איך אומרים בעברית

[דניאלה*]

אפשר בעברית להגיד על שני אנשים "כולנו"?
זאת לא שאלה של עברית אלא של היגיון וסמנטיקה -
אם שניכם זה כל מי שיש, אז כן.
(לדוגמה, אם את ומי שאת מדברת איתו מחשיבים אותך ואת בן זוגך כמשפחה שלמה, לדעתי אין בעיה שתגידי עליכם "כולנו")

[יער_ה*]

התחדש! (ציווי)
זהו, למה הווה זה ציווי? ה-הווה חמקמק גם ככה, למה להפוך אותו לשלילי או לא קיים..

[דניאלה*]

_התחדש! (ציווי)
זהו, למה הווה זה ציווי? ה-הווה חמקמק גם ככה, למה להפוך אותו לשלילי או לא קיים.._
לא כל כך הבנתי את השאלה, אבל הווה וציווי הם שני זמנים שונים.
במקרה שלנו:
מתחדש (הווה)
התחדש! (ציווי)
אולי התכוונת לכך שיש זהות בין העבר והציווי?
ככה זה בכל מיני הטיות של כל מיני פעלים...
אין הרבה מה לשאול "למה" כי השפה לרוב מתפתחת באופן טבעי ולא באמצעות יד מכוונת כלשהי

[אמא_של_יונת*]

הווה וציווי הם שני זמנים שונים.
קל להמחיש את זה בעזרת פעלים אחרים:
הולך (הווה)
לך! (ציווי)

מתלבש (הווה)
התלבש! (ציווי) בדוגמא זו הציווי דווקא נראה כמו המלה בעבר...

למעשה בעברית העכשווית הציווי כמעט נעלם. רוב האנשים משתמשים בעתיד גם בתפקיד ציווי. יוצאים מכלל זה פעלים קצרים ושגורים כמו : לך! בוא! שב! קום! תן! קח! שים! , שעדיין מחזיקים מעמד בקושי.

[רינ_צ'י*]

נדמה לי שבעיקר בפעלים חסרים ונחים למיניהם נשארה צורת הציווי בשפה המדוברת. הדוגמאות שנתנה אמא של יונת הן כולן כאלו.

אני נזכרת, בהקשר הזה, בסיסמת פרסומת דוחה במיוחד מלפני שנים: תהיה גבר, תן לה יד.
ה'תהיה' בעתיד-על-תקן-ציווי, ה'תן' בציווי. אולי כי 'תהיה' מתנהג בערך כמו פעלים מגזרת שלמים? אולי כי 'היה' בציווי זאת באמת גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה?

באופן אישי, אני דווקא מחבבת את צורת הציווי. רעיונית, נראה לי יותר לדרוש מה שאני רוצה ולא להגיד בצורת עתיד, כאילו אני מניחה מראש שמי שאני מכוונת אליו את דברי באמת יקבל ויעשה. פעם הייתי מקפידה ומדייקת, בעיקר עם הילדים, עכשיו נראה לי שלעיתים קרובות אני משתמשת בצורת עתיד. נו, מילא.
אבל על החיריק ב-הִפְעיל לא אוותר! ואין מצב שישמעו ממני ש'לא נראָה לי'!

[אחת_עשרה*]

אפשר בעברית להגיד על שני אנשים "כולנו"?
לא יודעת אם אסור או מותר, אבל זו בטח לא צורת שימוש מקובלת.
משתמשים בזה בהומור, אבל בהחלט לא נראה לי כהתייחסות רצינית.
מה רע ב'שנינו'?

[אל_פקה*]

ואין מצב שישמעו ממני ש'לא נראָה לי'!
אלא אם כן תרצי לומר שבעבר לא נראה לך

[פלוני_קשה_הבנה*]

טוב. לא קראתי את הדף בשלמותו, אך חיפשתי את המילה - ואיננה.
איך אומרים בעברית 'רפרטואר'? כלומר, את מגוון היצירות לכלי מסויים או למדיום אחר (כמו מקהלה, תזמורת)

[יעלי_לה]

למיטב ידיעתי אין לזה מלה מעוברתת. אומרים רפרטואר.

[א_ל_א_ן*]

לפעמים משתמשים במונח, שלקוח מעולם האמנות הפלאסטית- תיק עבודות.

[פלוני_אלמונית*]

האם יש פועל יעודי ללבישת כפפות/כסיות? לכפוף ולכוס נשמע בדיוני משהו, ונראה לי שאכן בדיתי אותם.

[יעלי_לה]

כבר שאלו פעם... בזמנו הצעתי "לעטות". לא חושבת שיש לזה פועל ייעודי.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

תיק עבודות.
= פורטפוליו.

[פלוני_אלמונית*]

תודה, יעלי לה.

[פלונית_אלמונית*]

חבל שמי שבאמת צריך לחרוש את הדפים האלה לא טורח.

[עדי_יותם*]

מי יודע איך קוראים לשקע שבין השפתים והאף?
אני לא יודעת אם יש מלה עברית. באנגלית זה פִילְטְרוּם. (ל' וט' בשווא. נח).

[חוט_השני*]

אפרופו שקעים, הבת שלי שאלה איך קוראים לשקע/מקום שבין הסנטר לשפה התחתונה.
יש לו שם?

[מיצי_החתולה*]

כבר שאלו פעם... בזמנו הצעתי "לעטות". גם לי נראה לעטות.

[חוה_בת_חיים*]

כפפות ?נדמה לי "לחבוש כפפות " כמו לחבוש כובע .
לפני שאמרו לגרוב גרביים היו אומרים לחבוש גרביים.

[אמא_של_יונת*]

לא בילדותי.
אנחנו לבשנו גרביים ולבשנו כפפות. חבשנו רק כובע.

[אמא_ל'ה*]

כפפות לובשים או עוטים (שתי הצורות נכונות)

[יונת_שרון*]

דוקטורינה. איך אומרים בעברית דוקטורינה. ואל תגידו אסכולה, כי זה הרבה יותר עברית וגם לא חוסך את שתי שניות המחשבה לפני שממש מבינים את זה. חשבתי על גישה, שיטה, תורה ומשנה, אבל בכולם "דוקטורינה" היא רק משמעות משנית ולא הדבר הראשון שמבינים מהמלה.
אז איך אפשר להגיד בעברית דוקטורינה?

[לוטם_מרווני*]

אז איך אפשר להגיד בעברית דוקטורינה?
משנה. משנתו.

[פלוני_אלמונית*]

משנה סדורה?

[קלמנ_טינה*]

כסיות
יש ספרים שבהם רוכסים אותן.

[קלמנ_טינה*]

דוקטרינה
לדעתי עדיפה המלה תורה על פני משנה, כי הרי דוקטרינה היא דבר שמורים (מהשורש "להורות" בלטינית). תורה זה ממש תרגום מילולי.

[אילת*]

איך קוראים למכשיר שנשקלים איתו? כולם אומרים "משקל". סבא שלי ז"ל לימד אותי שאומרים "מאזניים" אבל אני היחידה שקוראת לו ככה. אז איך אומרים?

[קלמנ_טינה*]

מאזניים מקובל יותר לקרוא למשקל שיש לו שני צדדים, שמאזנים ביניהם, כמו שעדיין יש אצל חלק מהירקנים (אלה שאין להם משקל קפיץ).
אבל אני מכירה גם אנשים שקוראים למשקל הביתי מאזניים, אז את לא היחידה... (-:

[אילת*]

תודה קלמנטינה

[חוה_בת_חיים*]

חשבתי על גישה, שיטה, תורה ומשנה, אבל בכולם "דוקטורינה" היא רק משמעות משנית ולא הדבר הראשון שמבינים מהמלה.

נכון ,כי הדבר הראשון ב'דוקטרינה' הוא אופיה הפסקני . תיאוריה פסקנית . (אינדוקטרינציה - שטיפת מוח).

[יעלי_לה]

_מאזניים מקובל יותר לקרוא למשקל שיש לו שני צדדים, שמאזנים ביניהם, כמו שעדיין יש אצל חלק מהירקנים (אלה שאין להם משקל קפיץ).
אבל אני מכירה גם אנשים שקוראים למשקל הביתי מאזניים, אז את לא היחידה..._

מאזניים זה השם הנכון של המשקל הביתי. לקרוא לו משקל זו טעות.

[יונת_שרון*]

חוה, בדיוק זה מה שאני מחפשת, משהו שייצור גם אסוציאציה של אינדוקטרינציה. עוד מלה שאין לה תרגום, לא?

[אמא_של_יונת*]

_כסיות
יש ספרים שבהם רוכסים אותן._
לרכוס פירושו לסגור כפתורים. יתכן שמדובר בכסיות ארוכות שיש להן כפתורים.

[פלוני_אלמונית*]

לא תמיד אפשר למצוא מילה שמקבילה במאה אחוז, ואפשר לפצות על זה. אולי אפשר ליצור את הרושם של אינדוקטרינציה בעזרת פירוט - למשל "תורתו, שבה האמין בלהט משיחי".

[קלמנ_טינה*]

בי המלה "תורה" דווקא מעוררת תחושות מאוד דומות
(אבל זה באמת אישי...)

<לפעמים השימוש במלה חינוך פירושו בעצם אינדוקטרינציה...>

[יונת_שרון*]

אולי אפשר ליצור את הרושם של אינדוקטרינציה בעזרת פירוט
לא בשיר...

[ניצן_אמ*]

רק לטובת מי שלא מכיר את ההבדל בין כסיות ובין כפפות - אם אינני טועה (לא בדקתי) כפפות הן עם אצבעות וכסיות הן כמו גרביים לידיים (לרוב עם מקום מיוחד לאגודל) Mittens vs. Gloves
אני אומרת לעטות.

(יונת, למה את לא שואלת ישר את אמא? )
אולי אפשר להשתמש בתחדיש לטובת השיר? שירה היא יותר גמישה במובן הזה.
משהו במשקל של תירבות ושל חיברות (כלומר משהו שעושים למישהו לטובת איזו מערכת של אמונות וערכים)

[מיצי_החתולה*]

רק לטובת מי שלא מכיר את ההבדל בין כסיות ובין כפפות - אם אינני טועה (לא בדקתי) כפפות הן עם אצבעות וכסיות הן כמו גרביים לידיים (לרוב עם מקום מיוחד לאגודל) Mittens vs. Gloves באמת? אני תמיד חשבתי שכסיות הן כפפות מהסוג הארוך והאלגנטי שמגיע עד המרפק. כסיות תמיד עושות לי אסוציאציה של אולם נשפים, כשבעצם הן אומרות תחרות מזחלות בשלג .

[מיכל_שץ*]

אם אינני טועה (לא בדקתי) כפפות הן עם אצבעות וכסיות הן כמו גרביים לידיים
גם אני יודעת ככה, אבל לפי אא"ש אלה הן מילים נרדפות (משמשות בפרוש זו של זו)

[אחת*]

Mittens vs. Gloves
לא מצאתי עדות להבדל הזה במילונים

[אמא_של_יונת*]

אבל לפי אא"ש אלה הן מילים נרדפות (משמשות בפרוש זו של זו)
ההבדל שאני מכירה: בילדותי אמרנו "כסיות". המלה "כפפות" צצה מאוחר יותר ולאט לאט דחקה את "כסיות" ובאה במקומה. היום יש לכסיות קונוטציה מיושנת משהו. מעולם לא שמעתי על הבדל במשמעות.

יונת, למה את לא שואלת ישר את אמא?
כי אמא לא יודעת.

[פלוני_אלמונית*]

אם אינני טועה (לא בדקתי) כפפות הן עם אצבעות וכסיות הן כמו גרביים לידיים (לרוב עם מקום מיוחד לאגודל) Mittens vs. Gloves

גם אם הבדל כזה קיים באנגלית לא בטוח שאותה הבחנה תקפה בעברית. נראה ש"כסיות" = מילה ארכאית עם בדיוק אותה הוראה כמו כפפות.
באנגלית יש הבחנה בין carpet ל-rug, אבל בעברית לא נגיד שמרבד ושטיח נבדלים באותה צורה בדיוק.

[ניצן_אמ*]

אם אינני טועה (לא בדקתי)
ובכן, טעיתי. בהחלט למדתי. הנקודה הובהרה כבר חמש פעמים.
מעולם לא טענתי דבר-מה לגבי מרבד ושטיח, והשגיאה לא נבעה מהיכרותי עם המילה "mittens" שאותה הכרתי שנים רבות אחרי היכרותי עם המילה "כסיה". (בשימוש יומיומי, אגב, carpet הוא כיסוי מלא של הרצפה, כמו שטיח מקיר לקיר, בעוד שrug זה carpet קטן ובר הזזה (כלומר שטיח במובן המקובל של המילה העברית.) לא בדקתי במילון. )
כך או כך, You are beating a dead body.

[הרגע_שלפני*]

למה אומרים צמר גפן?
מה הקשר לגפן?

[יעלי_לה]

הסבר לא מבוסס:
צמח הכותנה דומה קצת לגפן.
כשרואים אותו זה נראה קצת כמו גפן שמניבה צמר במקום ענבים.
ולכן זו פשוט דרך פיוטית-משהו לומר "כותנה".

[נהלל_במעגל*]

מילה שהכרתי בילדותי כאשר רקמתי המון וכעת יצא לי להתקל בה שוב, תך -שזה שיעור הרוחק בין דקירה אחת של המחט למשנה(פירוש מילוני).
מילה יפה ונעימה להגייה.

[אמא_של_יונת*]

אני מכירה את המלה תך במשמעות אחרת: דגם של רקמה.

[רחל*]

לא ידעתי איפה לשאול, אז אני שואלת כאן. אפשר כמובן למחוק אח"כ.
למתרגמות שביניכן: איך כדאי / סביר לתמחר עבודת תרגום מאנגלית לעברית?
מדובר בטקסטים קצרים של עמודים בודדים.
לתמחר לפי מילה? איזה סכום סביר לבקש עבור עבודה כזו?
תודה!

[פלוני_אלמונית*]

ראי בקשר לתרגומים

[רחל*]

תודה, אשאל שם.

[נהלל_במעגל*]

"הידוס" מילה חביבה שפירושה דישדוש ברגליים,"לדדות",במילים נרדפות.
בספרים כתובה המון בשפה המדוברת נעדרת לגמרי.
לפריקית שפה שכמותי קצת קשה להשתמש בה מחשש למבטי תמיהה ותהייה על קנקני ואדרבא מה שבתוכו.
לא שממש אכפת לי, פשוט לפעמים זה הופך אותי לסתם לא מובנת.

[דניה_בניו_זילנד*]

איך אומרים בעברית
Off Grid
in the meaning of living

ie living outside the system, or, unplug youself from mains water,power or phone

[פלוני_אלמונית*]

במנותק מהתשתיות?

[הרגע_שלפני*]

מה שמה של התופעה בשפה, כשמחברים שתי מילים לאחת - כמו רכבת וכבל - רכבל וכו'?

[יעלי_לה]

הֶלְחֵם.

[פלוני_אלמונית*]

אגב, היא עצמה אינה הלחם, אלא שורש (לח"ם) מוטה במשקל השמי הפעל...

[אפרת*]

אכן. וליתר דיוק "הלחם בסיסים"

[אפרת*]

ולדניה- אומנם זה סלנג מבוסס תרבות אמריקאית אבל הפך נפוץ- "מחוץ למטריקס"

[נהלל_במעגל*]

לאוהבי העברית,קבלו אתר חדש ומשגע.
מילון עיברי-עיברי-סלנגי
http://www.dorbanot.com/

איזה יופי!

[דגנית_ב*]

משעשע מאד!

[אלפביתית*]

ה"א הידיעה לפני גרוניות - אני זוכרת שהניקוד שלה יכול להיות פתח, קמץ או סגול, וזה שונה מגרונית לגרונית, ותלוי גם בניקוד ובהטעמה. מי יודע להפנות אותי לטבלה הרלבנטית?

[יעלי_לה]

לפני א / ר; ע לא קמוצה; ע קמוצה מוטעמת; ה קמוצה מוטעמת: הָ (קמץ)
(הָאָדָם, הָרְחוֹב, הָעוֹלָם, הָעָם, הָהָר)
לפני ה / ח לא קמוצות: הַ (פתח) (אין תשלום דגש)
(הַהֵלֶךְ, הַחֶדֶר)
לפני ה / ע קמוצות לא מוטעמות; ח בקמץ גדול / חטף קמץ: הֶ (סגול)
(הֶהָרִים, הֶעָלִים, הֶחָתוּל, הֶחֳדָשִׁים) (לגבי ח בקמץ קטן אני לא בטוחה)

(יכול להיות שחלק מסימני הניקוד לא נראית כמו שהם אמורים, בגלל צ'יק צ'ק)

[אלפביתית*]

תודה על ההיענות המהירה.

לפני א / ר; ע לא קמוצה; ע קמוצה מוטעמת; ה קמוצה מוטעמת: הָ (קמץ)

זה מפתיע אותי מאוד. מילא 'הָעֵינַיִם'. מוזר לי, אבל שיהיה. אבל 'הָעֲשִׁירִים'? סגור לגמרי?

[יעלי_לה]

לגמרי.

[אלפביתית*]

אם גזֵרה היא - נקבל.
תודה תודה!

[אלפביתית*]

עוד משהו:

_לפני ה / ע קמוצות לא מוטעמות; ח בקמץ גדול / חטף קמץ: הֶ (סגול)
(הֶהָרִים, הֶעָלִים, הֶחָתוּל, הֶחֳדָשִׁים) (לגבי ח בקמץ קטן אני לא בטוחה)_

בעניין החי"ת בקמץ קטן - אני בטוחה שאין מצב ל'מזג האויר הֶחָרְפִּי'. פתח או קמץ, מה שתגידי אני אקבל בהכנעה - רק לא סגול.

[אלפביתית*]

ועוד, אחרון - את יכולה להפנות אותי לספר או אתר שאפשר לדלות ממנו תשובות לשאלות כאלה?

[יעלי_לה]

בעניין החי"ת בקמץ קטן - אני בטוחה שאין מצב ל'מזג האויר הֶחָרְפִּי'. פתח או קמץ, מה שתגידי אני אקבל בהכנעה - רק לא סגול.
פתח.

את יכולה להפנות אותי לספר
זה צריך להופיע בנספחים של מילון אבן שושן.

[אלפביתית*]

מעולה, תודה!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מי יודע מה מקור המילה "טוזיג"?
(ולמה היא על משקל טוסיק? ואם כבר, מה מקור המילה טוסיק? ולמה לפעמים כותבים תוסיק?)

[עדי_יותם*]

אבן-שושן אומר שזה מארמית, ואולי מפרסית.
טוסיק זה מיידיש - הקטנה/חיבוב של תוחעס, אאל"ט, ולכן צריך לכתוב בת"ו. אני חושבת שבשמת הסבירה את זה כאן פעם... אבל אני לא מצליחה להתרגל.

[פלוני_אלמונית*]

תחת > תוּחעס (tuxes) בהגייה ביידיש
אבל טוסיק ופופיק מרוסית.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

תודה - חבל, קיוויתי לאיזה קשר פרה-היסטורי בין שני המושגים ("תתחילו כבר להזיז את התוסיק! תיכף מתחיל הטוזיג!").

[יעלי_לה]

ולמה היא על משקל טוסיק?
מה פתאום? טוזיג זה במלרע.

[פלוני_אלמונית*]

מה זה טוזיג?

[טדליק_נהנאנע*]

פיקניק בלועזית צחה. (הפיקניק הוא בלועזית.)

[לי*]

איך כותבים:
"ספר זו מתנה נהדרת" או "ספר זה מתנה נהדרת"?
אין פסיק או מקף במשפט.
תודה

[אלטר_אגו*]

לדעתי האפשרות השנייה. השם הראשון הוא הנושא, והאוגד השמני מתאים לו במין ומספר.

[כינור_לשירייך*]

ספר זו מתנה נהדרת.
וסימנך: עמלנו אלו הילדים (מהגדה של פסח).
כשהאוגד הוא כינוי רמז עליו להתאים לנשוא.

[אלטר_אגו*]

ואללה! בדיוק הפוך ממה שזכרתי. סליחה!

[כינור_לשירייך*]

זכרת בסדר - השם הראשון הוא הנושא, והאוגד השמני מתאים לו במין ומספר זה נכון לגבי אוגד שהוא כינוי גוף, שזה האוגד הנפוץ יותר:
ספר הוא מתנה נהדרת.

[ברכה*]

שבוע טוב! איך מנקדים את המלה "מאשרת"? קמץ או פתח באל"ף?
תודה!

[אמא_של_יונת*]

מְאַשֶׁרֶת - אלף בפתח.

[דלית_ב*]

איך אומרים לינוק בציווי?
ינקת בעבר, יונק בהווה, תינק בעתיד...

[יעלי_לה]

יְנַק

[פלוני_אלמונית*]

בניין קַל: ציווי: יְנַק

[אמא_של_יונת*]

למעשה - הציווי כמעט נעלם מהשפה המדוברת.
משתמשים בציווי במלים חד הברתיות: קום, שב, צא, לך, קח, תן וכו'..
לא משתמשים כאשר המלה היא דו הברתית או יותר. במקרים אלה משתמשים בצורת העתיד.

[כינור_לשירייך*]

פה ושם צץ ציווי גם במילים בעלות יותר מהברה אחת. כמו 'כנס המקובל, וגם כמו צ'מע . גם זו וגם זו לא תקניות, וחוסר התקניות שלהן מורה שהציווי עוד חי ובועט גם בעברית החדשה; אלו לא שרידים מאובנים. העברית החדשה יוצרת צורות ציווי.

[ברכה*]

תודה רבה לאמא של יונת!

[חוה_בת_חיים*]

האם המילה "מחיר" פינתה את מקומה למילה "עלות" ?
במבוא לכלכלה למדנו שהמילה "עלות" (cost) משקפת את סך כל ההוצאות שיש ליצרן / מפיק כדי לייצר או להפיק את המוצר .
ואז :"עלות" +ה"רווח המצופה" מהוים את ה"מחיר" (price) .