עזרה בזוגיות בעייתית

[ניצן_אמ*]

וואו. כמעט בכיתי בעצמי! מהתרגשות!
את רואה? יוצא מתוק. תמיד. אל ייאוש..
את בדרך הנכונה.
צעד אחרי צעד.
@} @} @} @} @}

[רוקדת_לאור_ירח*]

יופי, שמחה לשמוע.
מאמינה שכשמבקשים חזק הוא מקשיב ונענה.
כשהוא לא נענה- כנראה שיש לו סיבות טובות שנסתרות מעיננו כרגע.

[ממ*]

שיתפתי הרי שתי חברות ואף אחת מהן היא לא תמיכה אמיתית כמו שחשבתי וקיויתי.
אבל מה עם זאת שנכנסה לעניינים ואפילו תיווכה ביניכם? או שהיא אחת מהן?

מסתבר שבעלי השיג את המכתב שכתבתי עליו ופשוט לקח אותו אליו לקרוא, ועוד הראה לו את זה
וואו. איך הוא השיג את המכתב??

_אז הוא קרא את המכתב ואמר לו : "איך אתה אומר שאשתך משוגעת?? תראה באיזו בהירות היא כותבת, תראה איזו שפה יפה! כך לא כותבת מישהי לא נורמלית!" אחר כך הוא סיפר לי שירד עליו כמה שעות, הסביר לו שהוא בעל גרוע, שהוא עושה לי רק רע וכו' וכו'.
הרב הזה התקשר כדי להרגיע אותי, לומר לי שי' מקשיב לו, שלפי דעתו הטיפול יצליח ושלא אאבד תקווה._
איזה איש מקסים ורב אחריות! גם קלט את העובדות לאשורן, גם לא חשש להביע דעתו בפני הבעל, גם טרח והתקשר, גם הזמין וגם עודד אותך. את רואה, יש אנשים נפלאים.

וגם, את חשה לבד. אבל ראי איך את נוגעת באנשים. עד היום, רבים מאלה ששיתפת או ששמעו על מצבך (שלושת הרבנים, העו"סית, הרב הזה) האמינו לך ורוצים לעזור.

[רננה*]

הקטע עם היועץ ממש מוזר. זה מוזר לי כי זו התנהגות של מתעלל זה מוזר לי כי הרגשת לא טוב. למה? הרי ישבתם על התאריך והיום והשעה והכל? למה הרגשת לא טוב? מה הרגשת? אני מאמינה באינטואיציות שלך ואני מוטרדת.
אני חושבת... יש ביחסים בין אנשים בכלל ובטיפול בפרט העברה. זה מושג קצת הזוי, שאומר שאנחנו מעבירים באופן לא מודע למי שמולנו את סוג היחסים שאנחנו רגילים אליהם, והשני מגיב, גם בלא מודע, בהתאם למצופה ממנו. אנסה להסביר בדוגמא: מישהו שנמצא בטיפול, רגיש מאוד לכך שמאחרים לו, והמטפל שלו, שבד"כ לא מאחר, לא מצליח להגיע לפגישות אתו בזמן. או, אולי דוגמא יותר טובה: מישהו ש"מצליח" לעצבן את כל הסובבים אותו, מגיע לטיפול, והמטפל לא מצליח להרגיש אמפתיה כלפיו, ובנוסף, ראו זה פלא, המטופל הזה ממש מעצבן אותו!
זה קורה כל הזמן, ומטפל טוב יזהה בשלב מסוים שהתגובות שלו, הן אמנם שלו, אך הן תגובות למטופל המסוים. מטפל טוב יעזר בכלי הזה לטיפול.
אולי זה לא במקרה שהמטפל ניכס לעצמו את תפקיד המתעלל (ובאמת ההתנהגות שלו נוראית), כיוון שבאופן לא מודע העברת לו דפוס קרבני?
אולי אם תיפגשי אתו לבד תוכלי להסב את תשומת לבו לכך, אם את מתחברת, כמובן.
בכל מקרה, אני אתך, קוראת, מתעדכנת, דואגת ומתחזקת.
תודה.

[ממ*]

_"אני אפילו לא מתכוונת להתעסק בפיקציה הזאת. קח אחריות על מעשיך."
ממ, מעולה!_
בשמת, את ניחנת בכזאת סמכות טבעית, שממש חשתי גאווה על המחמאה!

[רננה*]

אוי, בזמן שהתחבטתי כאן עם הפסקה המסכנה שלי, קרה כ"כ הרבה! פתאום מה שכתבתי נראה לי לא מתאים. מה שמתאים זה ( (-) )
איזה יופי לשמוע על הרב הזה. כ"כ מעודד!!
שיהיה ליל מנוחה

[רננה*]

כמובן ש ( (-) ) היה אמור לצאת חיבוק. אני ירוקה פה באתר... צריכה להתאמן...

[מתחילה_להבין*]

_שיתפתי הרי שתי חברות ואף אחת מהן היא לא תמיכה אמיתית כמו שחשבתי וקיויתי.
אבל מה עם זאת שנכנסה לעניינים ואפילו תיווכה ביניכם? או שהיא אחת מהן?_
כן, אבל היא לא ממש רוצה להתערב. היא תיווכה בינינו וזהו.
_מסתבר שבעלי השיג את המכתב שכתבתי עליו ופשוט לקח אותו אליו לקרוא, ועוד הראה לו את זה
וואו. איך הוא השיג את המכתב??_
אה, מאוד פשוט. האדם היחיד שקיבל ממני את העותק למכתב פרט לעו"סית שלי הוא רב 2 שלו. כנראה מצא לנכון להראות לו את המכתב כדי ללחוץ עליו ללכת לטיפול ובעלי הצליח במניפולציות להשיג את המכתב ממנו או לצלם אותו. לא נורא, ברגעים אלו זה משמח אותי שהוא יודע למה אני מסוגלת.
איזה איש מקסים ורב אחריות! גם קלט את העובדות לאשורן, גם לא חשש להביע דעתו בפני הבעל, גם טרח והתקשר, גם הזמין וגם עודד אותך. את רואה, יש אנשים נפלאים.
כן, ממש ברכה!
וגם, את חשה לבד. אבל ראי איך את נוגעת באנשים.
מסתבר... ועדיין איני מאמינה....
אני חושבת... יש ביחסים בין אנשים בכלל ובטיפול בפרט העברה. זה מושג קצת הזוי, שאומר שאנחנו מעבירים באופן לא מודע למי שמולנו את סוג היחסים שאנחנו רגילים אליהם, והשני מגיב, גם בלא מודע, בהתאם למצופה ממנו.
רננה, זה בדיוק מה שעלה לדעתי! לכן אני משתדלת לא להיתקע על זה יותר מדי. מבחינתי, מטפל הוא לא מלאך. הוא גם בן אדם.
נדמה לי, אם אינני טועה, שבאתר של ד"ר איריין מובא מכתב מאת אדם בשם G שאיריין מתייחסת אליו כאל מי שהדריך אותה בכל הנושא של אלימות במשפחה! והוא כותב מכתב בו הוא עצמו מתוודה על כך שהוא בעצמו בעל אלים! כך שמטפלים גם הם יכולים להיות אלימים מצד אחד - ומטפלים מצד שני.... כמובן שזה לא האידיאלי, אבל זה קיים, ברמות שונות. אז אולי המטפל שלי לא בעל אלים, אבל הוא גם בן אדם עם מגרעות משל עצמו. אני נוטה לקבל את זה כרגע ולראות הלאה. אם אראה שההתנהגות שלו ממשיכה לחרוג ולהזיק לי, כמובן שאפסיק ללכת אליו. ברוך ה' אני לא נשואה לו

[בשמת_א*]

_וואו. כמעט בכיתי בעצמי! מהתרגשות!
את רואה? יוצא מתוק. תמיד. אל ייאוש..
את בדרך הנכונה.
צעד אחרי צעד._
בול מה שרציתי לכתוב! מותר לכתוב ההשגחה העליונה?
שלחת הזמנה ליקום (אצלך זה ה', אצלי זה היקום, מה זה בעצם משנה, זה אותו דבר...), ותיכף ומייד הגיעה. איזו מהירות. (-:

בשמת, את ניחנת בכזאת סמכות טבעית?, שממש חשתי גאווה על המחמאה!
אוי, ממ, התביישתי. מה זה "סמכות טבעית"? אני בסך הכל התלהבתי מהניסוח המעולה שלך.

מתחילה להבין, את פשוט נפלאה. ה' מצליח כל דרכייך.

[אלטר_אגו*]

אוי, מתחילה, אני מתרגשת בשבילך! כמה טוב!

[אושר*]

מתחילה להבין, את פשוט נפלאה, ה' מצליח כל דרכייך.

ממש!



אולי כדאי להתחיל לדף חדש, רק אצלי לוקח לדף הרבה זמן לעלות ולהגיב מרוב כובד?

[מתחילה_להבין*]

היום בבוקר בעלי כבר לא נראה החזק של אתמול. אם אתמול הוא התחזק מולי ואני נחלשתי, אזי שהיום, הוא התעורר שפוף לחלוטין, במצב רוח חצי דכאוני, נראה עצוב נורא.
הוא ארז כמה בגדים וביקש ממני לקחת אותו לתחנת הרכבת כי הוא נוסע ואולי יחזור רק ביום ראשון.
בדרך הוא אמר לי שהוא באמת רוצה לעשות שינוי, אבל שכך הוא לא יכול. הוא חש שאין לו בית, שאין לו איפה לישון. הוא לא יכול להמשיך ככה לאורך זמן ובסוף אצטרך לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש.
לא עניתי לו.
לא נגררתי.
אחר כך ביקש לשמוע ממני "איזו מילה טובה". אמרתי לו שניכר עליו שהוא משתדל. ושאתמול כאשר יצאתי בערב ושהוא שמר על הילדים הראה לי שאיכפת לו מהתוכניות שלי ושאני שמחה על כך.
הוא לא היה כל כך מרוצה. לא זה מה שהוא רצה לשמוע. אולי הוא רצה לשמוע שאני אתן לו לחזור לחיות איתי בחדר שינה, שאתייחס אליו כמו אל בעל, אולי ציפה שאבקש סליחה על אי הנוחות שאני גורמת לו. אבל כמובן שאין לי כוונות להגיד כאלה דברים הזויים.
רק אתמול הוא הצליח לדרוך עלי יפה יפה, אז פתאום, כשראה שזה לא עוזר, הוא מנסה שיטה אחרת וחושב שאפול בה??
אמרתי לו שאני מחשיבה אך ורק מעשים ולא מילים. כשאני רואה אצלו מעשים, אני מציינת זאת. גם בפניו, גם בפני המטפל.
מאוד מקווה שבאמת יחזור רק ביום ראשון ישר לטיפול, קצת פוחדת משבת איתו מלאת מתחים. לא פוחדת כל כך מאלימות כמו מהתפוצצות.
היום יש לי טיפול בנפרד. עלי לחשוב מה לומר בדיוק.

[מתחילה_להבין*]

אולי כדאי להתחיל לדף חדש,
נראה לך??
אבל זה די יחתוך באמצע הכל, לא?
או שאולי כדאי להתחיל דף חדש שמתחיל ברגע שבעלי חזר הביתה והתחיל טיפול?
ואם כן - איזה שם לתת לדף?
אשמח לרעיונות.

[אושר*]

אבל זה די יחתוך באמצע הכל, לא?
או שאולי כדאי להתחיל דף חדש שמתחיל ברגע שבעלי חזר הביתה והתחיל טיפול?

שאלה טובה, באמת זה יחתוך וזה לא נשמע טוב.
אולי זו באמת בעיה רק אצלי (אני על מחשב מקינטוש בדפדפן פיירפוקס, לא בסטנדרט) ואז זו לא סיבה מספיק טובה בשביל לחתוך אותו.

אפשר לעשות קישור מסוף העמוד לדף החדש, ראיתי מישהי שיש לה ארבעה או חמישה דפים ממוספרים כשבכל סוף דף ישנו קישור לדף הבא ובכל תחילת דף -קישור לדף הקודם (איך קוראים לסופרת הילדים עם השטוזים- ברח לי השם).

שמות חלופיים: מתחילים להבין, מבינים בדרך, מבינה כבר...

[אושר*]

הוא ארז כמה בגדים וביקש ממני לקחת אותו לתחנת הרכבת כי הוא נוסע ואולי יחזור רק ביום ראשון.
הוא לא התייעץ איתך קודם? זו לא עבירה על אחד הכללים? קם והולך?
אולי את צודקת שלא ציינת זאת, כי בשבילך זו בעצם הקלה.
עדיף להיות חכם ולא צודק כנראה.

[מתחילה_להבין*]

הוא לא התייעץ איתך קודם? זו לא עבירה על אחד הכללים? קם והולך?
מה,לקום וללכת?? להיפך! כל הכללים הם כי הוא רוצה להישאר אז אם הוא הולך - אדרבא!

[מתחילה_להבין*]

ולגבי מיספור - זה רעיון. אבל כרגע אין לי כוח ללמוד איך עושים זאת. אולי בפעם אחרת?

[עוקבת...*]

על הקו היה אותו "רב מומחה" שבעלי סיפר שהלך אליו.
וואו, שמחה שאכן הרב הזה קיים.

אבל ראי איך את נוגעת באנשים. עד היום, רבים מאלה ששיתפת או ששמעו על מצבך (שלושת הרבנים, העו"סית, הרב הזה) האמינו לך ורוצים לעזור
בדיוק.

אז אם הוא הולך - אדרבא!
כך יותר טוב לשניכם ולילדים.
המצב הזה היה די צפוי מראש גם לך וגם לרובנו, אבל י' כנראה היה צריך להבין זאת כך.

ולגבי מיספור - זה רעיון. אבל כרגע אין לי כוח ללמוד איך עושים זאת. אולי בפעם אחרת?
<גם אני לא מתמצאת בזה אבל אולי אחת הוותיקות תתנדב - אני חושבת שדף מאוד ארוך יקשה על קוראים חדשים>

מאחלת ימים רגועים,
שבת שלום (שלום עם עצמך) @}

[רוזמרין*]

לא לקטוע את הדף בבקשה. מה שעלול לקרות הוא שמי שייכנס לדף הבא בלי לקרוא את הנוכחי, יתן רעיונות לא לעניין. אז אם במילא צריך לקרוא את כל ההתפתחות- עדיף בעיניי שישאר הכל כאן.

[בשמת_א*]

לא לקטוע את הדף בבקשה
מתחילה להבין, צפויה לך שבת נעימה

[בשמת_א*]

היום יש לי טיפול בנפרד. עלי לחשוב מה לומר בדיוק.
קודם כל לדבר על הבעיה עם הבילבול בפגישה הזוגית. לפתוח את זה?

שנית, לדבר על מה שקרה, ועל הקושי שלך להיות איתו בלי פגישה שבועית. הדפוסים שאת רואה (אי שיוויוניות בתפקידים, התנדנדות בין מסכנות וחולי לבין עלבונות ופקודות כדרכי מניפולציה.

[פלונית*]

רק אהבה מביאה אהבה...תחשבי לאן בסופו של דבר את רוצה להגיע במלחמה הזו, מאחלת לך שתגיעי בקרוב לימים של שקט שמחה ואהבה ,זה קיים.

[ממ*]

_בשמת, את ניחנת בכזאת סמכות טבעית??, שממש חשתי גאווה על המחמאה!
אוי, ממ, התביישתי. מה זה "סמכות טבעית"? אני בסך הכל התלהבתי מהניסוח המעולה שלך._
בשמת יקרה, זאת היתה מחמאה טהורה! זה פשוט שילוב של חוכמה וכריזמה, כך שכשמקבלים ממך אישור, מרגישים (לפחות אני) מאוד גאים.

היום יש לי טיפול בנפרד. עלי לחשוב מה לומר בדיוק.
ראשית,
לדבר על מה שקרה, ועל הקושי שלך להיות איתו בלי פגישה שבועית
וגם לקבוע פגישה שבועית קבועה, ביום ושעה קבועים, כך שלא יהיו יותר טלפונים ואי הבנות.
שנית, לשאול אותו אם הוא לגמרי מבין את מצבך.
שלישית, להסביר מה את מצפה ממנו.

ומצטרפת ל:
לא לקטוע את הדף בבקשה

[בשמת_א*]

[-:

[תמרול_ה*]

את מרגישה שאת רוצה לפתוח "דף חדש"?
תמיד אפשר לכתוב בהתחלה שזה המשך של דף XXXX (קישור לדף)
ובסוף הדף הקודם אפשר לכתוב שיש דף חדש בהמשך לו, שנקרא YYYY (קישור לדף)
תעשי מה שמרגיש לך תומך ומחזק.

[מתחילה_להבין*]

אתן לא שמות לב שהתחלתי לערוך את הדף?
ואני ממש ברגעים אלו חוזרת מהמטפל. היה מדהים! מרתק! נפלא! הוא באמת מטפל מצויין.
וחוץ מזה שנתן לי שעה וחצי בחינם כדי לכפר על האי הבנה.
ובסוף השיחה הוא שוב התנצל ואמר ש"הוא לא מבין את עצמו".
חשתי לעצמי שזוהי הקרנה שלי של התשובה הקודמת שלו "לא היה ולא נברא".
אכן מעז יצא מתוק
לא יודעת אם יצא לי לספר ממש הכל, אבל בקצרה, הוא רצה להכיר אותי, להבין אותי, לראות מה הדינמיקה שלי וגם לברר לגבי י' כל מיני מחשבות שעלו בו מתוך הפגישה הקודמת.
הגענו לתובנות מדהימות בקשר אלי. הוא העלה את האפשרות שבעצם, בפועל, י' אף פעם לא השתלט עלי באמת. כלומר, זה לא שלא היתה אלימות, היתה, אבל כל הניסיונות של י' להשתלט עלי, להפוך אותי לשפחה שלו נניח, עלו בתוהו. המטפל אמר שלא נתתי לו מעולם לשלוט בי באמת. אפילו אם צייתתי לו כשפחדתי, עדיין, בפנים, לא הייתי שלו.
כל זה הוא פועל יוצא מכך שאני אשה שבאה עם פחדים לנישואים האלה. אפילו עוד לפני שהכרתי את י', הייתי אפופת פחדים וחשדנית לגבי כל אדם.
זה די נכון.
ולכן, הטענות של י' שמעולם לא "הייתי איתו באמת" או ש"יש לי חלק בכל זה" הן די מבוססות. כמובן שהן לא מסבירות ולא מתרצות אלימות, על כך המטפל מתעקש, האלימות אצל י' היא עניין פרטי שלו שעליו לטפל בו בעצמו, אולם כרגע עלי לשנות טיפה את הגישה שלי כלפיו.
(טוב, זה כבר לא כל כך בקצרה).
מה זה אומר?
המטפל אמר לי שכרגע וגם בכלל, אני "בעמדת המתנה". מתחילת הנישואין אני פשוט ממתינה. ממתינה שי' יוכיח לי שהוא ראוי לכך שאבטח בו, שהוא ראוי לאהבה שלי.
ועכשיו אני גם בעמדת המתנה, רק הרבה יותר תקיפה. אני באה עם תנאים נוקשים ומשדרת את שיא הקור ואי האיכפתיות.
המטפל אמר לי שגם אם התנהגותי מובנת וגם אם עלי לשים גבולות חדים ביותר בכל הקשור לאלימות, עדיין עלי לתת לי' את ההרגשה שאני מחכה לו.
יש הבדל בין "לחכות" לו, לבין לעמוד מן הצד בקשיחות, לראות איך הוא משתפר, לתת לו ציונים ולהגיד לו - "הנה, עברת את המבחן", או "נכשלת במבחן".
במצב כזה, כך המטפל, י' לא יוכל באמת לקבל על עצמו טיפול אמיתי.

היו עוד דברים. המטפל ניסה לבדוק איתי מה ההגיון של י', והגענו למסקנה שכדי להגיע להגיון שלו המטפל צריך לרכוש קצת מיומנויות במיסטיקה.
בעלי כל הזמן חי במצב של חיים מעל פני האדמה. מרחף. אם משהו קורה, משהו פיזי, הוא לא יבדוק מה גרם לכך מבחינה פיזית, אלא ישר יקשר את זה לקוסמוס בכל צורה שהיא, הכי מיסטית שתהיה. אז הנה נפל לנו מדף במזווה. ישר י' אמר לי שאלו האנרגיות השליליות בבית.... (אגב, לא מתוכחת עכשיו אם זה נכון או לא, רק מציינת עובדה שמי שיגיד לו שהמדף נפל כי הוא פשוט העמיס עליו יותר מדי דברים, י' יבטל את דבריו מכל וכל).
אני מאוד שמחה על הטיפול של היום. זה נתן לי ופתח לי יכולת לתקשר עם י' בצורה מפרה יותר, מבלי לפגוע בהצבת הגבולות שלי, וגם נתן למטפל כיוון כיצד לשוחח איתו ביום ראשון.
שאלתי את המטפל על מה הוא ידבר איתו ואיתי. אז הוא אמר לי שהוא ישים דגש על עניין ה"לכבוש" שלו. במובן החיובי. הוא אומר שי' אף פעם לא הצליח לכבוש את ליבי, לקנות אותי. למה? כי הוא מעביר עלי ביקורת, כי הוא מזלזל, כי הוא אלים. אז הוא ינסה לעבוד עליו מנקודת המבט הזאת בתור התחלה, על מנת לתת גם לו את הכלים הנכונים למערכת יחסים בריאה.
וואו, בדרך לכאן הביתה בכלל לא זכרתי על מה דיברנו ומה הוא אמר לי, רק זכרתי באופן מעורפל משהו על כך שעלי להראות לי' שאני מחכה לו. עכשיו בזכות הכתיבה, הכל נפתח לפני.
אז היה טיפול מוצלח ואני שמחה מאוד.
מקודם החלטתי ליישם את עניין ה"מחכה" והתקשרתי לי'.
לפני הטיפול הצלחתי שוב לריב איתו וטרקתי לו את הטלפון.
אז עכשיו התקשרתי ואמרתי לו שרציתי לומר לו לילה טוב. שאלתי אותו היכן הוא מתכוון לשהות וכו'.
כמובן שי' שוב ניסה במניפולציות להראות לי כמה אני רעה שככה אני נותנת לו לנדוד ממקום למקום. אבל לא נגררתי הפעם (כן, גם על זה שוחחנו בטיפול, על כך שאסור לי להיגרר אחריו) אלא רק אמרתי לו דברים בלתי מחייבים וגם נתתי לו את ההרגשה שאני מבינה אותו ושבעזרת השם זה יהיה לטובה.
אז היתה שיחה די טובה עלי לציין והצלחנו לא לריב!!!!!!!! מדהים!
לילה טוב.

[בשמת_א*]

אתן לא שמות לב שהתחלתי לערוך את הדף?
ראיתי שעשית פתיחה חדשה, והכנסת לטקסט נפרש. יפה!
מה עוד את עושה?

שאסור לי להיגרר אחריו
הדיבר האחד עשר D-:

_אז היתה שיחה די טובה עלי לציין והצלחנו לא לריב!!!!!!!! מדהים!
לילה טוב._
מדהים? את מדהימה! אחת ממיליון!
חדשות טובות מאוד. מאוד!

[תמרול_ה*]

כמה משמח ונותן כיוון.
משמח שהמטפל התנצל!
משמח שהוא היה כאן מראה טובה בשבילך, ותראי שגם עבורו עשית משהו טוב.

אתן לא שמות לב שהתחלתי לערוך את הדף?
אני רצה ישר לסוף...
עכשיו ראיתי (-:

התהליך שאת עושה טומן בתוכו טוב לכולם.

<אני לומדת ממך בפליאה והשתאות על העוצמה הרבה שיש בזה שלא מתמכרים לצדקנות והיתקעות...>

[תבשיל_קדרה*]

אתן לא שמות לב שהתחלתי לערוך את הדף?
איזה יופי של ראית התהליך "מלמעלה"!

[ממ*]

אתן לא שמות לב שהתחלתי לערוך את הדף?
בטח שראיתי. עריכה מצוינת. החלוקה לנושאים עצמה מאלפת.

ממש שמחה לשמוע על הפגישה עם המטפל.

[tאמא*]

אני מאוד שמחה על הטיפול של היום. זה נתן לי ופתח לי יכולת לתקשר עם י' בצורה מפרה יותר, מבלי לפגוע בהצבת הגבולות

_אז עכשיו התקשרתי ואמרתי לו שרציתי לומר לו לילה טוב. שאלתי אותו היכן הוא מתכוון לשהות וכו'.
כמובן שי' שוב ניסה במניפולציות להראות לי כמה אני רעה שככה אני נותנת לו לנדוד ממקום למקום. אבל לא נגררתי הפעם (כן, גם על זה שוחחנו בטיפול, על כך שאסור לי להיגרר אחריו) אלא רק אמרתי לו דברים בלתי מחייבים וגם נתתי לו את_
את אכן מדהימה היכולת שלך לעשות שינוי, היכולת שלך להפנים את הטיפול ולגרום לשינויים, אצלך אצל המטפל ובע"ה אפילו אצל י.. זה יכולת נדירה. אין ספק שתצלחי בדרכך.

[מתחילה_להבין*]

מה עוד את עושה?
בינתיים כלום, זו חתיכת עבודה. אני לא ממש סגורה לגבי הכותרות, אשמח להערות ולהארות בנושא. אם יש מישהי שיש לה זמן וחשק, היא מוזמנת להצטרף לעריכה. אפשר גם לערוך בפנים, להוסיף קוים צהובים בין נושא לנושא, אולי למחוק הודעות שכבר לא רלוונטיות, אולי לסדר את הלינקים אחרת. לא יודעת. אמשיך בע"ה ביום ראשון.

---

רוצה לומר שהיום אני מרגישה טוב, חזקה. הלכתי לעשות קניות. התקשרתי לי' לומר לו בוקר טוב ושמעתי ממנו שוב כמה שהוא אומלל, אך לא נגררתי.
מחר אני מוזמנת לחברה, בעיקר בשביל הילדים. אחרת הייתי מעדיפה להישאר בבית בשקט, אבל הילדים לא יתנו לי, הם כל כך אוהבים לצאת לחברים ומשחקים כל כך יפה ביחד, שממש חבל לי להשאיר אותם בבית.
יש לי כבר תוכניות ליום ראשון. בא לי להכין סופגניות, להכין מקום לנרות חנוכה ולעשות שמח. מקווה שי' לא יוריד לי את המצב רוח. הוא אמור לחזור ביום ראשון בצהרים.
אני חשה כל כך שמחה, כל כך במצב רוח של חגיגה.
מצד שני, אני עדיין שואלת את עצמי אם באמת אני רוצה להשקיע בי', אם באמת אני מחכה לו, אם באמת יש סיכוי. הוא אדם מאוד מורכב והבעיות בינינו הן לא רק האלימות שלו, אלא בכלל הגישה שלו לחיים שבכלל לא מקובלת עלי.
בתור התחלה עלי לרשום לעצמי מה באמת אני רוצה, ותוך כדי טיפול לבדוק אם בכלל יש על מה לדבר. אבל זה לזמן מאוחר יותר.
דבר ראשון אני הולכת לחפש לי רב כלבבי. נכון שיש לנו את הרבנים שלו שהם שלנו, אבל אני רוצה מישהו אחר. מישהו שגם יהיה זמין יותר וגם יהיה מהצד שלי לכתחילה.
אשמח להמלצות. כבר שמעתי על הרב שיינברגר והרב קניג.
מישהי מכירה את הרב בצרי?
רוצה להתחיל לחיות כבר כמו שצריך ולא בדיעבד.
שבת שלום ומבורך לכולם, שבת של אור ושל שמחה.

[עוקבת...*]

איזו עריכה מקצועית

_ואני ממש ברגעים אלו חוזרת מהמטפל. היה מדהים! מרתק! נפלא! הוא באמת מטפל מצויין.
וחוץ מזה שנתן לי שעה וחצי בחינם כדי לכפר על האי הבנה._

(-: מאוד מאוד שמחה בשבילך

[עוקבת...*]

מצד שני, אני עדיין שואלת את עצמי אם באמת אני רוצה להשקיע בי', אם באמת אני מחכה לו, אם באמת יש סיכוי. הוא אדם מאוד מורכב והבעיות בינינו הן לא רק האלימות שלו, אלא בכלל הגישה שלו לחיים שבכלל לא מקובלת עלי.
קודם כל לרפא את הפצעים, אחר כך כבר תהיי במסלול אחר, יותר ברור.
אני מזכירה לך - זה לוקח ז-מ-ן.
[התרשמתי שאת לומדת מהר מאוד, ורוצה כבר לראות תוצאות (כפי שנאמר פה יותר מפעם אחת - את סופר מוכשרת ואינטיליגנטית).
הקצב שלך, אופן החשיבה שלך שונים מאשר של י' (ולפעמים הפער הזה גם יוצר אכזבה גדולה).]

דבר ראשון אני הולכת לחפש לי רב כלבבי
רעיון טוב.

שבת שלום,
<תרפי, תאגרי כוחות, תשמחי עם הילדים>
@}

[מיכל_אמא_של_ליאור*]

וואו , איזו עבודת עריכה !!!! כל הכבוד . את בכך ממש תורמת לכולנו !
מעבר לזה שבכל מקרה אני ועוד אנשים עוקבים בדריכות , בעיניין , בהתרגשות , בהערכה , ולומדים כל הזמן .
אם אפשר תיקון קטן ... לעניות דעתי כותבים התפכחות באות כף . אבל אולי התכוונת התפקחות מלהיות פיקח ? לעומת פיכח / מפוכח .

[פלוני_אלמונית*]

בס"ד
_רוצה לספר משהו מדהים.
היום בבוקר, ישבתי ובכיתי, בכיתי ובכיתי. חשתי יאוש עמוק, חשתי בתוך כלוב, כלואה. ומתוך כך ממש בכיתי לקב"ה שאני ...לא יכולה יותר, לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלת. .. כשחזרתי, ממש כמה דקות אחר כך קיבלתי טלפון.
על הקו היה אותו "רב מומחה" שבעלי סיפר שהלך אליו._
"אנחנו מאמינים בני מאמינים שאין לנו על מי להישען אלא אלא על אבינו אבינו שבשמיים"

[בן_עמי*]

בס"ד
אופס, שוב יצא לי פלוני..

[תבשיל_קדרה*]

מוצ"ש.
מה שלומך?

[מתחילה_להבין*]

שבוע טוב.
היתה שבת נפלאה. בליל שבת הייתי לבד עם הילדים בבית. אכלנו, שרנו, רקדנו, שיחקנו והלכנו לישון מוקדם
למחרת, היום, היינו אצל חברה. היה גם מאוד נחמד.
אצל החברה נתקלתי בספר שאני מכירה אמנם, אבל אף פעם לא ממש התעמקתי בו - "בגן האמונה המבואר" של הרב שלום ארוש.
התחלתי קצת לקרוא שם, יש שם פרק שלם על שלום בית, על גירושין, אפילו על צו הרחקה!
הרב ארוש מדבר אל הגבר שקיבל צו הרחקה ומסביר לו שזה לטובתו ושינצל את הזמן מחוץ לבית כדי לעבוד על עצמו ולא כדי להאשים את אשתו.
ויש שם עוד קטע שאני ממש רוצה לצטט, אם לא הכל, לפחות חלק.
בעמוד רכא תחת הכותרת חוסר ידיעה:
"רוב רובם של מקרי הגירושין, חוץ ממקרים יוצאים מן הכלל, הם מפני שהבעל אינו יודע את הכללים של שלום בית. לדוגמא: אפילו בעל שאינו עושה מעשים קיצוניים - אינו מכה, אינו מרים קולו וכדו', וגם הוא עוזר בבית, קונה וכדו', ולכאורה הוא בסדר גמור - רק הוא מבקר את אשתו, ומעיר לה הערות, די בזה בשביל להמאיס עליה את חייה איתו. וממש היא מרגישה, שטוב לה מותה מחיים כאלה.

....כלל ראשון בשלום בית, שלא יתכן לעולם, שיהיה שלום בית בלעדיו. אבל מי שאינו יודע כלל זה, אזי ככל שיעשה מעשים טובים, לעולם לא יהיה לו שלום בית. כי אין אישה בעולם, שיכולה לסבול הערות בשום אופן ובשום צורה. ולכן, אסור להעיר לאישה שום הערה, אפילו ההערה הצודקת ביותר.

כל שכן כאשר הבעל גם אינו מבין את אשתו, ואינו מקשיב לתלונות שלה. ... אינו מעריך אותה ואינו מכבד אותה. וכל שכן אם הוא גם מבזה אותה, ומצער אותה וכדו', שאז בוודאי אין לאישה אומללה זו שום טעם לחיות במחיצה אחת עימו. שהרי כל תקוותיה כשהתחתנה, היו למצוא את מי שיאיר לה את חייה, ישמח אותה, יקשיב לה, ויכבד אותה. ואם אינה מקבלת את אלה, ואף מקבלת את ההיפך, אין לה שום טעם וסיבה להיותה נשואה.

...
והבעל? הוא בכלל אינו מבין, מה קרה לאישתו. הוא אינו מבין, מה הוא כבר עשה, שהיא רוצה להתגרש ממנו? חוסר הבנה זה נובע, מכך שהוא אינו יודע מהי מהות האישה, ומה הם הכללים של שלום בית, וצריך הוא לקבל הדרכה."

אחר כך הוא גם כותב:
"....אבל באמת, אין זה משנה מה הסיבה או הגורם [לגירושין]. כי בשורה התחתונה, חוץ ממקרים יוצאי דופן - הכל תלוי בבעל." (הדגשה במקור).

יש לו ספר שלם שהוא כתב אך ורק לגברים על שלום בית, לא זוכרת כרגע את השם. לקחתי אותו לידיים, ואז קראתי בהקדמה שיש אזהרה חמורה לנשים לא לקרוא מהספר, כי הוא מיועד רק לגברים....
טוב, אז לא קראתי
אבל הבעל של חברה שלי אומר שזה ספר מאוד מוצלח.

זה מאוד מחזק לדעת, שאני לא צריכה להסביר יותר מדי מה קורה אצלינו בבית כדי שרבנים יבינו בדיוק מה קורה ואת מי צריך פה לנער.
וחוץ מזה שזה מחזק אותי לדעת לא לוותר לו ולמניפולציות שלו. הוא בינתיים בשלב הראשוני - מבחינתו אני אשמה לא פחות ועלי לתקן ובכלל, אני זו שצריכה את התיקון האמיתי והוא רק "יעזור לי".
מחר יש לנו בע"ה שוב פגישה ועלי להיות נחרצת מאוד לגביו. מצד אחד אמנם לתת לו את ההרגשה שאני מחכה לו, מצד שני להראות לו שאני לא מוותרת לו בגלל זה על כלום.

שבוע טוב וגם חנוכה שמח.

[אחת*]

מחזקת אותך
אצלי די בלגן ואין לי כוח לפרט. רק אומר שהוא כבר הרבה זמן מחוץ לבית, בכל פעם נראה שנרגע וקובעים כללים איך ייקח את הילדה וכדו'
אבל בכל פעם שמבין שאני לא נותנת לו פתח לחזרה במצב הנוכחי של הדברים - מתחיל לאיים ולקלל

[בתהליך_דומה*]

יש לו ספר שלם שהוא כתב אך ורק לגברים על שלום בית, לא זוכרת כרגע את השם
אשמח ואודה לך מאוד (ואני בטח לא היחידה) אם תוכלי לברר ולכתוב כאן. (ואולי גם איפה אפשר להשיג, את שני הספרים)

שבוע טוב וגם חנוכה שמח.

[מתחילה_להבין*]

_יש לו ספר שלם שהוא כתב אך ורק לגברים על שלום בית, לא זוכרת כרגע את השם
אשמח ואודה לך מאוד (ואני בטח לא היחידה) אם תוכלי לברר ולכתוב כאן. (ואולי גם איפה אפשר להשיג, את שני הספרים)_
"בגן השלום" - ספר לגברים בלבד.
נדמה לי שגם "בגן עדן מקדם" זהו ספר כללי על שלום בית.
להשיג: 052-2240696 או באתר האינטרנט: www.myemuna.com
מישהו התקשר לרב ארוש בתוכנית רדיו ושואל אותו - איך אתה אומר שאסור להעביר ביקורת על האישה? שאסור להעיר לה? ואם אני רואה אצלה עבירה? מה, לא אגיד לה כלום? מה אומר בבית דין של מעלה??
ועונה לו הרב - כשתגיע לשם תגיד ששלום ארוש אמר. אני אבוא ואגיד בעצמי, אני אקח את העונש שלך. העיקר שאתה לא תפגע בשלום בית כהוא זה, שלא תצער את אשתך אפילו פעם אחת!
זה רב צדיק!
חנוכה שמח, אני הולכת להכין סופגניות וגם את החנוכיה שלנו.

[פלונית_לרגע*]

מחר יש לנו בע"ה שוב פגישה ועלי להיות נחרצת מאוד לגביו. מצד אחד אמנם לתת לו את ההרגשה שאני מחכה לו, מצד שני להראות לו שאני לא מוותרת לו בגלל זה על כלום.
מתחילה להבין, כל כך טוב שאת מבינה בדיוק איזו גישה עלייך לנקוט. זאת בדיוק הגישה הנכונה. זה שאת מחכה לו ונותנת לו צ'אנס לא אומר שאת מוכנה לספוג אפילו טיפונת התעללות יותר בחיים. ומצד שני, זה שאת מחכה לו, אולי ייתן לו תקווה ורצון לעבוד. אבל, שוב, לא לוותר.
האם את מתכוונת לתת לבעלך את הספרים האלה?
האם זהו רב ידוע? (כלומר, האם בעלך יהיה מוכן להתייחס לטענות בספר בכבוד?)

[פלוני_אלמונית*]

חנוכה שמח, לך ולילדייך! האור הנובע מתוכך הוא המאיר את דרכך ומקרב אליך אנשים טובים וחכמים שרוצים לעזור לך.
אולי תכתבי ספר לנשים בלבד?...
אוהבת מרחוק.

[מתחילה_להבין*]

האם את מתכוונת לתת לבעלך את הספרים האלה?
לא בדיוק. הוא יקבל את זה כנראה מהרב המומחה, אתאם איתו. לא כדאי שהוא יקבל את זה ממני.

האם זהו רב ידוע? (כלומר, האם בעלך יהיה מוכן להתייחס לטענות בספר בכבוד?)
זה רב ידוע, אבל ה"ידיעות" שלו לא מעלה ולא מורידה לגבי ההתייחסות של בעלי לספר בכבוד. אם מה שיקרא שם ימצא חן בעיניו - אז הוא יתייחס לספר ולבעליו בכבוד, אם לא - אז לא.
אבל אם הוא יקבל אותו מהרב המומחה, אז אולי יהיה סיכוי שהוא כן יתייחס לזה בכבוד. בע"ה.

[מתחילה_להבין*]

אולי תכתבי ספר לנשים בלבד?...
פחחחחח
קודם שאדע מי פה נגד מי, אחר כך תדברי איתי על ספר....

[תמרול_ה*]

זה מעלה כאן את הנושא של האחריות.
מי אחראי למצב הזה.
לא סתם זה ספר לגברים בלבד, זה ה- 100% אחריות שלהם . שלא נערבב את זה ונפיל עליהם את כל האחריות...
שהרי לכולנו יש אחריות...
הנה, כשאת לוקחת את האחריות שלך למצב לתשומת לבך, קורים דברים.
יש דף בהקשר הזה, 100 אחוז אחריות
אהבתי שם את ההתיחסות למה שקורה בחוץ כבבואה של מה שקורה בפנים...
וכמובן שאין בכך כדי להוריד מאחריותו שלו...

[מתחילה_להבין*]

שלא נערבב את זה ונפיל עליהם את כל האחריות...
אם תקשיבי לשיעורים של הרבנית פישר, תביני שכאשר מדברים לנשים, גם הן חשות שעליהן כל המאה אחוז אחריות לשלום בית.
אבל בואי נאמר, שכרגע, הדבר האחרון שאני צריכה לשמוע, ולא רק אני, אלא כל אישה במצבי, זה שגם אני אחראית... זה רק מחליש.
לכן, מאוד מעודד לשמוע שיש רבנים שמאוד מחזקים את הנקודה הזאת שהגברים הם אחראיים לשלום הבית בכך שעליהם להבין כמה חשוב לא לצער את האישה, כמה חשוב לא להעביר ביקורת ולהעיר הערות גם אם הם בסך הכל עוזרים בבית ומתנהגים יפה לאישה (לא מכים, לא מבזים וכו').
בשלב בו ארגיש חזקה מספיק, וכאשר אהיה עם גבר בבית שהפנים את הדברים האלו, יהיה לי הרבה יותר קל לקבל הדרכה לנשים שבכלל לא מקלה איתן. הדרכה גם בנושא יחסי אישות, שיש לאישה גם חובה בזה, גם אם לפעמים היא מרגישה שאין לה חשק או כוח (נניח, אמא לילדים שטיפלה בהם כל היום באמת אין לה כוחות). רבנית אחת אמרה שלפעמים צריך להזמין בייביסיטר על מנת שהאישה תוכל לנוח, פשוט לנוח, ואז בערב יהיה לה כוח לבעלה.
וכמובן עוד דברים שכוללים כבוד לבעל וכו'.
אבל ממש כרגע, אין לי כוחות לזה ואין לי את היכולת ליישם. כרגע יש לי כוחות להגן על עצמי, לעמוד על שלי, וגם לתת לו את ההרגשה, והדגש הוא על ההרגשה בלבד, שאני אכן מחכה לו. וזה ממש מספיק בתור התחלה.

אהבתי שם את ההתיחסות למה שקורה בחוץ כבבואה של מה שקורה בפנים...
??? לא הבנתי איפה אהבת ואיזו התייחסות... משהו שאני כתבתי?
אה, רגע, את אומרת שקראת את הספר ומשם את מצטטת? לא מבינה.

[מתחילה_להבין*]

יש דף בהקשר הזה, 100 אחוז אחריות
קראתי את ההתחלה. מדהים! יש כזה דבר, גם רבי נחמן מברסלב אומר את זה (אם איני טועה), שכאשר אתה רואה באדם אחר משהו שלא מוצא חן בעיניך, או איזו עבירה, עליך לחפש את זה בעצמך ולעשות על זה תשובה. ברגע שאתה עושה את זה, גם אותו אדם שראית, ואפילו לא היכרת, יפסיק לעשות את אותו מעשה.
אבל וואלה, זו חתיכת עבודה....

[ממ*]

אבל ממש כרגע, אין לי כוחות לזה ואין לי את היכולת ליישם. כרגע יש לי כוחות להגן על עצמי, לעמוד על שלי, וגם לתת לו את ההרגשה, והדגש הוא על ההרגשה בלבד, שאני אכן מחכה לו. וזה ממש מספיק בתור התחלה.
נכון מאוד! הדבר הכי חשוב הוא התמקדות בדבר הכי בוער: לצאת ממעגל האלימות! זהו. זה כולל: לא לשתף פעולה עם ההתנהגות שלו, לעמוד על שלך ולהגן על עצמך. זהו. זה דורש כוחות נפש ותעצומות.
שלב שני: לעזור לבעלך להכיר באחריותו למצב.
כל השאר (אם את נחמדה או לא) שיחכה.

צריך להבין: בתוך אווירה של אימה, אי אפשר להיות נחמדה, תומכת, נחשקת, חושקת וכל השאר. אי אפשר.
העובדה שבעלך משתית אימה ומנסה לשלוט בך זאת התכונה שלו, לא שלך. גם אם שיתפת עם זה פעולה, זאת תכונה שלו, והאחריות שלו בלבד! שלו! בלבד! שיתוף הפעולה לא קשור לזה שיש לו אישיות מתעללת. זה כבר עניין שלך עם עצמך.
וגם אם היית קרה אליו זה לא מה שיצר את האישיות המתעללת. קודם כל, אמרת שלא היית קרה אליו בהתחלה. דבר שני, איך אפשר להיות חמה כלפי טרוריסט? דבר שלישי, אם הוא היה נורמלי, אז הוא פשוט היה מתלונן ומנג'ס קצת שתתני לו תשומת לב. או אפילו עוזב את אשתו הקרה אם הוא היה מתייאש. אבל להתעלל? להעיף מהמיטה בהריון? ליצור אווירה של אימה? סליחה, זה המבנה הנפשי הדפוק שלו. לא שלך, לא קשור אלייך. ברור?

[ממ*]

אתה רואה באדם אחר משהו שלא מוצא חן בעיניך, או איזו עבירה, עליך לחפש את זה בעצמך ולעשות על זה תשובה. ברגע שאתה עושה את זה, גם אותו אדם שראית, ואפילו לא היכרת, יפסיק לעשות את אותו מעשה.
אני חושבת שזו הכללה לא מוצדקת ואפילו מסוכנת.
זה בדיוק הלך המחשבה שגורם לנשים מוכות או למוטרדות מינית (או לכל סוג של קורבן) להאשים את עצמן במקום את המתעלל.

אם אני רואה שמשה קצב, למשל, הטיל אימה על עובדותיו (ועובדיו) במשך עשרות שנים, מימי שירותו הצבאי ולכל אורך העלייה שלו במדרגות הפוליטיות--עלי להסיק שיש בתוכי משהו שמטיל אימה על סביבותי? ולהכות על חטא שלא חטאתי? לאו דווקא. ואם אני לא מטילה אימה על סביבתי, אלא מנהלת יחסים הרמוניים עם משפחתי וחבריי בסך הכל? אז עלי להוקיע את אותו אחד שמשתמש בסמכותו להשגת דברים לא ראויים מפקודיו ומעובדותיו. זהו. זוהי תכונה שלו, שגם אם זיהיתי אותה זה לא מוביל בהכרח לכך שגם בי יש את התכונה הזאת.
אני יכולה לזהות תכונות של אנשים בלי שהן קיימות בי גם.

[תמרול_ה*]

אוי חס וחלילה לא התכוונתי להחליש.
חס וחלילה.
מקבלת באהבה את ההערות.
להפך, רציתי להראות את הגדולה שלך.
כשאת מצליחה כך לשנות.
ולומר "בין השיטין" שגם לו יש מאה אחוז אחריות על המצב...
אם מתאים לך אנא בבקשה מחקי את הדברים. תשאירי רק מה שמחזק אותך.
אני מעריצה את הדרך שאת עושה, את המחוייבות העצומה שקשה לתאר בכלל להביא לשינוי.
את מדהימה ומופלאה.

[מתחילה_להבין*]

לא קשור אלייך. ברור? ברור!

_אני חושבת שזו הכללה לא מוצדקת ואפילו מסוכנת.
זה בדיוק הלך המחשבה שגורם לנשים מוכות או למוטרדות מינית (או לכל סוג של קורבן) להאשים את עצמן במקום את המתעלל._
לא לא לא, זו לא האשמה עצמית! לא זו הכוונה, מה פתאום??? זה לראות ולהבין למה הצלחתי לזהות את התכונה הזאת אצל זה שמולי, לבדוק אצלי מה גורם לי לזהות את זה. תראי, לדוגמא, רב 3 אמר לי שיש לבעלי משהו בעיניים. הבטתי בו בפליאה, ושאלתי על מה הוא מדבר? אז הרב הצליח לראות משהו אצל בעלי שאני לא הצלחתי. וזה כמובן במישור הפיזי, לא הרוחני או הנפשי. כך שכל אחד רואה באחר משהו שונה. מה שאני

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הדף נקטע בפתאומיות. אשמח לדעת מה שלומכן.

[עורכת_בקטנה*]

נדמה לי שמה שהיה כאן המשיך באיזשהו שלב לדף מתחילה להיבנות דף חדש.