פחות עבודות בית

שלא תמצאי חבורה של גברים מנהלת דיונים כה מעמיקים איך לייעל את עבודות הבית
טוב, זה ברור למה לא... רוב הגברים אינם עוסקים כלל באף אחת מעבודות הבית הרבות והמגוונות, חלק עוסקים בפעולה אחת או יותר וגם אז זה במסגרת "עוזרים לאישה" ולא חלילה אחראים על הנושא. אז מה יש לדון ובוודאי באופן מעמיק על מה שאינו נוגע לרובם?

שליחה על ידי סאלוש* » 26 מרץ 2007, 23:54

לגבי תשלום לאחרים שיעשו את זה, אני רואה את זה, כמו כמה שכתבו, כנדיבות. זה לתת פרנסה למישהו. במקום להוציא את הכסף הזה על מוצרי צריכה ולהעשיר את העשירים במילא, זה לתת את זה למישהו די עני.

ומסכימה מאוד עם בשמת שלקנות בהזמנה טלפונית = קנייה יותר נבונה וזולה מכל הבחינות וגם קלה יותר

והיא בהחלט עצה טובה שמתאימה לדף הבית: פחות עבודות בית.

אני רואה את זה, כמו כמה שכתבו, כנדיבות
ואני רואה זאת כנדיבות הדדית, כהחלפת אנרגיות שתורמת לשתי נשים: אחת זוכה לסכום כסף שהיא זקוקה לו והשנייה זוכה לכך שביתה נקי והיא לא היתה צריכה לטרוח ולהזיע ולהתאמץ.

למי שיש נברשת.
בשמת אני מתחילה להרגיש שאת מכוונת את הדף אלי לי יש נברשת בסלון לא נקיה מבריקה אבל אני לא מחליפה אותה .
ולהעשיר את העשירים במילא, זה לתת את זה למישהו די עני.
יפה כתבת בדיוק אני קוראת את הספר החדש של גיל חובב ושם מוזכרת הסבתא שלו שהייתה אומרת לו לתת לקבצן חצי לירה ולומר לו יפה תודה.
ספר מומלץ מאוד (לא קשור)

עוד טיפ חדש שהתחיל עם פרוץ האביב. לא מטאטים את הרצפה מתחת לשולחן אחרי כל ארוחה. גם לנמלים מותר לאכול. הם מנקות יופי את הרצפה שלנו. והטיפ הכי חשוב. להעיף כל דבר שלא צריך מהבית. ככה יש פחות דברים לסדר. כך גם לא להציף את הבית בצעצועים שתופסים המון מקום ויוצרים המון בלגן.
ואני רואה בדף הזה הזדמנות להזכיר שביום שישי יש אצלי מפגש ראשון של חוגי בית לפי פליי ליידי.

מי? מי מעביר לקערה?
האמת, אני. אני אוהבת שרואים את האוכל כשיושבים לאכול. זה הופך את הסעודה למענגת הרבה יותר ואת ההכנה שלפניה ליותר שווה.
ואגב, אני גם מחליפה מצעים כל שבוע כי השינה הרבה יותר ערבה עמוקה ומספקת כשישנים במצעים טריים ורעננים.
אז הבית שלי מלא כביסה והכיור חבל על הזמן, אבל אוכלים טוב וישנים טוב. (וסדינים מתייבשים ממש מהר רוב השנה).
אולי הדף הזה הוא התמריץ שהייתי צריכה להתיישב ללמוד את פליי ליידי? (-: (עד היום פחדתי ממנה).

זה הופך את הסעודה למענגת הרבה יותר ואת ההכנה שלפניה ליותר שווה.
נו, אז אם ככה את מברכת את עצמך כשאת עושה את זה - לא מוסיפה לעצמך עבודה (-:
אגב, בסירים שלי בהחלט רואים את האוכל כשיושבים לאכול. פשוט לא עלה בדעתי להוציא את האוכל מהסיר לא ישר לצלחות...

לגבי תשלום לאחרים שיעשו את זה, אני רואה את זה, כמו כמה שכתבו, כנדיבות. זה לתת פרנסה למישהו. במקום להוציא את הכסף הזה על מוצרי צריכה ולהעשיר את העשירים במילא, זה לתת את זה למישהו די עני.
אני דווקא תמיד חשבתי שאם אני לא יכולה להשתלט לבד על הבלגן והלכלוך שלי, אז כנראה שהגזמתי עם הרכוש ו/או הטיפול בו, וצריך להצטמצם. (לא מדובר על מקרי מחלה, הריון, וכו')

לדעתי, כשמדובר בארוחה משפחתית, האוכל יוצא מהסיר ישירות לצלחות משום שיודעים פחות או יותר מה וכמה כל אחד\ת אוכל\ת. אבל לא כך כשמדובר באורחים, ובאירוח עדיף לשים מזונות בכמה צלחות מרכזיות.

אז כמה עצות מרוכזות ל פחות עבודות בית:
א) לארח כמה שפחות ולעתים נדירות
ב) סנפרוסט! במקום לקנות ירקות, להשקיע עבודה בקילוף ובחיתוך, לבזבז מים על רחיצתם ועל רחיצת הסכין וכו', פותחים שקית ויאללה לסיר

ג) קניות בטלפון
ד) אם קונים בסופר - משלוחה
ה) יש ירקנים שמוכנים להביא ירקות ופירות הביתה ללא תוספת מחיר
ו) לבשל אוכל פשוט, שדורש כמה שפחות הכנה וכמה שפחות שלבים וכמה שפחות זמן הכנה וכמה שפחות זמן במטבח... ואוכל כזה הוא בדרך כלל גם יותר בריא וטעים.
ז) אם לעתים נדירות פתאום רוצים לאכול אוכל מורכב וארוך הכנה - אפשר לקנות. יש מסעדות שיש אצלן טייקאווי וגם משלוחה בחינם או תמורת סכום פעוט של כמה ש"ח. ויש מאכלים מסובכים שניתן למצוא במקפיאים בסופר. דוגמית: אני לא רואה את עצמי עומדת ומכינה אגרול.
ח) עוגות, עוגות יומולדת, סופגניות לחנוכה, אוזני המן לפורים, עוגה כשרה לפסח וכו' - אני מעדיפה לקנות. אין לי חשק לעמוד ולאפות, ונראה לי שזה גם חסכוני יותר: לא צריכה לקנות את כל המוצרים, החשמל שזה עולה לאפות, הכלים הרבים לרחוץ והעבודה בכלל. מתארת לעצמי שזה אישי ושיש נשים שאוהבות לאפות, אבל לי זו נראית כמו עוד דרך ל פחות עבודות בית.
ט) אם זה אפשרי מבחינה כלכלית - פעם בחודש-חודש וחצי עוזרת בית ל-4-5 שעות.
י) לא להתפתות לקנות מכשירים שונים למטבח שבסוף לא משתמשים בהם: עוד חפץ שצריך לרחוץ, עוד חפץ שתופס מקום על השיש או בארון, עוד חפץ שצובר אבק. כדאי מאוד לפתוח את דלתות ארונות המטבח ולהתבונן בעין ביקורתית על החפצים השונים: מה שלא השתמשנו בו מעל לזמן מסוים (נאמר שנה, או שנתיים) - החוצה! אפשר לתת לצדקה ועדיף שזה ילך לנשים שבאמת רוצות וצריכות כזה דבר. וזה נכון כמובן לא רק לגבי המטבח אלא לכל חדרי הבית: את השבור והישן - לפח. את מה שניתן להשתמש בו אבל אנחנו לא משתמשות בו - לצדקה. וחלק למתנות.
יא) להתפטר או מראש לא להכניס הביתה מה שדורש הרבה עבודה. בשמת הזכירה שנדליר

במשך השנים התפטרתי מהוילונות - סתם חתיכות בד שאוגרות אבק וקרדית האבק... אבל אוהבת שטיחים, למרות שגם הם אוגרים אבק ושאר לכלוכים.

יש בטח עוד, אבל זה מה שעולה בדעתי כעת.

וחשבתי לעצמי שיש כמה ערכים שעלולים להתנגש:
א) הרצון ל פחות עבודות בית
ב) חיים בפשטות, חיסכון
ג) אוכל אורגני ובריא
ד) אקולוגיה
ה) סדר וניקיון
ו) עניינים פמיניסטיים
ז) הדינמיקה המשפחתית (היחסים עם בן הזוג, עד כמה הוא שותף לעבודות הבית, עד כמה רוצים להפעיל את הילדים\ות וכו')

ויש בטח עוד כמה עניינים. וכל אחת עושה לעצמה את החשבון שלה איזו נקודה הכי הכי חשובה לה ואילו נקודות פחות ופועלת בהתאם. לדוגמית: מי שמאוד חשובה לה השמירה על האקולוגיה צריכה לרכוש מוצרי ניקוי ידידותיים לסביבה שעולים יותר ממוצרים רגילים, כלומר סותר את הרצון להמעיט בהוצאות. וכנ"ל מי שרוצה לרכוש מוצרים אורגניים. ומי שמאוד חשובים לה סדר וניקיון לא יכולה גם פחות עבודות בית וכו' וכו'.

מי? מי מעביר לקערה?

חייבת להוסיף משהו משלנו שהיה קשה לי מאוד לסבול בהתחלה ועכשיו אני לא מבינה אנשים שנוהגים אחרת:
מה שנשאר בסיר שמים במקרר את הסיר ולא מעבירים לפלסטיק. בעלי ממש התעקש על זה בשנים הראשונות שלנו יחד, בתור עושה הכלים המשפחתי ועכשיו זה כבר מצחיק אותי לחשוב על זה שפעם ניקינו את הסיר ויום אחרי זה את קופסת הפלסטיק.

ועוד דבר (בטח כולן כבר מכירות) - כשמכינים בצק כלשהו (לפיצה או פשטידה לא חשוב) תמיד להכין כמות כפולה ולשים חצי בפריזר בתוך שקית ניילון עם מדבקה (לדוגמא: בצק לפיצה 24/3 ) כי הכנה של דברים עם קמח ממש מלכלכת אצלי ,ואח"כ תמיד אפשר להפשיר את הבצק חצי יום במקרר ולהכין מה שרוצים מהר יותר ועם פחות לכלוך כלים. אותו דבר גם עם בצק לעוגיות . יוצא מצויין אפילו בבצקים עם שמרים ותמיד אפשר לאפות כמות קטנה.

שליחה על ידי שי_רי* » 27 מרץ 2007, 10:41

_אם כבר, מישהו יודע מה עושים עם המגירה של אבקת הכביסה שהיא ג'יפה?
תודה_

אמא שלי שמה במדיח כלים. לנו אין אז למה פשוט לא לשטוף בכיור? אנמי אומרת את זה לעצמי כבר חודשים....

כל פעם שוכחת

לא הצלחתי לשלוף את המגירה לצערי

היום שיחקנו שאנחנו עבדים במצריים וניקינו את המטבח

פתאום קלטתי שברב ספרי הבישול שלי אני לא משתמשת (יש לי המון!!) אז את המיותרים אני מעבירה למקום אחר בשאיפה להיפטר מהם בקרוב

שליחה על ידי שי_רי* » 27 מרץ 2007, 16:15

_לבטל את עבודות הבית,
איך בדיוק?
בלי לבטל את הבית והמשפחה?_

לא לעשות כביסה אף פעם?

לחיות בקיבוץ עם חדר אוכל ומכבסה

היתלהבתי מאוד מהרעיון ששלט פה בתחילת הדיון לגבי הורדת הסטנדרטים. נראה לי שזה הפיתרון האולטימטיבי. וממנו יוצאות הרבה עצות טובות.

הדף הזה כמו לקוח מתקופת רווקותי. באמת, מי שרוצה לדעת איך לעשות פחות בבית צריכה לבקר במעונות הסטודנטים ולראות איך להוריד סטנדרטים.

דו, את צודקת בהחלט. הדף התחיל בחזון - להפחית את עבודות הבית ע"י הורדת סטנדרטים. רוב העצות בדף הן לא בכיוון בכלל.

_בקיצור:
אי אפשר לבטל את רוב העבודות._

כלומר, בשמת לא מוכנה להוריד סטנדרטים. הדף מיועד למי שכן.

אצלי בבית כל מה שיכול להיות תלוי, תלוי.
גם אצלנו זה היה ככה עד שנמאס לי מהמכות בראש

אני אוהבת הרבה פעמים להעביר לקערות.. בשבילי חלק ממה שהופך אוכל לטעים זה איך שהוא נראה. ככה שלפזר עליו קצת קצח /סומק /זעתר / שוםשום / עשבים קצוצים - מוסיף לחשק שלי לאכול אותו. אני מאוד אוהבת אסתטיקה באוכל, ככה שהרבה פעמים כם מעבירה לקערת הגשה. לא תמיד, זה לא כפייתי...

אם כבר, מישהו יודע מה עושים עם המגירה של אבקת הכביסה שהיא ג'יפה?

מהפעם הבאה אחרי שמנקים את המגירה..
אני נוהגת להכניס את אבקת הכביסה ישירות לתוך התוף. המגירה נותרת נקייה והכביסה לא פחות יעילה.

הטיפ שלי הוא להשתמש ב ספוג הפלא.
ניסיוני הקצר הראה שיוצא המון קצף מהספוג, כך שקשה לי להאמין שאין שם חומר ניקוי מאוד חזק.

שואב אבק קטן ונייד שקניתי
האם מדובר בשואב הקטנטן הנייד שנטען בחשמל?

בעניין ניקוי קרש החיתוך:
אם חתכתי ירקות אז שטיפה קלה ממש מספיקה, אפילו בלי סבון. אם חותכים בשר, אז לדעתי חייבים לשפשף טוב טוב אם הקרש אינו מזכוכית (היה לי כזה שהיה מיועד לבשר בלבד אבל הוא נשבר

) כדי שכל שאריות הבשר שנכנסו לחריצים יוצאו, אז אחרי בשר מדיח לא מתאים בכלל. למדיח שלי הקרש דווקא נכנס אז לפעמים אני מעבירה עליו סיבוב, תלוי מה עבר עליו..

בעניין השימוש במדיח וחימום המים - אם יש דוד שמש אפשר לחבר את הצינור של המדיח לברז של המים החמים, השאלה היא אם יש אפשרות לנתק את חימום המים העצמאי של המדיח, שווה לבדוק את זה אם רוצים לחסוך בחימום המים. לדעתי זה אפשרי.

שטיפת חומר הניקוי במדיח אינה מושלמת,
אצלנו זה לא קורה! כיום אנחנו משתמשים בטבליות של אקובר, כל פעם חצי טבליה וזה מספיק לגמרי.
הברקה ממש לא חשובה לנו אבל מידי פעם אנחנו מוסיפים חצי בקבוק חומץ כי זה בריא לדוד ולניקוי האבנית, וכך מרוויחים גם הברקה לכלים.

פעם בשבוע להעביר סמרטוט רק איפה שרואים את הרצפה ולהרגיש שהבית נקי מספיק?
בשמת, אצלי מצטבר כ"כ הרבה לכלוך במקומות שלא רואים שנדמה לי שזה כל הזמן מתפזר משם עם הרוח וממשיך ללכלך לי את הבית... איך את שורדת את האבק והפיח הזה ?
למשל מתחת למיטה (לא ישנים על הרצפה) שם זה מצבור נוראי שאני מרגישה שגם אם סביב למיטה נקי אני כל הזמן ממשיכה לנשום את הלכלוך הזה, וכמויות הלכלוך הן ממש בעיתיות וזה לא כי אנחנו מלוכלכים אלא האוויר מזוהם, נורא!

מה שנשאר בסיר שמים במקרר את הסיר ולא מעבירים לפלסטיק.
זו אצלי דילמה מתמשכת, כן או לא להעביר לפני שמכניסה למקרר. מה שבטוח מתחמם שוב בסיר יכול להישאר... אבל בד"כ לא מחממים שוב את כל הכמות... והסירים תופסים כ"כ הרבה מקום... אבל חבל על כ"כ הרבה כלים..

ועוד דבר (בטח כולן כבר מכירות) - כשמכינים בצק כלשהו (לפיצה או פשטידה לא חשוב) תמיד להכין כמות כפולה ולשים חצי בפריזר
הפוך:

הפריזר מתמלא.
לא תמיד משתמשים בחצי השני.
קל יותר (בהרבה: ברמה של יכול לגרום לי להחליט אם לאפות או לא) ללוש חצי כמות.

מצחיק:
מפה לשם, בין שכתבתי לעכשיו שאשלח, הושבתי שתי בנות ללוש בצק - אחת לפשטידה, אחת ללחם, כל אחת מכוס וחצי קמח. מנות קטנות בקערות גדולות, בלי שום קמח על הרצפה (משטח העבודה שלנו)!

שליחה על ידי מאמא* » 27 מרץ 2007, 18:48

אני נוהגת להכניס את אבקת הכביסה ישירות לתוך התוף. המגירה נותרת נקייה והכביסה לא פחות יעילה.

באמת אפשר? למה באמת קיימת המגירה הזאת?
היום ניסיתי לנקות את האבנית והעובש מממנה. השתמשתי בחומץ וסודה לשתיה ועדיין נשאר קצת שחור.

למה באמת קיימת המגירה הזאת?
כדי שאפשר יהיה להתתחיל מהשריה בלי אבקה.

השתמשתי בחומץ וסודה לשתיה.
לא יחד, נכון?

למשל מתחת למיטה (לא ישנים על הרצפה) שם זה מצבור נוראי שאני מרגישה שגם אם סביב למיטה נקי אני כל הזמן ממשיכה לנשום את הלכלוך הזה, וכמויות הלכלוך הן ממש בעיתיות וזה לא כי אנחנו מלוכלכים אלא האוויר מזוהם, נורא!
אז הנה עוד דרך להוריד מעבודות הבית: לגור באיזור פחות מזוהם.

וגם, לגור עם יותר אנשים על פחות שטח לאדם. גם אקולוגי, גם חוסך בכסף, וגם בעבודה.

עוד משהו, שאני לא מיישמת מספיק: לבשל בכמויות גדולות ולהקפיא. וכמובן שב-1910 האוכל הביתי היומיומי היה הרבה יותר פשוט וחדגוני. אני מעדיפה לעבוד יותר ולאכול יותר טוב, אבל אלו סדרי עדיפויות אישיים.

אני גם מהמכבסים הכל ביחד ב-30 מעלות, ומאז שאני משתמשת ב אגוזי כביסה (אני מקווה שכך קוראים לדף) המגירה לא בשימוש. לקפל אני דוקא מקפלת, כי זה חוסך מקום וגם כי אני לא מוכנה לגהץ. אני כבר לא קונה שום דבר שדורש גיהוץ או כביסה עדינה.

בגדים - יש אצלינו מתלה בחדר, שם אנחנו משאירים בגדים משומשים-אך-נקיים להתאוורר. מוריד את כמות הכביסות.

לשים מים בכלים - אוף, זה עושה כזה הבדל ענק ואני כ"כ גרועה בזה...

טיטוא - מוכרים כאן מין מטאטא קצר וקל שמתחבר ליעה בעל ידית ארוכה. זה נהדר, פשוט מטאטאים ישר לתוך היעה, לא צריך להתכופף ולא לעשות ערימות של לכלוך שבסוף תמיד מישהו דורך בתוכן. הנה, מצאתי תמונה:

בעיקר אני עובדת כרגע על הרעיון המסעיר שאם אני אסדר בקטן אבל באופן קבוע, לא יתאספו בלגנים גדולים ומפחידים. לא ממש שינה את חיי עדיין, אבל מורגש שיפור הדרגתי.

אה, ולדאוג שיהיה מקום לדברים. כל כך התלהבתי באיזשהו שלב מהרעיון שאם יש פחות דברים יש פחות בלגן, שהיה לי קשה לקבל שזה לא אבסולוטי. מקומות אחסון טובים הם ממש הכרחיים אם לא רוצים "לסדר" את ערימת הבלגן הקבועה מהשולחן לספה, מהספה לכסא, מהכסא למעל הארונות שם זה נשכח בעוד ערימה חדשה מתחילה להצטבר על השולחן, וכו'...

לא הבנתי את עניין מלח הלימון. איך מנקים איתו אבנית מברזים? מוהלים? לשפשף על הברז עצמו זה שורט. ניסתי ולא ממש הצליח. עצות יתקבלו בברכה

שליחה על ידי דו* » 27 מרץ 2007, 20:41

מודי, תודה שהסברת אותי טוב משהסברתי את עצמי

לגור באיזור פחות מזוהם.
תודה. איך לא חשבתי על זה

אנחנו לוקחים מגב קטן כזה כמו שמנקים שמשות של מכוניות או שיש ומעבירים איתו לייעה.
זה טוב גם לפיספוסי פיפי קקי (כך קיבלתי טיפ מחברה - אצלנו עוד לא השלב הזה)

דף מצויין - חתרני ממש במיוחד לאור רוח ה"פלי ליידי שמסתובבת כאן

אהבתי את העירעור על הנחת היסוד של הגברת זבוב . זה ממש מטה-ביקורת !! סאלוש - כל הכבוד!

<לייט מודה שהיא גם הורידה סטנדרטים וגם מיישמת טכניכות של FL שהביאה מהבית>

דו - גם לי קשה להיות רגועה בבלגן טכניקה טובה זה "איזור בלאגן" כשאני רוצה "לשחרר" - להקדיש זמן לאנשים ולא למשימות סידור אני פשוט מרכזת הכל במקום כלשהו (אצלנו זה "החדר השני" ) יש מיטת אורחים שמידי פעם הערמות מצטברות עליה לגובה מטר

- פעם ב(הרבה) זמן אני מסדרת. התוצאה היא שהמרחב הציבורי בבית מאורגן בסה"כ ואני יכולה לשבת לשחק עם הבת שלי /לדבר עם זוגי / לקראו ספר.

ועוד טיפ שעזר לנו להיות פחות "מכווני ניקיון" - לא החלפנו את הרהיטים בסלון (הם סבירים אבל בהחלט אפשר היה להחליפם באחרים...) ככה לא מאוד אכפת לנו שנוזל / מטפטף/ מתפוררת עוגיה/ מדביקים מדבקות / צובעים / מקשקשים וכו'

פעם הציעו לי לכבס מכונה עם מלח לימון כשי לנקות את הצנרת אבל הטכנאי אמר שזה גורם לצינורות (הגומי / פלסטיק) נזק ומייבש אותם אז אולי עדיף לא לעשות.

דו - קראת את תחזוקת בעל ?! הקריאה בו תתן תשובה לשאלתך איך הדיון מהורדת סטנטרטים הפך לדיון בטכניקות לשמירה על סטנדרט גבוה

אני מקפידה על סדר בחלל "הציבורי" סלון ומטבח (אצלנו ביחד). את כל הצעצועים של הילדים מעבירים לחדר שלהם (בדרך כלל הם בעצמם) שם ישנם שני ארגזים גדולים לתוכם זורקים הכל. פעם בשבוע בערך אני ממיינת הכל למקום. דוגלת מאוד בשיטה של "לרכז בלאגן במקום אחד" וכך הבית מסודר והבלאגן ישנו רק במקום אחד. ככה גם קל יותר לסדר אותו. משתדלת מאוד להכין אוכל כמה שיותר פשוט בלי הרבה בישולים - גם חסכוני בכלים וגם בריא לדעתי, לדוגמא אורז וסלט ירקות טרי. לנו יש חוק שאוכלים רק בשולחן וזה די מצליח וככה גם אני אוכלת עם הילדים יחד. עם הבגדים מנסה להנחיל החלפה רק פעם ביום אבל הם אוהבים להתחפש אז לא כל לך עובד. לגבי הורדת הסטנדרטים עבדתי על עצמי וביררתי מה חשוב לי באמת. אז אם אני רוצה סלון מסודר בשביל לקרוא כי גם לי לא טוב עם בלאגן אז פשוט מעבירה את הבלאגן למקום אחר וקוראת ולא מסדרת כמו שהייתי עושה פעם ויוצאת מתוסכלת. מאז הילדים בהחלט הסטנדרטים של הניקיון כל הזמן יורדים לעומת זאת הסטנדרטים של להרגיש טוב עולים - משתלדת להיות עם היד על הדופק האם מה שיגרום לי להרגיש טוב זה לסדר את הבית או להקריא סיפור לילדים/לצייר איתם/לצאת איתם לגינה וכו' ובדרך כלל הניקיון מפסיד אבל אני מרגישה הרבה יותר מסופקת ומאושרת וזה מה שחשוב, לא?

מרגישה הרבה יותר מסופקת ומאושרת וזה מה שחשוב, לא?
בהחלט! הילדים ואת רק מרווחים מבחירה שכזו.
אני ממיינת הכל למקום.
לימדתי את בתי לזרוק את כל הצעצועים שלה לקופסאות, אבל ממש לא ממיינת אותם. לשם מה? מה גם, שאלו הצעצועים שלה. שתמיין אותם היא לפי הדרך שלה או שלא תמיין אותם.

לא החלפנו את הרהיטים בסלון
ואני נוקטת בטריק הפולני LOL אני מניחה חתיכות בד על הספה ועל הכורסא ועל הכיסאות ואז לא צריכה להתעצבן אם מתלכלך וכו'. ועל השולחן בסלון, שהוא כמובן השולחן המועדף על בתי לכל הפעילויות, הנחתי מפה יפה מחומר לא סופג שניתן לשטוף בקלות, ושמצידי תצייר שם, תשפוך שם וכו'. וכך כיף לשתינו: היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בכל מקום ווהרהיטים נשמרים. והורדת הסטנדרטים מבחינתי היא גם זה שכשבאים אלינו אני לא רצה ומסירה את הבדים מעל הרהיטים. זה הבית שלנו, ככה נוח לנו וזהו. כאן לא ארמון וינדזור

כלומר, בשמת לא מוכנה להוריד סטנדרטים. הדף מיועד למי שכן.
למה ללכלך?
אתה יודע מה הסטנדרטים שלי?
כל הפולנים באתר הזה עם הסטנדרטים שלהם מפתיעים אותי כל פעם מחדש בדברים שלא היה עולה בדעתי להשקיע בהם. למשל, מנורות שצריך לנקות, הגשה בכלים מיוחדים ולא בסירי הבישול, כל מיני קישוטים קטנים שצוברים אבק (ואז צריך לנקות אותם, אז הורדת הסטנדרטים היא לא לנקות אותם ולחיות באבק) ועוד ועוד.
אני חוסכת עבודה קודם כל בזה שיש המון דברים שמעולם לא חשבתי בכלל שצריך לעשות.

גם לי קשה להיות רגועה בבלגן טכניקה טובה זה "איזור בלאגן"
פשוט מרכזת הכל במקום כלשהו (אצלנו זה "החדר השני"
זאת שיטה לעשירים, שיש להם מקום בבית.
לנו, אין דבר כזה "חדר שני".

כלומר - הסטנדרטים שלך נמוכים כל כך שאת לא חושבת שניתן להוריד אותם יותר. יופי. אז מה את עושה בדף הזה?

כמעט כל מה שנכתב בדף הזה לא קשור לרעיון שבשבילו סאלוש פתחה אותו, או שיש לי בעיה בהבנת הנקרא. אז מותר אולי לקחת דף ולהעביר נושא למשהו אחר לגמרי, אבל לפחות להיות מודעים, ולא להעלב כשדו אומרת :את זה.

ובמילותיה של סאלוש:
אבל בדף הזה, האמת, לא התכוונתי איך ליעל משימות, אלא איך לוותר עליהן. אז זה לא ממש מתאים.

אוקיי, אבל אני לא רואה אף אחד שהרים את הכפפה:

לוותר על בישול - לאכול בחוץ.
לוותר על רחיצת כלים - לאכול בחוץ.
לוותר על כביסה - לתת למכבסה/לקנות בגד חדש כל פעם שאין יותר בגדים נקיים.

אני באופן אישי חושבת שזה בעייתי מבחינה כלכלית, אקולוגית ומוסרית, הפתרונות האלה.
ולכן, לדעתי האישית, אם פוסלים אותם, אז כנראה אין ברירה אלא לבשל, לאכול, ולהישאר עם כלים בבית (אוכל מוכן שאוכלים מפלסטיקים? צלחות וסכו"ם חד פעמיים כדי להמנע מרחיצה? ר' סעיף "בעייתי מבחינה כלכלית ואקולוגית").
אז? איך מורידים סטנדרטים פה?
אם לא בוחרים בפתרונות הבזבזניים והמזהמים - נשאלת השאלה מה גורם פחות עבודות בית : לרחוץ כמות קטנה של כלים כל יום, או לרחוץ כמות אדירה של כלים מטונפים שהשאריות כבר התייבשו עליהם אחת לכמה ימים.

אם כבר, מישהו יודע מה עושים עם המגירה של אבקת הכביסה שהיא ג'יפה?
כן, עוברים לנוזל כביסה, הוא נמס לגמרי ולא משאיר ג'יפה.
דף ענק. תודה לסאלוש.

לא לקפל כביסה, לא לגהץ, לא למיין צעצועים, לא לשפשף כלים, לא לטאטא, לא לכבס וילונות, לא למיין כביסה, לא להדיח כלי הגשה, לא ללכת לקניות
הנה הדוגמאות שלי:

מקפלת רק חלק מהכביסה (מה שאי אפשר אחרת להכניס לארון, יש מעט מאוד מאוד שטח איכסון בביתנו ל-4 נפשות).
לא מגהצת.
לא ממיינת צעצועים (יש סלסילות או קופסאות, והשאר הילדים ממיינים).
לא מטאטאה (המטאטא סתם מתמלא ליכלוך).
לא מחזיקה וילונות.
רק שטיח אחד (אהוב, מסבתא).
אין כלי הגשה.
לא הולכת לקניות (מזמינה בטלפון).
אין שולחן סלוני (לא צובר ערימות, לא אוסף אבק, לא צריך לנקות, לא צריך להזיז בשביל לנקות).
אין מיטות (לא מצטבר אבק מתחת למיטות, לא צריך לנגב אבק מהמיטות).
יש מעט מאוד בגדים לכל אחד (תופס פחות מקום, צריך פחות להתרוצץ לקניות, מעט כביסה).
יש רק שני סטים של כלי מיטה לכל מזרון (2 מזרונים ל-4 נפשות). חוסכת עבודה בכך שאותו הסט עובר מהכביסה ישר בחזרה למיטה, בלי קיפול ובלי לסדר בארון (אפשרי רוב השנה).
בהכנות לארוחה סותמת את הכיור, כך שכל שימוש במים ממלא את הכיור. הכלים המלוכלכים נכנסים אחר כך לתוך המים האלה, וכך זוכים להשרייה לפני שטיפה.
כל ערב מעבירה את מגבת המטבח על הברזים לפני שזורקת אותה לכביסה, כך שאף פעם לא מצטברת אבנית והם לא נהרסים ואני אף פעם לא צריכה לנקות ברזים.
אין פיצ'פקעס בבית. חוסך הרבה אבק ותחזוקה.

אני מחליפה מצעים כשהריח שלהם מפריע לי.
שוטפת כלים כשהריח מהכיור מפריע לי והינוקא ישן.
שוטפת את הבית בקטעים, בעיקר מטבח וחדר אמבטיה, בערך פעמיים בחודש או כשמפריע לי בעיניים הלכלוך.
לא שואבת, מטאטא את השטיח, תכף קייץ ונגלגל אותו ויהיה קל יותר.
חיתולים ר"פ רק כשיש לי כוח, כנ"ל תחבושות.
בלי חיתולים רק מחוץ לבית. ולא בבתים של אחרים. בעצם רק בגינה.
קניות אני נהנית, לא מוותרת על הכייף הזה. זה לא עבודה, זה בילוי.
וילונות, לכבס? למה מה?
ביעור חמץ- אל תבערו, תביאו אלךינו, ניהיה גוי של פסח בשבילכם.
כביסה- במטחים. כן ממיינת, כן מקפלת, כשאני עושה את זה אני עושה באהבה ונהנית מאוד. גם משטיפת כלים. גם ממיון צעצועים. חוץ מזה שאני פלייליידית לשעבר אז משהו מהאחריות נשאר. בעיקר הקטע של להתלבש עד הנעליים בבוקר ולהרגיש חיונית, ולעשות משהו אחד ביום, שעימו אני ארגיש נוח עם עצמי...

כל הפולנים באתר הזה עם הסטנדרטים שלהם מפתיעים אותי כל פעם מחדש בדברים שלא היה עולה בדעתי להשקיע בהם
מה זה, בשמת, ניסיון להוכיח מי יותר או פחות פולנייה? כל כך פולני

ובשמת נמצאת בדף הזה (לשמחתי) כי ככה בא לה וזכותה, ממש כמו שזכותה של כל אחת אחרת לכתוב כאן. וזכותה לכתוב על הנושא לפי ראות עיניה.

ניסיון להוכיח מי יותר או פחות פולנייה?
רק פה למדתי מה זה "פולניות" ומאז אני משתמשת במונח חופשי D-:
זה בגלל מודי, שהחליט בשרירות לב שיש לי סטנדרטים גבוהים P-:

כדאי לפרט אילו משימות נשארו ואז נוכל לחשוב איך אפשר לצמצם גם אותן
מצטרפת.

אני מחליפה מצעים כהריח שלהם מפריע לי
לי הריח מפריע תוך יום-יומיים... בכל זאת מחזיקה את עצמי להחליף רק פעם בשבוע (או שבועיים, או שלושה, תלוי).

נשאלת השאלה מה גורם פחות עבודות בית : לרחוץ כמות קטנה של כלים כל יום, או לרחוץ כמות אדירה של כלים מטונפים שהשאריות כבר התייבשו עליהם אחת לכמה ימים.
לדעתי, הרבה יותר קל ופשוט ומהיר לרחוץ כמות קטנה של כלים כל יום, וזה גם הרבה יותר בריא. כלים מטונפים ששוכבים כמה ימים בכיור גם מדכאים (פליי ליידי צודקת) וגם מהווים צלחות פטרי... איכס! הרי מדובר בצלחות ובסכו"ם וכו' שהמשפחה שלנו תאכל מהן! אז עדיף שכמה שפחות חיידקים ווירוסים יווצרו רק מעצם השהייה כמה ימים עם לכלוכים וכו'.

וחוצמזה, לדעתי עדיף להשתמש באופן שוטף במספר מדויק ומצומצם של כלים: לאכול מהם, לשטוף אותם ולשים על המתקן ייבוש, ובפעם הבאה לקחת משם. אז לא צריך לנגב, לא צריך לאכסן בארונות, לא צריך להוציא מהארונות וכו'. וגם שימוש נבון בכלים, כלומר לא ללכלך המון כלים ללא צורך. קרי: האוכל מוגש מהסיר ישירות לצלחות. מלבד באירוח, וזו סיבה טובה נוספת שלא להזמין אנשים לארוחות...

וגם עצות יפות של פלייליידי: יושבים בשירותים ואם החדר לא גדול, אפשר באותה הזדמנות לנקות את הכיור, את הברזים, את האמבטיה ולאחר מכן גם את השירותים עצמם. ואם מנקים כל פעם, לא מצטבר לכלוך ולא צריך לשפשף. אפשר רק לשפוך את חומר הניקוי, לתת לו לעמוד מעט ואחר לשטוף במים. מצד שני בזן אומרים להיות נוכחת ברגע, להיות כולך ברגע ולא לעשות מיליארד דברים בבת אחת. אז צריך להחליט מה עדיף - להיות במלואך באמבטיה או באותה הזדמנות בזריזות לנקות. ומשהו שקשור לזריזות וגם לשמירה על האקולוגיה ולחיסכון במים (ואת זה למדתי ממך בשמת): בייחוד בחורף, כשמהברז באמבטיה יוצאים המון מים קרים עד שמגיעים החמים, חבל לבזבז אותם! במקום זאת, שופכים במהירות קצת חומר ניקוי לשירותים ולכיור ולאמבטיה עצמה, ואחר שוטפים עם המים מהברז עד שהם מתחממים. בקיצור, שילובים: לעשות כמה דברים בבת אחת. אנחנו הרי טובות במולטי-טאסקינג

ויש לי טיפ אישי: כבר כמה שנים החלטתי שהחדר של בתי אינו מענייני, אלא מעניינה. אז לא אכפת לי אם היא עושה שם בלגאן, ואני לא נכנסת לסדר אותו. מצידי שהצעצועים שלה והבובות שלה יגיעו עד התקרה. למה זה אמור לעניין אותי? וככה הורדתי גם מקור למתח אפשרי ול"תסדרי את החדר". היא נהנית ואני נהנית וגם עובדת פחות. פעם בחודש-חודש וחצי-חודשיים כשמגיעה העוזרת היא זורקת את כלללללל מה שפזור על הרצפה ובכל פינה לתוך שקיות איזבל ענקיות ומנקה ומסדרת וזהו. הורדתי לי חדר שלם בבית מהראש. ולא אכפת לי אם יש שם אבק ולא מסודר משום שבתי ממילא לא ישנה שם, וזה חדר משחקים וחדר לאירוח החברות שלה. והייתי צריכה לעבוד על עצמי שלא יהיה לי אכפת שהחברות שלה באות ורואות בלגאן. פעם לפני שחברה באה שאלתי אותה אם היא רוצה לסדר שיהיה נעים לה ולחברות שלה. היא נכנסה, עשתה מה שעשתה (בכוונה לא בדקתי כדי להראות לה שזו האחריות שלה), ויצאה, התבוננה בי בשקט ואמרה: "סידרתי את החדר לפי טעמי והוא מסודר בדיוק כמו שאני רוצה". אמרתי לה שיופי ובזה זה נגמר. אז מה אם זה לא מסודר לפי טעמי? זה החדר שלי?

לא מטאטאה (המטאטא סתם מתמלא ליכלוך).

חבר'ה, להפסיק לשטוף כלים - זה מלכלך את הסקוטש!

האוכל מוגש מהסיר ישירות לצלחות. מלבד באירוח, וזו סיבה טובה נוספת שלא להזמין אנשים לארוחות
ליאורה, אני מתפלאת עליך. הלא אם יש אורחים אפשר לסנג'ר אותם לחתוך ירקות, לערוך שולחן ולשטוף כלים אחרי הארוחה, וזה משאיר לנו פחות עבודות בית .

חבר'ה, להפסיק לשטוף כלים - זה מלכלך את הסקוטש!

האמת שגם אני לא אוהבת לטאטא. טוב אבל לי יש את המפלצת הסגולה;-)
ואין לי שטיחים
בני הבית מקפידים לחלוץ נעליים בכניסה לבית כדי שלא יהיה חול בבית
אילו מטלות נשארו?לסדר את שולחן העבודה שלי:-P

_לא מטאטאה (המטאטא סתם מתמלא ליכלוך).

חבר'ה, להפסיק לשטוף כלים - זה מלכלך את הסקוטש!_
D-:
טוב, גילוי נאות:
אם אני רוצה "לטאטא" אני משתמשת במגב רטוב. פשוט יותר, מהיר יותר, מתנקה בצ'יק.
עקרונית מעדיפה שטיפה.
אוהבת מים, אוהבת לשחק במים, אוהבת לשטוף רצפה.

מה שכן עוד לא מצאתי מקום נוח לקרש חיתוך.
אני קניתי (באיקאה, יש בעוד חנויות) מעין סלסלת מתכת שנתלית על הקיר מעל השיש ומיועדת לבקבוקים. נכנסים אליה 3 קרשים, והיתרון הוא שהיא כולה מחוררת וגם אם הם רטובים המים מטפטפים דרך החורים לשיש ולא גורמים לקרשים מעץ להשחיר למטה.

שליחה על ידי דו* » 28 מרץ 2007, 23:30

בשמת, אחלה התנהלות ועצות מועילות - אבל בלי שולחן בסלון? על מה כולם שמים את הרגליים?
מונו, אולי תספרי סופסוף על המפלצת הסגולה (מאיפה, כמה, מה עושה, כמה מקום תופסת)

אוהבת מים, אוהבת לשחק במים, אוהבת לשטוף רצפה.
אז תרדי מהרצפת עץ שדיברת עליה.

אף אחד לא יקח ממני את הזכות לטאטא את הבית פעמיים ביום לפחות ועוד קצת אם אני עצבנית .
אבל את העניין עם הכלים והסקוטצ אני בהחלט קונה .

שהחליט בשרירות לב שיש לי סטנדרטים גבוהים
בשמת, אני חייב להודות שגם בעיני התדמית שלך עד עכשיו היתה של יקית שמסירה כל גרגר אבק מהריצפה ברגע שהוא נוחת עליה. אני לא יכול לשים את האצבע במדויק על הסיבה. אולי זה בגלל ריבוי הפעמים והדפים שהתייחסת לנושא של עבודות בית (למרות שלא ממש קראתי מה כתבת שם. עד הדף הזה הרגשתי שהדיונים בנושא לא כל כך נוגעים לי), וכמובן חוגי הבית שלך.

וטיפה משלי: בישולים מאד פשוטים. להוריד כל דבר שגורם טירחה ולא מוסיף לטעם. אפשר פשוט לבשל את כל חלקי הארוחה בסיר אחד: קציצות, ירקות, דגנים, קטניות... וכמובן תבלינים טריים. אפשר לסדר אותם בנפרד בסיר, ובהגשה אפשר להפריד את מרכיבים.

לגבי קניות בטלפון: גם אם מתעלמים ממחיר המשלוח, מחיר המוצרים עצמם גבוה לפעמים בכ-50% ממחירם במקומות הזולים. אני בהחלט יכול לראות את היתרונות - עבור מי שיכול.
אצלנו הקניות הם גם בילוי של הילדים - הגדול יושב בעגלה ומארגן את כל המוצרים סביבו, ואחר כך מסדר אותם על הסרט בקופה. הקטן נהנה מהטיול ומהחיינדלך של הקונות והקופאיות.

מעבר לכך, אנחנו מיישמים הרבה מהטיפים שנכתבו למעלה (אלו שלא כרוכים בהגדלת ההוצאה הכספית), עוד מימינו כסטודנטים. למעשה, אז עוד השתדלנו לשטוף את החדר פעם בשבוע, כך שמאז הסטנרטים שלנו רק ירדו.

זה בגלל מודי, שהחליט בשרירות לב שיש לי סטנדרטים גבוהים
ומנין לך שהחלטתי דבר כזה? לא כתבתי ואני גם לא רואה שזה משתמע ממשהוץ

לא מטאטאה (המטאטא סתם מתמלא ליכלוך). מי אמר שלנקות זה בסך הכל להעביר לכלוך ממקום למקום?

כל ערב מעבירה את מגבת המטבח על הברזים לפני שזורקת אותה לכביסה, כך שאף פעם לא מצטברת אבנית והם לא נהרסים ואני אף פעם לא צריכה לנקות ברזים.

בשמת אבל את כל ערב מנקה אותם לא לא מנקה אףפעם

ולגבי "פתרון לעשירים" - במקום "חדר שני" אפשר ארגז בלגן / פינת בלגן - העיקר הכל מרוכז במקום אחד רחוק מהעין

האוכל מוגש מהסיר ישירות לצלחות. מלבד באירוח, וזו סיבה טובה נוספת שלא להזמין אנשים לארוחות...
לא.
זו סיבה להזמין רק אנשים שמוכנים שסירים יוגשו לשולחן.
קרי: חברים, משפחה, ו-בעצם-גם השכנים שלנו.

לגבי חדר הילדים -
בעיה: אנחנו נכנסים לשם כדי לעזור עם הלבשות, וכדי להשכיב לישון.
את נושא הבגדים נפתור בבית הבא - הבגדים שלהם יהיו עם שלנו, ולא בחדר שלהם.
לגבי השינה זה קצת יותר מורכב. אבל טוב שהבנתי שצריך למצוא לזה פתרון!

אם יש אורחים אפשר לסנג'ר אותם
זו סיבה להזמין רק אנשים שמוכנים שסירים יוגשו לשולחן.
חשבתי על דבריכן ומבינה שאפשר להוריד סטנדרטים גם כשמארחים. תלוי כמובן את מי מארחים ואיזה סוג אירוח. אבל יש בהחלט אורחים ואירועים שצריך לפתוח את השולחן, לשים מפה יפה, לשים כלים יפים, לשים הרבה כלים: כלים אישיים (ולכל אורח\ת 2 צלחות לפחות) וגם כלים מרכזיים שמכילים את המזונות השונים. אוף. בקיצור, לא אוהבת את זה ועשיתי זאת מעט מאוד פעמים בחיי. ואחת מהורדות הסטנדרטים היא במקום לפתוח שולחן, לעשות "בופה". ככה אני עושה בימי ההולדת של בתי, ואז עושה הורדת סטנדרטים נוספת (וסליחה מהאקולוגיה): צלחות וכוסות חד פעמיים. אבל זה רק פעם בשנה.
אפשר לחשוב כמה שאירחתי ומארחת

הדף הזה גורם לי עונג אמיתי. עד עכשיו חשבתי שאני משונה, כי במשפחתי ובסביבה שלי הסטנדרטים הם בשמיים. (אחותי מחליפה מצעים כל שבוע, מכנסיים היא לובשת גג פעמיים והילדים זורקים לכביסה כל מה שנגע בעורם, אפילו אם רק מדדו, וזה רק מה שקשור לכביסה. הבית שלה נראה כמו בית מרקחת, למרות שיש שלושה בנים + כלבה). הסטנדרטים שלי נמוכים בהרבה, כמובן.
טיפים שלי לגבי נקיון:

אחרי אמבטיה, מקלחת, כשהרצפה שם רטובה/מוצפת, אני עוברת עליה עם מגב וסחבה("מטלית הפלא"), וכדי לחסוך סחיטות מיותרות כבר ממשיכה בסביבה הקרובה, שזה אומר במטבח ובפינת אוכל. כך הן זוכות לניגוב די קבוע (הן גם מתלכלכות די קבוע משאריות אוכל) והמים מנוצלים.
אני גם מכבסת את הסחבה יחד עם הכביסה במכונה, מעת לעת ומיד אחרי הכביסה, כשהיא עדיין לחה, ואם יש לי חשק, אני מעבירה אותה במטבח ובהזדמנות זו מנקה את כל הכתמים/פירורים.

_כל ערב מעבירה את מגבת המטבח על הברזים לפני שזורקת אותה לכביסה, כך שאף פעם לא מצטברת אבנית והם לא נהרסים ואני אף פעם לא צריכה לנקות ברזים.

בשמת אבל את כל ערב מנקה אותם לא לא מנקה אףפעם_

תחשבי כאילו בשמת כתבה ככה:
כל בוקר כשאני קמה מהשינה אני מצחצחת שיניים, כך שאף פעם לא מצטברים חיידקים והם לא לא נהרסים ואני אף פעם לא צריכה לעשות טיפול שיניים.
ואת ענית לה ככה:
בשמת אבל את כל בוקר מטפלת בשיניים, לא "לא מטפלת אף פעם".

נראה שהיא פשוט טיפוס שמעדיף תחזוקה שוטפת קלה על פני פרוייקטים נדירים יותר שהם קשים.

קחי בחשבון שכל מה שהופך להרגל פשוט נעלם לנו מהמוח ולא נחשב בכלל.

תראו כמה התחזוקה של הבית מעסיקה אותנו הדף עבר את ה-100 שינויים !!!

יאללה,הולכת לנקות מתחת המדרגות-איזור האסון שלי לפי הגדרת הפליירית.

אולי זה בגלל ריבוי הפעמים והדפים שהתייחסת לנושא של עבודות בית (למרות שלא ממש קראתי מה כתבת שם. עד הדף הזה הרגשתי שהדיונים בנושא לא כל כך נוגעים לי), וכמובן חוגי הבית שלך.
LOL LOL
D-:
תחשוב על זה ככה:
(מצטטת מהמוטו של יונת שרון, לא בדייקנות): אתה מלמד הכי טוב מה שאתה צריך ללמוד בעצמך...

אז אולי באמת צריך פה קצת "גילוי נאות", שקשור מאוד מאוד לנושא הדף הזה:
כשהייתי לבד (בלי בן זוג ובלי ילדים) ניקיתי את הבית כל שבוע בלי בעיה. בלי בעיה, כי אני באה מהבית עם הרגלים נקיים ואף אחד לא לכלך לי.
ואז התחתנתי ורציתי "שיוויון בזוגיות" והיה לי ברור שכמו בבית הורי, זוגות מנקים ביחד את הבית. או לפחות מחלקים ביניהם את העבודה. במיוחד שפתאום היה מישהו שמאוד לכלך...
זה לא עבד. פה אני מדלגת, אגיד רק, שהתוצאה היתה שכל הזמן חיכיתי לו, לתאם איתו את יום הניקוי, ומבית נקי שנשאר כל הזמן נקי (ככה שעבדתי מינימום), מצאתי את עצמי גרה בבית מטונף, שכל עבודת ניקוי בו קשה וארוכה.
(בדוגמת הברז:

כשרק מעבירים עליו מגבת בניגוב קל במשך שתי שניות - מדדתי, שתי שניות על השעון - זו עבודה קלה.
לשפשף שיכבת אבנית וסבון מברז בעזרת חומרים וכו' וכו' - זו עבודה קשה ואני שונאת אותה.
לרוץ לחנויות לקנות ברז חדש, להזמין אינסטלטור, לשלם המון כסף גם על הברז וגם על האינסטלטור וגם לנקות אחרי כל הטינופת שעשו לי רק בגלל שהברז נאכל מהאבנית והליכלוך בגלל שלא ניקיתי - זה ממש ממש שנוא עלי ועושה לי עצבים ברמות).

ככה גיליתי בדרך הקשה מה המחיר של הורדת סטנדרטים.
(הברז הוא רק דוגמא אחת. היו הרבה דוגמאות שהוכיחו לי, שתחזוקה שוטפת קלה - יעילה, חוסכת עבודה, חוסכת כסף, חוסכת בלגאן וצרות ב-ה-ר-ב-ה לעומת דחייה והמנעות. אבל פה נכנס ההבדל בין דברים שמוכרחים לתחזק - לבין דברים שאפשר לחסוך את התחזוקה עליהם בשיטות אחרות, כמו שנכתבו פה בדף)

המשך הסיפור:
ניסיתי לחנך את עצמי לחיות עם ליכלוך, וניסיתי להבין במשך כמה שנים מה התדירות המקובלת על בעלי לנקות את הבית.
הוא סרב לענות על השאלה ישירות, אבל כל פעם טען שהבית לא מלוכלך, ושהוא מנקה רק כשמלוכלך.
[הערת ביניים: היום אני יודעת שהדרך היעילה יותר, הנעימה יותר, והחסכונית ביותר בעבודה היא לנקות כשלא מלוכלך]
ואז, עם תינוקת בת שנתיים ויונקת, נכנסתי לכמה חודשי עבודה אינטנסיבית על סיום הדוקטוראט.
החלטתי לעשות ניסוי, לבדוק מה לעשות בזוגיות.
לא ניקיתי את הבית 7 חודשים.
לא שטפתי רצפה, לא טאטאתי, לא ניקיתי שירותים (טוב, אולי ניקויים שטחיים בודדים של בית השימוש, פעמים בודדות ב-7 חודשים), לא ניגבתי אבק, לא סידרתי, כלום כלום כלום. רק טיפלתי בכביסה של הבגדים והמגבות, והציפיות (כי אני אוהבת כל מה שקשור בכביסה, אין לי עם זה בעיה בשום צורה, ואני אוהבת בגדים נקיים ורגישה לריחות רעים). סדין וציפות כמעט לא החלפתי.
וחיכיתי.
חיכיתי לראות, מתי בעלי יחליט שכבר באמת מלוכלך וצריך לנקות.
והנה התשובה: אף פעם.
7 חודשים, והוא לא ניקה ולא הציע לנקות ולא אמר שהבית מלוכלך אפילו פעם אחת. ואנחנו חיים "מתחת" לרידינג ת"א, וזה היה לפני שעבר לגז.
ואז הבנתי שכל מה שהוא אמר לי בכל השנים עד אז היה פשוט הדרך שלו להגיד "אני שונא לנקות ולא רוצה לנקות אבל לא יכול להגיד את זה כי זה לא צודק ואני יודע שזה לא צודק".
אז התחלתי בתהליך שבו עבודות הבית, והרצון שלי לשיוויון בזוגיות בעבודות הבית, והתפיסה שלי את עבודות הבית כ"חובה מעיקה" ש"צריך" לעשות ו"צריך" "לחלק בינינו שווה בשווה" וכל זה - הפכו למשהו שאני החלטתי שאני רוצה לעשות כי אני אוהבת לחיות בבית נעים ונקי. רוצה. לא צריכה. רוצה. וזה עסק שלי. לא שלו, כי לי זה חשוב ולו זה לא חשוב.
ואז נפלתי לתשעה חודשים שמירת הריון, ושנה קשה אחרי הלידה שבה לא הספקתי להתאושש פיזית וכבר מצאתי את עצמי עם תינוק חולה חיה בהרעבה מרוב המזונות שאסור היה לי לאכול.
ברור שנקיון הבית ירד לתחתית סדר העדיפויות.
ואז עדי יותם סיפרה לי על פליי ליידי וקראתי אותה והיא החזירה אותי לעצמי.
וכבר שלוש וחצי שנים אני בתהליך ארוך ומאוד מאוד איטי והדרגתי, שבו אני לאט לאט מחזירה לעצמי את הבית שלי ובונה את ההרגלים האוטומטיים שלי, שאיתם הבית מתנקה מאליו בלי שאני משקיעה מאמץ, ובמינימום טירחה.
וזה כולל הורדת סטנדרטים במסגרת הסילוק של הפרפקציוניזם (כן, למרוח סמרטוט לח על הבית כולו בעשר דקות יכול להיות מספיק).

ככה שאני התמודדתי במשך כמה שנים עם הורדת סטנדרטים דראסטית, עם בדיקה של הנושא מכל הכיוונים בגלל דברים שהיו בשליטתי ודברים שלא היו בשליטתי, בגלל סדר עדיפויות, בגלל הריונות, לידות והפלות שהשביתו אותי, ועכשיו אני מדברת מתוך תהליך של התפכחות, של תובנות, של התפייסות עם כל מיני סוגיות טעונות שהיו שם.

לגבי קניות בטלפון: גם אם מתעלמים ממחיר המשלוח, מחיר המוצרים עצמם גבוה לפעמים בכ-50% ממחירם במקומות הזולים
נכון לגבי חלק.
במקרה שלנו, המשלוח הוא על המוצרים מהמשק האורגני. המחירים במקום שאני קונה זולים יחסית למקומות אחרים, בממוצע, ועלות המשלוח דווקא זולה יותר מעלות הנסיעה לשם, וזה גם יותר אקולוגי.

בשמת אבל את כל ערב מנקה אותם לא לא מנקה אףפעם
אז נורית מ ענתה בשבילי:
_נראה שהיא פשוט טיפוס שמעדיף תחזוקה שוטפת קלה על פני פרוייקטים נדירים יותר שהם קשים.
קחי בחשבון שכל מה שהופך להרגל פשוט נעלם לנו מהמוח ולא נחשב בכלל._
להעביר מגבת מטבח על הברז זה כלום. זה שתי שניות, המגבת שם, לא צריך להביא שום ציוד מיוחד וחומרים, אפילו לא לפתוח ארון. מרגע שהפכתי את זה להרגל, זה ממש כלום.
"לנקות את הברז" - זה חתיכת פרוייקט שנוא! זאת "עבודה" D-:

ולגבי "פתרון לעשירים" - במקום "חדר שני" אפשר ארגז בלגן / פינת בלגן - העיקר הכל מרוכז במקום אחד רחוק מהעין.

נו, אמרתי עשירים? LOL יש בתים שאין בהם מקומות "רחוקים מהעין"!

שליחה על ידי נועה* » 29 מרץ 2007, 12:17

מה עם ספרים?
יש שלושה ארונות, תמיד מבולגנים ומלאי אבק. פיכסה...

מה עם ספרים?
אירוע החלפת ספרים חפצים וגו'

אחרי שנים של צבירת ספרים (חשובים כולם) התחלתי לחלק, בהתחלה לחברים קרובים - מין "חצי השאלה" שאוכל לקבל חזרה אם אתחרט
אח"כ לא ביקשתי אותם וכששאלו אמרתי "תעבירו הלאה" ואח"כ כבר עשיתי נקיון יסודי ואני פשוט מחלקת ספרים (קלסרים של לימודים וניירות כתובים) - תרמתי לסיפריה, נתתי באירוע החלפת חפצים
אח"כ גם עשיתי מנוי לסיפריה העירונית ואני לא צוברת חדשים. מידי פעם אני עוברת שוב ובוחנת אם כל מה שיש לי עדיין חשוב בעיני.

גילוי נאות - האיש לא נפרד מהספרים שלו הוא אוהב את הבעלות עליהם ואני לא לוחצת
גילו נאות 2 - זה לא שנתתי את כל הספרים אבל ממש אין שלושה ארונות אלא רק שלושה מדפים (ספרתי, הם פה מאחורי) מתרשמת בעצמי מהצימצום
גילוי נאות 3 - אני (כמעט) אף פעם לא מנקה מהם אבק (נדמה לי שניקיתי פעמים בשלוש השנים האחרונות)

יש בתים שאין בהם מקומות "רחוקים מהעין"!
אצלנו הארגז של הצעצועים שלה נמצא בין 2 הספות של הסלון (בחיבור של ה- ר') - בשבילי זה מספיק רחוק מהעין, מה לא?!

אה, ויש לי עוד רעיון - ארונות סגורים (יש כל מיני אנשים עם ויטרינות זכוכית בסלון / מטבח - ויטרינות זכוכית "צריך" שיהיה סדר מאחוריהן מה שלא רואים לא צקיך לסדר

_מה עם ספרים?
יש שלושה ארונות, תמיד מבולגנים ומלאי אבק. פיכסה..._

לבנות עם נגר / לבד ספריה עד התקרה, עם מדפים נמוכים יותר מהסטנדרטיים (כ-30 ס"מ בין קומות מדפים במקום 50 ס"מ). גם חוסך מקום, גם מגן על חלק מהספרים מהאבק כי המדף העליון משמש כגג, וגם נראה יפה (בסלון, במסדרון, בחדר שינה). ציפוף הספרים אומר שאין כמעט שטח מדף להצטברות אבק (חוץ מעל חלקם העליון של הספרים).
כן, יש קצת אבק. לא לא חייבים כל הזמן לנקות, ואפשר לשאוב בלי לשלוף אחד-אחד.
בעיניי לא זה המקום לחסוך אנרגיה. בשביל ספרים שווה לסבול .

<שוכנת הצוק ממחשב אחר>

בשמת מאיפה את מזמינה? מארץ אורגנית?
אני אוהבת לנקות בעיקר שאני נתקפת בבולמוס נקיון, אז אני לא מרגישה שזה גובה ממני. עבודה יומיומית אני לא אוהבת.אני מעדיפה פעם בשבוע לעשות מליון בישולים וכל שאר השבוע לא להכין כלום(עדיף גם לא חביתה)
אולי הכי טוב לכל אחד להבין את קצב הנקיון וההרגלים שאיתם הוא זורם.

נטעים.

כל ערב מעבירה את מגבת המטבח על הברזים לפני שזורקת אותה לכביסה, כך שאף פעם לא מצטברת אבנית והם לא נהרסים ואני אף פעם לא צריכה לנקות ברזים
אותי יותר מטריד שבשמת זורקת מגבות מטבח לכביסה כל יום!

(אצלי זה בערך פעם ב-4-5 ימים, או אם נעשתה ממש סמרטוט, מה שבא קודם).

_מה עם ספרים?
יש שלושה ארונות, תמיד מבולגנים ומלאי אבק. פיכסה..._
לתרום לתרום ולתרום ויפה שעה קודם. (כמה פעמים תקראו את אותו ספר?)

וגם על האינסטלטור
בשמת, בשביל זה שווה להתחתן עם האינסטלטור, ובתנאי שהוא לא הולך יחף.

שליחה על ידי מי_מה* » 29 מרץ 2007, 14:08

אותי יותר מטריד שבשמת זורקת מגבות מטבח לכביסה כל יום!
תודה קרוטונית! כבר הייתי קצרת רוח להגיע לתגובה שתכלול את זה. גם אני משתמשת בכביסה המלוכלכת שאני אוספת מרחבי הבית כדי לאבק את מה שאפשר אבל זה ממש לאקורה כל יום. מגבות מתכבסות כל שבוע ולפעמים אפילו 10 ימים...

אותי יותר מטריד שבשמת זורקת מגבות מטבח לכביסה כל יום!
פטנט שלמדתי מפליי ליידי והוא נהדר מהרבה בחינות (מגבת מטבח לא תופסת מקום בכביסה, זה לא מוסיף לי שום טירחה).

כמה פעמים תקראו את אותו ספר?)
לי יש ספרים שנקראו כבר עשרות פעמים.
החוכמה היא לא לסלק מהבית ספרים שאוהבים, אלא ספרים שסתם שוכבים שם ואף אחד לא קורא בהם ולא משתמש בהם.

בשביל זה שווה להתחתן עם האינסטלטור
(-: אשתו של האינסטלטור שלנו לא תסכים איתך. היא התגרשה ממנו D-:

מגבת מטבח לא תופסת מקום בכביסה, זה לא מוסיף לי שום טירחה.

מגבות מתכבסות כל שבוע ולפעמים אפילו 10 ימים...
מגבות המטבח שלי מתווספות לכביסת המגבות השבועית, וכאמור לא תופסות בה מקום.
אני חייבת להגיד, שמרגע שאימצתי לי את הרעיון של ימים קבועים לדברים (כל שבוע ביום קבוע אני מחליפה את המגבות), זה כל כך אוטומטי וכל כך פשוט וקל, כי אני לא צריכה לחשוב על זה.
ביום הקבוע - לא צריך לזכור "מתי כיבסתי פעם אחרונה", "זה מלוכלך?" - פשוט דוחפים למכונה את כל המגבות, וזהו.
כיוון שמגבת המטבח גומרת את היום רטובה/לחה, אני לא זורקת אותה למלוכלכים, אלא שמה אותה להתייבש על מכונת הכביסה או על הסולם שצמוד למכונת הכביסה. לכן, מגבות המטבח שם. לא צריך לחפש או לאסוף אותן. הן נכנסות יחד עם שאר המגבות וגמרנו.
השיטה הזאת הקלה לי מאוד על החיים.
הכל פשוט ואוטומטי.
מגבות קל מאוד גם לתלות, בניגוד לכל התחתונים והגרביים הקטנטנים...

אולי הכי טוב לכל אחד להבין את קצב הנקיון וההרגלים שאיתם הוא זורם
מאוד מתחברת.
לכל אחד יש תחומים שקלים לו וזורמים ממנו בלי בעיה בכלל - ותחומים אחרים של "אוי, לא".
כביסה, בשבילי, היא משהו שקל לי.
לאחרת דווקא הכביסה יכולה להיות המקום שהיא "נתקעת" בו ונורא חשוב לה כל טיפ שעושה את זה יותר פשוט, קל ויעיל.
אז טיפים להקל:

פחות בגדים, מגבות ומצעים בבית - פחות כביסה!
כביסה כל יום של אותם בגדים - במקום 10 כביסות של הר בגדים במרתון כביסות מטורף.
לקפל כל כביסה כשמתייבשת - יותר קל מלצבור המון כביסות לקפל.
מי שיכולה להרשות לעצמה (מבחינת המקום) - מיון הכביסה כבר במקור, לפי סוגי הכביסות. שכל אחד יידע איפה לשים איזה פריט, ואז רק נותר לרוקן את המיכל ישר למכונה כשהוא מלא, וזהו.

בשמת איפה את קונה אורז וקטניות?
אני משתמשת במגבות מטבח כסינר שמכסה את כל הגוף לילדים.
<בסוף גם הבגדים בכביסה וגם המגבת:-P>

בשמת - הסיפור שלך מאלף והתובנה מדהימה. אני מחכה שאשתי תבין את זה ותפסיק לריב איתי.

_לא מטאטאה (המטאטא סתם מתמלא ליכלוך). ...
אם אני רוצה "לטאטא" אני משתמשת במגב רטוב. פשוט יותר, מהיר יותר, מתנקה בצ'יק._

לאלרגיים שבינינו, ניגוב לח של משטחים (לא רק רצפה) עדיף על ניגוב יבש שמפריח את האבק באוויר רק כדי לתת לו עוד צ'אנס לנחות בדיוק באותו מקום שבו רבץ קודם. חוצמזה, אם טאטוא הוא שלב שאפשר לוותר עליו, חסכנו מקום (מטאטא, יעה) ושלב בעבודות הבית.
טיפים לניקוי רצפות (לא שלי, דווקא של גבר): להחזיק בין יתר ה"ציוד" גם מסננת זולה, וגם שפכטל דק. השפכטל יגרד בקלות את הקטעים הדביקים (שעם מגב סתם נלחמים בהם). המסננת דואגת שמי השטיפה שמגיעים לאסלה יהיו נטולי "גושים" (תלתלי אבק, חתיכות זכוכית ופלסטיק, ברגים וכו'). את ה"מוצקים" האלה הוא זורק לפח האשפה, ולפעמים מאתרים כך אבידות. אני לא בטוחה שזה חוסך עבודות בית. אולי אינסטלטור.

בשמת איפה את קונה אורז וקטניות?
אני בנטעים, אישי קונה אורז מלא גם בסופרמרקט או ב"סופר בונוס" של האוניברסיטה.

אני מחכה שאשתי תבין את זה ותפסיק לריב איתי.
הי, מודי, למה לחכות שהיא תבין? תדבר איתה. מה בעצם אתה רוצה שהיא תבין? קח בחשבון שיש דברים, שלא יכולים לבוא ממך.

לאלרגיים שבינינו, ניגוב לח של משטחים (לא רק רצפה) עדיף על ניגוב יבש שמפריח את האבק באוויר
כן, מובן ששכחתי לציין שאני הייתי אלרגית ומכאן ההעדפה הברורה של עבודה עם מים.

עוד עצה להורדת סטטנדרט היא להוריד את המשקפיים בבית (למי שמרכיב כמובן). בכל פעם שבאתי לבן זוגי בטענות שהבית מלוכלך ושהוא לא מנקה את חדר האמבטיה בסטנדרט שלי (איזה חמוד הוא קח על עצמו את ניקוי האמבטיה בבית הקודם), הוא טען שהוא לא יכול לנקות שם עם משקפיים בגלל האדים ובלי משקפיים לא רואים את הלכלוך.

הוא טען שהוא לא יכול לנקות שם עם משקפיים בגלל האדים ובלי משקפיים לא רואים את הלכלוך. D-:

בשמת - הסיפור שלך מאלף והתובנה מדהימה. אני מחכה שאשתי תבין את זה ותפסיק לריב איתי.
כבר קראתי את הסיפור הזה בגרסא אחרת, ואני זוכרת שחשבתי בדיוק אותו דבר (הסטנדרטים של אישי הרבה יותר גבוהים משלי). אבל בסוף דוקא קרה משהו אחר. גיליתי שיותר מזה שלא נורא מפריע לי אם נקי, מפריע לי לנקות. כלומר, עיקר הבעיה לא היתה הבדלים במה רצוי - למרות שבהחלט הרבה יותר מפריע לו בלגן, גיליתי שכשמסודר דוקא די נעים (כל עוד לא מסודר מידי...) - אלא שלי היו (ויש) מטענים נפשיים כבדים סביב פעולות נקיון. מה שמדהים הוא שבכלל לא הבנתי את זה - מבחינתי סתם הייתי מבולגנת ואהבתי את הבלגן שלי (טוב, ואני גם ADD, מה שמקשה עלי עוד יותר "פשוט לעשות" משהו שאני לא אוהבת).

אז זהו, שזה בכלל לא חייב להיות ככה. לא שאני מנסה לומר שעכשיו הבית מצוחצח, ואפילו לפליי ליידי לא ממש הגעתי עדיין (תנו לי עוד כמה חודשים), אבל משהו בסיסי בגישה שלי השתנה, דוקא בזכות סיפור אחר של בשמת על איך הבת שלה גדלה להיות אוהבת נקיון. קראתי את זה, ואני זוכרת שחשבתי "טוב, אם אני הייתי גדלה ככה גם אני הייתי אוהבת לנקות". וזהו - ברגע שהמחשבה הזאת נכנסה לי לראש, היא לא יצאה. כי מה זה אומר? זה אומר שאהבת נקיון זה לא איזו הפרעה פסיכולוגית או גנטית כמו ש(בלי להודות בכך) חשבתי, אלא שזה משהו נרכש, משהו שיכלתי לרכוש כילדה ולכן אני עדיין יכולה לרכוש עכשיו. זה לא הרפה ממני, והתחלתי לנסות לחשוב אחרת על נקיון: לא בתור משהו שאני חייבת לעשות (להוציא את הקולות של ההורים שלי מהראש!), אלא משהו שאני רוצה לעשות. מה שאומר כמה דברים:
הפסקתי לעשות רשימות (על הנייר ובראש) של מה אני חייבת** לנקות

התחלתי להסתכל על נקיון בצורה חיובית: אני מייפה את הבית, עוזרת לו להגיע לאיזון פנימי
הפסקתי להרגיש רע על מה שאני לא עושה, ולהתמקד במה שאני כן עושה. ואם זה אומר שכל הבית בלגן ורק על השולחן בסלון אני עושה מדיטציה והוא מבריק כבר שבוע, אז מה? אני עכשיו גדלה מחדש. זה תהליך כיפי, אבל אף אחד לא חושב שזה תהליך מסודר.
שיתפתי את האיש, והוא מתלהב גם. זה אומר שבמקום לנג'ס לי על מה שהבטחתי לעשות, הוא מפרגן לי על מה שעשיתי.
מה שאני כן מסדרת ממש (ובאמת, זה בהתקפים פעם בחודש-חדשיים), אני שומרת מסודר - זה פשוט כ"כ יפה ככה שאני לא רוצה שזה יהרס!

אז זהו. אני יודעת שבשמת היא בצד של אשתך ואישי, ולכן היא כותבת על התהליך ש היא עברה, אבל כל אחד יכול רק לעבור את התהליכים של עצמו. ולכן אתה צריך להחליט, מה התהליך שאתה רוצה לעבור?

שליחה על ידי נועה* » 30 מרץ 2007, 13:25

החוכמה היא לא לסלק מהבית ספרים שאוהבים, אלא ספרים שסתם שוכבים שם ואף אחד לא קורא בהם ולא משתמש בהם
פעמיים בחיי החלטתי על ניקוי ספרים שחשבתי שלא אשתמש בהם יותר אף פעם. בפעם הראשונה זה היה אחרי שסיימתי ללמוד אמנות וחשבתי שלעולם לא ארצה ללמד. נתתי לאחותי את כל הספרים ועד היום אני מצטערת. זה היה קצת פזיז מצידי. פעם שנייה שחשבתי שאני לא אלמד יותר הכנה ללידה ומסרתי המון ספרים הלאה... גם מצטערת על זה היום.
לכן, הכיוון שלי הוא היום לא למסור ספרים, בוודאי לא ספרים מקצועיים שלי. מי יודע מה ארצה לעשות בעוד כמה שנים... רק ספרי קריאה שנס ליחם וגם זה בקימוץ.
טוב היום סידרתי את מדפי הספרים, נראה יותר טוב.

אבל כל אחד יכול רק לעבור את התהליכים של עצמו. ולכן אתה צריך להחליט, מה התהליך שאתה רוצה לעבור?
בדיוק מה שניסיתי לומר, ותודה לרחל שניסחה את זה מצויין.

זה אומר שאהבת נקיון זה לא איזו הפרעה פסיכולוגית או גנטית כמו ש(בלי להודות בכך) חשבתי, אלא שזה משהו נרכש, משהו שיכלתי לרכוש כילדה ולכן אני עדיין יכולה לרכוש עכשיו. זה לא הרפה ממני, והתחלתי לנסות לחשוב אחרת על נקיון: לא בתור משהו שאני חייבת לעשות (להוציא את הקולות של ההורים שלי מהראש!), אלא משהו שאני רוצה לעשות.
מדהים! מדהים!!! איזה סיפור!
ואגב, זה גם מה שאני עשיתי:
ממקום של "צריך" עברתי למקום של "רוצה".
וממקום של נזיפה בעצמי למקום של ייפוי הבית - לעשות אותו יפה בשבילי, כמו לקשט אבל אחרת.

גם אני השנה מנקה בלי ציפיות מאף אחד,לא הילדים ולא האיש,
נהנית מהבית שמתרענן ומתמלא חיות.
העבודה היא שלי ואני בוחרת בה,בשמחה.

(איפה הייתי לפני כמה שנים ואיפה אני היום...כמה האשמות מיותרות,כמה כעס...)

אח, מודי, עוד גילוי נאות:
כבר עשר שנים ושלושה חודשים, מאז התחלת ההקאות בהריוני הראשון P-:, שבעלי אחראי על:

הקניות בסופר (קואופ, שופרסל, האיטליז וכיו"ב, כולל השוואת מחירים, טיפול בקופונים ובתווי קנייה, וכל מה שכרוך בזה)
שטיפת הכלים (לאחרונה התקדמה ההחלמה שלי עד כדי כך, שאני כבר מתקדמת לכיוון השיוויון בנושא, אבל בהחלט מלמטה... מאפס...)
הבישול (האיש שלי הוא כישרון עולמי במטבח, ועיקר הבישולים בבית עם עליו. זו ממש לא אני שעושה קציצות עם מנגולד, עוגות שמרים או מרק תימני, ואלה רק דוגמאות על קצה המזלג).

וגם זה לא הגיע מזה שמישהו כפה על השני, אלא תוצאה טבעית של העובדה שבמשך תשעה חודשים לא יכולתי להיכנס למטבח בכלל, ובמשך חמישה מהם הייתי במצב עלוב של סחבה שזוחלת מהמיטה רק לשירותים. והוא אוהב לבשל, וגילה שזה מבטא את היצירתיות שלו ואת כשרונו האמנותי. אם הוא היה סובל, הוא לא היה עושה את זה.

כיוון שמגבת המטבח גומרת את היום רטובה/לחה, אני לא זורקת אותה למלוכלכים
מגבת רטובה/לחה כמו כל סמרטוט זהו כר חם נעים ונוח להתפתחות חיידקים - וזה בעיקר מסריח!
אם חושבים על מגבת נקיה ליבוש ידיים חשוב לזכור שאחרי יום לא בטוח שהיא ממש כזו.
להעביר אותה לניקוי אבק נשמע לי כמו יופי של פתרון , רק להתחיל לנקות בסוף היום זה לא הכייף הכי גדול

זהו כר חם נעים ונוח להתפתחות חיידקים.
לכן היא לא נכנסת לארון סגור (ארון המלוכלכים שלנו) אלא מונחת לייבוש במרפסת המטבח על מכונת הכביסה או על הסולם.

להעביר אותה לניקוי אבק
אצלי, לא לניקוי אבק.

רק להתחיל לנקות בסוף היום
באמת שיגעון להתחיל לנקות. אצלי המגבת פשוט מייבשת את הכיור והברזים אחרי רחיצת הכלים האחרונה, ואז הולכת לכביסה.

לכן היא לא נכנסת לארון סגור (ארון המלוכלכים שלנו) אלא מונחת לייבוש במרפסת המטבח על מכונת הכביסה או על הסולם.
ואז הולכת לכביסה.

זהו, אבל יש אנשים שיום אחר יום ממשיכים לנגב בה ידיים...
לכן כתבתי:
אם חושבים על מגבת נקיה ליבוש ידיים חשוב לזכור שאחרי יום לא בטוח שהיא ממש כזו.

אצלי, לא לניקוי אבק.
למה לא?

קראתי את זה, ואני זוכרת שחשבתי "טוב, אם אני הייתי גדלה ככה גם אני הייתי אוהבת לנקות". וזהו - ברגע שהמחשבה הזאת נכנסה לי לראש, היא לא יצאה.
חייבת לציין שזה לא בטוח.
גדלתי בבית נקי מאוד, ובעיקר מסודר מאוד. אצל אמי עד היום זה כך. במשך שנים הייתי מבולגנת (ובעיקר עצלנית). עד שבמשך השנים הגעתי לתובנה שאני רוצה בית מסודר ונקי. ורוצה את זה עכשיו ולא בחר/אחר כך/בעוד שנה/כשהילדים יגדלו/כשנזדקן. ואיך שהוא לקחתי את עצמי בידיים (טוב, אני מודה עדיין יש פה ושם נפילות).

גדלתי בבית נקי מאוד, ובעיקר מסודר מאוד. אצל אמי עד היום זה כך.
הסיפור על הבת שלי לא היה על זה שהיא גדלה בבית נקי ומסודר.
הוא היה על משהו אחר (רחל ברמן, את זוכרת באיזה דף זה היה? אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור).

יכול להיות שזה מהדף איך מנקים בחינוך הביתי מתאריך 21.07.2002 ?

ובאותו דף רלבנטי לפה מה שכתבתי בתאריך 23.07.2002.

בשמת,כתבתי בדף שלך ואני אכתוב גם כאן,במוסף שבת של מקור ראשון,כתבה מיכל ווזנר על הסדנה של בשמת בהמון פירגון.הטור שלה נקרא "עין של אשה" ותמיד חשדתי בה שהיא מיושבי אתרינו לפי הנושאים בטור שלה...