עדי ל

[טלי_מא*]

פיתות מקמח מלא על סאג' - http://www.mazon-izun.com/?[po]page id[/po]=1652

[עדי_ל*]

http://www.xnet.co.il/health/articles/0 ... ml?dcMaa=1
מרקים שווים
http://www.xnet.co.il/health/articles/0 ... ml?dcMaa=1

[עדי_ל*]

אנ http://www.xnet.co.il/health/articles/0 ... 68,00.html
טיפסטי ירקות

[עדי_ל*]

בלוג קישורים...רעיונות יפים
http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblo ... 7%95%D7%AA

[עדי_ל*]

http://mychilddiary.blogspot.com/search ... ronment%29

בלוג ילדים/מונטסורי/חינוך ביתי

[עדי_ל*]

מתכוני בריאות - מכון אברהמסון
http://www.cancerhelp.org.il/[po]avoiding cancer[/po]/Health-Recipes?gclid=CM 0kbbHlK4CFQwgfAod7GbpKw

[טדליק_נהנאנע*]

מקווה שלא מאוחר מדי...
אם הוא לומד באקדמיה אז ממש כדאי למצוא משהו לא נדוש...
אולי קונצ'רטו של ברטוק, או יצירות לפסנתר בלבד של גריג.
אטיודים של דביוסי (לא את היצירות המוכרות יותר), סונאטות לפסנתר של בראהמס, או סונאטות של שוברט.
יצירות לפסנתר של פולנק/ סאטי.

[גינת_שמש*]

לגבי בריכת דיג: בית עובד( ליד תל חנן, צמוד לכלבייה לעיוורים). אנחנו היינו לאחרונה עם בן ה- 6 פעמיים, עם חכות משלנו ולא תפסנו כלום. לידנו תפסו קרפיונים חופשי . המקום יפה, מוקף בפקאנים. בקיצור חוויה חיובית. הבן שואל ושואל מתי נלך שוב. פתוח בשישישבת בלבד.

[ללו*]

משהו שכתב יואב שורק{{}}, ברוח דבריו של צוויליך לעיל:

"מה שלא טבעי ולא ראוי הוא שני דברים, שנובעים מהפיכת הבשר לתעשייה: הראשון הוא ההתאכזרות לבעלי החיים, שעליה עמדה ד"ר שמש, והשני הוא הבנאליזציה של שחיטתם. במקום שהאוכֵל יעמוד מול הנאכל ויבחר להורגו וליטול לעצמו את כוחות חייו – מעשה שכלי המבטא גם כוחות יצריים ('כי תאווה נפשך לאכול בשר') – הוא בוחר בדרך הקלה, של פגישת הבהמה המתה כפרוסות קפואות במרכול, חומר גלם שכביכול מעולם לא היה חי.

חשבתי על כך לפני ימים מספר כשהתלבטתי אם לצרף לטיול עם הילדים בצפון את המעשה האלים-לכאורה של דיג פורלים באתר דיג, שממנו אתה שב הביתה עם שלל לסעודת ליל שבת. בראשי ידעתי שה'בילוי' הזה הוא כמעט בגדר חובה עבור מי שדגים עולים על שולחנו תדיר. את האישור הרגשי להכרעה החיובית קיבלתי כאשר בחכתם של הילדים עלה דג, ופרפוריו הבריחו אותם. אחזתיו ולא ארפנו: חשתי שבתנועות החזקות והשריריות של גופו, הנאבק בידי הלופתת, הוא מעניק לגיטימציה לדיג עצמו. אמנם זה לא 'כוחות', אבל לפחות היה כאן מאבק טבעי וכבוד למי (מי או מה?) שיהיה אחר כך בצלחת.

אכן, יש מי שרואה בדרך הקפואה והסטרילית שבה אנו צורכים בשר דרך המבטאת את העידון של האדם ואת מעלתו המוסרית; האמת היא שאין כמותה לבטא את יכולת התרבות האנושית לעטוף מנגנונים משומנים של אלימות במעטה תמים, ולצבוע את תזונתנו בגוונים עזים של צביעות. אני משוכנע שאם היינו קרובים יותר למעשה השחיטה, הבשר היה נצרך אצלנו בדרך מכובדת יותר ואגבית פחות."

[שפת_אם*]

היי עדי,
ממליצה בחם על טכנאי מכונות כביסה שהציל לי פעמיים את המכונה.
קוראים לו ערן אדמוני. הוא רק יגער בך על כך שהתאים לשים את חומרי הכביסה לא נקיים וצריכים תחזוקה.
0522432724

[רוני_ושו''ת*]

הוא עדיין כאן - המתקן לייבוש כביסה... השבוע גיליתי אותו

[אום_שלום*]

לגרגר 12 טיפות שמן אורגנו מהול בקצת מים, כל שלוש שעות. הורג כל חיידק ווירוס.רגר

[כאן_אימשלו*]

לבעלי העסקים שביניכם,
אתר חדש מאפשר לפרסם עסקים בחינם, כולל המלצות של לקוחות מרוצים.
אתר מאד חדשני מהבחינה שהתוצאות שהגולש מקבל הן עפ"י הרלוונטיות החברתית בפייסבוק.
כל אתר מקבל גם קידום אורגני בפייסבוק
והכל חינם חינם.
מומלץ בחום להכניס את העסק ולעודד ממליצים: www.theexpert.co.il

בהצלחה

[בשמת_א*]

יעקב 054-4508423
אם את גרה רחוק, הוא שולח בדואר. אין בעיה. ממש כדאי להתייעץ איתו, לבקש ממנו את פרטי האתר שלו כדי לראות באינטרנט. אפשר להגיד שאני המלצתי (בשמת, אם כי הוא לא אמור לזכור את שמי. העיקר שקיבלת המלצה אישית).
הוא איש מאוד רציני והגון, ומאוד מתמצא.
אנא מחקי אחרי שתעתיקי את הפרטים, בסדר? לשם כך כתבתי את כל זה בהודעה נפרדת, שיהיה קל למחוק את כולה.

[חוט_השני*]

http://www.paleostyle.co.il/
ממליצה על הפוסטים הישנים יותר או לעשות חיפוש לפי מילת מפתח (למשל גלוטן )
הפוסטים מהחודשים האחרונים נהיו כאלה מסובכים ולא קריאים במיוחד.

[עדי_ל*]

http://once.co.il/

[עדי_ל*]

משפחה בתאילנד? (02.07.2012 20:00):
שלום,
יש לנו בית בצ'יאנג מאי, כ-20 דקות מהעיר, באיזור ירוק ומופלא של יער' נחלים ואגמים. בבית שתי קומות, חדרי שינה ענקיים והמון ספרים. בחוץ, כ-20 דונם יש ירוק תאילנדי משותפים עם כמה משפחות נוספות, גינה מטופחת, משחקים עבודת יד - סולמות עץ, אומגות, גשרים, גינת ירקות ואגם שאפשר לשוט ולדוג בו (יש חכות וגם סירה). מונית שירות שעוצרת ליד הבית כל 10 דקות מגיעה לעיר וחזרה. שווקים במרחק של 5 דקות ופארקים קרובים. המון כפרי אמנים שכיף לגלות במרחק נסיעה קצרה. אווירה מאוד רגועה ושקטה, מעולה ביותר לילדים. במקרה, שני מוזיאונים של עבודות עץ מהיפים ביותר בתאילנד במרחק הליכה מהבית.
מעוניינים להגיע לארץ לכחודש חודשיים אחרי הקיץ, לאיזור חולון רבתי ומאוד גמישים בתאריך. נשמח מאוד לקבל גם רכב (לנו יש אופנוע על סירה גדולה - מתאימה למשפחה עם 3 ילדים).
יש גם בית נוסף לשכירות בשטח למעוניינים ובלי קשר אפשר לבוא לבקר. נשמח במיוחד לחברים בני 5.
guyjoules at gmail.com

[פלונית*]

http://www.xnet.co.il/food/articles/0,1 ... ml?dcMaa=1
עוגת גזר

[פלונית*]

http://www.mynet.co.il/home/0,7340,L-8069,00.html
אצל פיני במיטבח

[פלוני_אלמונית*]

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-7191-49800,00.html
עוגת שוקולד ללא גלוטן

[פלוני_אלמונית*]

גבינת קאשיו
http://www.rotev.co.il/[po]last video[/po].aspx?recipe id=1082&recipe title=%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA+%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%95&cat 1=%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&cat 2=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

[מיכל*]

יש לי סקסופון למכירה. בעוונותי ניסיתי, לעת זיקנה, ללמוד סקסופון וזנחתי את זה. המורה שלי בזמנו בחר לי אותו. קניתי אותו ב 3.5K. אשמח למכור לך במחיר פחות מזה אבל דומה. האם מתאים לך? אני בירושלים. מגיעה לעיתים לאיזור המרכז.
פרטים נוספים "בדואל" [email protected]

[פלוני_אלמונית*]

http://m.ynet.co.il/Article.aspx?id=4297887

[טדליק_נהנאנע*]

תודה

[פלוני_אלמונית*]

http://www.xnet.co.il/architecture/arti ... 92,00.html
בתים אקולוגיים בישראל

[פלוני_אלמונית*]

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1689183
חברת החשמל מסכלת הגבלה של הקרינה בבינייני מגורים - כתבה ב"הארץ" 4/2012 על העיר רמת גן

[פלוני_אלמונית*]

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1214511
מנהרות החשמל הסודיות מתחת לרחובות ת"א

[פלוני_אלמונית*]

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewm ... =147302564
דיון מתוך פורום "בונים בית" בתפוז

[פלוני_אלמונית*]

http://www.beok.co.il/Forums-25/Forum-2 ... D7%9Dפורום קרינה אלקטרו מגנטית וסרטן - שאלות ותשובות בנושא חדר שנאים של חברת החשמל.

[פלוני_אלמונית*]

ד''ר זמיר שליט"א
יועץ במיפגעים אלקטרומגנטיים
משרד: השושן 3 רמת גן 03-5747527

[פלוני_אלמונית*]

רם דישון
מהנדס אלקטרוניקה
04-8324948

[חוט_השני*]

http://www.carbfree.co.il/?p=2499
השוקולד:-)

[פלוני_אלמונית*]

https://m.facebook.com/sarah.samuel.sew ... 58222&_rdr
ללמוד לתפור בכרם התימנים

[פלוני_אלמונית*]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4305235,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4305235,00.html
סביצ'ה של טופו

[אחת*]

עדי גור קיפוד כמו כל גור זקוק לטיפול מדוייק מאוד עם צרכים מיוחדים - תתקשרי לכל וטרינר באזורך ותבקשי הדרכה או לבית החולים לבעלי חיים בבית דגן או ביגאל אלון (חפשי בגוגל) גם בבית דגן וגם ביגאל אלון פתוחים 24 שעות. הם יסבירו לך מה צריך ואיך צריך. כנראה שגם צריך להניק אותו בתחליף חלב מאולתר שתוכלי לארגן בבית בהתאם להנחיות שלהם.
לא הייתי נותנת סתם מוצרים או חלב כי מה שמתר לבוגרים אסור לגורים וגם אם נראה שהוא מלקק סיבר שהוא לא באמת יכול לאכול לבד אלא בהנקה (אני מנחשת לפי גילו). גם צריך כנראה לשמור על חום גוף (או לא - בהתאם לדעת הוטרינר) וגם אולי ייתכן שצריך לעסות לו את הבטן על נמת הלוציא צרכים כמו גורי חתול (או לא כאמור) לא יודעת רק שיש כמה פעולות פשוטות שצריך לדעת אותן ובלי לדעת הוא כנראה לא ישרוד.
בכל מקר ה- רק הדרכה מוטרינר. בטח בגיל כזה תוכל להשאיר אותו בחיים. לא חייבים ללכת לוטרינר. רובם יענו לך ב שמחה רבה ויסבירו לך כל מה שצריך.

אגב כשמצאתיי גורת חתולים קטנה עם עיניים עצומות התקשרתי שלני וטרינרים, אחד היה יותר נדיב בהסבר ובזכות זה הצלחתי הלשאיר אותה בחיים, הוא הסביר לי לחמם מים בבקבוק למשל או לתת לה במזרק בעדינות תחליף חלב שהכנתי בבית והסבי ראיך להניק אותה כך שהזרקתי מעט מהנוזל בעידנותכ שיהא יונקת ממש, הוא הסבי רלשים לה חול בצד על מנת שתלמד לעשות צרכים ועוד. אולי למיש מגדל חתולים זה טרוויאלי אבל לי לא ובכל מקרה כל עניין ההנקה ובקבוק המים ועוד איסורים (אסו ר ל תת למשל חלב ככה סתם) ועוד וועד השאירו אותה בחיים באותה תקופת ינקות שברירית שנמצא בה גם הקטנטן שלך ושתוך שעות יכול להידרדר חלילה.

אגב יכול להיות שהוא מיובש אם כל אחיו מתו ואמו לא במקום, ייתכן שהוא הרבה זמן ללא מזון ועירוי קטן של חמש שניות מתחת לעור אצל הוטרינר זה מה שהוא צריך. אבל יכול להיות שזה שהוא מוציא לשון ומחפש לינוק חיובי דווקא.
בכל מקרה הוטרינרים גם גובים סכום סמלי וקטן לביקור כשמדובר בחיות רחוב.

קיצור ממליצה בחום - תפני מיידית לוטרינר חביב (ואם הראשון לא כזה אז לחייג לבא בתור) בטלפון ותהיי יותר חכמה, אם אחיו מתו סביר שהוא במצב שברירי במילא.

כל הכבוד
ובהצלחה לכם ולקטן המקסים- גורי קיפודים זה בהחלט הדבר המקסים בעולם

[שרה_ק*]

היי עדי יקרה תודה רבה על העזרה שהצעת בעמוד שלי. אני יודעת שזאת תגובה מאוחרת . אני כמעט ולא נכנסת לבאופן טבעי.. היתה מישהי בשם עדי שהביאה לנו אוכל מזין לשניידר וזה מאד עזר לנו.. האם זאת את?

[מיכל_גוטמן*]

הי עדי
אני יודעת שבקיבוץ סמר, חצי שעה נסיעה מאילת, יש מעין קראוונים קטנים שמיועדים לאירוח של מסעות אופניים, מין "בייק - הוטל". אני לא יודעת כמה הוא פעיל אבל אם זה לא רחוק לכם מדי שווה לברר, זה בטח לא נורא יקר והקיבוץ הזה משרה אוירה חופשית ונעימה.

[מדוזה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי עדי,

באילת יש את אכסניית השלטר The Shelter, מקום חמוד מאד שמנוהל ע"י יהודים משיחיים (אבל לא מציקים). יש שם חדרים משותפים וגם חדרים זוגיים, מתנדבים מכל רחבי העולם, ירקות בגינה בחוץ, ואווירה נעימה.

חוצמזה, אמרת שהמשפחה לא בקטע של טיולים בטבע אבל.. עד אילת ואפילו לא טיולון קטנטון? ועוד בעונה כל כך אידיאלית?? יש מסלולים מאד קלים וקצרים ועם זאת יפהפיים (למשל קניון שחורת) ובכלל רק לצאת להרים האלה במזג אוויר כזה אפילו לכמה שעות, זה פשוט בריאות ואורך נשימה..

בכל מקרה תהנו @}

[יעלה*]

במלון רביירה של ישרוטל יש חדרים עם מטבחון במחיר הכי זול שמצאתי באילת ל משפחה, דרך האתר באמת booking

[צוויליך*]

רעיון למסלול פציל (מסלול קצר):
מתחילים בתצפית הר יואש. שוס.
יורדים מהתצפית וליד הכביש משאירים את האוטו.
נכנסים עם הסמ"ש דרומה, מישורי פחות או יותר, כ1200 מטר עד לתצפית מדהימה מעל נחל גישרון.
150 מטר בהמשך השביל המסומ"ש, מיטיבי הלכת יפנו שמאלה, מזרחה במורד נחל יואש אל הכביש.
האחרים יחזרו לרכב וירדו חזרה כמעט 2 ק"מ לאסוף את המיטיבי.
הירידה - מהפניה - כולה כ-700 מטר, אבל חלקה האחרון תלול-אתגרי (לא נורא).

צוויל

[עדי_ל*]

כורכוhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462947,00.htmlם

[פלוני_אלמונית*]

תודה על המידע לגבי ריג'לה וזעתר. אני מעוניינת לקבל את מספר הטלפון של זיו מנטעים - האם תוכלי לכתוב זאת כאן?

[פלוני_אלמונית*]

זיו - 0504851974

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על הטלפון של זיו.
בניצת הדובדבן מצאנו זעתר. הם לא ידעו מה זו ריג'לה.
תודה רבה

[קרן*]

הי עדי,
מי שמכיר את זה מקרוב מבין. יש לך מידע שעשוי לתמוך ולקשר בין זה לבין הפרעות קשב וריכוז?
לא אין לי. הבנתי לבד.
הרעיון נבט כשפעם במסגרת טיפול, נשאלתי אם הפרעת קשב וריכוז "מצלצלת לי מוכר". פרצתי בצחוק והסברתי למה לא. המטפל הסביר לי במשפט וחצי למה למרות ההסבר, תיתכן הפרעה שכזו אצלי.
אח"כ נחשפתי בהקשר אחר לגמרי, ל(מעט) מידע נוסף לגבי הפרעת קשב וריכוז.
אח"כ פשוט עשיתי אחד ועוד אחד.
במאמר מוסגר אציין שלשמחתי אין במשפחתינו התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז כך שהידע שלי מוגבל מאד.
יתרה מזו, ברמת תחושות הבטן יש לי רתיעה מעודף האבחונים והתיוגים והמשמעויות (גם האופרטיביות) שלהם.
אולי אולי תיוג שכזה בילדותי היה מקל קצת על תחושת האשמה שנבנתה יופי בעזרת הנזיפות בעניין (מורים, הורים, חברים, מפקדים וכו'), שליווי את כל שנות ילדותי והתבגרותי.
אולי. כי הנטיה באמת פגעה באיכות חיי- כ"כ הרבה חוויות הפסדתי כי פשוט איחרתי. כך שגם אני נזפתי בעצמי לא מעט בעניין.

אופס! אני כמעט מאחרת... ;-ׂ)

[קרן*]

הכתב נטוי... יש לך באג בדף..

[מאמינה_בשפע*]

תודה על המלצתך לגבי הויטמיקס @}

[אמת_וצדק*]

עדי, אם עוד לא השגת ברז מטבח וראש טוש - אולי אולי יש לי במחסן משהו, תזכירי לי בסופש ואבדוק.

[עודד_המחפש*]

הי עדי
אכן הסיפור הוא על תאונת דרכים.
אם תסרקי ותשלחי לי במייל זה יהיה מצויין. כך אוכל לשמור לי את זה גם להזדמנויות אחרות. זה סיפור מעורר השראה!
תודה תודה!

[צפרדע_ית]

הי עדי, האם את עוד כאן?
אם אני זוכרת נכון, פעם מזמן אמרת שיש לך מקלונים למסירה...
אם עדיין אקטואלי, אשמח לשמוע.
תודה!
ץ

[אחת*]

הכתב נטוי... יש לך באג בדף..
כבר לא, תיקנתי.

[הדס_מצוי*]

שלחתי מייל
@}

[הדס_מצוי*]

כן. בדיוק כך כתבתי.
אבל, הוזמנו אתמול ע"י משפחה ישראלית נדיבה שנענתה לבקשתי בפייס.
ממש התרגשתי.
גם ממך.
תודה עדי ושנה טובה מאד.

[הדס_מצוי*]

hadasyaron
בדואר הג'י

[פלוני_אלמונית*]

עדי שלום,
ראיתי את פנייתך בככר והייתי חייבת לכתוב. לפני כמה שנים הייתי במצב דומה: חבר לעבודה איבד בן בתאונת דרכים, האם ועוד 2 ילדים היו פצועים בבי"ח. הגענו כמה חברים לעבודה אליהם הביתה וגם לביה"ח, דאגנו לכל מחסורם, הסענו, האכלנו, ועדיין הרגשנו שלא עשינו כלום. וצריך לקבל את זה, שזהו מצב איום ונורא, עצב נוראי שלא ניתן להקל עליו.
אבל היה רגע שבו נראה היה שמעשה "קטן" הועיל הרבה. יחד איתנו הגיעה חברת משפחה בליווי אשה נוספת. בשיחה התברר שאותה חברה גם איבדה בן בוגר בתאונת דרכים, וחברתה איבדה ילדה בתאונה בגן משחקים. כשהן שוחחו עם האם, הן הכירו בכאב שלה, באבל, לא אמרו לה להיות חזקה ואמיצה למען ילדיה הנותרים - אלא הודו שלקח להן שנים להתגבר על הכאב, על האשמה (למה נתתי לו את הרכב? למה נתתי לה לשחק בגינה?), להחזיר תחושה שהן רוצות לחיות למרות האבדן. האם אמרה משהו כמו "זה קרה גם לכן? אז זו לא רק אני, זה לא עונש, זה קורה לאנשים טובים". הנשים האלה המשיכו ללוות אותה לאורך זמן ולמרות שהיא לא חזרה לעצמה שנים, היא לא היתה לבד עם התחושות הקשות.
אני לא יודעת אם יש מלים, גם של משוררים דגולים, שיקלו על חברך כעת. אולי כדאי להתיעץ עם אנשי מקצוע, למשל ער"ן שניתן להתקשר אליהם ולקבל אוזן קשבת ויעוץ חינם בטלפון ובצ'אט, ולנסות לברר האם יש עמותה כלשהי שמסייעת במצבים כאלה.
בהצלחה וכל טוב לך.

[עדי*]

תודה !
אחרי שכתבתי כאן, הבנתי שהחיפוש שלי ברשת אחר מילים.. שירים.. הוא חסר תוחלת,
בדיוק בגלל מה שכתבת. דייקת את זה.
חששתי שהמילים ה"פשוטות" שלי בסגנון "את בליבי" אינן מספיקות או שמוצו לאחר שנאמרו ונכתבו אליה פעם אחת.
עכשיו אני מבינה שזה מה ש - אני - יכולה לומר ..
ואניח לחיפוש אחר משוררים גדולים.
אולי אשלח , מלבד כמה מילים פשוטות, גם עוגיות שהכנתי.. יש אחים צעירים.
אני מניחה ומקוה שהיא מקבלת איזושהי עזרה נפשית ותמיכה מקצועית..
זה כמו שתיארת - חוסר האונים שלי ושלנו - האנשים שבעבודה, מול האסון שארע לה..

[טנא_מלא_כוכבים*]

שלום,
שלחתי לך מייל. הציצי.
@}.

[הולכת_והרוח_בפניי*]

היי עדי, ראיתי אותך בכיכר.
אני מזדהה עם תחושת חוסר האונים מול הכאב. אני חושבת שמילים יכולות להוות מענה מסויים (אחרי הכל, אין דרך אחרת להעביר כוונה במדוייק), אבל לדעתי, עדיפות המילים הפשוטות, שלפעמים הן הקשות ביותר להגייה: להגיד שאת מחפשת להקל את הכאב. שאת מוכנה לשמוע אם יש משהו שהיא רוצה להגיד, ושאת מוכנה גם לשבת איתה ולשתוק,ושאת שם - פשוט שם. אולי היא לא מצליחה להרדם בלילה ותשמח שמישהו מוכן להקשיב לה בשעות המוזרות האלו? אולי היא רוצה פשוט לשים ראש על מישהו ולבכות בלי שיגידו לה שיהיה בסדר? כל הדברים הקטנים האלו, שלפעמים אנשים נוטים לברוח מהם בהתמודדות עם צער וכאב של מישהו אחר (ולא רק) - אולי זה מה שאת יכולה (ורוצה?) להציע לה?