סיפורי הלידה של נסיכת השום
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תמרהינדי, תודה לך. את קצת מביכה אותי בדברים שאת כותבת... בכל מקרה זה מחזק אותי לקרוא.
לא כל מי שכותבת פה מכירה אותי אישית, ויצא איכשהו שכמה חברות מאוד טובות וחשובות עוברות איתי את התהליך פה, אבל לא רק הן.
אני באמת מתחילה לחשוב שאולי בשלב הסופי של הלידה אהייה במים. אני גם שמעתי וקראתי כבר הרבה פעמים שזה מאוד עוזר.
בלידה של איליאס היה שלב כלשהו בצירים שנכנסתי לאמבטיה, אבל איכשהו המים הלחיצו אותי במקום להרגיע. שזה מאוד מוזר, כי בדרך כלל הדבר שהכי עוזר לי במצבים שהכי מתוח לי או כואב לי זה מים זורמים. אולי זה העניין? אני צריכה שהם יזרמו ולא יעמדו.
אני אשמח לשמוע מה שיש לך להרחיב בעניין!
לא כל מי שכותבת פה מכירה אותי אישית, ויצא איכשהו שכמה חברות מאוד טובות וחשובות עוברות איתי את התהליך פה, אבל לא רק הן.
אני באמת מתחילה לחשוב שאולי בשלב הסופי של הלידה אהייה במים. אני גם שמעתי וקראתי כבר הרבה פעמים שזה מאוד עוזר.
בלידה של איליאס היה שלב כלשהו בצירים שנכנסתי לאמבטיה, אבל איכשהו המים הלחיצו אותי במקום להרגיע. שזה מאוד מוזר, כי בדרך כלל הדבר שהכי עוזר לי במצבים שהכי מתוח לי או כואב לי זה מים זורמים. אולי זה העניין? אני צריכה שהם יזרמו ולא יעמדו.
אני אשמח לשמוע מה שיש לך להרחיב בעניין!
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אתמול היה לי לכבודי מעגל נשים מדהים ומחזק, הוסיף לי הרבה כוח.
הייתי כל כך מרוגשת אחריו, שלא הצלחתי לישון בלילה, ואחר כך גם באו צירים וילד קטן למיטה... אני עכשיו גמורה. אנסה לכתוב על זה עוד מאוחר יותר.
שמחה שיש לי חברות כאלו נותנות ותומכות, ושמחה שיש לי איילת שידעה ויודעת בדיוק מה נכון לי.
הייתי כל כך מרוגשת אחריו, שלא הצלחתי לישון בלילה, ואחר כך גם באו צירים וילד קטן למיטה... אני עכשיו גמורה. אנסה לכתוב על זה עוד מאוחר יותר.
שמחה שיש לי חברות כאלו נותנות ותומכות, ושמחה שיש לי איילת שידעה ויודעת בדיוק מה נכון לי.
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
הייתי היום אצל הרופאת נשים, עשתה לי בדיקה וגינלית
אין שום פתיחה ושום התקצרות.. הצירים הם לגמרי צירי דמה. עוד תזכורת להרגע ולקחת את הזמן.
וחוץ מזה הכל ממש טוב. נמצאת בתנוחה הנכונה עם הראש עמוק בתוך האגן.
עוד יומיים וחצי אמא שלי כאן.
מחרתיים מתחילה שבוע 40.
אין שום פתיחה ושום התקצרות.. הצירים הם לגמרי צירי דמה. עוד תזכורת להרגע ולקחת את הזמן.
וחוץ מזה הכל ממש טוב. נמצאת בתנוחה הנכונה עם הראש עמוק בתוך האגן.
עוד יומיים וחצי אמא שלי כאן.
מחרתיים מתחילה שבוע 40.
סיפורי הלידה של נסיכת השום
וואהו איזה עוצמתי זה מעגל לידה!!!
מבחינתי זה יזכר כאחד הארועים המרגשים בחיי, נתן לי כל כך הרבה כוח וביטחון בדרך שבחרתי.
ותזכורת חשובה לכמה אנשים את יקרה באמת...
מרגיש שאת מתכוננת היטב - כמה זה חשוב להיות בהתכוונות מלאה ללידה, זה לדעתי יש לזה חלק נכבד בהתמודדות עם הכאב, עם היכולת לקבל את מה שיבוא, את מה שאצלך כבר בא....
ללידה הראשונה שלי הייתי מוכנה בכל רמ"ח איברי ונישמתי ואכן היתה לידה מבורכת ומשמעותית.
בלידה השניה הייתי חולה ובכלל לא היתה לי את האפשרות, לאורך כל ההריון, להתכונן כמו שצריך, להיות נוכחת ולצערי זה התבטא בלידה.
היתה לידה טובה ויחסית קצרה, אבל ההתמודדות עם הכאב היתה אחרת. היה לי קשה והרגשתי שהגוף לא מוכן, כמו שהיה יכול להיות...
שמחה שאמא שלך תספיק להגיע, הפיצית בהחלט מחכה לסבתא שלה, שתוכל גם היא(הסבתא) להיות שם בשביל התינוקת שלה...
מבחינתי זה יזכר כאחד הארועים המרגשים בחיי, נתן לי כל כך הרבה כוח וביטחון בדרך שבחרתי.
ותזכורת חשובה לכמה אנשים את יקרה באמת...
מרגיש שאת מתכוננת היטב - כמה זה חשוב להיות בהתכוונות מלאה ללידה, זה לדעתי יש לזה חלק נכבד בהתמודדות עם הכאב, עם היכולת לקבל את מה שיבוא, את מה שאצלך כבר בא....
ללידה הראשונה שלי הייתי מוכנה בכל רמ"ח איברי ונישמתי ואכן היתה לידה מבורכת ומשמעותית.
בלידה השניה הייתי חולה ובכלל לא היתה לי את האפשרות, לאורך כל ההריון, להתכונן כמו שצריך, להיות נוכחת ולצערי זה התבטא בלידה.
היתה לידה טובה ויחסית קצרה, אבל ההתמודדות עם הכאב היתה אחרת. היה לי קשה והרגשתי שהגוף לא מוכן, כמו שהיה יכול להיות...
שמחה שאמא שלך תספיק להגיע, הפיצית בהחלט מחכה לסבתא שלה, שתוכל גם היא(הסבתא) להיות שם בשביל התינוקת שלה...
סיפורי הלידה של נסיכת השום
את קצת מביכה אותי בדברים שאת כותבת...
סליחה לא התכוונתי...(-: פשוט איכשהו מרגישה קירבה מוזרה שכזו...
לילה טוב ורגוע
סליחה לא התכוונתי...(-: פשוט איכשהו מרגישה קירבה מוזרה שכזו...
לילה טוב ורגוע
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
סליחה לא התכוונתי...
את ממש לא צריכה להתנצל... זה גם מאוד תומך בי לשמוע דברים כאלו.
את ממש לא צריכה להתנצל... זה גם מאוד תומך בי לשמוע דברים כאלו.
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אספר קצת על המעגל לידה שהיה לי.
אין לי המון חברות פה בברלין, וחברה קרובה אחת. אבל הצלחתי לחשוב על 8 נשים שאני מעריכה ואוהבת, שהייתי שמחה שיקחו איתי חלק בתהליך הזה.
אני לא עשיתי כלום. רק בחרתי את מי להזמין, וכתבתי על כל אחת טקסט קצר, מאיפה אני מכירה אותה, ומה היא נותנת לי בהכרות שלנו.
איילת אירגנה את כל השאר, כשכל אחת מהמשתתפות גם כן תרמה את חלקה, אם במחשבה, אם בכוונה, אם בלעזור בארגון המקום, בלהכין משהו לשתות או לאכול, וגם איילת הכינה בעצמה נרתיק קטן, ובו כל אחד שמה משהו שבעיניה חשוב שילווה אותי בלידה.
המפגש עצמו היה מורכב מהקדמה כללית שנערכה על ידי איילת, וכמה סבבים בין כלן.
בהתחלה כל אחת סיפרה על חוויה מסויימת או דבר מסויים בחייה שעליו היא רוצה להודות.
אחר כך אני סיפרתי על כל אחת, לפי הטקסט שכתבתי.
אחר כך דיברתי על ההריון של איליאס, על הלידה שלו, על אחרי הלידה, ועל ההריון הזה. ועל הציפיות התקוות והפחדים מהלידה הקרובה. ולאחר מכן נוצרה שיחה שהיתה קשורה למה שסיפרתי.
אחד הסיפורים החזקים והתומכים ביותר, סופר על ידי אחות מקסימה של חברה מקסימה, שפגשתי אותה לראשונה במעגל הזה.
אמרתי שמה שאני הכי מפחדת ממנו בלידה הקרובה זה הכאב.
היא סיפרה שהשתתפה במין התנסות במהלך טיול בניו זילנד או אוסטרליה, אני לא זוכרת בדיוק, של חווית מים.
החוויה היתה מורכבת משתי התנסויות.
המשתתפים היו בקבוצה עם מדריך, שוכבים או יושבים על מעין לוח שטוח על המים.
בפעם הראשונה, הם נאבקו עם המים עד שהצליחו להגיע לחוף מבטחים. תשושים וחסרי אנרגיה.
בפעם השנייה, הם היו צריכים לבטוח במים ולא להתנגד אליהם. תוך כדי, המים סחפו אותם לתוך מערבולת, כשמספרת הסיפור נמצאת בתחתיתה וכל הקבוצה מעליה. אבל היא החליטה לבטוח במים ולשחרר את ההתנגדות, ולבסוף, אכן המים הובלו אותה לחוף מבטחים, בצורה רגוע ומלאת אנרגיות.
מבחינתי, הסיפור הזה הבהיר לי בצורה מאוד מוחשית את איך שעליי להתמודד עם הכאב. אני מודה לה מאוד על הסיפור הזה, ומקווה שזה בסדר שכתבתי אותו פה, פשוט בגלל שלי הוא כל כך עזר, אז נראה לי שהוא יכול לעשות את זה לעוד שיקראו אותו.
כשסיימנו את המעגל היה כבר אחרי שתים עשרה בלילה, ולא הרגשתי כמה אני עייפה עד שיצאנו החוצה. היתה תחושה כאילו אפשר להמשיך לשבת ולדבר עוד שעות ארוכות.
הלכתי בחברתן של כמה חברות, בסופו של דבר נשארתי רק עם חברה אחת, נפרדנו, והגעתי הביתה בערך באחת, גמורה לגמרי מעייפות.
נשכבתי במיטה, ולא הצלחתי להרדם כי שמעתי את הדופק שלי משתולל.
אחרי כמה הרדמויות ויקיצות, התחילו לי צירים, והתרכזתי בלינשום ולהרגיע אותם. תוך כדי, איליאס התעורר, וביקש שנבוא לקחת אותו אלינו, ארש הביא אותו, והוא נצמד אל הגב שלי וליטף אותי, ולא הצליח לחזור לישון בגלל שאני הייתי לא רגוע בגלל הכאבים...
בסוף הוא נרדם, וגם אני שקעתי במין שינה מוזרה, ואז התעורר לפנות בוקר עם הזריחה וביקש ללכת למטבח לאכול ארוחת בוקר. בסוף אמרתי לו שאם הוא רוצה לקום למטבח שילך לבד, כי זה עוד מוקדם מדיי, אבל שאני יכולה להביא לו בננה למיטה. וזה מה שהיה, אכל את הבננה וחזר לישון.
אני לא הצלחתי לישון כמו שצריך בלילה הזה, ואתמול היה לי יום קצת ישנוני, אבל רגוע ונעים.
הלילה הזה ישנתי יחסית טוב.
בשבוע האחרון איליאס עובר אלינו כל לילה בשלב מסויים, ואז נצמד מחבק ומלטף אותי לכל אורכו. אני חושבת שהוא ממש מרגיש ומודע לשינוי המתקרב. אני כל כך אוהבת אותו, חושבת שהוא כל כך בוגר ומקסים, ושמחה שאנחנו עומדים לעבור את השינוי הזה עכשיו ולא קודם. ולא מאוחר יותר...
אין לי המון חברות פה בברלין, וחברה קרובה אחת. אבל הצלחתי לחשוב על 8 נשים שאני מעריכה ואוהבת, שהייתי שמחה שיקחו איתי חלק בתהליך הזה.
אני לא עשיתי כלום. רק בחרתי את מי להזמין, וכתבתי על כל אחת טקסט קצר, מאיפה אני מכירה אותה, ומה היא נותנת לי בהכרות שלנו.
איילת אירגנה את כל השאר, כשכל אחת מהמשתתפות גם כן תרמה את חלקה, אם במחשבה, אם בכוונה, אם בלעזור בארגון המקום, בלהכין משהו לשתות או לאכול, וגם איילת הכינה בעצמה נרתיק קטן, ובו כל אחד שמה משהו שבעיניה חשוב שילווה אותי בלידה.
המפגש עצמו היה מורכב מהקדמה כללית שנערכה על ידי איילת, וכמה סבבים בין כלן.
בהתחלה כל אחת סיפרה על חוויה מסויימת או דבר מסויים בחייה שעליו היא רוצה להודות.
אחר כך אני סיפרתי על כל אחת, לפי הטקסט שכתבתי.
אחר כך דיברתי על ההריון של איליאס, על הלידה שלו, על אחרי הלידה, ועל ההריון הזה. ועל הציפיות התקוות והפחדים מהלידה הקרובה. ולאחר מכן נוצרה שיחה שהיתה קשורה למה שסיפרתי.
אחד הסיפורים החזקים והתומכים ביותר, סופר על ידי אחות מקסימה של חברה מקסימה, שפגשתי אותה לראשונה במעגל הזה.
אמרתי שמה שאני הכי מפחדת ממנו בלידה הקרובה זה הכאב.
היא סיפרה שהשתתפה במין התנסות במהלך טיול בניו זילנד או אוסטרליה, אני לא זוכרת בדיוק, של חווית מים.
החוויה היתה מורכבת משתי התנסויות.
המשתתפים היו בקבוצה עם מדריך, שוכבים או יושבים על מעין לוח שטוח על המים.
בפעם הראשונה, הם נאבקו עם המים עד שהצליחו להגיע לחוף מבטחים. תשושים וחסרי אנרגיה.
בפעם השנייה, הם היו צריכים לבטוח במים ולא להתנגד אליהם. תוך כדי, המים סחפו אותם לתוך מערבולת, כשמספרת הסיפור נמצאת בתחתיתה וכל הקבוצה מעליה. אבל היא החליטה לבטוח במים ולשחרר את ההתנגדות, ולבסוף, אכן המים הובלו אותה לחוף מבטחים, בצורה רגוע ומלאת אנרגיות.
מבחינתי, הסיפור הזה הבהיר לי בצורה מאוד מוחשית את איך שעליי להתמודד עם הכאב. אני מודה לה מאוד על הסיפור הזה, ומקווה שזה בסדר שכתבתי אותו פה, פשוט בגלל שלי הוא כל כך עזר, אז נראה לי שהוא יכול לעשות את זה לעוד שיקראו אותו.
כשסיימנו את המעגל היה כבר אחרי שתים עשרה בלילה, ולא הרגשתי כמה אני עייפה עד שיצאנו החוצה. היתה תחושה כאילו אפשר להמשיך לשבת ולדבר עוד שעות ארוכות.
הלכתי בחברתן של כמה חברות, בסופו של דבר נשארתי רק עם חברה אחת, נפרדנו, והגעתי הביתה בערך באחת, גמורה לגמרי מעייפות.
נשכבתי במיטה, ולא הצלחתי להרדם כי שמעתי את הדופק שלי משתולל.
אחרי כמה הרדמויות ויקיצות, התחילו לי צירים, והתרכזתי בלינשום ולהרגיע אותם. תוך כדי, איליאס התעורר, וביקש שנבוא לקחת אותו אלינו, ארש הביא אותו, והוא נצמד אל הגב שלי וליטף אותי, ולא הצליח לחזור לישון בגלל שאני הייתי לא רגוע בגלל הכאבים...
בסוף הוא נרדם, וגם אני שקעתי במין שינה מוזרה, ואז התעורר לפנות בוקר עם הזריחה וביקש ללכת למטבח לאכול ארוחת בוקר. בסוף אמרתי לו שאם הוא רוצה לקום למטבח שילך לבד, כי זה עוד מוקדם מדיי, אבל שאני יכולה להביא לו בננה למיטה. וזה מה שהיה, אכל את הבננה וחזר לישון.
אני לא הצלחתי לישון כמו שצריך בלילה הזה, ואתמול היה לי יום קצת ישנוני, אבל רגוע ונעים.
הלילה הזה ישנתי יחסית טוב.
בשבוע האחרון איליאס עובר אלינו כל לילה בשלב מסויים, ואז נצמד מחבק ומלטף אותי לכל אורכו. אני חושבת שהוא ממש מרגיש ומודע לשינוי המתקרב. אני כל כך אוהבת אותו, חושבת שהוא כל כך בוגר ומקסים, ושמחה שאנחנו עומדים לעבור את השינוי הזה עכשיו ולא קודם. ולא מאוחר יותר...
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
עכשיו קראתי את הסיפור הראשון, אין לי יותר מדי מה לומר, מזל טוב כבר לא רלוונטי אבל זה באמת כיף לדעת שמישהו קורא, אז @}
(אגב, ממה שאת כתבת, אני דווקא לא ראיתי כאב יותר מסיפורי לידה אחרים, מה שכן ראיתי זה קשר מאוד קרוב עם בן הזוג.)
(אגב, ממה שאת כתבת, אני דווקא לא ראיתי כאב יותר מסיפורי לידה אחרים, מה שכן ראיתי זה קשר מאוד קרוב עם בן הזוג.)
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
עכשיו קראתי את כל שאר הדף. אני רואה שבאתי בדיוק בזמן, לפני האקשן
אז אני מאחלת לך לידה בדיוק כמו שאת רוצה @} ומחכה להמשך...
אז אני מאחלת לך לידה בדיוק כמו שאת רוצה @} ומחכה להמשך...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה תודה תודה!
מעניין שמה שראית זה קשר קרוב עם בן הזוג. שמחה לשמוע את זה. אני גם מרגישה ככה לפעמים... לפעמים אני חושבת שבגלל שכל אחד מאתנו מדבר שפה אחרת ומתקשרים בכלל בשפה שלישית, אז אנחנו חייבים שיהיה בינינו קשר קרוב שמעבר לשפה.
מעניין שמה שראית זה קשר קרוב עם בן הזוג. שמחה לשמוע את זה. אני גם מרגישה ככה לפעמים... לפעמים אני חושבת שבגלל שכל אחד מאתנו מדבר שפה אחרת ומתקשרים בכלל בשפה שלישית, אז אנחנו חייבים שיהיה בינינו קשר קרוב שמעבר לשפה.
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
קוראת@} @}
מקסים המעגל לידה והסיפור. גם לי עוזר סיפורים כאלה ויזואליים.
מקסים המעגל לידה והסיפור. גם לי עוזר סיפורים כאלה ויזואליים.
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מצאתי עכשיו את הרשימה שהכנתי- דברים שצריך לקחת לבית חולים, ללידה של איליאס.
מחקתי כמה דברים שהיו לגמרי מיותרים, כמו חזיית הנקה, הוספתי ממש מעט, והדפסתי.
במקרה, טפו טפו טפו, שלא יהיה, שנצטרך ללכת לבית חולים, אז יהיה ככה יותר קל. היא באנגלית, כך שכלנו נוכל להעזר בה.
והוספתי חלק גדול ומודגש- להבהיר לצוות שאני רוצה להשתחרר הביתה שעתיים שלוש לאחר הלידה!!!
אבל זה לא הולך לקרות הרי, אני בטוחה שהכל ילך בסדר. זה פשוט מרגיע שטיפלתי בזה...
מחקתי כמה דברים שהיו לגמרי מיותרים, כמו חזיית הנקה, הוספתי ממש מעט, והדפסתי.
במקרה, טפו טפו טפו, שלא יהיה, שנצטרך ללכת לבית חולים, אז יהיה ככה יותר קל. היא באנגלית, כך שכלנו נוכל להעזר בה.
והוספתי חלק גדול ומודגש- להבהיר לצוות שאני רוצה להשתחרר הביתה שעתיים שלוש לאחר הלידה!!!
אבל זה לא הולך לקרות הרי, אני בטוחה שהכל ילך בסדר. זה פשוט מרגיע שטיפלתי בזה...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
היום מתחיל שבוע 40... מחר אמא שלי מגיעה!!!!!!!!
-
- הודעות: 63
- הצטרפות: 12 מאי 2004, 21:48
- דף אישי: הדף האישי של עז_הרים*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
ראית את למה לא ללחוץ בלידה ?
אוהבת
אוהבת
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה, זה מלמד עוד משהו לקראת הלידה!
סיפורי הלידה של נסיכת השום
בהצלחה!!! אל תשאירי אותנו יותר מידי במתח....
כשהלידה תתחיל תתני סימן שנדליק לך נר למזל וברכה.
ד"ש לאמא (-:
כשהלידה תתחיל תתני סימן שנדליק לך נר למזל וברכה.
ד"ש לאמא (-:
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אל תשאירי אותנו יותר מידי במתח
אני יודעת שזה נכתב מתוך רצון לעזור, אבל לדעתי - תשאירי גם תשאירי. כשהלידה מתחילה הפוקוס צריך לעבור פנימה, ויותר קל ואינטימי כשרק מעט אנשים קרובים יודעים מה קורה.
אני יודעת שזה נכתב מתוך רצון לעזור, אבל לדעתי - תשאירי גם תשאירי. כשהלידה מתחילה הפוקוס צריך לעבור פנימה, ויותר קל ואינטימי כשרק מעט אנשים קרובים יודעים מה קורה.
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה לשתיכן!
אני מניחה שאראה תוך כדי מה הכי מתאים. יש מצבים שאכן יותר מתאים לי לשמור דברים רק בסביבה האינטימית, ויש מצבים שהשיתוף מוציא ולוקח דברים שעוזרים לי להתקדם.
אני מניחה שאראה תוך כדי מה הכי מתאים. יש מצבים שאכן יותר מתאים לי לשמור דברים רק בסביבה האינטימית, ויש מצבים שהשיתוף מוציא ולוקח דברים שעוזרים לי להתקדם.
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
לדעתי - תשאירי גם תשאירי. כשהלידה מתחילה הפוקוס צריך לעבור פנימה, ויותר קל ואינטימי כשרק מעט אנשים קרובים יודעים מה קורה.
@}@}@}
@}@}@}
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אני מניחה שאראה תוך כדי מה הכי מתאים. יש מצבים שאכן יותר מתאים לי לשמור דברים רק בסביבה האינטימית, ויש מצבים שהשיתוף מוציא ולוקח דברים שעוזרים לי להתקדם
נכון. לפעמים גם הידיעה שיש עוד נשים שאיתך לא במימד הפיזי מאד מחזקת ומעצימה.
נכון. לפעמים גם הידיעה שיש עוד נשים שאיתך לא במימד הפיזי מאד מחזקת ומעצימה.
סיפורי הלידה של נסיכת השום
_אל תשאירי אותנו יותר מידי במתח....
כשהלידה תתחיל תתני סימן שנדליק לך נר למזל וברכה._
הכוונה שלי היתה עידכון ,ורק אם מתאים ,בתחילת הדרך. כשמתחילים הצירים ויודעים שהלידה תתרחש דיי בקרוב. לרגע לא חשבתי על עידכון שוטף לא במהלך הלידה וגם לא בימים שאחריה.
אני בטוחה שההתכנסות פנימה תגיע מאליה ואין אף סיבה שבעולם לחפש משהו מחוץ לעצמך...
אלו רגעי הכאן ועכשיו הכי אוטנטים שיש ועליהם לא מוותרים.
אני זוכרת מהבלידות שלי, שכל הסחת דעת הכי קטנה, ממש ממש הפריעה לי. לא דיבורים מסביב, לא מוסיקה, כמה שפחות אור ורוב הזמן עיניים עצומות...פשוט נכנסים לתוך הנפש פנימה
איך היה המפגש עם אמא , כמה זמן לא התראתן?
כשהלידה תתחיל תתני סימן שנדליק לך נר למזל וברכה._
הכוונה שלי היתה עידכון ,ורק אם מתאים ,בתחילת הדרך. כשמתחילים הצירים ויודעים שהלידה תתרחש דיי בקרוב. לרגע לא חשבתי על עידכון שוטף לא במהלך הלידה וגם לא בימים שאחריה.
אני בטוחה שההתכנסות פנימה תגיע מאליה ואין אף סיבה שבעולם לחפש משהו מחוץ לעצמך...
אלו רגעי הכאן ועכשיו הכי אוטנטים שיש ועליהם לא מוותרים.
אני זוכרת מהבלידות שלי, שכל הסחת דעת הכי קטנה, ממש ממש הפריעה לי. לא דיבורים מסביב, לא מוסיקה, כמה שפחות אור ורוב הזמן עיניים עצומות...פשוט נכנסים לתוך הנפש פנימה
איך היה המפגש עם אמא , כמה זמן לא התראתן?
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אני באמת לא יודעת איך זה יהיה, כמו הכל, אני מעדיפה שיהיו לי את כל האפשרויות, וברגע האמת, אחליט.
אצלי דוקא הרבה פעמים השיתוף מאוד עוזר לי להתקדם. כאילו מוציא החוצה את הדברים הלא נעימים, ולשמוע לקרוא או לראות שיש בי תמיכה, עוזר לי להתקדם.
אבל באמת גם קורה בחוויות מסויימות מאוד אינטימיות שדברים מתקדמים יותר מהר כששומרים אותם רק לסביבה הקרובה.
נראה מה יהיה...
המפגש ועד עכשיו הלהיות עם אמא שלי מעולה, אני מרגישה הרבה יותר רגועה ושמחה, ובמצב רוח טוב. ואיליאס מאושר לגמרי ממנה! הוא כל כך התרגש!!!
אנחנו לא התראנו מפברואר, כמעט חצי שנה.
מאתמול משלשלת... הפנים הצוואר והאף נפוחים... המיילדת אמרה אתמול שהתינוקת ממש ממש עמוק באגן. ויש לי כאבים- צירים מדיי פעם, אבל לא סדירים.
ממשיכה לנסות ולהתמקד בזה שאלד בתאריך, אם תבוא לפני, זו תהייה הפתעה...
אצלי דוקא הרבה פעמים השיתוף מאוד עוזר לי להתקדם. כאילו מוציא החוצה את הדברים הלא נעימים, ולשמוע לקרוא או לראות שיש בי תמיכה, עוזר לי להתקדם.
אבל באמת גם קורה בחוויות מסויימות מאוד אינטימיות שדברים מתקדמים יותר מהר כששומרים אותם רק לסביבה הקרובה.
נראה מה יהיה...
המפגש ועד עכשיו הלהיות עם אמא שלי מעולה, אני מרגישה הרבה יותר רגועה ושמחה, ובמצב רוח טוב. ואיליאס מאושר לגמרי ממנה! הוא כל כך התרגש!!!
אנחנו לא התראנו מפברואר, כמעט חצי שנה.
מאתמול משלשלת... הפנים הצוואר והאף נפוחים... המיילדת אמרה אתמול שהתינוקת ממש ממש עמוק באגן. ויש לי כאבים- צירים מדיי פעם, אבל לא סדירים.
ממשיכה לנסות ולהתמקד בזה שאלד בתאריך, אם תבוא לפני, זו תהייה הפתעה...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
עדיין בהריון.....
אתמול צילמנו תמונות, ולא האמנתי כמה שהבטן שלי גדולה.
אמא שלי אומרת שלפי הנפיחות בפנים זה נראה שזה ממש קרוב. יש לי גם כל הזמן כאבים... אבל לא סדירים, ולא מתמשכים.
יש פה ימים חמים מאוד. אתמול היינו באגם, ושחיתי קצת, וזה היה מאוד מצנן ונעים.
התחלתי רק עכשיו... לפני כמה ימים, לעשות קצת מסג' עם שמן שקדים בצלקת. האיזור שם מרגיש רגיש מאוד.. מקווה שאם אקרע אז זה לא יהיה יותר מדיי.
את איליאס ילדתי יומיים לפני התאריך. זה אומר שאם זה אותו הדבר, אז מחר אני אמורה ללדת... אבל גם היום יהיה יום נפלא ללדת!...
אתמול צילמנו תמונות, ולא האמנתי כמה שהבטן שלי גדולה.
אמא שלי אומרת שלפי הנפיחות בפנים זה נראה שזה ממש קרוב. יש לי גם כל הזמן כאבים... אבל לא סדירים, ולא מתמשכים.
יש פה ימים חמים מאוד. אתמול היינו באגם, ושחיתי קצת, וזה היה מאוד מצנן ונעים.
התחלתי רק עכשיו... לפני כמה ימים, לעשות קצת מסג' עם שמן שקדים בצלקת. האיזור שם מרגיש רגיש מאוד.. מקווה שאם אקרע אז זה לא יהיה יותר מדיי.
את איליאס ילדתי יומיים לפני התאריך. זה אומר שאם זה אותו הדבר, אז מחר אני אמורה ללדת... אבל גם היום יהיה יום נפלא ללדת!...
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
- דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
גם אני קוראת....
את כותבת מקסים. וכולי במתח S-:
שתהיה לך לידה נהדרת, בדיוק כמו שמתאים לך!
אני אמנם לא רואה את האף הנפוח, אבל מבחינתי זה:
אבל גם היום יהיה יום נפלא ללדת!
אומר הכל... D-:
את כותבת מקסים. וכולי במתח S-:
שתהיה לך לידה נהדרת, בדיוק כמו שמתאים לך!
אני אמנם לא רואה את האף הנפוח, אבל מבחינתי זה:
אבל גם היום יהיה יום נפלא ללדת!
אומר הכל... D-:
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה רוניתה!
עדיין בהריון.........
עדיין בהריון.........
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אז הגיע תאריך הלידה המשוער, עדיין שום סימן ללידה. איפה שהו אני גם מפסיקה לחכות, וכבר לא כל כך מתרגשת מכל מיחוש שדומה לציר. אולי כבר נראה לי כאילו זה לא הולך להגיע אף פעם...
סוף שבוע 40. תחילת שבוע 41!..................
סוף שבוע 40. תחילת שבוע 41!..................
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
טאו להורות כתבה לי בדף הריון בשבוע 41
_היי נסיכה
לדעתי מקור הקושי הוא כרגיל בראש. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים ושוכחים שאנחנו המצאנו את השעון ואת חישובי הזמן.
לתינוק אין שעון בבטן ולא יומן פגישות.
הלידה היא תהליך סיום ההריון והיא לא מתחלקת לשלושה חלקים כמו בצבא אלה למיליון רגעים משתנים .
את הסטיסטיקה של 9 ירחי הלידה המקראית שיבשנו מזמן.
ראשית , מאז המצאת נורת החשמל ,אנחנו לא מנהלים את חיינו על פי מחזור הירח ולא הולכים לישון עם שקיעת החמה ומתעוררים עם קריאת השכווי. מחזור היום לילה שלנו משובש.
מחזור החיים ההורמונליים שלנו לא מסודר.
שנית אנשי המדבר נוודים, (משוטטים לא חובבים כמונו )אכלו אחרת וניזונו מבשר רק בשלושת הרגלים ולא צרכו גלולות הורמונים מגיל 16- וכו'
הם חישבו את ההריון מהרחצה החודשית לאחר הנידה ( מקוה) בלשון חז"לנו ולא מתאריך הוסת והסתכלו על הירח להערכת גיל ההריון.
הסטיסטיקה המודרנית מצביעה על כך שרוב הנשים יילדו כ4-7 ימים לאחר תאריך הלידה המשוער, רק אם יתנו להם !!!!
כאשר האמא בריאה והשיליה ממשיכה לתפקד היטב , לעובר יש מסרים שהכל בסדר ולא דוחק בו משהו למהר ( חיידקים או פיטריות)הוא מאפשר לאמא לנוח ולהתכונן לקראתו .
הוא מפריש לאט את ההורמונים, שהם ביטוי לבשלות העוברית ומשנה את האיזון העדין שקיים בהריון בין האם לילוד ומביא את הציר ההורמונלי שלה להתכוונות .בפשטות השליה אינה מגיבה הורמונלית בשל התעייפותה ויותרת המוח מתחילה להפריש אוקסיטוצין.
כאשר אנחנו מפעילות את החלק הקדמי של המוח בחשיבה, קריאה ודיבור אנחנו מפחיתות את הפעילות של החלק האחורי שבו נמצאת הבלוטה הרגישה הזו.
לצערי הלחץ והמתח שנוצר בעקבות הבדיקות והבירורים בהריון גם מעלה את רמת האדרנלין .
כשאנחנו מפחדות ומרגישות שאין לנו תנאים בטוחים ללדת אנחנו דוחות את הלידה בדומה לכל יונק בטבע.
מה לעשות?
א. להיסתכל על הירח .
ב. לישון בזמן ולקום בזריחה.
ג. לאכול טוב רצוי עלים , פירות , זרעים והימנע מלשתות חלב פרה.
ד. לנשום ולהרגיש את החוויה של ההריון ואת הרגע. עוד מעט ההריון יסתיים ואת תתגעגעי לתחושה הנפלאה של הפלא שמשתולל בביטנך.
להימנע מאנשים לחוצים . זה מדבק!!!!_
_היי נסיכה
לדעתי מקור הקושי הוא כרגיל בראש. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים ושוכחים שאנחנו המצאנו את השעון ואת חישובי הזמן.
לתינוק אין שעון בבטן ולא יומן פגישות.
הלידה היא תהליך סיום ההריון והיא לא מתחלקת לשלושה חלקים כמו בצבא אלה למיליון רגעים משתנים .
את הסטיסטיקה של 9 ירחי הלידה המקראית שיבשנו מזמן.
ראשית , מאז המצאת נורת החשמל ,אנחנו לא מנהלים את חיינו על פי מחזור הירח ולא הולכים לישון עם שקיעת החמה ומתעוררים עם קריאת השכווי. מחזור היום לילה שלנו משובש.
מחזור החיים ההורמונליים שלנו לא מסודר.
שנית אנשי המדבר נוודים, (משוטטים לא חובבים כמונו )אכלו אחרת וניזונו מבשר רק בשלושת הרגלים ולא צרכו גלולות הורמונים מגיל 16- וכו'
הם חישבו את ההריון מהרחצה החודשית לאחר הנידה ( מקוה) בלשון חז"לנו ולא מתאריך הוסת והסתכלו על הירח להערכת גיל ההריון.
הסטיסטיקה המודרנית מצביעה על כך שרוב הנשים יילדו כ4-7 ימים לאחר תאריך הלידה המשוער, רק אם יתנו להם !!!!
כאשר האמא בריאה והשיליה ממשיכה לתפקד היטב , לעובר יש מסרים שהכל בסדר ולא דוחק בו משהו למהר ( חיידקים או פיטריות)הוא מאפשר לאמא לנוח ולהתכונן לקראתו .
הוא מפריש לאט את ההורמונים, שהם ביטוי לבשלות העוברית ומשנה את האיזון העדין שקיים בהריון בין האם לילוד ומביא את הציר ההורמונלי שלה להתכוונות .בפשטות השליה אינה מגיבה הורמונלית בשל התעייפותה ויותרת המוח מתחילה להפריש אוקסיטוצין.
כאשר אנחנו מפעילות את החלק הקדמי של המוח בחשיבה, קריאה ודיבור אנחנו מפחיתות את הפעילות של החלק האחורי שבו נמצאת הבלוטה הרגישה הזו.
לצערי הלחץ והמתח שנוצר בעקבות הבדיקות והבירורים בהריון גם מעלה את רמת האדרנלין .
כשאנחנו מפחדות ומרגישות שאין לנו תנאים בטוחים ללדת אנחנו דוחות את הלידה בדומה לכל יונק בטבע.
מה לעשות?
א. להיסתכל על הירח .
ב. לישון בזמן ולקום בזריחה.
ג. לאכול טוב רצוי עלים , פירות , זרעים והימנע מלשתות חלב פרה.
ד. לנשום ולהרגיש את החוויה של ההריון ואת הרגע. עוד מעט ההריון יסתיים ואת תתגעגעי לתחושה הנפלאה של הפלא שמשתולל בביטנך.
להימנע מאנשים לחוצים . זה מדבק!!!!_
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
הבעייה היא רק שכרגע הזריחה היא בשלוש- ארבע לפנות בוקר... את שאר העצות הנפלאות אנסה ליישם כמה שיותר. (חלק אולי כבר מיישמת)
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
_לצערי הלחץ והמתח שנוצר בעקבות הבדיקות והבירורים בהריון גם מעלה את רמת האדרנלין .
כשאנחנו מפחדות ומרגישות שאין לנו תנאים בטוחים ללדת אנחנו דוחות את הלידה בדומה לכל יונק בטבע._
מאז שאמא שלי פה אני מרגישה רוגע אין סופי..... ואני כבר דיי הרבה זמן גם מרגישה שיש לי את התנאים הכי מעולים ללדת בהם, בגלל שבחרתי בלידת בית. ואגב, בלידה הראשונה, הרגשתי הרבה לחץ ומתח, וחוסר נוחות. הצירים הגיעו יומיים לפני התאריך, אבל בעיניי בגלל זה בדיוק הלידה היתה לי כל כך ארוכה וקשה.
כשאנחנו מפחדות ומרגישות שאין לנו תנאים בטוחים ללדת אנחנו דוחות את הלידה בדומה לכל יונק בטבע._
מאז שאמא שלי פה אני מרגישה רוגע אין סופי..... ואני כבר דיי הרבה זמן גם מרגישה שיש לי את התנאים הכי מעולים ללדת בהם, בגלל שבחרתי בלידת בית. ואגב, בלידה הראשונה, הרגשתי הרבה לחץ ומתח, וחוסר נוחות. הצירים הגיעו יומיים לפני התאריך, אבל בעיניי בגלל זה בדיוק הלידה היתה לי כל כך ארוכה וקשה.
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
ובדיקות עשיתי אולי שלוש או ארבע כל ההריון הזה......
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אני כותבת היום בהמשכים...
הלכתי היום המון המון המון ברגל. יש לי כרגע מליוני התכווצויות, בגב, בבטן ובירכיים. הלידה הקודמת היתה אחרי יומיים של הליכות מרובות.
אבל איכשהו אני כבר פחות מצפה לזה כל רגע...
משהו מעניין, מכל מה שאני קוראת מכותבות אחרות פה- השאלה הנפוצה של- נו, כבר ילדת? בדרך כלל מאוד מעצבנת את כלן.
אצלי לא. זה איכשהו דוקא עושה ההפך, כאילו נותן לי תחושה שאני לא לבד. אני אפילו מרגישה שזה תומך בי!... נראה, אולי אם הלידה תתאחר מאוד, אז זה ישתנה...
הלכתי היום המון המון המון ברגל. יש לי כרגע מליוני התכווצויות, בגב, בבטן ובירכיים. הלידה הקודמת היתה אחרי יומיים של הליכות מרובות.
אבל איכשהו אני כבר פחות מצפה לזה כל רגע...
משהו מעניין, מכל מה שאני קוראת מכותבות אחרות פה- השאלה הנפוצה של- נו, כבר ילדת? בדרך כלל מאוד מעצבנת את כלן.
אצלי לא. זה איכשהו דוקא עושה ההפך, כאילו נותן לי תחושה שאני לא לבד. אני אפילו מרגישה שזה תומך בי!... נראה, אולי אם הלידה תתאחר מאוד, אז זה ישתנה...
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
- דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
נו, כבר ילדת?
סיפורי הלידה של נסיכת השום
נו, כבר ילדת?
(-: ....
יש לך שיעור בסבלנות... אוטוטו, כשתהפכי אמא לשניים תזדקקי לזה הרבה יותר...
לידה קלה, מהירה (לא מידי) וזורמת...
(-: ....
יש לך שיעור בסבלנות... אוטוטו, כשתהפכי אמא לשניים תזדקקי לזה הרבה יותר...
לידה קלה, מהירה (לא מידי) וזורמת...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה...
לא, בינתיים לא... מוצאת את עצמי עושה תכניות בהתעלמות מוחלטת מזה שאני אמורה ללדת כל רגע... אולי זה סימן טוב?...
חייבת לומר שאני מאוד נהנית מהזמן הזה, כאילו ירד ממני לחץ. ההריון כאילו כבר נגמר, והלידה עדיין לא הגיעה. זה כאילו מין זמן ביניים שנותן לי לפנק את עצמי בצורה אגואיסטית... וגם נורא כיף בשלושה, להתעורר בבוקר ביחד, ולהתחבק כמה דקות ארוכות במיטה.
לא, בינתיים לא... מוצאת את עצמי עושה תכניות בהתעלמות מוחלטת מזה שאני אמורה ללדת כל רגע... אולי זה סימן טוב?...
חייבת לומר שאני מאוד נהנית מהזמן הזה, כאילו ירד ממני לחץ. ההריון כאילו כבר נגמר, והלידה עדיין לא הגיעה. זה כאילו מין זמן ביניים שנותן לי לפנק את עצמי בצורה אגואיסטית... וגם נורא כיף בשלושה, להתעורר בבוקר ביחד, ולהתחבק כמה דקות ארוכות במיטה.
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
הלכתי היום ואתמול המון המון ברגל. הערב היו לי התכווצויות ממש כואבות בירכיים שהתחברו עם הבטן. נחתי קצת, ובינתיים זה עבר.
תוך כדי ההליכות גם היו לי קצת צירים, אבל הפסיקו.
תוך כדי ההליכות גם היו לי קצת צירים, אבל הפסיקו.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מה, לא ילדת עדיין?
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
וואי, לא ידעתי שזה כל-כך קרוב. שיהיה בהצלחה
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה
יש לי היום פגישה עם המיילדת, אני אבקש ממנה לעשות לי שוב אקופונטורה. אם זה לא יזרז, אז זה בטח ירגיע.
אני חושבת שאולי ההליכות המרובות שלי ביומיים האחרונים היו אגרסיביות מדיי. אולי צריך ללכת שעתיים, לנוח, ואז אולי ללכת עוד אם ישאר כוח. אבל גם לשמור את הכוח, ולא להתרוקן לגמרי מההליכות, כי אז אם תבוא לידה, לא יהיו לי כוחות להתמודד אתה.
יש לי היום פגישה עם המיילדת, אני אבקש ממנה לעשות לי שוב אקופונטורה. אם זה לא יזרז, אז זה בטח ירגיע.
אני חושבת שאולי ההליכות המרובות שלי ביומיים האחרונים היו אגרסיביות מדיי. אולי צריך ללכת שעתיים, לנוח, ואז אולי ללכת עוד אם ישאר כוח. אבל גם לשמור את הכוח, ולא להתרוקן לגמרי מההליכות, כי אז אם תבוא לידה, לא יהיו לי כוחות להתמודד אתה.
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
גם ממני. עכשיו בביקור בארץ אני כמעט שלא מגיעה למחשב אז ישר נכנסתי לראות מה איתך....@}
-
- הודעות: 360
- הצטרפות: 02 מרץ 2008, 09:21
- דף אישי: הדף האישי של טאו_להורות*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
היי נסיכה
איתך לאורך כל הדרך
איתך לאורך כל הדרך
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
עכשיו בביקור בארץ אני כמעט שלא מגיעה למחשב אז ישר נכנסתי לראות מה איתך
תודה! חמודה... מקווה שיש לכם ביקור שקט ומהנה!
איתך לאורך כל הדרך
תודה!
האמת שהיום אני צריכה תמיכה יותר מעד עכשיו... היינו היום בגן שעשועים, והגיע מכר של ארש עם ביתו הגדולה, וסיפר שאשתו שהיתה אמורה ללדת כמה ימים אחרי כבר ילדה לפני יומיים, כלומר, בתאריך שאני הייתי אמורה ללדת... ובמשך כל ההריון, כל פעם שראיתי אותה, היה נדמה לי שאני בשלב הרבה יותר מתקדם ממנה... אחר כך הלכתי לפגישה עם המיילדת, ואמא שלי וארש סיפרו לי שהיא הגיעה עם התינוקת בת היומיים לגן שעשועים. לא יכולה לעצור את עצמי. אני מלאת קנאה...
לפחות הם סיפרו שהיתה לה גם לידת בית, כל הסיפור היה שעתיים, קל ונפלא, וארש אמר שהיא היתה נראית מאושרת.
אצל המיילדת עשיתי אקופונטורה, דוקא הפעם זה הרגיש לי ממש טוב, המיילדת שלי היא מקסימה, הרגישה את התינוקת בסבלנות, הצלחתי לנוח שם ולהרגע.
היא אמרה שנראה שהיום זה לא הולך לקרות (זה היה בבוקר) כי היא לא לגמרי לגמרי למטה, אבל שזה שינוי שיכול לקרות ביום.
שאלתי אותה מה קורה אם אחרי שבועיים התינוקת לא באה, היא אמרה שאז אני חייבת ללכת לבית חולים, ושעד אז היא יכולה לעזור לי באקופונטורה ותרופות הומאופטיות לזירוז הלידה, ומעכשיו אני פוגשת אותה כל יומיים- שלושה. גם לעשות ביקורת סי טי ג'י.
אני כל כך רוצה לפגוש אותה כבר, לראות איך היא נראית, לחבק אותה, להניק אותה, לטייל איתה במנשא, להתחיל לראות את התכונות אופי הראשונות שלה, את החיוך הראשון שלה, הצחוק הראשון שלה... רוצה כבר שזה יתחיל. הייתי כל כך משוכנעת שבשלב הזה היא כבר תהייה לי בחיבוק בין הזרועות.
כל כך רוצה לפגוש אותך כבר! בואי!!!....
תודה! חמודה... מקווה שיש לכם ביקור שקט ומהנה!
איתך לאורך כל הדרך
תודה!
האמת שהיום אני צריכה תמיכה יותר מעד עכשיו... היינו היום בגן שעשועים, והגיע מכר של ארש עם ביתו הגדולה, וסיפר שאשתו שהיתה אמורה ללדת כמה ימים אחרי כבר ילדה לפני יומיים, כלומר, בתאריך שאני הייתי אמורה ללדת... ובמשך כל ההריון, כל פעם שראיתי אותה, היה נדמה לי שאני בשלב הרבה יותר מתקדם ממנה... אחר כך הלכתי לפגישה עם המיילדת, ואמא שלי וארש סיפרו לי שהיא הגיעה עם התינוקת בת היומיים לגן שעשועים. לא יכולה לעצור את עצמי. אני מלאת קנאה...
לפחות הם סיפרו שהיתה לה גם לידת בית, כל הסיפור היה שעתיים, קל ונפלא, וארש אמר שהיא היתה נראית מאושרת.
אצל המיילדת עשיתי אקופונטורה, דוקא הפעם זה הרגיש לי ממש טוב, המיילדת שלי היא מקסימה, הרגישה את התינוקת בסבלנות, הצלחתי לנוח שם ולהרגע.
היא אמרה שנראה שהיום זה לא הולך לקרות (זה היה בבוקר) כי היא לא לגמרי לגמרי למטה, אבל שזה שינוי שיכול לקרות ביום.
שאלתי אותה מה קורה אם אחרי שבועיים התינוקת לא באה, היא אמרה שאז אני חייבת ללכת לבית חולים, ושעד אז היא יכולה לעזור לי באקופונטורה ותרופות הומאופטיות לזירוז הלידה, ומעכשיו אני פוגשת אותה כל יומיים- שלושה. גם לעשות ביקורת סי טי ג'י.
אני כל כך רוצה לפגוש אותה כבר, לראות איך היא נראית, לחבק אותה, להניק אותה, לטייל איתה במנשא, להתחיל לראות את התכונות אופי הראשונות שלה, את החיוך הראשון שלה, הצחוק הראשון שלה... רוצה כבר שזה יתחיל. הייתי כל כך משוכנעת שבשלב הזה היא כבר תהייה לי בחיבוק בין הזרועות.
כל כך רוצה לפגוש אותך כבר! בואי!!!....
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
כמובן, זאת אני כתבתי למעלה... מהמחשב של ארש...
סיפורי הלידה של נסיכת השום
כל כך רוצה לפגוש אותך כבר! בואי!!!....
אני כל כך מזדהה, הכמיהה הזאת לפגישה הראשונית , לפגישה הכי מרגשת בחיים...
אוטוטו- אל דאגה היא מכינה את עצמה לדרך, גם היא מתרגשת לקראתך...
אחד בשבילך ו(()) אחד בשבילה.
אני כל כך מזדהה, הכמיהה הזאת לפגישה הראשונית , לפגישה הכי מרגשת בחיים...
אוטוטו- אל דאגה היא מכינה את עצמה לדרך, גם היא מתרגשת לקראתך...
אחד בשבילך ו(()) אחד בשבילה.
-
- הודעות: 799
- הצטרפות: 06 יולי 2005, 23:41
- דף אישי: הדף האישי של הגמד_חיוכון*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
היי אהובתי, לא מצליחה להיפגש איתך לחיבוק אז מתעדכנת כאן על התחושות העוברות בלב ההריונית ואכן זה מעניין.
קצת לא מצליחה להרדם היום... מרגישה מאוד קרובה אליך ונורא בא לי להיפגש.. קצת לא נפגשות ואני כבר מתגעגעת אלייך ולבטן..
מאז מעגל הלידה לא יצא לנו ממש לדבר באינטימיות. מאוד התרגשתי לקרוא כאן את מחשבותייך על המעגל, למרות שאמרת לי, עדיין זה מרגיש נעים.
אני עכשיו מבינה כמה אינטנסיבי זה היה לך לדבר ולשתף וגם לקבל ולאפשר לנו להכיל מהצד השני. אבל זה עבד מקסים בעיניי.
רציתי נורא שניפגש בימים האחרונים, יש הרבה שרציתי להעביר ביננו.
נשתמע בשמחה בקרוב, גם אם זה טלפון מרוגש ובהול...
לילה טוב טוב, איילת
קצת לא מצליחה להרדם היום... מרגישה מאוד קרובה אליך ונורא בא לי להיפגש.. קצת לא נפגשות ואני כבר מתגעגעת אלייך ולבטן..
מאז מעגל הלידה לא יצא לנו ממש לדבר באינטימיות. מאוד התרגשתי לקרוא כאן את מחשבותייך על המעגל, למרות שאמרת לי, עדיין זה מרגיש נעים.
אני עכשיו מבינה כמה אינטנסיבי זה היה לך לדבר ולשתף וגם לקבל ולאפשר לנו להכיל מהצד השני. אבל זה עבד מקסים בעיניי.
רציתי נורא שניפגש בימים האחרונים, יש הרבה שרציתי להעביר ביננו.
נשתמע בשמחה בקרוב, גם אם זה טלפון מרוגש ובהול...
לילה טוב טוב, איילת
-
- הודעות: 71
- הצטרפות: 04 מאי 2008, 10:44
- דף אישי: הדף האישי של אגרונום_וחללית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אהובתי
קמתי הבוקר ו(לפני אביה) ועוד לפני הקפה הדלקתי את המחשב... חושבת עלייך בזמן שציחצחתי שיננים תהיתי אם רק נידמה לי או שבאמת כבר הגיע הזמן.
והנה אני כאן ,מדביקה פערים של רגשות וציפיות
ככ רוצה לחבק אותך
הלידה תקרה בבית אני רואה את זה אין לך מה לחשוש
(אם לא כבר קרתה )
זה הזמן להתמסר לחלוטין לשקט שלפני הסערה
זה נכון הריגשה באויר עלולה להסיח ולהפר את המנוחה ואז יש לקחת עוד נשימה ולצלול למנוחה
הפרי ככול האפשר את הראש
גם לעדכן ולשתף אולי יכול לגזול את האנרגיה ולהסית במעלה הראש
זהי מה מרטיט אותך כאנרגית ראש ומה מרטיט כאנרגית גוף
יש להן מקצב שונה
אז תזהי שהמקצב הגופי יוצר בך איזון ונוכחות מדויקת יותר והשארי בו ככל יכולתך כאשר את מוצאת את הדרך לקצר את פעימות מקצב הראש
אני מרגישה איך מצד אחד האהבה המדהימה לאיליאס יש בה כדי לחבר אותך לגוף ולרגע ואיך מצד שני את גם מעכבת בעבורו את הלידה -מגנה עליו.
אני כאן ללוות ,אולי נצליח גם לקבוע דייט טלפוני היום ( בהנחה שאת לא יולדת(-: ) אוהבת המון מחזיקה לך יד
קמתי הבוקר ו(לפני אביה) ועוד לפני הקפה הדלקתי את המחשב... חושבת עלייך בזמן שציחצחתי שיננים תהיתי אם רק נידמה לי או שבאמת כבר הגיע הזמן.
והנה אני כאן ,מדביקה פערים של רגשות וציפיות
ככ רוצה לחבק אותך
הלידה תקרה בבית אני רואה את זה אין לך מה לחשוש
(אם לא כבר קרתה )
זה הזמן להתמסר לחלוטין לשקט שלפני הסערה
זה נכון הריגשה באויר עלולה להסיח ולהפר את המנוחה ואז יש לקחת עוד נשימה ולצלול למנוחה
הפרי ככול האפשר את הראש
גם לעדכן ולשתף אולי יכול לגזול את האנרגיה ולהסית במעלה הראש
זהי מה מרטיט אותך כאנרגית ראש ומה מרטיט כאנרגית גוף
יש להן מקצב שונה
אז תזהי שהמקצב הגופי יוצר בך איזון ונוכחות מדויקת יותר והשארי בו ככל יכולתך כאשר את מוצאת את הדרך לקצר את פעימות מקצב הראש
אני מרגישה איך מצד אחד האהבה המדהימה לאיליאס יש בה כדי לחבר אותך לגוף ולרגע ואיך מצד שני את גם מעכבת בעבורו את הלידה -מגנה עליו.
אני כאן ללוות ,אולי נצליח גם לקבוע דייט טלפוני היום ( בהנחה שאת לא יולדת(-: ) אוהבת המון מחזיקה לך יד
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה לשלושתיכן. צריכה למצוא דרך לעבור את הזמן הזה עם כמה שפחות ציפיה. המצב רוח שלי מאתמול לא משהו. חסרת סבלנות.
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
זה נשמע נדוש אבל תנסי לנצל את הזמן לדברים שאת אוהבת ואחר כך יקח זמן עד שתוכלי לחזור לעשות. דברים כמו קריאה, ציור. מפגש עם חברות. סידור ארונות, מגרות, ניירת...מנוחה...@}
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
היו לי צירים חלק ממש כואבים כל הלילה. עכשיו פחות.
נדמה לי שיצא לי הפקק הרירי.
נדמה לי שיצא לי הפקק הרירי.
-
- הודעות: 71
- הצטרפות: 04 מאי 2008, 10:44
- דף אישי: הדף האישי של אגרונום_וחללית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
היא מתקרבת
ברוכות הבאות בשערי עולם
ברוכות הבאות בשערי עולם
-
- הודעות: 71
- הצטרפות: 04 מאי 2008, 10:44
- דף אישי: הדף האישי של אגרונום_וחללית*
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
לא... אין שינוי במצב...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
יש לי צירים, חלקם כואבים, חלקם כמעט בלתי מורגשים מאתמול בלילה. חלקם ממש התכווצויות גם ברגליים. אבל לא מתפתחים ולא נהיים סדירים. מחר פגישה על הבוקר עם המיילדת.
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מחזיקה לך אצבעות, שיתפתח ויזרום .....
חשבתי על זה שאם בא לך קצת ואם זה בכלל מתאים עכשיו, אני מזמינה אותך לקרוא את הדף
שילשול דמי אצל תינוק יונק
תוכלי לקרוא קצת את שאני עוברת בימים אלו, אני כותבת שם בערך מלפני שבועיים כך שאת לא חייבת לקרוא את כולו.
סתם אולי יוציא אותך קצת מהציפיה הבלתי נסבלת....
בקיצור צריכה גם קצת תמיכה... S-:
חשבתי על זה שאם בא לך קצת ואם זה בכלל מתאים עכשיו, אני מזמינה אותך לקרוא את הדף
שילשול דמי אצל תינוק יונק
תוכלי לקרוא קצת את שאני עוברת בימים אלו, אני כותבת שם בערך מלפני שבועיים כך שאת לא חייבת לקרוא את כולו.
סתם אולי יוציא אותך קצת מהציפיה הבלתי נסבלת....
בקיצור צריכה גם קצת תמיכה... S-:
-
- הודעות: 667
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2005, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בר*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מה קורה, נסיכה?
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תוהה אם יש חדש? @}
-
- הודעות: 71
- הצטרפות: 04 מאי 2008, 10:44
- דף אישי: הדף האישי של אגרונום_וחללית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
יקרה
נוצר לחץ סביבך
מרגישה אותך מתוסכלת לחוצה
כבר קשה להרגע בתוך זה ,וגם הקרנבל ההורמונלי מנגן את ניגונו הפראי .
נסי בכל זאת לנצל כל חלקיק שניה שבה מתאפשר לך פשוט להתרווח פשוט לנשום פשוט לשמוח בנקודה המדהימה הזו שבה היא(פיצית) עדיין פוטנציאל גלום וכמעט כמעט ממשית .
אני כדי לזרז את הלידה השתמשתי בשתי טינקטורות (מיצויים בכוהל) האחת של "בלו קוהוש" והשניה של "בלק קוהוש" אלה צמחים שהאינדיאנים היו משתמשים בהם -האחת כדי לחזק וליצב צירים השניה כדי לרכך את צואר הרחם ולהוריד כאבים.
שווה להתייעץ עם מישהו לגבי מינונים אם תירצי אני אתיעץ בשבילך
היית רוצה שאטפל בך?
אני בדכ נמנעת מלהתערב אנרגטית בלידות אבל כאן אני מרגישה די בטוחה
בעיקר מדגדג לי להרגיע אותך ולהרפות ...?
נוצר לחץ סביבך
מרגישה אותך מתוסכלת לחוצה
כבר קשה להרגע בתוך זה ,וגם הקרנבל ההורמונלי מנגן את ניגונו הפראי .
נסי בכל זאת לנצל כל חלקיק שניה שבה מתאפשר לך פשוט להתרווח פשוט לנשום פשוט לשמוח בנקודה המדהימה הזו שבה היא(פיצית) עדיין פוטנציאל גלום וכמעט כמעט ממשית .
אני כדי לזרז את הלידה השתמשתי בשתי טינקטורות (מיצויים בכוהל) האחת של "בלו קוהוש" והשניה של "בלק קוהוש" אלה צמחים שהאינדיאנים היו משתמשים בהם -האחת כדי לחזק וליצב צירים השניה כדי לרכך את צואר הרחם ולהוריד כאבים.
שווה להתייעץ עם מישהו לגבי מינונים אם תירצי אני אתיעץ בשבילך
היית רוצה שאטפל בך?
אני בדכ נמנעת מלהתערב אנרגטית בלידות אבל כאן אני מרגישה די בטוחה
בעיקר מדגדג לי להרגיע אותך ולהרפות ...?
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה לכן!
בינתיים, אין חדש. עוד קצת יותר משעה יש לי פגישה עם המיילדת פלוס אקופונטורה. אחר כך בטח אצא לטיול היומי, עם אמא שלי. היום גם יורד פה גשם, אז יהייה יותר נעים ללכת. הגשם פה מאפשר להיות בחוץ, עדין יחסית...
ארש אומר שהלידה כנראה מתחילה לאט, מתפתחת לאט, ובטח תיגמר מהר. מקווה שהוא צודק!
בינתיים, אין חדש. עוד קצת יותר משעה יש לי פגישה עם המיילדת פלוס אקופונטורה. אחר כך בטח אצא לטיול היומי, עם אמא שלי. היום גם יורד פה גשם, אז יהייה יותר נעים ללכת. הגשם פה מאפשר להיות בחוץ, עדין יחסית...
ארש אומר שהלידה כנראה מתחילה לאט, מתפתחת לאט, ובטח תיגמר מהר. מקווה שהוא צודק!
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
חזרתי מהפגישה.
היה מדהים!... דבר ראשון, יש התקדמות משמעותית. עשתה לי אקופונטורה- שתי מחטים בקרסול, אחת בגב היד.
נתנה לי תרופה הומאופטית לשתות.
עשתה לי מסג' בזרת, אמרה שזה עוזר לתינוקת להתמקם.
עשתה לי בדיקה ואגינלית- הרגישה את הראש!!!!!!!! השתמשה גם בשמן שבו מרכיבים שעוזרים להתפתחות.
ותוך כדי, הסי טי ג'י רשם שני צירים, שהרגשתי חזק בבטן ובגב.
התינוקת בעטה ולחצה כל הזמן...
והכי מדהים היה, שתוך כדי כל הפגישה, אישה ילדה בחדר לייד, ושמעתי את הקריאות שלה, וממש לפני שיצאתי, היה נשמע שגם התינוק שלה יוצא!
המיילדת גם אמרה שזה יום ללדת בו, יש גם ירח חדש, וגם המזג אוויר מתאים.
אמרה לי לקחת כל יום בפני עצמו, ולעשות אמבטיות הרפיה.
פגישה הבאה ביום רביעי, נראה אם נגיע אליה...
היה מדהים!... דבר ראשון, יש התקדמות משמעותית. עשתה לי אקופונטורה- שתי מחטים בקרסול, אחת בגב היד.
נתנה לי תרופה הומאופטית לשתות.
עשתה לי מסג' בזרת, אמרה שזה עוזר לתינוקת להתמקם.
עשתה לי בדיקה ואגינלית- הרגישה את הראש!!!!!!!! השתמשה גם בשמן שבו מרכיבים שעוזרים להתפתחות.
ותוך כדי, הסי טי ג'י רשם שני צירים, שהרגשתי חזק בבטן ובגב.
התינוקת בעטה ולחצה כל הזמן...
והכי מדהים היה, שתוך כדי כל הפגישה, אישה ילדה בחדר לייד, ושמעתי את הקריאות שלה, וממש לפני שיצאתי, היה נשמע שגם התינוק שלה יוצא!
המיילדת גם אמרה שזה יום ללדת בו, יש גם ירח חדש, וגם המזג אוויר מתאים.
אמרה לי לקחת כל יום בפני עצמו, ולעשות אמבטיות הרפיה.
פגישה הבאה ביום רביעי, נראה אם נגיע אליה...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
משהו קורה... צירים סדירים, יצא בודאות הפקק הרירי, המיילדת בדרך.......
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
בהצלחה! (עוקבת)
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
צירים כבר די כואבים, אבל עדיין לא הממש כואבים. המיילדת אמרה שזה עדיין השלב הראשון של הלידה. המליצה לנוח, ולעשות אמבטיה עוד משהו כמו שעה. ואז להתקשר אליה. התינוקת כנראה תצא הלילה או מחר!!!!!!!!!!!!!!!!
בינתיים רק לא ברור לי איך לקבל את הצירים בשכיבה... אבל אנחנו הולכים עכשיו לראות סרט. איליאס ואמא שלי בבית קפה לא רחוק....
בינתיים רק לא ברור לי איך לקבל את הצירים בשכיבה... אבל אנחנו הולכים עכשיו לראות סרט. איליאס ואמא שלי בבית קפה לא רחוק....
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
כמה מרגש!
-
- הודעות: 360
- הצטרפות: 02 מרץ 2008, 09:21
- דף אישי: הדף האישי של טאו_להורות*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
עדיין איתך בשביל להורות
-
- הודעות: 799
- הצטרפות: 06 יולי 2005, 23:41
- דף אישי: הדף האישי של הגמד_חיוכון*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מרגישה חופשיה לספר כאן.. מקוה שזה בסדר..
בסביבות 21:00 בערב, שעון ברלין נרשמו לנסיכה שלנו צירים סדירים כל חמש דקות והמילדת שעזבה אותם אחר הצהריים נקראה לשוב.
בנתיים זה כל המידע שיש לי.. לא רוצה להתקשר ולהפריע. כולי מתרגשת! ושולחת לה הרבה ויברציות מחזקות.
הקטנים שלנו שיחקו ביחד עד 18:00 בערב. ניסינו להכין את איליאס ללידה ואמרנו שאולי אולי תצא התינוקת היום או מחר והוא חייך חיוך גדול.
(ואיה אמרה שהיא רוצה לראות את התינוקת תכף ומיד, עם זה הסכמתי לגמרי..)
מחזיקה אצבעות שיעבור בטוב. נשיקות, א.
בסביבות 21:00 בערב, שעון ברלין נרשמו לנסיכה שלנו צירים סדירים כל חמש דקות והמילדת שעזבה אותם אחר הצהריים נקראה לשוב.
בנתיים זה כל המידע שיש לי.. לא רוצה להתקשר ולהפריע. כולי מתרגשת! ושולחת לה הרבה ויברציות מחזקות.
הקטנים שלנו שיחקו ביחד עד 18:00 בערב. ניסינו להכין את איליאס ללידה ואמרנו שאולי אולי תצא התינוקת היום או מחר והוא חייך חיוך גדול.
(ואיה אמרה שהיא רוצה לראות את התינוקת תכף ומיד, עם זה הסכמתי לגמרי..)
מחזיקה אצבעות שיעבור בטוב. נשיקות, א.
-
- הודעות: 799
- הצטרפות: 06 יולי 2005, 23:41
- דף אישי: הדף האישי של הגמד_חיוכון*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
חזרתי למחשב... ממש קשה לי להרדם..
חושבת עליך. מקוה שאתם בטוב. נדבר מחר!
חושבת עליך. מקוה שאתם בטוב. נדבר מחר!
-
- הודעות: 667
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2005, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בר*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מחכים בהתרגשות!
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
she was born at 11 o´clock, 04.08.2008. at home, with the help of my amaizing partner, and 2 amaizing midwifes.
details will come, cant sit down on my computer yet, even though i was only a little ripped, not one stich!!! (and she was 3580 gram at the birth!!!)
details will come, cant sit down on my computer yet, even though i was only a little ripped, not one stich!!! (and she was 3580 gram at the birth!!!)
סיפורי הלידה של נסיכת השום
המון המון מזל טוב.
(עוקבת אחרייך מהיציע)
(עוקבת אחרייך מהיציע)
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב!
-
- הודעות: 71
- הצטרפות: 04 מאי 2008, 10:44
- דף אישי: הדף האישי של אגרונום_וחללית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב אהובה
מזל טוב לכולכם משפחת שום
אוהבת אותך
מזל טוב לכולכם משפחת שום
אוהבת אותך
-
- הודעות: 77
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2008, 09:26
- דף אישי: הדף האישי של ת_מרהינדי*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
וואהו איזה יופי!!!
יש לי צמרמורת...
מזל טוב
מחכה לסיפור לידה כשיבוא...
יש לי צמרמורת...
מזל טוב
מחכה לסיפור לידה כשיבוא...
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב@} מזל טוב@} מזל טוב@}
גם אני
מחכה לסיפור לידה כשיבוא...
@}
גם אני
מחכה לסיפור לידה כשיבוא...
@}
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב, הייתי במתח...
מחכה לסיפור לידה כשיבוא...
מחכה לסיפור לידה כשיבוא...
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
toda raba to all of u!!!
story will come soon...
story will come soon...
סיפורי הלידה של נסיכת השום
ן בלונים ן יו... המון המון מזל טוב... מרגישה כאלו חברה קרובה
שלי ילדה ואנחנו בכלל לא מכירות אבל כנראה שזה בגלל שעקבתי מההתחלה ובאדיקות.... כל כך שמחה בשבילך שאת כבר 'אחרי' ....
שלי ילדה ואנחנו בכלל לא מכירות אבל כנראה שזה בגלל שעקבתי מההתחלה ובאדיקות.... כל כך שמחה בשבילך שאת כבר 'אחרי' ....
-
- הודעות: 667
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2005, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בר*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מרגש לשמוע את הסוף הטוב!
ממתינה עם כולם לפרטים...
ממתינה עם כולם לפרטים...
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב!!
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב!!
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
- דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב!!
הרבה נחת
ו{{}}(()) לאיליאס
(גם אני מהיציע)
הרבה נחת
ו{{}}(()) לאיליאס
(גם אני מהיציע)
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מזל טוב @}
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
יושבת לייד המחשב שלי סוף סוף... לא יודעת כמה זה יחזיק, כי עדיין קצת קשה לשבת, ונראה כמה זמן דריה תחזיק מעמד. ישנה כבר הרבה זמן. בכלל, תינוקת יחסית לאח הגדול שלה מאוד שקטה, יודעת בדיוק מה היא רוצה...
ישלי שוב פעם קצת פצעים בפטמות... אבל הפעם גם לא לוקחת את זה קשה כמו עם איליאס, וגם נראה לי שאולי הם לא כאלו גרועים... טפו טפו טפו...
אתמול היה השלב של הגודש הנורא, הציצים שלי בערך פי שלוש מגודלם, ולשטוחת חזה שכמוני, זאת הרגשה לא כל כך נוחה. משתדלת רוב הזמן להשאיר אותם בחוץ, וכשלא, שמה עליהם פדים של כותנה ומשי, שסופגים נוזלים.
אז אנסה להתחיל לכתוב את סיפור הלידה...
אחרי הפגישה עם המיילדת, שכתבתי עליה פה למעלה, יצאתי עם אמא שלי לרחובות, ישבנו באיזה מקום מלא בסושי שאסור היה לי לאכול (אבל עכשיו כן!!!), ואכלנו אוכל תאילנדי.
אחר כך, הלכנו לעשות קניות, אבל במשך כל הזמן הזה היו לי צירים מאוד חלשים, ואיזושהי תחושה שהיום זה קצת אחרת.
בדרך לקניות פגשנו חברה עם ארגז אופניים גדוש בילדים... שלושה מהם שלה, סיפרתי לה על מצבי, ועל הפקק הרירי שחשבתי שירד, והיא הודיע לילדיה בחגיגיות שעדי הולכת היום או מחר ללדת!... אני קיוויתי כמובן שהיא צודקת...
בסופר הרגשתי פתאום מין ציר כזה שלרגע חשבתי גם שאולי יורדים לי המים. זירזתי את אמא שלי, והלכנו הביתה. בדרך התקשרתי למיילדת ולארש, ארש אסף את איליאס מהגן, והמיילדת אמרה שאתקשר אם הכאב יתחזק, ואם לא, שאבוא בערב לבית היולדות למדוד סי טי ג'י.
השם של המיילדת- לילו, ככה יהיה לי יותר קל לכתוב עליה..
התקשרתי לאיילת מייד, להרגיע את עצמי שאמא שלי ואיליאס יוכלו ללכת לפגוש אותה ואת איה באיזה קידס קפה. קבענו פגישה.
אני נכנסתי לאמבטיה לאיזה חצי שעה- ארבעים דקות. באמטיה קצת עיסיתי פטמות, והצירים התחילו להופיע בצורה סדירה פחות או יותר.
כשארש ואיליאס חזרו, הלכנו כלנו לקפה, ומשם ארש ואני חזרנו הביתה. בשלב הזה היו לי צירים כל 7 דקות בערך, אבל עדיין לא ממש כואבים.
בבית לא כל כך הבנו מה אנחנו צריכים לעשות בזמן הזה.. ישבנו בסלון, אני הבאתי קערית עם שוקולדים שקניתי וכוס מיץ, וחיכינו, כשבצירים אני הולכת ברחבי הדירה...
בשלב מסויים פה גם מגלה דם בתחתונים, ומבינה שרק עכשיו בעצם השתחרר לי הפקק הרירי..
לילו הגיע, ראתה אותי ואמרה, טוב, נראה שיש עוד זמן... בדקה אותי, עדיין היתה פתיחה כמו בבוקר, של שתים, אבל הרגשתי איך הצירים הולכים ומתחזקים... היא השאירה חלק מהציוד אצלנו, ואמרה שנראה שהלידה תהייה בלילה או יום שאחרי.
המליצה לי לחכות עוד שעה, להרגע, אז לעשות עוד אמבטיה, ואחריה להתקשר אליה.
וכך היה, אחרי האמבטיה השניה, הצירים באמת התחזקו עוד יותר.
כבר נהייה שש בערב, איליאס צריך כבר לחזור הביתה, ארוחת ערב, אמבטיה ולישון, התקשרתי לאיילת לבדוק מה העניינים, הם אמרו שאמא שלי ואיליאס תיכף חוזרים.
איליאס כבר אכל בקפה, חזרו, אמא שלי רחצה אותו, וניסתה לקרוא לו במיטה. אני תוך כדי עם צירים כבר דיי כואבים, לא מסוגלת להיות אתו. יש לחץ בבית, איליאס מרגיש את זה... לא נרדם עם אמא שלי.
ארש הולך אליו, שוכב אתו במיטה שלו, הוא לא נרדם, הצירים שלי נהיים כואבים.
בסוף הם יוצאים שניהם מהחדר, ואני מציעה את ברירת המחדל- לראות די וי די... השעה כבר אחרי שמונה, איליאסי גמור מעייפות, אבל הלחץ בבית והגניחות שלי לא מאפשרות לו להרדם...
אני מבקשת מארש להתקשר ללילו, לדווח שזה נהייה יותר גרוע, היא מבקשת לדבר איתי, אנחנו לא כל כך מצליחות לתקשר בטלפון. לי כבר נהייה קשה לדבר.
בסופו של דבר, אני מחליטה שאני רוצה לצאת החוצה. מלחיץ אותי בבית הכל. מבקשת מארש שיבוא איתי, אבל איליאס מבקש שהוא ישאר אתו. יוצאת עם אמא שלי.
מגיעות למטה, אני מגלה שאחרי שכל ההריון היה לי חם תמיד, פתאום נהייה לי קר. וגם מרגיש לי שאני רוצה בעצם להשאר בבית.
עולים חזרה למעלה, ארש שוכב על הספה עם איליאס. סוגרים את דלת הסלון, אני ואמא שלי נכנסות לחדר שינה, סוגרות את הדלת, אני מחליטה לנסות לנוח. נשכבת, שמה לאמא שלי ביד את השמן שקדים, ומבקשת שתעסה לי את הנקודה בגב התחתון בכל פעם שאומר לה.
וככה, מעבירות כמה צירים. אחרי כמה זמן ארש נכנס לחדר, אומר שאיליאס נרדם, והוא מעביר אותו למיטה.
עם לילו סוכם שנתקשר אליה בסביבות תשע, ושתגיע בעשר- עשר וחצי.
ארש מתקשר אליה בתשע, היא אכן אומרת שתבוא בעשר, והוא מחליף את אמא שלי. הצירים מתחזקים, תוך כדי ציר ומסג' מרגישה את השק מי השפיר מתפקע, וכל המכנסיים שלי רטובות. לא מסוגלת לומר כלום לארש עד סוף הציר, מרוב שזה כואב...
הולכת לאמבטיה, מסבירה לארש איפה להשפריץ עם הזרם החזק כשיש ציר. נקודה אחת בגב, ועל הבטן גם (תודה לאיילת שהמליצה לי על זה...), ככה, מחליפה תנוחות מציר לציר, מחזיקה עוד כמה צירים.
תוך כדי גם ארש מתקשר ללילו לומר לה שירדו לי המים. היא אומרת שהיא בדרך. השעה כבר תשע וחצי.
ופתאום! תוך כדי ציר כואב, הטוש של המקלחת נקרע!!!!!
אני חושבת שאני הולכת למות....
יוצאת ביאוש מהמקלחת, מתחילה להתרוצץ בבית ביאוש, איך שהוא מוצאת את עצמי כל הזמן במסדרון, איפה שזה הכי מפריע בטח לאיליאסי... אני מרגישה כאילו יש לי ציר אחד ארוך שלא נגמר, אבודה בתוך הכאב..........
ואז לילו מגיעה!
רוצה לבדוק אותי בשכיבה, אני מנסה, אבל אז מרגישה שאני חייבת לשירותים, יושבת על האסלה, ומרגישה כאילו משהו הולך לצאת מכל הכוונים, בא לי להקיא, לשלשל, הכל ביחד... מבינה שזה לא עוזר, הולכת לחדר שינה, נשכבת על הצד, לילו בודקת אותי.
פתיחה8!
לילו אומרת שהיא צריכה להתקשר למיילדת השנייה, מה שאומר שהלידה כמעט בסופה!
אני בשלב הזה או בציר או בהתעלפות. לילו יושבת מחזיקה לי רגל אחת באוויר, ארש יושב מאחורי, הראש שלי עליו, יד אחת שלו לא עוזבת את הנקודה בגב התחתון, את היד השנייה שלו אני צובטת בחוזקה עם כל ציר...
עם כל ציר, לילו תופסת את המבט שלי- ונושמת גונחת יחד איתי. גניחות עמוקות, אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
המיילדת השנייה, יודית, מגיעה, לוקחת מלילו את הרגל שלי, אמא שלי במטבח מקבלת הוראות, מכינה קפה, שמה בקערה, שמה מים בבקבוק חם, מכינה לכלם לשתות, מסדרת אור בחדר, מביאה מגבות. את כל זה אני קולטת למרות שלסובבים אותי נראה שאני מעולפת...
ככה כמה צירים נורא נורא כואבים עוברים עליי, בנקודה מסויימת, לילו עם פד עם קפה על הפירנאום שלי, אומרת לי לנסות ללחוץ.
היא משנה את הגניחות ואני איתה- אההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לוחצת, לילו מרגישה את השיער של דריה בתוך צואר הרחם.
אני שמה את היד בציר הבא, ומרגישה גם.
הם שואלים אותי אם אני רוצה לעשות הפסקה (רק אחר כך הבנתי שזאת היתה בדיחה) ואני אומרת, לא! אני רוצה לגמור עם זה כבר!!!
בשלושה צירים הבאים, אני מחליטה שאני לא יכולה יותר, חייבת לדחוף אותה החוצה.
הגניחות, כמו נשימות של כלב הא! הא! הא! הא! מהירות.
צירררררררר...... הקצה של הראש בחוץ.
צירררררררר.... הרגשת צריבה, לילו עם האצבעות שלה שולפת, הראש בחוץ!!!!! דריה מתחילה לבכות כבר שרק הראש שלה בחוץ ושאר הגוף בפנים!... אני קוראת צורחת לאמא שלי שתבוא.
עוד ציר, שאיך שהוא זכור לי כפחות כואב, והגוף כלו נשלף!!!! אני ישר מושיטה אליה את הידיים, היא שוכבת עליי ובוכה... אני מחבקת ומנשקת אותה, ילדה שלי, שלום לך!...
השעה אחת עשרה בלילה.
אחרי כמה זמן, לילו אומרת שהחבל טבור הפסיק לפעום, מכינה אותו לחתיכה שארש מבצע.
דריה בוכה, מחפשת ציצי, אני נשכבת על הצד ונותנת לה, יונקת בחוזקה ובמרץ!!!
ואז עוד כמה צירים, הפלצנטה יוצאת לה, בעזרתה של לילו.
ארש לוקח את דריה, אני מתישבת ונוגעת בוחנת מסתכלת על הפלצנטה שלי שנראית כמו סטייק ענק מצד אחד, ומצד שני כמו פרח עם גבעול.
לילו בודקת אותי, אומרת שיש רק קרע קטן בצואר הרחם, הפירנאום לא נקרע בכלל, גם לא הצלקת!
לא צריך תפרים, שמה לי אבקה מיוחדת להחלמה.
ואז... איליאס מתעורר!!! ארש הולך להביא אותו לחדר שינה שלנו, בהתחלה נשכב על המזרון ורוצה להמשיך לישון, ואז מבין שיש עוד אנשים פלוס תינוקת בחדר, אנחנו שואלים אותו אם הוא רוצה לפגוש את אחות שלו, הוא מתישב על המיטה עם חיוך טיפשי על הפנים, חיוך של אושר אין סופי מהול בעייפות נוראית... מבקש להחזיק אותה בידיים, מנשק אותה....
אנחנו מרגישים כלנו מאושרים כל כך.....
לילו ויודית משאירות אותנו לבד, הולכות למטבח לסדר ניירת.
יודית הולכת אחרי כמה דקות, לילו הולכת באחת וחצי.
איליאס מבקש מארש לבוא אתו למיטה שלו, הם שניהם הולכים לישון שם. אני ודריה בחדר שינה. היא נרדמת. אני עם צירים- התכווצויות כואבות, ואופוריה מטורפת, לא מצליחה לישון כמעט כל הלילה.
בחמש וחצי בבוקר, ארש מצטרף אלינו, גם הוא לא מצליח לישון מרוב התרגשות. בשש בבוקר הולך לקנות קרואסונים... בשמונה- תשע איליאס ואמא שלי מתעוררים, איליאס נשאר אתנו בבית.
אנחנו משפחה קצת יותר גדולה!...
ישלי שוב פעם קצת פצעים בפטמות... אבל הפעם גם לא לוקחת את זה קשה כמו עם איליאס, וגם נראה לי שאולי הם לא כאלו גרועים... טפו טפו טפו...
אתמול היה השלב של הגודש הנורא, הציצים שלי בערך פי שלוש מגודלם, ולשטוחת חזה שכמוני, זאת הרגשה לא כל כך נוחה. משתדלת רוב הזמן להשאיר אותם בחוץ, וכשלא, שמה עליהם פדים של כותנה ומשי, שסופגים נוזלים.
אז אנסה להתחיל לכתוב את סיפור הלידה...
אחרי הפגישה עם המיילדת, שכתבתי עליה פה למעלה, יצאתי עם אמא שלי לרחובות, ישבנו באיזה מקום מלא בסושי שאסור היה לי לאכול (אבל עכשיו כן!!!), ואכלנו אוכל תאילנדי.
אחר כך, הלכנו לעשות קניות, אבל במשך כל הזמן הזה היו לי צירים מאוד חלשים, ואיזושהי תחושה שהיום זה קצת אחרת.
בדרך לקניות פגשנו חברה עם ארגז אופניים גדוש בילדים... שלושה מהם שלה, סיפרתי לה על מצבי, ועל הפקק הרירי שחשבתי שירד, והיא הודיע לילדיה בחגיגיות שעדי הולכת היום או מחר ללדת!... אני קיוויתי כמובן שהיא צודקת...
בסופר הרגשתי פתאום מין ציר כזה שלרגע חשבתי גם שאולי יורדים לי המים. זירזתי את אמא שלי, והלכנו הביתה. בדרך התקשרתי למיילדת ולארש, ארש אסף את איליאס מהגן, והמיילדת אמרה שאתקשר אם הכאב יתחזק, ואם לא, שאבוא בערב לבית היולדות למדוד סי טי ג'י.
השם של המיילדת- לילו, ככה יהיה לי יותר קל לכתוב עליה..
התקשרתי לאיילת מייד, להרגיע את עצמי שאמא שלי ואיליאס יוכלו ללכת לפגוש אותה ואת איה באיזה קידס קפה. קבענו פגישה.
אני נכנסתי לאמבטיה לאיזה חצי שעה- ארבעים דקות. באמטיה קצת עיסיתי פטמות, והצירים התחילו להופיע בצורה סדירה פחות או יותר.
כשארש ואיליאס חזרו, הלכנו כלנו לקפה, ומשם ארש ואני חזרנו הביתה. בשלב הזה היו לי צירים כל 7 דקות בערך, אבל עדיין לא ממש כואבים.
בבית לא כל כך הבנו מה אנחנו צריכים לעשות בזמן הזה.. ישבנו בסלון, אני הבאתי קערית עם שוקולדים שקניתי וכוס מיץ, וחיכינו, כשבצירים אני הולכת ברחבי הדירה...
בשלב מסויים פה גם מגלה דם בתחתונים, ומבינה שרק עכשיו בעצם השתחרר לי הפקק הרירי..
לילו הגיע, ראתה אותי ואמרה, טוב, נראה שיש עוד זמן... בדקה אותי, עדיין היתה פתיחה כמו בבוקר, של שתים, אבל הרגשתי איך הצירים הולכים ומתחזקים... היא השאירה חלק מהציוד אצלנו, ואמרה שנראה שהלידה תהייה בלילה או יום שאחרי.
המליצה לי לחכות עוד שעה, להרגע, אז לעשות עוד אמבטיה, ואחריה להתקשר אליה.
וכך היה, אחרי האמבטיה השניה, הצירים באמת התחזקו עוד יותר.
כבר נהייה שש בערב, איליאס צריך כבר לחזור הביתה, ארוחת ערב, אמבטיה ולישון, התקשרתי לאיילת לבדוק מה העניינים, הם אמרו שאמא שלי ואיליאס תיכף חוזרים.
איליאס כבר אכל בקפה, חזרו, אמא שלי רחצה אותו, וניסתה לקרוא לו במיטה. אני תוך כדי עם צירים כבר דיי כואבים, לא מסוגלת להיות אתו. יש לחץ בבית, איליאס מרגיש את זה... לא נרדם עם אמא שלי.
ארש הולך אליו, שוכב אתו במיטה שלו, הוא לא נרדם, הצירים שלי נהיים כואבים.
בסוף הם יוצאים שניהם מהחדר, ואני מציעה את ברירת המחדל- לראות די וי די... השעה כבר אחרי שמונה, איליאסי גמור מעייפות, אבל הלחץ בבית והגניחות שלי לא מאפשרות לו להרדם...
אני מבקשת מארש להתקשר ללילו, לדווח שזה נהייה יותר גרוע, היא מבקשת לדבר איתי, אנחנו לא כל כך מצליחות לתקשר בטלפון. לי כבר נהייה קשה לדבר.
בסופו של דבר, אני מחליטה שאני רוצה לצאת החוצה. מלחיץ אותי בבית הכל. מבקשת מארש שיבוא איתי, אבל איליאס מבקש שהוא ישאר אתו. יוצאת עם אמא שלי.
מגיעות למטה, אני מגלה שאחרי שכל ההריון היה לי חם תמיד, פתאום נהייה לי קר. וגם מרגיש לי שאני רוצה בעצם להשאר בבית.
עולים חזרה למעלה, ארש שוכב על הספה עם איליאס. סוגרים את דלת הסלון, אני ואמא שלי נכנסות לחדר שינה, סוגרות את הדלת, אני מחליטה לנסות לנוח. נשכבת, שמה לאמא שלי ביד את השמן שקדים, ומבקשת שתעסה לי את הנקודה בגב התחתון בכל פעם שאומר לה.
וככה, מעבירות כמה צירים. אחרי כמה זמן ארש נכנס לחדר, אומר שאיליאס נרדם, והוא מעביר אותו למיטה.
עם לילו סוכם שנתקשר אליה בסביבות תשע, ושתגיע בעשר- עשר וחצי.
ארש מתקשר אליה בתשע, היא אכן אומרת שתבוא בעשר, והוא מחליף את אמא שלי. הצירים מתחזקים, תוך כדי ציר ומסג' מרגישה את השק מי השפיר מתפקע, וכל המכנסיים שלי רטובות. לא מסוגלת לומר כלום לארש עד סוף הציר, מרוב שזה כואב...
הולכת לאמבטיה, מסבירה לארש איפה להשפריץ עם הזרם החזק כשיש ציר. נקודה אחת בגב, ועל הבטן גם (תודה לאיילת שהמליצה לי על זה...), ככה, מחליפה תנוחות מציר לציר, מחזיקה עוד כמה צירים.
תוך כדי גם ארש מתקשר ללילו לומר לה שירדו לי המים. היא אומרת שהיא בדרך. השעה כבר תשע וחצי.
ופתאום! תוך כדי ציר כואב, הטוש של המקלחת נקרע!!!!!
אני חושבת שאני הולכת למות....
יוצאת ביאוש מהמקלחת, מתחילה להתרוצץ בבית ביאוש, איך שהוא מוצאת את עצמי כל הזמן במסדרון, איפה שזה הכי מפריע בטח לאיליאסי... אני מרגישה כאילו יש לי ציר אחד ארוך שלא נגמר, אבודה בתוך הכאב..........
ואז לילו מגיעה!
רוצה לבדוק אותי בשכיבה, אני מנסה, אבל אז מרגישה שאני חייבת לשירותים, יושבת על האסלה, ומרגישה כאילו משהו הולך לצאת מכל הכוונים, בא לי להקיא, לשלשל, הכל ביחד... מבינה שזה לא עוזר, הולכת לחדר שינה, נשכבת על הצד, לילו בודקת אותי.
פתיחה8!
לילו אומרת שהיא צריכה להתקשר למיילדת השנייה, מה שאומר שהלידה כמעט בסופה!
אני בשלב הזה או בציר או בהתעלפות. לילו יושבת מחזיקה לי רגל אחת באוויר, ארש יושב מאחורי, הראש שלי עליו, יד אחת שלו לא עוזבת את הנקודה בגב התחתון, את היד השנייה שלו אני צובטת בחוזקה עם כל ציר...
עם כל ציר, לילו תופסת את המבט שלי- ונושמת גונחת יחד איתי. גניחות עמוקות, אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
המיילדת השנייה, יודית, מגיעה, לוקחת מלילו את הרגל שלי, אמא שלי במטבח מקבלת הוראות, מכינה קפה, שמה בקערה, שמה מים בבקבוק חם, מכינה לכלם לשתות, מסדרת אור בחדר, מביאה מגבות. את כל זה אני קולטת למרות שלסובבים אותי נראה שאני מעולפת...
ככה כמה צירים נורא נורא כואבים עוברים עליי, בנקודה מסויימת, לילו עם פד עם קפה על הפירנאום שלי, אומרת לי לנסות ללחוץ.
היא משנה את הגניחות ואני איתה- אההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לוחצת, לילו מרגישה את השיער של דריה בתוך צואר הרחם.
אני שמה את היד בציר הבא, ומרגישה גם.
הם שואלים אותי אם אני רוצה לעשות הפסקה (רק אחר כך הבנתי שזאת היתה בדיחה) ואני אומרת, לא! אני רוצה לגמור עם זה כבר!!!
בשלושה צירים הבאים, אני מחליטה שאני לא יכולה יותר, חייבת לדחוף אותה החוצה.
הגניחות, כמו נשימות של כלב הא! הא! הא! הא! מהירות.
צירררררררר...... הקצה של הראש בחוץ.
צירררררררר.... הרגשת צריבה, לילו עם האצבעות שלה שולפת, הראש בחוץ!!!!! דריה מתחילה לבכות כבר שרק הראש שלה בחוץ ושאר הגוף בפנים!... אני קוראת צורחת לאמא שלי שתבוא.
עוד ציר, שאיך שהוא זכור לי כפחות כואב, והגוף כלו נשלף!!!! אני ישר מושיטה אליה את הידיים, היא שוכבת עליי ובוכה... אני מחבקת ומנשקת אותה, ילדה שלי, שלום לך!...
השעה אחת עשרה בלילה.
אחרי כמה זמן, לילו אומרת שהחבל טבור הפסיק לפעום, מכינה אותו לחתיכה שארש מבצע.
דריה בוכה, מחפשת ציצי, אני נשכבת על הצד ונותנת לה, יונקת בחוזקה ובמרץ!!!
ואז עוד כמה צירים, הפלצנטה יוצאת לה, בעזרתה של לילו.
ארש לוקח את דריה, אני מתישבת ונוגעת בוחנת מסתכלת על הפלצנטה שלי שנראית כמו סטייק ענק מצד אחד, ומצד שני כמו פרח עם גבעול.
לילו בודקת אותי, אומרת שיש רק קרע קטן בצואר הרחם, הפירנאום לא נקרע בכלל, גם לא הצלקת!
לא צריך תפרים, שמה לי אבקה מיוחדת להחלמה.
ואז... איליאס מתעורר!!! ארש הולך להביא אותו לחדר שינה שלנו, בהתחלה נשכב על המזרון ורוצה להמשיך לישון, ואז מבין שיש עוד אנשים פלוס תינוקת בחדר, אנחנו שואלים אותו אם הוא רוצה לפגוש את אחות שלו, הוא מתישב על המיטה עם חיוך טיפשי על הפנים, חיוך של אושר אין סופי מהול בעייפות נוראית... מבקש להחזיק אותה בידיים, מנשק אותה....
אנחנו מרגישים כלנו מאושרים כל כך.....
לילו ויודית משאירות אותנו לבד, הולכות למטבח לסדר ניירת.
יודית הולכת אחרי כמה דקות, לילו הולכת באחת וחצי.
איליאס מבקש מארש לבוא אתו למיטה שלו, הם שניהם הולכים לישון שם. אני ודריה בחדר שינה. היא נרדמת. אני עם צירים- התכווצויות כואבות, ואופוריה מטורפת, לא מצליחה לישון כמעט כל הלילה.
בחמש וחצי בבוקר, ארש מצטרף אלינו, גם הוא לא מצליח לישון מרוב התרגשות. בשש בבוקר הולך לקנות קרואסונים... בשמונה- תשע איליאס ואמא שלי מתעוררים, איליאס נשאר אתנו בבית.
אנחנו משפחה קצת יותר גדולה!...
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מקסים
תודה על השיתוף הטרי שממש יצא מהתנור.
(תודה מיוחדת ממני שזה היום..)
המון מזל טוב
תודה על ההשראה ,
איזה כייף מעודד ומשמח.
שתהיינה עוד ועוד לידות נפלאות עם אמון בגוף ,באמהות .
ככ נעים לדמות את ההרמוניה שיש בין כולם,ולעקוב על איך כל הדמויות משתלבות
מאחלת לך בהמשך הקלה בהנקה
ברוכה הבאה לדריה שיהיה לכם שפע של אושר יחד.
ימים מבורכים ושמחים לכולכם
ושבת שלום.
תודה על השיתוף הטרי שממש יצא מהתנור.
(תודה מיוחדת ממני שזה היום..)
המון מזל טוב
תודה על ההשראה ,
איזה כייף מעודד ומשמח.
שתהיינה עוד ועוד לידות נפלאות עם אמון בגוף ,באמהות .
ככ נעים לדמות את ההרמוניה שיש בין כולם,ולעקוב על איך כל הדמויות משתלבות
מאחלת לך בהמשך הקלה בהנקה
ברוכה הבאה לדריה שיהיה לכם שפע של אושר יחד.
ימים מבורכים ושמחים לכולכם
ושבת שלום.
-
- הודעות: 1055
- הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27
- דף אישי: הדף האישי של טליה_טקאוקה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
וואו!!! את גדולה! שמחה לקרוא שעבר במהירות וקלות יחסית....למרות כל החששות!
תנסי לנוח כל עוד אמא שלך איתך.
@} @}
תנסי לנוח כל עוד אמא שלך איתך.
@} @}
סיפורי הלידה של נסיכת השום
קראתי את שני הסיפורים הכל כך עוצמתיים שלך, ועלה לי כ"כ ברור שברגע שבי"ח על כל מכשיריו ובאי כוחו לא עמדו בדרכך, יצאת החוצה במלוא כשרונך ללדת, בלי התערבויות ועם כאבים סבירים !
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
כמה משמח, איזה יופי! מזל טוב ענקי למשפחה המתרחבת...
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה לכלכן! שמחה לשתף פה.
אני חושבת שעצם הקיום של הדף הזה, הקריאה והתגובות שלכן, תרמו המון המון ללידה.
אני חושבת שעצם הקיום של הדף הזה, הקריאה והתגובות שלכן, תרמו המון המון ללידה.
-
- הודעות: 77
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2008, 09:26
- דף אישי: הדף האישי של ת_מרהינדי*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
מתרגשת עד דמעות, מאושרת בשבילך שהכל הלך כשורה.
דריה - ברוכה הבאה לעולם. לעולם שחיכה והמתין לך בסבלנות תשעה וקצת חודשים.
והרי מעתה העולם שוב אינו עולם. @}
דריה - ברוכה הבאה לעולם. לעולם שחיכה והמתין לך בסבלנות תשעה וקצת חודשים.
והרי מעתה העולם שוב אינו עולם. @}
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
- דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
תודה על הסיפור היפה, החזק והמרגש. @}
ואז... איליאס מתעורר!!!
(הוא ידע לבוא ישר לקינוח (-:{{}})
תיהנו מהמשפחתיות החדשה. ושיהיה נ-ע-י-ם וקל @}
ואז... איליאס מתעורר!!!
(הוא ידע לבוא ישר לקינוח (-:{{}})
תיהנו מהמשפחתיות החדשה. ושיהיה נ-ע-י-ם וקל @}
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
המון המון מזל טוב!
כל כך התרגשתי בשבילך... איזה לידה מעצימה וחיובית....
כל כך התרגשתי בשבילך... איזה לידה מעצימה וחיובית....
-
- הודעות: 547
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
- דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*
סיפורי הלידה של נסיכת השום
אני מתרגשת עד דמעות מלקרוא את התגובות שלכן.. לא מאמינה שאני כאן...
אחרי שהלידה הסתיימה, לילו שאלה אותי אם אני גאה בעצמי. אמרתי לה שלא, ההרגשה שלי היא שזה לא יכל להיות בשום צורה אחרת, וגאווה היא ממש לא חלק מההרגשה הזו. אני לא מרגישה שעשיתי פה איזה מאמץ מיוחד, אפילו ההפך. עשיתי את הדבר הפשוט ביותר, נשארתי בבית. בעיניי הרבה יותר מסובך היה להתחיל להתארגן ולנסוע או ללכת למקום אחר.
אני חושבת שבטח עוד כמה זמן, אכתוב סיפור לידה מפרספקטיבה יותר רחבה של זמן. בטח דברים יראו לי אחרת, בטח אבין דברים מסויימים שעדיין לא הבנתי, בטח אזכר בדברים אחרים.
אבל גם שמחה שכתבתי כשהזכרון טרי, כי בטוח גם יש הרבה דברים שזוכרים רק ממרחק קצר של זמן. כמו את הכאב.
אחרי שהיא נולדה, דיי מייד, אמרתי לארש שזהו, אני לא רוצה יותר ילדים... עכשיו, אחרי שישה ימים, הכאב הוא כבר לא חלק מהשיקול... מדהים כמה מהר שוכחים...
אחרי שהלידה הסתיימה, לילו שאלה אותי אם אני גאה בעצמי. אמרתי לה שלא, ההרגשה שלי היא שזה לא יכל להיות בשום צורה אחרת, וגאווה היא ממש לא חלק מההרגשה הזו. אני לא מרגישה שעשיתי פה איזה מאמץ מיוחד, אפילו ההפך. עשיתי את הדבר הפשוט ביותר, נשארתי בבית. בעיניי הרבה יותר מסובך היה להתחיל להתארגן ולנסוע או ללכת למקום אחר.
אני חושבת שבטח עוד כמה זמן, אכתוב סיפור לידה מפרספקטיבה יותר רחבה של זמן. בטח דברים יראו לי אחרת, בטח אבין דברים מסויימים שעדיין לא הבנתי, בטח אזכר בדברים אחרים.
אבל גם שמחה שכתבתי כשהזכרון טרי, כי בטוח גם יש הרבה דברים שזוכרים רק ממרחק קצר של זמן. כמו את הכאב.
אחרי שהיא נולדה, דיי מייד, אמרתי לארש שזהו, אני לא רוצה יותר ילדים... עכשיו, אחרי שישה ימים, הכאב הוא כבר לא חלק מהשיקול... מדהים כמה מהר שוכחים...