סיפורי לידה ראשונה קלה

[מבכירה*]

אשמח לשמוע כאן סיפורים על לידות ראשונות קלות.
נמאס לי לשמוע רק על 40 עד 70 שעות לידה.
אני יודעת שיש גם אחרת, ואני בוחרת להתחבר לידע חיובי (-:

יש למישהי סיפור?

[אמא_ללי*]

יש בהחלט
לא יודעת אם לקרוא לה קלה כי בחוויה שלי לא היה לי קל. אבל טבעית, לא ארוכה בכלל, ועוצמתית מאד. את יכולה לקרוא בדף סיפורי לידה אמא ללי.
שתהיה לך לידה נהדרת

[אילה_א*]

לי יש
אמנם הסיפור שלי כתוב בצורה מבולגנת
אבל תהני ממנו אולי
סיפור הלידה הלא רוחנית שלי

[ההולכת_בדרכים*]

את יכולה לקרוא את הסיפור שלי היולדת בדרכים
תמיד יש גם אחרת
ויש באתר עוד כמה סיפורים על לידות ראשונות קצרות/קלות, אולי אצליח למצוא לך את הקישורים...

[חלוקית_נחל*]

את מוזמנת גם לסיפור שלי

[ההולכת_בדרכים*]

הנה מצאתי כמה:
סיפורי הלידות של תמר א
סיפור הלידה של מישל
סיפור הלידה של אמא הפתעה
וגם זה http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.a ... Id=1499911 (של אפרת מ)
@}

[מנטרה*]

למבכירה:
את גאון אולימפי!!
גם אני בנבירה בסיפורי לידה, מנסה לאתר סיפורי לידה ראשונה מחזקים, עדיפות בדרך טבעית בבי"ח.
כל הכבוד לך על היוזמה!

[אמל_ית*]

וגם שלי- סיפור הלידה של אמלי שבדרך

ודרך אגב, אני לא בטוחה שקצרה=קלה. או להיפך. אבל בכל מקרה, חכם את עושה- לדבר עם נשים שיולדות בשמחה ובהנאה, עם הכאב, זה נראה לי מחזק וחשוב.
בהצלחה!

[אילה_א*]

ככה קראתי את הדף זה אולי לא כתוב בו אבל היה קל וכייף

[פלונית*]

סמויה פה כמעט תמיד, אבל נראה לי שהלידה שלי "עונה" על הדרישות שלך . לא יודעת אם יש דבר כזה לידה קלה. אך לי בהחלט הייתה לידה טובה, וגם - כמה שהמילה הזו שחוקה אך נכונה - מעצימה. שיהיה לכן בהצלחה מבכירות יקרות.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewM ... =119646401

[אפרת_נ*]

מוזמנת לקרוא את שלי. בהחלט הוביל למסקנה שללדת זה כיף
עדיין מתעגלת מפסיקה להתעגל סיפור לידה
שיהיה כיף! (זה כמובן הרבה יותר מזה... והלידה היא רק ההתחלה)

[ורד_לב*]

את מוזמנת לקרוא את סיפורי הלידה שלי, דרך הדפבית.
כולם דיי קלים, באופן יחסי, ולא ארוכים. כן, כן, גם הלידה הראשונה...
תהני

[אמא_של_דגיגונת*]

אני לא בטוחה שקצרה=קלה. או להיפך
שעה אחרי הלידה אמרתי לבעלי שאני את הדבר הזה לא עוברת שוב פעם (לידה קצרה אך א-י-נ-ט-נ-ס-י-ב-י-ת). 24 שעות אחרי הלידה כבר אמרתי שזו היתה הלידה הכי חלומית וסופר קלילה (ואני עדיין חושבת כך). אז קחי הכל בערבון מוגבל.
הנה שני הזוזים שלי: http://www.notes.co.il/danas/34735.asp

שתהיה לך לידה נהדרת @}

[ר_ו_ת_ה*]

לי גם היתה לידה ראשונה טובה (בבי"ח, בחדר טבעי) ושניה אפילו יותר...(בבית)
הנה הקישורים:
הלידה של איתמר בלניאדו
ריקוד לידה
בהצלחה...

[חוט_השני*]

אולי מתישהו אצליח להושיב את עצמי לכתוב את סיפור הלידה,מקווה שזה יקרה לפני הלידה הבאה
רק אספר לך בינתיים שהיא היתה מדהימה, מהירה (שלוש וחצי שעות), מעצימה, בבית ו........... אה כן, גם כואבת:-)
ובעיקר שמה שיצא, נו, אין לי מילים לתאר את הפלא:-]

שתהיה לך לידה נהדרת

[קרן_קיימת*]

שמחה לשתף שגם לי הייתה לידה ראשונה ו"קלה" והכי חשוב טבעית לחלוטין. זה היה בבי"ח אבל שום רופא לא התקרב אליי
אני מייחסת את החוויה המעצימה של הלידה להכנה שעשיתי לאורך כל ההיריון בעזרת בן זוגי המופלא ועוד כמה אנשים טובים שפגשתי בדרך.
לצערי עדיין לא (3 שנים אחרי חה חה חה) התיישבתי לכתוב בצורה מסודרת את כל מהלך הלידה אבל הכול חרוט בזיכרון ואם תרצי אשמח לשתף יותר דרך המייל - kertene בוואלה נקודה קום.


שתהיה לך לידה נהדרת_ _

[מבכירה*]

נהדרות אתן!

[שיבולת*]

גם לי הייתה אחלה לידה טבעית וקלה וראשונה בבית חולים. לא כתבתי עדיין את סיפור הלידה (עברו 3 ורבע שנים, אז אולי כבר לא אכתוב)
הכנה, הכנה, הכנה, זה הטיפ שלי. בכל השאר לא תמיד אפשר לשלוט

[גל_הנה_אמא*]

גם לי היתה לידה ראשונה קלה ועדיין כואבת אפשר לאמר שהיא באמת החלה בשמונה וחצי בערב עם פקיעת המים ונסתיימה בחצות וחצי סה"כ 4 שעות כואבת אבל היה מדהים וכל אישה בהריון מתקדם מעוררת בי קנאה (על זה שהיא הולכת ללדת ואו.. איזו חוויה)
לידה במרכז טבעי תל השומר

[פלוני_אלמונית*]

מוזמנת להציץ ב:לידת השבת

[מבכירה*]

שיבולת- מה זה הכנה הכנה הכנה?

[נטע_ש*]

שיבולת- מה זה הכנה הכנה הכנה?

[שיבולת*]

שיבולת- מה זה הכנה הכנה הכנה?
פשוט להתכונן ללידה.
מבחינתי זה כלל:
לדעת שיכאב,
להאמין בגוף,
להתאמן על נשימות,
לעשות קורס הכנה ללידה,
לקרוא כל חומר שיכולתי בנושא,
לא להיות מקובעת. לדעת מה אני רוצה ולאן אני שואפת אבל להבין שלפעמים התוכניות משתנות,
לעדכן את הבן זוג ברצונותי, לפני ותוך כדי.
והעיקר והעיקר לא לפחד לא לפחד כלל (טוב נו, קצת אפשר).
כבר כתבתי באיזשהו מקום שמידע הוא גורם מרגיע מבחינתי. כלומר ככל שאני יותר יודעת אני פחות מפחדת. אבל זה לפני הלידה. בלידה עצמה אין מה לדעת וללמוד,אלא רק להשתמש בכל מה שרכשתי קודם.
זהו נראה לי. אם אני אזכר בעוד משהו אני אכתוב.

[דלית_ב*]

מוזמנת לקרוא על הלידה שלי דלית יולדת לולי נולד.
שבע שעות, בבית, מתוכן השעה האחרונה קשה, בעיקר נפשית (חשבתי ששלב צירי הלחץ יעבור יותר מהר).

[קלמנ_טינה*]

מוזמנת לקרוא גם את הסיפור שלי לידת בית בלילה חורפי

לידה טובה ובעיקר הורות טובה!

[גלית_בטבעון*]

הסיפור המקסים של גלית הועבר לדף משלו - סיפור הלידה של אלמה

[רוניתה_פיתה*]

סיפור הלידה הארוך מאוד של נטע
אבל לא בגלל שהיה כל-כך ארוך, אלא בגלל שהרגשתי שכתבתי הכי הרבה שאי-פעם נכתב באתר P-:
קל זה לא בהכרח היה, בזמנו. אבל זו הייתה חווייה מצויינת, שהתגעגעתי אליה לא מעט מאז...

שיהיו לכן לידות טובות @}

[מבכירה*]

חשבתי לעדכן...
לפני חצי שנה, ילדתי את בכורי הנפלא, בלידה שארכה בבית החולים 4.5 שעות! ועוד קצת בבית, נגיד שעתיים קלות...
נו? סגולה- לכתוב בבאופן את חששותייך ולקבל את ההפך!

[יו_יו_בקנדה*]

מעולה!

[ללי_באדולינה*]

דף מחזק.
אני מתגעגעת ללדת מאז הלידה (הראשונה)שלי. אם יש עוד שירצו לקרוא מוזמנות:
איתמר פלא נולד בשדה

[רחל_ברמן*]

אם כבר אני עורכת ומתייגת, גם סיפור הלידה שלי, סיפור הלידה של רחל ויוג'יניה, הוא סיפור לידה ראשונה קלה וטובה ומעצימה. וגם קשה ומפרכת וכואבת, מה לעשות שהכל נכון

[רקשניה*]

עוד סיפור לידה ראשונה במהירות הבזק - סיפור הלידה של Jacob Mum

[רקשניה*]

סיפור לידה תאנה

[מאמה*]

סיפור ההריון והלידה של מאמה ובייבי

עדיין בתהליך כתיבה

[ליאל*]

ישבתי כאן כמה ימים בודדים לפני הלידה וקראתי כל סיפור לידה טובה שהתפרסם כאן..
כל פעם נכנסתי וקראתי עוד קצת. הייתי בשבוע 37,וכמהה ללדת. הייתי אפילו בזירוז כמה ימים לפני כן עם PG שנכשל ובחרתי לחזור הביתה לחכות שהדברים יקרו בזמן שלהם.
בימים הבאים כל הזמן היו לי צירים. אבל לא סדירים, מדי פעם מורגשים מדי פעם לא..לא הרשיתי לעצמי לפתח תקוות יותר מדי.
חייבת לציין שלא הייתה לי תכנית לידה, משום מה פחדתי לתכנן כי הבנתי שלא תמיד הדברים קורים כמו שמצפים ולא רציתי להתאכזב. היה לי חשוב לנסות ללדת טבעי, בלי אפידורל. אבל גם לגבי זה הייתי גמישה. אני לא חיה בארץ ולא ידעתי איך הדברים קורים פה לעומת ישראל.
באמצע קריאה של אחד הסיפורים, הרגשתי פתאום שעשיתי פיפי. רצתי לשירותים ובדרך כבר הבנתי שזה לא פיפי...ירדו לי המים!
בעלי היה רגוע ואני נכנסתי לפאניקה רגעית...שהתחילה לעבור רק כשהגענו פיזית לבית החולים, שנמצא 5 דקות נסיעה מאיתנו. הוא אפילו צחק בדרך ואמר שמותר לי ללכלך את הרכב החדש שבדיוק קנינו לפני כמה ימים.
נכנסים לחדר הבדיקה, מקבלת אותי מיילדת חמודה שאומרת לי שאני בפתיחה של 1,מוניטור תקין...ללא צירים סדירים, לא כואבים.סביל לחלוטין. לא הולכת הביתה כי ירדו לי המים.אז קיבלתי חדר ועברנו לשם לחכות.
אחרי שעתיים כבר התחלתי להרגיש את הצירים. לא נעימים, אבל גם לא משהו שאני לא יכולה להתמודד איתם.
קיפצתי לי בסבבה על הכדור פיזיו שלי,שהצוות הרפואי באופן מאוד מפתיע לא הכיר כמשהו שעוזר בלידה..
בשלב מסוים הצירים התחילו להתגבר ממש. הגיעו כל חמש דקות והתחילו להיות בלתי נסבלים.
בעלי קורא למיילדת, זו בודקת אותי ואומרת לי שאני בפתיחה של 3 ס"מ.
אמרתי לה שאני חושבת שאני רוצה אפידורל.
הופתעתי לגלות שיש פיזית שתי מיילדות ורופא בכוננות שלא נמצא בבית החולים ואי אפשר לקבל אפידורל אלא אם כן רופא ומרדים אישרו קודם לכן.
גלי הפאניקה התחילו לשטוף אותי שוב. בית חולים מפותח וחדיש ובמחלקת יולדות אין רופא ומרדים?!
לא חשבתי שאני אצליח להתמודד עם זה.בעלי ניסה לעודד אותי ואמר לי שאני יכולה לעשות את זה...לא כל כך שמעתי אותו מתוך הכאב.
השעה הייתה 2:30 לפנות בוקר.
בשעה 6:30 בבוקר כבר הרגשתי שאני מאבדת את השליטה העצמית שלי. שום נשימה לא עזרה, טיפסתי על הקירות וכמעט שברתי לבעלי את האצבעות בגלי הכאב החזקים.
המיילדת נכנסה והכריזה שאני בפתיחה 9 והולכים לחדר לידה.
אם לא הייתי כאובה כל כך הייתי יכולה אולי לצחוק על הסיטואציה הזו...כמעט ילדתי לבד עם עצמי בחדר..
נכנסים לחדר לידה 20 דקות אחרי אני בפתיחה מלאה ואני מתחילה ללחוץ. הלחיצות שלי לא טובות הילד יורד אבל לא מספיק. אחרי 30 דקות של לחיצות מוסיפים לי לעירוי נוזלים פיטוצין במינון נמוך, תוך כדי שאני מתעלמת מכולם ומתרכזת רק בלהוציא את הילד ממני, נכנסת האחות הראשית של משמרת הבוקר ולוקחת שליטה.
עוד עשר דקות של לחיצות עד שהיא מודיעה לי שהיא צריכה לחתוך...ושוב, אין אילחוש כי אין רופא עדיין. אלוהים! לא יודעת למה אמרתי לה כן.
חתכה ,ותוך דקות החזקתי את פוצי בידיים.

1. 520 של יצור קטנטן ולבן שהוא כולו שלי שכב עלי לכמה שניות ואז לקחו אותו והלבישו ושמו אותו על בעלי בזמן שהמיילדת הוציאה את השליה וניסתה להחזיר את המבנה הפיזיולוגי שלי לצורתו הטבעית...

בעלי היה איתי בכל שנייה ורגע והחזיק לי את הידיים והרגליים וכל מה שהייתי צריכה ולא יכלתי לומר...הוא קרא אותי.
זה היה מדהים.
הוא היה המום שעשיתי את זה ואפילו לא צעקתי, שזה באמת מפתיע לאור כל מה שקרה.
מרגע ירידת המים ועד שהחזקתי את פוצי עברו 10 שעות! לידה ראשונה , טבעית , אינטנסיבית מאוד ומהירה!

עברו יומיים מאז...אני עדיין המומה וכאובה וכאילו מחכה שההורים של הדבר הקטן הזה יבואו לאסוף אותי מבייביסיטר ממני...
לומדים להכיר אחד את השנייה וזה פשוט שווה את הכל.
בפעם הבאה- לידה ביתית!

[תפילה_לאם*]

מזל טוב!