איזה ספר אתם קוראים עכשיו

[ממי*]

שני ספרים שהנעימו לי את השעות שבהן מבקשים לברוח מכאן...
"מלכת החלומות" של אותה סופרת ממוצא הודי שכתבה את "אדונית התבלינים". ספר יפיפה! נשי, סוחף, מרגש ועמוק.
"תולדות האהבה" של ניקול קראוס. אין מילים. צחקתי וגם בכיתי. ספר חכם ואנושי ואמיץ וכל כך נוגע, ספר נפלא!!

[מי_מה*]

קראתי עכשיו את אשתו של הנוסע בזמן . פשוט ספר נפלא! גם קריא כל כך שקשה לעצור (אפילו מיעטתי לגלוש בבאופן בזמן שקראתי אותו - עד כדי כך), וגם מעורר מחשבה על הויה, גורל, זיכרון מול מציאות.
מומלץ בחום.

[סירופ_מייפל*]

קוראת עכשיו את האוהל האדום. האמת לא מבינה על מה ההתלהבות הגדולה. אני מחכה אולי זה ישתנה בממשך- זה קורה בהרבה ספרים.
השפה, לא משהו. מין סיפור אהבה, רומן רומנטי שקצת מזכיר לי טלה-נובלה.
מה שכן מוכנה למכור כבר עכשיו (-:

[מיכל_צמות*]

איך רק עכשיו גיליתי את הדף הזה? קוראת כל הזמן - בין ובתוך התעסוקות השונות. פעם הייתי קוראת מול הטלוויזיה. עכשיו כשאין יותר טלוויזיה קוראת בלי הזמזום ברקע. D-: . קוראת גם לפני השינה (או קריאה או תשבץ, או שניהם) וגם בחורים שנעשים אחרי הצהריים - כשאין אפשרות לעבוד והילדים ברקע, אבל הם צריכים "רק" טעימות ממני ולא את תשומת ליבי המלאה.
אני אוהבת לקרוא במיוחד ספרים שאני לא יכולה להניח - שמושכים אותי פנימה ועד שלא נגמר, אין מצב שאני יעזוב את הספר. (טוב, נו - להחליף טיטול, להכין אוכל, לראות הצגה שהילדים עשו, לשמוע מי עשה מה למי ולהשתדל לא להתערב... - אבל רק לדברים החשובים....)
לאחרונה קראתי את בוץ של שירי ארצי. גמרתי אותו בכמה שעות. ספר מאד זורם. כתוב בצורה מאד יפה. הסיפור קשה - על הצד הקשה של החיים - על בחורה מבית הרוס - ובכלל כל הדמויות בו לא דמות הגיבור שאנחנו מכירים - פשוט מראה עולם אחר בצורה ישירה ובוטה. נכנסת לדמויות לעומק - מציגה אותן באהבה. מומלץ.
בשנה האחרונה השלמתי את נרניה - בזכות הבן שלי. כילדה אני לא קראתי את הסדרה הזו. דנדן קורא כל פעם ספר - ואני אחריו. יש משהו מרענן בלחזור לסיפורים האלו של הילדות ולשקוע בהם. נשאר לנו רק עוד את הספר האחרון בסדרה....

[רוקדת_לאור_ירח*]

גם אני לא התלהבתי מהאוהל האדום. היו בו דברים שאהבתי אבל הוא לא ספר שכתוב טוב בעיני.
עכשיו קוראת את על פני הבריאה כולה ומאד נהנית. עוד לא קראתי את שנת הבשרים שלי של אותה סופרת, אבל עושה לי חשק.

[אנונימי]

גם אני לא התלהבתי מ האוהל האדום. היו בו דברים שאהבתי אבל הוא לא ספר שכתוב טוב בעיני, ואפילו התעצבנתי קצת, בפרט מכך שהיא משתמשת בדמויות מהתנ"ך, ונותנת תחושה של קשר אמיתי למקורות, בעוד הן רחוקות ושונות מאד מהדמויות בתנ"ך. תחושה של פוטנציאל גדול שפוספס.

מאידך, מאד אהבתי את מעגל אבנים. לא יודעת איך התרגום, אבל המקור מרתק מעניין וחשוב לדעתי.

עכשיו קוראת את לדרוש אלוהים של יאיר כספי
מענין, כבד, הולך לי לאט; ממשיכה לחשוב עליו גם כשלא קוראת, וחוזרת וקוראת קטעים שוב, כדי להבין ולהפנים.

לפניו קראתי את המוזיקה של המספרים הראשוניים ואהבתי מאד. מי שמתעניינ/ת במספרים ובהתפתחות המתימטיקה - הנאה גדולה.
לא ספר מדעי או מתמטי מדי. אני חושבת.

[מיכלונת_פה*]

שנת הבשרים שלי

וואו... אני אהבתי... אחד הספרים שבלעתי ביומיים בלי לרצות להפסיק לרגע...

[נבט_חיטה*]

ארבעה בתים וגעגוע . עד כה יפה יפה.
שנת הבשרים שלי גמני אהבתי אותו ונבלעתי לתוכו, יופי של ספר!
עושה חשק לגור במצפה בגליל רחוק רחוק מכל הבשר הזה.

[אנה_בי*]

גם אני סיימתי לאחרונה את רודף העפיפונים שהיה מעולה, אם כי קשה לקריאה במובן הזה שכל הזמן הזכרתי לעצמי שמדובר בסיפור מציאותי למדי על מדינה שנהרסה על ידי אזרחיה שלה - וההקשרים בוודאי מובנים...
הרג אותי!

[מנה_מנה*]

שנת הבשרים שלי
ספר מדהים . מחכה שבספריה כבר יביאו את החדש שלה.

סיימתי עכשיו את אחות ליבי ואת מלכת החלומות. את אחות ליבי אהבתי, את מלכת החלומות פחות.משהו שם לא נסגר ולא נפתר מספיק בסוף.

יש לי ספר בכל חדר בבית כדי שבכל מקום בו אני מניקה אני אוכל לקרוא. המלוכיה של אמא - בסלון.
בחדר ילדים אני לרב חוזרת לספרי ילדים ישנים שלי חזרתי לא מזמן אל ספרי רואלד דאל: מתילדה צרלי והשוקולדה ג'יימס והאפרסק הענקי אוהבת את העובדה שיש בהם תמיד איזושהי פינה אפלה ולא לגמרי שפויה. כרגע אני בהאחים לב ארי*
בחדר שינה אני משתדלת לישון..... אבל יש לי את לישון בלי לבכות כי זה לא כל כך מצליח לי...

[ליאון_טרוצקי*]

עכשיו קורא את ישמעאל של דניאל קווין - אדיר! פשוט מדהים.
סיימתי ממש לא מזמן את דרכו של גשש של טום בראון על זה אין לי הרבה מה להגיד כי תוך כדי גם עשיתי את סדנת המבואות של "שומרי הגן" כך שאני לא ממש אובייקטיבי.
מתי קורא? -בשמירות, במחסום ואחרי סיורים אם לא נרדם אוטומטית.

[אמא_של_שפן*]

את אחות ליבי אהבתי, את מלכת החלומות פחות.
אז זה המקום להזהיר אותך בשום מקרה לא לקרוא את ההמשך של אחות ליבי, גפן התשוקה. בררררר... בזבוז של נייר ודיו, ועוול לדמויות נהדרות.

[ענת_ב_פ*]

בלילה שאבתי עד תומו את שום גמדים לא יבואו / שרה שילה
אהבתי מאוד!! ממליצה! @}

[אנה_בי*]

אני חוזרת עכשיו על ספר שקראתי כשהייתי בת 17 ומגלה בו עוד ועוד דברים נפלאים. אני לא ממש מוצאת מילים לתאר אותו. הוא מדהים!

מר אל כאן אנה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

"פומפיי" של רוברט האריס (קיבלתי אותו מ אמא של שפן ). סיפור נהדר ומרתק של הימים שקדמו להתפרצות הווזוב והריסת פומפיי, עם תיאורים של התקופה, האנשים , המנהגים, לפרטי פרטים. הגיבור הוא מהנדס מים שיוצא לתקן תקלה במוליך המים העצום שהרומים בנו, ומגיע לפומפיי על כל אווירתה, יומיים לפני ההתפרצות.
והספר כתוב כשילוב של תעלומה בלשית, מותחן פוליטי, הסברים מדעיים וכן, גם דרמה רומנטית. נהניתי מאוד.

[תמרול_ה*]

סיפורם המופלא של טריסטן ואיסולד כפי שסופר בידי זוז'ף בדיה.
וכשמו כן הוא. זוהי האגדה הזו שכתובה פשוט נפלא.
ורק לטעימה:
"אם טוב הדבר בעיניכם, נכבדי, לשמוע סיפור מופלא על אהבה ועל מוות, הטו נא אוזן לקורותיהם של טריסטן ואיסולד המלכה: איך זה את זו אהבה עזה אהבו, גם באושר רב לבלי הכיל, גם בייסורים קשים, ואיך מתו באהבתם גם יחד יום אחד, הוא בעטיה והיא בעטיו."....

וכמה נפלא שההבטחה הזאת מתגשמת. אכן סיפור מופלא. כמו שפעם היו מבטיחים סרט נפלא והוא אכן היה כזה... או סיפור מרגש שבאמת מרגש....
אגדה אמיתית.
מתי אני קוראת? ברגעים גנובים... לפני השינה, ברמזורים פקוקים, כמה דקות עם כוס תה מהבילה.

[גבעה_ירוקה*]

קוראת לאט לאט ובהנאה עצומה ספר שאינו ספר קריאה בלבד אלא מדריך רוחני מדהים שקוראים לו: כוחו של הרגע הזה כל פעם חצי עמוד עד עמוד וחוזרת אחורה בהתאם לצורך,מומלץ למי שמרגיש בשל לשינוי, בדרך גומעת פה ושם ספרי קריאה קלילים אם יש בנמצא,עכשיו למשל את: אבא ארך רגליים ומקודם את: בארץ לובנגולו מלך זולו שניהם ספרים שזכרתי מהילדות שבה הייתי תולעת ספרים ופתאום מצאתי בצומת ספרים במחיר של עשרה שקלים לספר! לרוץ ולקנות.

[מירי_ר*]

"הברלינאי האחרון" של יורם קניוק.ספר יפה וחזק, לכל מי שמעניין אותו הקשר הישראלי-גרמני לפני ואחרי השואה.

[הרועה_בגיא*]

מסע הנשמות
על מסע החיים שבין הגילגולים
הספר בנוי מתאורי מקרה התואמים לשלבים השונים של המסע

[נומושי*]

סוכנות הבלשיות1,וכל היתר.. סדרה מתוקה ,מעצימה עם המון חוכמת חיים ושכל ישר ,תום וצחוקים
מומלץ "להעלם" איתו מתחת לשמיכה,אולי קמים יותר אופטימיים?בטח מחוייכים..

[רוח_ערב*]

מלח וזעפרן סיימתי עכשיו, אני לא זוכרת של מי זה. בני מעמד גבוה בפקיסטן, סיפורי משפחה מפותלים אני באופן אישי התעלמתי מהקשרים המשפחתיים אחרת לא יוצאים מזה. היה קריא וקולח.
עוד ספר ששכחתי את שמו , שסיימתי לא מזמן על: מה היה קורה אילו גרמניה היתה מנצחת במלחמ"ע השנייה מפחיד ומרתק.
זו לא ספרות כזו ענקית אבל ת'כלס ספר מתח.
איפה קוראת וכמה- בעיה קשה שלי, ברגע שיש לי ספר שאר העולם מת ואני מסיימת צ'יק צ'ק אז אני קוראת ממש מעט רק בשבת, אחרת לא יצא לפועל כלום
מספיק שאני מפתחת התמכרות קשה לבאופן..

[ענת_ב_פ*]

סיימתי את אותה האהבה, כמעט / מירי רוזובסקי. נכנסתי לספר בשנייה וסיימתי אותו מהר ביחס לקצב שלי. בהתחלה חשבתי שהוא קצת כמו טלנובלה אבל, עם הזמן, אני מודה שממש נשביתי בקיסמו. ספר עצוב ויפה.

[רונית_דיטל*]

הגביע והלהב
נמצאת כבר בסיומו.
ספר מצויין, ההיסטוריה שלא נלמדה בבית ספר.
ספר שעורר אותי לחשוב למשל איך השפיעו עלי 12 שנות לימוד תנ"ך בבית ספר.
תמיד אומרים שאם הנשים היו מנהלות את העולם אז לא היו מלחמות.
הספר הזה מביא ממש הוכחות המבוססות על ההיסטוריה הקדומה של האנושות.
ומעבר לזה הבשורה שמביא איתו הספר היא שאם אנחנו רוצים להציל את עצמנו, להציל את הכדור הזה ואת המין האנושי-
זוהי הדרך, הדרך הגיליאנית. דרך של שותפות של אחריות ושל כל מה שמסמלת האשה והנשיות.
(בניגוד לכוח, שליטה, אלימות דיכוי וכו..)

[אתי*]

שמירת הלשון של החפץ חיים.

רכילות היא רעל לנשמה.
<על מה נשאר לי לדבר, אם אסור לדבר על אחרים? :-\>

[ציפ_ציף*]

פתאום אהבה של אפלפלד,נהדר!
קוראת אותו לאט,לאט...

[עינ_התכלת*]

מאחורי התמונות במוזיאון של קיט אטקינסון - נפלא! לא לאמהות אחרי לידה דואו....
ורלוונטי לאתר

[רונית_דיטל*]

חיי פי
סיפור הזוי או אמיתי על רוח האדם ועל אמונה באלוהים
מחזק מרתק ומומלץ

[אנונימי]

כשאני גומרת ספר חדש, אם באמת נהניתי ממנו אני פשוט מתחילה לקרוא אותו מיד עוד פעם. אני נוהגת לחזור שוב ושוב לספרים שאהבתי ובכל פעם שאני קוראת את אותו ספר, גם אם זו הפעם העשרים, אני מוצאת דברים חדשים להתענג עליהם.

גם אני ממש כך!

[סירופ_מייפל*]

מעמוד 20 אני רוצה לכתוב כאן. לא יאמן שתוך שבוע קראתי כבר 450 עמודים! מאיפה הזמן? אין לי מושג. פשוט הספר מ ה פ נ ט!
מעמוד 20 מתחיל המתח ולא עוזב. שני סיפורים מפותלים שנפגשים בסופו של דבר. בעצם יש הרבה יותר משני סיפורים. המון דברים בידיוניים.
מזכיר לי קצת קצת את 'האמן ומרגריטה', שלא היה לי כח לקרא אף פעם, כי זה היה מסולסל מידי בשבילי.
הרוקי מורקמי קפקא על החוף. יאללה למשימה הבאה היום.

[בבב*]

מקימי של נועה ירון. מרתק, וכתוב היטב.

[עינ_התכלת*]

מקימי. גם אני
מעולה

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אני קוראת את The Complete Novels of Jane Austen. את כולם מלבד אחד קראתי מזמן בעברית (נו, טוב, את חלקם קראתי כמה עד הרבה פעמים). מחלקם התאכזבתי, מאחרים נהניתי שוב. עכשון אני באמצע Persuation.

[אתי*]

עשר נסיונות

מדהים.

<מקימי - גם אני >

[אמא_של_מויה*]

אני עכשיו (מזה כמה חודשים...) על ש"י עגנון- תמול שלשום...לוקח לי המון זמן לקרוא ספרים כי לפני השינה אני קוראת מקסימום 1/4 שעה, לא יכולה יותר ולא יכולה פחות.... אין ספק שזו יצירה מצוינת ! עברית משובחת ומענגת, ספר עם הכל- עלילה, מחשבות, מעורבות רגשית של הקורא, וכן- קריא, למרות חששותיי.
כמובן שממליצה. מחכה כבר להגיע ל- 15 הספרים שממתינים לי ליד במיטה. יושבים בצד ומחכיםלתורם.

[שירי*]

אדום עתיק\ גבריאלה אביגור רותם

[ציפ_ציף*]

תפוחים מן המדבר,סיפורים מצוינים של סביון ליברכט.

[גברת_פלפלת*]

שאלימר הליצן, של סלמאן רושדי. אעדכן האם כפי שמתיימר..

[ורד_לב*]

הכל מואר/ ג'ונתן ספרן פויר.
מומלץ לאללה

גברת פלפלת אשמח לשמוע על "שאלימר" כשתסיימי, אני אוהבת לקרוא אותו!

[תימי*]

"מידלמארץ" של ג'ורג' אליוט - דמויות ואהבות בעיירת שדה בראשית המאה ה-19 -כתיבה של פעם, קצב של פעם. נהניתי מיכולת ההתבוננות שלה על אנשים, בהתחשב בתקופה ובדעות שרווחו בתקופה בה חייה.

[פידג'ט*]

היי איך לא מצאתי את הדף הזה קודם בתור חובבת ספרים מושבעת...
אני קוראת עכשיו מחדש את המאהב של א ב יהושע, כי כשהכריחו אותי לקרוא אותו בכיתה ט קראתי רק כדי לצאת ידי חובה (שונאת שונאת שונאת שמכריחים אותי לעשות משהו אפילו אם אני נהנית ממנו), ואני בהחלט מתאהבת בו יותר ויותר.
כרגע אני קוראת לפני השינה (של הלילה או של הצהרים).
פעם גם אני הייתי קוראת בכל מקום, באוטובוס, בשירותים, בכיתה בהפסקות, סתם ככה בבית.
כיום שהעילאי בשטח זה סכנת נפשות לספרים! אתמול אפילו מצאתי אותו מכרסם ספר נטוש על הספה... שינוח על מדפו בשלום.

[תמרול_ה*]

הקודקס של ארכימדס.
החלק שמדבר על המדע של ארכימדס פחות מרתק אותי (כתוב טוב יותר בספרים של פרופ' שמואל סמבורסקי) אבל מרתק אותי לקרוא על הגלגולים של הספר הזה, ועל ההסטוריה של כתיבת המדע והמעבר ממגילות ל"קודקס", "ספר", ואיך לפני כן היה צריך לגלול כדי להגיע לאן שרוצים ועם המעבר לספר פשוט "פותחים את העמוד הנכון" וכל ההשלכות של הצורה הזאת על החומר...ומצד שני, כמה היה נכון יותר לתרשימים להופיע במגילה, ולא כמו היום שהתרשים ב"דף" אחד, והכתוב המתיחס אליו נמצא ב"דף הבא" בעוד שבמגילה הם באותו שדה הראיה.

ובהקשר של הספר הזה, הפלימפססט הזה, איך חייבים לדעת את כל ההסטוריה של שימוש בקלף לכתיבה, ואיך בנויים ה"ספרים", ואיך עשו שימוש חוזר, ואיך קרצפו ואיך קיפלו את הדף, וכל הידע הזה נדרש כדי לדעת איך לפצח את הקודקס. לא ידעתי על זה כלום.

[בונבון_ופרח*]

"אומת המזון המהיר" - אריק שלוסר.

תחקיר מקיף על תעשיית המזון המהיר בארה"ב שנכתב ע"י עיתונאי אמריקאי.
מעורר מחשבה,מבהיל ולא קל לקריאה בגלל העובדות המובאות בו. גם למי שכבר משוכנע כנגד מזון מהיר מומלץ לנסות ולקרוא. המחבר מביא השלכות רבות מתעשיית המזון על דרך החיים והניהול האמריקנית ודרכה על העולם כולו.

[קר_שינדו*]

הר אדוני / ארי דה לוקה

[קט_קטית*]

הצד האקטיבי של האינסוף / קרלוס קסטנדה
מ-ר-ת-ק
<ספר נבירה עצמית >

על החיים, התודעה, המוות
לפי מיטב המסורת של מכשפי דרום אמריקה
(גם עכשיו אני קוראת אותו... בין רענון לרעהו)

[עפרה_שחר*]

אדונית התבלינים. מעולה!

[דרך_עפר_שם_זמני*]

Jasper Fforde בפעם השנייה. התחלתי השבוע את Something Rotten (הרביעי בסדרת Thrursday Next). אני קוראת בעיקר לפני השינה ולפני שהילדים מתעוררים בבוקר, ולפעמים גם עם ארוחת הערב.

[ריש_גלית*]

האישה הגלובלית / ברברה ארנרייך וארלי ראסל הוכשילד (עורכות) / הוצאת בבל. אוסף מאמרים מרתק על הגלובליזציה של עבודת הניקיון והטיפול: ראיונות עם נשים שעובדות כמטפלות של ילדים ומישהו אחר מגדל ומטפל בילדים שלהן; מחקרים על ילדים כאלה ויחסיהם עם ההורים והחברה; נשים עובדות שמעסיקות נשים עובדות כדי שיוכלו לעבוד; כניסת חברות ניקיון לשוק האמריקאי וצורת העבודה המנוכרת והאוטומטית שהן דורשות מהעובדות; "העצמאות" של האדם הנכה המושגת בעזרת השקיפות של המטפל... ועוד. את זה אני קוראת בעיקר בשירותים, בכל זאת ספר מאמרים...
במקביל, במיטה: האיש הקטן מארחנגלסק, השני בין שני רומנים קצרים של ז'ורז' סימנון שמופיעים בספר האיש שצפה ברכבות (עם עובד). את הראשון לא אהבתי כל כך ולכן רק אחרי הרבה זמן החלטתי לנסות את השני. דווקא מדבר אלי מאוד בינתיים. אבל יש לי הרגשה שהסוף יהיה רע ומר, ואני לא אוהבת סופים רעים.

[ניצן_אמ*]

תחזוקת בעל, אזל בהוצאה וברשת סטימצקי.
ספר חשוב ומומלץ מאד. רכשתי את שלושת העותקים שנותרו בצומת ספרים בגעש (נותרו עוד שמונה עשר בחנות שלהם בחיפה) ובינתיים אני פועלת במדיניות הפצה בדואר - אני שולחת לחברות שהביעו עניין ונכונות להעביר לכתובת הבאה שאתן להן. אם אתן רוצות גם, שילחו לי כתובת בדואל nitsan-em%gmail-com ("." במקום "-" ו"@" במקום "%")

[איריס*]

נער החידות ממומביי מעולה מעולה מעולה
מצטרפת לכל ההמלצות על האוהל האדום, רודף העפיפונים, אחות לבי
100 (או אולי 1000) שמשות זוהרות של חאלד חוסייני
רחמים של מיכל שלו
וזה מה שעולה לי כרגע...

[יער_נורווגי*]

אני מאלה שממש לא התחברו לאוהל האדום או לארבעה בתים וגעגוע (לטעמי האישית היה בו משהו כ"כ צפוי שזה ממש העליב אותי).
בכלל בשנים האחרונות אני מרגישה שאני קוראת יותר מדי ניירת של עתונים ופחות מדי ספרים. בערב אני מצליחה לקרוא רק כמה עמודים וקורסת לישון. בכל מקרה מאד נהנתי מספר בשם "יוצאים לגנוב סוסים", של פר פטרסון, המתרחש בסקנדינביה. והשבוע התחלתי את הספר "השחיין", שכחתי של מי, המספר על אח ואחות שאמם ערקה מהונגריה למערב והם נותרו עם אביהם. נראה טוב בנתיים.

[קלמנ_טינה*]

פנטזיה בזמן ההנקה!
עכשיו קוראת בשקיקה את ג'ונתן סטריינג' ומר נורל של סוזנה קלארק - סיפור עשיר מאין כמוהו על ג'נטלמנים אנגלים במאה ה-19, שמגלים שהקסם האנגלי קם לתחייה.
שנון, מותח, מקסים, אנושי, נראה לי מוצלח אפילו למי שאינו מחובבי הפנטזיה.

[ירח_לבן*]

סיימתי לאחרונה את יצר לב האדמה של שהרה בלאו. ואו. אחד הספרים החזקים שקראתי בשנים האחרונות. ספר נועז מדכא וקשה מאד רגשית.

[טלי_מא*]

סיימתי עכשו את השקרים האחרונים של הגוף
הספר כתוב להפליא ומומלץ בכל פה.
אך אינו ספר פשוט.

[פלוני_אלמונית*]

סימתי כרגע לקרוע בתנ ך, מומלץ ביותר

[אתי*]

בגן האמונה
אמת צרופה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

סיימתי הערב את "כפרה". מרתק וסוחף (עם כל כמה שקשה לי לקרוא ספרים על אי-הבנות).

[דרך_עפר_שם_זמני*]

כפרה
יפהפה בעיני! למרות שהוא מתאכזר לקוראים שלו, ולא רק בספר הזה (בספרים האחרונים שלו הוא נגמל קצת מההרגל המרגיז). אולי בספר הזה יותר מאשר באחרים. אבל זרם תודעה יפהפה של בראיוני הילדה.

[אלמונית_על_מונית*]

אני קוראת את איזון מופלא של לוסיה אצוורה.
http://www.am-oved.co.il/Htmls/author.a ... &BSP=12266
סופרת צעירה, אבל מאוד משמעותית. הספר, עד עכשיו, עונה על כל הציפיות. מלבד זה, נחמד לי לקרוא בעברית תרגום משפה שלא יכולתי לקרוא אותה במקור.

[מי_מה*]

קוראת את להציל דגים מטביעה של אמי טאן. ספר יפהפה על המפגש בין תרבות המערב לבודהיזם. קוראת לאט לאט בזמן הנקת ההרדמה והנקת ההשכמה (בשאר הזמן אני כאן)

[אום_שלום*]

קוראת בפעם השניה את הילדים שבזמן של איאן מקיואן.
כתוב בצורה סוחפת כמו כל ספריו כמעט וכולל בתוכו עיסוק מרתק בנושאי גידול ילדים, חינוך, משמעות הזמן.
מומלץ בחום.

[טרה_רוסה*]

צלה של הרוח רואי סאפון - מעולה
העולם סוף טושה גופלה - מעניין ושונה.
איך היא עושה את זה - גרוע ! לא לקרוא.

[אשה_שמחה*]

אשתו של הנוסע בזמן , של אודרי ניפנגר.
קוראת אותו בפעם השנייה, ונהנית מאוד.
לפני זה קראתי את החיים הסודיים של הדבורים , גם כן בפעם השנייה
(החלטתי ללכת על סיבוב שני של ספרים שאהבתי- נורא כיף. זה גם כמעט כמו לקרוא אותם מחדש. אחד היתרונות של היחלשות הזכרון- אני מתפלאה לגלות שאני כמעט לא זוכרת כלום )

[טרה_רוסה*]

אשתו של הנוסע בזמן
חביב. לא הייתי קוראת אותו פעם שניה.

[גברת_פלפלת*]

'מחברת המילים הקשות' של שלומית משהו (נו, אין לי כוח לקום)
חמוד מאוד.

[מיכל*]

גמרתי עכשיו:
יסמין לאלי עמיר.
לפני זה את אהבת שאול של אותו סופר. משניהם נהניתי. מ'אהבת שאול' הרבה יותר.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

הילדים שבזמן של איאן מקיואן
גם בעיני הוא יפהפה, אבל מה חשבת על הסוף שלו? לא חסר משהו? לי היתה הרגשה כאילו הוא הכין אותנו למשהו ובסוף זה לא קרה. קשה להסביר את זה בלי ספוילר...
<דרך עפר לא מפספסת אף איאן מקיואן, על אף - ואולי בגלל - רגשותיה המעורבים כלפיו.>

[בונבון_ופרח*]

תצפית עבר

- אורסון סקוט קארד.
אם היינו יכולים להסתכל לעבר ולשנות משהו, האם היינו משנים גם במחיר של שינוי חיינו שלנו?

[בונבון_ופרח*]

• האם שימפנזים חושבים על פרישה- יעקב בורק

מעניין ומרתק!
נוגע בנושאים כמו עסקים ומזל, אושר,יחיד מול קבוצה,מפגש בין פסיכולוגיה,אבולוציה ועסקים.

[תמרול_ה*]

-האם שימפנזים חושבים על פרישה- יעקב בורק
מסכימה, הרגשתי שהוא היה גם מהנה, גם מעורר מחשבה וגם מרענן באופן כללי בשכל הישר שיש בו.

[יפעת_ו*]

האי של סופיה
ספר קריאה מהנה. לא כבר מידי או מעמיק מידי.
ספר כבד יותר, סיפורת במיטבה והיום איננו כלה
ממתינה לפרש הברונזה (משהו כזה) הבנתי שזה רומנטי משהו (-:

[טרה_רוסה*]

והיום איננו כלה
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי!

[פלמונית*]

העולם סוף טושה גופלה
עולם הסוף - אופיר טושה גפלה

[איבי_כ*]

היום קיבלנו חבילה מאמזון ובה ספר שהזמנתי שנקרא the principles of uncertainty מאת המאיירת מיירה קלמן. מקסים ביותר. אפשר להציץ פה
}(קודם לא כתבתי עליו כלום אז נכנסתי שוב:)
הניו-יורק טיימס פנו אליה כדי ש"תכתוב" בלוג מאויר ואח"כ איגדו חלקים ממנו לכדי הספר הזה. התרשמויות יומיומיות, הרהורים עצבוביים-מחוייכים, כמו זרם תודעה מאויר כשאיור מוביל לאיור ומחשבה מובילה למחשבה. וישר קולטים שהיא בן אדם נחמד.

[רונ_צ'ה*]

הכי נמוך רדוד ובנאלי שאפשר - פרנויה של פיינדר (לא יכולה להכיל כרגע שום דבר יותר מתוחכם)
לפני זה - "גנבת הספרים", נפלא וכאוב.

[פלמונית*]

תורת עץ הרעל", של ברברה קינגסולבר, שכתבה גם את "חזירים ברקיע". לא ידעתי שאפשר לכתוב ככה.

[דנה_ה*]

רוח לא כבולה / צבי הרמן.
ספר מצויין, אני קוראת כבר בפעם ה-4. מספר על קורותיו של ג'ורדנו ברונו, נזיר מתקופת הרנסנס שנרדף ע"י האינקויזיציה.

[נבט_חיטה*]

כרגע קוראת את "זוג" של אייל מגד.
וגם:
_והיום איננו כלה
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי!_

[אמא_של_שפן*]

"אשה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן. מדהים, מטלטל, עוצר נשימה. יש לי את התחושה שהיתה לי כשקראתי את "לוליטה" לראשונה: שאני שורה במחיצתה של גאונות.

[חולצה_לקטית*]

חזרתי לקרוא ספרים בתנועה: תוך כדי הליכה או נסיעה.
האחרון שקראתי עדיין מהדהד בתוכי: תולדות האהבה של ניקול קראוס.
מאוד התרגשתי והוקסמתי.

לפני כן נהניתי מאוד מהספרים פרשת ג'יין אייר ו- לשקוע בספר טוב של ג'ספר ג'ונס (שניהם שייכים לסדרה של ארבעה).
קליל, מצחיק. פנטזית-פעולה סטייל דגלס אדמס.

כשחושבים על זה, המשותף לשלושתם הוא אהבת המילה הכתובה והתשוקה לפונט המודפס. ממש הלל לגוטנברג

[מיה_גל*]

קוראת עכשיו ומתמוגגת - ערפילי אבלון של מריון צימר-בריידלי
אמנם רק בעמוד 164 (מתוך 832...) אבל כבר מרשה לעצמי להמליץ - ספר נשי ומעצים
אגדת המלך ארתור מנקודת מבט נשית, הוגדר איפשהו כ"האוהל האדום בקלטית" מדוייק

[קט_קטית*]

חלומות של גברים - רוברט ה. הופקה

נחמד ביותר
למרות הז'ארגון הפסיכולוגי
פרשנויות לחלומות של גברים,
ספר גברי-פמיניסטי

[טלי_מא*]

קוראת עכשיו ומתמוגגת - ערפילי אבלון של מריון צימר-בריידלי
אה.. גם אני.
קצת אחרי האמצע.

[טרה_רוסה*]

קוראת עכשיו ומתמוגגת - ערפילי אבלון של מריון צימר-בריידלי
ספר מדהים! כשקראתי אותו בגיל 20 בערך, החלטתי לקרוא לבת שתהיה לי אבלון, אבל בסוף לא עשיתי את זה

[בונבון_ופרח*]

כופרת - אייאן חירסי עלי
אישה סומלית שיוצאת כנגד ילדותה והאיסלאם על יחסו המשפיל לילדים ונשים.סיפור אמיתי!
הבמאי ההולנדי שעשה עימה סרט בנושא נרצחב2004 ( תיאו ואן גוך). קריא מאד ומצמרר.

[לוטם_מרווני*]

אלף שמשות זוהרות, של חאלד חוסייני.
קריא מאד ומצמרר.
קוראת עכשיו את אשה ברוחת מבשורה של דויד גרוסמן. קריא, מרתק ועצוב (גרוסמן כתב את הספר ובמהלכו נפל בנו אורי במלחמת לבנון השניה).

[נוסעת_סמויה*]

גם אני קוראת עכשיו את אשה בורחת מבשורה. ספר טוב ומאוד קריא. שלושה ימים (במיטה עם אנטיביוטיקה) ואיכשהו אני כבר בעמוד 500. לפני 10-15 שנה אמנם התחברתי יותר לפאתוס ולרצינות התהומית של גרוסמן, אבל גם היום אני נוטה לו חסד, וזה אחד מספריו הטובים, ללא ספק. ציטוט חלקי מהכריכה: 'אשה בורחת מבשורה' הוא סיפור על (...) הוֹרוּת ונתינה, ובעיקר על 'עבודת-המשפחה', המאמץ הכמעט הרואי לקיים את רקמתה העדינה של משפחה בלב האלימות והאימה והחד-פעמיוּת של המציאות הישראלית._

לפני כן התמזל מזלי לקרוא שורה של ספרים מעולים: חיי שניים המטלטל של ויקראם סת (למעט הסוף המייגע), בריחה המרגש והמפעים של אליס מונרו, וגם באושר ובאושר של טל בן שחר, שמצליח להיות קצת יותר מעוד ספר עצות פסיכולוגיסטיות. לעומת זאת, לא התחברתי ל האם שימפנזים חושבים על פרישה של בורק, שכתוב אמריקאית רהוטה.

[אילה_בשדה_הדגן*]

מצטרפת להמלצה על 'בריחה ' של אליס מונרו.
הספר הזה כתוב ,לפי דעתי ביד של אמנית אמיתית.
אלו כמה סיפורים קצרים ,מה שלרוב אני לא נוטה לקרוא.העינין הוא שיש עומק ואוירה וטיפוסים קנדיים .

גם : מסעותי עם "צ'רלי" -מאת גון סטינבק-
מסע באמריקה במשאית שהיא מעין קראוון ומקבלת יחס כמו הסוס של דון קיחוטה.
מפגש עם אמריקה האמיתית ,עם העבר שמתפורר והדאגות לגביי העתיד .וכמות נכבדה של אהבה וקסם.

"הבנות "-לורי לאנסנס,
ספר על ..תחזיקו חזק ,תאומות סיאמיות.
לא יודעת למה הספר הזה נותן תחושה של אנושיות כל כך מדהימה .אין כאן שום פריק שאו.
האמא המאמצת של התאומות בחרה להן חיים ולא ויתרה בשום דבר ,לא התפשרה .היא הספר,היא הלב של התאומות.
ההתחלה שובה ביופיה העלילה קולחת ומרתקת,אבל לקראת הסוף יש קצת איטיות ודכדוך.

[בונבון_ופרח*]

"להב היהלום"- גשה מייקל רואץ'
שילוב עקרונות בודהיסטיים בחיים ובעסקים.נשמע נדוש אולי אך הספר מבאר בבירור מושגים בודהיסטיים תוך שימוש בלשון מערבית ומבלי להיות שיטחי. בהחלט יכול לתרום לכמה תובנות חדשות.

[מדרגות_לרקיע*]

סיימתי את "נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות" של נורית זרחי. נפלא.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

אני רוצה להמליץ בחום על הספר "עמודי תבל" של קן פולט (אני קוראת עכשיו את ספר ההמשך באנגלית שיצא ממש לא מזמן). פשוט מרתק ועוצר נשימה, עלילה מפותלת ומפתיעה... אני מעתיקה לכאן את מה שנכתב על הספר בוויקיפדיה:

עמודי תבל (במקור: The Pillars of the Earth) הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי הסופר האנגלי קן פולט. עלילתו של הרומן נמשכת עשרות שנים כאשר ברקע בניית קתדרלה בקינגסברידג' (עיר עתיקה הממוקמת בין פליימות', טורבאי ודרתמור בדרום אנגליה). הרומן מתרחש במהלך המאה ה-12 בתקופת מלחמת אזרחים שכונתה האנרכיה, ומכסה את התקופה שבין טביעת הספינה הלבנה ועד להירצחו של תומאס בקט.

כאשר פורסם הרומן בשנת 1989 הפתיע פולט את קוראיו שכן טרם פרסום הספר הוא היה ידוע בספרי המתח שלו. למרות זאת הספר היה לרב-המכר הנמכר ביותר של פולט. בסוף שנת 2004 הודיע פולט באתרו הרשמי על כתיבת ספר המשך, "World Without End" (מאנגלית: "עולם ללא סוף" - טרם ניתן שם בעברית) , הספר יצא לאור בסוף שנת 2007.


ממש ממש כדאי! אבל מי שמתחיל לא יכול להפסיק עד הסוף, אז תיזהרו...