קקי במכנסיים אצל ילדים גדולים

אני יכול להציע את השיטה שלנו. בכיוון החינוך החופשי. לשבת עם הילד בנחת ולשאול אותו מה קורה בנושא הקקי והאם יש לו הצעות, איך הוא יכול לעזור לעצמו, ואיזה עזרה הוא צריך מכם. לשתף אותו בכנות בחשש שלכם שזה יפגע בו חברתית. לבוא ממקום שזה בעיה שלכם, שלכם קשה עם זה, ואתם בעצם מבקשים ממנו לעזור לכם עם משהו שקשה לכם. כך תבטלו את הביקורת והוא יהיה יותר פתוח לשיחה. וגם אם יש לו הצעות שקשה לכם לבצע אתם לא חייבים לעשות, הכוונה היא לפתוח מהלך חשיבתי ריגשי אצלו ואצלכם. מהלך שיביא לחיפוש תשובות והתכווננות שלו למצוא פיתרון. ואפשר כל שבוע לעשות שיחה כזו. ואפשר כל שבוע לעשות שיחה כזו. אם הכיוון נראה לכם ותרצו לשמוע עוד תשאלו. בהצלחה

שלום לכולם הבן שלי בן שבע וחצי וגם אצלנו אותה הבעייה עם הקקי, אני לא מבינה אם הבעייה כ"כ שכיחה למה רופא משפחה לא יכול לעזור שיתאמץ ויברר על הנושא, הוא נתן לי טלפון של מישהו שרוצה יותר מאלף שח על פגישה אחת ומי יודע אם זה יעזור. גם אצלי יש בעיות התנהגותיות אני מתחילה לטפל בהן בתקווה שהכל בסוף יסתדר. יום נעים

שלום לכולכם כאן
רציתי להציע לנסות את שיטת פאולה
ישנם מצבים, בעיקר כשיש עניין לפתור את הבעיה מצד הילד שהשיטה ממש עוזרת ופותרת
אשמח לעמוד לשרותכם
פרטים ליצירת קשר
בראש דף הבית
עשב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כבר 3 שנים אנחנו בסיפור הזה על בסיס כמעט יומיומי. אני יושבת וקוראת אחרי שברח לו היום (בן 6..) 5 פעמים! ועכשיו מתוך שינה הרחתי את השלשול שלו במיטה,זה היה השיא! האמת שכאבה לו הבטן היום והוא לא אכל כלום, עשיתי לו דיקור פעמיים ואולי זה פשוט שחרר לו הכל וממחר הכל יהיה טוב,הלוואי... אבל אני די בלחץ,מחר מסיבת חנוכה,ממש לא מתאים לי שזה יקרה בגן....

אם הוא חולה -כאבי בטן שילשול ,לא אוכל כלום - שישאר בבית.
אני לא חושבת שיש לילד כזה מה לעשות במסיבת חנוכה ,אין לו מה לעשות בגן ולא כלום.שישאר בבית.
חשוב להקפיד על כמות השתיה שלו.שלא יתיבש.

לך יש טונה כביסה לעשות .גם אם תהיי בלחץ וגם אם לא-תני לגל הזה של מחלת השילשולים לעבור .מה קורה ברגיל?

נמצאת באותה סירה... ילד בן חמש. לא יודעת אם זה רגשי או פיזי. מצד אחד סבל מקשיים רגשיים רציניים מצד שני עוד לא נגמל מיציאות מלכתחילה. גם לפעמים אני מזכירה לו והוא אומר שאין ואחרי כמה זמן יש... בתחתונים.

שליחה על ידי אמא* » 12 אפריל 2014, 19:38

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, בני בן שלוש...בתהליך גמילה ארוכה כבר שנה ובחצי שנה האחונה הוא כמעט כול יום עושה קקי בתחתונים, ולצרי יש ימים שאפילו יותר מפעם אחת וגם שהוא ערום הוא יכול לעשות קקי על עצמו ולמשיך לשחק...אנחנו מיואשים ולא יודעים איך להתמודד ביחוד לקראת גן עיריה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
יש לי ילד בכור בן שש וחצי עם בעיה קשה שבורח לו כל הזמן קקי בתחתונים.
היינו בטיפול ריגשי שאמרה לנו שצריך יותר תשומת לב ולא להתיחס לקקי שבורח ולא לדבר על הקקי ולא להתייחס לזה
במשך כמה חודשים ניסיתי ככה... וזה רק החמיר את המצב.
כי לא היה אכפת לו שבורח. ולא רצה להתקלח. לא הזיז לו בכלל.
לקחנו אותו לרופאת גסטרו פרטית והיא בדקה תילד ואמרה שהוא בריא והכל בסדר. וזה רק פסיכולוגי.
מה קורה פה?
למה הילד שלי לא רוצה ללכת לשרותים?
למה הוא כל הזמן אומר שהוא לא מרגיש.. ורופאה אומרת שהכל בסדר?
התחלתי לקחת אותו לשרותים כל בוקר. הוא נכנס רק עם הפלא שלי לשרותים. וכל בוקר עושה קקי.
במשך היום מידי פעם בורח לו. מידי פעם לא בורח לו...
אבל רוב הימים בורח לו. עד שאני לוקחת אותו שוב לשרותים.
אני מיואשת כבר. וקשה לי עם המצב. איך מסיימים עם המצב הזה. אני צריכה פסיכולוג?
הוא ילד מאד חכם ברמות גבוהות. וילד עקשן מאד. שצריך המון גבולות.
הוא עולה לכיתה א. ואני קצת לחוצה מה יהיה בביהס
מה עושים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמא לבן שלוש . אולי הילד לא התחיל גמילה בזמן. והוא עדין לא בשל ?
זה גיל קטן שצריך לחשוש בשבילו לדברים. תקבעי לרופא גסטרו . שיראה אם יש בעיה.
ואם זה רק בעיה שהילד לא רוצה להגמל או לא בא לו. מותר לו בגיל הזה. תחזרי לטיטול אם זה יעזור.

שליחה על ידי י_ע* » 25 מאי 2014, 15:17

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נו אז ממה זה נובע מי עבר את זה ויכול לספק לנו מידע
בני בן ארבע, וגם כמו כולם חכם ונבון רק הבעיה של הקקי בתחתונים מפריעה לו.
יש פתרון???????????????????
ניסנו הכל מתנות עונשים שיחות וכלום לא עזר
נגעל לשבוע וחצי ושוב חזר לעשות צרכים בתחתונים
הבעיה זה בגן שלגננות כבר אין סבלנות כמו לנו
ממה זה נובע??????

שלום לכולם,
אני אמא לבן שלוש וחצי כמעט, שסובל מהתלכלכות.
אני יושבת וקוראת את העמוד, ופשוט עולות לי דמעות בעניים- לשמוע עד איזה גיל מאוחר זה נמשך. למי שלא מכיר את הבעיה-לא מבין כמה סבל זה, יום יום, חוסר נעימות, לילד בעיקר, וגם להורים, בעיקר מכל ה"נשמות הטובות" שמסביב, כולל הסבתות והדודים, אבל לא רק. גמלתי מחיתולים, אבל התחלתי לקנות תחתונים בסיטונאות, ולכבס בכמויות מסחריות.
הילד שלי מקסים, רגיש, ילד של אהבה חיבוקים ונשיקות, יפיפה, חייכן ואהוב מאוד!!
והכי כואב לי שאני לא מצליחה לעזור לו. עד איזה גיל זה ימשך? מה זה ישאיר לו בנפש הטהורה שלו?
האם במרפאות ילדים בבי"ח מטפלים בגיל כזה? בדר"כ הרופאים אומרים שזה מוקדם עוד לטפל- ואני אומרת- אז מה, לתת לו להגיע לגיל חמש עם קקי בתחתונים?????

מתחילה להתייאש....

שליחה על ידי יעל* » 26 מאי 2014, 11:29

אצלנו טיפול רגשי אצל פסיכולוגית ילדים (שגם הדריכה אותנו ההורים) פתר את הבעיה. זה לקח זמן (יותר משנה).

<ממה שהבנתי, אצל רוב הילדים זה קשור בענייני שליטה. ילד שמרגיש שאין לו מספיק שליטה בחיים שלו (סובייקטיבית, גם אם אובייקטיבית יש לו המון שליטה יחסית לבני גילו...) מתחיל לשחק בשליטה/אי-שליטה בקקי ודרך זה בהורים.>

שליחה על ידי אני* » 27 מאי 2014, 20:58

יוכל להיות שהילד באמת לא מרגיש. שישנה בעיה של תת תחושה ואולי גם חולשה של שרירים טבעתיים. ממליצה מאוד לנסות עבודה תחושתית יום יומית וקבועה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איזו בעיה מטרידה ומדאיגה!! כאשר, מסיבות שונות (רגשיות, התנהגותיות, ולפעמים פיזיות) עשיית הצרכים הופכת להיות טעונה רגשית ומחוברת ליחסים עם ההורים / המטפלים / הסמכות (גננות...) או לסיבוכים פנים-נפשיים של הילד עם עצמו (חרדות, תחושות של חוסר שליטה / חוסר אונים על עולמו / גופו וכו') - זה אכן מורכב ומדאיג. זה אחד הסימטומים שמעוררים תגובות קשות מהסביבה, הקרובה והרחוקה, ושתוצאות הלוואי שלהם קשות, ועלולות להיות מתמשכות ומזיקות ביותר.
אין ספק שזוהי "קריאה לעזרה" - של הילד, של ההורה. זהו סימפטום "שאי אפשר להתעלם ממנו", שמנכיח את עצמו דרך החושים השונים, שמחבר אותנו למקומות קשים ומבהילים, מה שיוצר מעגל קסמים אכזרי, שככל שהוא ממשיך, כך קשה יותר לפוגג אותו. לכן אני חושבת שהורים שנתקלים בסימפטום הזה לאורך מספר חדשים, צריכים להיעזר - לקרוא, להתייעץ עם איש מקצוע, להבין ולדעת, לגבש עמדה מודעת שתפחית את החרדה ואת חוסר האונים ההורי, ותיצור עמדה הורית עקבית, מרגיעה ומחזיקה עבור הילד.
למרות ש"התוצאה" (קקי בתחתונים) היא דומה, כל מקרה הוא לגופו, ויכול לנבוע ממקורות נפשיים / פסיכולוגיים שונים. אני חושבת שלהורים יש אחריות לנסות להבין - קודם כל מה זה עושה להם ובאיזו עמדה הם נמצאים אל מול התופעה, ואחר כך מה זה עושה לילדם וליחסים בינהם. זוהי תופעה שיש לה מימדים רבים - התנהגותיים / חינוכיים (חינוך לניקיון, קבלת "החוקים" והמציאות, קבלת "הסוציאליזציה"), חברתיים (היחס והתגובות שהילד מקבל מהסביבה), אישיים/פנימיים, בינאישיים/יחסים ועוד. היא מלווה בפנטזיות רבות של הילד על מה שיש לו בתוך הגוף, על האופן שהגוף "עובד", ועל האופן שבו הוא תופס את הסביבה ואת היחסים שלו עמה (כמה הוא יכול להשפיע ובאיזה אופן, מהו מקומו בעולם, כיצד הוא מבטא את צרכיו ורגשותיו ולשם מה ועוד ועוד).
בקיצור - אל תשארו לבד מודאגים וחרדים!!! זה עלול להחמיר את התופעה, וליצור תופעות לוואי נוספות הקשורות לתפיסת הילד וליחסים עמו.
אל תשאירו את הילד לבד!! גם אם הוא "עושה לכם בכוונה" (בחוויה שלכם, או באופן מודע או לא מודע גם בחוויה שלו) - זוהי הדרך שהוא מוצא במצבו הנוכחי לתקשר משהו מעולמו הפנימי, שאין לו דרך אחרת לתקשר. והוא צריך עזרה.
אבל כמו במטוס - קודם ההורה עוזר לעצמו, כדי שיוכל לעזור לילדו. קודם ההורה צריך להיות מוכל ומוחזק, מאורגן ורגוע, כדי שיוכל לתת לילדו את כל הפונקציות החשובות האלה.
בהצלחה!!!

שליחה על ידי יעל* » 29 מאי 2014, 09:36

תמי, כמה יפה כתבת. חושבת אפילו ששווה להעתיק את כל ההודעה שלך לראש הדף.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על הפירגון, יעל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני קוראת את הדף ודמעות ממלאות את עיניי. הבן שלי אוטוטו חוגג בר מצווה ואני מתמודדת עם זה מדי יום. כל פעם עוד פעם תחתון מלוכלך (שטוף על ידו בזריזות ובזלזול) במקלחת, כבר הפרדנו סלי כביסה מאחיו הקטנים כדי שלא יסריח להם את הבגדים, מכונות נפרדות לכביסה. שואלים שאלות למה? לא מרגיש? לא מגעיל לך? לא מריחים אותך? וכלום לא עוזר. גם אנחנו אחרי טיפול ברכיבה שלא עזר אפילו לא טיפה (כמעט 4 שנים של רכיבה טיפולית). אני כל כך מיואשת שאני אטומה לכל סוג של טיפול. הוא הבכור והאחים הקטנים אפילו מבינים שהנושא זה סוד ולא מדברים ליד חברים על "בריחה לתחתונים". הכעסים מגיעים לפעמים כבר לטונים כל כך גבוהים וצעקות כי הרי מדובר בבוגר לכל דבר ואיך יתמודד אח"כ? ובצבא?
אנא עזרתכם, משהו מכיר מטפל בשיטת פאולה מהדרום?

שלום,
אני לא יודעת אם זה יעזור, אבל טיפלתי כבר כמה פעמים בילדים עם בעיה של בריחת קקי, באמצעות "הסיפור המרפא", והטיפול הצליח יפה, והחזיק מעמד.
אם מישהי רוצה לשמוע עוד, אני ב[email protected]
ציפורי.

שליחה על ידי אבא* » 10 יוני 2014, 10:37

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבא מיואש לילד בן 10
אני אדם מאד חזק רגשית ויכול להחזיק רגשות בתוכי מבלי שיהיה מורגש כלל כלפי חוץ גם ברגעים קשים מאד אבל המצב הזה גרם לי להוריד את כל שכבות ההגנה שלי ולמצוא את עצמי יושב ובוכה מידי יום.
את כל מה שנאמר כאן ניסינו כלום לא עזר והמצב אפילו החמיר,השבוע הגעתי למצב שמצאתי את עצמי יושב מול בני היקר ובוכה ומתחנן בפניו שיגיד מה מציק לו או קשה או מפריע שנוכל לעזור לו אך לצערי לא הצלחתי להוציא דבר
אני שבור,גמור,מיואש ומרגיש שאין לי כבר כוחות להתמודד עם המצב

מציעה לנסות שיטת פאולה..... עובדת עם ילדים.... ומשלבת גישות טרפוייטיות
עם חיבור לגוף בתירגול ובתקשורת מקרבת..03-5289717

גם אנחנו עם ילד בן 8 וסובלים מאותה הבעיה. היתי רוצה לבקש מההורים שכתבו כאן בתחילת הדרך מה קרה איתם? מה עזר בסופו של דבר?
אנחנו ניסינו כל כך רבה דרכים, טיפול רגישי, טיפול הומאופתי, דיקור, גסטרולוג... ושום דבר לא עזר
כמה עצב וכאב זה גורם לנו

לאמא סובלת,
אני פתחתי את הדף לפני 8 שנים (וואו...)
היום דוד כמעט בן 18
אני לא יכולה לתת מתכון בטוח להצלחה, אפשר לומר שהקושי היה עד גיל 13 .ואז פשוט התמעט עד שנעלם לחלוטין.
ניסיתי עשרות אפשרויות של טיפולים ,לא יכולה לשים את האצבע מה היה הדבר שעזר,יכולה לשתף שהטיפולים הכי משמעותיים היו קשורים לקינזיולוגיה ומוח אחד בשילוב עם העברת האחריות אל הילד,
לא רק ברמה תפעולית של ניקיון, אלא להעביר אליו את המודעות והרצון לחולל בעצמו שינוי ולהיות שותף מלא בתהליך.
בשנים הראשונות זה לא היה וכל הטיפולים נעשו עבורו.
רק שהוא הבין שהוא רוצה להביא לריפוי ושינוי האדם המתאים הגיע ללוות אותו בתהליך והמצב השתפר.
באופן לא מקרי,אותו אדם ליווה אותו בהתנדבות ולתקופה לא ארוכה במיוחד.
וזה אחרי הון ששפכנו בניסיונות להציל אותו מהבעיה המביכה הזאת.
אז נשימה ארוכה ואורך רוח. כל כך מבינה את התסכול,הייתי בו עמוק.
מקווה עבורכם שיהיה תהליך קצר יותר.
בהצלחה !

אמא סובלת , שיטת פאולה היא שיטה הוליסטית. היא פוגשת כל מטופל אחרת. אין הרבה מטפלים בשיטה שיודעים לעבוד עם ילדים. אמנם אין הנחתום אבל באמת מכיוון שאני באה מהחינוך המיוחד וייש בידי כלים טיפוליים כמו פליי טרפי , יכולתי לשלב ולהפוךאתהטיפול בילדים לנעים להם ועקיף. יש לי מספר לא קטן של סיפורי הצלחה ביניהם מקרים של בריחת צואה אצל ילדים . מציע לך להתקשר ולשוחח איתי ואז להחליט . אני בתל אביב ואני מטפלת כבר 18 שנים. הטלפון שלי הוא 0587882591

הפוסט האחרון כמובן מופנה לכולם כאן יש מוצא ,תנסו!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאמא של דוד
האם ניסיתם את שיטת פאולה? האם את יכולה להמליץ?
(אמא מתוסכלת של ילד בן 13 שיש לו בריחה כמעט על בסיס יומיומי

)

לא ניסינו פאולה, היום הוא בן 18 וכבר מגיל 13 בלי הקושי הזה
(יש התמודדויות אחרות אבל זה סיפור אחר...לא פיזי,מניחה שהשלכות רגשיות גם של העבר הזה)
נשמע ששיטת פאולה יכולה להיות ממש טובה.
אצלנו התחום של הקינזיולוגיה ומוח אחד עבדו טוב ,אבל לתקופות .לא יודעת לשים את האצבע מה היה הדבר שעזר
כאשה מאמינה, אוכל להעיד שלתפילות היה מקום משמעותי כאן. באמת.
בהצלחה !

כל כך רוצה להיות שם.. אצל בני הבריחות הן ברמה יומיומית
מה זה "הקינזיולוגיה ומח.." ?

גם אצלינו הבריחות היו ברמה יום יומית, מבינה את התסכול שלך.
מוח אחד זאת שיטת טיפול שעובדת בשני מישורים, אחד, מבחן שריר דרכו מקבלים מידע על ההסטוריה של המטופל גם כאשר אינה במרחב התודעה שלו ,למשל בזמן הינקות ואפילו העוברות.
המישור השני הוא תרגול גופני שיוצר הצלבות בין שתי המוחות,למשל יד ורגל נגדית ועוד תרגילים שיוצרים חציית קו אמצע של הגוף, במהלך התרגול נאמרות אמירות שנכנסות לתודעה של המטופל.
יש הרבה מטפלים בארץ בשיטה הזאת,נסי לברר באזור מגוריך.
אני מאמינה שמה שעזר אצלינו זאת ההכרה שלו שהוא חייב לקחת אחריות על עצמו, בתור ילד לא הפריע לו שברח, הוא היה שותף בניקיון וידע לטפל בעצמו גם בבי"ס בעזרת מגבונים לחים ובגדים שהיו לו להחלפה. אבל הוא לא התעורר ליצור שינוי כדי למנוע, כשהוא הגיע לגיל בו כבר הבושה והשונות התעוררה הוא פשוט הפסיק.
כמובן שבמקביל עשינו כל מה שאפשר, בדיקות רפואיות, טיפולים משלימים ורגשיים ותפילות.
אני לא יכולה להצביע בוודאות על השיטה שציינתי כשיטה שתפתור את הבעיה, כל ילד הוא עולם שלם.
מקווה שתמצאו את הדרך לקבל עזרה מדוייקת.
לא להתייאש ! לחפש ולהתפלל עד שתראו שינוי.

תודה רבה
מייחלת ליום בו הבושה תגבר. כרגע, הוא מנהג כאילו לא מפריע לו.
הבעייה היא שגם אני חוטאת ולפעמים כועסת עליו מתוך תסכול מאחר ולי זה מובן שהאחריות הינה כולה שלו ולא מסתדר לי שזה לא מובן לו.
(שללנו בעייה פיסיולוגית)
אנסה ולחפש מטפלים בשיטה זאת.
תודה . מתפללת

אל תייחלי לבושה, תייחלי להתעוררות.
בהצלחה ! @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לדעתי במצב של בעיה בשליטת הצרכים אנו צריכים לדעת מספר דברים: דבר ראשון

חשוב שלא לאבד את העשתונות מול הילד , ולא לשדר לו את הלחץ שלך, אמא מכל העניין, זה רק יגרום לו להמשיך עוד ולהבין שזה מלחיץ ולא יאפשר לך ולו לצאת מזה.
אל תכעסי עליו! את רוצה לעזור לו להתקדם הלאה ולא להכנס יותר לטראומה......
צריך לראות בינך לבין עצמך מה לדעתך גורם לכך' לחשוב על הכל....
לפעמים מדובר בעניין של בדיקת גבולות של הילד מולך, אן גבולות לא ברורים, גם אם ה"פספוס" נעשה רחוק מעינייך
תמיד נסי לתת טון חיובי, דברי איתו בנחת על העניין, שיבין שזה לא מתאים לגיל, בלי לחץ, בלי כעס.... ונסי לחזק אותו בניסיונות שלו להשתפר,

גם אם פספס והלך לשרותים להחליף, החמיאי לו על כך שהוא מתנהג בבגרות ואחריות,
ילד ששומע את אימו חיובית ושמחה עם הניסיון שעושה יבין שזו הדרך הטובה וישאף אליה

יוצעת ומדריכה לגיל הרך.

הי
לא יודעת אם כתבו כאן.
אבל מנסיון של ילדים במשפחתי
הדבר עלול לנבוע מלחץ מאד גדול המופעל על הילדים וגם אפילו אלימות
יש הטוענים כזה שבדרך כלל מופעל ע"י האב.

שליחה על ידי א.ב* » 29 ינואר 2015, 05:18

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביתי בת השש סובלת מאותה הבעיה, היינו אצל גסטרולוג אשר המליץ בחום על אבקה בשם נורמלקס , יש שיפור , אגב הוא טען שהבעיה היא לא חוסר שליטה בסוגרים אלה עודף שליטה, ומה שמתפספס לתחתונים הוא כבר אוטומטי ולא נשלט על כן לא לכעוס בשום אופן, יש לשבת בשירותים בוקר וערב בלי לוותר עשר דקות בכל יום, ולהרגיל את הגוף והמוח ליציאות סדירות, נורמלקס לפי מה שהבנתי וקראתי הינו חומר טבעי ולא ממכר, יודעת כמה הבעיה כאובה ומאחלת בהצלחה לכולנו

שליחה על ידי א.ב* » 29 ינואר 2015, 05:25

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דבר נוסף הוא לגשת גם לאולטרסאונד לבדוק שאכן אין בעיה פיזית, אגב אצל בנות אני יודעת כי עניין זה מוביל גם לדלקות בדרכי השתן ומצריך אנטיביוטיקה לפעמים לאורך זמן גם כטיפול מונע

שליחה על ידי א.ב* » 29 ינואר 2015, 05:26

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אנשים יקרים אני יודעת כמה זה קשה ומבקשת שתהיה לכם בעצם לכולנו סבלנות עם הילדים, גם ככה זה קשה להם, חיזקו ואימצו

מה אני יכולה לעשות?
איבחון אצל גסטרו + איבחון פסיכולוגי\פיכיאטרי.
לימוד שיטת פאולה.
ובמעלה הדף נתנו שמות לכל מני שיטות אלטרנטיביות אחרות, שאולי עוזרות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתור מישהי שסבלה מזה בילדותה (היום בת 26), אני יכולה לומר שקראתי את כל מה שכתוב כאן וזה עזר לי להגיע למספר מסקנות ותובנות לגבי עצמי והסיבות לתופעה:

עצירות סמויה שאני סובלת ממנה עד היום. לפעמים גם עצירות גלויה. כבר הגעתי כמה וכמה פעמים למיון בעקבות כאבים עזים שנבעו מעצירות.
פשוט לא רציתי ללכת לשירותים. הייתי שקועה במשחק, אפילו עם חברים, ופשוט לא רציתי ללכת. אמא שלי הייתה מזכירה לה שאולי אני צריכה ללכת, והייתי אומרת שאין לי ואני לא צריכה.
באחת ההודעות מעליי כתוב על אלימות. יכולה להתחבר לזה, לצערי. לא בטוחה אבל לחלוטין שיש קשר.
באחת ההודעות הראשונות נכתב על ציורים של אחד הילדים ומשחקים שאהב. גם אני אהבתי לשחק עם רובים ואקדחים והייתי מציירת דינוזאורים ופאוור ריינג'רס וכלי נשק.
יש לי איזשהו זיכרון עמום של לוח שהייתי/ההורים מסמנים בו סמיילי בכל יום שעבר ללא לכלוך.
נראה לי שאיזו אמא כתבה כאן נכון- כדאי לערב את הילד, שיבין בעצמו שהוא רוצה לעשות שינוי.
יש כאן עניין גדול של בושה. גם היום אני מתביישת ללכת לשירותים במקומות ציבוריים, אפילו בבית כשאני גרה עם החבר. זה עושה נזק בעיקר לי. חשוב לחנך כבר מגיל צעיר לדבר על זה יותר בחופשיות ולהבין מה זה אומר ומה הפונקציה של קקי. ככל שמדברים על זה, זה כבר לא טבו והבושה פוחתת.

בהצלחה לכולם! המון סבלנות ואהבה. בסוף הכל עובר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביתי בת עשר ומגיל חמש בורח לה קקי כמעט באופן מלא בתחתונים לעיתים באמצע שיעור והחוסר אונים ענק, היינו אצל רופא בבית חולים רבקה זיו דר מייקל הררי שמתמחה באנקופרזיס ובריחת שתן והוא אומר שכתוצאה מעצירות סמוייה מתרחב המעי והקקי נשפך החוצה והילד המסכן אפילו אינו חש בכך, ייתכן שיש לילדים כאלו גם בעיות רגשיות אך בריחת צואה יש בה אלמנט פיזיולוגי, כל כך קשה היא לא יוצאת לחברים וחא לטיולים מהחשש שיברח לה שלא לדבר על דימוי עצמי נמוך והתפרקות שלנו ההורים קשה מאוד מאוד מאוד לגלות אורך רוח כשכל יום מודיעים לך שברח לה באופן מלא והיא אפילו מתקשה להחליף, ליבי כל כך אתכם מה שכן רצוי מאוד לתת תוספים שיעזרו לילד להתרוקן ולהחזיר את המעי למצב נורמלי. בהצלחה לכולם ויישר כוח גדול על השיתוף זה מאוד מיזק לדעת שאתה לא לבד שיהיה בהצלחה לכולכם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעניין שזה קורה בעיקר לילדים בחורים.
מניסיון שלי , לא צריך לקחת את זה קשה, צריך להרגיל את הילד ללכת לשירותים שיהי לו שם נעים. כדי שייקח ספר וכד' איתו לשם. יש שלבים שצריך קצת ללחוץ עליו שיילך.

אני מטפלת בשיטת פאולה
עובדת עם ילדים בשיטה
ברקע ישכלים רבים נוספים שמעשירים את ארגז כלי בעבודה עם ילדיפ כמו
חינוך מיוחד, play therapy, ונסיון ארוך .
למי שלא יודע, שיטת פאולה רלוונטית בטיפול באנקופרזיס. ואם יש גם כלים רגשיים זה עוזר מאד
זוהי שיטת טיפול דרך השרירים הטבעתיים וכמובן שאיזור פי הטבעת נכלל
אשמח לעמוד לשירותכם עם הבעיה המציקה הזו
תנאי ראשון ובסיסי להצלחת הטיפול זה הרצון של הילד/ה להיטיב את חייו.. ולשתף פעולה
תנאי שני חשוב ביותר הוא הסכמה מראש של ההורה להמנע משליטה על תהליך הטיפול ,
והמנעות מלהזכיר לילד לתרגל .. להעביר את האחריות על הגוף אל הילד באופן מופגן וברור.
אפשר להתייעץ ולברר עוד בטלפון 0567662591, 03-5289717

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב. . נכתב פה על מטפל מומלץ באיזור חיפה בשיטת פאולה. . אומנם הנכתב זה מ2006 אבל אולי???

פלוני-אלמונית

יש את דפנה וולף 054-4931812 , בילהה שפר , 054-4614401, שתיהן מורות בשיטת פאולה בחיפה
אולי יש עוד ... אפשר לחפש באתר המוסמכים בשיטה לפי איזור

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עשב השדה, האם תרגול שיטת פאולה מתאים לילדים בני פחות מחמש? האם הם יכולים להיות אחראיים בלעדיים על התרגול?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכם. אני מתמודדת עם אותן בעיות שנאמרו כאן. גם בני עושה את הצרכים במיכנסיו מידי יום. זה נוראי ומגעיל.
יש לכם עוד עצות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שכחתי להוסיף... אני זאת שלמעלה:)
בני בן 9 ... בנוסף רציתי להגיד שכל יום בבית הספר הוא חווה אירועים של בריחת קקי והילדים בכיתתו צוחקים עליו בלי סוף.

בני בן שלוש וחצי וכבר שנה מנסים לגמול אותו ולא מצליחים..פיפי הוא מבקש וקקי מפספס וזה יכול להיות 3-4 פעמים ביום.. הגננת והסייעת מתקשות להתמודד וכמובן שכם אנחנו.
קבעתי תור להתפתחות הילד בהמלצת הגננת. מוכנה לכל יעוץ עזרה רק שיגמר כבר!!

יכול להיות שהילד ראה סרטים לילדים עם מלחמה ,זה גם מלחיץ ,אפילו שזה אמור להיות לילדים

אני מבקשת מכל מי שקורא זה בבקשה לשים לב זה טעות טעות טעות לגמול מהר מטיטול אף אחד לא ציין את תחילת הגמילה מה היה לפני הילד זעק את זעקתו לפני ואף אחד לא ראה
אמא שטעתה טעות איומה ואני מנסה לתקן אני פיספסתי את הבן שלי הוא לא ידע להביע את עצמו ולהגיד שהוא פוחד מהשרותים ולקח לי 6 להבין זאת
צמחי באל וטיפול רפלקסוגיה בכף הרגל הקשבה בגובה העיניים בלי לשפוט ילד מתבגר בקצב שלו ואנחנו שכחנו זאת

שלום, אני אמא לתאומים בנים בני 4 שגמולים באפן מלא מגיל שנתיים וחצי. עד תחילת שנת הלימודים הזו הם היו איתי ומספטמבר הם בגן עיריה. לאחד מהם התחילה בריחה של צואה בתחילת שנת הלימודים והיו צריכים להחליף לו בגדים בגן. התופעה הפסיקה בגן ובחודשים האחרונים זה קורה הרבה בבית. הילד מתפנה פעמיים שלוש בזמן שהותו בבית . הוא מגיע לשירותים רק לאחר שבורח לו בתחתונים. התחלתי לאיים שאחזיר לו טיטולים מרוב יאוש. מה עושים?

לנו מאוד עזר טיפול הומיאופתי. מאוד ממליצה על ההומיאופתית מירב כהן מתל אביב

היי הבת של בת ה 10 יש לה הרבה בעיות הצירות אז היא כול הזמן מפספסת אז כול שעה ככה אני מחייבת אותה לעשות קקי וזה עוזר בסוף היא זוכרת לבד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי קודם כל אני כל כך שמחה שאני לא היחידה בבעיה וקצת עצובה שיש כל כך הרבה ילדים שסובלים מהבעיה , אני אמא לילדה מתוקה חייכנית שסובלת מליכלוכים בתחתונים כבר כמה שנים טופלה בנורמלקס ללא הועיל וכבר שבוע וחצי נלחמת בעצירות קשה ומאד מאג מפחדת לשבת שלא יכאב לה , הילדה איבדה את שימחת החיים שלה , לא אוכלת , חם לה כל הזמן ומסוחררת מסרבת ללכת לבית ספר ולחוגים כי בנות כבר התחילו להריח אותה ומתלחששות עליה מאחורי הגב אני מיואשת היא צורחת מתוך שינה סיוטים נכנסתי לחדר שלה עכשיו ריח נורא היא נלחמת אני ככ דואגת הצילו הרופאה הגדילה מינון נורמלקס היום קיבלה שלוש מנות 17 גרם ומחר נעבור לארבע מנות מה עושים השם יעזור לא מתפקדת בגללה דואגת אמא מהצפון.

לכל מי שחיפשו עזרה ושיתוף לבעיה לא פשוטה זו, אשמח להציע גם מהניסיון שלי:
בכמה שנים האחרונות עבדתי עם לא מעט ילדים בוגרים עם בריחה של קקי במכנסיים, על רקע רגשי בעיקר, משולב כמובן ברגישויות המיוחדות שהילד מביא אתו, פיזיות ואחרות.
כל הטיפולים היו ב"ה מוצלחים וגם החזיקו מעמד עד עכשיו יפה מאד לשמחת כולנו.
אני פסיכולוגית קלינית ותיקה למדי, שעובדת כבר כמה שנים טובות בגישת "הסיפור המרפא", שזו גישה שמתאימה באופן טבעי ונהדר לילדים קטנים ולהורים, באוריינטציה רגשית-רוחנית.
למי שרוצה להתעניין עוד, אני ב- [email protected]
כל טוב,
מציפורי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב,

הבן שלי בן 6, עדיין לא שולט על סוגרים, לצערי עדיין בורח לו בגן לפחות פעם בשבוע,
הוא עולה לכיתה א................
אבקש סיוע של מטפלים באזור רמת גן ???

תודה
משה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי בן כיום בן 7 נולד עם הירשפונג נותח כחודש לאחר לידתו.בגיל 3 ניגמל לחודשיים.ונפרץ הצליאק כל השנים אובחן על רקע עיכוב התפתחותי.ועדיין לא גמול.ללא שליטה.וללא תחושת פיספוסים מריחות בתחתונים ויציאות מרובות.כיום בכיתה א בכיתת תיקשורת שיש שם סייעת שדואגת לו כמו בגן.
אני חוזרת מביקורת אצל הכירוג שלו ולראשונה מזה כ 7 שנים מדברים איתי שיש בעיה עיצבית.טונס חלש והפיתרון ניתוח והשתלה של מסייע מעין צינורית מחוברת למעיים שישנו כפתור שמזרימים חומר והוא מרוקן את עצמו הילד נישאר נקי ל12שעות.את הפעולה עושים פעמיים ביום.
האם יש גורם שיכול לעזור לי לא להגיע לניתוח הזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי בן כיום בן 7 נולד עם הירשפונג נותח כחודש לאחר לידתו.בגיל 3 ניגמל לחודשיים.ונפרץ הצליאק כל השנים אובחן על רקע עיכוב התפתחותי.ועדיין לא גמול.ללא שליטה.וללא תחושת פיספוסים מריחות בתחתונים ויציאות מרובות.כיום בכיתה א בכיתת תיקשורת שיש שם סייעת שדואגת לו כמו בגן.
אני חוזרת מביקורת אצל הכירוג שלו ולראשונה מזה כ 7 שנים מדברים איתי שיש בעיה עיצבית.טונס חלש והפיתרון ניתוח והשתלה של מסייע מעין צינורית מחוברת למעיים שישנו כפתור שמזרימים חומר והוא מרוקן את עצמו הילד נישאר נקי ל12שעות.את הפעולה עושים פעמיים ביום.
האם יש גורם שיכול לעזור לי לא להגיע לניתוח הזה.[email protected]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הורים יקרים,
בני בן 7 ובורח לו כמעט מדי יום.
רציתי לשאול שלושה דברים:

האם מישהו היה אצל ד"ר קושניר? איך ההתרשמות שלכם מהמקצועיות שלו וגם מהסבלנות ובגישה לילד? האם הוא מתייחס גם להיבט הרגשי וללקיחת אחריות, או רק לעיניינים הטכניים/הפיזיולוגיים?
האם יש רופאים מומלצים נוספים באיזור הצפון שמתמחים בזה, מקצועיים ובעלי גישה טובה לילדים? (אפשר גם לא רק באיזור הצפון - מוכנה גם לנסוע)
אני מסכימה שחשוב לגרום לילד להיות שותף ואחראי לתהליך המורכב והלא קל הזה (ישיבה ארוכה על האסלה, שינוי תזונה, בדיקות פיזיות, חוקנים). כרגע בני לא ממש משתף פעולה. כשאני אומרת לו לשבת בבוקר על האסלה הוא פשוט אומר שאין לו, ושהוא יעשה בבית הספר. האם יש לכם תובנות איך ליצור מוטיבציה אצל הילד ולעזור לו לקחת אחריות?

הנה הנסיון שלי... בן 8, מתמודדים כבר 4.5 שנים עם בריחת צואה, יש שיפור עצום, בזכות טיפולים משולבים:

טיפול רגשי לילד עם מטפלת טובה!!
הדרכת הורים, הכי חשוב, צריךלדעת איך להגיב. וכן.... זה הדבר הכיקשה בעולם.
תכנית התנהגותית שהתפתחה, על ידי סיפור חברתי, ישיבה יזומה פעמיים ביום לפחות, שמעודדים אותה עם פרסים, כי לילד אין מוטיבציה פנימית לנקיון. אחכ הפרסים הם על עשיית הצרכים עצמם...
לפתור את העצירות, הרבה פעמים היא המקור.
בשום פנים ואופן לא דר קושניר. בשבילנו היה ממש לא טוב.
ולדעת שלא נמצאים לבד.

תודה על התשובה פלונית מזדהה.
תוכלי להסביר למה הכוונה סיפור חברתי?
וגם מה היה ממש לא טוב אצל ד"ר קושניר? האם ניסיתם את הסיפור שהוא מציע "קקי חמקמקי"? ואם כן, איך הבן שלכם היה עם הסיפור?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הצילו איך הורים צריכים להגיב???? לא להזכיר כל הזמן ללכת לשירותים?? לסמוך על הילד שילך לבד? אובדת עצות!

הזוי הבן שלי בן 10 לא מצליחה להבין את הדבר הזה גם שאני שואלת אותו אם הוא עשה במכנסיים הוא אומר לי לא יודע אני יבדוק אני נטו חושבת שזה משהו ריגשי עם פסיכולוגי ואם אני לא יודעת עוד מה זה פשוט מתסכל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי ,
מדהים לראות את הדף הזה כל כך מלא , עם כל כך הרבה כאב וקושי .. ועם די מעט
אני מניחה שמרבית ההורים שרשמו כאן לפני שנים כבר עזבו את הפורום ומה שמעניין זה לשמוע איך להם זה נגמר .. עבר ..
אני מתמודדת גם עם ילד מדהים בן 7 שסובל מהבעיה ... 3 שנים של אינסוף טיפולים ללא הועיל . הרבה מאבקים , עונשים , פרסים , תמיכה , הכלה . ותסכול עצום..
כעת הציעו לנו " להתעלם" ולהעביר את כל האחריות לילד , לתת לו תחושה שאנחנו סומכים עליו ולא להעיר , לא להזכיר , להתעלם .
מישהו מכיר ? מישהו ניסה ?.

שליחה על ידי ק* » 04 מרץ 2017, 22:07

הבן שלי בן 7 וחצי טוען שלא מרגיש שיוצא לו הקקי..בימים שאין לו עצירות הוא הולך לדירותים בצורה מסודרת אבל הרבה פעמים גם מתלכלך ולא ניגש בזמן לשירותים.
איך אני יכולה לעזור לו? איך בודרים אם אכן יש בעיה במעי?

שליחה על ידי אור* » 07 מרץ 2017, 09:22

אנחנו, לפי המלצה של דר' מייקל הררי, ממרפאות החוץ בזיו, רופא ילדים, מושיבים את הילדה באופן יזום בין פעמיים לשלוש פעמים ביום, כרגע הצטמצמו המפגעים לפעם בשבועיים-שלוש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני ממליצה לכם בחום לנסות שינוי קל בתזונה ותופתעו מאד מהתוצאות.
תתנו לילד לשתות כל בוקר על בטן ריקה כוס עם מים שהושרו בהם 4 שזיפים יבשים למשך הלילה. ניתן לקנות מוכן בחנות טבע - שימו לב
שזה יהיה משזיפים מיובשים ולא רגילים, את המיץ הקנוי יש למהול חצי כוס מיץ+חצי כוס מים (עדיף חמימים).
לאחר מכן, תושיבו את הילד לאכול ארוחת בוקר בריאה שמפעילה את המעיים. למשל דייסת קוואקר, או קורנפלקס העשוי מתערובת של קוואקר וכד'.
ותכניסו אותו לשירותים לעשר דקות שינסה, לא בהכרח שזה יקרה ישר.
תעבירו אותו ללחם מקמח מלא/כוסמין/שיפון. תוסיפו יותר סלטי ירקות ופירות, אורז מלא, מים.
ותראו תוצאות ושיפור תוך זמן קצר ביותר!
ברוב המקרים זו בעיה של עצירות סמויה וזה הפיתרון עבורה.
למי שרוצה לחזק את התהליך בניקוי רגשי, ניתן לקנות תמצית באך מס' 10 (מאזנת תחושות של גועל עצמי, סלידה מלכלוך, כפייתיות לניקיון וכד')
ולהוסיף לשתיה של הילד 2-4 טיפות לכוס, 2-3 ביום.

בהצלחה

הבן שלי סבל מאנקופרזיס עד גיל 7-8 לדעתי. זה התחיל מתהליך גמילה ארוך ומייגע והרטבה ביום, ועצירות בגלל פחד ללכת לשירותים. הוא התאפק המון עד שהסוגרים נחלשו, והקקי היה יוצא בלילה, בטיטול ללא שליטה. היינו אצל רופאת גסטרו והוא השתמש הרבה בפגלקס, וזה פשוט עבר מתישהו, וגם הרטבת הלילה עברה בגיל מאוחר הרבה יותר. לא קל!!

שליחה על ידי אתי* » 08 יוני 2017, 00:40

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חשבתי שזה רק אצל הבת שלי הקטע עם הבריחות קקי הבת שלי בת 8 ובחודשים האחרונים בורח לה וזה יכול להיות 3-4 פעמים ביום והיא נעשתה אדישה לזה לא מפריע לה שיש לה קקי בתחתונים חונקת את כולם עם הריח בכיתה בבית אצל חברות ניסינו בכל דרך לדבר איתה לא עובד ויש לפעמים שבוע שלא בורח לה בכלל לא יודעת כבר מה לעשות עם זה בעיה רגשית בעיה רפואית קבעתי תור אצל הרופא לעשות לה שוב בדיקות דם אמרו לי לבדוק צליאק אני ישמח עם תוכלו לתת לי טיפים מה עושים ואיזה תזונה לתת לה

תזונה של חולים: מרק עוף, ירקות מבושלים, אורז לבן.

אתי,
אם זה בחודשים האחרונים ולא היה קודם הייתי חוששת מפגיעה בה לאחרונה. אולי הטרדה גופנית או רגשית, וייתכן בפן האינטימי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בן רבע לחמש, אנחנו ככה כבר מעל לשנתיים...
ניסינו את דפנה תייר (היא הפכה להיות ממש מגעילה ברגע שהשיטה שלה לא עבדה), הומאופתיה (לא הזיז לו) וגם מטפלת ממכון אדלר, שהייתה הכי בכיוון ועזרה לנו מאוד לקבל אותו ולא לכעוס. זה טיפול להורים ולא לילד אבל אפשר לעשות שינוי גדול דרך ההורים.
אחרי 4 חודשים היא הייתה הוגנת ואמרה שאיו לה פתרון. למרות זאת, אני מאוד ממליצה לנסות ממכון אדלר כי מאז שהפסקנו ללכת אליה המצב החמיר מאוד!

אני מחפשת טיפול רגשי אחר שיעבוד ישירות מול הילד - יש למישהו רעיונות? באיזור גוש דן

הילד עדיין צעיר, קודם כל נשמע שיעזור לכם להרגע, תקנו תחתונים ומגבונים ותחליפו.
חוץ מזה, אני הייתי מנסה קודם כל שינוי תזונתי , להוריד מהתפריט מוצרי חלב וגלוטן באופן מוחלט. לילד לתת הרבה תשומת לב חיובית ולא לעשות סיפור מדליות, רק לנקות ולהחליף.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכל ההורים קראתי קצת מהתגובות, ורציתי לספר על החוויה מהצד השני, אני בן 31 עם תינוק בן 5 חודשים וכשאני הייתי קטן הייתי לי את הבעיה הזאת, והורי לא ידוע לטפל בזה נכון, ניסו בכל מיני דרכים עד שבסוף זה הגיע לאלימות, שכמובן לא עזרה....אחרי זה התעללות עם התחתונים המלוכלכים, אני זוכר את זה עד היום וזה פגע לי בביטחון העצמי למרות שאני בחור נאה שכולם אוהבים, זאת צלקת לכל החיים. אני ביחסים טובים עם הורי היום אבל אין מה לעשות לפעמים עולים זיכרונות.
אז מה שאני מנסה להגיד זה, אני לא שלטתי בזה והשליליות רק גרמה לזה לקרות יותר ויותר.. בסוף הילד שלכם יגמל, זה רק עניין של זמן אז תשמרו על הסבלנות ותנו לו אהבה.

אנחנו הלכנו לדר' הררי במרפאות החוץ בבי"ח זיו צפת. הוא המליץ על ישיבה יזומה פעמיים שלוש ביום בשעות קבועות. כל פעם מספר דקות. זה עזר לצמצם נזקים. היא התרגלה לעשות את צרכיה בשעות הקבועות והנזק הצטמצם. הגננת בגן שיתפה פעולה וגם הושיבה אותה פעם ביום.
טיפול רגשי במרכז להתפתחות הילד עזר מאד והיא התחילה לבקש בעצמה כשהיא צרכה לשירותים.

היא גם סבלה מעצירות, בה טיפלנו באמצעות דיקור סיני

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולם!
לא קראתי את כל התגובות כי את האמת התרגשתי נורא מכולם...
אני אמא של ילד בן 7 וחצי ופשוט לא יכולה יותר לעמוד בתסכול ובקושי של הקקי שכל הזמן הוא עושה על עצמו...
בבי"ס מתקשרים לבוא לקחת אותו כי אי אפשר לשבת איתו בכתה מרוב הריח...
אנחנו שנים מנסים לטפל בבעיה ופשוט ללא הצלחה ...
הוא גם מתאר את מה שהילדים שלכם מתארים שהוא לא מרגיש שיוצא לו ושמתי לב שכשהוא עסוק או נהנה ממשחק כלשהו הוא ממש מאבד את זה לגמרי...
אני שומעת פה על הרבה רעיונות של טיפול של רפואה משלימה האם זה באמת עזר למישהו ? שווה לנסות?

לנו עזר טיפול רגשי במרכז להתפתחות הילד סניף קריית שמונה

נורית שלום
איזה סוג טיפול עושים במכון להתפתחות הילד?
הלכנו באופן פרטי , הפסיכולוגית בכלל לא רצתה לראות את הילד אלא התעקשה על שיטת הפרסים, וזה לא הלך לנו....

לכל מי שחיפשו עזרה ושיתוף לבעיה לא פשוטה זו, אשמח להציע גם מהניסיון שלי:
בכמה שנים האחרונות עבדתי עם לא מעט ילדים בוגרים עם בריחה של קקי במכנסיים,
על רקע רגשי בעיקר, משולב כמובן ברגישויות המיוחדות שהילד מביא אתו, פיזיות ואחרות.

כל הטיפולים היו ב"ה מוצלחים וגם החזיקו מעמד עד עכשיו יפה מאד לשמחת כולנו.

אני פסיכולוגית קלינית ותיקה למדי, שעובדת כבר כמה שנים טובות בגישת "הסיפור המרפא",
שזו גישה שמתאימה באופן טבעי ונהדר לילדים קטנים ולהורים, באוריינטציה רגשית-רוחנית.

למי שרוצה להתעניין עוד, אני ב- [email protected]
כל טוב,
מציפורי.

טיפול ביצירה והבעה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעניין אותי איך דוד היום

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כדאי שתנסי את השיטה של NLP ...אמא שלי לומדת אתזה ושומעת סיפורים בשיעורים שאנשים יצאו מדברים יותר גרועים משלכם...ממליצה לך לנסות.

שלום לכולם, קראתי את כל ההודעות ונדהמתי עד כמה התופעה הזו לא פשוטה לטיפול. רק אמונה תפילות וסבלנות והשתדלות מאיתנו תעזור.

רציתי לדעת האם ילדכם שסובל מתופעה שיתף אתעם בכאבים באזור פי הטבעת והגב התחתון? האם התופעה גורמת לכאבי גב? הבת שלי בת 4 מתלוננת עליהם. ולא רוצה להעביר אותה בדיקת סיטי עם הרדמה מיותרת...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
אנסה לעזור ע"י שאספר קצת על התהליך שעברנו אצלנו במשפחה ואיך הצלחנו להתגבר על הבעיה.

קצת רקע:
מדובר בבעיית פספוסי קקי (ולפעמים פיפי) שהחל בתהליך גמילה בגיל מאוד מוקדם (שנה וחצי) לילד הבכור שהתפקשש (המון כנראה באשמתנו כהורים חסרי ניסיון).
פשוט לא הצלחנו לגרום לילד להבין שהוא צריך ללכת לשירותים ולא לעשות בתחתונים.
בשנתיים הראשונות בגן עירייה היו המון פספוסים (גם של פיפי וגם של קקי) בגן, בבית ובעצם בכל מקום שהלכנו אליו.

הלכנו ליועצת הורים מעל שנה, קראנו, ניסינו כל מיני שיטות... אבל שום דבר לא עזר... עד אשר פנינו למומחית בתחום, ובעזרת שיטתה (שתיכף אפרט) הבעיה נפתרה.

הצלחנו להתגבר על הבעיה בחופש הגדול לפני הכניסה לגן חובה.
בעיית הפספוסים (קקי בלבד) חזרה פעמיים (פעם בחופש הגדול לפני הכניסה לכיתה א' ופעם במהלך כיתה ב')... בשני המקרים חזרנו על השיטה והבעיה נפתרה יחסית מהר (פחות מחודש).
אני מציין את זה... בשביל להבהיר שזה לא בהכרח זבנג וגמרנו. צריך להיות עם היד על הדופק.

אציין גם שהילד מקסים, טוב לב, ממושמע... ילד טוב. קצת ביישן ועם הפרעת קשב וריכוז קלה (ללא היפראקטיביות).
לא באמת יודע אם הפרעת הקשב קשורה או לא קשורה לבעיה... לי נראה שכן – הילד היה כל כך מרוכז לפעמים במשחק או במה שעשה ולא הבחין מה קורה עם גופו.

בנוסף, לפי מה שידוע לי, הבעיה קשורה בעיקר להתאפקויות.
הילד מתאפק המון (אם זה בגלל שמתבייש ללכת באמצע השיעור או באמצע המשחק), לא הולך מיוזמתו לשירותים... יש עצירות ובסופו של דבר הגוף מייצר צואה רכה שחודרת את הצואה הקשה, שבלתי אפשרי לעצור אותה והילד מפספס.
מתווספים לזה תחושת אשמה, בושה, וגם כעס ותחושת אכזבה שהוא מקבל מאתנו ההורים (כמה שלא ניסינו להיות שלווים ותומכים... לפעמים קשה היה להסוות את התסכול והייאוש שחשנו... והילד קולט את זה).

השיטה
הבסיס של השיטה זה מניעת התאפקויות ובהמשך עידוד הליכה עצמאית לשירותים.
הדרך זה באמצעות העלאת המוטיבציה של הילד ללכת לשירותים (באמצעות מתנות, פרסים... ובהמשך (כשפספוסים חזרו במהלך כיתה ב') אפילו נתתי לו 2 שקלים על כל הליכה לשירותים). חייב לציין שזה נוגד את כל מה שהדריכו אותנו לפני (נתינת פרסים וכדומה).. אבל זה עבד.

• שלב ראשון: זמזם שמצלצל ב- 7:00, 10:00, 13:00, 15:00, 19:00.
• עם צלצול הזמזם הילד הולך לשירותים (ישיבה של 5 דקות) ואח"כ מקבל מדבקה (הגננת בגן גם שיתפה פעולה בנושא).
• כל פעם שהולך לבד מקבל מדבקה עם חיזוק חיובי.
• על כל 3 מדבקות – חיזוק/פרס.
• על כל יוזמה – חיזוק/פרס מידי ומחמאה.
• בעתיד (כאשר מגיעים ל- 2 פספוסים בשבוע) – נרחיק את שעות הזמזם ונעודד יוזמה.
• דרכים לעידוד יוזמה: ג'סטה (דרך מבט, הכוונת הגוף של הילד לכיוון השירותים), התקרבות לשירותים ללא הוראה.
• מגוונים בפרסים (לשמור על מוטיב ההפתעה לשימור המוטיבציה).
• לפני ההליכה לשירותים לדבר מעט, לאחר ההליכה לשירותים לחזק.
• לא להגיד כלום במקרה של פספוס, אם הילד מדבר על הנושא, להגיד לו שבפעם הבאה הוא יצליח.
• אופציונלי – לתת לילד כל בוקר 4 גרם נורמלקס (מרכך את הצואה ומונע עצירות) בתוך חצי כוס מים. שווה להתחיל עם זה ועם הירידה בכמות הפספוסים להפסיק.
דגשים

בכדי לשמר לאורך זמן את שיתוף הפעולה של הילד חשוב לגוון - במדבקות, במחמאות ובפרסים.
לא להיגרר לסחטנות- למשל אם מסרב לשבת לא להגיד אם תשב אז תקבל- שוחד לא יוצר עקומת למידה.
כשיוזם עצמאי - לעשות חגיגה שכוללת מחמאות ברמתו הקוגניטיבית של הילד - אתה עצמאי, אתה מכיר את הגוף שלך, אתה לא צריך שהטיימר יגיד לך, וכיו״ב. וחגיגה של פרסים מידיים – "בוא נבחר שני פרסים מהשק", "בוא נראה סרט ביו-טיוב", "בוא אעיף אותך באוויר עד השמיים" ולהיות עם טון עליז.
בהמשך ניתן לצמצם את הזמזם לשלוש פעמים ביום – בוקר צהריים וערב.
כדאי למלא טבלה – לסמן כל יום מתי הייתה ישיבה בשירותים ללא יציאה, מתי עם יציאה. מתי היה פספוס ומתי הילד הלך ביוזמתו. זה מאפשר לנו לעקוב אחר ההתקדמות ואחר דפוסי יציאה (מתי כדאי לשים דגש וכדומה).

מקווה שמה שרשמתי יעזור.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי אנשים יקרים,
לפני כשלוש שנים עיינתי באתר הזה כי לבני שהיה בן 8 היתה בעיית התלכלכות on\off מגיל 5. (היתה גם בעיית פיפי בלילה שעברה ע"י טיפול והתמדה ואחריה בריחת פיפי ביום, שתודה לאל פסקה לפני כשנה)
למרות שידעתי שזה מצב של שליטה והיו נסיונות טיפול רגשי,הייתי בטוחה שזה יעבור תוך שנה כי גם אביו סבל מזה בילדותו וסברנו שזה "תורשתי"
היום הילד בן 11 ועדיין עם הבעיה. איזה תסכול!!! בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהוא אוטיסט (בתפקוד גבוהה) ניסינו למצוא פתרונות עם המטפלת הרגשית בבי"ס...
אפילו לימדתי אותו לרחוץ את התחתונים במחשבה שיבין כמה לא נעים ואולי ימנע מלפספס, אך לא עזר. יש לו רצון שהבעיה תפתר והוא לרוב משתף פעולה וניכר עליו שהמצב מביך.
אני מודאגת מאוד. עד מתי המצב ימשך? אני מנסה שיהיו לו חיים עצמאיים ככל האפשר, אבל בקצב הזה אני לא רואה פתרון באופק. זה מייאש אותי נורא. מה יהיה כשיגיע לחטיבה/תיכון/צבא?
איך אשלח אותו לטיולים שנתיים? לכל מקום, אפילו לחוג, אני שולחת אותו עם בגדי החלפה כמו תינוק.
כמו שרבים ציינו פה, הדבר שהכי מציק זה הריח... פותחת את דלת החדר שלו וגל צחנה שוטף אותי. זה לא מגיע לו !!!!! הוא ילד טוב ורגיש עם נשמה ענקית שאוהב רק לעזור לאחרים.
רק שמישהו יבטיח לי שעד הבר-מצווה זה יעבור. פליזזזזז

היי אמא,
לא קל

אני לא יודעת איך לפתור את הבעיה עצמה, בשביל זה צריך להבין יותר לעומק מה הגורמים לה, ומה משפיע עליה. האם יש פה בעיה של שליטה על שרירי הסוגרים? (פיזיו של רצפת אגן יכולה לאבחן ולעזור) קקי רך מדי שיוצא במהירות? (תזונה, אולי) תגובה רגשית/פיזיולוגית לסיגנל שנחווה בעיניו כמסוכן, מאיים? קושי להתרגיש שהקקי עומד לצאת עד שכבר מאוחר מדי? או קושי לשים לב לסיגנל של הקקי, לעצור את מה-שלא-יהיה שהוא מרוכז בו וללכת לשירותים בזמן?
(בסוגריים: בעיני, ובלי לבקר אותך אישית, ההיגד "מצב של שליטה" הוא מסוג האמירות האלה שכביכול אומרות המון אבל בעצם לא נותנות שום אינפורצמציה אמיתית, שום הבנה אמיתית על המצב. אני קצת אלרגית להיגדים כאלה

)

מה שכן, בלי קשר לפתרון הבעיה, אני הייתי הולכת על פיתוח עצמאות ואסטרטגיות טיפול-עצמי טובות יותר, כשזה קורה. כלומר, לעבוד אתו על תגובה נכונה: ברגע שזה קורה, לא משנה איפה ומתי, שיידע לעצור הכל, לתקשר את הבעיה בפשטות, ללכת לשירותים, להחליף בגדים ולטפל בהם ולהתנקות באופן מתאים. ולא להיות טולרנטית למצב שבו את פותחת את דלת החדר שלו וגל צחנה שוטף אותי. כי זה באמת לא מגיע, לא לו ולא לאחרים.

מה דעתך?

וואו, מדהים לקורא את הדף הזה ועוד פורומים באינטרנט ולגלות שעם הבעיה הזאת הרבה מתמודדים.
קצת מלחיץ לראות שזה לא נפתר בקלות עם הגיל ( ראתי על ילד בן 14!). מרגיש לי שמשהו לא נעשה כמו שצריך...ולא ברור לי מה.
אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת גם מגיל שנתיים וחצי היום הוא בן 5.
הרבה אבהב וסבלנות לכולם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגג השבוע שש והבעיה עוד לא נפתרה. הוא לוקח 8 מג נורמלקס ביום ויושב להתרוקן כול ערב וזה מאוד עוזר ומצמצם נזקים אבל עדיין עושה בתחתונים. עכשיו הוא גם יודע לנקות את עצמו באופן עצמאי. בשנה הבאה עולה לכיתה א׳ ואני מאוד מתלבטת לאן לשלוח אותו.
רציתי לשאול כיצד אתם מתמודדים עם הבעיה בבית הספר? ברור לי שלא ינקו אותו .
האם יש חובה לקרוא להורים לבוא לנקות כשיש פספוס בבית הספר? איך זה אצלכם?
בגן הם אמרו לי שמעכשיו הם יקראו לי כול פעם שמפספס כי הוא לא מנקה טוב וכי זה יכול ללכלך את הגן וזה לא היגני.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמא של דוד - הי למי שנכנס, אלף שנים לא הייתי כאן ובדיוק כשנכנסתי,ראיתי את הדף שלנו.לא פנויה להרחיב המון,אבל מישהו שאל איך היום דוד,ובכן,דוד
הפסיק להתלכלך בסביבות גיל 13 ואז לצערי התפרץ דיכאון אובדני, הוא התמודד ועדיין מתמודד בגבורה. לדעתי המקום שהביא לשליטה שחרר את כל התסכול הרגשי. אבל, חייבים סוף טוב לסיפור, דוד התחתן לפני כמה חודשים ונראה שמח מתמיד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמא לבן שמונה וחצי כבר שנתיים עם הבעיה.
תודה לכל המידע שנכתב פה.
אז השם של המחלה ידוע.
צריך לגשת לגסטרולוג ילדים
פסיכולוגית קלינית תעזור
ואולי שיטת פאולה.
צריך שינוי בתזונה.. מיץ שזיפים עוזר.
אני משתמשת באולווייז כדי לספוג הריחות ויעזור לו בבית הספר.. יודעת שזה לא פתרון אבל זה מה שמצאתי לנכון
האם יש למישהו כתובת במגזר הערבי כי הילד עדיין לא מבין עברית.

לא מכירה בשפה הערבית

אבל שינוי תזונה יכול לעזור מאוד! הייתי מתחילה מהפסים את כל מוצקי החלב ומוצרי הגלוטן למשך חודשיים לפחות .