עוברת אורח

[נוסעת_סמויה*]

התגלגלתי לדף רוצה אבל פוחדת והנשימה נעתקה לי (כתבתי גם בבלוג).
רוצה להגיד לך שאולי את מרגישה תקועה, אבל עצם העובדה שאת כבר לא בעבודה היא התקדמות ענקית. ענקית. ודווקא זה שאת עוד לא יודעת מה הלאה, זה ההישג הענק. כי את מגלה שאפשר להיות באי ודאות ובכל זאת החיים לא קורסים עליך ברעש.
ואני מקווה שאת מצליחה לראות את גודל ההישג, כי חשוב לעצור ולראות את זה.

[נוסעת_סמויה*]

או שאני סתם מעליבה את עצמי, ובעצם אני יצרתי את כל המצב הזה (לידה ומגעיל בעבודה) בתבונתי כי רבה כדי לשחרר את עצמי.
אני מתלבטת עכשיו בין ירידה בהיקף משרה (האופציה השקולה, כביכול) לבין התפטרות (האופציה המטורפת, כביכול). עזרת לי להבין שאם אחזור למשרה חלקית אני פשוט אקלקל את זה, אביא את עצמי למצב שבו לא תהיה לי ברירה אלא להתפטר בתוך כמה חודשים, כי הרצון שלי לא להיות שם השתחרר במלוא עוצמתו מהבקבוק, והוא כבר חזק יותר מהפחדים.

אני אשמח מאד להיפגש ביומיון, אבל יש לי פוביה בסיסית מאירועים כאלה, שעד היום לא התגברתי עליה. אז עוד נראה (אגב, איך עושים את זה לעזאזל? אני בקושי מסוגלת לבטא 'נוסעת סמויה' בקול רם. זה שם שקשור לעולם הפנימי הכמוס שלי. אם את מתכתבת עם לילה טוב, תשאלי אותה בבקשה איך קוראים לי).

[שיחות*]

קבעתי תור, באתי לטיפול, וכל הזמן יש שלט "פתוח, סגור בגלל המיזוג" ויש אור והמאווררים מסתובבים (מיזוג עאלק) אבל הדלת נעולה ואין אף אחד. איזה מין שירות זה.

[נוסעת_סמויה*]

אני עומדת בדיוק בפני אותה שיחה, עניין של כמה ימים, ואני פשוט פקעת עצבים. הייתי צריכה עוד כמה שבועות כדי להגיע להחלטה הזו ממקום יותר סגור, עם תוכנית יותר ברורה ומרגיעה בנוגע להמשך. אבל אין לי את הזמן לזה.
השיחה הזו תבוא בהפתעה גמורה לנפשות הפועלות. יחשבו שיצאתי מדעתי, יתאכזבו ממני, יכעסו עלי, יפעילו מכבש לחצים (שכבר התחיל).
כתוצאה מכך, אתמול הייתי פאתטית במובן הכי מילולי של המילה. התחננתי לבנות שירחמו עלי כי אני לא יכולה לטפל בשלושתן במקביל, יום שלם ללא הפסקה (לא הלכו לגן/ביצפר כתוצאה מטעות מביכה שלנו. בכלל אנחנו לא רשות מקומית אלא מועצה אזורית).

ובעניין היומיון - אני מבינה על מה את מדברת בעניין הקירבה. הניסיון שלי דומה והמבוכה במפגש פנים אל פנים קשורה דווקא לזה שכבר נוצרה כל כך הרבה היכרות אינטימית, הפוך מסדר הדברים בהיכרות רגילה. אולי יועיל אם נשתחרר מהציפיות לקירבה, שיכולה להתפתח במידה כזו או אחרת עם הזמן, ונתמקד בהחלפת מחשבות סביב הנושא המשותף שלנו, שם אין לי ספק שאנחנו יכולות לתרום הרבה זו לזו. (אגב, יש לי איזה זיכרון עמום שאת בכלל אע"מניקית? סליחה על העלאת הנושא באוב, אני סתם תוהה אם בסוף יתברר שיש לנו איזה פרה-היסטוריה משותפת).

שלא לדבר על כמה אני יותר יפה ורזה כאן מאשר בחיים....
(1) אצלי אותה הבעיה, אבל עם היופי הפנימי.
(2) ומה, את חושבת שהתראות פנים אל פנים תקלקל כל כך מהר את הרושם? פעם, סבא שלי גרר אותי אחריו בחתונה משפחתית, תופס כל מיני קרובי משפחה רחוקים ומתפאר בי: "זו, דוקטור, רופאה! כל הדרך על סטיפנדיות!". בסוף היה לי לא נעים, לקחתי אותו לצד ואמרתי: "סבא, אתה יודע שאני לא דוקטור". לקח לו כמה שניות להתעשת ולומר לי ש בשבילו אני דוקטור.

[מארז_אהבה*]

בואנה יא עמווה, מה זה? הבאתי סושי, עשיתי מניקור, זחלתי על ארבע ייללתי עוברת עוברת -- יוק!
ככה עושים? תאמיני לי רק בשביל זה באתי. ועכשיו אני עושה לך אאוטינג שיידעו שאת מבריזנית!

[עוברת_אורח*]

הקדמת אותי, בדיוק נכנסתי עכשיו לכתוב התנצלות.
שלא במפתיע, השתלטו עלי כל הפוביות החברתיות שלי. והשתלטו, ככה, בדרכי נועם. לא סיפרו לי שלא באים, רק כל הזמן המציאו לי דחיות:
קודם נלך לקניות
קודם נטגן שניצלים, שיהיה לילדים מה לאכול בצהרים
התינוק בדיוק נרדם, נחכה עד שיתעורר
וכך הלך ועבר היום, בלי שאגלה לעצמי שאני לא הולכת, עד שנהיה ערב והבנתי.

מתנצלת לפני כל מי שקבעתי אתו להיפגש ביומיון. איך אמרה נוסעת, זה עולם פנימי כמוס שלא פשוט לחשוף אותו לעין השמש. או אולי ההפך: זה עולם חברתי חיצוני וסוער, שלא פשוט לדרוך בו. בשבילי, בכל אופן.

[ריש_גלית*]

זה עולם חברתי חיצוני וסוער, שלא פשוט לדרוך בו.
אכן. היה קשה. היה קשה בלעדייך... אבל גם אם היית עוברת אורח, וגם אם סמויה היתה נגלית לעין, וגם אם עינת גל היתה מפציעה... עדיין היה קשה.

(אבל מה זה נהנינו, שתדעו לכן! לכו תאכלו את הלב! ואת השניצלים!)

בקיצור, בואי ביום ראשון. אין פטורים.

[ריש_גלית*]

אתמול היתה לי שיחה, שבה אמרתי באופן סופי שאני לא חוזרת לעבודה.
קראתי אצל הסמויה... אני מלאת התפעלות. את גדולה. אמזונה. החיים שלך עומדים להשתפר פלאים! @}

[מארז_אהבה*]

אוי אוי אוי. זה ממש מצער אותי.
אני כרגיל כופרת בהנחות היסוד: קודם כל, את העולם הפנימי לא חייבים לחשוף לעין השמש. אני למשל אחת שבטוחים שהיא מה-זה גלויה ופתוחה, ולא היא. הרבה-הרבה נשאר בפנים, מתחת לכל הרעש והצלצולים. ושנית, לפחות מההתרשמות שלי, זה לא עולם חברתי כל כך סוער. כי הוא בסך הכל מורכב מהמון אנשים יחידים שכל אחד מהם הוא העולם הכמוס הזה, וזאת האמת הרבה יותר מאיזו ישות חברתית.
לחכות להזדמנות אחרת, או לנטוש את התקווה?
(ובכל אופן, אף שהשתדלתי, לא הבאתי סושי. הכל בגלל הארנבת וסידורי השינה המופרעים שלה. וגם מניקור לא הספקתי)

[תמרול_ה*]

את יפה וחתיכה ומקסימה, ונחמדה ומצחיקה.
זה ברור וגלוי וידוע ומוסכם.
את פשוט מצוינת ביותר כמו שאת.
וזהו.

[ניצן_אמ*]

מלעונה.

[עוברת_אורח*]

או, הנה הניצן. רציתי רק לציין ש כופרת בהנחות היסוד רשום על שמה בטאבו, וכל שימוש בנ"ל מחייב אישור בכתב מצידה, כמו גם תשלום תמלוגים.

<מתביישת בצד>
<למה בכולן תומכים ומכילים ורק אותי זורקים לכלבים?>
<עכשיו אני אלך לשירותים ואעשה שם מפגש סגור, ולא אגלה לכן>
<אופס>

[אליס_בארץ_המראה*]

כן, אבל בכריעה? כי אין על מה לדבר אם לא.

<אני כופרת בדוגמה של הכנסיה הקתולית, זה גם נחשב?>

[שמש_בחורף*]

<אני כופרת בדוגמה של הכנסיה הקתולית, זה גם נחשב?>
לדעתי, רק אם את עושה את זה בכריעה.

[מארז_אהבה*]

מותק, את זאת שזרקת אותנו לכלבים. עדיין לא התאוששנו!
(ולעניין הטאבו, ליטל דו יו נו. בלי להתיימר להיות אושיה, גם אני לא קוטלת קנים. אמנם אני לא הגעתי לזה בעצמי: פשוט גדלתי ככה.)

[אליס_בארץ_המראה*]

לדעתי, רק אם את עושה את זה בכריעה.



<שעות, שעות אני יכולה להעביר בתהיות מדוקדקות איזה סוג של כפירה עושים בכריעה!>

שמש בחורף, רחמים על קרעי זכרוני המתפורר. אני חושבת שהיה לך פעם ניק אחר, רק לא יודעת מהו, אז גם אם אנחנו מכירות ווירטואלית, עבור הגרסה האליסית נטולת הזיכרון, הרי את חדשה לי כדף נוסף על פני האתר לאן (כלומר, חדשה עם תחושה מוכרת). עזרה? חסד? רחמים ברוח החג?

<אני מבטיחה למחוק עדויות מרשיעות לניקים קודמים במידה ואלו יופיעו כאן או אצלי>

[פינת_מחמד*]

[ניצן_אמ*]

נמחקה לי התשובה השנונה.
קחי יבשושית במקום.

[יער_ה*]

קראתי כאן גמילה ביתית ממתוקים (2008-12-14T22:27:40) שעשית סיכום לתובנות שעלו בדף - האם עדיין יש לך אותו?

[נוסעת_סמויה*]

@}
שמחתי שהפצעת לרגע.

[ניצן_אמ*]

@}

[ניצן_אמ*]

_{שנדבר בשקט, שלא יגלו שאת פה?}

איפה היית יא מלעונה?????

ככה באה אליי וזורקת עליי פרחים מקולקלים???
שום בושה!
את יודעת כמה זמן ישבת ליד הטלפון וחיכיתי שתתקשרי? את יודעת כמה דמעות בכיתי חרישית לתוך הכרית? את יודעת כמה גלידה נאה מדוחן אכלתי???
בסוף הסתפרתי, חימצנתי, קניתי ג'ינס חדש, וחשבתי שאני אובר יו!

_{חיבוקי?}

[פלוני_אלמונית*]

תשמעי, נחמד להיות מצוטטת, אבל אני לא מרגישה שהציטוט הזה מבטא אותי באופן מיוחד. סתם מין עצה של שיחת אימהות, לא?

אם יש לך ערוצי תקשורת חלופיים עם מארז, היא יכולה להעביר לך את שמי (ולהפך). מתברר שהמוסא ואני מכירים. דרכינו הצטלבו בצבא, כמובן, וקצת בתעאיוש.

מעניין שבעיניי סוגיית ההיכרות דווקא לא כל כך מעניינת. לעומת זאת, אני חוזרת על הצעתי לפתיחת קבוצת תמיכה לליבון תקיעויות מקצועיות.

מקווה שאת בטוב,
נוסעת

[פלוני_אלמונית*]

יכול להיות שבעצם טוב לך בבית? שאת זקוקה כרגע לתקופה הזו בבית עם התינוק, והדבר היחיד שמכביד עליך הוא התחושה שזה לא בסדר? הייתי בודקת את האפשרות הזו, ואם זה המקרה הייתי פשוט מניחה לזה וסומכת על הזמן שיכוון אותך בסופו של דבר למקום הנכון לך. (מרגישה על עצמי שאילולא הלחץ לחזור ולפרנס, זה מה שהייתי הכי רוצה לעשות: לעזוב את העבודה ולהיות בבית, להניח לבירור המקצועי האינטנסיבי ולראות מה מתפתח באופן טבעי).

אגב, "עבודה" לא חייבת להיות במתכונת של משרה באיזשהו מקום עבודה. יש עוד דרכים לעשות דברים בעולם ולהתפרנס מהם. וזה גם לא בינארי כמובן - אפשר לעבוד ולהתפרנס קצת או הרבה.

ועוד אגב - לא הייתי מקלה ראש בסקרנות האינטלקטואלית שלך. זו לא סתם דרך להעביר את הזמן. יכול להיות שיש שם משהו חשוב בשבילך.

[פלוני_אלמונית*]

זו הייתי אני, נוסעת.

[ריש_גלית*]

לא עולה על דעתי שום דבר - כלומר שום עבודה - שאפשר לרצות
מה, את שוב מתחזה אלי? (לא כדאי לך, ראית איזו נמוכה ולא בלונדינית אני).

[ריש_גלית*]

אני? בלונדינית? את בטח חושבת על אבישג רבינר הבלונדינית המהממת. P-:
אבל אולי באמת בקרוב אעבור לבלונד. ממילא עם כל השיבה שמשתלטת לי על השיער החום המקורי אני כמעט לא צריכה להבהיר.
תמיד אמרתי שפעם בחיים אני רוצה לבדוק איך זה להיות בלונדינית.
מצד שלישי, נראה לי שלהתחיל בגילי זה קצת לא אפקטיבי.

[ציל_צול*]

וואו, זה היה ממש נעים. תודה רבה על הפידבק.
מאחלת לך לילות של שינה. גם לי היו הרבה כאלה כמו שלך ואני מלאת אמפטיה.
זה פשוט קשה לתפקד בלי שינה מספקת. שיעבור בקלות.
שוב תודה.

[אליס_בארץ_המראה*]

פפפפפפפפפפ. כאילו שאת באמת חושבת שלא הייתי אצלך וקראתי והפכתי במחשבותי והלכתי לחפש אותך בגוגלטוק. וואינתה איינה, יא בינתי? רק אלוהים יודע. אלוהים, והכניסה לבנין פריסט באוניברסיטת פרינסטון.

[אליס_בארץ_המראה*]

אינתי, אינתי. תיכף המורה ננסי מתעלפת לי פה (שניה אחרי שהיא גומרת לקונן על המבטא הישראלי הנוראי שלי).

ערבית קשה שפה.

[עירית_לוי]

הי עוברת, תודה על הפידבק .
מרחיב לי את הלב לדעת שהוא עוזר ותורם ככה.
שבת מבורכת

[עירית_לוי]

עניתי לך אצלי.
ערב טוב.

[אנד_לוסיה*]

הי, תראי מה מצאתי:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1144967.html

[שביל_בצד*]

הי עוברת
ראיתי רק עכשיו שכתבת לי.
בכל אופן, לשאלתך, אני כבר לא כל כך זוכרת איך הוא היה מתעורר אבל זוכרת שגם לאחר ההנקה היה דרוש משהו נוסף כדי להרדים אותו, עם זאת דוקא הגמילה מהנקה צימצמה מאוד את ההתעוררויות. מקוה שבקרוב גם את כבר לא תזכרי.
(בסוף הלך בגיל שנה ותשע!!!)

[ריש_גלית*]

כתבתי לך מייל. @}

[ריש_גלית*]

איזה באסה! כתבתי ושלחתי, בחיי. מעניין למי זה הגיע. אשלח לך מהכתובת השנייה שלי. אבל זה היה רלוונטי להיום! אוף. אנסה למצוא זמן להתקשר.

[ריש_גלית*]

עניתי לך במייל. @}

[רישגלית*]

ככה, הא! מבליחה ומבריזה באותו השלוק!
טוב, אולי עכשיו אני אזכור שכבר המציאו את המכשיר ההוא, טלפון. ואפילו אשתמש בו.

[אמא_של_יונת*]

איזה כיף לראות אותך ש/וב כאן!
בזכותך נכנסתי לדף ההוא וגיליתי ששוב מתנהלים דיונים מעניינים באתר. מי היה מאמין!

[תמרוש_רוש]

התייחסתי למשהו שכתבת אצל בשמת א
יום טוב
@}

[מי_מה*]

ריגשת אותי מאוד.
אם קראת את הדברים האחרונים אז את בטח כבר יודעת שביקום שלי לא כזה כייף כרגע
@}

[נוסעת_סמויה*]

הי, תודה @}
הדבר הזה שלך קשור לדעתך איכשהו בקריאה וכתיבה?

[נוסעת_סמויה*]

אולי יכול להיות שם אישהו חיבור יצירתי, שרותם את הנטיות האקדמיות שלך לטובת פעולה בעולם. לכתוב טקסט מעמיק, מרחיב דעת, מעניין ומשכנע זה כישרון - ולטקסט כזה יכולה להיות השפעה בעולם.

[ענת_גביש*]

יש דברים שאפילו לבקש יפה לא עוזר כלום. אין לי את המייל שלך.
anatia100 בג'י מייל

[נוסעת_סמויה*]

כשתרצי...

[דג_חתול*]

שלא משתלב בשום מקום.
אצלי את דווקא משתלבת יופי. לא שזה עזרה מי יודע מה. אבל נראה לי את צריכה דחוף לבוא לעשות את השיער אצל אסתי.

[ענת_גביש*]

אהה! את כאן! לילה טוב גם לך!!

[ענת_גביש*]

את פגשת את תוספות יום טוב בפייסבוק??? אוי. אני לא יודעת למה זה כ"כ מרגש אותי וכ"כ מצחיק אותי ביחד.

ואת יודעת, אף פעם לא חשבתי על זה ככה: http://www.youtube.com/watch?v=piW9MHpfCu4

[צפריר_שפרון*]

בשמחה.

תודות.

[צפריר_שפרון*]

ובכל זאת בשמחה.

תודות.

[ריש_גלית*]

חולה עליך ברמות (-:
(סתם, הייתי חייבת להגיב רק לך ולא להשתתף בשיחה בדף ההוא שאני מכחישה שאני קוראת P-:).

[ריש_גלית*]

למה, אני לא בפייסבוק? אבל אני משתעממת שם נוראות. וחסרות לי השיחות פה. לא ברור לי למה, אבל שם הכל משתטח. אני קוראת שם את X או את Y והן נשמעות כמו מישהי אחרת.

[ריש_גלית*]

לא מסוגלת לפתוח עכשיו, אני עמוסה מדי בעניינים אחרים... אבל אם תפתחי אני מבטיחה לגלות אמפתיה ולהשתתף (-:.

[אמא_של_יונת*]

שמחה לראות שוב את הניק שלך.

[פלוני_אלמונית*]

עברתי בסביבה
אולי תנסי לגגל - The Art of Homemaking יש שם כל מיני מאמרים ועוד שאולי יוכלו להאיר את עשיית הבית באור אחר
ובצהוב - "כשאת לא יכולה יותר - אל תכילי"
יום נפלא

[שיחות*]

ולקלף תפוחי אדמה!
אני זוכרת את השיחה ההיא (-:

[אמא_נמרה*]

שלום,

האם נפתרה לך הבעיה שהדפים נצבעים בשחור?

עכשיו זה קורה אצלי, גם בפיירפוקס.

[איה*]

הצצתי ברשימה שלך של דפים למעקב. דג חתול זה כ"כ 2012-13. טרנקילה והרעש מהדורה ביתית זה השחור החדש. לידיעתך @}