קשר עם המטפלת

[א_ל_א_ן*]

אז אולי עכשיו תבקרי את המטפלת, סתם בשביל שהוא יכיר את הריחות. אפילו בתשלום, שהיא תרים אותו. שהוא יכיר את התינוק השני שאיתו הוא יחלוק במטפלת. נראה לי כדאי.

[אוליב*]

הוא רואה אותה. היא גרה לידי, אני נכנסת אליה, היא נכנסת אלי.
אני מתכוונת לבוא איתו להיות שם כמה ימים לפני שאשאיר אותו שם לגמרי לבד. כך עשיתי עם הבכור (וזה עבד יופי) וגם עם אחותו (וזה לא ממש הועיל). כך עשיתי גם כשהם נכנסו לגן, נשארתי עד שהם אמרו לי ללכת.
אבל איכשהו אני מרגישה שזה לא יעזור - הוא לא מוכן ללכת לידיים של אף אחד חוץ מבעלי וממני (גם לא לאמא שלי, גם לא לאחיות שלי, למרות שאנחנו נמצאים שם לפחות אחה"צ אחד בשבוע, למשל). אני מרגישה שההתסגלות תהיה קשה בכל מקרה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הקודמת שלי צרחה שלושה שבועות עד שהסתגלה
ראשית, אל תשליכי מילד אחד למשנהו (גם אם שניהם שלך...). אצלי הגדול דווקא הסתגל יפה, והשני צרח.

אז הוא ילך למטפלת לארבע וחצי שעות ביום, בבוקר,
בהתחשב בנסיבות, זה כנראה הכי פחות גרוע שאפשר. זה לא כייף חיים, אבל לא הכי נורא בעולם.. 4 שעות זה זמן אפשרי לגיל הזה, ואם מתוכן הוא יישן חלק מהזמן אז בכלל.

הוא לא מוכן בקבוק (גם לא כשהוא עם בעלי, ובטח שלא איתי).
אני הייתי מציעה לך להפסיק לנסות לתת בקבוק. כשיגיע הזמן, והוא יהיה איתה, בזמן אמת, אם יהיה רעב - ייקח בקבוק.
בינתיים חבל על הניסיונות האלה מצדך, במשך חודש שלם, להילחץ ולהלחיץ אותו... הוא הרי לא אמור לקבל את הבקבוק ממך, למה שייקח? תתפנקו יחד עם ההנקה בשעות האלה, כל עוד אפשר.
זה גם כלל ידוע, שאצל המטפלת/סבתא תמיד אוכלים מוצקים יותר טוב, "מסכימים" לישון צהריים וכולי, מאשר עם אמא. גם זה בסדר.

אז אולי עכשיו תבקרי את המטפלת, סתם בשביל שהוא יכיר את הריחות. אפילו בתשלום, שהיא תרים אותו. שהוא יכיר את התינוק השני שאיתו הוא יחלוק במטפלת. נראה לי כדאי
מסכימה. לכו לשם החל מהשבועיים שלפני התחלת העבודה, נגיד 2-3 פעמים, לאיזה שעה כל פעם. בטח בתשלום. כשאת נמצאת שם, כשאת היא המטפלת בו אבל תוך כדי כך הוא רואה שאת "סומכת עליה".
ואגב, אל תשתמשי בזמן הזה כדי "לבחון אותה" - כבר בחרת בה, עכשיו זה הזמן לשדר שלמות כלפיו... תתרכזי בזה שלתינוק יהיה נוח.

[אוליב*]

אצלי הגדול דווקא הסתגל יפה, והשני צרח.
גם אצלי: הגדול הסתגל היטב. השניה צרחה, ועכשיו זה השלישי. אבל הוא, הקטנצ'יק, הכי ילד אמא יחסית אליהם (עד כמה שאני זוכרת).

לכו לשם החל מהשבועיים שלפני התחלת העבודה.
לא מעשי. אני מתחילה לעבוד כמה ימים אחרי פסח, ובפסח זה לא נוח לה. אנחנו נלך לשם מייד אחרי פסח לכמה ימים איתי ואז בלעדי.

אל תשתמשי בזמן הזה כדי "לבחון אותה"
ממש לא בוחנת אותה. היא מטפלת שלנו כבר חמש שנים במצטבר. אנחנו מרוצים ממנה עד הגג, אוהבים אותה, שני הגדולים שלי מתבאסים שהקטנצ'יק הולך לשם ולא הם...אני באמת סומכת עליה לחלוטין.
תודה.

[כולי_אמא*]

ביתי האהובה בת 9 חודשים בקרוב
אני ובעלי (שעובד מהבית חלק מהשבוע) איתה כל הזמן, היא מעולם לא נשארה עם מישהו שהוא לא אחד מאיתנו.
עכשיו קיבלתי הצעה לעבוד פעמיים בשבוע לשעתיים וחצי,
פעם אחת בעלי יהיה איתה ובפעם השנייה הוא לא יוכל להיות איתה כיוון שזה יום שהוא לא עובד מהבית.

אני רוצה לקחת את העבודה וחוששת מכך שאולי זה מוקדם מידי להשאירה בלעדינו,
בעלי לא מרגיש כמוני...
אני תוהה מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת?
להשאירה עם ביביסיטר? עם אחת האימהות מהשכונה שהיא כבר מכירה ואז יהיה איתה עוד ילד?
אולי אז האמא לא תוכל לתת מספיק תשומת לב?

אני לא יודעת אם לצפות לקושי או שיכול להיות שזה יעבור בטוב...
אשמח למחשבות,עצות ותמיכה

[ורד_דרור*]

אמא, נראה לי ששעתיים וחצי בשבוע זה זמן עדין להתחלה של היפרדויות מדי פעם.
ביתי נשארה מדי פעם עם גיסתי או עם אמא שלי, לשעתיים בכל פעם
והיה יותר פשוט ונעים ממה שחשבתי
יכול להיות שהיא תבכה מעט כשתלכי אבל זה אך נורמאלי וסביר להניח שהיא תירגע לאחר דקה או שתיים
אם את סומכת על האמא אז לדעתי אין מה לדאוג.
9 חודשים זה זמן הבשלה לפני לידה, הלוא כן?

[כולי_אמא*]

כן נכון יתכן שיהיה בסדר
נראה לי שהקושי האמיתי היה עם זה שאני "חייבת"לעשות זאת,
וזה קורה פתאום ללא הכנה, ואז יש בי פחד שביתי לא תבין מה קורה,
תרגיש נטושה.
אבל...
אחרי שכתבתי כאן אתמול בלילה וראיתי כמה זה מטלטל אותי
אני ובעלי הגענו לפיתרון שאני מאוד שמחה איתו-
הוא פשוט ילך מוקדם יותר לעבוד באותו יום ואז גם יחזור מוקדם יותר
ויוכל להיות איתה במקום ביביסיטר!!! איך לא חשבתי על זה קודם?

ובמקביל נתחיל לבדוק את האפשרות שלה להישאר לזמנים קצרים עם ביביסיטר כשאנחנו לא רחוקים למקרה הצורך.

אז מזל שכתבתי...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

להישאר לזמנים קצרים עם ביביסיטר כשאנחנו לא רחוקים למקרה הצורך
תתחילו עם בייביסיטר בחדר השני. או בייביסיטר שלוקחת אותה החוצה לרבע שעה-חצי שעה וחוזרת. כמה פעמים כאלה עד שהיא תרגיש ביטחון עם הבייביסיטר, וגם תרגיש שאתם סומכים על הבייביסיטר. זה מאוד חשוב.

[בשמת_א*]

_אני ובעלי הגענו לפיתרון שאני מאוד שמחה איתו-
הוא פשוט ילך מוקדם יותר לעבוד באותו יום ואז גם יחזור מוקדם יותר
ויוכל להיות איתה במקום ביביסיטר!!! איך לא חשבתי על זה קודם? :)_
מעולה מעולה!

כשהתינוקת שלי היתה בגיל דומה, וכמובן יונקת, הייתי חייבת לגמור את הדוקטוראט. בחרתי בייביסיטר כאשר אצלי, אני עבדתי בבית והיא ירדה איתה לעשות סיבוב בעגלה אחרי הנקה, בשעות הצהריים שבהן ממילא היתה ישנה תמיד כשעתיים. אם הלכתי לאן שהוא - שתיהן באו איתי. לעבודה, לבית הספרים הלאומי, לא משנה לאן. תמיד היה איפה להסתובב עם התינוקת שלי כך שהיא במרחק של דקות בודדות ממני אם רוצה לינוק או מתגעגעת מכל סיבה אחרת. אם התינוקת שלי התעוררה מייד הן חזרו אלי להנקה.
ככה, מצד אחד היתה לי בייביסיטר ויכולתי לעבוד.
מצד שני לא נפרדתי מהתינוקת שלי והייתי תמיד זמינה לה.
הבייביסיטר שלנו הפכה במהירות לבת המשפחה, והבת שלי מאוד אהבה אותה. לכן, כשגדלה, הן גם הלכו יחד לכל מיני סידורים (ברגל בשכונה). ביקשתי מהבייביסיטר שתרכז את כל הסידורים שלה (סופר, דואר וכו') לשעות העבודה אצלנו, כדי שלקטנה יהיה כיף לצאת החוצה וללכת לכל מיני מקומות מעניינים בזמן שאני תקועה מול הניירות, הספרים והמחשב.

[כינור_לשירייך*]

ביקשתי מהבייביסיטר שתרכז את כל הסידורים שלה (סופר, דואר וכו') לשעות העבודה אצלנו, כדי שלקטנה יהיה כיף לצאת החוצה וללכת לכל מיני מקומות מעניינים בזמן שאני תקועה מול הניירות, הספרים והמחשב.

איזו גישה מקורית ורעננה. ממש עושה טוב על הלב.