סיפור הלידה של עפרי

אנונימי

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידה בבית חולים}

עפרי כבר בן שבועיים ונראה שתמיד היה כאן הגוזל האהוב...
כל ההריון עם הפיצפון עבר בשלווה פלוס 25 קילו!
לכבוד הלידה אחותי היקרה הגיעה מהארץ לתקופה של חודש (אנחנו בקנדה) בעיקר בשביל להיות עם יויו בננו הבכור.
ועכשיו ללידה... באלברטה שבקנדה אין מילדות בבתי החולים כך שאם רוצים מילדת זה אומר לידת בית וחור גדול בכיס...
בחרנו ללדת בבית חולים, שבוע 39 יש לי צירצורים כבר חמישה ימים זה מתקרב.
השעה שתיים לפנות בוקר הצירצורים הפכו לצירים איזה כייף זה מתחיל! בשעה שלוש הגענו לבית החולים ולאחר בדיקה קצרה
התברר שאני בפתיחה של 4 בלבד... לא נורא אני מרגישה שהעניינים מתקדמים במהירות ושומרת על אופטימיות.
בן זוגי ואני מטיילים ברחבי בית החולים עולים ויורדים במדרגות עד שיתפנה לנו חדר לידה ואכן בשעה שש בבוקר
נכנסים לחדר הלידה הצירים כבר ממש כואבים והפתיחה 7 מה שדי מאכזב אותי.
הרופאה נכנסת באמצע ציר רציני ביותר מודיעה שהגיעה הזמן לפקוע את המים ופשוט פוקעת. אווווווווווווףףףף!
זה היה הציר היחידי ששכבתי בו על המיטה כי חיפשתי מעט מנוחה והופ התערבו לי בתהליךך הלידה בצורה כל כך גסה.
כמובן שהצירים התחזקו מאוד מאוד ותוך שעה הרגשתי צורך ללחוץ ואכןן הייתי בפתיחה מלאה.
מכאן הכל נהיה מלחיץ ומטורף הרופאה כן כן זו שפקעה... אמרה שהתינוק במצוקה ואני חייבת לדחוף אותו החוצה ומייד,
תוך כדי הלחיצות היא שמה לתינוק וואקום (ללא כל צורך אבל ליתר ביטחון) עוד כמה לחיצות והתינוקי מונח לי על הבטן סגול כולו
אבל זז ונושם. תוך שתי שניות לקחו אותו ממני שאבו לו נוזלים מהראות, נתנו לו חמצן ועוד..
מיד אחרי זה האחות מתקרבת אליי עם מזרק בשביל לזרז את יציאת השלייה. כמובן שסרבתי לקבל את הזריקה והשלייה יצאה בתוך דקה.
עפרי תינוק נפלא, יפיפה ואהוב ואני כל כך מודה על כך, ועדיין אפילו שהלידה הייתה קצרה ויצאתי ממנה ללא תפרים ,טחורים או עניינים אחרים
אני מרגישה שנאנסתי ושגזלו ממני את הזכות לתהליך טבעי לגמרי.
האם אני מגזימה??? האם אני נסחפת??? בבקשה חשוב לי לשמוע מה אתן חושבות.
מקווה שכתבתי ברור אני חצי ישנה.

את לא מגזימה ולא נסחפת.
מאכזב אותי מאד מאד לשמוע שגם במדינה מתקדמת וליברלית כמו קנדה
היחס ללידה הוא כל כך צר אופקים! אוף!
אבל שיהיה מזל טוב והמון אושר

תודה דניאלה.
טוב לי לשמוע שאני לא מגזימה...

זה לא נשמע מוגזם. זה נשמע כאילו לא כיבדו את הרצונות שלך. למעשה, אפילו לא התעניינו בהם. וזה מרגיז.
מקווה שלמרות זאת הצלחת לחוות לידה טובה... ומזל טוב!
<תמר עוד לא ילדה אף פעם. אבל המרגיעון כותב לה "באופן טבעי כולנו שייכים". נחמד מצידו

>

תודה תמר.

מזל טוב @}
ואם זה עוזר - גם לדעתי את לא מגזימה.

יו יו, מזל טוב להורות לעפרי. הסיפור שלך ממש מקומם. את לא מגזימה, האם את יכולה לכתוב מכתב לביה"ח?
בכולופן, תרגישי טוב ותהני מההורות לשניים- עכשיו אתם משפחה!