך למטה. עברתי את המפתן. אני מוכנה להשתנות לחלוטין.
יש עוד המון דברים שאני לא מבינה, אבל אני שונה ומוכנה להשתנות.
חיבוק לכולן!
*
O
שחר
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
אהבה לנשמה - את מדהימה. תודה על השיתוף.
מרגיעון - הכלי יכול להכיל ולשמור את תוכנו, ובכל זאת מתחדש מרגע לרגע, במיוחד באביב.
מרגיעון - הכלי יכול להכיל ולשמור את תוכנו, ובכל זאת מתחדש מרגע לרגע, במיוחד באביב.
סוף שבוע מעצים במדבר
אהלה היקרה תודה רבה לך ,מלותייך כמו קסם בשבילי וכבוד לי מישיהי כמוך שאני מעריצה תבוא לבקר אצלי , מוזמנת בכיף ,תתאמי איתי בטלפון .
בקשר לקרובת המשפחה אז זאת היתה חמותי ולא גיסתי .
בקשר לקרובת המשפחה אז זאת היתה חמותי ולא גיסתי .
סוף שבוע מעצים במדבר
אמאל, אני אבוא , מבטיחה, כשאגיע למרכז מהצפון, אתקשר ואבוא.
ובינתיים.... קבלי נשיקות מברברה שכתבה לי:
and when you see Amal or Bilha, please place a special kiss on
their cheeks and say 'this love smooch' is from me
barara.
וממני גם. אהלה
ובינתיים.... קבלי נשיקות מברברה שכתבה לי:
and when you see Amal or Bilha, please place a special kiss on
their cheeks and say 'this love smooch' is from me
barara.
וממני גם. אהלה
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 23:53
- דף אישי: הדף האישי של שחר_בת_אדמה*
סוף שבוע מעצים במדבר
אהבה לנשמה האהובה!
את לא לבד. קודם כל אנחנו כאן. תמיד. אנחנו גם בעיניים של כל אישה-אחות. אנחנו אמהות, סבתות, אחיות ובנות. אנחנו אמא אדמה וסבתא לבנה וכל מה שרוקד איתך את ריקוד החיים... אז בעצם אנחנו מסביבך. נשים.
חוצמזה גם אני חושבת על לנסוע לקולורדו. אני לומדת להיות כוהנת ומאוד קשה לי כאן, ובקולורדו יש כוהנות שאולי יהיו מוכנות ללמד אותי.
כשכתבת על השם שגדלת איתו הזכרת לי את עצמי - כשהיו קוראים לי בשם שאיתו גדלתי הרגשתי כלואה. הייתי מתכווצת. בדיוק כמו שתארת. היה לי קשה לקרוא לעצמי כך ולאורך כל הילדות קראתי לעצמי בשמות אחרים.
לפני ארבע שנים החלפתי את שמי במסגרת שינוי גדול שעשיתי, ובחרתי בשם "שחר" שמזכיר לי עונג עצום של אור ראשון וציוץ ציפורים ושמחה. והיום אני כל כך שמחה עם כל אדם שקורא לי "שחר" . זה כל כך טוב לי! אני כל כך נהנית לקרוא כך לעצמי (לפעמים אני אומרת דברים כמו "שחר רוצה תה" במקום "אני רוצה תה" רק כי כיף לי לומר את שמי בקול). סתם רציתי לשתף לגבי השם.
בבקשה תעזרו לי לא לוותר. לא לוותר על החלום ועל האהבה ועל החמלה ועל ההתמוססות ועל ההתמסרות ועל הבחירה.
אני, שחר בת אדמה, מבטיחה להזכיר לך בכל זמן שתרצי, שאת אישה חזקה מבורכת ואהובה, שאת בוחרת לחיות את החיים במלואם, ולהגשים את החלום, ושאת לא לבד.
חיבוק ע נ ק י
*
O
שחר
את לא לבד. קודם כל אנחנו כאן. תמיד. אנחנו גם בעיניים של כל אישה-אחות. אנחנו אמהות, סבתות, אחיות ובנות. אנחנו אמא אדמה וסבתא לבנה וכל מה שרוקד איתך את ריקוד החיים... אז בעצם אנחנו מסביבך. נשים.
חוצמזה גם אני חושבת על לנסוע לקולורדו. אני לומדת להיות כוהנת ומאוד קשה לי כאן, ובקולורדו יש כוהנות שאולי יהיו מוכנות ללמד אותי.
כשכתבת על השם שגדלת איתו הזכרת לי את עצמי - כשהיו קוראים לי בשם שאיתו גדלתי הרגשתי כלואה. הייתי מתכווצת. בדיוק כמו שתארת. היה לי קשה לקרוא לעצמי כך ולאורך כל הילדות קראתי לעצמי בשמות אחרים.
לפני ארבע שנים החלפתי את שמי במסגרת שינוי גדול שעשיתי, ובחרתי בשם "שחר" שמזכיר לי עונג עצום של אור ראשון וציוץ ציפורים ושמחה. והיום אני כל כך שמחה עם כל אדם שקורא לי "שחר" . זה כל כך טוב לי! אני כל כך נהנית לקרוא כך לעצמי (לפעמים אני אומרת דברים כמו "שחר רוצה תה" במקום "אני רוצה תה" רק כי כיף לי לומר את שמי בקול). סתם רציתי לשתף לגבי השם.
בבקשה תעזרו לי לא לוותר. לא לוותר על החלום ועל האהבה ועל החמלה ועל ההתמוססות ועל ההתמסרות ועל הבחירה.
אני, שחר בת אדמה, מבטיחה להזכיר לך בכל זמן שתרצי, שאת אישה חזקה מבורכת ואהובה, שאת בוחרת לחיות את החיים במלואם, ולהגשים את החלום, ושאת לא לבד.
חיבוק ע נ ק י
*
O
שחר
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
אני קוראת ונפעמת. שבוע טוב, מיכל.
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
גם אני קוראת וליבי מתרחב מאד... הרשת שאנו טוות וטווינו שם רק מתעצמת, אני מרגישה את זה בכל יום.
בבקשה תעזרו לי לא לוותר. לא לוותר על החלום ועל האהבה ועל החמלה ועל ההתמוססות ועל ההתמסרות ועל הבחירה.
מי מוותרת? נראה לך?
אנחנו לא מוותרות עלייך, ולא מוותרות לך, אז בוודאי שנעזור לך לא לוותר על כלום.
הנה זו ההתחלה:
אני מבקשת לחיות את החיים במלואם ושתמיד אאפשר לאחיות שלי להיות לצדי ומאחוריי ומלפניי, במסע המופלא הזה של הגוף והנשמה
אהו! אמן!
שחר אהובה: מה שלומך? אני כלה זמן רואה אותך עבורת את הסף, את המפתן, ואת האנרגיה החדשה שהייתה לך שם, חיבוקים לך, יקרה!
לגבי האינטגרציה עם חיי היומיום - אצלי זה בא לידי ביטוי בעיקר בעבודה, אבל לא רק.
אני משתמשת באנרגיה החדשה בכל קורס שאני מלמדת.
יש לי שנה מאד מאתגרת בשנה זו, כ יצא שאני מלמדת 6 קורסים בשבוע,( מעבר לפעילויות אחרות) ,
והמחשבה האוטומטית כשחזרתי מהמדבר הייתה: וואוו, לקחתי על עצמי הרבה מדי, זה הרבה מאד...
אבל השנה התחילה, והאנרגיה החדשה רק תומכת, ואני נהנית מכל קורס, ומכל קבוצה, ומרגישה ברת מזל ללמד את מה שאני יודעת, ואת מה שלמדתי.
תודה!
קיבלתי הבוקר מייל מקסים מלילה, שכבר באי באוסטרליה,
היא חושבת על כל אחת ואחת מכן ( באמת!),
וחשבתי שיהיה מקסים, אם מי שמוכנה לתרגם את דבריה כאן- תתרגם, או תגיד שהיא מוכנה שזה יתורגם ( ואולי מונא תסכים לתרגם?? מה את אומרת, אחותי?) ,
ונשלח ללילה ואנה ולאחיותינו האמריקאיות. שידעו מה שלומכן.
חיבוקים,
רונית נשר
בבקשה תעזרו לי לא לוותר. לא לוותר על החלום ועל האהבה ועל החמלה ועל ההתמוססות ועל ההתמסרות ועל הבחירה.
מי מוותרת? נראה לך?
אנחנו לא מוותרות עלייך, ולא מוותרות לך, אז בוודאי שנעזור לך לא לוותר על כלום.
הנה זו ההתחלה:
אני מבקשת לחיות את החיים במלואם ושתמיד אאפשר לאחיות שלי להיות לצדי ומאחוריי ומלפניי, במסע המופלא הזה של הגוף והנשמה
אהו! אמן!
שחר אהובה: מה שלומך? אני כלה זמן רואה אותך עבורת את הסף, את המפתן, ואת האנרגיה החדשה שהייתה לך שם, חיבוקים לך, יקרה!
לגבי האינטגרציה עם חיי היומיום - אצלי זה בא לידי ביטוי בעיקר בעבודה, אבל לא רק.
אני משתמשת באנרגיה החדשה בכל קורס שאני מלמדת.
יש לי שנה מאד מאתגרת בשנה זו, כ יצא שאני מלמדת 6 קורסים בשבוע,( מעבר לפעילויות אחרות) ,
והמחשבה האוטומטית כשחזרתי מהמדבר הייתה: וואוו, לקחתי על עצמי הרבה מדי, זה הרבה מאד...
אבל השנה התחילה, והאנרגיה החדשה רק תומכת, ואני נהנית מכל קורס, ומכל קבוצה, ומרגישה ברת מזל ללמד את מה שאני יודעת, ואת מה שלמדתי.
תודה!
קיבלתי הבוקר מייל מקסים מלילה, שכבר באי באוסטרליה,
היא חושבת על כל אחת ואחת מכן ( באמת!),
וחשבתי שיהיה מקסים, אם מי שמוכנה לתרגם את דבריה כאן- תתרגם, או תגיד שהיא מוכנה שזה יתורגם ( ואולי מונא תסכים לתרגם?? מה את אומרת, אחותי?) ,
ונשלח ללילה ואנה ולאחיותינו האמריקאיות. שידעו מה שלומכן.
חיבוקים,
רונית נשר
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 23:53
- דף אישי: הדף האישי של שחר_בת_אדמה*
סוף שבוע מעצים במדבר
רונית מקסימה! מה שלומך? אני כבר מחכה למעגלים שיתעגלו, למפגשים שיהיו. רק שתדעו שאנחנו ממתינות כאן לצעד הבא ומוכנות להשתתף ולעזור ולהוליד אותו ביחד!
אולי אפשר לפתוח מקום וירטואלי שיכול לקבל גם אנגלית - נניח מיילינגליסט או סוג של פורום, ואז נוכל לשמוע את כולן - ישראליות, ערביות, אמריקאיות ואוסטרלית
נוכל להגיב אחת לדברי השנייה... להפרות לתכנן ללמוד ולתמוך... מה אתן אומרות?
חיבוקים,
שחר
אולי אפשר לפתוח מקום וירטואלי שיכול לקבל גם אנגלית - נניח מיילינגליסט או סוג של פורום, ואז נוכל לשמוע את כולן - ישראליות, ערביות, אמריקאיות ואוסטרלית
נוכל להגיב אחת לדברי השנייה... להפרות לתכנן ללמוד ולתמוך... מה אתן אומרות?
חיבוקים,
שחר
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
לי אישית קשה לכתוב באנגלית, אין לי בעיה שיתרגמו את מה שאני כותבת. משום מה לא הגיע אלי המייל עם הכתובות אז אנא למי שיש את המייל שלי אנא שלחו אלי.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
יש כאלו שלא ממש יודעות אנגלית - ובכתיבה וקריאה זה עוד יותר קשה למי שמתקשה בדיבור - וגם אותן אני רוצה לראות ממשיכות איתי. אשמח אם יהיה אפשר שמישהו יתרגם לאנגלית - וגם לערבית. אני בטוחה שאם זה יתורגם (אולי בדף מקביל לזה?) וגם מערבית לעברית ואנגלית - אז נוכל גם אולי לדבר עם נור ועם אימאן - בתקווה שיש להן גישה לאינטרנט. אשמח לשמוע מהן מה שלומן ומה קיבלו ולקחו איתן מסוף שבוע הזה - ולהזכיר להן שאנחנו איתן - ולספר לנור שכל פעם שאני שומעת מסוק, אני חושבת על ההבטחה שלי אליה - שהאנרגיה שלי שם איתה כשהמסוקים טסים מעל - ואני שולחת לה את האנרגיה בצורות שונות, בכל פעם שאני שומעת כאן מסוק, שתחכה שם עד שהיא תהיה זקוקה לה, שתוכל להשתמש בה. מצחיק - אני בקושי מכירה, אבל מתגעגעת.
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 13:31
סוף שבוע מעצים במדבר
if our american sisters are reading
welcome!
you can write in english and we will translate it to hebrew
love you
welcome!
you can write in english and we will translate it to hebrew
love you
-
- הודעות: 22
- הצטרפות: 07 דצמבר 2006, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של לירון_קסטר*
סוף שבוע מעצים במדבר
אנסטסיה שלחה מסר לפורום, בתקווה שבפעם הבאה היא תוכל לכתוב אותו בעצמה, אם למישהי יש כמה דקות, אפשר לתרגם. היא ביקשה שאם אוכל אתרגם, אבל זה ייקח לי עוד זמן. שולחת...
אגב, בעיני זו הרשת האמיתית שאנו טוות, לפחות כרגע, ואני מברכת עליה. ומברכת כל מי שנכנסת לכאן.
Hello Women of Vision! I send you waves and waves of love and appreciation across mountains, prairies, oceans and seas. Usually as the days and weeks pass, the power of an event like ours seems to ebb...the opposite is happening in our case. In the days and weeks since we were with you all in Shitim, I can feel the power seeding, strongly...growing, steadily...opening, like a flower to the glowing sun...cooling in the dreamtime with the night moon. Know that with each warm expansion and cool contraction in the days and weeks to come we are with you...thinking of each one of you daily...weaving...opening...dreaming too. Stay connected to one another...the forum is a very good way to keep weaving the transformation...forward into our lives and into the world we co-create together
Anastacia
אגב, בעיני זו הרשת האמיתית שאנו טוות, לפחות כרגע, ואני מברכת עליה. ומברכת כל מי שנכנסת לכאן.
Hello Women of Vision! I send you waves and waves of love and appreciation across mountains, prairies, oceans and seas. Usually as the days and weeks pass, the power of an event like ours seems to ebb...the opposite is happening in our case. In the days and weeks since we were with you all in Shitim, I can feel the power seeding, strongly...growing, steadily...opening, like a flower to the glowing sun...cooling in the dreamtime with the night moon. Know that with each warm expansion and cool contraction in the days and weeks to come we are with you...thinking of each one of you daily...weaving...opening...dreaming too. Stay connected to one another...the forum is a very good way to keep weaving the transformation...forward into our lives and into the world we co-create together
Anastacia
-
- הודעות: 64
- הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 21:13
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום אהובות, מתרגמת את דבריה של אנסטסיה. אם יש נשים אשר לדעתן מלה או ביטוי מסוימים שכתבתי יכולים לבוא לידי ביטוי טוב יותר, היא מוזמנת לשנות. אני בחרתי לתרגם כך שההקשר ישאר כמה שיותר מלא אהבה וברוח דבריה. חיבוק ממני
_שלום לנשות החזון!
אני שולחת לכן גלים על פני גלים של אהבה והערכה מעבר להרים, לערבות, לאוקיינוסים ולימים...
לרוב, ככל שהימים והשבועות חולפים, כוחו של אירוע כמו זה שחלקנו, נוטה להתפוגג.... במקרה שלנו, ההיפך מתרחש....
בימים ובשבועות מאז היינו עם כולכן בשיטים, אני יכולה להרגיש את הכוח נזרע, מתגבר, גדל, נפתח בהתמדה כמו פרח הנפתח אל השמש הזורחת...
מצטנן בשעות החלום לאור ירח הלילה.
דעו כי עם כל התרחבות חמימה ועם כל התכווצות קרירה - בימים ובשבועות הבאים עלינו לטובה, אנו איתכן.... חושבות על כל אחת ואחת מכן מדי יום....
אורגות, פורמות, חולמות גם כן.
הישארו מחוברות זו אל זו.... הפורום כאן הוא דרך טובה מאוד להתמיד בשזירת השינוי... פנימה אל תוך חיינו ואל תוך העולם אשר אנו יוצרות מחדש - יחד!
אנסטסיה_
_שלום לנשות החזון!
אני שולחת לכן גלים על פני גלים של אהבה והערכה מעבר להרים, לערבות, לאוקיינוסים ולימים...
לרוב, ככל שהימים והשבועות חולפים, כוחו של אירוע כמו זה שחלקנו, נוטה להתפוגג.... במקרה שלנו, ההיפך מתרחש....
בימים ובשבועות מאז היינו עם כולכן בשיטים, אני יכולה להרגיש את הכוח נזרע, מתגבר, גדל, נפתח בהתמדה כמו פרח הנפתח אל השמש הזורחת...
מצטנן בשעות החלום לאור ירח הלילה.
דעו כי עם כל התרחבות חמימה ועם כל התכווצות קרירה - בימים ובשבועות הבאים עלינו לטובה, אנו איתכן.... חושבות על כל אחת ואחת מכן מדי יום....
אורגות, פורמות, חולמות גם כן.
הישארו מחוברות זו אל זו.... הפורום כאן הוא דרך טובה מאוד להתמיד בשזירת השינוי... פנימה אל תוך חיינו ואל תוך העולם אשר אנו יוצרות מחדש - יחד!
אנסטסיה_
-
- הודעות: 149
- הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של אישה_עם_מטאטא*
סוף שבוע מעצים במדבר
וואו יש לי צמרמורות עכשיו כשאני קוראת את הדברים של אנסטסיה. הכל חוזר אלי בגל עצום של חדווה.
אני אנסה לתרגם.
הלו נשות החזון! אני שולחת לכן גלים על גבי גלים של אהבה והערכה מעבר להרים, לערבות, אוקיינוסים וימים. בדרך כלל בחלוף הימים והשבועות, עוצמה של אירוע כמו שלנו מתעמעמת... ההפך קורה במקרה שלנו. בימים ושבועות מאז היינו עם כולכן בשיטים, אני מרגישה את הכח נובט, גדל...בעצמה, נפתח...בעיקביות, כמו פרח אל השמש הזוהרת...נרגע בזמן חלום עם הירח בלילה. דעו שעם כל התרחבות חמימה והתכנסות קרירה בימים ובשבועות שיבואו אנחנו איתכן.... חושבות על כל אחת מכן כל יום... טוות...נפתחות....גם חולמות. השארו מחוברות האחת לשניה... הפורום הוא דרך טובה מאוד להמשיך לטוות את הטרנספורמציה... קדימה אל תוך חיינו ואל תוך העולם אותו אנו יוצרות יחד.
אני נמסה לגמרי עכשיו. כל כך בא לי לחבק את כולכן עכשיו. חיבוק קבוצתי חם ואוהב. לעמוד איתכן יחד בגוש אחד של איברים רכים ולבבות גדולים. להתעטף ולעטוף באהבה אינסופית. כמה אני מתגעגעת.
אני גם לא קיבלתי לא את המצגת ולא את רשימת התפוצה. בבקשה תשלחו לי. הביטחון העצמי שלי בקטעים האלה לא מרקיע שחקים. ישר אני נכנסת למעגל הדרמה ומתחילה ליבב שלא רוצים אותי ולא אוהבים אותי. מזל שאני יכולה לצאת גם אל מעגל ההבנה, ובכל זאת...זאת כבר פעם שלישית אני מבקשת ומפרסמת את המייל שלי. נכון שכל פעם תחת ניק אחר משום שאני חדשה כאן ועדיין מחפשת את הניק שלי שנראה שמצאתי. ועדיין זאת אני, מירה. והמייל שלי [email protected]
אוהבת אתכן בכל מקרה. גם אם עדיין לא הספקתם להכיר אותי מספיק כדי לדעת שאתן אוהבות אותי
אני אנסה לתרגם.
הלו נשות החזון! אני שולחת לכן גלים על גבי גלים של אהבה והערכה מעבר להרים, לערבות, אוקיינוסים וימים. בדרך כלל בחלוף הימים והשבועות, עוצמה של אירוע כמו שלנו מתעמעמת... ההפך קורה במקרה שלנו. בימים ושבועות מאז היינו עם כולכן בשיטים, אני מרגישה את הכח נובט, גדל...בעצמה, נפתח...בעיקביות, כמו פרח אל השמש הזוהרת...נרגע בזמן חלום עם הירח בלילה. דעו שעם כל התרחבות חמימה והתכנסות קרירה בימים ובשבועות שיבואו אנחנו איתכן.... חושבות על כל אחת מכן כל יום... טוות...נפתחות....גם חולמות. השארו מחוברות האחת לשניה... הפורום הוא דרך טובה מאוד להמשיך לטוות את הטרנספורמציה... קדימה אל תוך חיינו ואל תוך העולם אותו אנו יוצרות יחד.
אני נמסה לגמרי עכשיו. כל כך בא לי לחבק את כולכן עכשיו. חיבוק קבוצתי חם ואוהב. לעמוד איתכן יחד בגוש אחד של איברים רכים ולבבות גדולים. להתעטף ולעטוף באהבה אינסופית. כמה אני מתגעגעת.
אני גם לא קיבלתי לא את המצגת ולא את רשימת התפוצה. בבקשה תשלחו לי. הביטחון העצמי שלי בקטעים האלה לא מרקיע שחקים. ישר אני נכנסת למעגל הדרמה ומתחילה ליבב שלא רוצים אותי ולא אוהבים אותי. מזל שאני יכולה לצאת גם אל מעגל ההבנה, ובכל זאת...זאת כבר פעם שלישית אני מבקשת ומפרסמת את המייל שלי. נכון שכל פעם תחת ניק אחר משום שאני חדשה כאן ועדיין מחפשת את הניק שלי שנראה שמצאתי. ועדיין זאת אני, מירה. והמייל שלי [email protected]
אוהבת אתכן בכל מקרה. גם אם עדיין לא הספקתם להכיר אותי מספיק כדי לדעת שאתן אוהבות אותי
-
- הודעות: 149
- הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של אישה_עם_מטאטא*
סוף שבוע מעצים במדבר
אהבה לנשמה,
רק אחרי שפרסמתי את התרגום שלי ראיתי שהקדמת אותי. התרגום שלך הרבה יותר יפה משלי לדעתי. ובכל זאת נהנתי.
רק אחרי שפרסמתי את התרגום שלי ראיתי שהקדמת אותי. התרגום שלך הרבה יותר יפה משלי לדעתי. ובכל זאת נהנתי.
סוף שבוע מעצים במדבר
מירה!
אנחנו אוהבות אותך.
יש בעיה עם המייל שלך כפי שנרשם.
ניסיתי לשלוח לך מייל וזה לא עובר.
שילחי לי מייל עם הכתובת הנכונה ל:
[email protected]
ואשלח לך כל מה שתבקשי.
בברכה, אהלה
אנחנו אוהבות אותך.
יש בעיה עם המייל שלך כפי שנרשם.
ניסיתי לשלוח לך מייל וזה לא עובר.
שילחי לי מייל עם הכתובת הנכונה ל:
[email protected]
ואשלח לך כל מה שתבקשי.
בברכה, אהלה
-
- הודעות: 64
- הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 21:13
סוף שבוע מעצים במדבר
הביטחון העצמי שלי בקטעים האלה לא מרקיע שחקים. ישר אני נכנסת למעגל הדרמה ומתחילה ליבב שלא רוצים אותי ולא אוהבים אותי. מזל שאני יכולה לצאת גם אל מעגל ההבנה, ובכל זאת...
מוכר... מוכר... את ממש לא לבד בסיפור הזה... והנה אני מחבקת אותך ועוטפת ומרגיעה שאכן לכל אחת מאיתנו הדרמה והסיפור האישי שלה, אבל מעבר לכל הדרמות והסיפורים כולנו באות ושבות אל מקור אחד : א ה ב ה !
ומעבר לכך, התרגום של שתינו יפהפה מאחר והוא בא מאישה מופלאה במיוחד שכל כולה אהבה ולא משנה איך יפרשו את דבריה - זה ייצא מופלא וקסום!
מוכר... מוכר... את ממש לא לבד בסיפור הזה... והנה אני מחבקת אותך ועוטפת ומרגיעה שאכן לכל אחת מאיתנו הדרמה והסיפור האישי שלה, אבל מעבר לכל הדרמות והסיפורים כולנו באות ושבות אל מקור אחד : א ה ב ה !
ומעבר לכך, התרגום של שתינו יפהפה מאחר והוא בא מאישה מופלאה במיוחד שכל כולה אהבה ולא משנה איך יפרשו את דבריה - זה ייצא מופלא וקסום!
-
- הודעות: 22
- הצטרפות: 07 דצמבר 2006, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של לירון_קסטר*
סוף שבוע מעצים במדבר
ראוי לציון: שתי נשים שונות תרגמו את אנסטסיה באותו זמן, שמו לב לכך; ובסוף, כל אחת החמיאה לאחרת, על התרגום המוצלח שלה.
אנקדוטה נשית קוסמית.
Anastacia, Just to let you know, you've been translated by two different women
at the same time, not knowing the other was working on it as well
..In the end, each complimented the other person's translation
concluding that the translation is actually one beautiful text, as it comes from you, a particularly wonderful woman who is all LOVE
Isn't it an anecdote that symbolizes so much in our mutual cosmic feminine world?
אנקדוטה נשית קוסמית.
Anastacia, Just to let you know, you've been translated by two different women
at the same time, not knowing the other was working on it as well
..In the end, each complimented the other person's translation
concluding that the translation is actually one beautiful text, as it comes from you, a particularly wonderful woman who is all LOVE
Isn't it an anecdote that symbolizes so much in our mutual cosmic feminine world?
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום לכן נשים יקרות באשר הנכן..
ראיתי שיש נשים הדורשות לשלומן של נור ואימאן. לגבי נור איני יודעת. עם אימאן אני בקשר כמעט יומיומי בטלפון או באס.אמ.אס.. בנתיים המחשב שלה לא פועל, כך שאין דרך ליצור איתה קשר במייל אלא רק בטלפון.
בחיי היומיום שלה היא כמעט אינה יוצאת מהבית, אין לה הרבה חברות, אין לה עבודה ולכן אין לה שום סיבה או תירוץ לצאת מהבית. רוב היום היא נמצאת עם אמא שלה, עסוקה בעבודות בבית.
לפני יומיים השתלט עליה קצת היאוש, ובדיוק אתמול ביקשתי ממונא ואני פונה גם עכשיו לנשים הדוברות ערבית שמוכנות להתקשר אליה ולתת לה כלים על מציאת האור והתקווה, על לקום בבוקר ולמצוא סיבה טובה ונעימה לעוד יום..
אני מנסה, אבל האנגלית שלה ושלי לא מספיק טובה ואיני יודעת מה נקלט באמת שם בצד השני של הקו.
רק רוצה לציין שדיברתי עם אימאן וביקשתי את רשותה לכתוב פה עליה.
בלי קשר, יהיה נחמד אם יהיו נשים שייצרו קשר, סתם, כדי להראות שאנו אכן קיימות ולא היינו איזו פאטה-מורגנה מדברית..
שולחת חיבוק לכולכן
נעה
ראיתי שיש נשים הדורשות לשלומן של נור ואימאן. לגבי נור איני יודעת. עם אימאן אני בקשר כמעט יומיומי בטלפון או באס.אמ.אס.. בנתיים המחשב שלה לא פועל, כך שאין דרך ליצור איתה קשר במייל אלא רק בטלפון.
בחיי היומיום שלה היא כמעט אינה יוצאת מהבית, אין לה הרבה חברות, אין לה עבודה ולכן אין לה שום סיבה או תירוץ לצאת מהבית. רוב היום היא נמצאת עם אמא שלה, עסוקה בעבודות בבית.
לפני יומיים השתלט עליה קצת היאוש, ובדיוק אתמול ביקשתי ממונא ואני פונה גם עכשיו לנשים הדוברות ערבית שמוכנות להתקשר אליה ולתת לה כלים על מציאת האור והתקווה, על לקום בבוקר ולמצוא סיבה טובה ונעימה לעוד יום..
אני מנסה, אבל האנגלית שלה ושלי לא מספיק טובה ואיני יודעת מה נקלט באמת שם בצד השני של הקו.
רק רוצה לציין שדיברתי עם אימאן וביקשתי את רשותה לכתוב פה עליה.
בלי קשר, יהיה נחמד אם יהיו נשים שייצרו קשר, סתם, כדי להראות שאנו אכן קיימות ולא היינו איזו פאטה-מורגנה מדברית..
שולחת חיבוק לכולכן
נעה
-
- הודעות: 3
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2007, 10:24
סוף שבוע מעצים במדבר
ואואואוא
פתאום כתוב לי על המסך " כשאת לא יכולה יותא - אל תכילי"
בדיוק התהליכים שאני עוברת מאז המדבר. בהתחלה זה היה בממש הקאות דפוס ישן מוכר שחזר לתקופה קצרה. ועכשיו זה בעצם חידוד הראיה והתמרה אנרגטית - לראות לפני ומראש לוותר, להתרחק - אין צורך להראות לאף אחד, גם לא לעצמי שאני "כל יכולה". ובאופן מענין - אלו בדיוק הנושאים שהמטופלות ותלמידות שלי מעלות השבוע. ככה זה.
אדבר עם איבטישם להיות בקשר עם נור ואימן. אם לא שמתן לב - מהמדבר - היא יצאה אחותי החדשה, כן יש עוד - וכל אחת מכן - אני מצטטת אותה-אבל עם איבטישם נקשר משהו אחר.
המשכנה לחזק ולהתחזק.
אפרופו התחילה אצלנו בניה של הבית המורחב בגדרה - והייתי בהתלבטויות רבות (כרגיל בעיניני בניה ) לגבי הקבלן. בסוף לקחתי - בתקשור - קבלן דתי ( ממש כיפה תפילות והכל) עם פועלים ערבים ונראה איך זה יזרום. להשתמע ואני שולחת לכל אחת קריסטל אנרגטי וירטואלי.
אתן מוזמנות בזמן קריאת מילים אלו לעצום שניה עינים לדמיין , לצייר לעיני רוחכן, אבן בכל צבע שתבחרו - תעצרו ותנשמו את האנרגיה - נכון שזה ורטואלי - אבל זה היופי שיכול להיות - זה יכול להיות לגמרי אמיתי.
באהבה.
ריקי חן יהונתן
פתאום כתוב לי על המסך " כשאת לא יכולה יותא - אל תכילי"
בדיוק התהליכים שאני עוברת מאז המדבר. בהתחלה זה היה בממש הקאות דפוס ישן מוכר שחזר לתקופה קצרה. ועכשיו זה בעצם חידוד הראיה והתמרה אנרגטית - לראות לפני ומראש לוותר, להתרחק - אין צורך להראות לאף אחד, גם לא לעצמי שאני "כל יכולה". ובאופן מענין - אלו בדיוק הנושאים שהמטופלות ותלמידות שלי מעלות השבוע. ככה זה.
אדבר עם איבטישם להיות בקשר עם נור ואימן. אם לא שמתן לב - מהמדבר - היא יצאה אחותי החדשה, כן יש עוד - וכל אחת מכן - אני מצטטת אותה-אבל עם איבטישם נקשר משהו אחר.
המשכנה לחזק ולהתחזק.
אפרופו התחילה אצלנו בניה של הבית המורחב בגדרה - והייתי בהתלבטויות רבות (כרגיל בעיניני בניה ) לגבי הקבלן. בסוף לקחתי - בתקשור - קבלן דתי ( ממש כיפה תפילות והכל) עם פועלים ערבים ונראה איך זה יזרום. להשתמע ואני שולחת לכל אחת קריסטל אנרגטי וירטואלי.
אתן מוזמנות בזמן קריאת מילים אלו לעצום שניה עינים לדמיין , לצייר לעיני רוחכן, אבן בכל צבע שתבחרו - תעצרו ותנשמו את האנרגיה - נכון שזה ורטואלי - אבל זה היופי שיכול להיות - זה יכול להיות לגמרי אמיתי.
באהבה.
ריקי חן יהונתן
סוף שבוע מעצים במדבר
האם ניתן לקבל קישור לאתר של נשות החזון ? תודה
סוף שבוע מעצים במדבר
סוף סוף נכנסתי לדף וקראתי את כולו.
בימים אלו אני עדיין כותבת את מה שעברתי במדבר בפרטי פרטים. עוד לא סיימתי.
לפעמים נדמה שלא יכול להיות שיש עוד אחת שהשתנתה וגדלה כמוני. והנה כולכן עשיתן זאת. איזה כיף!
מאז שחזרתי אני ממשיכה את השינוי הפנימי יום יום. ולוקחת לחיי חוויות שעברתי שם.
לפעמים אני מדמיינת את אנה ואת הריכוז שהיא נכנסת אליו ומתחברת לכוחות העליונים. התמונה הזו מכניסה בי שקט,
וקול בי שאומר גם אני רוצה. גם אני יכולה.
היום בבוקר היתה לי פגישה חשובה בקשר לפרויקט שלי- ליווי נשים למקווה. לפני שיצאתי שמתי עלי מתנה שקיבלתי מברברה, והתפללתי שגם היא תהיה איתי בפגישה, ושאלוהים יכוון את הכל לטובה.
הפגישה היתה נהדרת, וקיבלתי מהרב שפגשתי, הרבה יותר ממה שדמינתי שיאשר לי לעשות.
אני מאוד שמחה עכשיו ונרגשת לקרא את החוויות שלכן.
תודה לאל ולנו, שהיינו שם אחת למען השניה. במבט, במילים, בחיבוק. באהבה רבה.
בימים אלו אני עדיין כותבת את מה שעברתי במדבר בפרטי פרטים. עוד לא סיימתי.
לפעמים נדמה שלא יכול להיות שיש עוד אחת שהשתנתה וגדלה כמוני. והנה כולכן עשיתן זאת. איזה כיף!
מאז שחזרתי אני ממשיכה את השינוי הפנימי יום יום. ולוקחת לחיי חוויות שעברתי שם.
לפעמים אני מדמיינת את אנה ואת הריכוז שהיא נכנסת אליו ומתחברת לכוחות העליונים. התמונה הזו מכניסה בי שקט,
וקול בי שאומר גם אני רוצה. גם אני יכולה.
היום בבוקר היתה לי פגישה חשובה בקשר לפרויקט שלי- ליווי נשים למקווה. לפני שיצאתי שמתי עלי מתנה שקיבלתי מברברה, והתפללתי שגם היא תהיה איתי בפגישה, ושאלוהים יכוון את הכל לטובה.
הפגישה היתה נהדרת, וקיבלתי מהרב שפגשתי, הרבה יותר ממה שדמינתי שיאשר לי לעשות.
אני מאוד שמחה עכשיו ונרגשת לקרא את החוויות שלכן.
תודה לאל ולנו, שהיינו שם אחת למען השניה. במבט, במילים, בחיבוק. באהבה רבה.
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
הי יקרות,
בלהה - איזה יופי!!! את מדהימה ומופלאה,
ללוות נשים למקווה זה כל כך מיוחד, תספרי לנו על זה עוד, את מוכנה?
האם ניתן לקבל קישור לאתר של נשות החזון ? תודה
הנה, בבקשה, ורק לצורך הבהרה, ובגלל ששאלו אותי את זה 1000 פעמים:
נשות חזון הוא שם הפרוייקט שלנו, של מעגל הנשים שלנו שעובדות ביחד בשנים האחרונות.
המרכז שלהם בקולורדו, המקדש, נקרא- the starhouse ,
התכנית שהן מלמדות נקראת : PCA the path of the ceremonial arts
לידע כללי...
http://www.pathoftheceremonialarts.org/
בלהה - איזה יופי!!! את מדהימה ומופלאה,
ללוות נשים למקווה זה כל כך מיוחד, תספרי לנו על זה עוד, את מוכנה?
האם ניתן לקבל קישור לאתר של נשות החזון ? תודה
הנה, בבקשה, ורק לצורך הבהרה, ובגלל ששאלו אותי את זה 1000 פעמים:
נשות חזון הוא שם הפרוייקט שלנו, של מעגל הנשים שלנו שעובדות ביחד בשנים האחרונות.
המרכז שלהם בקולורדו, המקדש, נקרא- the starhouse ,
התכנית שהן מלמדות נקראת : PCA the path of the ceremonial arts
לידע כללי...
http://www.pathoftheceremonialarts.org/
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
ועוד קישור,
לתמונות מהשהות שלנו בקולורדו
http://www.ronitnesher.com/[po]web galery imgs[/po].php?page=1&galery id=3&category id=43#galery
לתמונות מהשהות שלנו בקולורדו
http://www.ronitnesher.com/[po]web galery imgs[/po].php?page=1&galery id=3&category id=43#galery
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
סוף שבוע מעצים במדבר
בלהה - איזה כייף לשמוע את קולך.
מתגעגעת אלייך. אל הדברים המדהימים שאת מביאה איתך.
מקווה שהמעגלים יתחילו לרקום עור וגידים בקרוב.
רוצה מאד להיפגש איתך.
מתגעגעת אלייך. אל הדברים המדהימים שאת מביאה איתך.
מקווה שהמעגלים יתחילו לרקום עור וגידים בקרוב.
רוצה מאד להיפגש איתך.
סוף שבוע מעצים במדבר
רציתי לספר שעכשיו דברתי עם אימאן היא מרגישה מצוין והכינה פיצות לקחת לדימונה לפסטיבל של אפרקאים שמוזמנים אליו למחר ,עם נור פחות יש לי קשר אבל אימאן מוסרת שגם היא בסדר גמור,נור כל כך שמחה שהבנות מתקשרות ,שולחות אימילים וסמס ,ומוסרת דש לכולן חיבוקים ונשיקות , בלהה את נשמעת כאישה מדהימה ,מרגישה פיספוס וחבל לי שלא היכרתי אותך .
ולריקי שלום ,לפני ששמעתי על הסדנה חלמתי שהיתי בה ושיקבלתי מרונית נשר שהזמינה אותי אחר כך ,קריסטל בחלום מאד חזק שיש לו ראשים חדים ,והיה והגעתי לאשרם והקריסטל הזה מלווה אותי תמיד כשתארתי את צבעו אמרו שזה עין החתול ,מה זה אומר בבקשה.
תודה ולילה טוב לכולכן אחיות שלי (כשספרתי לרונית פעם (את זוכרת ? ) על הבעיות שהיו לי עם משפחתי היא אמרה שפעם אמצא את המשפחה האמיתית שלי נראה לי שאני מתחילה להבין על מה היא דברה ,זה קורה לי אחרי שפגשתי אותכן באשרם אז כך יש לי אמא ואחיות חדשות )
ולריקי שלום ,לפני ששמעתי על הסדנה חלמתי שהיתי בה ושיקבלתי מרונית נשר שהזמינה אותי אחר כך ,קריסטל בחלום מאד חזק שיש לו ראשים חדים ,והיה והגעתי לאשרם והקריסטל הזה מלווה אותי תמיד כשתארתי את צבעו אמרו שזה עין החתול ,מה זה אומר בבקשה.
תודה ולילה טוב לכולכן אחיות שלי (כשספרתי לרונית פעם (את זוכרת ? ) על הבעיות שהיו לי עם משפחתי היא אמרה שפעם אמצא את המשפחה האמיתית שלי נראה לי שאני מתחילה להבין על מה היא דברה ,זה קורה לי אחרי שפגשתי אותכן באשרם אז כך יש לי אמא ואחיות חדשות )
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 09 נובמבר 2007, 08:32
סוף שבוע מעצים במדבר
בשבוע האחרון יש לי גוש שמסתובב בבטן. לאו דוקא באזור של הבטן התחתונה.
לא הלכתי לבדוק את זה ברפואה הקונבנציונאלית. אלוהים יודע למה.
המחשבה הראשונה שעלתה לי שיש לי הריון מחוץ לרחם.
אחרי כל הדיבורים כאן על לידות של כל מיני דברים - נראה למישהו (באופן שפוי כלשהו) שזו יכולה להיות שארית של החוויה הזו במדבר?
אשמח להתייחסויות רציניות.
לא הלכתי לבדוק את זה ברפואה הקונבנציונאלית. אלוהים יודע למה.
המחשבה הראשונה שעלתה לי שיש לי הריון מחוץ לרחם.
אחרי כל הדיבורים כאן על לידות של כל מיני דברים - נראה למישהו (באופן שפוי כלשהו) שזו יכולה להיות שארית של החוויה הזו במדבר?
אשמח להתייחסויות רציניות.
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סוף שבוע מעצים במדבר
לאני מדבת שטיות אני רוצה לעזור אבל לא יודעת מה להגיד לך ואיך להתייחס למה שכתבת אבל כשראיתי את הניק שלך קצת תמהתי איך מישי יכולה לחשוב שהיא אומרת שטויות. כי מה שאת כותבת זו בכלל לא שטות. טוב שיש סימן שאלה אחרי השם כדי שתהרהרי לגבי איך שאת מתייחסת למה שאת אומרת. ולגבי השאלה אם זה קשור לחוויה במדבר, ברור שזה קשור כי הכל קשור. השאלה היא האם זאת השאלה החשובה עבורך. האם חשוב לך לברר למה את מרגישה את מה שאת מרגישה או לשאול את עצמך איך את מרגישה עם הגוף שלך עכשיו והאם יש לך צורך לבדוק ולטפל בתחושה המוזרה הזו. או שאולי את חיה עם התזוזות בבטן בשלום ולא משנה לך לטפל בזה אלא רק לברר מה המקור להרגשה הזו?
סוף שבוע מעצים במדבר
הכל יכול להיות.
אבל!!! כיוון שאנו הולכות כאן על פני האדמה ובגוף חומר-
בבקשה, גשי לעשות בדיקות רפואיות במקביל לבירור
עצמי בנוגע לתחושות האחרות ולו בכדי לשלול ובכדי
שתהיה לך שלוות נפש.
בהצלחה רבה ובתקווה שאכן זוהי אזעקת שוא.
ולך אמאל יקרה!
אכן מצאת את המשפחה הרוחנית/הנשית השבט המורחב שלך,
חיבוק ואהבה לכל אחת מכן וללכל מי שמבקרת כאן.
שתהיה שבת של שלום ושל שלווה ואור וגשמי ברכה.
אהלה
אבל!!! כיוון שאנו הולכות כאן על פני האדמה ובגוף חומר-
בבקשה, גשי לעשות בדיקות רפואיות במקביל לבירור
עצמי בנוגע לתחושות האחרות ולו בכדי לשלול ובכדי
שתהיה לך שלוות נפש.
בהצלחה רבה ובתקווה שאכן זוהי אזעקת שוא.
ולך אמאל יקרה!
אכן מצאת את המשפחה הרוחנית/הנשית השבט המורחב שלך,
חיבוק ואהבה לכל אחת מכן וללכל מי שמבקרת כאן.
שתהיה שבת של שלום ושל שלווה ואור וגשמי ברכה.
אהלה
-
- הודעות: 64
- הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 21:13
סוף שבוע מעצים במדבר
ל : 'אני מדברת שטויות' ... בבקשה בבקשה אל תזלזלי בגופך.
בין אם מדובר בתופעה פיזיולוגית כזו או אחרת - או רגשית, או רוחנית, זה גופך וזו דרכו לתקשר איתך.
את יכולה להעניק לעצמך אמבטית שמנים חמה ונעימה, להדליק נרות וקטורת, לפנק ולחבק אותך וליצור עבורך מרחב בטוח ומוגן שבו תוכלי לנהל דיאלוג אוהב וכן עם הגוף והבטן. הבטן מדברת... אבל בטח לא שטויות... יש לה דברים מאוד חכמים לספר לך, גם אם מעבר למלים... הקשיבי לכאב.... והניחי לו להיות ולימדי להכיל ולכבד אותו. מעל ומעבר לכל, אם זה ממשיך מעבר ליום-יומיים ו/או הופך בלתי נסבל עבורך, אני ממש ממליצה בחום להיבדק אצל רופא/ה כדי לשלול חלילה בעיה רפואית.
חשוב לי לשתף מחוויתי האישית שגם בגופי התעוררו כאבים ממש קיצוניים ובלתי נסבלים ביום האחרון של הכנס וזה המשיך גם למחרת. עברתי עם עצמי תהליכים רגשיים לא פשוטים וגם תהליך סליחה לגוף שלי שהגיב ככה. הנטורופתית שלי הרגיעה אותי שקרוב לודאי מדובר בפלונטר רגשי שמשתחרר וזה אכן יכול לכאוב באופן חריג ובלתי סביר. היא המליצה על צום של חליטות שמנקות ועל מדיטציה בטבע וזה עזר לי מאוד.
אם הכאב היה ממשיך מעבר ליומיים האלה, גם אני הייתי הולכת להיבדק, אבל זה עבר והיום אני ממשיכה לעבור תהליכים בגוף ובלב ובנפש וגם הרבה בנשמה וברוח, אבל כבר אין תגובות כל-כך קשות.
מאחלת לך בריאות שלמה יקירה, שיהיה בהצלחה וחיבוק חם ממני לשבת שקטה ורגועה.
בין אם מדובר בתופעה פיזיולוגית כזו או אחרת - או רגשית, או רוחנית, זה גופך וזו דרכו לתקשר איתך.
את יכולה להעניק לעצמך אמבטית שמנים חמה ונעימה, להדליק נרות וקטורת, לפנק ולחבק אותך וליצור עבורך מרחב בטוח ומוגן שבו תוכלי לנהל דיאלוג אוהב וכן עם הגוף והבטן. הבטן מדברת... אבל בטח לא שטויות... יש לה דברים מאוד חכמים לספר לך, גם אם מעבר למלים... הקשיבי לכאב.... והניחי לו להיות ולימדי להכיל ולכבד אותו. מעל ומעבר לכל, אם זה ממשיך מעבר ליום-יומיים ו/או הופך בלתי נסבל עבורך, אני ממש ממליצה בחום להיבדק אצל רופא/ה כדי לשלול חלילה בעיה רפואית.
חשוב לי לשתף מחוויתי האישית שגם בגופי התעוררו כאבים ממש קיצוניים ובלתי נסבלים ביום האחרון של הכנס וזה המשיך גם למחרת. עברתי עם עצמי תהליכים רגשיים לא פשוטים וגם תהליך סליחה לגוף שלי שהגיב ככה. הנטורופתית שלי הרגיעה אותי שקרוב לודאי מדובר בפלונטר רגשי שמשתחרר וזה אכן יכול לכאוב באופן חריג ובלתי סביר. היא המליצה על צום של חליטות שמנקות ועל מדיטציה בטבע וזה עזר לי מאוד.
אם הכאב היה ממשיך מעבר ליומיים האלה, גם אני הייתי הולכת להיבדק, אבל זה עבר והיום אני ממשיכה לעבור תהליכים בגוף ובלב ובנפש וגם הרבה בנשמה וברוח, אבל כבר אין תגובות כל-כך קשות.
מאחלת לך בריאות שלמה יקירה, שיהיה בהצלחה וחיבוק חם ממני לשבת שקטה ורגועה.
-
- הודעות: 26
- הצטרפות: 01 פברואר 2006, 21:43
סוף שבוע מעצים במדבר
טוב זו אני שאולי כבר לא כל כך מדברת שטויות (תודה מיכלול ה).
תודה גם לך אהבה לנשמה. אין לי כאבים עזים. אני חושבת שאני מתחילה לעכל כל מיני דברים שעברתי שם - ומתקשה באופן מיוחד לעכל כל מיני תובנות אחרות שקשורות במפגש הזה. יכול להיות שמשם נובע הגוש הזה שמסתובב לי בבטן. מה שמדהים שזה מורגש רק על ידי - מבפנים - וגם קצת מבחוץ, אבל כשביקשתי בעת התחושה מבן זוגי לגעת בבטן - זה מייד פסק. במספר פעמים. והוא כמובן לא הרגיש כלום. כאילו זה משהו שעובר לי בגוף ובחוויה במקביל. עבר כבר מלא זמן. איך זה שאני עדיין לא מעכלת?
ברור שאני אבדוק פיזית אם זה ימשיך עוד.
בינתיים זה התחיל ברביעי האחרון, אם אני לא טועה. אני נותנת לזה עוד יומיים - ואז נראה.
הבוקר נחתי. אחרי הרבה זמן שלא. כולל ארוחת בוקר מפנקת למיטה. איזה תענוג. פתאם הרשתי לעצמי. בדרך כלל כשאני צריכה מנוחה אני מבקשת מבני הבית שיאפשרו לי ולא תמיד זה מצליח. היום החלטתי שאני נחה ולא אמרתי לאף אחד כלום - אבל פתאם כולם התגייסו לאפשר לי את זה. זה היה מדהים.
אני רוצה לאפשר לעצמי לנוח ולשחרר את השיפוט של החוויות שעוברות.
תודה גם לך אהבה לנשמה. אין לי כאבים עזים. אני חושבת שאני מתחילה לעכל כל מיני דברים שעברתי שם - ומתקשה באופן מיוחד לעכל כל מיני תובנות אחרות שקשורות במפגש הזה. יכול להיות שמשם נובע הגוש הזה שמסתובב לי בבטן. מה שמדהים שזה מורגש רק על ידי - מבפנים - וגם קצת מבחוץ, אבל כשביקשתי בעת התחושה מבן זוגי לגעת בבטן - זה מייד פסק. במספר פעמים. והוא כמובן לא הרגיש כלום. כאילו זה משהו שעובר לי בגוף ובחוויה במקביל. עבר כבר מלא זמן. איך זה שאני עדיין לא מעכלת?
ברור שאני אבדוק פיזית אם זה ימשיך עוד.
בינתיים זה התחיל ברביעי האחרון, אם אני לא טועה. אני נותנת לזה עוד יומיים - ואז נראה.
הבוקר נחתי. אחרי הרבה זמן שלא. כולל ארוחת בוקר מפנקת למיטה. איזה תענוג. פתאם הרשתי לעצמי. בדרך כלל כשאני צריכה מנוחה אני מבקשת מבני הבית שיאפשרו לי ולא תמיד זה מצליח. היום החלטתי שאני נחה ולא אמרתי לאף אחד כלום - אבל פתאם כולם התגייסו לאפשר לי את זה. זה היה מדהים.
אני רוצה לאפשר לעצמי לנוח ולשחרר את השיפוט של החוויות שעוברות.
-
- הודעות: 236
- הצטרפות: 27 דצמבר 2006, 13:23
- דף אישי: הדף האישי של רונית_נשר*
סוף שבוע מעצים במדבר
שלום לך מנסה להבין ( ובוודאי שלא מדברת שטויות.... )
במקרים שהגוף מדבר איתנו, כדאי לשאול אותו,
זאת אומרת, אני לא יודעת מהי מערכת היחסים והתקשורת שלך עם הגוף, ואם את בדרך כלל משוחחת איתו,
אבל עכשיו כדאי.
למשל:
הניחי יד רכה, חמה, על הבטן,
עצמי את עינייך, נשמי עמוק, ממש ממש לתוך הבטן,
ושאלי את הבטן:
שלום לך בטן, אני רואה שאת מנסה לאמר לי משהו, מה את אומרת לי?
ופשוט הקשיבי. לתחושות, לרגשות שעולים, למחשבות שיעלו במוחך.
רשמי הכל,
וקראי אח"כ, גם בין השורות, מה בעצם הבטן אומרת לך.
( כנ"ל עם כל חלק בגוף או בנפש שרוצה לשוחח איתנו).
אפשרות נוספת היא כתיבה אינטואיטיבית:
שוב, לנשום עמוק, להכנס פנימה- לקחת מחברת ועט,
ביד הדומיננטית ( אם את ימנית- אז יד ימין, אם שמאלית, אז יד שמאל)
את רושמת שאלה:
משהו כמו- מדוע כואבת לי הבטן? מה עליי לדעת כעת בנוגע לזה?
וביד השנייה ( כן, זו שפחות כותבים בה) - את רושמת תשובות.
כל מה שעולה לך בראש, בלי לצנזר.
גם אם בהתחלה תכתבי : צפרדע ירוקה, אין לי מה לכתוב, בלה בלה בלה...
אחרי כמה שורות את תתחברי.
ואם את זקוקה לתמיכה, לעזרה עם כל הרגשות שעולים ומציגים את עצמם-
תאמרי לנו.
וזכרי ש:
what i feel
i can heal
what i cant feel i cant heal
אז זה מעולה שאת מרגישה וחווה.
שבוע טוב,
רונית נשר
במקרים שהגוף מדבר איתנו, כדאי לשאול אותו,
זאת אומרת, אני לא יודעת מהי מערכת היחסים והתקשורת שלך עם הגוף, ואם את בדרך כלל משוחחת איתו,
אבל עכשיו כדאי.
למשל:
הניחי יד רכה, חמה, על הבטן,
עצמי את עינייך, נשמי עמוק, ממש ממש לתוך הבטן,
ושאלי את הבטן:
שלום לך בטן, אני רואה שאת מנסה לאמר לי משהו, מה את אומרת לי?
ופשוט הקשיבי. לתחושות, לרגשות שעולים, למחשבות שיעלו במוחך.
רשמי הכל,
וקראי אח"כ, גם בין השורות, מה בעצם הבטן אומרת לך.
( כנ"ל עם כל חלק בגוף או בנפש שרוצה לשוחח איתנו).
אפשרות נוספת היא כתיבה אינטואיטיבית:
שוב, לנשום עמוק, להכנס פנימה- לקחת מחברת ועט,
ביד הדומיננטית ( אם את ימנית- אז יד ימין, אם שמאלית, אז יד שמאל)
את רושמת שאלה:
משהו כמו- מדוע כואבת לי הבטן? מה עליי לדעת כעת בנוגע לזה?
וביד השנייה ( כן, זו שפחות כותבים בה) - את רושמת תשובות.
כל מה שעולה לך בראש, בלי לצנזר.
גם אם בהתחלה תכתבי : צפרדע ירוקה, אין לי מה לכתוב, בלה בלה בלה...
אחרי כמה שורות את תתחברי.
ואם את זקוקה לתמיכה, לעזרה עם כל הרגשות שעולים ומציגים את עצמם-
תאמרי לנו.
וזכרי ש:
what i feel
i can heal
what i cant feel i cant heal
אז זה מעולה שאת מרגישה וחווה.
שבוע טוב,
רונית נשר