איזה ספר אתם קוראים עכשיו

[אבישג*]

שרה גיבורת נילי
קראתי אותו בכיתה ב' ומאז הוא נחקק בי ברמה של ילדה בכיתה ב' עם מעט תובנות של מבוגרת. אחרי שקראתי את אות מאבשלום הרגשתי צורך להשוות ביניהם מבחינה היסטורית וספרותית, אז זה מה שעשיתי עכשיו.
אות מאבשלום עצבן אותי, הרס לי את הדמות של אבשלום, וגם לא הבנתי את מי הוא בסופו של דבר אהב, ואם אהב את שרה למה התארס לרבקה.
מה שכן, בשני הספרים אי אפשר לא לאהוב את שרה .

[עולם_חדש_מופלא*]

קץ הילדות / ארתור סי. קלארק

[לולי*]

סיימתי לקרוא את שארית החיים מאת צרויה שלו. נפלא. משפחת שלו כותבת בשפה מענגת ( כמו שיעלילה כתבה על הדבר היה ככה של מאיר שלו), אבל לא רק השפה. ההתבוננות העמוקה שלה בדמויות ובמה שמניע אותן, עד לשורשי שערותיהן, היא לא מפספסת דבר. ויש בו חסד בספר, בניגוד לספרים אחרים שלה. מומלץ.
אבישג, אם שרה אהרונסון מעניינת אותך אני מציעה לך לקרוא את אדום עתיק של גבריאלה אביגור רותם. סופרת נהדרת וספר מצויין,מספר בין היתר גם על שרה.

[מצ'רה*]

משפחת שלו כותבת בשפה מענגת ( כמו שיעלילה כתבה על הדבר היה ככה של מאיר שלו),
אני לא חושבת שהם מאותה משפחה...

[לולי*]

דווקא כן, הם בני דודים.

[בהצלחה*]

הקפות ביער של דלין מתיה ספר ישן אבל מדהים שכשמסיימים אותו מיד רוצים להתחיל אותו שוב,
בדיוק איך שאני מרגישה עכשיו
אחד הספרים היפים והמרגשים (עד דמעות) שקראתי

[גינת_שמש*]

כמעין המתגבר
סיימתי בתחילת הריון שלא הרגשתי טוב ונחתי הרבה.
כל כך נהנתי! ובכלל זה הספר הכי עבה שקראתי.
אחריו עשיתי הפסקת קריאה ועכשיו ספר הריון:spiritual midwifery

[דניאלה*]

_הקפות ביער של דלין מתיה ספר ישן אבל מדהים שכשמסיימים אותו מיד רוצים להתחיל אותו שוב,
בדיוק איך שאני מרגישה עכשיו
אחד הספרים היפים והמרגשים (עד דמעות) שקראתי_
יש לה עוד ספר יפה, שכחתי את שמו, על היהלומים

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נופל מחוץ לזמן, של דוד גרוסמן.
מאז "עיין ערך אהבה" לא התרגשתי כ"כ מספר של גרוסמן.
כתוב כמחזה שירי. שפה עשירה, אסוציטיבית, מתגלגלת. כאב שאין לו סוף. קורע את הלב ומציע נחמה זעירה בסופו.
<רוזמרין>

[אמא_בבית*]

יש לה עוד ספר יפה, שכחתי את שמו,
הילד של פילה.

[אמא_בבית*]

אני סיימתי את משחקי הרעב 1 ו 2 ומאז אני חיה בסרט. בספר יותר נכון. רואה בכל מקום - זירה, בכל מחווה בין אנשים - משהו מהספר, בכל חייל - מיועד.
אני שומעת גלי צה"ל ואני פשוט מרגישה בתוך הספר.
לא יודעת אם להמליץ אבל אם רוצים משהו ממש סוחף אבל לא קל, זה הספר.

[אלגנטיות_של_קיפוד*]

"אלגנטיות של קיפוד"
קוראת ומתקוממת.
משהו שם כל כך מעצבן.
גם תירגום מבאס- מתנצל.
מסיימת עוד מעט.
האם אתם מסיימים ספרים שמעצבנים אותכם ככלל?
לא בא לי לסיים אבל נישארו לי שני פרקים

[סגו_לה*]

האיש שלא פסק לישון - אפלפלד
ספר מופלא בעיני,מדויק כדרכו של אפלפלד,כתיבה נקייה ומענגת,
אהבתי מאוד

[אמא_בבית*]

אני אהבתי את אלגנטיות של קיפוד אבל נכון שיש משהו בכתיבה לא זורם. אולי זה התרגום, אני לא יודעת צרפתית. אני לא מסיימת ספרים שמעצבנים אותי. אני אלופה בלהפסיק ספרים באמצע כי חלק מלכתוב טוב בעיני, זה לעניין את הקורא. אני לא מדברת על ספרים קשים לקריאה, כאלה אני דווקא אוהבת אלא כאלה שאני קוראת וקוראת ולא נתפסת לספר.

[אלגנטיות_של_קיפוד*]

ניראה לי שאסיים. עוד כמה פרקים בודדים.
מחפשת ספר שירגש אותי.
לפני כמה ימים היתי חולה וקראתי במשך יומיים ארוכים ביוגרפיה על ג'וליה צ'יילד "החיים שלי בצרפת". היה קריאה מהנה (-: מתחברת לכתיבת אוכל וג'וליה נקראת כמו יצור חד פעמי.
מחפשת ספר טוב...

[אינטו_איציה*]

איזה קטע...
סגו לה,
ממש בדיוק עכשיו אני קוראת את "האיש שלא פסק לישון"...
עדין, מופלא, מקסים מקסים.

מומלץ באהבה גדוללה!

[מיכל_בז*]

_"אלגנטיות של קיפוד"
קוראת ומתקוממת.
משהו שם כל כך מעצבן._

כן! כל כך!
אני חשבתי שזה פשוט חסר עלילה עד בלי די ולמען האמת הוא עלה לי על העצבים מהר מאוד.
סיימתי, משום מה. חבל. הסוף עוד יותר מופרך מהספר כולו.

[נעה*]

אני סיימתי את משחקי הרעב 1 ו 2
אז תתכונני לשלישי. יוצא ב-12.1!

[אלגנטיות_של_קיפוד*]

שוקלת להתמרד ולא לגמור את הספר בעיקר אחרי
סיימתי, משום מה. חבל. הסוף עוד יותר מופרך מהספר כולו.
מיכל בז- מחזיקה ממך בתור קוראת מוסמכת וכותבת בחסד...נו יש לך המלצה?

[מצ'רה*]

אני אהבתי את אלגנטיות של קיפוד
מאד
אבל הסוף באמת מופרך

[מיכל_בז*]

מיכל בז- מחזיקה ממך בתור קוראת מוסמכת וכותבת בחסד...נו יש לך המלצה?

יו! כולי מסמיקה. ואם אני אספר מה קראתי לאחרונה אני אאלץ להסמיק שבעתיים. אבל לפני שנפלתי בסדרת ערפדים לבני הנעורים, קראתי את המראה מקאסל רוק של אליס מונרו.
מאוד-מאוד טוב. כותבת מחוננת.

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

אז זהו...איבדתי עינין כמה דפים לפני הסוף.
אני מורדת. לא גומרת.
זה ספרות זה? נקרא כמו ז'ורנאל בחדר המתנה.
מוכנה לצעוד קדימה למשהו יותר..עמוק
ומענין.
המלצות? מישהו?
מיכל?
אה ורק כדי תת כיוון כללי: אז אני שונאת מושבעת מכל מה שמריח פנטאזיה.
לא מתקרבת לפוטר או נארניה
אפילו פנטזיה לייט עושה לי לא טוב...
בכל מקרה מוכנה למשימה. צועדת קדימה עם הרעב לספר טוב באמת
הכיוון הוא...רוסי קלאסי
^{אבל לא בנויה לעוד פעם שלושת רבעי אנה קרנינה...}
ספרות רוסית קלאסית נראה לי כמו כיוון מבטיח

[עולם_חדש_מופלא*]

ספרות רוסית קלאסית נראה לי כמו כיוון מבטיח

• צ'כוב (סיפורים קצרים ומשובחים)
• החטא ועונשו (חתרני. לא כזה כבד כמו שמספרים עליו)

מעדיפה רק רוסים, או שאפשר מארצות שכנות יחסית?
יש תקופה שאת מעדיפה?
^{עשית לי חשק עז לקרוא שוב את אנה קרנינה}

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

מעדיפה רק רוסים, או שאפשר מארצות שכנות יחסית?
מוכנה לכיוון נוסף והצעות (-:
בעיקרון בא לי סיפור אהבה.
קצת כמו אנה קרנינה רק ש...לא יודעת אם בא לי עוד פעם אנה קרנינה..
קראתי שלוש פעמים, בתקופות שונות בחיים ואף פעם ולא הצלחתי...לגמור. תמיד יצא שנישברתי לפני הסוף. נכנסתי בלהט, הזדהתי ואז נכנסתי לדיכאון. אולי הפעם זה יקרה ואני אצליח להתגבר על מה שעצר אותי בעבר ואולי אני סוף סוף אצליח....לגמור (-; (לא יודעת למה אבל לא אוהבת את המילה "לסיים". משהו נשמע לי צורם. מעדיפה "לגמור").

החטא ועונשו. קראתי לבגרות. הו...רסקולניקוב
צ'כוב- סיפורים קצרים זה מפתה.
מפחיד אותי להתחייב לרומן אימתני.

[תיירת*]

ממליצה על ורד הלבנון מאת לאה איני, ספר חזק וסוחף של הסופרת על התבגרותה/הישרדותה בבית הוריה בבת ים. הייתי צריכה לקרוא כמה עמודים עד שהבנתי את הכוחות הפועלים ואת הסגנון ואחרי זה לא יכולתי להפסיק לקרוא. מאד נגע בי, אולי כי גם אני גדלתי בבית קצת לא נורמלי, דרום תל אביב ובת ים, מוצא מזרחי. עוסק גם במלמת לבנון הראשונה, מלחמה בבית ומלחמה בחוץ.

[מיכל_בז*]

קרפדה (הכינוי גאוני!), אולי האשה שחיכתה של אנדרה מאקין? הוא רוסי, הוא עצוב וזה סיפור אהבה קטן ויפה.

[מיכל_בז*]

אה! נזכרתי בעוד אחד מעולה. אבל אין קשר בינו לבין אהבה. סיפורים קצרים של פלוטונוב ׳בעולם נהדר ואכזר׳. נהדר ואכזרי. מאוד מאוד עצוב וטוב והתרגום מופלא.

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

תודה מיכל...הולכת לעשות רכישה!
עולם...סקרנית לשמוע מה העלת

[עדולי*]

לגבי אלגנטיות של קיפוד -
מישהי עמדה לפני בתור בספרייה ושאלה את הספרנית אם יש לה אינטיליגנציה של קיפוד... בניסוח הזה בדיוק
הסוף באמת מופרך - אוף, לחלוטין.

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

מישהי עמדה לפני בתור בספרייה ושאלה את הספרנית אם יש לה אינטיליגנציה של קיפוד...
D-:
גדול!!!!

[אבישג*]

נשים בעוני של מיכל קרומר נבו

ספר מקסים שמביא את קולן המושתק של נשים במצבי עוני מבלי לנסות לבקר אותן על מצבן.
מומלץ במיוחד למי שתוהה למה חינוך ביתי לא יכול להתאים לכל אחד

[מצ'רה*]

עכשיו אני קוראת את לוויניה של אורסולה לה גווין
מהפנט
רומן היסטורי-מיתולוגי שצומח מתוך שיר של וירגיליוס (ולא מדע בדיוני, כמשוער משם הסופרת)
עוד לא גמרתי אבל בינתיים נורא שווה

[טדליק_נהנאנע*]

_שוקלת להתמרד ולא לגמור את הספר בעיקר אחרי
סיימתי, משום מה. חבל. הסוף עוד יותר מופרך מהספר כולו._
נהניתי בערבון מוגבל, והסוף לא רק מופרך אלא גנוב כנראה בלי לשים לב.
היה לי מוכר מדי, ואיכשהו הספר שקראתי אחריו היה "מר אל, כאן אנה" (אותו קראתי לראשונה לפני כ25 שנים. )
. זה בעצם אותו סוף, וכל הספר מושפע ממנו, אלא ש"מר אל" עולה עליו עשרות מונים.

[עולם_חדש_מופלא*]

סקרנית לשמוע מה העלת
חשבתי בכיוון של מילן קונדרה (בעיקר "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" [אוף! למי השאלתי את העותק שלי??], אבל גם אחרים שלו).

כשאמרת סיפור אהבה ישר חשבתי על "אשתו של הנוסע בזמן"- לא קלאסיקה בשום מובן, אבל מאוד יפה בעיניי.

ועוד המלצה- ספר של סיפורים קצרים, כשהאחרון בהם (בינוני באורכו) הכי שווה- "קשרי משפחה/שעת הכוכב" של קלאריס ליספקטור.
וגם עגנון...

[אמא_בבית*]

כשאמרת סיפור אהבה ישר חשבתי על "אשתו של הנוסע בזמן"- לא קלאסיקה בשום מובן, אבל מאוד יפה בעיניי.
ספר נפלא.

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

לא התאפקתי ולמרות שהצהרתי שאני מניחה לספר...סיימתי.
טוב...עכשיו אני ממש לא מבינה מה הסיפור עם הספר הזה. פשוט רע. ובאמת סוף מופרך... למרות שבעיני כל הספר הזה מופרך.
ממשיכה הלאה בראש מורם. אחרי תקופה כל כך ארוכה שלא ממש קראתי (שנים שפשוט לא הייתי שם) אני פתאום מורעבת. מרגישה שאני גומעת ספרים.
התחלתי לקרוא משהו שהוא לא רוסי ולא קלאסי אבל פשוט היה שם וסיקרן אותי "עד שיום אחד" שמי זרחין. בנתיים אני נהנית.
הזמנתי באינרטנט: אליס מונרו, אנדרי מקין ועוד כמה על הדרך..
אשתו של הנוסעת בזמן- לא אומר לי כלום. אחקור.
אנגלית מעדיפה לקרוא את המקור.
הולכת להזמין סיפורים של קלאריס ליספקטור.
תודה לכולן על ההמלצות.

איזה כיף!!!!

[עולם_חדש_מופלא*]

נזכרתי בספר נפלא שקראתי לאחרונה (והוא לחלוטין סיפור אהבה)-
עולם הסוף / אופיר טושה גפלה
(עכשיו אני קוראת ספר אחר שלו, ולא מצליחה להתמודד עם השעמום...)

[אינטליגנציה_של_קיפוד*]

זאת אני הייתי!!! בספריה ...
אלא אם כן - יש עוד אינטליגנטית כמוני

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

עכשיו זה נהיה ממש מצחיק (-:
היתכן?!
נו...קראת והחכמת?

[גלית_ל_ב*]

הבעל הטוב; גייל גודווין;

[אינטליגנציה_של_קיפוד*]

את השם מלא ההשראה (והאינטליגנציה) קיבלתי מחברה. ככה המליצה, ככה ביקשתי מהספרנית.
אני אהבתי דוקא, למרות הסוף המופרך..
אין ספק שמעכשיו אסתכל בחשדנות לצדדים כשאני מתיעצת עם הספרנית ...

[בריג'י_נומושי*]

הבית של אודי יעקב . על בית חינוך דיאלוגי 'אחר' בחיפה ,סיפורם של בני נוער במצוקה

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

נכנסת לדווח שאני ממש נהנית מ עד שיום אחדשל שמי זרחין
מסתובבת כאן איזו אינטילגטית שקראה?
^{שווה לגמור??!!?}

[נועה*]

לא קראתי את "עד שיום אחד" אבל קניתי לחבר טוב.
שווה לבקש ממנו כשיסיים?
ואגב קרפדות, לא הפריע לי הסיום כמו שהרגיזו אותי הפרקים הפילוסופיים הטרחניים של הילדה. חוץ מהם דווקא נהניתי מהספר.
עכשיו קוראת את מקופלת של תמר גלבץ. מישהו קרא?

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני קוראת עכשיו את אגדות המוות ההפיך של סימונה מצליח חנוך. קצת מזכיר לי את רצות עם זאבים והיא גם מתייחסת אליו בכתיבה. די בהתחלה ונהנית מאד. זה לא פרוזה, אבל אחרי שבלעתי איזו סדרה ארוכה, עבה ובלתי נגמרת של פרוזה, אני זקוקה לעיכול.

[סוניה_זרחי*]

_מעדיפה רק רוסים, או שאפשר מארצות שכנות יחסית?
מוכנה לכיוון נוסף והצעות
בעיקרון בא לי סיפור אהבה._

פאולינה סיימונס, 'פרש הברונזה', ספר ראשון בטרילוגיה (השני: טטיאנה ואלכסנדר) סיפור אהבה על רקע המצור על לנינגרד במלחמת העולם ה-2

[מיכל*]

קוראת עכשיו את "ספוטניק אהובתי". ההורקמי הראשון שלי היה יער נורווגי (איך לא?) ואני זוכרת את עצמי חסרת נשימה מהעוצמה של הספר. אחר כך קראתי בטירוף את כולם כמעט, נהניתי מרובם מאוד מאוד. תמיד אמרו לי שזה פחות טוב שלו. איכשהו הגעתי גם אליו, איזה כף שיש עוד. אז אני בערך בחצי, אולי באמת פחות טוב אבל עדיין שווה לקרוא אותו. ההורקמי הבא שלי יהיה "לקרוד לרקוד לרקוד". וזהו גמרתי את כולם מלבד 1Q84 שמחכה לי.

[תמרול_ה*]

קוראת את אנשי המונומנטים. משום מה, כנראה בגלל עומס רגשי, לא מסוגלת בזמן האחרון לקרוא ספרי "סיפור" אלא יותר דברים עיונייים.

אנשי המונומנטים זה ספר מאלף ומאד מאד מעצבן. מדבר על אותם אנשים במלחמת העולם השניה שתפקידם היה לשמור על אוצרות האומנות באירופה, שלא ילכו פייפן, שלא יפוצצו כנסיה היסטורית וכולי, וגם מצאו את השלל והביזה של הנאצים.

למה הספר מעצבן? כי היהודים שם "נעדרים" באופן סטרילי, אין שואה לאורך רוב הספר, יש מלחמת עולם. זהו
הרכוש של היהודים הנעדרים הועבר לגרמניה וכולי וכולי.
וכל הזמן אני שומעת את מילות השיר של נתן אלתרמן, "ואתה בחרתנו מכל העמים" שם יש שורה על כך שבזמן שבאירופה דואגים לאוצרות האומנות, ילדים יהודים, ילדים חכמים הולכים למותם.
ספר אחר שקראתי וסיימתי הוא סטיב ג'ובס, שגם היה מרתק, ודווקא כאן היתה לי נחת גדולה, כי סטיב רצה שיכתבו עליו ללא צנזורה, ונתן לכותב יד חופשית, ולא קרא את הספר, ואלמנתו, אמרה שהיו לו צדדים מאד לא נעימים אבל היה לו גם משהו כביר וצריך שיהיה בספר מהכל. ואכן זה כך. זה כמו תנ"ך כזה, עם גיבורים מלאים בעיות ועבירות ואנושיים בתכלית שעשו דברים גדולים. מרתק לקרוא.
ואיפה קוראת? במטבח, בסלון לכמה דקות גנובות, והצלחתי לקרוא במיטה. פשוט לשכב במיטה ולקרוא, עם כוס תה, ביסקויט פתי בר!!! לא יאומן.

[ש_חף*]

אמנות האהבה של אריך פרום
וולדן של הנרי דיוויד תורו
ולאחרונה סיימתי את הקטרקט בעיניי הרוח של אופיר טושה גפלה, מר אל כאן אנה של פין, מועדון קרב של צ'אק פליניאק, והיער השיכור של ג'ראלד דארל.

ככה זה שלשותף יש חנות ספרים...

[פלונית_מחפר*]

נכנסת לדווח שאני ממש נהנית מ עד שיום אחדשל שמי זרחין

גם בעיני הוא נהדר.

ורוצה להודות למי שהמליצו על מים לפילים. אני בולעת אותו עכשיו - נפלא.

עוד אהבתי לאחרונה את "בית גדול" של ניקול קראוס ואת "אל המגדלור" של וירג'יניה וולף.

למניקות ולאמהות לקטנטנים שמתקשות להתרכז (כך היה אצלי לפחות...) ממליצה על הספרים של מריאן קיז (איזה גבר מקסים, סושי למתחילים) - קלילים וקריאים אך לא לגמרי נטולי ערך.

[בריג'י_נומושי*]

החדש של זרחין: התחברתי לאמא ולתאורי האוכל גרגרנית שכמותי. אז בטח נהנתי

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

עד שיום אחד גם אני ממש נהנית מהתיאורים של האוכל בשילוב עם תיאורי סקס קצת קינקים ומין אוירת סבנטיז טבריינית.
בנתיים מפתיע לטובה!!
המלצה רשמית תתקבל כשאגמור (אסיים) בנתיים מסמנת

[אלגנטיות_של_קרפדה*]

זהו. עד שיום אחד מאחורי וחייבת להודות שנהנתי מכל רגע.
טבריה, שנות השבעים, בישולים לרב (ממש מריחים את התבשילים מבעד לדפים), דמויות הזויות ומענינות.
מומלץ!!!!!
ועכשיו שוב מחפשת מחדש משהו לקרוא...P-:

[אבישג*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמנות האהבה של אריך פרום
גם אני, קניתי אותו שבוע שעבר והתחלתי לקרא,נפלא.

[אמא_בבית*]

חלומות פרטיים - רוז טרמיין.
ספר כל כך יפה. מתחיל לאט, לא מאוד קומוניקטיבי וממשיך מעניין ומרגש. מספר על רוסי (לכל מחפשי הספרים הרוסים הנוגים) שעזב את מולדתו והלך לחפש עבודה בלונדון.
חייו של עובד זר, הקשר עם הבית, הדאגה לבית וההשתלבות המאוד איטית בחברה החדשה. הרבה תיאורים של הכפר ברוסיה והחיים שם והרבה כבוד לחלומות של אנשים.

[פלונית*]

חלומות פרטיים- מקסים.

בית היולדות- זוועה.
רצוף באי דיוקים, ניסוחים עילגים, כל הדמויות מדברות אותו הדבר. שטחי. משעמם. מלא שגיאות כתיב ולשון.
אפשר לוותר בכיף.

[עולם_חדש_מופלא*]

בלייד ראנר - האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? (מד"ב, קלאסיקה)
לא כ"כ קשור לכל הספרים האחרונים כאן, אבל ממש מהנה (לפחות נכון לעמ' 90)

[פלוני_אלמונית*]

תודה על דף נפלא לכל מי ששיתפ/ה

[דבורי...*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ילדה חולמת על תאומה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כרגע אני בשלבי סיום של הספר- מהרי הביתה של לורי לאנסנס- ספר מרתק מאודדדדד.מומלץ בחום