פליי ליידי

לא לשטוף את כל הסלון. רק מה שהספקת עד שצלצל, שטחי.
זהו, ששאלתי על שטיפת ריצפה (בטח לזבובית יש רק שטיחים מקיק לקיר ), איך אפשר לשטוף חצי חדר?
שיטחי? מה הכוונה? לא להגיע לפינות

(או כל פעם פינה)?

שיטחי? מה הכוונה?
הנה דוגמאות:

להעביר סמרטוט רק על האמצע של החדר, בין הרהיטים, בלי להזיז כלום.
לא למלא דלי במים וסבון, לטבול, לסחוט, להעביר ברטוב, לגרור במגב, לעבור ביבש, אלא נגיד - לקחת סמרטוט, ליצוק עליו קצת מים, ולמרוח אותו על האיזור שרואים. או לשפוך קצת מים, לסחוב את המים, ולאסוף אותם עם כל הליכלוך לנייר טואלט ולשירותים...
לרחוץ יסודי רק את החלק של החדר שמספיקים ברגע שעה. אפילו אם זה רק איזור קטנטן אחד. לדאוג שלא יהיה לכלוך מעבר לזה, ככה שברגע שיצלצל השעון את מסלקת דלי וסמרטוט וזהו. מחר, או בשבוע הבא, עוברים לחלק הבא...

כתבתי משהו דומה וחשבתי מה יחשבו עלי אז מחקתי מי שרוצה שתקרא בגרסה הלא מצונזרת
חוץ מזה טיימר מדהים ביופיו ב29 שח באיקאה
מגיע מתנה לכל מעופפת
>אילה מזועזעת מעצמה <

לי הכי עזר משהו שבשמת כתבה פעם, שכל פעם שהולכים ממקום למקום בבית, אפשר לקחת בדרך משהו ולשים במקום, יעני, לא ללכת בטל... ככה הדברים מתחילים לזוז כאן!

ומתי מגיעים לניקוי יסודי ככה שבאמת יהיה נקי?

ומתי מגיעים לניקוי יסודי ככה שבאמת יהיה נקי?
2 תשובות:
א. טיפה ועוד טיפה מצטרפות לים. רוטינות, וכל יום קצת = הבית מתנקה כל הזמן.
ב. עצם השאלה מוטעית. את שוב נופלת למלכודת הפרפקציוניזם, העומס המוגזם, הציפיות המטורפות לרמות נקיון מיותרות שמחירן כה גבוה שבפועל נוצרים רק שיתוק ורגשי אשמה, כעס והתקפות ניקוי מפרכות שאחריהן הבית מידרדר לזוועת אלוהים ולייאוש, כי "עבדתי כל כך קשה וכבר הכל מטונף שוב".

נשבעת לכן הלא יאמן קרה לי .
באתי הבייתה הסתכלתי מסביב ואמרתי לעצמי :,איזה בית מסודר. אין לי מה לסדר, אין לי מה לנקות."
ולא האמנתי שבבית שלי מדובר- כמעט בכיתי מרוב אושר.
וזה הכל רבעי שעות שהצטברו .

אילה - כל הכבוד רוצה להיות שם אבל בינתיים מסתפקת בפינות קטנות של סדר, זה יגיע ובינתיים הרגלים בריאים

בשמת - רגע אז מה קורה לפני שבת ולפני פסח ??? חייבים בכל זאת לשטוף הכל יסודי. לא?
בוחרת להתחבר לסעיף א' שלך.
אני מבינה שאם אני כל יום עושה קצת, אז כשצריך לעשות שטיפה יסודית זו רק שטיפה ולא מבצע כדי למצוא את הריצפה ולהשתמש בשפכטל כדי לקלף את שכבות הטינוף...

לקחת סמרטוט, ליצוק עליו קצת מים, ולמרוח אותו על האיזור שרואים.
בשמת,
לזה היינו קוראים פעם "נקיון אנגלי".
למה אנגלי? כי הם קוראים "רחצה" לרחיצת הפנים והידיים.
שלא תחשבי שאני לא עושה נקיון אנגלי, אבל לפחות אני לא מעמידה פנים שזה באמת נקי. אני יודעת שזה מה שאני מסוגלת, ולפחות זה לא נראה מלוכלך. אבל מדי פעם צריך גם לנקות ממש, ואני מעדיפה לא לפרט מה התוצאות של נקיון אנגלי בלבד.

זה אחרת כאשר ניקית כל פעם קצת והבית לא מלוכלך [לא אומרת שנקי ]
ואז צריך לעשות ספונגה יסודית יש מאיפה להתחיל [מהפינות הן הכי זנוחות]
מאשר כשלא נוגעים כי לא יסודי זה לאטוב
ואז כשבאים לנקות יוצאת הנשמה .
עדיף קצת נקי מאשר מלוכלך.
תאמינו לי הייתי בשניהם

טוב, לקח לי 3 ימים להגיע הלום.
מאד מתחשק לי להיות זבובה.
חוששת להתחיל.
אבלנה צ'מעו מה קרה לי.
התקשרתי לחברת הכבלים לגבי תקלה.
הבחורה אמרה לי לנתק את הכבל.
בנתקי ראיתי שהמדף מלא אבק.
התחלתי לנקותותו עם טישו שהיה לי ביד.

רגע אז מה קורה לפני שבת ולפני פסח ??? חייבים בכל זאת לשטוף הכל יסודי. לא?

אבל מדי פעם צריך גם לנקות ממש, ואני מעדיפה לא לפרט מה התוצאות של נקיון אנגלי בלבד
עם ילד חולה ישן עלי קשה לי לכתוב, אז רק אגיד בקיצור:
בשביל התשובה צריך להכיר את השיטה ולעבוד איתה.
אני נותנת פה טיפים לשיפור של מצב בית הפוך ואמא מדוכאת ומשותקת מהבלגן.
אמא של יונת, עדיף נקיון אנגלי (אהבתי) על טינופת גמורה או על התקפות נקיון מוגזמות שהורגות את האמא ואת המשפחה. זו הפואנטה.
בשיטה, את מנקה כל יום קצת לפי תוכנית יומית, שבועית, חודשית
איזורי הבית מטופלים בסבב.
יש גם משימות יומיות בסבב, כמו שאיבה יסודית של הספה, רחיצה של דלי הפח וכו'.
אם עושים את הכל (אבל מגיעים לזה בהדרגה!!!!) - הבית מתנקה באופן קבוע.
בבית בלי חפצים מיותרים (נקודה חשובה!!!!) שמסודר (אין ערימות בשום מקום) ונקי באופן קבוע, קל מאוד לעשות שטיפה יסודית כשאת רוצה.

חזרתי עכשיו מפנטהאוז יוקרתי בקצהו של אחד המגדליםהגבוהים והמפוארים בתלאביב . הכל נקי שם ומסודר לבן ואין כתמים .
ופתאום הייתה לי הארה:הבנתי שאני לא רוצה בית מבריק , נקי כן, מסודר כן ,נעים כן , אבל לא מבריק שמפחיד להניח בו עיתון על הספה או כוס על השולחן .כי החיים יותר חשובים מסדר .
יחי הבלאגן הקטן !

זקוקה לעצה מעשית מאנשים שכבר יודעים לעופף.......... אני לא קשורה כלל לבגדים, כוסו, ושאר חפצים ישנים. הבעיה שלי זה חומר כתוב. יש לי שלושה מדפים עם קלסרים מהאוניברסיטה ועוד אחד עם מערכי שיעור. פרט לכך אין סוף מכתבים, ברכות, ספרי מחזור וכולי. עד עכשיו דחיתי את הרגע אבל הגיע הזמן להתמודד ולהחליט מה עושים עם זה................. מה אתם שומרים\לא שומרים ומאיפה לוקחים אומץ...........

ובאותו עניין אם אפשר להוסיף לשאלה של מונו נוקי - מה עושים עם הציורים של הילדים? (כשמדובר בילדים שרוצים לשמור את כ-ל-ם והם מאד מאד יצירתיים מה שממלא את הבית).

ליאורה , נראה לי שהייתי מרכיבה לוח שעם או אחר ותולה בו ציורים חדשים והשאר- לפח אלא אם יש יצירת מופת ואז להכניס לקלסר ציורים.

קלסרים וחומר לימודים - ואללה, לא יודעת. אצלי הארגזים עוד בבוידם של ההורים שלי.
מכתבים ומזכרות - לא שמרתי הרבה, נשארו שתי קופסאות קטנות.
אני זוכרת שתמיד כשהייתי מנקה את החדר שלי לפסח, לפני שהתחתנתי - זה תמיד לקח יום שלם, כי הייתי נתקעת עם המכתבים והאלבומים ומדפדפת בהם.
יש לך אומץ לקחת כל פעם ערימה קטנה, לקרוא אותם בריכוז, ואז להודות שאת לא צריכה אותם יותר, ואת הזכרונות בינכה יש לך בלב, ולזרוק אותם? חשבי על הילדים שלך, שאחרי 120 שנה יצטרכו להתמודד עם הערימה של זכרונות של אמא שלהם. מה את חושבת שהם יעשו?
ציורי ילדים - בעלי המשוגע סורק כל יצירת אמנות או שרבוט, ומתייק על ההרד- דיסק האינסופי שלנו.
אני בעד להכין לילדים אלבום עם 3-4 ציורים מכל שנה. ככה הם יוכלו להעריך את זה כשיהיו גדולים. ואם קשה לך לזרוק - אפשר לתת במתנה לסבא וסבתא, ואחרי שזה ישב אצלם על המקרר, הם יזרקו את זה.
אפשר לשאול את הילדים אחרי כמה חודשים - "אפשר לזרוק את זה?". מה לדעתך הם יגידו?
שיטה אחרת - להכניס לשקית גדולה ואטומה. אחרי כמה זמן, אפשר לזרוק את השקית בלי להסתכל פנימה. (שוב, אם שמרת ציורים חשובים - זה יותר קל.)

ציורים של הילדה:
יש לי קופסא לכל שנה.
אני אוספת כל מה שהיא רוצה לאסוף. בסוף השנה סוגרת בקופסא.
השנה, בסוף השנה היא בעצמה עשתה כבר בירור וזרקה המון יצירות שלה שלא נראו לה ראויות לשימור. בלי התערבותי.
את הקופסאות משנים קודמות אפתח עוד שנה-שנתיים ונעשה מיון.
בטווח הקצר יש חשיבות עליונה לשמירת כל מה שהילד רוצה לשמור.
זה מסר הורי של אהבה וכבוד לילד.
כששמים בקופסא שמוקדשת כולה לשנה אחת גם קל למצוא לזה מקום, זה גם מסודר, וגם יודעים אח"כ מאיזה גיל זה.
בטווח הארוך, כשהילד כבר לא קשור רגשית ליצירותיו, וכבר שכח את רובן, הוא בעצמו ימיין מתוך קריטריונים של גיל גבוה יותר ויזרוק הרבה - וזה חשוב, א. כי הילד יזרוק בעצמו, וב. כי זה מלמד אותו את העקרונות של ההיפטרות מדברים מיותרים, של הימנעות מצבירת חפצים, של ניפוי ומיון לפי ערך ולפי סדר עדיפויות, וכן הלאה.

אני מתכוונת למצוא קופסא מסודרת לציורים. ניסיתי כמה פעמים לזרוק ציורים, ואיכשהוא תמיד הם עלו על זה והתגובות היו נוראיות, בסגנון של "מה, את לא אוהבת את הציורים שלי?" ואז היתי צריכה להמציא משהו - שלא זרקתי אלא טיטאתי והציורים היו על הרצפה ובטעות ולא שמתי לב וכו'. או שהיתה שאלה - "איפה הציור עם הדובונים - כל כך התאמצתי לצייר אותם!". בקיצור - פיכס.

ואם כבר, אני גם אשתף אתכם בתהליך שעברתי מאז שראיתי את הדף לראשונה - בתחילה היה נראה לי כדף משעמם, שמתאים יותר לימים בהם נשים עסקו רק בניקיון מבוקר עד ליל בניגוד אליי, הנאורה, שיכולה לסבול כלים בכיור וקצת בלגן בשביל השקט הנפשי ושמוצאת את ההתפתחות הרוחנית שלה באפיקים אחרים. וגם פחדתי שהדף רק יגרום לי נקיפות מצפון על מצב הבית האישי שלי.

איכשהו המשכתי לקרוא כל פעם עוד ועוד ומתי שהוא, לא יודעת מתי בדיוק, מצאתי את עצמי נשבית. זה מדהים. מבית מבולגן מהמסד עד הטפחות הבית פשוט מסודר. השוס הכי גדול מבחינתי הוא הטיימר (כבר אמרו את זה בדף הזה אלף פעם ) - בערך 3 פעמים ביום להפעיל את כל בני הבית לסדר את הבית למשך 5 דקות את הבלגן בסלון ובחדרים. כשמתחילים עם זה - כבר לא מצטבר בלגן, וכשכולם עובדים ביחד הוא מסתדר בתוך 2 דקות אפילו אם לא הוציאו יותר מדי משחקים.
הקטע הוא, שאפילו אין לי טיימר עדיין, אז אני אומרת לילדים - עכשיו אני טיימר של 5 דקות. קדימה צא! וכשנגמרות 5 הדקות אני עושה קול של צלצול (כן, כן).
נגמרו המריבות לפני השינה - "היום תורך לסדר את הסלון" "אבל היא שחקה במשחק הזה ובלגנה עם החברות!" "זה לא פייר תמיד אני מסדר אחריה" בעוד הררי הבלגן צוחקים עלינו.

גם אני נכנסתי למשטר של לשטוף כלים כמה פעמים ביום למשך 5 דקות במקום לחכות להצטברות ולשטוף פעם אחת ביום במשך זמן רב יותר, לסדר את הבית, לסדר את המיטות, לא לבזבז זמן ולהעביר דברים למקום כשעוברים מחדר לחדר. אפילו מצאתי את עצמי מקציבה לעצמי היום 10 דקות לסידור קופסת המסמכים המלאה עד גדותיה ומה שהכי נפלא - לא סיימתי את המלאכה אלא הפסקתי בזמן, לפני שהפכתי להיות שבר כלי עצבני.

צריך להכיר ולדעת עד כמה לא הינו מסודרים כדי להבין את המהפך.

אולי זו הצלחה של מתחילות ואולי אנו בתחילתה של דרך חדשה..
מקוה מאד שזה לא זמני עד שאחזור לסורי. בכל אופן תודה לכל הכותבות!

ניסיתי כמה פעמים לזרוק ציורים, ואיכשהוא תמיד הם עלו על זה והתגובות היו נוראיות, בסגנון של "מה, את לא אוהבת את הציורים שלי?"
עיקרון מספר ... כלשהו (-; :
never de-clutter someone else's stuff
ובעברית: אף פעם לא לזרוק דברים של אחרים. לכן השיטה שלי: היא שומרת על הסדר מצד אחד, ומאפשרת לילדים לנפות ולזרוק בעצמם.

אולי זו הצלחה של מתחילות ואולי אנו בתחילתה של דרך חדשה..
איזה יופי! מובן שתחילתה של דרך חדשה. הרגלים שמשתרשים, וגם אם קורה שיש הפסקות של יום או כמה ימים, יודעים שתמיד אפשר להתחיל מחדש בלי רגשי אשמה.

מקציבה לעצמי היום 10 דקות
זה השינוי הגדול, העקרוני: הויתור על "הכל בבת אחת", "לגמור עד הסוף", וכל שאר מרכיבי הפרפקציוניזם. להבין שקצת יותר טוב מכלום, שלא צריך להגיע לרמות של סבל, שטיפה ועוד טיפה מצטרפות לים (-:

גיליתי את האור, או יותר נכון גילתה לי חברה שלא זקוקה לליידי זבוב כי היא כזו שעוד ברחם אמה היתה מצחצחת את השלייה ומסדרת את הקשרים בחבל הטבור.
יעה ומטאטא, שלוש דקות על השעון אם אני עובדת לאט.
בביתי כמו בהרבה בתים בצפון אמריקה הסלון מכוסה שטיח מקירלקיר (פרקטי מאוד כשמאכילים עליו שתי ילדות), ובמטבח ובמסדרון רצפת לינולאום. אני הייתי נכנסת למלכוד הידוע של "לנקות את הרצפה כמו שצריך, עם סקוצ'ברייט על הברכיים? המון עבודה. מחר". החברה היתה אצלי לפני כמה ימים ואחרי שעה ומשהו לא הצליחה להתאפק יותר וטאטאה את הלינולאום, בלי לשטוף. מאז אני מטאטאה פעמיים ביום, כחמש דקות במצטבר. נעים להיות בבית, נעים להיות במטבח, ואתמול לא הרגשתי טוב ולא טאטאתי בערב - והרגשתי את תחילתו של חוסר המנוחה הזה כשמשתלט כשמשהו בבית לא כשורה.

שטיח מקיר לקיר וגם רצפה ניתן לטאטא עם מגב זה אוסף את כל הגושים, שערות , חתיכות, פירורים ואבק

שאלה מפגרת קצת :
איפה שמים את החנוכיה בשאר ה51 שבועות שהיא לא בשימוש?

אולי בקופסה/מגירה יחד עם הנרות שנשארו, הסביבונים (הם יותר מלהיבים כשמוציאים אותם לקראת החג), ועוד פריטים של חגים שמוציאים פעם בשנה- נרות יומולדת והפתעות שנשארו, קערת פסח, וכו'?

בעקבות הקריאה בדף הזה מצאתי את עצמי לפני שבועיים בערך מסבירה לחברה בטלפון על רעיונותיה של הזבובה (על קצה המזלג, כי בעצמי אף פעם לא התעמקתי יותר מזה).
שלשום היא התקשרה: סוף סוף הדירה שלה במצב סביר ו--אחרי שנים של נסיונות למכור אותה, לראשונה יש לה קונים רציניים! החברה שלי משוכנעת שזה בזכות המראה החדש של הדירה.
איזה כיף להשפיע כך על חיים של אנשים אחרים, ועוד אנשים אהובים, ועוד בלי שום מאמץ...

עדכון להודעה הקודמת: הדירה נמכרה!
נזכרתי שהיה עוד עניין חשוב בשיחת הטלפון ההיא: אמרתי לחברה שלי שהיא לא אמורה להיות קצינת הבידור של הילדים שלה במשך אחר-הצהריים ולסדר ולנקות רק אחרי שהם הולכים לישון; שכדאי ורצוי לטפל בבית כשהם ערים ולאפשר להם להעסיק את עצמם או לבחור להצטרף אליה.
עוד תובנה שהתחדדה אצלי בעקבות הקריאה ב'באופן'.

כבר שבועיים שהתחלתי את ההכנות שלי לשבת ביום ששי ע"י זה שאני מפנה את שולחן האוכל בפינת האוכל מכל הניירות וחפצים מיותרים,
מורידה את המפה החלבית של ימות החול, פורשת מפה לבנה של שבת, ושמה אגרטל פרחים.

אח"כ נפנית לשאר הבית. אבל כל מי שנכנס לבית ועובר ליד השולחן, מרגיש אווירה של שבת. (משהו כמו להבריק את הכיור בגרסא שלי)

איזה יופי! גם הבת שלי עושה את זה: מפנה לקראת שבת את השולחן הקטן שלה, פורשת מפה של שבת, ושמה אגרטל פרחים שהיא יצרה בעצמה (-:

שלום לכם אתר משגע מאוד.
רק היתי רוצה לדעת ותישלחו לי כל פעם שיש עידכונים חדשים שלכם,
אצלי בבית בחיים לא ישאר מקום ולא יהיה בו שום דבר.
כמו בארון מטבח. תמיד צפוף או אחד על השני.
שאני שמה גם צנצנות וגם עוד דברים אני בכלל לא מסודרת גם בראש
וגם בבית שלי.
והבעיה אצלי אני לא מבינה למה כל פעם אני צריכה לעביר שמן למקום אחר דוגמא.
כי כל פעם מנסה שיהיא לי נוח וקל לקחת דבר מהארון מטבח.
תתנו לי רעיונות בבקשה.
האימל שלי.
Mire c@walla.co.il>

מירי, אם אין לך בעיה לקרוא אנגלית את יכולה להצטרף לרשימה של פלייליידי (תלחצי על הקישור למעלה), ולהתחיל לעופף. אם לא בא לך על אנגלית- יש דף תרגומי fly lady בהצלחה!

לרונית סלע שלום.
תודה רבה שרשמת לי.
אבל רציתי לשמוע מעוד הורים על סידור בית ורעיונות שיענו לי.
איפה אוכל לראות את התשובות.
לחצתי על מה חדש ולא ראיתי.
תודה מירי
שיהיא לך יום טוב ושבוע טוב.

מירי,
הכנסי ל-מדור הבית במרכז , ושם בעיקר לדפים היגיון בעבודות הבית , מקרר מסודר מטבח מסודר , התמודדות עם עבודות המטבח , דף השקיות הגדול .

עם מצב רוח "נקיוני" לקראת תקופת ניקיון וסדר, אני נוברת בדפים וחייבת לומר שלא ניסיתי את שיטת 15 דקות.
אבל בכל פעם שמתקשרים חברים ורוצים לבוא ולבקר (משפחה עם הילדים) אני מקבלת התראה של 20 דקות בערך.
20 דקות זה מספיק זמן בשבילי לארגן את כל הבית (סדר בעיקר). הכלים שבכיור (אין הרבה) הולכים למדיח, בגדים מהסלון הופלכים לארונות בחדרים, סידור מיטות ופינוי חפצים מהשטיחים בחדרי הילדים ובסלון בעיקר, ניגוב השולחן בסלון והספות (עור), הנעליים שבכניסה נכנסים למגירות הנעליים בחדרים, ניגוב האסלה בשירותים.
20 דקות והבית נראה מסודר.

זו השנה הראשונה מזה יובלות שניקיתי ארונות לפסח. פעם אחת ניקיתי שני מדפים, פעם מדף, פעם להיפטר מבגדים ישנים, וכך הלאה. לא סיימתי אבל זה יותר טוב מכל ממה שהספקתי בשנים האחרונות, כאשר בכל פעם שחשבתי על המשימה (כמה שעות טובות של עבודה על כל ארון בבית) - פטרתי את עצמי באמרה הידועה "אבק זה לא חמץ". נכון, אבק זה לא חמץ אבל זה בהחלט מלוכלך!

אז איזה כיף שלא חייבים להספיק הכל.

שליחה על ידי מירי* » 19 מרץ 2005, 21:23

לאמא של יונת

תודה רבה על הרעיונות שנתת לי ממש נהדרים בקשר לסדר במטבח ובבית
פשוט לא כל יום אני פותחת את המחשב.
ואים יש לך עוד רעיונות על הבית סלון. או פעם מישהי אמרה לי באנגלית שיש את האתר
רק שכחתי את השם, אבל לא משנה זה הופיע באנגלית ואני לא מבינה אנגלית
חבל מאוד אשמח מאוד עים מישהו יכול לעזור לי בהסבר לעיברית באתר הזה של רעיונות לסדר בית.
למישהי שלא מסודרת.
מזה אשמח לקבל ואתעודד מפני שיש לי חיים קשים לא אפרט.
תודה מירי

הדף עוד פעיל?
עדיין מנסה לעבוד על שגרות קטנות

שגרת בוקר ברוב הימים פועל, נורא נורא קשה לי שיגרת ערב או לילה, אני פשוט נזכרת מאוחר מדי שאני עייפה, ואז אני עושה את המינימום ופחות

הדף עוד פעיל?
שיהיה ברור:
כל הדפים באתר פעילים.
לא בכולם יש דיונים לוהטים בכל רגע נתון, אבל זה לא פורום רגיל שבו שיחות "ישנות" שוקעות בתהום הנשייה. כל הדפים זמינים, וכל דף שמישהו כותב בו מופיע ב מה חדש וכולם רואים.
כתבת - אז הוא פעיל.

תודה בשמת על הבהרה

אני יודעת את זה, התכוונתי האם עדיין כותבים פה? האם עדיין מתרחשים כאן דיונים של משתתפות רבות
נראה שלא ממש

הוא עולה מידי פעם במיוחד כשמישהי חדשה מגלה את פלאי הפליי

שלום לכם
ה
איך אפשר לנקות מסביב לאסלה מישהו יודע באיזה חומר לנקות
מחוץ לאסלה תמיד יש כתם צהבהב כזה
זה מאוד מפריע לי
אשמח לקבל רעיונות

בקרוב אתן הרצאה על פליי ליידי בכנס בתל השומר. שימו לב להודעות על כנסים שיתפרסמו בקרוב, זה יהיה באחת מהן.

דף נחמד
העיצה שלי לסדר ואירגון היא - סלסלות - קטנות או גדולות. בחדר ילדים המון דברים מסודרים בסלסלות ואז שמים אותן על מדף רחב ומשתדלים לחלק לפי נושאים.(סלסלות מרובעות, לניצול מקום על המדף)
הכוונה היא לשים בסלסלה אחת טושים וצבעים ומעל את הדפים, סלסלה אחרת בגדי הברביות ואביזרי משחק של הבובות, סלסלה אחרת את חיות הפלסטיק הקטנות למינהם, סלסלה של דברי יצירה: מספריים,סלוטייפ,שדכן,מחורר,כל מיני מדבקות,דבק,פייטים ואז שבאים החברס של הילדים שולפים סלסלה משחקים ומחזירים הכל לאחר מכן לסלסילה והופ לוקחים אחרת.
הסלסילות טובות גם למקרר למשל לכל מוצרי החלב:גבינות,מעדנים,חמאה אפשר לשלוף ישירות לשולחן האוכל או על השיש ואז למרוח לכל אחד מה שהוא רוצה ולהחזיר נקי ומסודר.
אפשר בחדר הרחצה לשים את קצף הגילוח את הדיאורדורנט,קרמים וכו'
בארון הבגדים אם יש מקום להניח סלסלות קטנות לגרביים או לתחתונים ואז מתפנות מגירות
בארון מטבח לשים בסלסילה את כל מוצרי האפיה:רום,סוכר וניל,אפיה,סוכריות קישוט,ניירות לעוגיות,וכו'
אפשר לנצל את העיצה כיד הדמיון ותמיד מסודר

יש לי עוד עיצה לעריכת רשימת קניות: יש לי רשימה קבועה של כל המצרכים שאנחנו משתמשים(כמעט את כל מה שיש בסופר)
ופעם בשבוע אני עורכת קניות ואז מציצה ברשימה ועל דף ריק אני מסמנת את מה שחסר לי והרשימה הקבועה עוזרת לי להיזכר בדברים שצריך וכך תמיד יש לי הכל ואני לא נתקעת בלי.

שלום
אני רוצה לספר לכם על משהו שהפקתי מהדף הזה.
בערב לאחר שכולם כבר במיטות אירגנתי לאט לאט את הבית,שמתי דברים במקום הדחתי כלים וקיפלתי כביסה כך שהיה מסודר ונעים ובבוקר שקמתי היה לי כל כך כיף ממש הרגשתי שאני יותר רגועה או פסיכולוגי או אינני יודעת מה היה ממש נעים.אני לא עובדת מחוץ לבית כך שקורה המון פעמים שיש בלאגן ואני אומרת לעצמי נו מחר לא דחוף כלום ואז בבוקר כשאני קמה וניגשת ישר למטבח להכין קפה או כריכים לילדים הבלאגן כל כך מבאס אותי ולא נעים לעין. אז זהו מה שרציתי לאמר גם אם עייפים בערב זה כל כך שווה לארגן כי בערב זה נראה לי חצי זמן בקיצור מומלץ|Y|

היום חזרתי מן העבודה וגיליתי את הטיימר רץ ואת בעלי מרביץ מוטיבציה בילדים להרים מהר-מהר הכל מן הרצפה.
אני עושה את זה איתם מידי פעם, אבל שזה יידבק בבנזוג... בחלומותי הפרועים ביותר לא דימיינתי.
אני גולשת עכשיו להירגע קצת, הילדים כבר במיטה, ושוב שמעתי את הטיימר מצלצל.
ההיית או חלמתי חלום?

שאלה:
איך נראה חדר האמבטיה שלכן?
אני רוצה לפנות מקום על המכונת כביסה לפינת החתלה\הלבשה שכן אני רוחצת אותה בכל קקי ונוח לי שם שכן יש תנור בחדר. אבל היום יש על המכונה סלסילת ענק עם צעצועים, אבקות וצרכי כביסה. מה אתן עושות עם כל הדברים הללו? איך ואיפה מאכסנות?

מונו נוקי שלום,
גם אני הייתי מחתלת ומלבישה את הילדים מעל מכונת הכביסה. די גבוה מעל זה (כדי שלא יקבלו מכה בטעות) הרכבנו שני מדפים. מעל למדפים חיברנו ארון פלסטיק של כתר פלסטיק למגבות ועוד דברים. הוספנו מדף גדול מעל לשרותים. את הדברים שצריך יומיום שמתי בכלים יותר קטנים במדפים שמעל מכונת הכביסה ובמדפים הנמוכים יותר בארון. (אני מאד נמוכה). את הדברים הפחות דרושים שמתי על המדף הגבוה שמעל לשרותים. סלסלה עם צעצועים - שמתי בסל רשת, אותו תליתי על וו בהישג יד.

מה לגבי ארון מתחת לכיור? לפני שנכנסנו לגור בבית שבנינו, הבאנו נגר שבנה לנו ארון רחב ונוח מתחת לכיור
(כמו ארונות במטבח) עם שיש רחב ושם חיתלתי את בנותי.
בארון הזה יש לי מקום לאבקות כביסה, מגבות, איפור, גומיות ומברשות שיער, כביסה, סבונים ומברשות שיניים רזרבה.
אפשר גם לבנות ארון מעל לאסלה ומשני צידי האסלה.
לצעצועים של הילדים, ישנה רשת שנדבקת לקרמיקה (בלחץ) ובה ניתן לשים צעצועים (או סתם סל רשת תלוי).
אפשר גם להתקין מדף מעל לדלת.

יש עוד פתרונות אחסון טובים באיקאה, זה גם סוד הרהיטים שם, בכל רהיט יש גם פתרון אחסון (גם בחלק של הילדים).

בשנה שעברה ניקיתי לפסח בסגנון הזבובה. מפורים, כל יום חצי שעה.
השנה - זה היה גדול עלי. הכנתי רשימה של כל מה שצריך לעשות. גם חוץ מניקיון יש עוד המון דברים: תספורות לכולם, לדאוג לבגדי חג ושבת נקיים (להוציא, למיין, לכבס ולגהץ, לקנות אם צריך..), לחשוב על מתנות למשפחה (אמא וחמות2X )..
ממש אחרי שנלחצתי עד כדי שיתוק - החלטתי לעשות אחרת, והזמנתי בחורים שיבואו לנקות אצלי.
אתמול היו אצלי שני בחורים שקירצפו במשך 8 שעות את המטבח , התריסים וחדר הילדים. ניצחון מוחלט הוכרז על שאריות החמץ, והן נסוגו לקו הביצורים האחרון על שולחן המטבח. אני בינתיים סידרתי מגירות וארונות.
למרות שהיו ערימות בלגן מאורגן, פתחתיח דווקא את המגרות שאני לא נוגעת בהן כל השנה, וניקיתי וזרקתי קצת. הצלחתי לשכנע את בעלי האספן הכפייתי להעביר חלק מן הדברים לארגזים (לזרוק?? חס וחלילה!! יש לאוסף החולצות מהתיכון והצבא ערך שלא יסולא בפז!!) ולשכנע את ההורים שלי להקצות לנו פינה בבויידם הענק שלהם.
אני כל כך הרבה יותר מאורגנת לפסח השנה, בעיקר בזכות רשימות ותזכורות שהכנתי לי בשנה שעברה, ושנכתבו במהלך ובסוף הפסח כל פעם שגיליתי ששכחתי משהו, או שלמדתי שמשהו ישמח אותי מאד. לדוגמה - שמרתי לי תזכורת לקנות סנדלים לילדים ולספר אותם מוקדם, כדי לא להגיע להיסטריה בחנויות בשבוע שלפני פסח. שמרתי את רשימת קניות מלפני החג הקודם + כל הדברים שגילינו ששכחנו ובסוף קנינו במחלך החג בסופר היקר שליד הבית.

רחלי - תודה שהזכרת לי כמה דברים לקראת החג.. (אני מתפדחת לומר מה - כי אז יצא שאני באמת אמא איומה שלא חשבתי בעצמי!)

ותגלית נוספת - זמן ההמתנה לעליית "מה חדש" הוא זמן מצויין להאחדת הערמות בשולחן המחשב ובסביבתו (ואם המחשב איטי במיוחד - אפשר לשים חלק ממרכיבי הערמה במקום, לקחת טישו ולנקות את המסך.. טוב, עד אז "מה חדש" כבר עלה אבל אני בשוונג)

איך אפשר לנכס את התורה שמאחורי הפליי ליידי לדברים שלא קשורים לניקיון וסדר. נאמר להגשת עבודות, או לשינויי הרגלים של דחיינות כרונית מבלי להתחיל בנקיון וסדר? ראיתי שכתבתן שהניקיון הביתי והארגון מביא לשינוי פנימי ומפה באמת להתמתנותש ל ה דחיינות הכרונית. אבל כרווקה שחיה בשותפות בבית מסודר ונקי בלי יותר מדי מטלות, אני לא צריכה את כל העניין הביתי. אשמח להפנייה/ כתיבה של העקרונות המנחים של הסיפור של הפליי.
מניסיונכן/ רעיונות. יש למעופפת עצות לכאלה שאורח החיים שלהם משתנה בין יום ללילה וההיפך? למשל, אני עובדת במשמרות, לפעמים לילות בעיבודה ובבוקר ישנה. לפעמים בבוקר בלימודים ובערב בעבודה. לפעמים עובדת בסופ"ש לפעמים לא.

אני בעצם שואלת אם יש לה עקרונות שניתן ליישם אותה מלבד בנקיון ובסדר, וכאשר אורח החיים הוא מאוד משתנה כאמור.

לגבי 2 - העצה שלה היא להצמיד את השגרות לנקודות במחזור היום, לאו דוקא בקשר לשעות היממה. מה שאצל אדם רגיל יהיה "שגרת בוקר" "שגרת אחה"צ" ו"שגרת ערב" יהיה אצל עובד במשמרות "שגרת הליכה לישון" "שגרת קימה" "שגרת חזרה מהעבודה" "שגרת יציאה לעבודה" וכו'

לגבי 1 - הנה כמה עקרונות שלא קשורים דוקא לעבודות הבית:

עשיית דברים במנות קטנות, גם אם הם חלק זעיר מהמשימה. להרגיש סיפוק מכל מטלה קטנה שהושלמה.
המנעות מפרפקציוניזם (שמונע מאיתנו לעשות מטלה קטנה כחלק ממטלה גדולה)
עשיה בשמחה, עשיה בשבילי, ולא מתוך תחושת קורבנות ולא בשביל אחרים.

אני חושבת שעבודות הבית הן אימון לשימוש בעקרונות האלה. מישהי שקראה הסבר על איך לסדר מדף אחד במקום את כל הארון ועשתה זאת כמה פעמים וראתה את הצטברות התוצאות, למדה לעשות את זה גם בתחומים אחרים בחיים.

רחל, על הכיפאק, ענית לי בדיוק לעניין:-)
אגב, באתר שלה יש מקום במיוחד רק לעקרונות, בלי קשר למטלות?
הכוונה אם אפשר להימנע מלשקוע בקריאה של סדרי נקיון שלא רלוונטים לי רק בשביל לחלץ את העקרונות, או את הפסיכולוגיה מאחוריהם ?

תודה.

זה שבוע שני שאני שומרת על סדר ונקיון בבית באופן מופתי.
כל יום אני עושה עוד משהו בבית. מוצאת עוד איזה "חור" שלא מגיעים אליו בדרך כלל.
אבל הדבר הראשון שאני עושה בכל בוקר זה לסדר את המיטה בחדר שלנו ובחדר של הבת הקטנה.
פתאום היום, כשקמתי מהמיטה לפני כל בני הבית לא סידרתי, אחרי שסיימתי להתלבש ולעזור לבנות להתלבש,
אני ניגשת לחדר השינה כדי לסדר את המיטה שלנו - והפלא ופלא! המיטה מסודרת!
הבעל החמוד זכר לסדר את המיטה במקומי! זה כבר שינוי! לא מדהים?! ממש "סיפתח" יפה ליום חדש!

אם לומר את האמת אני עייפה קצת מלשים לב לפרטים הקטנים בבית, אבל אני קוצרת בשמחה ובתחושה טובה את התוצאות! כל יום עשיתי כביסה (תליתי וגם קיפלתי מיד) וכך יצא שסל הכביסה שלי ריק! לגמרי ריק!

המלצה:
בכל בית יש בגדים מפוזרים, נכון? בגדים שכבר נילבשו אבל הם אינם מלוכלכים. בבית של החברה שלי אין כאלה.
כל בגד שהיא מורידה (שלה, של בעלה או של בנותיה) היא שמה בסל הכביסה. בכל יום היא מכבסת, נכון שזה אולי קצת יותר עבודה אבל לפחות יש סדר בחדרי השינה. (אגב, יש לה גם סל כביסה בכל חדר שינה).

אני כבר מרגישה קוצים בישבן וקשה לי סתם לשבת על הספה בבית! מרגישה מיד צורך לקחת איזה סמרטוט ביד ולעבוד!
(וזו ממש טעות! אני יודעת! אני מקווה מאוד לרדת מהצורך הזה כדי לא להישבר בסוף!)

אני מרגישה ממש שיפור במצב הבית ובכלל, בניתי לעצמי שיגרה וגם אם אני לא עומדת בכל מה שרציתי, אני שומרת על שיגרת מסגרת מסוימת...
והבלגן מצטבר בערימות קטנות ונסבלות הרבה יותר.
חושבת שהתחלתי לעופף כמו הזבובה ...קצת...

אני כבר מרגישה קוצים בישבן וקשה לי סתם לשבת על הספה בבית! מרגישה מיד צורך לקחת איזה סמרטוט ביד ולעבוד!
נכון, זו ממש טעות

שימי שעון על רבע שעה, ותשבי לנוח! פלייליידי מצווה: כל שעה עגולה קחי לך הפסקת מנוחה!
אסור לשכוח לנוח, זה חלק מהשיטה.
אסור לעשות יותר מדי. לעשות רק קצת כל יום.
מדגדג לך ביד? לכי תעשי לעצמך מסאז' לידיים עם קרם נעים... D-: זה מותר... (משימות פינוק)

תודה בשמת.
כל שעה עגולה קחי לך הפסקת מנוחה!
טוב, אני לא מנקה באופן רציף, חצי יום אני בכלל לא בבית (אני עובדת).
אבל כבר הגעתי למצב שאני יכולה לחשוב איזה פרחים כדאי לקטוף מהגינה בשביל לשים על השולחן, איזו מפה כדאי לשים, איזה עציץ נשים מעל למקרר. ולא רק לעסוק בנקיון באופן רצוף.
זהו שאני לא לחוצה, אפילו היה לי זמן לשבת על המחשב קצת אחרי הצהריים (יחד עם הבת שלי הגדולה).
אבל אחרי שסיימתי עם הבנות והשכבתי אותן לישון, חזרו ה"קוצים בישבן", צפיתי מעט בטלויזיה, והתחלתי לעבור עם סמרטוט על הויטרינה הקטנה בסלון ובמקביל שוב לחשוב - איפה לשים את הפסל הזה ואיפה את הנר הזה.
(בויטרינה הזו לא שיניתי מיקום של חפצים במשך שנה וחצי).
טוב, שגרה מסויימת כבר היתה לי הרבה זמן. בעיקר משהו כמו: שמירה על הפינות החמות, נקיון שירותים ואמבטיה - זה חלק ממני, ממש יום יום.

טוב, אביב זה זמן לשינויים, תמיד! הגענו לזמנים טובים!

איזה יופי!

אז מה בשמת, אם אני נכנסת אליך הביתה עכשיו, הכיור מבריק? תמיד?
את ממש עומדת בזה? המיטות מסודרות? השיטה באמת עוזרת רק לעשות מן סדר בראש בבלאגן?

אז מה בשמת, אם אני נכנסת אליך הביתה עכשיו
לא, מה פתאום... (-:

אני לא אמרתי שאני מושלמת (לפליי ליידי יש חוק נגד זה (-; ).

אבל ההבדל ענקי לעומת מה שהיה קודם.
אני ממש חוזרת לעצמי (אני מה שהיא קוראת born organized: למשל, אין לי בעיה עם יומנים ולוחות שנה, אני משתמשת בהם כל חיי בהצלחה, לא מפספסת פגישות, מגיעה בזמן, הבית שלי מעולם לא היה ב-chaos, תמיד מקסימום רבע שעה מלהיות מסודר וכן הלאה).
אבל מה אני מצליחה:
א. המיטה מסודרת כל יום. אני חושבת שזה ההרגל הראשון שהחזרתי לעצמי. זה משנה את כל ההרגשה ואת חדר השינה. והשמיכות לא זזות יותר בתוך הציפיות, כי כל בוקר אני מנערת ומסדרת אותן. כיף.

ב. אני מצליחה יותר ויותר לקום-להתרחץ-להתלבש עד הנעליים בבוקר. זה מאפס אותי לכל היום.

ג. הכיור במטבח ורחיצת הכלים, כמו גם רוב הבישול, היו הממלכה של בעלי במשך כל ההריון והחודשים המאוד אינטנסיביים שאחרי הלידה, ובזכות פליי ליידי אני מחזירה לעצמי את חלקי שם. אז נכון שאחרי שהשארתי כיור מבריק והלכתי להניק ולישון הרבה פעמים הוא השאיר דברים בכיור שלכלכו אותו שוב (ואני משתדלת לא להשתמש באקונומיקה), אז למען האקולוגיה ויתרתי על כיור "מבריק" ואני מסתפקת בנקי וריק מכלים.

ד. אני מצליחה להכניס תוכנית שיגרה שבועית (היתה בי הרבה התנגדות פנימית לזה, לא מכיוון מה שרציתי, אלא מכיוון משהו פנימי שקילקל לי כל הזמן בלי שהבנתי מה קורה פה): למשל, יום חמישי יום הניקוי, וכדומה. מחליפה כלי מיטה ומגבות כל שבוע ביום הקבוע, קניית מזון ביום קבוע ועוד (הכביסה אצלי תמיד היתה מאה אחוז, אז פה לא היה צורך בשיפורים).
ברור לי שככל שאצליח להכניס יותר שיגרה קבועה זה יהיה עוד יותר מוצלח.

ה. אני כבר שנים מחזיקה בית ללא "דברים מיותרים", אבל מרגע שהכרתי אותה ואת העקרונות שלה ל"מה נחשב חפצים מיותרים", ברכתי אנשים אחרים בשפע שלא ידעתי שנמצא אצלי ושמיותר אצלי (כלי מטבח שלא אהבתי ותפסו מקום במדפים העליונים, בגדים שיכולתי לתת - וזה עוד למרות המיון האכזרי שאני עורכת פעמיים בשנה בהחלפת חורף-קיץ, ספרים שאין סיכוי שאקרא אותם אי פעם או שוב, רהיטים, ביניהם שולחן סלוני שהיה פשוט מוקד קשה לשריפות... ועוד).

ו. אני מצליחה לשמור על כל המשטחים החשובים בבית נקיים כל הזמן: שולחן האוכל, השולחנות הקטנים בסלון, השידות בחדר השינה וכו'. שולחן העבודה בדרך כלל עמוס, כי אני תמיד תוך כדי איזה פרוייקט (כרגע אני כותבת לך במקום לגמור לכתוב שתי בחינות לסטודנטים שלי P-: ), אבל זה לא מפריע. אני עושה את זה בזכות שטיפת המוח של ההודעות שלה. כלומר, זה לא שאני קמה מהמחשב כשאני קוראת את התזכורת לעשות תרגיל כיבוי אש או הצלת חדר או היפטרות מ-27 דברים, אלא שתוך כדי היומיום בבית אני כל הזמן שומרת על כל הנקודות באופן שוטף. שלוש שניות פה, דקה ורבע שם, להחזיר דברים למקום ולסלק דברים שאינם שייכים לחדר שלהם - שומרים בלי מאמץ על הבית מסודר באופן סביר רוב הזמן. זה מאוד פשוט: אם נותנים לזה להצטבר, אז כבר צריך לעמוד ולמיין ולהתעסק ויש ערימות גדולות ומרתיעות. אבל אם כל פעם שאיזה ילד (לא חשוב באיזה גיל (-; ) שם משהו "לרגע" על השולחן - אני כבר אסדר אותו בהזדמנות הקרובה שאעבור ליד זה בדרך מפה לשם (נגיד, בדרך לשירותים או בדרך לקחת את הכביסה לתלייה וכן הלאה).

ז. אני מצליחה לתת לעצמי רשות "פשוט לעשות", ולעשות את זה "לא מושלם", או "לא כמו שצריך". אני אומרת לעצמי כל הזמן: את לא צריכה לרחוץ את בית השימוש באופן יסודי, כמו שצריך. הרי אין לך זמן כרגע. אז להעביר מברשת עם קצת חומר ולנקות בטישו רטוב ויבש את המושב של האסלה מלמעלה ומלמטה (שלוש שניות) זה ממש מצויין, יותר טוב מלא לעשות כלום וזה הרי נקי! אין זמן לשטוף את כל הבית? טוב, אז נעביר סמרטוט רק מסביב. או נטאטא וזהו. כבר יותר טוב.

ח. אני מצליחה יותר ויותר לעשות דברים שדחיתי (יום רביעי הוא יום האנטי-דחיינות). אז נכון שאני לא עושה את זה דווקא ביום רביעי, אבל לאט לאט אני מצליחה לעשות יותר ויותר דברים שלא הייתי מסוגלת לטפל בהם. לאט לאט. ואני נותנת לעצמי רשות שזה יהיה בקצב שלי ועם ירידות ועליות, מנסה לסלק יחד עם הזבל גם כמה שיותר רגשי אשמה (והודות לסיסמאות ולמוטו-ים שלה, זה עובד!).

ט. לאט לאט אני משתלטת על ערימות מאוד גבוהות של ניירת. זורקת המון דברים. לומדת לשאול הרבה: האם אני באמת צריכה את זה? האם זה באמת צריך להיות אצלי בבית? זה כולל אפילו דואל, שאני קוראת וזורקת. לא שומרת!

י. אני מצליחה לשמור על שיגרת בוקר חשובה: לסדר את המיטה, להתלבש, להכין ארוחת בוקר בריאה ומזינה לי ולילדים ולאכול אותה יחד. אני מצליחה הרבה יותר מקודם "להכין את התיק" ערב קודם (בגדים למחר, תיק שצריך להכניס בו רק את הדברים שמוכרחים להכניס רק בבוקר לפני היציאה), ועוד כל מיני הרגלים שאני כבר לא חושבת עליהם אבל הם בזכות פליי ליידי. למשל, הנייד שלי נכנס בבית למטען שלו בקיר, וככה אני תמיד יודעת איפה הוא והוא גם תמיד טעון. אני משתדלת למלא מיכל דלק כשהוא מגיע לחצי מיכל כדי להיות תמיד מוכנה. ועוד דברים שתמיד היו אצלי אבל מאוד התבלגנו מאז שנעשיתי אמא ומותשת ומתרוצצת.
זהו בינתיים. בטח יש עוד אבל לא זוכרת כרגע.

וואו, בשמת כמה נקודות! כמה סעיפים!
לפי הסעיפים שלך, נראה לי שבסך הכל אני מסודרת, בעיקר בנקודות החמות
(בסך הכל זה אכן טמון בי והחזרתי את זה לתוך ראשי - כמו אצלך פחות או יותר).
מה שהציק לי, זה בעיקר :
(נקודה חמה:) השיש, ויש לי מטבח ענק, כל מי שנכנס לבית רואה קודם כל את השיש.
והחדרים. למה החדרים?? יש כל מני מקומות שאליהם לא נכנסים חברים שבאים לבקר ואת הנקודות הללו אנחנו נוטים לשכוח. השידות שבחדרים, הבגדים שמפוזרים בכל מקום.
במשך שבועיים שמרתי על סדר מופתי, גם הילדים שמרו בחדרים שלהם. אבל אתמול הגיעה אליהן חברה, אני לא הייתי בבית ורק בעלי נשאר עם הילדים והשכיב אותם, ושוב נשאר קצת בלאגן באחד החדרים בבית (הרי הקטנה היתה חייבת כל חמש דקות להחליף בגד, הפכו עוד כמה צעצועים), הלב שלי קפא למראה הבלאגן. ממש יכולתי לבכות!
שוחחתי עם הבנות על הבוקר, היום כשנגיע הביתה כולנו נסדר יחד את החדר ונחזיר אותו למקום.

אבל מה שכן ריגש אותי אתמול, החברה היתה בדרך לסלון עם איזה צעצוע, והקטנה מיד צעקה לעברה
"אסור להביא צעצועים לסלון, יש חוקי בית!" ואגב את החוקים האלו הבנות המציאו. ערב אחד ישבנו יחד במטבח עם דף ועט ורשמנו וניסחנו יחד את כל חוקי הבית, משהו כמו:
לא אוכלים ממתקים (אצלנו זה ביסלי ובמבה וקורנפלקס, לא תמצאו אצלנו סוכריות ושוקולד) לפני האוכל.
כל אחד מוריד את הצלחת שלו אחרי האוכל.
לא מביאים צעצועים לסלון (אפשר רק טושים ודפי ציור בפינת האוכל).
לא קופצים על הספות (גם לא עומדים).
לא מקשקשים על הקירות.
דווקא הקטנה שהכי קשה לחנך אותה ("חיינדלך" כזו) שומרת יותר על חוקי הבית, מסתבר.

אבל הן גם מודעות לכך שהן רוצות סדר בחדר, מיד כשנכנסה החברה, שתי הבנות התחילו להגיד, כל אחת בתורה:
"לחדר שלי לא נכנסים" "לא נכנסים לחדר הורוד" "גם לחדר שלי לא, כי צריך לשמור על סדר".
ואז אמרתי, וואו זה קצת מוגזם, "אז איפה החברה תשחק?? תשחקו בחדרים ואחר כך אפשר לסדר".

תרגום שלי ל:
hot spot fire drill או איך שהיא קוראת לזה
five minute room rescue

five minute room rescue
ממה שהבנתי, מכוונים טיימר לחמש דקות שבמהלכן "מצילים" את החדר: זורקים עיתונים ישנים, מפנים מהרצפה את כל מה שלא שייך, מחזירים למקום את הבלגן, לא ניקיון יסודי - רק עד שהחדר לא נראה כמו אחרי פוגרום.

אני מבולגנת מטבעי, לא יודעת מה אצלי גורם לי להשאיר שובל של חפצים בכל אשר אלך. אני עובדת על זה.

קניית מזון ביום קבוע
איך? איך מצליחים בזה? תפריט קבוע שכולל כמויות מדודות?
כל יום אנחנו מגלים שמשהו חסר כי לא שמנו לב שהוא עומד להיגמר יומיים קודם

יוצא שכמעט כל יום צריך לקנות כמה דברים. זה מתיש.

אני רוצה להעיד על עצמי שברוב הזמן שבאים אלי הבייתה אחרים וגם אני הוא די מסודר
הוא בטוח לא מבהיל .
ואני בחורה מבולגנת מאוד מבולגנת.
אמא שלי לא מבינה איך עשיתי אתזה !
אנשים שלא מכירים אותי ואני אומרת להם שאני מבולגנת אחרי כן באים לבית שלי וחושבים שאני מגזמנית וסתם ממציאה דברים
נכון שיש נפילות
אבל רוב הזמן רוב הבית מסודר
ואני חיייבת את זה לשיטה .
לפעמים אני מסדרת יותר מ4\1 אבל את המוטיבציה הבאתי מזה שהתחלתי ב15 שעה .
יש עוד המון תחומים אני עומדת להשתפר בהם : נעליים , בגדים , שולחן כתיבה ( השולחן עבודה כבר משופר)
אני כל כך גאה בעצמי . כי לפי דעתי עוד אין שנה מאז שנרשמתי .
יחי

כל הכבוד לך, אילה!

איך? איך מצליחים בזה? תפריט קבוע שכולל כמויות מדודות?
אוקיי, אז יש כמה דברים שפליי ליידי ממליצה עליהם:

יום קבוע לקניות
יום קבוע לתיכנון התפריט של השבוע הבא, כולל ארוחות בוקר וערב וחישוב של סנדוויצ'ים לקחת וכדומה (אוכל לעבודה, אוכל ליציאות עם הילדים), שבא לפני יום הקניות
ניקוי המקרר ביום שבועי קבוע (לפני יום הקניות) ובדיקת המזווה
מכינים פעם אחת רשימה כללית קבועה של כל המצרכים שאתם צריכים, ומסמנים בה את מה שחסר (יש כל מיני פטנטים איך מסמנים על רשימה קיימת ואפשר למחוק אחר כך כדי ששוב תהיה רשימה ריקה מוכנה לפעם הבאה), ומסמנים בה גם מצרכים וכמויות בזמן שעושים את תיכנון התפריט של השבוע הבא. הסיבה שעושים את זה אחרי ניקוי המקרר ובדיקת המזווה היא, כדי שלא תקני שלוש פעמים רסק עגבניות ובסוף יהיה לך מחסן בבית, רק כי לא בדקת שיש לך כבר...

ככה את תמיד יודעת מה יש לך, מה חסר לך, מה אוכלים היום, וכמה צריך.
זה מקטין את ההוצאות על אוכל בהרבה.
את הרשימה, למשל, עושים פעם אחת. אחר כך משתמשים בה כל הזמן.
גם אפשר פעם אחת לרשום את כל התפריטים האהובים על המשפחה, ואחר כך רק לשבץ מהרשימה כל שבוע (אפשר כמובן לגוון במאכלים חדשים כמה שרוצים).
יש לה גם אגף באתר שלה שעוזר עם העניין הזה, אבל אני לא משתמשת בו כי זה באנגלית ומותאם לאוכל אמריקאי, כמויות אמריקאיות, מה שיש שם בסופרמרקטים וכו'. המתכונים מעולים, לדעתי, זה רק שלהמיר אותם ל"שלנו" גדול עלי...

שלום לכל המעופפות,
אני מנסה לבדוק אפשרות להקיםבארץ שירות מתכונים, כמו שניתן למצוא באתר הזה http://www.savingdinner.com/ (שהפליילידי מקושרת אליו).
הרעיון הוא לבנות מאגר של מתכונים קלים , פשוטים, זולים ומחומרים מקומיים - ולשלוח מייל שבועי למנויים הכולל את המתכונים ורשימת הקניות לאותו שבוע.
בשלב זה אני מנסה להריץ "פיילוט" עם כמה משפחות (כלומר אמהות) מתנדבות ועדיין חסרות לי משפחות עם 2 ילדים ויותר (כלומר 4 נפשות ומעלה).
אם יש כאן אמהות המעוניינות להשתתף בניסוי אשמח אם תיצרו איתי קשר במייל: [email protected]

תודה רבה!
(מקווה שלא חרגתי מחוקי האתר, ואם כן - אני מתנצלת ואתם מוזמנים למחוק אותי)

שליחה על ידי טליה* » 04 יולי 2005, 15:32

מי שרוצה מידע לגבי שיעורים ב"שיטת המגירות"-ניתן להתקשר אלי לטל' 052-4409915 או לשלוח sms

הצצתי לאתר ו"נפגעתי"...
ממש הצלה בשבילי...
חבל שלא הכרתי אותו לפני 15 שנה...
אבל איך מסתדרים עם האתרהענק הזה???
בודקים בכל יום? לאן באתר כדאי להכנס כדי לא ללכת לאיבוד?

נרשמים לרשימת התפוצה, מקבלים כל יום עשרים אימיילים, מוחקים את רובם, קוראים את חלקם, ולאט לאט עוברים את "שטיפת המוח" של הזבובית.
>רחלי עם טיימר של 10 דקות לגלישה..<

לואיזה, שימי טיימר על 15 דקות ותקראי כל יום דף אחר. הם קצרים ברובם. תתחילי אחד אחד מאלה שבשמאל.
מציעה קודם לקרוא באתר לפני שחותמים. מבינים יותר.

אני מחפשת נואשות את ההנחיות ל"שעה המבורכת". מישהי יכולה לכוון אותי איפה באתר ניתן למצוא אותן?

לואיזה, קודם תסבירי: למה את מחפשת את ההנחיות האלה?
(פעמון אזעקה צלצל אצלי)

ובבקשה לא "לשאול ישירות" אותי בדף הבית שלי על שאלות ששייכות לנושא של דף אחר.

פעמון אזעקה צלצל אצלי-

לא ממש הבנתי למה...
באחד השיטוטים שלי באתר נתקלתי, אבל מיד עברתי לקרוא משהו אחר, שהראה באותו רגע חשוב או מענין יותר...וכשרציתי לחזור כבר לא מצאתי.
השיטה הזאת ממש מקלה עלי את החיים, יסורי המצפון וחוסר השקט שבית הפוך משרה עלי, ואני פשוט מנסה ללמוד עוד על השיטה, ולאמץ ממנה מה שמתאים לי.
בכל מקרה - תודה על העזרה!

_-פעמון אזעקה צלצל אצלי-
לא ממש הבנתי למה..._
רק מהחשש שאת מנסה לעשות יותר מדי מוקדם מדי.
אם חותמים על רשימת הדואל שלה (בחינם, באנגלית) אז כל יום שני מקבלים את דואל התזכורת ל"ברכת הבית השבועית".
וכמובן, אני מזכירה, שכל יום מוחקים את כל הדואל מפליי ליידי לאותו יום (לא שומרים כלום), כל מה שלא יצא לנו לקרוא מכל סיבה שהיא. מרפרפים על הנדונים של התזכורות, ועושים מה שמתאים ולא עושים מה שלא מתחשק.

10 דקות (או פחות) לרוקן את כל פחי האשפה בבית (פח במטבח, סל ניירות, פח באמבטיה אם יש, וכו').
10 דקות (או פחות) לזרוק את כל העיתונים והמגזינים שהצטברו.
10 דקות לנקות את המראות והדלתות בבית (שפריץ וסמרטוט) (הדלתות זה בגלל שהכלבים שלה משאירים שם טביעות כפות).
10 דקות לנקות אבק (היא עוברת על הכל בנוצות שלה, וצ'יק צ'ק הכל נקי). כזכור, רק מה שמספיקים בעשר דקות. כשהטיימר מצלצל, זהו.
10 דקות לשאוב צ'יק צ'ק את הרצפות, או לטאטא (אצלם זה לשאוב, בבתים שלהם)
10 דקות לשטוף רצפה - רק על האמצע, בלי להזיז רהיטים, רק מה שמספיקים בעשר דקות.
10 דקות (או פחות) להחליף כלי מיטה.
יוצא כאילו שעה ועשרה, אבל בעצם שעה כי שלוש משימות מכאן משלימים בפחות מהזמן הקצוב.

את הבית מברכים רק אחרי שהתלבשנו עד הנעליים, סידרנו את המיטה והכיור שלנו מבריק.

בשמת,
תודה,תודה.
האמת היא, שהאתר הזה מקל עלי בצורה מדהימה, מארגן את הדברים ונותן תחושת שליטה.
תמיד ידעתי שבית מסודר ונקי משרה עלי שלוה ורוגע, רק שאף פעם לא הצלחתי לעשות זאת...
בגלל שגיליתי את האתר בתחילת החופש (שלצערי עומד להסתיים...) והיה לי פנאי, הספקתי להפנים הרבה דברים (אבל הכל ב-baby steps):

כבר יש לי שגרת ערב שעובדת מצוין (ברוב הימים),
המיטה תמיד מסודרת (גם של הבת הצעירה) ולמדתי להשתמש בטיימר כדי לא לשקוע.
אני קמה מוקדם ומחכה לרגע שהאתר יעבור ליום החדש (בגלל הבדלי השעות) כדי לבדוק מהי המשימה היומית ולרוב מבצעת אותה בקלות ובהנאה.

כעת אני מתכננת איך להתארגן כשהחופש יסתיים, אבל אני כמעט בטוחה שאצליח להתמיד לפחות בחלק מן הדברים שלמדתי, רק מהסיבה הפשוטה שזה עובד!
עדיין אני לא מרגישה מוכנה להרשם, אבל הנה הרווחתי עוד משהו ממה שכתבת על "ברכת הבית השבועית".

בשמת שלום.
נראה לי שממך תבוא הישועה . האתר הזה עושה לי נפלאות. הכיור נקי ומפה הדרך לאושר קצרה.
אנחנו עוברים דירה מ 4 חדרים ל-2.
יש לך טיפים איך עושים את זה?.
ובכלל יש לכן טיפים על מעבר דירה .
אנחנו עם 2 בנות 4 חודשים ושנתיים וחצי לאחרונה הוצאנו אותה מהגן,איזו הקלה......
אז איך עוברים דירה עם שתי בנות בבית וראש השנה אצלנו בבית הישן והרבה שמחה בלב?

אין לי "טיפים", אבל הכי חשוב:
להתחיל בלזרוק/לתת כל מה שלא חיוני.
את באמת עוברת לבית קטן יותר? וואו.

אם אני זוכרת נכון בצד ימין של המסך כלומר שמאל שלך בתוך אתר הפלייי ליידי יש טיפים למעבר דירה
אם יתפנה לי זמן [זה קורה מתי שהוא ]
אני אחפש לך
בהצלחה

היי כן אני עוברת לבית קטן, גדול יותר...
למקום שנראה כמו טוסקנה עם זריחות ושקיעות מדהימות עם גינה אורגנית בעזרת השם ובעיקר הרבה טבע. תאחלו לנו בהצלחה במעבר החד הזה.

http://www.flylady.net/pages/[po]Flying MovingTips[/po].asp

שיהיה בהצלחה... בקרוב אינשאללה איתך באותה הסירה..

צריכה קצת עזרה ספציפית.
כבר הרבה זמן שלא ניסיתי לעוף... זנחתי את העניין כבר יותר מחצי שנה. הסדר שעושים בבית הוא מאוד נקודתי (חוץ מהעוזרת שבאה פעם בשבועיים, אבל התחושה הטובה שהיא משאירה נשארת בערך יום וחצי...).

עכשיו המצב גרוע. גרוע עד כדי דכאון.
חוץ מהבלגן הרגיל, היתה לנו בחודש שעבר הצפה במרתף. כל הדברים שהיו במרתף ושייכים למשרד של בעלי נמצאים עכשיו בפינת האוכל. הבית בשיפוצים (ועוד לא התחילו ממש את העבודה למטה. רק הרסו הכל בינתיים).
וגם - אחי שגר כאן לסרוגין, היה בדירה בעיר, חזר לכאן עם כל הדברים שלו לשלושה שבועות, ובשבוע שעבר נסע למקום אחר. בינתיים עם 2 מזוודות... אבל כל הציוד שלו (עוד בגדים, מחשב כלי נגינה וציוד אחר) גם שוכב לו בפינת האוכל.
שלא נדבר על חדר השינה שהיה שלו, והולך להיות החדר החדש של הבובה (עוד לא הזמנו ריהוט... אבל זה בתכנון לחודש-חודשיים הקרובים) - מחסן.
אני יודעת שזה מצב זמני אבל זה בלתי נסבל. יש עצות למקרים כאלה?

ועוד שאלה של יומיום. יש מקומות בבית שבהם מצטברים דברים. תמיד. יש לנו דלפק בין המטבח לסלון - תמיד אבל תמיד נערמים שם דפים, דברי דואר ואפילו כל מיני דברים שצריך לזרוק ונשארו שם בלי לדעת את הדרך לפח.
כמו בלגניסטים אמיתיים, חצי שעה לפני שבאים אורחים - אנחנו מפנים כל מה שאפשר. נהיית ערימה יפה ומכובדת ועולה למשרד למעלה. ומצטרפת לעוד ערמות יפות ומכובדות.
נראה לי שלגמור לסדר פה את המשרד (התחלתי מתישהוא... לא רואה את הסוף) וגם לשמור עליו מפני ערמות העתיד יהיה סיפור שלא נגמר. איך משתלטים על זה? ואיך מונעים את נקודות התורפה, נראה שקשה מאוד לצאת מזה...
מילא אם הייתי מביאה את עצמי (או היינו מביאים את עצמינו. קצת קשה לי לקחת אחריות על כ-ל הבלגן בבית בעצמי) למצב שהכל נקי ומעכשיו מטפלים בכל נייר מיד ושמים במקום או זורקים... זאת המטרה שלי.
אבל מדובר על פרוייקט. אני יודעת שהזבובה לא אוהבת פרוייקטים ולהשקיע המון זמן (במקרה הזה- ימים) בסידור מקום אחד.
יש תובנות? הלכתי לאיבוד...

לסיוון , אני יכולה להציע לך מה אני עושה (למעשה, מה שעשיתי היום) פשוט כדי להצליח לעשות דברים. שמתי טיימר על 20 דקות ואמרתי לעצמ:י או-קיי עכשיו את משקיעה רק 20 דקות בבלאגן שעל השולחן במטבח. אחר כך שמתי טיימר ל 20 דקות ואמרתי לעצמי: עכשיו את במקלחת מארגנת למשך 20 דקות. כשקצובות הזמן היו רק ל 20 דקות, שביניהן הלכתי למחשב להתפנק, עשיתי יצירת גבס עם הילדה וכו' -- עזרתי לעצמי להתמודד עם המטלות (שאחרת היו לוקחות 24 שעות או כמובן לא נעשות בכלל)

סיון, סתם רעיון שעלה לי למקרא הקטע שלך גם אני כרגע בסידורים אינסופיים וכותבת כאן רק לרגע..
את יכולה כמונו לשים סלסילה, (שבאופן כללי זה דבר נפלא) על הדלפק, ושם תרכזו את כל המכתבים\קבלות\דפים וכו... כשאין זמן למיין פשוט דוחפים לשם ופעם בשבוע או כשיש קצת זמן מידי פעם עוברים על הכל. אז אמנם זה לא סדר מופתי בתוך הסלסילה והרבה פעמים אני פשוט מגיעה הביתה וסתם זורקת לשם מה שיש לי ביד, אבל לפחות הדברים נמצאים בתוך הסלסלה ולא לאורך כל הדלפק שלך..
ורק לזכור לעבור על הסלסילה פעם בשבוע ואז גם לא מצטברים ניירות ומכתבים נשכחים.

לי יש במקום אחר בבית שידה קטנה עם מגרות שמעליו עומד הפקס, במגרות אני מניחה ניירת שצריך לעבור עליה בהמשך. מעל השידה ישנו לוח שעם גדול ועליו אני תולה חשבונות ומסמנת בטוש זוהר את התאריך האחרון לתשלום.
לי אין יומן אבל יש לוח שנה שבו ניתן לכתוב תזכורות לכל מני דברים.
ומאז שיש לי את הסידור הזה - הניירות לא מתפזרים ונאספים על השולחן בפינת האוכל.
נכון זה דורש מקום שלא לכל אחד יש, אפשר גם מדף עם סלסלות ומעליו לוח שעם ולוח שנה = מומלץ!

סיוון, הפטנט של הזבובית הוא לבחור לך משהו אחד (למשל הערימה עם דואר הזבל) וכמה פעמים ביום (או אפילו רק פעם אחת, אבל כל יום בשגרה קבועה) לעבור על הערימה ורק לזרוק. לא להתייחס למה שלא צריך לזרוק - אלא אם כן את מסוגלת - אלא רק לזרוק משם את מה שצריך לזרוק, עד שהטיימר מצלצל לאות שנגמרו חמש הדקות שלך שם.
תסתכלי על מה שהספקת לזרוק בחמש דקות, וכבר תרגישי יותר טוב.
את יכולה לשים טיימר על המקסימום (נגיד, אצלי יש אחד עם 99 דקות), וכל פעם שהוא מצפצף, להקדיש חמש דקות בלבד לזרוק דברים מערימה אחרת, לפי סבב קבוע.
ככה תראי קצת שינוי.
ובהדרגה עוד ועוד.
איך שומרים? כל יום חמש דקות. כל יום. בלי לפספס. לא תאמיני כמה רחוק מגיעים עם חמש דקות כל יום.

מדהים
הזבובית מדהימה אותי ,
היא ואתם לימדתם אותי איך להחזיק בית בצורה מופתית,בדיוק,בקלות ובעיקר בהרבה אהבה.
כמה קל לאנשים להיות "קורבנות" כמה קשה להיות מלכים (באדולינה)

איזה כייף! פתרתי את המוקש הכי מעצבן של הנקיון השבועי- האמבטיה.
תמיד התאכזבתי לראות, שאחרי כל הקרצופים והשפשופים לוקח לאמבטיה בדיוק יומיים לחזור למצב הרגיל שלה (מחוספסת עם כתמים חומים).
השתמשתי ברעיון של הFLYLADY אבל במקום מברשת וסבון - ספוג הפלא. בסוף המקלחת שלי אני עוברת איתו על האמבטיה. זה לוקח 20 שניות, והאמבטיה תמיד חלקה, מבריקה ונוצצת!
לוקח יומיים-שלושה להתרגל לפעולה הזאת, אבל כשמתרגלים - קשה לוותר עליה. ספוג הפלא נראה כמו סמרטוט אחרי שבוע, אבל זה לא מוריד מכושר הניקוי שלו. ממליצה לנסות!