פרמקלצ'ר אקולוגיה מעשית

[אורן*]

שלום, אנחנו שני חברים שהחליטו לעסוק בגינון אורגני.
גינון אורגני משרת בראש ובראשונה את בעלי הגינה ויחד עם זאת ידידותי לבע"ח וציפורים המבקרים בה.
הדגש בגינון אורגני הוא על העלאת פוריות הקרקע, אי שימוש בכימיקלים ושימוש חוזר במים וחומר אורגני המביא לחיסכון.
אנחנו מציעים - תכנון והקמת גנים וגינות העונים על צרכי בעל הגינה ומשלבים יופי עם גידול ירקות, פירות, צמחי תבלין ורפואה בגן. כל זאת תוך יצירת מערכות ידידותיות לסביבה המבטאות את הקשר בין הבית והגן, האדם והאדמה
שי, אגרונום ומתכנן פרמקלצ"ר 089318175 053516441
אורן אגרונום

[אנונימי]

מה זה פרמקלצ'ר?
המונח עצמו מורכב משלוש מילים: permanent - agriculture - culture. כלומר תרבות (הכוללת בתוכה גם חקלאות) בת קיימא. תרבות יציבה, המשמרת את עצמה, משתמשת במשאבים שלה מבלי לכלות אותם.
הפרמקלצ'ר היא בעצם שיטת תכנון, בעזרתה אפשר לתכנן סביבות חיים אנושיות בנות קיימא. למשל: משק חקלאי, גינה ביתית, בית מגורים, בית ספר, קהילה וכו'.
היתרון בלימוד השיטה הוא שהיא נותנת כלים מעשיים שאפשר ליישמם באופן חלקי או מלא בכל מקום ועל ידי כל אחד.
קיימים קורסים למתכנני פרמקלצ'ר (קורס של 72 שעות), וקיים מסלול דיפלומה למורים ומדריכים לפרמקלצ'ר (תהליך הנעשה באופן אישי ובליווי של מורה מוסמך לפרמקלצ'ר).


ראו גם:

• פרמקלצ'ר יומן מסע
• פרמקלצ'ר תרבות עדן מתוך באופן 52
• מדור אקולוגיה

ספרים:

• גן עדן בפתח הבית מאת טליה שניידר. להזמנות: 04-6379416 לאתר
• הגן הפורה מאת שלמה אילן
• חוברת פרמקלצ'ר מדריך למתחילים מאת גרהם ברנט (מתורגם לעברית) - אפשר להוריד את כל החוברת בחינם!

סיכום מפגשים על גינון מקורס פרמקלצ'ר עם טליה שניידר

24/01/2006

אדמה וקומפוסט

ערוגה – בונים בחברותא, ולא לבד.

יש מעט מאד אדמה בריאה ושופעת, אך הרוב אדמה חולה.
כל אדמה ניתן לרפא ולשקם.

אדמה – לא מביאים ממקום אחר, אלא מייצרים את האדמה בעצמנו.

בפרמאקלצ'ר – לא מעדרים ולא הופכים את האדמה.

איך אני יכולה להיענות לצרכים של האדמה, וע"י כך הצרכים שלי נענים באופן אוטומטי?

להיענות לצורכי האדמה , זה 3 דברים: -

1. לא לחפור את האדמה – בטבע אף פעם לא חופרים את האדמה שנה אחר שנה.

לא לעבוד עם קלשון, מקסימום להפוך את האדמה עם מזלג, כי רק 20 ס"מ
העליונים הם פרודוקטיביים בגלל האורגניזם שחיים באדמה.

1. גם בשדות ענק, לא מעשבים – מה שנמצא מעל האדמה, צריך להיות מעל האדמה, ומה שנמצא

מתחת לאדמה, צריך להיות מתחת לאדמה.

1. גינה ללא רעלים.

עד עכשיו אמרנו "מה לא" – אז..."מה כן.....": -

קומפוסט – צ.ל. 30% - 40% קומפוסט בתוך האדמה בגינה שלנו.
זה מאזן את האדמה מבחינת ה-p.h , מבחינת החומציות וכן דואג שהמים לא יברחו למטה.


במקום "תלישה" של העשבים, אנחנו חותכים אותם מעל הקרקע, ומניחים את העשבים בחזרה על האדמה, ומכסים אותם באדמה.

האדמה יודעת את צרכיה, ומגדלת בתוכה את הצמחים הדרושים להזנתה, לכן חשוב מאד לא לתלוש את השורשים של העשב מתוך האדמה, אדמה "חשופה" היא אדמה חולה, לכן אי-העישוב מאד חשוב.

האדמה מגדלת בתוכה מיני עשבים שונים, היות והמגוון מזין ומאזן אותה, וכן, העשבים ניזונים ומפרים אחד את השני, בדיוק כמו בני-אדם, כשהם לבד – איכותם מוגבלת, אך כשהם גדלים עם עשבים נוספים בסביבתם, הם גדלים ופורחים לאין ערוך. (ע"י הרוזמרין צמח סירפד וחלמית).


העשבים – הם חומרי הריפוי של האדמה, האדמה מאפשרת בכל שנה – לעשבים שונים לצמוח בתוכה. (מדובר על אותה חלקת אדמה, שבכל שנה גדלים בה עשבים אחרים)

כיצד מעשבים

• לגזום את העשבים הגבוהים – ולהשאיר אותם בשטח.
• להניח עליהם קרטונים רטובים.
• לפזר על הקרטונים קומפוסט.
• מכסים את הקומפוסט בעלים יבשים. (קומפוסט חשוף לשמש – מאבד מערכו)

חומרי דישון אורגניים: -

זבל סוסים, זבל ארנבות, זבל תרנגולות, זבל פרות וכדומה. (בעל חי שאוכל בשר מן החי (כלב, חתול) זה לא מתאים לזיבול הקרקע).

כמו-כן עלים יבשים, גזם יבש.

יצירת ערוגה

סימון הערוגה – ע"י רעפים או רשת או בקבוקים או ארגזים או צלחות ישנות וכדומה.

מתוך שטח הערוגה, מורידים אדמה כ- 20 ס"מ הראשונים מעל פני הערוגה – ושומרים בצד.

וכעת בשכבות: -

שכבה 1 – מניחים חומרים הכי גסים כגון חומרי ברזל, בקבוקי פלסטיק, רשת, קל-קר, וכו'... קורעים אותם
לחתיכות שטוחות, וכל זאת נגד בעל החי הנקרא "חולד" שאוכל את הירקות. החולד נתקל
בחומרים אלו, וזה מרתיע אותו.

שכבה 2 – ענפים יבשים גסים.
שכבה 3 – ענפים יבשים עדינים.
שכבה 4 – זבל סוסים.
שכבה 5 – קרטונים וניירות רטובים .
שכבה 6 – עלים יבשים. (עדיף לא מעץ אגוזים)
שכבה 7 – עלים ירוקים (אם יש).
שכבה 8 – קומפוסט מאד בשל (בן שנה).
שכבה 9 – אדמה שהייתה ב-20 ס"מ העליונים של הערוגה, לאחר שהחזרנו את האדמה לערוגה, לנער את
האדמה בידיים, לבדוק ששום דבר לא בורח דרך הרעפים.

כעת גובה האדמה שוב כ- 20 ס"מ.


ערוגה כזו עושים אחת לשנתיים.
בחורף אין כמעט צורך להשקות.
24/01/2006

שתילה

אפשרות אחת – 3 חסות קרובות ביניהן,אחריהן 1 סלרי, ולאחריו 2 כרוב.

אפשרות שנייה – לחלק את הערוגה ל-3 חלקים, ובכל חלק לשתול סוג אחד של ירק.

השתילה נעשית ע"י עשיית חור באדמה, הכנסת השתיל – והידוק מסביב לשתיל.

שותלים בצורת הניקוד "סגול", כי אז יש לכל אחד את המרווח שלו.

לאחר סיום שתילת הירקות, רצוי לשתול ביניהם זרעים , מאותו טעם שנאמר לעיל – ככל שיש בערוגה אחת מגוון של שתילים, יש "חגיגה" בין השתילים, ונוכל ליהנות מירקות באיכות גבוהה.

שותלים את הזרע בעומק של פי 2 מגודלו.

כעת משקים את הערוגה.

ולבסוף – מכסים ב"עלים יבשים" כדי לא להשאיר אדמה חשופה.
העלים היבשים יכולים לכסות גם את השתילים.

פרמהקלצ'ר – חיבור בין תרבות וחקלאות מקומית.

את העליים: - כמו חסה, מנגולד וכדומה – לא קוטפים מהשורש ולא גוזרים, אלא, מוציאים את העלים מהצדדים.

משתלה

מה זורעים ? ומתי ? – מתייחס לצמחים עונתיים.


אנו אוכלים:

שורשים – גזר, שורש-פטרוזיליה, צנונית, סלק.
ניצנים – ברוקולי, כרובית.
עלים – חסה, כרוב, פטרוזיליה, מנגולד, וכדומה.
פרי – חצילים, עגבניות, מלפפונים.
זרעים – חמנייה, תירס, שעועית.

ביבולי קיץ – אנו אוכלים פירות, וזרעים.
ביבולי חורף – אנו אוכלים שורשים, ניצנים, עלים.

אפונה – היא יוצאת דופן בכך שאנו אוכלים הן את האפונה והן את זרעיה – בחורף.

עלים ושורשים – שותלים עכשיו – בחורף.

שתילה ישירה בערוגה – שורשים, עלים.
שתילה ב"משתלה" – כרוביים ויבולי קיץ.

יבולי חורף – זורעים כבר בסתיו, מראש-השנה העברי.
זורעים כל שבוע קצת (לא בבת-אחת) כדי ליצור רצף בגינת הירק, למשל לבחור יום קבוע
(יום ראשון) ולזרוע זרעים שונים.

יבולי קיץ – זורעים כבר מפסח ועושים משתלה.

ניתן לקנות זרעים בישוב מודיעין אצל "זרעי דרור" – חוות אדם וחווה.
בתאריך 27/2/2006 יתקיים מפגש בחווה להחלפת זרעים – ללא תשלום. (לבדוק באינטרנט).

גינה ללא דשן

בגינה בריאה לא אמורים להיות מזיקים, מכסימום בין 7% ל- 20% , כל השאר לא מזיקים.
בגינה בריאה – יש איזון טבעי.
בגינה לא בריאה – יש ברבה מאד מזיקים.

בגינה בריאה – צריך שיהיה שפע של פרחים.
כל ירק ששותלים בגינה – חייבים לקטוף, אחרת הוא יפרח.
אם שתלנו לדוגמא: - 20 צנוניות, צריך להניח ל-2 לפרוח, כלומר לא לקטוף אותם, כדי שיהיה לנו זרעים לשנה הבאה.


פרחי בר – מזמינים טורפי מזיקים.
צמחי תבלין וריח – דוחה מזיקים.
חשוב ש -50% מהגינה שלנו תהיה שתולה בצמחים מקומיים, כי הם יוצרים חוסן נגד מזיקים.


התפקיד שלנו הוא להזמין את טורפי המזיקים , כמו ציפורי השחרור, השלדג, עופות דורסים, דו-חיים כמו סלמנדרות וקיפודים.
כל הנ"ל – לא אוכלים את היבול עצמו.
לעשות להם "תיבות האכלה" ו"תיבות קינון" וכן לעשות "בריכות מים" קטנות עבור שאר טורפי המזיקים.
דג גמבוזיה בבריכה – עושה עבודה טובה.
נמלים – זה לא מזיקים, עובדים כמו שלשולים.
שמן מנטה – מרחיק נמלים, ניתן לפזר גם על השייש במטבח, ולנגב.


בגינה רצוי לשתול כ-10 סוגים שונים של שתילים.
ערוגת ירק – צ.ל. בשמש.

תיבות האכלה

למצוא הרבה אצטרובלים.
לקשור חוט על האצטרובל כמו בטבע.
למלא את האצטרובל בחמאת בוטנים (בוטנים שטחנו בבית) / חמאה, ולהדביק עליהם קוואקר או גרעיני חמנייה ולתלות בגינה.

שתילת זרעים

זורעים ישר בגינה (שורשים ועלים), לא זורעים בתוך שכבת הקומפוסט כי הזרע יישרף.

מסמנים עם מקל בערוגה, עיגול בתוך עיגול, מניחים באדמה בעומק של- כפול מגודל הזרע, ומכסים.
בגינון אורגני שותלים צפוף, כי הצמח הוא החיפוי של האדמה, לאחר מכן ניתן לדלל ולהעתיק הצמחים.
לא להכניס יד רטובה, לתוך מעטפת הזרעים.

לאחר שהזרעים נובטים, צריך לדלל ולהשאיר רק נבט אחד – בוחרים את הכי יפה, את מה שנותר בידנו מהדילול, אפשר לאכול בסלט.
לאחר שהנבטים יגדלו בגינה ויהיו עדיין צפופים, ניתן להעביר למקום אחר עם האדמה שמתחתיו.

משתלה

חלק מהצמחים שותלים ישר בגינה, וחלק אחר שותלים במשתלה – היות וצמחים אלה זקוקים ליותר
תשומת-לב, בגינה הם לא יחזיקו מעמד.
גם במשתלה – מדללים, וזאת ע"י הפרדה עם החול, ושתילה במקום אחר.
במיוחד שתילי קיץ – זקוקים למשתלה, מצע המשתלה עוזר לצמחים.
הנבטה – ניתן לעשות ע"י גלילי נייר טואלט צפופים, בתוך כלי קיבול גדול.
את החומר המונח במצע השתילה , ניתן לקנות במשותף עם אדם נוסף.
האדמה חייבת להיות תמיד לחה – לא בוצנית.

השקיה

בחודשי הקיץ - משקים את הערוגות יום כן – ויום לא.
בחודשי החורף – לא משקים בכלל, החל מהגשם הראשון עד חודש אחרי הגשם האחרון.

מומלץ לרשום שלטים, הן בערוגה והן במשתלה.
שלט טוב – לגזור מבקבוק פלסטיק, ולרשום ב'טוש פרמננט'.

הכנת בריכה

הסוד הבסיסי של בריכה – היא צורתה, רצוי בצורת "שעועית" ולא עגולה ומדויקת, זה נראה יותר טבעי ויוצר יותר נגישות.
המיקום: - חצי צל.

• חופרים באדמה, בור לא עמוק, רצוי שיהיו בבריכה 2 עומקים, כי בגינה יש כל מיני חיות וכל מיני צמחים שזקוקים לעומקים שונים, בודקים עם הידיים שאין אבנים בבור שיצרנו.
• אחרי החפירה, לרפד יפה את הבריכה עם שטיח ישן (לא עם קרטון כי הוא מתכלה) כדי שהפלסטיק שנניח עליו לא יחרר.
• על השטיח כאמור מניחים ניילון עבה מחומרי בניין, ממלאים במים – כדי לבדוק שאין חורים בפלסטיק, להקפיד שתוך כדי מילוי, המים לא יגלשו מתחת לפלסטיק, כי אחרת האדמה יונקת את המים מהבריכה.
• מניחים עוד שטיח מעל המים, שיכסה לחלוטין את הניילון, כך שתיווצר על השטיח שכבת אצות, היות והוא חומר אורגני.
• לסיום: - הניילון שמציץ מסביב לקצוות, מקפלים יפה מתחת לשטיח, ושמים עליו גזעי-עץ עבים- מסביב, כדי שיחזיק את הפלסטיק והשטיח בקצוות.

(אסור שיראו את הניילון, כי זה הורס את האוטנטיות של הבריכה – השטיח צריך לכסות את הניילון)

אכלוס הבריכה

צמחי-מים.
דגי גמבוזיות – מכניסים לבריכה רק שבוע לאחר הכנתה.
מכניסים "אי" לבריכה ע"י אבן גדולה.
מכניסים "דוקים" צפים – טוב לדבורים.
אבנים בצידי הבריכה כדי לעזור לקיפוד להיכנס ולצאת מהבריכה,.

בקיץ צריך פעם בשבוע למלא את הבריכה, מלבד זה, אין מה לטפל.
הבריכה – חשובה לוויסות מזיקים בגינה.


איתמר שחם – גבעת עדה, מפעל קומפוסט, מוכר בבלה.
טליה שניידר – מוכרת בשיקשוק צמחי מים, עדיף לרכוש באביב.
טל': - 04-6379416 [email protected]


__

[דנה*]

יש שני חבר'ה נחמדים ממוצא ובית זית, שהתחילו עכשיו לעשות גינות אורגניות ואקולוגיות, הכוללות מחזור של מים אפורים. אני מניחה שהם ישמחו לעזור במידע ו/או בביצוע. שמם עופר ועדיאל. עופר 5709536-02
עדיאל 5346712-02

[ענת_גביש*]

אנחנו עוברים לבית עם חצר גדולה שיש בה הרבה עצי פרי והמון אדמה עם עשבייה יבשה , אדמה שלא הושקתה הרבה זמן. יש גם הרבה מקומות עם שמש שנראים מתאימים לערוגות ירק.
שמעתי פעם על שיטה לפיה לא הופכים את האדמה, לא מעשבים, אלא בונים את הערוגה מעל האדמה כמו שהיא, בשיטת שכבות.
את יודעת משהו על זה?

[עוף_החול*]

ענת, בהחלט!
המטרה צריכה להיות להעשיר את הקרקע ע"י הבאת הקרקע לאיזון. יש לשמור על הלחות והאיזון של המיקרואורגניזמים בקרקע.
את זאת אפשר לעשות בקלי קלות ע"י חיפוי הקרקע בחומרים בעלי ערך גבוה של פחמן. ובשפה ברורה יותר שכבה עבה של עיתונים ועליה גזם גינה או קש יבש. להרטיב בקיץ ולהשאיר בחורף. מתחת לשיכבת העיתונים תתחיל להיווצר אקולוגיה של רמשי קרקע ושורשים שתטייב את הקרקע.

אם רוצים לשתול אפשר להניח על פני החיפוי ערמה קטנה של אדמה וקומפוסט טיבעי/אורגני (אם אין תגידי ואני אתן לך פיתרון גם לזה) ולשתול על גבי העיתון ללא חפירה (פרט לעצים) הצמח כבר ימצא את דרכו לבדו לאדמה.

לגבי גינת ירק אני ממליצה לגביה אותה מעט מעל פני הקרקע ולשים מתחתיה שיכבת ניילון על מנת למנוע חדירה של שורשי השיחים והעצים לערוגה.
את הקרקע כדאי להכין בתערובת קלילה מאדמה מקומית חול וקומפוסט.
בשלב הזה של השנה מומלץ מאד לשתול שתילים ולא זרעים אלא אם את מעונינת בירקות שורש ואז עדיין תוכלי להתחיל מזרעים בתנאי שתנביטי אותם קודם הניפרד.
הזמן המתאים לשתול שתילים הוא ב טו' בחשון שיוצא ב 10-11 לחודש וזאת בהתאם למצב הירח שמשפיע על גובה המים בקרקע.

זה בקיצור ועל קצה המזלג, אם יש לך שאלות אני אשמח לענות.

[פלוני_אלמונית*]

שלום רב, אני גר במושב, שלאחרונה נעקרו בו הפרדסים על מנת לפנות מקום לשדות. כתוצאה מכך בע"ח רבים איבדו את ביתם. היות ואנו איננו חקלאי אדמה, אנו רוצים לשתול בחלקת השדה שלנו עצים עבור בעלי החיים. שאלתי היא - אילו עצים ניתן לתשול בסמיכות יחסית, אשר אינם דורשים טיפול (היות ואיננו עוסקים בחקלאות), ועדיף שיהיו בעלי פרי אכיל כלשהו. אבקש לשלוח תגובות לדוא"ל [email protected].
תודה

[טרה_רוסה*]

פלוני, באיזה אזור בארץ אתה גר?
אני הייתי שותלת עצי בר כמו חרובים, אלונים או מה שמתאים לאזורך. יש משתלה לעצים כאלה בקיבוץ יראון.
אם אתה מעוניין בעצי פרי, מדוע שלא תשתול מה שעקרו - תפוז, לימון וכדומה? אפשרויות נוספות הן תאנה, רימון, גפן. אחר כך בעדיפות מבחינת הבעייתיות תות עץ, שסק. לא מומלץ שקד, אפרסק, שזיף, תפוח, מישמיש כי הם קצת יותר בעייתיים.

[בלה_שנדמה_לה*]

קקיפוביה
מאמר על מחזור הקקי והפיכתו לדשן. ועוד כמה דברים....

[פלוני_אלמוני*]

מאמר על פרמקלצ'ר story]באייל הקורא 2544[/po]
וכתבה מזעזעת על חומרי הדברה timeout]בטיים אאוט 171[/po].asp

[ה_עוגיה*]

באתר של טליה שניידר יש מידע על קורסים שלה וגם מידע על מדריכים אחרים.
http://www.yaarbooks.com/workshops.htm

[מודי_תאני*]

אני תוהה איפה משיגים מידע קונקרטי על מיני צמחים ואדמה.

השאלה המעשית היא לגבי החווה שאני גר בה עכשיו. יש שם עצי תפוז שלא נגעו בהם כבר כמה שנים, והצעתי לבעל הבית שיעשה שם פרמקלצ'ר בקטן. יגזום קצת את העצים, יחתוך את האקליפטוסים ששותים לו את כל המים, ויזרע בין העצים גידולי שדה (תירס?).

הבעיה היא שאין לי מושג מה צריך לגדל שם. אמרתי תירס כי זה מה שזכור לי מספר של פוקואומה שקראתי חצי ממנו לפני 15 שנה. אני מחפש מידע באינטרנט, וכל מה שמצאתי זה: פמפלטים של מבוא; קורסים; סיפורי הצלחה ומתכננים. זה נותן הרגשה שכולם שם בשביל הכסף, כאילו זו כת או עסקת פירמידה מתוחכמת.

לא מצאתי שום ידע על "מה הולך עם מה", אילו צמחי בר כדאי להשאיר ואילו לא. אילו גידולים צריכים חנקן ואילו מחזירים חנקן לאדמה. מה לגדל כדי להיפטר ממזיק מסוים. איפה כל הנתונים האלה?

[ה_עוגיה*]

איפה כל הנתונים האלה?
בספרים, באינטרנט ובעיקר אצל אנשים.
אנחנו לומדים כל הזמן, מכל המקורות שציינתי ומהניסיון.
השום תופס מחלה? הולכים ולומדים על השום. אולי השנה לא תהיה.
הבטטה הצליחה והתפ"וא נרקב? חושבים למה זה קרה ומסיקים את המסקנות.

לצרכי מידע מעשי לגבי החווה בה אתם עכשיו - מציעה להתחבר לפורומים באינטרנט מהאזור או מאזור אקלים דומה. שם יוכלו לענות לך על שאלות ספציפיות.
ולנסות, פשוט לנסות ולא לחשוש מכישלונות קטנים.

[חגית_ואילה*]

שלום לכולם! מספר שאלות בסיסיות: יש לנו שטח די גדול [נגיד 2 דונם בערך] ולפני שאני מספיקה לארגן ולתכנן את הכל הוא מתמלא ביבליות וחמציצים וסביונים, האם זה הגיוני לפרוס נייר עיתון על פני השטח כדי שהם לא ישתלטו על כולו?
וגם אני רוצה לשתול פקאן, ואגוז מלך, ליצי ופגו'יה זה הגיוני שהמחירים הם 150-230 לעץ?
יש למשהו מידע פנימי איך משיגים זרעים? [של כל דבר דלעת, ליפה?] וקיפודים?
תודה בנתיים למרות שיש לי עוד מלא שאלות אני אשאל בהמשך (-:

[ה_עוגיה*]

תני לצמחים לגדול.
יבלית זה קוץ בתחת אבל מה הבעיה עם חמציץ וסביון? אלה מתנות של הטבע!
כל עוד את לא יודעת מה לעשות - קצרי את הצמחים. אלה שאת רוצה שיתרבו (האכילים?) אחרי שהם מוציאים זרעים ואלה שאת רוצה להכחיד (אצלי יש יותר מדי חרדלים) - לפני הזרעים.
השאירי את מה שקצרת במקום.
את יכולה לקלטר קצת ולזרוע זבל ירוק כך תטייבי את הקרקע לקראת מה שתעשי שם.
זכרי שמה שצומח של פרא לא צומח סתם. צמחי הבר מרפאים את האדמה.

אם יש אזור שאת רוצה לחטא מנוכחות של צמחי בר (או דשא), במיוחד כאלה עקשנים - את יכולה לעשות בקיץ הקרוב חיטוי תרמי. את צריכה בשביל זה יריעות של פלסטיק שחור (אל תקני. בררי למי יש להשאיל לך).

שתילי עצים - המחיר תלוי בגודל השתיל. מה שיותר גדול - יותר יקר אבל את גם חוסכת זמן של צמיחה אצלך.

זרעים - יש מפגשי החלפת זרעים. חפשי פה את הדף. בקרוב יהיה בטח מפגש החלפת זרעי קיץ. (ליפה אני יכולה לתת. יש לי שפע).
אם את קונה במשתלה - הנסיון שלנו מלמד שהזרעים של בן שחר לא מוצלחים. יש זרעים שמגיעים מאנגליה, שכחתי את השם, הם טובים מאוד.

קיפודים בדיוק נגמרו לי (סתם לא יודעת איפה מלקטים קיפודים ).

[טרה_רוסה*]

אנחנו קונים זרעים אורגניים של אורגניגן ואור חדש והם מוצלחים. אפשר למצוא אותם כמעט בכל מקום עכשיו.

[טרה_רוסה*]

הם באים לבד

[חגית_ואילה*]

תודה לעוגיה ולטרה ולכל המשיבים!
הענין עם הצמחים הוא שבגלל שזה שטח כ"כ גדול אני רוצה לתכנן אותו אכשהו ולא לתת להם פשוט לצמוח
כי אם אני לא אתכנן את זה נכון עכשיו אז הם ממש יגבהו ויגדלו ויהו בית טוב לנחשים [צפע, מנסיון s-:]
מאידך הזמן שהקצבתי לטיפול שיטתי בגינה הולך ותם [חודשיים של עבודה יומיומית] ועדין אין לי מושג איך לתכנן ומה לעשות עם כל השטח הזה...!
אני אשמח מאוד לזרעי ליפה! ומזמנת קיפודים (-:
שוב תודה
חגית
מרגיעון: ללא חולמים- לעולם לא תהא מנוחה לעולם [אולי גם הוא מזהה שאני במצב יאוש?!]

[ה_עוגיה*]

רכשי לך חרמש ואבן משחזת.
אם את רוצה שיעור איך משתמשים - בואי אלינו (יבנאל).
את יכולה בשעתיים לגמור לכסח את כל השטח.

[מיכלול_ה*]

כלל ראשון בפרמקלצ'ר הוא להתבונן, כדי לתכנן שטח גדול צריך זמן של התבוננות והכרות איתו כדי לדעת מה מתאים בו. אולי תתחילי עם תכנון של שטח קטן יחסית ובשנה הבאה תתכנני את שאר השטח? בשטח שלא מתוכנן את תמיד יכולה לקצור את הצמחים ואחר כך לא לעשות כלום ו/או לזרוע צמחים קושרי חנקן לשם העשרת האדמה בחנקן (כמו חומוס פול וכו') ולפני שהם פורחים לקצור ולהשאיר על השטח.
בקיצור ממש ממליצה להרגע, לקחת את הזמן. ולעשות קורס פרמקלצ'ר כדי לקבל רעיונות מה לעשות עם המתנה שיש לך - שטח אדמה.

[חגית*]

שעתיים?! 0-: הייתי צריכה לדבר איתך כשהתחלתי, עבדתי ימים שלמים בכיסוח...
ובכל אופן השטח נקי [טרקטור s-:] ואז התחילו לצמוח הקוצים, והחמציצים והכל
בגלל זה שאלתי מה אפשר לעשות. ומיכלולה, תודה אבל מכל מיני סיבות אין לי זמן, זה לא ממש השטח שלי
ואני בכנות וברצינות מתבוננת בו חודשיים, אבל נרגעתי ובסוף אפילו היה יום נחמד, סידרתי מקום לקומפוסט
והתאנה התחילה להוציא עלים וגם הרימון נקלט והערוגה הראשונה כמעט מוכנה!
וגם גילתי שבט חשופיות זה מועיל\מזיק למשהו?
תודה ולילה טוב

[טרה_רוסה*]

אני אישית שונאת חמציצים בגינה. ירשתי את השנאה הזאת מאמא שלי, שאצלה הם יצאו משליטה וממש חונקים את כל שאר הצמחים, וכבר אי אפשר להיפטר מהם. אם יש הרבה, אז אין מה לעשות, אבל אם יש מעט, כדאי להוציא אותם לפני שהם מתפשטים. א-ב-ל חשוב לדעת שאין טעם סתם לעקור אותם, כי יש להם פקעת קטנטנה, דיי עמוקה. אם לא מוציאים אותה, כאילו לא עשיתם כלום. אני מוציאה את החמציץ בעזרת כף שתילה עם האדמה שסביבו וזורקת לפח (לא לקומפוסט!).
והילדים, שיקטפו חמציצים אצל סבתא שלהם!

[ברק*]

שלום שלום,
נפתח דף ב-FACEBOOK בנושא PERMACULTURE וזה כתובתו:
http://www.facebook.com/pages/Permacult ... 878?ref=mf

כולם מוזמנים לבוא להתעדכן ולהעשיר אותו

[ירוקה_חדשה*]

שלום רב,
אני מעוניינת לייצר קומפוסט בגינת ביתי ואינני יודעת כיצד עושים זאת, אשמח לקבל ייעוץ.
כמו כן - משהו יודע כיצד אני יכולה לבנות ספסל בגינה מבוץ ולשמר את עמידותו גם בחורף?
תודה

[יונת_שרון*]

יצירת קומפוסט
קומפוסט מתולעים
קומפוסט במרפסת בעיר

[דגנית_ב*]

ירוקה חדשה

ספסל מבוץ אולי: בנייה בבוץ
מדונא בונה בית בוץ אמיתי

[פלונית*]

מישהו יודע היכן ניתן למצוא טבלה מפורטת של צמחים חברים כלומר צמחים שטוב לגדל אחד ליד השני לעומת כאלו שלא כדאי לגדל אחד ליד השני?

[יעל*]

מישהו יודע היכן ניתן למצוא טבלה מפורטת של צמחים חברים כלומר צמחים שטוב לגדל אחד ליד השני לעומת כאלו שלא כדאי לגדל אחד ליד השני?
בספר של טליה שניידר, "גן עדן בפתח הבית" יש רשימות כאלה.

[פלונית*]

יש לי את הספר. אבל יש המון צמחים שלא מצויינים בו. אם מישהו מכיר טבלה נוספת אשמח לראותה.

[יונת_שרון*]

גם בספר הגן הפורה יש טבלה.
יחד עם זאת, חברתי הפרמקלצ'ריסטית אומרת שבחלק גדול מהמקרים זה תלוי באדמה. כלומר, יש צמחים שיסתדרו יחד נפלא באדמה שלי אבל לא אצלך, ולהפך.

[עינת_ש*]

אני מקווה שאני כותבת בדף הנכון:
יש לי גינה- לא הכי גדולה, אבל סידרתי 3 חלקות אדמה לגן ירק.
ממה שהבנתי מקריאה ברשת, הרכבתי 3 קבוצות, לשתילה וזריעה בימים אלו.

קבוצה 1- לחלקה הגדולה (1.2*7 מטר)
תירס
מלפפון
פלפל
זעתר
שמיר
אורגנו
טגטס
קורנית
ברוקולי
חציל
קישוא (בסוף החלקה הרחק מהמלפפון)
כובע הנזיר

קבוצה 2
עגבניה
ריחן
פטרוזיליה
חסה
פלפל

חלקה 3
תירס
מלון
טגטס

ועוד אבטיחים בצד לא קשורים לאף אחד... שאשתול עכשיו ובעוד חודש שוב.
האם זה נשמע טוב? אשמח לחוות דעת
האדמה אצלנו טובה (גם נראית וגם יש לי הרגשה כזו), ובקרוב מגיע קומפוסט תולעים..
תודה רבה!

[לילי_ב*]

עינת שלום כמה עצות קטנות:

1. לא הייתי שותלת רב שנתיים אורגנו, זעתר, קורנית בחלקת הירקות אלא בנפרד. לפעמים הירקות תופסים פטריות ושאר מזיקים ואז פשוט עוקרים אותם ומאפסים את הערוגה לעונה הבאה אם יש לך רב שנתיים המזיקים יחנו שם ויעברו לשתילים החדשים.
2. מבחינת צמחים חברים - תירס +שעועית + דלעת הם חברה מצויינת השעועית קושרת חנקן ומטפסת על התירס והשעועית מתככת. בכלל זו עונה מצויינת ללוביה הילדים שלי מתחרים ביניהם מי מוצא יותר תרמילים מתוקים וזולל אותם בגינה.
3. כובע הנזיר אצלי כבר בשלבי קמישה הוא יותר שייך לאביב, גם הברוקולי גמר את העונה לעומת זאת רוקט משגשג אצלי גם בגינת הקיץ.

פרטים נוספים מחוויותי עם בנושא ערוגה מוגבהת , חיפוי ושיעורים אחרים מהגן בבלוג שלי תחת עץ הפקאן
בהצלחה עם הגינה והרבה נחת

[נעה_זני*]

שאלה למבינות : האם צמח מטהר את המים שהוא שותה? אם הפסיפלורה שתתה שנתיים מים של מכונת כביסה רוב הזמן בחומרים אקולוגייםוחומץ..האם הפירות שלה טובים למאכל?
תודה

[אמל_ית*]

אני לא קוראת לעצמי לגמרי מבינה, אבל נדמה לי שכן. לא כל צמח- אבל פסיפלורה, בהיותה עץ מטפס די רציני, ובעיקר אם החומרים אקולוגים והחומץ, נראה לי בסדר. מעניין אם יש השפעה על הטעם.
בכל אופן אולי שווה לחכות לתשובות של מלומדים יותר... (-:

[עינת_ש*]

לילי ב תודה על התשובות!
הבלוג שלך מקסים והתמונות מאוד יפות,
אך נתקלתי בהן מאוחר מדי, אצלי כל הערוגות כבר מסודרות עם טפטפות והכל.
אספתי חיפוי של דשא קצוץ מיובש ולא מדושן מהשכנים בשילוב המון עלי ורדים צבעוניים שאספתי מהגן הציבורי (הוורדים סיימו לפרוח)...
כל השתילים עדיין בכוסיות, אני רוצה עוד מעט לשתול.
התולעים כבר כאן, בניתי להן בית מאוד משוכלל (אולי גם אני אעשה אלבום?) עם חורים לניקוז למטה, שכבת חצץ סומסום, רשת יתושים מעל כדי שהתולעים לא יכלאו בחצץ ואז המון המון הומוס!!!
(ותודה ל{{}}יש לי אוצר{{}})
אין לי מקום לדלעת אני אנסה באזור אחר ולא מגודר ואקווה שהכלבים המופרעים שלנו לא יחריבו הכל..
דרך אגב הלוותי את הגן הפורה ואת גן עדן בפתח הבית ואני קוראת בכל הזדמנות.

[עינת_ש*]

ודרך אגב אנחנו בכלל לא משקים את הפסיפלורה שלנו, בכלל! והיא נותנת המון פירות בשנתיים שאנחנו גרים כאן. עכשיו לדוגמה יש עליה נראה לי יותר ממאה פרחים (זאת גדר חיה), חלק ממנה אפילו טיפס על הברוש בחצר, וראיתי את זה גם אצל השכנים..
למיטב ידיעתי צמח לא מטהר את המים, ויש איסור לאכול פירות וירקות שהושקו במים אפורים.
יש הבדל בין מים אפורים למים מטופלים. מי קולחין הם מים שעברו טיפול מיוחד.

[פלוני_אלמונית*]

שלום לכולם
אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי ואני בתחילת פרוייקט שמנסה לפתור בעיה לגינה עירונית
הכיוון שלי הוא גינה בתצורה מסויימת שתתקיים בתוך מסדרוני המדרגות של בינייני מגורים
הכוונה למקומות בלי הרבה אור אם בכלל
השאלה שלי האם יש ירקות או תבלינים לגידול אורגאני שאינם חייבים אור שמש?
והאם אפשר להחליף את אור השמש בתאורה אחרת ?
אודה מאוד לתשובה מהירה
תודה מראש

[אומ_איליי*]

לפלוני אלמוני
אני מגדלת (טוב גידלתי ) באדניות רחבות בפתרון שאני תכננתי עגבניות מלפפונים צמחי תבלין וגם פרחים.
בעיר כמובן.
בחדרי מדרגות ניתן אולי לגדל רק בקומה העליונה שיש קצת שמש מחלונות עליונים ולדעתי במדינה בעלת גגות שטוחים ניתן בהחלט לנצל שטחי גג להקמת גינות משותפות.(גם את זה עשיתי - לא במשותף אבל גידלתי על הגג עד שנמאס לי לעלות להשקות עם תינוק..)

[שמחה*]

ביררתי על לימודי פרמקלצ'ר ושמעתי שיש קורס של חודש בקיבוץ לוטן. בוא נגיד שהייתי די בשוק כשראיתי את המחירים. זה היה נראה לי כאילו אני הוזה את זה..3150 דולר על 33 ימי לימוד..?! זה יוצא כמעט 400 שקל ליום..אני מבינה שאנשים צריכים להרוויח כסף אבל למה להיות כ"כ גרידי?! לימודי פרמקלצ'ר ואקולוגיה הם לימודים שמועברים ע"י אנשים עם מודעות גבוהה והייתי מצפה שיהיו בעלי ערכים גבוהים להעביר את המידע הזה ולא לאפשר רק לאנשים שיש להם מלא כסף ללמוד שם..זה קצת מקומם..הייתי שמחה לשמוע את תגובותיכם ואם מישהו מכם עבר שם קורס אשמח לשמוע על החוויה..

תודה

[יונת_שרון*]

זה יוצא כמעט 400 שקל ליום

50 ש"ח לשעה?
למה שיעורי נגינה לא עולים כל כך מעט...

[מצ'רה*]

כתבה ממש מענינת על זרעי מורשת מקומיים, של חיטה ועל פרויקט להצלתם והשבתם לשדות
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.4213025

[בשמת_א*]

לא הצלחתי לקרוא אבל כן הבנתי מהתגובות ששוב שכחו את אהרן אהרונסון וגילוי "אם החיטה" בארץ ישראל (קראתי כבר כתבה על לחם בעיתונות הישראלית לפני כמה שבועות שבה הכל הועתק מאיזו כתבה אמריקאית, והאמריקאים כמובן שימחקו את מגלה "אם החיטה" אבל מצער שחוקרים ועיתונאים בישראל לא יודעים).