פעוט לא רוצה לישון

[רוקדת_לאור_ירח*]

תשמעי קרוטונית
לא יודעת אם אנחם אותך אבל כמה רעיונות שעשויים לעזור:
קודם כל אני בשוק בהלם מ
בנאדם נורמלי לא אמור להאזין ל"שפן הקטן" בעשר בלילה ביום שישי
אם אנחנו לבד בבית ולא הרגע חזרנו מארוחה משפחתית פשוט אין, אין מצב של להיות מחוץ למיטה בשעה כזו. ישנה, ערה, לא מעניין אותי- קודם כל יש שעה בה הסבלנות שלי למצב של מחוץ למיטה היא אפסית.
היה שלב שהיא לא הסכימה להיכנס למיטה והיו מריבות ובכי כל ערב סביב זה. איך זה נפתר? את לא תאמיני (וגם כבר לא עושים את זה כל יום אבל עשינו איזו תקופה) אבל הצעתי לה לעשות "רכבת" מהחדר למיטה , כשאני עומדת מאחוריה ועושה "צ'יק צ'יק צ'יק" וכל כמה צעדים אנחנו עוצרות והיא צריכה להגיד "טו טו". פתאום היא ביקשה ללכת למיטה. מה שאני אומרת- לנסות להיות יצירתית כדי להכניס למיטה בשעה שנראית לך.

בכל מקרה גם אצלנו ההרדמה היא עניין קשה ובעייתי. נפתר רק אם אני נשכבת לידה וכמובן כמעט נרדמת או נרדמת. השיטה שלי היא לשים לעצמי שעון לשעה בערך אחרי שנכנסנו למיטה. לפעמים אני לא שמה שעון אם לא דחוף לי ובכל מקרה קמה באחת או חצות או שלוש ומתחילה לחיות. פיתרון שאני לא אוהבת אבל כרגע זה מה שיש. ניסיתי פתרונות אחרים אבל ממש ממש עייף אותי להתמודד אז ויתרתי. כשיהיו לי יותר כוחות אני מניחה שאשנה. לא תמיד אני מצליחה לקום, הערב למשל היה לי ממש קשה, אני שמה על נודניק את הסלולארי וככה גם אם בפעם הראשונה לא קמתי בשניה אני כן.

עוד דבר- בטח לקצץ בשעות שנ"צ. אני חופשי מתחילה לעשות רעש אחרי שעה וחצי. יש ימים שאני נותנת לה לישון יותר, למשל אתמול ידעתי שהיא הרוסה וגם בערב לקחתי בחשבון שאני מוכנה לחיות עם שינה מאוחרת יתר, אבל זה משהו שאני לוקחת בחשבון כשאני נותנת לה להתפרע עם השינה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הצעתי לה לעשות "רכבת" מהחדר למיטה , כשאני עומדת מאחוריה ועושה "צ'יק צ'יק צ'יק" וכל כמה צעדים אנחנו עוצרות והיא צריכה להגיד "טו טו".

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הצעתי לה לעשות "רכבת" מהחדר למיטה , כשאני עומדת מאחוריה ועושה "צ'יק צ'יק צ'יק" וכל כמה צעדים אנחנו עוצרות והיא צריכה להגיד "טו טו".

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הערב התמודדתי כך:

זכרתי בראש שני ערבים גרועים ביותר שהיו לנו השבוע, נקודות שפל שאני מחזירה את המפתחות אם אקלע אליהן באופן קבוע. וגם זכרתי שהיה לו שבוע מבולבל וקשה.
ויתרתי ביודעין על מאבקים בשתי חזיתות אחרות: טלוויזיה, ראה כמעט כמה שרצה, למרות שאני מאמינה שזה מזיק בתחום הזה לתת להם כמה שהם רוצים. בחלק מהזמן אפילו ביקש שאבוא לראות איתו, הייתי עם צלחת אוכל מול המחשב, עזבתי את המחשב ובאתי לראות איתו.
מאבק נוסף - אוכל. הבלגתי על בררנות שלו, סגרתי עם עצמי שלא נורא אם לא יאכל וכל זה. בסוף אכל טיפה מכל דבר.
ובנוסף היו אצלנו חברה עם ילד, והיתה קצת השתוללות, וסמכתי על זה שהוא עייף.

כל זה לא עזר כמובן
בתשע בערב עדיין היה לי ילד ער, מסתובב בסלון ואני שוטפת כלים. הייתי ממש עייפה וכבר תכננתי שאמשוך עוד קצת ואלך איתו לישון בתשע וחצי. ממש התכווננתי על זה. קצת אחרי זה היתה הפסקת חשמל ברחוב כולו, מה שיצר דרמה ובהלה קלה, אמא עם כל העשתונות שלה החזיקה לו ביד, הדליקה נרות בבית, הסבירה שהח שמל מקולקל וכל זה. אח"כ חזר החשמל, כבר לא הייתי כ"כ עייפה, סיימתי עם הכלים, הוא ביקש לשחק בקמח ואמרתי שמחר ישחק בקמח. ישב על הספה בסלון והתחיל לבכות, רוצה לשחק בקמח, בכי של תשישות. לקחתי אותו לפיפי ולישון, לקח עוד 20 דקות להירדם עם ציצי ואח"כ מים ואח"כ לשכב לידו. אבל נרדם - בעשר. הספקתי זמן לעצמי, מוזיקה של גדולים למען השם, וגם שעה עבודה ככה.

<מחר שנת צהריים 7 דקות מטכ"לי>

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הערב התמודדתי כך:

זכרתי בראש שני ערבים גרועים ביותר שהיו לנו השבוע, נקודות שפל שאני מחזירה את המפתחות אם אקלע אליהן באופן קבוע. וגם זכרתי שהיה לו שבוע מבולבל וקשה.
ויתרתי ביודעין על מאבקים בשתי חזיתות אחרות: טלוויזיה, ראה כמעט כמה שרצה, למרות שאני מאמינה שזה מזיק בתחום הזה לתת להם כמה שהם רוצים. בחלק מהזמן אפילו ביקש שאבוא לראות איתו, הייתי עם צלחת אוכל מול המחשב, עזבתי את המחשב ובאתי לראות איתו.
מאבק נוסף - אוכל. הבלגתי על בררנות שלו, סגרתי עם עצמי שלא נורא אם לא יאכל וכל זה. בסוף אכל טיפה מכל דבר.
ובנוסף היו אצלנו חברה עם ילד, והיתה קצת השתוללות, וסמכתי על זה שהוא עייף.

כל זה לא עזר כמובן
בתשע בערב עדיין היה לי ילד ער, מסתובב בסלון ואני שוטפת כלים. הייתי ממש עייפה וכבר תכננתי שאמשוך עוד קצת ואלך איתו לישון בתשע וחצי. ממש התכווננתי על זה. קצת אחרי זה היתה הפסקת חשמל ברחוב כולו, מה שיצר דרמה ובהלה קלה, אמא עם כל העשתונות שלה החזיקה לו ביד, הדליקה נרות בבית, הסבירה שהח שמל מקולקל וכל זה. אח"כ חזר החשמל, כבר לא הייתי כ"כ עייפה, סיימתי עם הכלים, הוא ביקש לשחק בקמח ואמרתי שמחר ישחק בקמח. ישב על הספה בסלון והתחיל לבכות, רוצה לשחק בקמח, בכי של תשישות. לקחתי אותו לפיפי ולישון, לקח עוד 20 דקות להירדם עם ציצי ואח"כ מים ואח"כ לשכב לידו. אבל נרדם - בעשר. הספקתי זמן לעצמי, מוזיקה של גדולים למען השם, וגם שעה עבודה ככה.

<מחר שנת צהריים 7 דקות מטכ"לי>

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

פשוט אין, אין מצב של להיות מחוץ למיטה בשעה כזו. ישנה, ערה, לא מעניין אותי
נו, אבל איך? אין לי דרך להשאיר אותו במיטה אם אני לא לידו. אז אם כבר להיות ליד ילד ער, מעדיפה בסלון המואר ולא "בקבר החשוך" כפי שניסחה פעם תמר מתחילה .

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

פשוט אין, אין מצב של להיות מחוץ למיטה בשעה כזו. ישנה, ערה, לא מעניין אותי
נו, אבל איך? אין לי דרך להשאיר אותו במיטה אם אני לא לידו. אז אם כבר להיות ליד ילד ער, מעדיפה בסלון המואר ולא "בקבר החשוך" כפי שניסחה פעם תמר מתחילה .

[ירח_לבן*]

אז אם כבר להיות ליד ילד ער, מעדיפה בסלון המואר ולא "בקבר החשוך"
P-:
אלא אם את מחליטה שזמנית זו ה'מערכה' עליה את נלחמת. ואז כן להיות איתו בחושך, אבל לא בהכרח איתו במיטה. הוא במיטה שלו, בחושך יכול לשחק לקשקש וכו, ואת יושבת וכמו שמישהו הציעה פה נדמה לי קוראת ספר עם אור קטן. הדגש הוא על כך שבשעה הזו נגמרים המשחקים והדיבורים וזה זמן מיטה.
אני באופן אישי לא מאמינה בקיצוץ מאסיבי של שנצ, בכל אופן אצלנו אני מרגישה שהיא ממש זקוקה לזה. אני כן משתדלת להקפיד שהיא לא תישן עד אחרי16:30-17:00.
גם אצלנו ה'מאבק' העיקרי עכשו הוא על להכנס למיטה אבל כמו שכתבה רוקדת, זה מאבק יחסית סימפטי, שנעשה בחיוך ובמשחק, אבל מתוך החלטה ברורה שלי שצריך להכנס למיטה (אלא אם כן אבא שלה בא בדיוק ברגע הזה, בשעה 21:00 בערב ומחליט לשחק איתה בקוביות \-:
גם אצלנו השעה שלה יחסית מאוחרת (נרדמת סביבות 9:30-10:00), אבל אני מרגישה שזה בעיקר תלוי בי, ואם אתאמץ להכניס אותה למיטה מוקדם יותר זה יעבוד.
אבל, כל טקס השינה נהיה פשוט כיף ונעים. מרגע שהיא במיטה, בוחרת סיפור אחד עד שלושה גג (תמיד מנסה לסחוט 'עוד סיפור' מקווה שלא תצא עורכת דין בסוף), ואז: מי יסגור את האור? אמא או את? (נראה לי שההשתתפות הפעילה שלה בכיבוי האור גם עוזרת), ואז פיפי אחרון בשירותים (אם יש עוד אחכ - סיר. בתגובה לנסיון למשוך זמן עם 'עוד פיפי בשירותים' ועוד ועוד, וכל אחד כזה זה לצאת לאור והזדמנות חדשה למשוך עוד קצת), חוזרים למיטה, נשיקה, שמיכה, בקבוק מים, וזהו. את השאר היא עושה לבד! לרב כשאני מחוץ לחדר. מי שמכיר את הסטוריית השינה שלנו יודע שזה על גבול המדע בדיוני.
בהצלחה

[ירח_לבן*]

אז אם כבר להיות ליד ילד ער, מעדיפה בסלון המואר ולא "בקבר החשוך"
P-:
אלא אם את מחליטה שזמנית זו ה'מערכה' עליה את נלחמת. ואז כן להיות איתו בחושך, אבל לא בהכרח איתו במיטה. הוא במיטה שלו, בחושך יכול לשחק לקשקש וכו, ואת יושבת וכמו שמישהו הציעה פה נדמה לי קוראת ספר עם אור קטן. הדגש הוא על כך שבשעה הזו נגמרים המשחקים והדיבורים וזה זמן מיטה.
אני באופן אישי לא מאמינה בקיצוץ מאסיבי של שנצ, בכל אופן אצלנו אני מרגישה שהיא ממש זקוקה לזה. אני כן משתדלת להקפיד שהיא לא תישן עד אחרי16:30-17:00.
גם אצלנו ה'מאבק' העיקרי עכשו הוא על להכנס למיטה אבל כמו שכתבה רוקדת, זה מאבק יחסית סימפטי, שנעשה בחיוך ובמשחק, אבל מתוך החלטה ברורה שלי שצריך להכנס למיטה (אלא אם כן אבא שלה בא בדיוק ברגע הזה, בשעה 21:00 בערב ומחליט לשחק איתה בקוביות \-:
גם אצלנו השעה שלה יחסית מאוחרת (נרדמת סביבות 9:30-10:00), אבל אני מרגישה שזה בעיקר תלוי בי, ואם אתאמץ להכניס אותה למיטה מוקדם יותר זה יעבוד.
אבל, כל טקס השינה נהיה פשוט כיף ונעים. מרגע שהיא במיטה, בוחרת סיפור אחד עד שלושה גג (תמיד מנסה לסחוט 'עוד סיפור' מקווה שלא תצא עורכת דין בסוף), ואז: מי יסגור את האור? אמא או את? (נראה לי שההשתתפות הפעילה שלה בכיבוי האור גם עוזרת), ואז פיפי אחרון בשירותים (אם יש עוד אחכ - סיר. בתגובה לנסיון למשוך זמן עם 'עוד פיפי בשירותים' ועוד ועוד, וכל אחד כזה זה לצאת לאור והזדמנות חדשה למשוך עוד קצת), חוזרים למיטה, נשיקה, שמיכה, בקבוק מים, וזהו. את השאר היא עושה לבד! לרב כשאני מחוץ לחדר. מי שמכיר את הסטוריית השינה שלנו יודע שזה על גבול המדע בדיוני.
בהצלחה

[חני_תה*]

בגלל שהיא כל כך עייפה כל הזמן מחוסר שינה מצטבר אז היא לא רוצה ללכת ברגל כשיוצאים מן הבית.
אני פשוט נקרעת כשרואה אותה יושבת יום שלם (כשאנחנו מחוץ לבית) בתוך העגלה, עיניים בוהות מעייפות.
וכשמגיעים הביתה כל המרץ חוזר והיא משתוללת, רוקדת, קופצת כאילו לא היתה עייפה מעולם. אני מגלה כמה היא עייפה רק כשאני עושה משהו טיפשי שלא מתאים לה (כמו לשבת על הכרית הצהובה שהיא החליטה שהיא שלה בלבד) ואז היא נכנסת לבכי הסטרי לא פרופורציונאלי.
החלטתי לצאת מהבית רק עם מנשא (בתיק) ולהכריח אותה ללכת. כך היא תוציא אנרגיה ותהיה עייפה כמו כל ילד בריא. אם היא לא תסכים ללכת ברגל אז אדע שהיא עייפה מידי להיות מחוץ לבית ואסחוב אותה במנשא (היא על הגב והתינוק מקדימה, הוא במילא תלוי עלי כל הזמן) הביתה, ואשכיב אותה לישון.
נראה אם זה יעבוד.
ואני חושבת ששנת צהריים היא חשובה מאד (אבל באמת כדאי לקום בשעה סבירה ולא בערב). מניסיוני, ככל שיש לה יותר שעות שינה בלילה, כך תלך לישון יותר בקלות במשך היום ובלילה הבא. כאילו שכשהיא משלימה שעות היא יותר רגועה ולכן מצליחה ללכת לישון יותר מוקדם ולקום יותר מאוחר.

[חני_תה*]

בגלל שהיא כל כך עייפה כל הזמן מחוסר שינה מצטבר אז היא לא רוצה ללכת ברגל כשיוצאים מן הבית.
אני פשוט נקרעת כשרואה אותה יושבת יום שלם (כשאנחנו מחוץ לבית) בתוך העגלה, עיניים בוהות מעייפות.
וכשמגיעים הביתה כל המרץ חוזר והיא משתוללת, רוקדת, קופצת כאילו לא היתה עייפה מעולם. אני מגלה כמה היא עייפה רק כשאני עושה משהו טיפשי שלא מתאים לה (כמו לשבת על הכרית הצהובה שהיא החליטה שהיא שלה בלבד) ואז היא נכנסת לבכי הסטרי לא פרופורציונאלי.
החלטתי לצאת מהבית רק עם מנשא (בתיק) ולהכריח אותה ללכת. כך היא תוציא אנרגיה ותהיה עייפה כמו כל ילד בריא. אם היא לא תסכים ללכת ברגל אז אדע שהיא עייפה מידי להיות מחוץ לבית ואסחוב אותה במנשא (היא על הגב והתינוק מקדימה, הוא במילא תלוי עלי כל הזמן) הביתה, ואשכיב אותה לישון.
נראה אם זה יעבוד.
ואני חושבת ששנת צהריים היא חשובה מאד (אבל באמת כדאי לקום בשעה סבירה ולא בערב). מניסיוני, ככל שיש לה יותר שעות שינה בלילה, כך תלך לישון יותר בקלות במשך היום ובלילה הבא. כאילו שכשהיא משלימה שעות היא יותר רגועה ולכן מצליחה ללכת לישון יותר מוקדם ולקום יותר מאוחר.

[אמא_ללי*]

אלא אם את מחליטה שזמנית זו ה'מערכה' עליה את נלחמת. ואז כן להיות איתו בחושך, אבל לא בהכרח איתו במיטה. הוא במיטה שלו, בחושך יכול לשחק לקשקש וכו, ואת יושבת וכמו שמישהו הציעה פה נדמה לי קוראת ספר עם אור קטן. הדגש הוא על כך שבשעה הזו נגמרים המשחקים והדיבורים וזה זמן מיטה.
הבעיה היא, אצלנו לפחות, שאם היא לא מוכנה לישון, השלב הזה יכול להימשך גם שעה וחצי או יותר, וממש לא ברור לי שזה מוביל לאנשהו. לפעמים יש לי תחושה שיש לה שעון ביולוגי משל עצמה שהוא כל כך ברור, ושעד שהיא לא בשלה לשינה פשוט אין לי סיכוי, ואני סתם "שורפת" את כל הערב שלי על ניסיונות הרדמה. מייאש למדי.
יש תקופות שזה הולך מאד בקלות, ויש תקופות שפשוט לוקח לה שעות להירדם, והיא יכולה להגיע עד שעות נורא מאוחרות בלילה, ואחר כך כמובן כל הבוקר מתחיל מאוחר וכולי וכולי. והחוויה שלי היא שזה ממש לא קשור לאיך שאנחנו מתנהגים איתה, אלא פשוט לכל מיני דברים שעוברים עליה (תקופות טובות יותר ופחות, סוערות יותר ופחות).
יש משהו שאפשר לעשות? או שהדבר הכי טוב לעשות זה פשוט להשלים עם זה ולהרפות? אני מרגישה שאנחנו כזוג, וגם אני בעצמי, כל כך צריכים את הזמן הזה בערב לסגור את היום רק שנינו, ובקרוב גם תצטרף תינוקת חדשה לחגיגה...
ועוד משהו - שיש לה שעות כמו לאבא שלה. היא יכולה להיות שפוכה מפורקת בסביבות 6-7 בערב, אבל אחר כך היא פשוט מתעוררת לחיים חדשים, נהיית כולה מבסוטית וערנית אחרי האמבטיה ויכולה להתרוצץ ולשחק עוד שעתיים כמו כלום (סוג האנרגיות שלי יכולות להיות רק בבוקר). אוף.

[אמא_ללי*]

אלא אם את מחליטה שזמנית זו ה'מערכה' עליה את נלחמת. ואז כן להיות איתו בחושך, אבל לא בהכרח איתו במיטה. הוא במיטה שלו, בחושך יכול לשחק לקשקש וכו, ואת יושבת וכמו שמישהו הציעה פה נדמה לי קוראת ספר עם אור קטן. הדגש הוא על כך שבשעה הזו נגמרים המשחקים והדיבורים וזה זמן מיטה.
הבעיה היא, אצלנו לפחות, שאם היא לא מוכנה לישון, השלב הזה יכול להימשך גם שעה וחצי או יותר, וממש לא ברור לי שזה מוביל לאנשהו. לפעמים יש לי תחושה שיש לה שעון ביולוגי משל עצמה שהוא כל כך ברור, ושעד שהיא לא בשלה לשינה פשוט אין לי סיכוי, ואני סתם "שורפת" את כל הערב שלי על ניסיונות הרדמה. מייאש למדי.
יש תקופות שזה הולך מאד בקלות, ויש תקופות שפשוט לוקח לה שעות להירדם, והיא יכולה להגיע עד שעות נורא מאוחרות בלילה, ואחר כך כמובן כל הבוקר מתחיל מאוחר וכולי וכולי. והחוויה שלי היא שזה ממש לא קשור לאיך שאנחנו מתנהגים איתה, אלא פשוט לכל מיני דברים שעוברים עליה (תקופות טובות יותר ופחות, סוערות יותר ופחות).
יש משהו שאפשר לעשות? או שהדבר הכי טוב לעשות זה פשוט להשלים עם זה ולהרפות? אני מרגישה שאנחנו כזוג, וגם אני בעצמי, כל כך צריכים את הזמן הזה בערב לסגור את היום רק שנינו, ובקרוב גם תצטרף תינוקת חדשה לחגיגה...
ועוד משהו - שיש לה שעות כמו לאבא שלה. היא יכולה להיות שפוכה מפורקת בסביבות 6-7 בערב, אבל אחר כך היא פשוט מתעוררת לחיים חדשים, נהיית כולה מבסוטית וערנית אחרי האמבטיה ויכולה להתרוצץ ולשחק עוד שעתיים כמו כלום (סוג האנרגיות שלי יכולות להיות רק בבוקר). אוף.

[ירח_לבן*]

נהיית כולה מבסוטית וערנית אחרי האמבטיה
אולי פה יש משהו. גם אצלנו האמבטיה מעוררת אותה. אולי אפשר לעשות את האמבטיה הרבה יותר מוקדם (כן, כן, לפני ארוחת הערב...).
דבר נוסף - אני יכולה להעיד על עצמנו - אני לא מרגישה שזה עניין של שעון ביולוגי (היא יכולה להיות שפוכה מפורקת בסביבות 6-7 בערב ), וגם שמתי לב שאין קשר בין רמת האנרגיה שלה בערב לבין העייפות שלה והיכולת שלה להרדם. לפעמים אפילו הפוך. מרב שהיא עייפה היא נכנסת ל'היפר' ומשתוללת בכל הבית. העניין אצלנו הוא להבהיר שעכשו הגיע הזמן לישון. ולמרות המחאות ונסיונות ההתחמקות המרשימים - להגיע למצב שהיא במיטה ב20:30, גג 21:00.

השלב הזה יכול להימשך גם שעה וחצי או יותר
איזה שלב? שהיא שוכבת במיטה לבד והאור סגור??
או כשהיא משחקת איתך, ונכנסת איתך למו"מ וכו'?

"שורפת" את כל הערב שלי על ניסיונות הרדמה
ושוב, מה שעבד אצלנו זה שהחלטתי לותר על 'נסיונות הרדמה' ולהעביר את האחריות על ההרדמות אליה, מתוך הבנה שאני לא באמת עוזרת לה להרדם, אלא רק מחזקת את מחשבת השוא שהמפתח להרדמות נמצא אצלי, ובכך בעצם מפריעה לה למצוא את המפתח בעצמה.
אז אני נמצאת שם בשבילה ונוכחת שלא כמו בשיטת ה5 ד'. אבל מצד שני, כמו שכתבתי זה היה תהליך קשה מאד מייסר וארוך כי הניתוק הפיזי ממני שלא היתה רגילה אליו נחווה על ידה מן הסתם כמשהו מאד מאיים. יכולתי לעשות את זה רק כי המצב אצלנו היה ככ קשה שכל פעם שחשבתי להשבר נזכרתי באופציה של חזרה לעבר והתאוששתי.

מה שמדהים הוא שבאמת ממצב של עירנות מוחלטת ופראית, ברגע שאנחנו במיטה ואחרי הטקסים - היא נרגעת ככ מהר ועוברת לmode של שינה. זה פשוט לא להאמין.

[ירח_לבן*]

נהיית כולה מבסוטית וערנית אחרי האמבטיה
אולי פה יש משהו. גם אצלנו האמבטיה מעוררת אותה. אולי אפשר לעשות את האמבטיה הרבה יותר מוקדם (כן, כן, לפני ארוחת הערב...).
דבר נוסף - אני יכולה להעיד על עצמנו - אני לא מרגישה שזה עניין של שעון ביולוגי (היא יכולה להיות שפוכה מפורקת בסביבות 6-7 בערב ), וגם שמתי לב שאין קשר בין רמת האנרגיה שלה בערב לבין העייפות שלה והיכולת שלה להרדם. לפעמים אפילו הפוך. מרב שהיא עייפה היא נכנסת ל'היפר' ומשתוללת בכל הבית. העניין אצלנו הוא להבהיר שעכשו הגיע הזמן לישון. ולמרות המחאות ונסיונות ההתחמקות המרשימים - להגיע למצב שהיא במיטה ב20:30, גג 21:00.

השלב הזה יכול להימשך גם שעה וחצי או יותר
איזה שלב? שהיא שוכבת במיטה לבד והאור סגור??
או כשהיא משחקת איתך, ונכנסת איתך למו"מ וכו'?

"שורפת" את כל הערב שלי על ניסיונות הרדמה
ושוב, מה שעבד אצלנו זה שהחלטתי לותר על 'נסיונות הרדמה' ולהעביר את האחריות על ההרדמות אליה, מתוך הבנה שאני לא באמת עוזרת לה להרדם, אלא רק מחזקת את מחשבת השוא שהמפתח להרדמות נמצא אצלי, ובכך בעצם מפריעה לה למצוא את המפתח בעצמה.
אז אני נמצאת שם בשבילה ונוכחת שלא כמו בשיטת ה5 ד'. אבל מצד שני, כמו שכתבתי זה היה תהליך קשה מאד מייסר וארוך כי הניתוק הפיזי ממני שלא היתה רגילה אליו נחווה על ידה מן הסתם כמשהו מאד מאיים. יכולתי לעשות את זה רק כי המצב אצלנו היה ככ קשה שכל פעם שחשבתי להשבר נזכרתי באופציה של חזרה לעבר והתאוששתי.

מה שמדהים הוא שבאמת ממצב של עירנות מוחלטת ופראית, ברגע שאנחנו במיטה ואחרי הטקסים - היא נרגעת ככ מהר ועוברת לmode של שינה. זה פשוט לא להאמין.

[אמא_ללי*]

אמבטיה לפני האוכל לא ישים כרגע - בעלי חוזר רק בזמן לארוחת ערב, ואני לא מסוגלת פיסית לעשות לה אמבטיה לבד (שבוע 28 + בקע במפשעה, נמנעת מלהרים אותה עד כמה שאפשר).
אם היא לא עייפה היא מסוגלת לשכב גם שעה (או יותר) במיטה שלה, בחושך, ולזמר, לדבר, לדקלם, לבעוט בקיר, וכך עד בלי די. אם היא כן עייפה היא יכולה פשוט בשנייה לעצום עיניים ולהירדם.
מה שכן, אתמול דיברנו (בלילה בלילה, אחרי שהיא סוף סוף נרדמה), והגענו למסקנה שאחד הדברים שיכולים לעזור הוא לקום כולנו בשעה קבועה ומוקדמת (יחסית אלינו), כי עד עכשיו אנחנו פשוט די ביקיצה טבעית מאוחרת למדי, מה שבאופן טבעי גם מאריך את היום אל תוך הלילה. וגם אם היא בהתחלה תקום מאוחר יותר, אני מאמינה שאם הפעילות בבית תתחיל אז היא תתאים את עצמה לשעות, ואז גם תהיה עייפה מוקדם יותר בערב.
ננסה ונראה, מקווה שנצליח לעמוד בזה....

[אמא_ללי*]

אמבטיה לפני האוכל לא ישים כרגע - בעלי חוזר רק בזמן לארוחת ערב, ואני לא מסוגלת פיסית לעשות לה אמבטיה לבד (שבוע 28 + בקע במפשעה, נמנעת מלהרים אותה עד כמה שאפשר).
אם היא לא עייפה היא מסוגלת לשכב גם שעה (או יותר) במיטה שלה, בחושך, ולזמר, לדבר, לדקלם, לבעוט בקיר, וכך עד בלי די. אם היא כן עייפה היא יכולה פשוט בשנייה לעצום עיניים ולהירדם.
מה שכן, אתמול דיברנו (בלילה בלילה, אחרי שהיא סוף סוף נרדמה), והגענו למסקנה שאחד הדברים שיכולים לעזור הוא לקום כולנו בשעה קבועה ומוקדמת (יחסית אלינו), כי עד עכשיו אנחנו פשוט די ביקיצה טבעית מאוחרת למדי, מה שבאופן טבעי גם מאריך את היום אל תוך הלילה. וגם אם היא בהתחלה תקום מאוחר יותר, אני מאמינה שאם הפעילות בבית תתחיל אז היא תתאים את עצמה לשעות, ואז גם תהיה עייפה מוקדם יותר בערב.
ננסה ונראה, מקווה שנצליח לעמוד בזה....

[רוקדת_לאור_ירח*]

נו, אבל איך? אין לי דרך להשאיר אותו במיטה אם אני לא לידו. אז אם כבר להיות ליד ילד ער, מעדיפה בסלון המואר ולא "בקבר החשוך"
להירדם ולהיכנס לאוירה של שינה לוקח להם זמן, לפעמים יותר לפעמים פחות. אם יש אורות, מוסיקה ורעש, הם עשויים להיות מותשים אך לא לישון ושעדיין לוקח להם זמן להירדם אחר כך. אנייודעת שאם אנחנו חוזרות נניח מארוחת ראש השנה בעשר וחצי, למרות שמאוחר ולמרות שהיא בטוח עייפה, יקח עוד שעה להירדם. ככה זה, אדרנלין.
לכן, בימים רגילים בבית, יש טקס קבוע, סדר פחות או יותר של הדברים (לפעמים אנחנו מתווכחות עליו ולפעמים הוא משתנה, אבל יש פעולות קבועות) וכשהיתה בעיה ספציפית של הכניס למיטה לקח כמה פעמים של צרחות עד שהגעתי לרעיון המבריק של הרכבת.
בכל מקרה בהחלט היתה תקופה שלקח לה להירדם שעה. אז מה? מבחינתי היא ידעה שבשעה הזו היא במיטה.

לצערי כן יש הרגל של סיפורים במיטה (כאלה שאני מספרת מהראש, יש כמה קבועים ואני צריכה לספר כל אחד מהם איזה שמונה פעמים עד שאני נרדמת תוך כדי שאני מספרת). לפעמים אני אומרת שעכשיו ישנים ולא מדברים, אחרי מכסת הסיפורים. בכל מקרה זה הרגל שעם הזמן עזר לזה שהיא בכל זאת תירדם יותר מהר ועם פחות בלגן ובכי.
לעיתים היא מנסה- אני רוצה לשחק. אני מראש לוקחת בחשבון את הויכוחים או הבקשות האלה ומתנה כבר במשחק הראשון- משחק אחרון ודי. אז גם אם היו שניים באיזשהו שלב ישסוף.
זה מכריח אותי להכניס לטקס שינה מוקדם וזה לא תמיד נוח. יש ימים שאני יודעת שהשינה תידחה בגלל שאכלנו קצת יותר מאוחר. יש לי עכשיו הסכם איתה שאמבטיה זה יום כן יום לא (כבר לא קיץ ולא מזיעים כל כך) היא מבחינתה רוצה כל יום, אבל לי זה מאפשר שאם יש יום שלא מתאים לי כי מאוחר אז אפשר לדלג זמן ויכוח יוצא יותר קצר מאמבטיה...

יש לנו עניינים אחרים לא סגורים עם השינה אבל לא בטוחה שהם מתאימים לדף הזה. בכל מקרה זמן ארוחת ערב זה הזמן האחרון שהייתי מאפשרת מוסיקה בבית(אלא אם כן זה משהו מאד שקט שאת בחרת), זה שוב דבר שמעיר ומכניס אוירה הפוכה ממה שאת רוצה. אני יודעת שאת לא מתחברת לחינוך אנתרופוסופי, אבל אצלנו בבית, כששואלים על השמש אז היא הלכה לישון כי היא עבדה קשה כל היום ועכשיו היא נחה וזה עוזר יותר לקבל את העניין שבלילה כולם נחים וישנים.

[רוקדת_לאור_ירח*]

נו, אבל איך? אין לי דרך להשאיר אותו במיטה אם אני לא לידו. אז אם כבר להיות ליד ילד ער, מעדיפה בסלון המואר ולא "בקבר החשוך"
להירדם ולהיכנס לאוירה של שינה לוקח להם זמן, לפעמים יותר לפעמים פחות. אם יש אורות, מוסיקה ורעש, הם עשויים להיות מותשים אך לא לישון ושעדיין לוקח להם זמן להירדם אחר כך. אנייודעת שאם אנחנו חוזרות נניח מארוחת ראש השנה בעשר וחצי, למרות שמאוחר ולמרות שהיא בטוח עייפה, יקח עוד שעה להירדם. ככה זה, אדרנלין.
לכן, בימים רגילים בבית, יש טקס קבוע, סדר פחות או יותר של הדברים (לפעמים אנחנו מתווכחות עליו ולפעמים הוא משתנה, אבל יש פעולות קבועות) וכשהיתה בעיה ספציפית של הכניס למיטה לקח כמה פעמים של צרחות עד שהגעתי לרעיון המבריק של הרכבת.
בכל מקרה בהחלט היתה תקופה שלקח לה להירדם שעה. אז מה? מבחינתי היא ידעה שבשעה הזו היא במיטה.

לצערי כן יש הרגל של סיפורים במיטה (כאלה שאני מספרת מהראש, יש כמה קבועים ואני צריכה לספר כל אחד מהם איזה שמונה פעמים עד שאני נרדמת תוך כדי שאני מספרת). לפעמים אני אומרת שעכשיו ישנים ולא מדברים, אחרי מכסת הסיפורים. בכל מקרה זה הרגל שעם הזמן עזר לזה שהיא בכל זאת תירדם יותר מהר ועם פחות בלגן ובכי.
לעיתים היא מנסה- אני רוצה לשחק. אני מראש לוקחת בחשבון את הויכוחים או הבקשות האלה ומתנה כבר במשחק הראשון- משחק אחרון ודי. אז גם אם היו שניים באיזשהו שלב ישסוף.
זה מכריח אותי להכניס לטקס שינה מוקדם וזה לא תמיד נוח. יש ימים שאני יודעת שהשינה תידחה בגלל שאכלנו קצת יותר מאוחר. יש לי עכשיו הסכם איתה שאמבטיה זה יום כן יום לא (כבר לא קיץ ולא מזיעים כל כך) היא מבחינתה רוצה כל יום, אבל לי זה מאפשר שאם יש יום שלא מתאים לי כי מאוחר אז אפשר לדלג זמן ויכוח יוצא יותר קצר מאמבטיה...

יש לנו עניינים אחרים לא סגורים עם השינה אבל לא בטוחה שהם מתאימים לדף הזה. בכל מקרה זמן ארוחת ערב זה הזמן האחרון שהייתי מאפשרת מוסיקה בבית(אלא אם כן זה משהו מאד שקט שאת בחרת), זה שוב דבר שמעיר ומכניס אוירה הפוכה ממה שאת רוצה. אני יודעת שאת לא מתחברת לחינוך אנתרופוסופי, אבל אצלנו בבית, כששואלים על השמש אז היא הלכה לישון כי היא עבדה קשה כל היום ועכשיו היא נחה וזה עוזר יותר לקבל את העניין שבלילה כולם נחים וישנים.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

זמן ארוחת ערב זה הזמן האחרון שהייתי מאפשרת מוסיקה בבית
לגמרי. כך אני גם עושה בד"כ. אבל באותו מקרה מטורף הייתי חייבת לעבוד, דברים דחופים עם פיגור שהצטבר, והדרך היחידה לשמור אותו הרחק מהמחשב שלא יפריע, היתה לחבר אותו למערכת. .
בימים האחרונים היתה שלווה יחסית - יום אחד השלמתי עם המצב, הוא היה מאוד ערני ומשך עד עשר והלכנו לישון יחד (קמתי בחמש ועבדתי...). יומיים אחרים נרדם בשעה שלו בלי בעיה. כל יום מביא משהו אחר.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

זמן ארוחת ערב זה הזמן האחרון שהייתי מאפשרת מוסיקה בבית
לגמרי. כך אני גם עושה בד"כ. אבל באותו מקרה מטורף הייתי חייבת לעבוד, דברים דחופים עם פיגור שהצטבר, והדרך היחידה לשמור אותו הרחק מהמחשב שלא יפריע, היתה לחבר אותו למערכת. .
בימים האחרונים היתה שלווה יחסית - יום אחד השלמתי עם המצב, הוא היה מאוד ערני ומשך עד עשר והלכנו לישון יחד (קמתי בחמש ועבדתי...). יומיים אחרים נרדם בשעה שלו בלי בעיה. כל יום מביא משהו אחר.

[רוקדת_לאור_ירח*]

כל יום מביא משהו אחר
זה מאד תלוי בילד כמובן, אבל בתחושה שלי (והילדה הפרטית שלי) מאד זקוקים לסדר בגילאים האלה.
בקשר לחד פעמי- מבינה אותך מאד, מצד שני אצלי המושג חד פעמי מקבל אחרי אותה פעם מימד של דרישה קולנית ועקשנית שיקרה שוב ושוב ושוב. לכן אני משתדלת להית מאד זהירה בפתרונות חד פעמיים מסוג זה, מאחר והמונח לא קיים אצלנו, או לפחות לא ההכרה בקיומו.

[רוקדת_לאור_ירח*]

כל יום מביא משהו אחר
זה מאד תלוי בילד כמובן, אבל בתחושה שלי (והילדה הפרטית שלי) מאד זקוקים לסדר בגילאים האלה.
בקשר לחד פעמי- מבינה אותך מאד, מצד שני אצלי המושג חד פעמי מקבל אחרי אותה פעם מימד של דרישה קולנית ועקשנית שיקרה שוב ושוב ושוב. לכן אני משתדלת להית מאד זהירה בפתרונות חד פעמיים מסוג זה, מאחר והמונח לא קיים אצלנו, או לפחות לא ההכרה בקיומו.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

טוב, עשיתי (עשינו) את זה.
בעקבות שיחה נוקבת עם תמר מתחילה ו אמא של שפן שעשו לי intervention השתכנעתי שעדיף בתחום הזה, לקבוע גבולות מראש בצורה רגועה, על פני "לזרום" מתוך אילוץ ולהשתגע מזה ולהוציא את זה על הילד.

<אגב, לא השתכנעתי ש"זה לטובתו להירדם לבד", לא השתכנעתי שזה שלב התפתחותי. אבל כן יודעת שהוא כבר מזמן לא חייב ציצי בשביל להירדם, ושכל ההתעקשות להירדם רק כשאני הולכת לישון, לא סתם מפריעה לי אלא מזיקה לשנינו כמערכת משפחתית של אמא וילד (ולא שני מבוגרים או שני ילדים).>

המשימה היתה: 1. להפריד הנקה מהרדמה 2. להבהיר שהוא הולך לישון בשעה שלו, ואני לא 3. לעשות את זה ברגוע.

אמרתי לו בצהריים שהמצב הקיים מאוד מפריע לי. הודעתי לו (כמה פעמים, בתיאור מפורט) שבערב הוא יקבל "ציצי עד 3" (=יניקה קצרצרונת), ואח"כ ישכב, אני אשב לידו ואקרא ספר עד שהוא יירדם.
אמר שזה נראה לו, אבל בזמן אמת הוא מחה בקול, ליתר דיוק בכה, כרבע שעה או עשרים דקות. באורח פלא ובשונה מפעמים קודמות נשארתי מאוד רגועה ולא כועסת - חשבתי לעצמי, ציצי הוא קיבל הרגע, ואני לידו, מנחמת ומלטפת אותו - אין מה לעשות יותר מזה. מדי פעם רצה לקום ואני החזרתי אותו למקומו ברגישות ובנחישות. בכה ובסוף נרדם.
היום - יום אינטנסיבי מאוד והוא לא ישן בצהרים - זה היה כמה יבבות חלושות של 5 דקות. נרדם.
אגב, אתמול המנטרה של הבכי היתה "לקום, לקום". היום היא היתה "תשני איתי, תשני , תשני" (כשאני יושבת לידו על המיטה ואוחזת בידו..).

אני מניחה שהגענו לשלב חדש.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

טוב, עשיתי (עשינו) את זה.
בעקבות שיחה נוקבת עם תמר מתחילה ו אמא של שפן שעשו לי intervention השתכנעתי שעדיף בתחום הזה, לקבוע גבולות מראש בצורה רגועה, על פני "לזרום" מתוך אילוץ ולהשתגע מזה ולהוציא את זה על הילד.

<אגב, לא השתכנעתי ש"זה לטובתו להירדם לבד", לא השתכנעתי שזה שלב התפתחותי. אבל כן יודעת שהוא כבר מזמן לא חייב ציצי בשביל להירדם, ושכל ההתעקשות להירדם רק כשאני הולכת לישון, לא סתם מפריעה לי אלא מזיקה לשנינו כמערכת משפחתית של אמא וילד (ולא שני מבוגרים או שני ילדים).>

המשימה היתה: 1. להפריד הנקה מהרדמה 2. להבהיר שהוא הולך לישון בשעה שלו, ואני לא 3. לעשות את זה ברגוע.

אמרתי לו בצהריים שהמצב הקיים מאוד מפריע לי. הודעתי לו (כמה פעמים, בתיאור מפורט) שבערב הוא יקבל "ציצי עד 3" (=יניקה קצרצרונת), ואח"כ ישכב, אני אשב לידו ואקרא ספר עד שהוא יירדם.
אמר שזה נראה לו, אבל בזמן אמת הוא מחה בקול, ליתר דיוק בכה, כרבע שעה או עשרים דקות. באורח פלא ובשונה מפעמים קודמות נשארתי מאוד רגועה ולא כועסת - חשבתי לעצמי, ציצי הוא קיבל הרגע, ואני לידו, מנחמת ומלטפת אותו - אין מה לעשות יותר מזה. מדי פעם רצה לקום ואני החזרתי אותו למקומו ברגישות ובנחישות. בכה ובסוף נרדם.
היום - יום אינטנסיבי מאוד והוא לא ישן בצהרים - זה היה כמה יבבות חלושות של 5 דקות. נרדם.
אגב, אתמול המנטרה של הבכי היתה "לקום, לקום". היום היא היתה "תשני איתי, תשני , תשני" (כשאני יושבת לידו על המיטה ואוחזת בידו..).

אני מניחה שהגענו לשלב חדש.

[מיצי_החתולה*]

כמו תמיד, כשהשינוי בה מבפנים, מוצאים את תעצומות הנפש להישאר רגועים אל מול הבכי, להכיל אותו, ולעבור הלאה.
מאחלת הרדמות מהירות ולילות שקטים ורוויי שינה.

לצערי כן יש הרגל של סיפורים במיטה רוקדת, אני לא חושבת שזה הרגל רע בהכרח, אבל הייתי קובעת גבול ברור מאוד מבחינת כמות הסיפורים, אם זה אחד או חמישה, כמה שתחליטי, ושאחריהם הולכים לישון. אצלי כל עניין ה"עכשיו ישנים, נדבר בבוקר" נעשה קל יותר כשהתחלתי לקחת איתי ספר.

[מיצי_החתולה*]

כמו תמיד, כשהשינוי בה מבפנים, מוצאים את תעצומות הנפש להישאר רגועים אל מול הבכי, להכיל אותו, ולעבור הלאה.
מאחלת הרדמות מהירות ולילות שקטים ורוויי שינה.

לצערי כן יש הרגל של סיפורים במיטה רוקדת, אני לא חושבת שזה הרגל רע בהכרח, אבל הייתי קובעת גבול ברור מאוד מבחינת כמות הסיפורים, אם זה אחד או חמישה, כמה שתחליטי, ושאחריהם הולכים לישון. אצלי כל עניין ה"עכשיו ישנים, נדבר בבוקר" נעשה קל יותר כשהתחלתי לקחת איתי ספר.

[ריש_גלית*]

קרוטונית, חזקי ואמצי! זה שלא היה לי מה להגיד פה לא אומר שלא קראתי (וגם לא אומר שאין לי, שלא היו לי ושלא יהיו לי בעיות השכבה).
@}

[ריש_גלית*]

קרוטונית, חזקי ואמצי! זה שלא היה לי מה להגיד פה לא אומר שלא קראתי (וגם לא אומר שאין לי, שלא היו לי ושלא יהיו לי בעיות השכבה).
@}

[רוקדת_לאור_ירח*]

הייתי קובעת גבול ברור מאוד מבחינת כמות הסיפורים, אם זה אחד או חמישה, כמה שתחליטי, ושאחריהם הולכים לישון. אצלי כל עניין ה"עכשיו ישנים, נדבר בבוקר" נעשה קל יותר כשהתחלתי לקחת איתי ספר.
קובעת גבול.
אין לי מנורת קריאה בחדר. היא חזרה לישון במיטה שלי ולא ברור לי איך זה קרה (היא בעצמה יזמה מעבר של שינה בחדרה באיזשהו שלב) ולא ברור לי מה קודם ואם ביחד- להתעקש שאני יושבת לידה ולא שוכבת/ להתעקש שהיא ישנה במיטתה או לפחות מתחילה את הלילה במיטתה (יודעת לבוא באמצע הלילה ועושה את זה בשקט בדרך כלל)לצערי בשל גודל החדר קניתי לה מיטת מעבר ולא איזה מזרון זוי שאוכל בכיף להרדים אותה ולעבור משם. לא ברור לי מה אני רוצה, אבל ברור לי שהמצב הנוכחי בו אני נרדמת איתההוא לא טוב ונכון לי בדרך כלל, העניין הוא שעכשיו אנחנו בתקופה יחסית טובה ושקטהאחרי תקופה ארוכה ונוראית ככה שלא בא לי לעורר מהומות ולהנות מהשקט השורר בביתנו. וגם כנראה לא מספיק מפריע לי.

[רוקדת_לאור_ירח*]

הייתי קובעת גבול ברור מאוד מבחינת כמות הסיפורים, אם זה אחד או חמישה, כמה שתחליטי, ושאחריהם הולכים לישון. אצלי כל עניין ה"עכשיו ישנים, נדבר בבוקר" נעשה קל יותר כשהתחלתי לקחת איתי ספר.
קובעת גבול.
אין לי מנורת קריאה בחדר. היא חזרה לישון במיטה שלי ולא ברור לי איך זה קרה (היא בעצמה יזמה מעבר של שינה בחדרה באיזשהו שלב) ולא ברור לי מה קודם ואם ביחד- להתעקש שאני יושבת לידה ולא שוכבת/ להתעקש שהיא ישנה במיטתה או לפחות מתחילה את הלילה במיטתה (יודעת לבוא באמצע הלילה ועושה את זה בשקט בדרך כלל)לצערי בשל גודל החדר קניתי לה מיטת מעבר ולא איזה מזרון זוי שאוכל בכיף להרדים אותה ולעבור משם. לא ברור לי מה אני רוצה, אבל ברור לי שהמצב הנוכחי בו אני נרדמת איתההוא לא טוב ונכון לי בדרך כלל, העניין הוא שעכשיו אנחנו בתקופה יחסית טובה ושקטהאחרי תקופה ארוכה ונוראית ככה שלא בא לי לעורר מהומות ולהנות מהשקט השורר בביתנו. וגם כנראה לא מספיק מפריע לי.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני מניחה שהגענו לשלב חדש.
איזה יופי, משמח לשמוע. אצלנו זה לא יעבור כל כך בשקט...

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני מניחה שהגענו לשלב חדש.
איזה יופי, משמח לשמוע. אצלנו זה לא יעבור כל כך בשקט...

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

לא קראתי את כל הדף אך משתפת מנסיוני.
אצלנו יש בת 3 גמולה ובן רבע לשנתיים יונק.
בסלון אני מחליפה להם לבגדי שינה, ונותנת להם ביד מברשות שיניים (בלי משחה).
אחרי שהם מצחצחים (משחקים),אני עוברת להם על השיניים ואז שלושה סיפורים.
אחרי זה שותים מיים.
הולכים למיטה (משותפת),אני שוכבת בין שניהם עם הפנים לקטן שיונק והגדולה מחבקת מהגב.
הגדולה נרדמת די מהר. הקטן איך שלפעמים (ולפעמים נאלצת לקום איתו כי הוא לא עייף, ואני יודעת להרגיש אם הוא עייף או לא, אם הוא לא עייף חבל לי על הזמן, עדיף לחזור לסלון). בזמן האחרון נרדמת איתם וקמה אחרי שעתיים שלוש.
מה שבעיקר לא מוצא חן בעיני בזה הוא, שאני לא מצחצחת שיניים ואז תמיד קמה עם רגשי אשם ודאגה לשיניי שגם ככה במצב רע מאוד מאוד.
מה שמקל על ההרדמה זה הריטואל. זה שיש טכס קבוע, יוצר הבנה ומוכנות לשינה.
מעבר לזה כמובן שאם הם ישנו בצהריים או אם ישנו הרבה בצהריים , אני צריכה לגלות רגישות לכך ולהשכיב יותר מאוחר.
כמובן אם רוצים חיים קלים, צריך לעשות מבנה שעות קבוע ואז הכל ברור (מה שאני לא מצליחה וגם לא ממש מנסה לעשות, למרות שיש איזה מסגרת שעות גמישה שנוצרת מאליה)

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

לא קראתי את כל הדף אך משתפת מנסיוני.
אצלנו יש בת 3 גמולה ובן רבע לשנתיים יונק.
בסלון אני מחליפה להם לבגדי שינה, ונותנת להם ביד מברשות שיניים (בלי משחה).
אחרי שהם מצחצחים (משחקים),אני עוברת להם על השיניים ואז שלושה סיפורים.
אחרי זה שותים מיים.
הולכים למיטה (משותפת),אני שוכבת בין שניהם עם הפנים לקטן שיונק והגדולה מחבקת מהגב.
הגדולה נרדמת די מהר. הקטן איך שלפעמים (ולפעמים נאלצת לקום איתו כי הוא לא עייף, ואני יודעת להרגיש אם הוא עייף או לא, אם הוא לא עייף חבל לי על הזמן, עדיף לחזור לסלון). בזמן האחרון נרדמת איתם וקמה אחרי שעתיים שלוש.
מה שבעיקר לא מוצא חן בעיני בזה הוא, שאני לא מצחצחת שיניים ואז תמיד קמה עם רגשי אשם ודאגה לשיניי שגם ככה במצב רע מאוד מאוד.
מה שמקל על ההרדמה זה הריטואל. זה שיש טכס קבוע, יוצר הבנה ומוכנות לשינה.
מעבר לזה כמובן שאם הם ישנו בצהריים או אם ישנו הרבה בצהריים , אני צריכה לגלות רגישות לכך ולהשכיב יותר מאוחר.
כמובן אם רוצים חיים קלים, צריך לעשות מבנה שעות קבוע ואז הכל ברור (מה שאני לא מצליחה וגם לא ממש מנסה לעשות, למרות שיש איזה מסגרת שעות גמישה שנוצרת מאליה)

[ZZZZZ*]

התייעצתי, התחבטתי, ואחרי ששעות הערב שלנו שועבדו לחלוטין למשימת ה"הרדמה" במרכאות כפולות ומכופלות, כי מי שנרדם היו לרוב אנחנו - החלטנו לקבל את אחת העצות שקיבלנו ולתת לילדות מלטונין בשעות הערב המוקדמות.
ואז קרה משהו שלא ראיתי כבר הרבה, הרבה זמן. הן נרדמו מעצמן, בשקט, בלי מחאות וזעקות שבר, תוך כמה דקות ולא תוך שעתיים. הערב שלהן הסתיים ברוגע ושלנו התחיל ברוגע. הן התעוררו בבוקר מעט מוקדם מהרגיל אבל יקיצה טבעית וטובה - כנראה שהיו בגירעון של שעות שינה.

הערב הזה היה הפוך משהו, חזרנו מאוחר, כבר לא היה טעם לתת מלטונין והן נרדמו מאוחר ובקושי רב, עם הרבה מאוד קימות מהמיטה עד שהצליחו להכנס לרוגע. אחרי כמה ימים של שעת שינה מוקדמת, כבר שכחתי עד כמה ערב כזה סוחט ממני את כל הכוחות.

כמובן אם רוצים חיים קלים, צריך לעשות מבנה שעות קבוע ואז הכל ברור אנחנו צריכים לקום כדי להגיע בזמן לבית הספר, אמנם לא בשעה מוקדמת במיוחד אבל כשהן היו במוד "נלחמים בשינה בכל מחיר" הייתי צריכה להעיר בבוקר, מצב שאני רוצה להמנע ממנו בכל מחיר. כאמור, השעה שאנחנו צריכים לקום בה היא שעה שבה רוב הילדים כבר מזמן ערים ופעילים - ממש לא מדובר בניעור שלהן מהמיטה בשש וחצי בבוקר. הבעייתיות של הקימה היא חצי צרה, החצי השני הוא הערב שבו הן עיפות מכדי להתרכז, ומשולהבות מכדי להוריד הילוך, וממש רואים איך הן נלחמות בכוח בשינה. כשאת הזמן הזה הן מבלות בשינה במקום במאבק אני מיד רואה עד כמה הן היו זקוקות לזמן הזה.

[ZZZZZ*]

התייעצתי, התחבטתי, ואחרי ששעות הערב שלנו שועבדו לחלוטין למשימת ה"הרדמה" במרכאות כפולות ומכופלות, כי מי שנרדם היו לרוב אנחנו - החלטנו לקבל את אחת העצות שקיבלנו ולתת לילדות מלטונין בשעות הערב המוקדמות.
ואז קרה משהו שלא ראיתי כבר הרבה, הרבה זמן. הן נרדמו מעצמן, בשקט, בלי מחאות וזעקות שבר, תוך כמה דקות ולא תוך שעתיים. הערב שלהן הסתיים ברוגע ושלנו התחיל ברוגע. הן התעוררו בבוקר מעט מוקדם מהרגיל אבל יקיצה טבעית וטובה - כנראה שהיו בגירעון של שעות שינה.

הערב הזה היה הפוך משהו, חזרנו מאוחר, כבר לא היה טעם לתת מלטונין והן נרדמו מאוחר ובקושי רב, עם הרבה מאוד קימות מהמיטה עד שהצליחו להכנס לרוגע. אחרי כמה ימים של שעת שינה מוקדמת, כבר שכחתי עד כמה ערב כזה סוחט ממני את כל הכוחות.

כמובן אם רוצים חיים קלים, צריך לעשות מבנה שעות קבוע ואז הכל ברור אנחנו צריכים לקום כדי להגיע בזמן לבית הספר, אמנם לא בשעה מוקדמת במיוחד אבל כשהן היו במוד "נלחמים בשינה בכל מחיר" הייתי צריכה להעיר בבוקר, מצב שאני רוצה להמנע ממנו בכל מחיר. כאמור, השעה שאנחנו צריכים לקום בה היא שעה שבה רוב הילדים כבר מזמן ערים ופעילים - ממש לא מדובר בניעור שלהן מהמיטה בשש וחצי בבוקר. הבעייתיות של הקימה היא חצי צרה, החצי השני הוא הערב שבו הן עיפות מכדי להתרכז, ומשולהבות מכדי להוריד הילוך, וממש רואים איך הן נלחמות בכוח בשינה. כשאת הזמן הזה הן מבלות בשינה במקום במאבק אני מיד רואה עד כמה הן היו זקוקות לזמן הזה.

[ירח_לבן*]

ציצי הוא קיבל הרגע, ואני לידו, מנחמת ומלטפת אותו - אין מה לעשות יותר מזה
גזרי ושמרי. זו המנטרה שתצטרכי לשנן לעצמך ברגעים הקשים.

[ירח_לבן*]

ציצי הוא קיבל הרגע, ואני לידו, מנחמת ומלטפת אותו - אין מה לעשות יותר מזה
גזרי ושמרי. זו המנטרה שתצטרכי לשנן לעצמך ברגעים הקשים.

[אינדי_אנית*]

מה זה מלטונין?

[אינדי_אנית*]

מה זה מלטונין?

[אילה_א*]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%99%D7%9F

ZZ נראהלי שכדאי לך לשקול בעצות של מי את משתמשת
לא נראה לי שמדובר באדםעם ניסיון בגידול ילדים או בהבנתם

[אילה_א*]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%99%D7%9F

ZZ נראהלי שכדאי לך לשקול בעצות של מי את משתמשת
לא נראה לי שמדובר באדםעם ניסיון בגידול ילדים או בהבנתם

[אחת*]

_נראהלי שכדאי לך לשקול בעצות של מי את משתמשת
לא נראה לי שמדובר באדםעם ניסיון בגידול ילדים או בהבנתם_

סליחה מראש על הביקורת אבל אני עם אילה...
הפרת להן את האיזון ההורמונלי בגוף, לא פלא שהרוטינה השתנתה

[אחת*]

_נראהלי שכדאי לך לשקול בעצות של מי את משתמשת
לא נראה לי שמדובר באדםעם ניסיון בגידול ילדים או בהבנתם_

סליחה מראש על הביקורת אבל אני עם אילה...
הפרת להן את האיזון ההורמונלי בגוף, לא פלא שהרוטינה השתנתה

[אמא_של_שפן*]

טוב, עשיתי (עשינו) את זה.
כמו ששפן אומר: "כו הכווד!".

[אמא_של_שפן*]

טוב, עשיתי (עשינו) את זה.
כמו ששפן אומר: "כו הכווד!".

[ZZZZZ*]

תודה על הדאגה לשלומן של בנותי. כמו בכל מתן תרופה, שקלתי היטב את הבעד ואת הנגד והתייעצתי עם מישהי שבהחלט יש לה ניסיון בגידול ילדים או בהבנתם.
מהמצב לפני שהתחלנו עם המלטונין, לא בטוח בכלל שהאיזון ההורמונלי שלהן היה במיטבו. ילדה לא אמורה להתעורר בבוקר מרוטה ועצבנית כאילו לא ישנה דקה כל הלילה, או להירדם בקושי רב ותוך מאבקים ובכי בשעה מאוחרת מאוד (ועדיין להתעורר אחרי פחות משמונה שעות שינה).

אשמח אם תביאו לי מאמרים שאינם מויקיפדיה אלא מתעדים מחקרים קליניים על מלטונין והשפעותיו. אשמח באמת, לא בציניות. מכל מה שקראתי הבנתי שבשימוש מושכל ומוגבל התועלת עולה על הנזק.

[ZZZZZ*]

תודה על הדאגה לשלומן של בנותי. כמו בכל מתן תרופה, שקלתי היטב את הבעד ואת הנגד והתייעצתי עם מישהי שבהחלט יש לה ניסיון בגידול ילדים או בהבנתם.
מהמצב לפני שהתחלנו עם המלטונין, לא בטוח בכלל שהאיזון ההורמונלי שלהן היה במיטבו. ילדה לא אמורה להתעורר בבוקר מרוטה ועצבנית כאילו לא ישנה דקה כל הלילה, או להירדם בקושי רב ותוך מאבקים ובכי בשעה מאוחרת מאוד (ועדיין להתעורר אחרי פחות משמונה שעות שינה).

אשמח אם תביאו לי מאמרים שאינם מויקיפדיה אלא מתעדים מחקרים קליניים על מלטונין והשפעותיו. אשמח באמת, לא בציניות. מכל מה שקראתי הבנתי שבשימוש מושכל ומוגבל התועלת עולה על הנזק.

[אחת*]

אשמח אם תביאו לי מאמרים שאינם מויקיפדיה אלא מתעדים מחקרים קליניים על מלטונין והשפעותיו. אשמח באמת, לא בציניות. מכל מה שקראתי הבנתי שבשימוש מושכל ומוגבל התועלת עולה על הנזק.
אין לי כל יומרה לבסס מדעית את תגובתי...
אני כאמא (וכבנאדם בכלל, כשמדובר בעצמי)
אנסה הכל לפני שאקח הורמונים, מאיזה שהוא סוג, זה הכל.

[אחת*]

אשמח אם תביאו לי מאמרים שאינם מויקיפדיה אלא מתעדים מחקרים קליניים על מלטונין והשפעותיו. אשמח באמת, לא בציניות. מכל מה שקראתי הבנתי שבשימוש מושכל ומוגבל התועלת עולה על הנזק.
אין לי כל יומרה לבסס מדעית את תגובתי...
אני כאמא (וכבנאדם בכלל, כשמדובר בעצמי)
אנסה הכל לפני שאקח הורמונים, מאיזה שהוא סוג, זה הכל.

[אהבה_טהורה*]

מישהיא כתבה פה שהיא פשוט הראתה לילדה שלה שכשהיא עייפה היא הולכת לישון ואחרי כמה לילות כאלה הילדה פשוט התחילה ללכת לישון בעצמה
טוב, זאת הייתי אני, אנחנו עם שלושה, בשמונה כולם במיטה, היחידה ששוכבים איתה עד שהיא נרדמת זאת התינוקת, בת חמישה חודשים שנרדמת בהנקה, השניים האחרים נרדמים יחד על המזרון הזוגי בחדר שלהם, רציתי להמליץ בחום על צ'אנטים הודים או טיבטיים, הילדים שלנו כל כך אוהבים את זה והם יודעים צ'אנטים שלמים בעל פה, רבע שעה של אום מאני פדמה אום, ולא רק שהם נרדמים הם גם ישנים מצויין, בהתחלה הייתי יושבת על השטיח בחדר ילדים ושרה את הצאנט ביחד עם הדיסק ואשכרה זה יוצר שקט פנימי ושחרור ממחשבות וטרדות, אז כדי להכיר להם את ההשפעה של הצ,אנט יושבים לידם כל הרבע שעה ושרים אום מאני פדמה אום כפול 108 [הצ'אנט האהוב עלי, למטרות שינה, המוסיקה עדינה, רגועה, פעמונים קערות טיבטיות,וסיטר, המונוטוניות של השירה והקולות העמוקים] ואחר כך אומרים לילה טוב והולכים, תוך כמה לילות [הנאה ורוגע מובטחים להורים בלילות האלה] פשוט מפעילים את הדיסק ותוך כדי שהצלילים הקסומים מתפשטים בחדר מכסים, מנשקים אומרים לילה טוב וסאלמת,מה שקורה שהם מתרגלים לקטע שברגע שהצלילים האלה מושמעים הם נכנסים למצב רגיעה והתכנסות פנימה, אני לא מתפלצנת עליכם, זה עובד וגם חברים שהקליטו לילדה שלהם מרוצים, אנחנו השתמשנו בזה שנה רצוף, והיום רק כשהם מבקשים, אום מאני פדמה אום, אום מאני פדמה אום, אום מאני פדמה אום,אום מאני פדמה אום.........
ובנוסף זאת תפילה טיבטית לשלום עולמי

[אהבה_טהורה*]

מישהיא כתבה פה שהיא פשוט הראתה לילדה שלה שכשהיא עייפה היא הולכת לישון ואחרי כמה לילות כאלה הילדה פשוט התחילה ללכת לישון בעצמה
טוב, זאת הייתי אני, אנחנו עם שלושה, בשמונה כולם במיטה, היחידה ששוכבים איתה עד שהיא נרדמת זאת התינוקת, בת חמישה חודשים שנרדמת בהנקה, השניים האחרים נרדמים יחד על המזרון הזוגי בחדר שלהם, רציתי להמליץ בחום על צ'אנטים הודים או טיבטיים, הילדים שלנו כל כך אוהבים את זה והם יודעים צ'אנטים שלמים בעל פה, רבע שעה של אום מאני פדמה אום, ולא רק שהם נרדמים הם גם ישנים מצויין, בהתחלה הייתי יושבת על השטיח בחדר ילדים ושרה את הצאנט ביחד עם הדיסק ואשכרה זה יוצר שקט פנימי ושחרור ממחשבות וטרדות, אז כדי להכיר להם את ההשפעה של הצ,אנט יושבים לידם כל הרבע שעה ושרים אום מאני פדמה אום כפול 108 [הצ'אנט האהוב עלי, למטרות שינה, המוסיקה עדינה, רגועה, פעמונים קערות טיבטיות,וסיטר, המונוטוניות של השירה והקולות העמוקים] ואחר כך אומרים לילה טוב והולכים, תוך כמה לילות [הנאה ורוגע מובטחים להורים בלילות האלה] פשוט מפעילים את הדיסק ותוך כדי שהצלילים הקסומים מתפשטים בחדר מכסים, מנשקים אומרים לילה טוב וסאלמת,מה שקורה שהם מתרגלים לקטע שברגע שהצלילים האלה מושמעים הם נכנסים למצב רגיעה והתכנסות פנימה, אני לא מתפלצנת עליכם, זה עובד וגם חברים שהקליטו לילדה שלהם מרוצים, אנחנו השתמשנו בזה שנה רצוף, והיום רק כשהם מבקשים, אום מאני פדמה אום, אום מאני פדמה אום, אום מאני פדמה אום,אום מאני פדמה אום.........
ובנוסף זאת תפילה טיבטית לשלום עולמי

[ירח_לבן*]

שכדאי לך לשקול בעצות של מי את משתמשת
ניחוש שלי: ורדה רזיאל ז'קונט...

[ירח_לבן*]

שכדאי לך לשקול בעצות של מי את משתמשת
ניחוש שלי: ורדה רזיאל ז'קונט...

[אילה_א*]

ZZ היקרה אין לי שום בעיה עם הדרך שלך באמת שלא
אני רק לא מבינה איך היא קשורה לכאן לאתר
אשמח להסבר

[אילה_א*]

ZZ היקרה אין לי שום בעיה עם הדרך שלך באמת שלא
אני רק לא מבינה איך היא קשורה לכאן לאתר
אשמח להסבר

[ZZZZZ*]

ניחוש שלי: ורדה רזיאל ז'קונט... לא ניחשת.

אני רק לא מבינה איך היא קשורה לכאן לאתר אשמח להסבר לא קשורה. גם אני לא ממש קשורה. הצנזורה מוזמנת למחוק. אגב, שמעתי שיש כאן כמה דפים שבהם מוזכרת המילה "בקבוק", כנראה שיש להגביר כאן את הפיקוח כי כל אחד יכול לכתוב את דעותיו ללא כל סינון, גם כאלה שאינן תואמות את רוח האתר.

[ZZZZZ*]

ניחוש שלי: ורדה רזיאל ז'קונט... לא ניחשת.

אני רק לא מבינה איך היא קשורה לכאן לאתר אשמח להסבר לא קשורה. גם אני לא ממש קשורה. הצנזורה מוזמנת למחוק. אגב, שמעתי שיש כאן כמה דפים שבהם מוזכרת המילה "בקבוק", כנראה שיש להגביר כאן את הפיקוח כי כל אחד יכול לכתוב את דעותיו ללא כל סינון, גם כאלה שאינן תואמות את רוח האתר.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אהבה טהורה , נשמעת אחלה שיטה עשית לי חשק לחפש דיסקים כאלה.

היום - יום אינטנסיבי מאוד והוא לא ישן בצהרים - זה היה כמה יבבות חלושות של 5 דקות. נרדם.
יצא שכבר 3 ימים הוא לא ישן בצהריים, גם כשיש תנאים לזה הוא מנסה להירדם ולא נרדם (אכן הגענו לתקופה חדשה...). אז אמש הוא היה שפוך מעייפות, והיו יבבות חלושות במשך 2 דקות, "לקום, אני רוצה לקום...", כשתוך כדי כך הוא נופל לשינה, ולכן כל פעם הצליל מתארך כמו סרט הקלטה שנפסק לאט לאט, "א-ני רו-צ-ההה ל-קוווום.... ", והופ - הילד מתחיל לנחור.

הערב גם כן היה סחוט לחלוטין. לא אמר מילה, שכב במיטה לידי, אמר "אני לא רוצה לישון", אמרתי "אתה עייף, תישן". בזה הסתכם הדיון והוא ביקש כוס מים ונרדם איתה ביד, תוך רגע.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אהבה טהורה , נשמעת אחלה שיטה עשית לי חשק לחפש דיסקים כאלה.

היום - יום אינטנסיבי מאוד והוא לא ישן בצהרים - זה היה כמה יבבות חלושות של 5 דקות. נרדם.
יצא שכבר 3 ימים הוא לא ישן בצהריים, גם כשיש תנאים לזה הוא מנסה להירדם ולא נרדם (אכן הגענו לתקופה חדשה...). אז אמש הוא היה שפוך מעייפות, והיו יבבות חלושות במשך 2 דקות, "לקום, אני רוצה לקום...", כשתוך כדי כך הוא נופל לשינה, ולכן כל פעם הצליל מתארך כמו סרט הקלטה שנפסק לאט לאט, "א-ני רו-צ-ההה ל-קוווום.... ", והופ - הילד מתחיל לנחור.

הערב גם כן היה סחוט לחלוטין. לא אמר מילה, שכב במיטה לידי, אמר "אני לא רוצה לישון", אמרתי "אתה עייף, תישן". בזה הסתכם הדיון והוא ביקש כוס מים ונרדם איתה ביד, תוך רגע.

[מתענינת_בטיבטי*]

אז באמת איך משיגיים את הדיסק הזה?
יש לזה שם?
נשמע אחלה רעין

[מתענינת_בטיבטי*]

אז באמת איך משיגיים את הדיסק הזה?
יש לזה שם?
נשמע אחלה רעין

[אמא_של_שפן*]

מה שקורה שהם מתרגלים לקטע שברגע שהצלילים האלה מושמעים הם נכנסים למצב רגיעה והתכנסות פנימה
טוב, אז אצלי אותו הדבר, רק עם מוצרט. אמא שלי קנתה לי בדיסק את התקליט שהיא היתה משמיעה לי לפני השינה, ואני משמיעה אותו לשפן. מוסיקת לילה זעירה.

[אמא_של_שפן*]

מה שקורה שהם מתרגלים לקטע שברגע שהצלילים האלה מושמעים הם נכנסים למצב רגיעה והתכנסות פנימה
טוב, אז אצלי אותו הדבר, רק עם מוצרט. אמא שלי קנתה לי בדיסק את התקליט שהיא היתה משמיעה לי לפני השינה, ואני משמיעה אותו לשפן. מוסיקת לילה זעירה.

[אהבה_טהורה*]

אוף האינטרנט כל שניה מתנתק, זאת הודעה שלישית שאני מנסה לשלוח
אם יש דרך להעביר את זה דרך המחשב אז תסבירו לי איך ואם לא אני מוכנה גם לצרוב לכן ולהעביר בדואר

[אהבה_טהורה*]

אוף האינטרנט כל שניה מתנתק, זאת הודעה שלישית שאני מנסה לשלוח
אם יש דרך להעביר את זה דרך המחשב אז תסבירו לי איך ואם לא אני מוכנה גם לצרוב לכן ולהעביר בדואר

[אהבה_טהורה*]

chants of tibet- the meditative sound of buddhist chants
ויש עוד

[אהבה_טהורה*]

chants of tibet- the meditative sound of buddhist chants
ויש עוד

[אילה_א*]

בהחלט עדיף לי לשקול כאשר אני מכירה אלטרנטיבות
אז שתדעי שיש שיטת החמש דקות
ויש שיטה שמשכיבים את הילד בכלוב ואומרים לו עכשיו תישן וסוגרים את הדלת ואת האור ועוברים לדר השני ואם הוא בוכה שמים אטבי אוזנים או צועקים עליו
בהצלחה

[אילה_א*]

בהחלט עדיף לי לשקול כאשר אני מכירה אלטרנטיבות
אז שתדעי שיש שיטת החמש דקות
ויש שיטה שמשכיבים את הילד בכלוב ואומרים לו עכשיו תישן וסוגרים את הדלת ואת האור ועוברים לדר השני ואם הוא בוכה שמים אטבי אוזנים או צועקים עליו
בהצלחה

[ריש_גלית*]

לשתות מים ולהירגע פה. הילדים לא יכולים להירדם עם האנרגיות הסוערות האלה.

[ריש_גלית*]

לשתות מים ולהירגע פה. הילדים לא יכולים להירדם עם האנרגיות הסוערות האלה.

[אמא_רוצה_לישון*]

בוקר טוב, אני אחרי עוד לילה נטול שינה. הילדה, בת שנה וחודש מתעוררת כל ארבעים דקות עד שעה בבכי, כאשר זה למעלה מחודש שהיא מתעוררת באמצע הלילה בצרחות אימה וכל לילה יותר ויותר קשה להרגיע אותה, היא צורחת, אוחזת בי חזק, ממש צובטת חלקים מגופי. אנחנו בלינה משפחתית - אבא, אמא ותינוקת במיטה מחוברת, הילדה היתה יונקת מלא עד 11 חודש ואז גמלתי אותה באיטיות כיון שהלילות הפכו סיוט, היא רק ינקה וכמעט לא ישנה. כעת היא יונקת באזור 5 בבוקר. אציין שגידלתי ואני עודני מגדלת אותה עם המון מגע, מנשאים, חום וגבולות גמישים. התאמתנו את עצמנו לצרכיה, והיא גדלה באהבה ושמחה. לכן כשאני קוראת את הדפים כאן על שינה, אני מתמרמרת. אני עייפה, מרוטה לגמרי. שנה ויותר, לא לישון? כן, אני מסוגלת לחשוב 5 הדקות. הילדה לא נראית לי מאושרת לצרוח בלילה צרחות אימה. הגענו למצב שלא מרגיע אותה נענוע, טפיחות, כלום. אני משכיבה אותה ממש עליי, כשהיא צורחת, גם זה לא עוזר תמיד. זה כאילו שהיא כ"כ לא יודעת להרגע, שכל הטכניקות כבר "קטנות עליה", כמו מסומם שצריך כל פעם מנה יותר חזקה. אני מיואשת, כל מה שהאמנתי בו מתמוסס לאיטו. נראה לי שטעיתי לאורך כל הדרך, שהיא כל-כך תלותית בי, מפחדת להרדם ולשחרר. ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות... קראתי את אחד תגובותיכם בדפים אחרים לאמהות שפוכות שחייבות לישון. כיניתם אותנו אגואיסטיות. מן הסתם שפר מזלכן ואין לכן מושג מה זה קשיי שינה אצל תינוקות. הנה, אני הולכת "לפי הספר", אני גם מאד מאמינה בדרך הזו. אבל כנראה שיש תינוקות אחרים, שצריכים משהו אחר, שלא יודעים להתמודד עם חוסר גבולות. אני כבר לא יודעת. אני חדשה כאן, משוועת לעזרה, תגובות ציניות/פנאטיות/דידאקטיות אנא חסכו ממני. סחוטה מכדי להצטדק.

[אמא_רוצה_לישון*]

בוקר טוב, אני אחרי עוד לילה נטול שינה. הילדה, בת שנה וחודש מתעוררת כל ארבעים דקות עד שעה בבכי, כאשר זה למעלה מחודש שהיא מתעוררת באמצע הלילה בצרחות אימה וכל לילה יותר ויותר קשה להרגיע אותה, היא צורחת, אוחזת בי חזק, ממש צובטת חלקים מגופי. אנחנו בלינה משפחתית - אבא, אמא ותינוקת במיטה מחוברת, הילדה היתה יונקת מלא עד 11 חודש ואז גמלתי אותה באיטיות כיון שהלילות הפכו סיוט, היא רק ינקה וכמעט לא ישנה. כעת היא יונקת באזור 5 בבוקר. אציין שגידלתי ואני עודני מגדלת אותה עם המון מגע, מנשאים, חום וגבולות גמישים. התאמתנו את עצמנו לצרכיה, והיא גדלה באהבה ושמחה. לכן כשאני קוראת את הדפים כאן על שינה, אני מתמרמרת. אני עייפה, מרוטה לגמרי. שנה ויותר, לא לישון? כן, אני מסוגלת לחשוב 5 הדקות. הילדה לא נראית לי מאושרת לצרוח בלילה צרחות אימה. הגענו למצב שלא מרגיע אותה נענוע, טפיחות, כלום. אני משכיבה אותה ממש עליי, כשהיא צורחת, גם זה לא עוזר תמיד. זה כאילו שהיא כ"כ לא יודעת להרגע, שכל הטכניקות כבר "קטנות עליה", כמו מסומם שצריך כל פעם מנה יותר חזקה. אני מיואשת, כל מה שהאמנתי בו מתמוסס לאיטו. נראה לי שטעיתי לאורך כל הדרך, שהיא כל-כך תלותית בי, מפחדת להרדם ולשחרר. ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות... קראתי את אחד תגובותיכם בדפים אחרים לאמהות שפוכות שחייבות לישון. כיניתם אותנו אגואיסטיות. מן הסתם שפר מזלכן ואין לכן מושג מה זה קשיי שינה אצל תינוקות. הנה, אני הולכת "לפי הספר", אני גם מאד מאמינה בדרך הזו. אבל כנראה שיש תינוקות אחרים, שצריכים משהו אחר, שלא יודעים להתמודד עם חוסר גבולות. אני כבר לא יודעת. אני חדשה כאן, משוועת לעזרה, תגובות ציניות/פנאטיות/דידאקטיות אנא חסכו ממני. סחוטה מכדי להצטדק.

[עינ_התכלת*]

אוי אוי נשמע קשה מה שעובר עליכם. אז קודם כל אייקון מחבק של הזדהות.

כתבת:
זה כאילו שהיא כ"כ לא יודעת להרגע, שכל הטכניקות כבר "קטנות עליה", כמו מסומם שצריך כל פעם מנה יותר חזקה.

אני מניחה שמתוך העיפות קשה לראות את זה אבל אולי המטרה לא צריכה להיות להרגיע אותה אלה לנסות להיות איתה בקושי שלה. שאנחנו לא יודעים כרגע מהו, אבל ברור שיש קושי בגלל שהיא מתעוררת וצורחת.(לבן שלי לאורך כל השנה השנייה לחייו היו תקופות דומות לזו שאת מתארת, היום אני חושבת שאצלו זה היה קשור לצמיחת שיניים, בכל אופן זה היה מזעזע מבחינת שינה) ואת הצורך שלך בשינה לפתור בצורה דומה לזו שהציע שרון ס. (אנחנו גם עושים את זה, רק בלי לעבור לחדר השני, ורוב הפעמים בגלל שלי יותר קל להשאר ערה בלילה אני מרגיעה בלילה ואחר כך משלימה שעות שינה ביום כשפיציק עם בעלי)
נניח שהיא צורחת, ולא נרגעת, התפקיד שלך הוא להיות שם בשבילה לחבק, לנדנד, לתת מיים, להגיד לה דברים מרגיעים, התפקיד שלה הוא להרגע. את לא יכולה לעשות את זה בשבילה.

וכתבת
אני הולכת "לפי הספר", אני גם מאד מאמינה בדרך הזו. אבל כנראה שיש תינוקות אחרים, שצריכים משהו אחר

ואולי כאן יש ציפיה שאם הלכתי לפי הספר תהיה לזה תוצאה בדמות פחות בעיות. העניין הוא שזה לא עובד ככה. זה לא מבטיח לילות רצופי שינה וזה לא מבטיח תינוקות רגועים יותר.
זו שוב, בסך הכל בחירה שלנו לתת לילדים שלנו את הטיפול הכי טוב שאנחנו חושבים שהם צריכים לקבל.

[עינ_התכלת*]

אוי אוי נשמע קשה מה שעובר עליכם. אז קודם כל אייקון מחבק של הזדהות.

כתבת:
זה כאילו שהיא כ"כ לא יודעת להרגע, שכל הטכניקות כבר "קטנות עליה", כמו מסומם שצריך כל פעם מנה יותר חזקה.

אני מניחה שמתוך העיפות קשה לראות את זה אבל אולי המטרה לא צריכה להיות להרגיע אותה אלה לנסות להיות איתה בקושי שלה. שאנחנו לא יודעים כרגע מהו, אבל ברור שיש קושי בגלל שהיא מתעוררת וצורחת.(לבן שלי לאורך כל השנה השנייה לחייו היו תקופות דומות לזו שאת מתארת, היום אני חושבת שאצלו זה היה קשור לצמיחת שיניים, בכל אופן זה היה מזעזע מבחינת שינה) ואת הצורך שלך בשינה לפתור בצורה דומה לזו שהציע שרון ס. (אנחנו גם עושים את זה, רק בלי לעבור לחדר השני, ורוב הפעמים בגלל שלי יותר קל להשאר ערה בלילה אני מרגיעה בלילה ואחר כך משלימה שעות שינה ביום כשפיציק עם בעלי)
נניח שהיא צורחת, ולא נרגעת, התפקיד שלך הוא להיות שם בשבילה לחבק, לנדנד, לתת מיים, להגיד לה דברים מרגיעים, התפקיד שלה הוא להרגע. את לא יכולה לעשות את זה בשבילה.

וכתבת
אני הולכת "לפי הספר", אני גם מאד מאמינה בדרך הזו. אבל כנראה שיש תינוקות אחרים, שצריכים משהו אחר

ואולי כאן יש ציפיה שאם הלכתי לפי הספר תהיה לזה תוצאה בדמות פחות בעיות. העניין הוא שזה לא עובד ככה. זה לא מבטיח לילות רצופי שינה וזה לא מבטיח תינוקות רגועים יותר.
זו שוב, בסך הכל בחירה שלנו לתת לילדים שלנו את הטיפול הכי טוב שאנחנו חושבים שהם צריכים לקבל.

[אינדי_אנית*]

אמא שרוצה, לא הצלחתי להבין מדבריך אם הפסקת ההנקה עזרה לשינה או לא...(בשיא הרצינות לא בציניות). יכול להיות שהיא עדיין רעבה בלילה? ו(()) על הקושי.

[אינדי_אנית*]

אמא שרוצה, לא הצלחתי להבין מדבריך אם הפסקת ההנקה עזרה לשינה או לא...(בשיא הרצינות לא בציניות). יכול להיות שהיא עדיין רעבה בלילה? ו(()) על הקושי.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות...
אולי זה קשור ל תולעים במעיים ?
אולי באמת לרעב?
ואולי שווה להתייעץ עם מישהו מהרפואה הסינית?

מסכימהמאוד ש אוי אוי נשמע קשה מה שעובר עליכם. אז קודם כל אייקון מחבק של הזדהות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות...
אולי זה קשור ל תולעים במעיים ?
אולי באמת לרעב?
ואולי שווה להתייעץ עם מישהו מהרפואה הסינית?

מסכימהמאוד ש אוי אוי נשמע קשה מה שעובר עליכם. אז קודם כל אייקון מחבק של הזדהות.

[תזמורת_הים*]

ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות...
מסכימה עם דבריה של הקרוטונית, ומוסיפה- אולי שווה לפנות לשיטת אבחון אנרגטית כלשהי- לי לפחות נשמע שיש שם איזו בעיה שלא עליתם עליה. אני הייתי מנסה כל כיוון אפשרי של חקירה.
הייתי בודקת גם בעיות נשימה (יש אנשים שעושים עצירת נשימה כשהם ישנים וזה פוגע באיכות השינה שלהם), גם בעיות אלרגיה (אולי לאבקת הכביסה של המצעים, למשל). עד כמה שזה עשוי להשמע מופרך, אפשר גם ללכת לכיוון של פנגשואי, אולי משהו בעיצוב חדר השינה מפריע לה (לא שאני מאמינה בשיטות האלו בעצמי, אבל במצבים קיצוניים אני נוטה לא לבטל שום כיוון, הזוי ככל שיהיה).

אני חושבת שהעיצה להפריד כוחות בלילות ולעשות תורניות ביניכם היא מצוינת, כך שלפחות את ובעלך לא תהיו באפיסת כוחות (מה שמן הסתם מקשה עליכם לשים את האצבע על הבעיה האמיתית).

[תזמורת_הים*]

ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות...
מסכימה עם דבריה של הקרוטונית, ומוסיפה- אולי שווה לפנות לשיטת אבחון אנרגטית כלשהי- לי לפחות נשמע שיש שם איזו בעיה שלא עליתם עליה. אני הייתי מנסה כל כיוון אפשרי של חקירה.
הייתי בודקת גם בעיות נשימה (יש אנשים שעושים עצירת נשימה כשהם ישנים וזה פוגע באיכות השינה שלהם), גם בעיות אלרגיה (אולי לאבקת הכביסה של המצעים, למשל). עד כמה שזה עשוי להשמע מופרך, אפשר גם ללכת לכיוון של פנגשואי, אולי משהו בעיצוב חדר השינה מפריע לה (לא שאני מאמינה בשיטות האלו בעצמי, אבל במצבים קיצוניים אני נוטה לא לבטל שום כיוון, הזוי ככל שיהיה).

אני חושבת שהעיצה להפריד כוחות בלילות ולעשות תורניות ביניכם היא מצוינת, כך שלפחות את ובעלך לא תהיו באפיסת כוחות (מה שמן הסתם מקשה עליכם לשים את האצבע על הבעיה האמיתית).

[אמא_רוצה_לישון*]

ראשית, תודה על התמיכה! הפסקת ההנקה עזרה לתקופה קצרה, עד שחלתה והכל חזר עצמו. וגם לא נראה לי שהיא רעבה, כיון שהיא יונקת בשש בבוקר - בהתלהבות אמנם - אבל יניקה נורא קצרה (יחסית ליניקות של רעב). נראה לי שנלך על הפרדת כוחות זמנית , באמת, בכל אופן הזמנתי תור דחוף לאבי שדה, שווה לשלול הפסקות נשימה וכיו"ב.שוב תודה על העזרה, אעדכן אם נמצא פתרון, לילה טוב לכולנו שיהיה

[אמא_רוצה_לישון*]

ראשית, תודה על התמיכה! הפסקת ההנקה עזרה לתקופה קצרה, עד שחלתה והכל חזר עצמו. וגם לא נראה לי שהיא רעבה, כיון שהיא יונקת בשש בבוקר - בהתלהבות אמנם - אבל יניקה נורא קצרה (יחסית ליניקות של רעב). נראה לי שנלך על הפרדת כוחות זמנית , באמת, בכל אופן הזמנתי תור דחוף לאבי שדה, שווה לשלול הפסקות נשימה וכיו"ב.שוב תודה על העזרה, אעדכן אם נמצא פתרון, לילה טוב לכולנו שיהיה

[אימא_טרייה_פלוס*]

בדיוק אני יושבת מחוץ לחדר. הקטנה שרה ומדברת בקולות רמים... נראה לי שהיא לא ממש עייפה.
ודווקא היום אנחנו בלי אבא. הוא בעבודה ויחזור מאוחר. הרבה אחרי צאת הלבנה. בלי מתנה.....

[אימא_טרייה_פלוס*]

בדיוק אני יושבת מחוץ לחדר. הקטנה שרה ומדברת בקולות רמים... נראה לי שהיא לא ממש עייפה.
ודווקא היום אנחנו בלי אבא. הוא בעבודה ויחזור מאוחר. הרבה אחרי צאת הלבנה. בלי מתנה.....

[...*]

הזמנתי תור דחוף לאבי שדה
אבי שדה זה לא ההוא מ- שיטת חמש הדקות???
אם כן, רק לא הוא....

ממליצה לדבר עם עדי שאנן, מטפל ב-שיטת IPEC. יש לשיטה הזו הרבה מה להציע בתחום הזה - ממליצה בחום.

[...*]

הזמנתי תור דחוף לאבי שדה
אבי שדה זה לא ההוא מ- שיטת חמש הדקות???
אם כן, רק לא הוא....

ממליצה לדבר עם עדי שאנן, מטפל ב-שיטת IPEC. יש לשיטה הזו הרבה מה להציע בתחום הזה - ממליצה בחום.

[ריש_גלית*]

אמא רוצה לישון -
בדיוק היום נזכרתי איך כשהקטן היה בן שנה הפרדתי אותו מהמיטה המשפחתית ומהציצי בלילה, ואמרתי לחברה - מה חשבתי לעצמי?! - ועכשיו הזכרת לי: לא חשבתי כלום. לא יכולתי לחשוב כי לא ישנתי בלילות! אז לא חשבתי כלום, רציתי רק לישון.
אבל אני חייבת להגיד לך שאחרי ניסיונות חוזרים ונשנים לגמילת לילה - עם הצלחות חלקיות, כולל בקבוק עם סימילאק במקום ציצי - אני חושבת שהיום הייתי פועלת אחרת.
כי אחרי כל פעם שהיתה "הצלחה" - כמה לילות עם התעוררויות מעטות יחסית והירדמות עם בקבוק - היתה "נסיגה". מחלה, שיניים, דלקת אוזניים קשה... ובדרך כלל כל אלה ביחד. ואז באה "נסיגה" מצדי וחזרה להנקות לילה...
הנה באה אחת! אני רצה.