רשמים מכנס החינוך הביתי הבינל בהולנד

http://www.home-education.nl/program-overview-2008

נו, בינינו, לא ממש בינלאומי, יותר צפון-אירופאי. אבל זה רק הכנס השלישי, אז אולי זה עוד תופס תאוצה.

גילינו על קיומו של הכנס שבוע לפני שהתקיים, והחלטנו שיאללה, הולכים. לא הכרנו אף אחד בהולנד שעושה חינוך ביתי, והחלטנו שזו ההזדמנות שלנו ליצור קשרים (איזה 5 שנים לפני שאנחנו צריכים להתמודד עם החוק, אבל למה לא?). קצת חששנו, כי הרבה ממשפחות החינוך הביתי בהולנד הן של נוצרים פונדמנטליסטים, ולא ידענו את מי נמצא שם, אבל כשהגענו וראינו את הגברים עם השיער הארוך והזקנים ואת הנשים המיניקות ילדים בני שנתיים ידענו שהגענו למקום הנכון d-:

אז חוץ מהקמפינג שהיה די קשה לאיש עם האלרגיות שלו, וחוץ מהאנשים שהיו אחלה, היו הרצאות פשוט מרתקות (יש פירוט על הדוברים ותקצירים באתר). הנושאים החוזרים היו משבר החינוך בעולם המערבי, למה הוא קורה ואיזו אלטרנטיבה אנחנו מציעים, הצורך בקהילתיות, תהליכי לימוד בחינוך החופשי, וקהילות אלטרנטיביות. אם מישהו מעוניין לשמוע, חשבתי לכתוב פה קצת על מה שנאמר.

טוב, אז תהליכים בלימוד חופשי:

אלן תומס דיבר על מחקר שלו אצל משפחות חינוך ביתי, שגילה תהליך שקורה אצל כולן של תזוזה לכיוון חינוך יותר חופשי עם הזמן. התהליך שהוא מתאר מונע מכמה כיוונים: קודם כל, יש הכרה של ההורים בזה שאין צורך בהרבה מהמבניות של בית הספר. הילדים שם כל הזמן, אז אפשר ללמוד מתי שנוח לכולם, ולאו דוקא בשעות קבועות. ההוראה ממוקדת והלימוד אינטנסיבי, ולכן אין צורך בשיעורים ארוכים כ"כ. ההורים רואים את ההתקדמות בעיניים, ואין צורך במבחנים או הגשת עבודות, וכו'. דבר שני, יש התנגדות של הילדים ללימוד מובנה. בבית ספר ילד שמתנגד ללימוד מובנה יכול להפריע (ולחטוף עונשים), או לזייף השתתפות ועניין באופן שטחי, מה שרוב הילדים אכן עושים. בבית פתוחות בפניהם אותן אפשרויות, אבל האפשרות השניה הרבה יותר יעילה: אין שום טעם הרי להמשיך ללמד ילד שבבירור לא מפוקס. דבר שלישי, ההורים רואים שהילדים רוכשים ידע, אבל לאו דוקא את הידע שניסו להעביר או בדרכים שניסו להעביר אותו. עם הזמן עולה האמון בילד וביכולת שלו לנהל את הלימוד שלו בעצמו (תהליך שקוראים עליו בבאופן שוב ושוב).

הארייט פאטיסון דיברה על המחקר שעשתה יחד עם אלן תומס כהמשך למחקר שהוא תיאר. הם ראיינו הרבה משפחות בחינוך חופשי וניסו להבין ולתאר את תהליך הלימוד שמתרחש שם. מה שהם מתארים הוא (כמובן) תהליך בנאלי כל כך שנראה שלא קורה שם כלום, אלא שהילדים אכן מגיעים בערך לאותו הידע שהיה נדרש מהם בבית ספר בערך באותו הזמן, לכאורה בלי לעשות שום דבר. הם מתמקדים בעיקר בלימוד קריאה וחשבון, כי אלו נחשבות מיומנויות בסיסיות, ומנסים לפרק את התהליך לגורמים. בהרצאה היא תיארה את תהליך לימוד הקריאה של ילד בן 9 שלא הראה עניין בקריאה לכשעצמה, ובדיון אח"כ היו דוגמאות מכל מיני סוגים מהקהל. בעיקר היה דגש על האופי האישי של התהליך, ועל כך שרובו נסתר מן העין. שוב, רעיונות שעולים כאן בהרבה דיונים.

ליס פרון דיברה על EFFE, או the European Forum for Free Education, שזה ארגון לובי לאיחוד האירופי בקשר לחופש בחינוך. הדגש הוא על חופש בחינוך בית-סיפרי, כלומר חינוך גמיש יותר וחופש בחירה בין בתי ספר וכדומה, אבל יש שם גם מתנדבים מתנועת החינוך הביתי והחינוך החופשי. היא דיברה על הפעילות של הארגון ועל הדרך בה מתקבלות החלטות בדרגים הגבוהים באיחוד, מה שהיה מרתק בעיני אבל אני מניחה שקצת פחות יעניין את מי שלא גר באיחוד...

דגמר נאוברונר. הבחורה מחנכת בבית, ונאלצה לעזוב את גרמניה עם משפחתה כדי שיוכלו להמשיך כך. היא ביולוגית בהכשרתה, ודיברה על קריסת מערכת החינוך במערב ולמה זה קורה. היא תולה את האשם בחוסר בדמויות להיקשרות בתוך מערכת בית הספר. בקצרה, היא אומרת שילדים זקוקים לדמויות קבועות בחיים שלהם שאליהם הם קשורים רגשית כדי לאפשר לימוד. ילדים, כמו גורי יונקים אחרים, רוצים להיות כמו הבוגרים מסביבם ורוצים ללמוד מהם. אבל כשאין היקשרות רגשית אין סיבה ללמוד. מעבר לכך, הריחוק מדמויות ההיקשרות הקבועות - בד"כ ההורים - והשהייה לתקופות ארוכות בחברת ילדים שבה אין היררכיה ברורה ויש צורך להילחם על מקומך, גורמים לבניית מחסומים רגשיים שמקשים על הפתחות ולימוד גם מחוץ לכתלי בית הספר.

רחל מעניין ביותר תמשיכי

אבל כשאין היקשרות רגשית אין סיבה ללמוד
מעניין מאוד. הבת שלי הולכת לכמה חוגים, ושמתי לב שהיא ממש אוהבת את המורות שלה. קשורה אליהן רגשית. רובן.
לעומת זאת בינינו זה הרבה פעמים מצטייר לי כמו מכשול בלימוד. אני לא מצליחה ללמד אותה והיא לא מצליחה ללמוד ממני. לא באופן המובנה והמסורתי, אני מתכוונת. דווקא בגלל שנכנסת שם המעורבות הרגשית, הציפיות האכזבות וכו'.

ואולי אני לא מספיק מנסה?
אני מרגישה שהרבה מזה מתמסמס מתוך עיסוק בבית ובבנות הקטנות ובמפגשים חברתיים וכן הלאה. אנחנו לא מגיעות ללימוד מובנה. מעניין אם הייתי מגיעה לזה זה היה עובד. ואני גם תוהה אם חשוב להתאמץ בשביל זה.
משהו נחמד שאנחנו עושות, כשאנחנו משחקות מונופול אני מדברת באנגלית.

רחל מעניין ביותר תמשיכי

כריסטיאן בק הוא חוקר נורבגי, וההרצאה שלו הייתה בעצם המשך לזו של דגמר נאוברונר. הוא גם דיבר על קריסת מערכת החינוך במערב - הוא אומר שלמרות שבגדול בעולם נשמר הקשר הידוע בין כלכלה חזקה ומערכת חינוך מצליחה, הרי שלפי מדדים אקדמיים לפחות, משהו מוזר קורה בראש הרשימה בשנים האחרונות - במדינות העשירות ביותר ההישגים האקדמים של תלמידים לא רק שלא עולים, אלא יורדים. יש לכך כמה הסברים, כמו עצלנות פשוטה של האוכלוסיה כשאין כבר תמריצים (כי יש מחסור בכח אדם, אז בכל מקרה תמצא עבודה טובה), אבל הוא בעיקר תומך בהסבר של דגמר נאוברונר. הוא אומר שבגלל שהקישור בין הצלחה כלכלית לרמת השכלה כ"כ מוטמע במערב, יש דחף להשאיר ילדים יותר ויותר שעות בבתי הספר (ויותר שנים, ולשלוח אותם לקייטנות בחופשים...), כך שהרבה מההתפתחות הרגשית והחברתית שבמצב נורמלי קורית בבית מתרחשת בבית הספר, ובתי הספר צריכים להתמודד עם ההשלכות של זה. הוא טוען שלמעשה, בעוד מספר השעות שילדים מבלים בבתי הספר עלה, מספר השעות שמוקדש ללימוד ירד בגלל הצורך להתמודד עם מתחים שנוצרים בגלל השהיה הממושכת בבתי הספר.

הוא צופה קריסה רצינית של אמון הציבור במערכת החינוך הממשלתית בעתיד הקרוב, ודיבר על האלטרנטיבות. הוא בעיקר חושש מהשתלטות של אינטרסים של השוק החופשי על החינוך, וקרא לאנשי החינוך הביתי לא להיות שאננים ולהכין את האלטרנטיבות להמונים כבר עכשיו. מה שהוא מדבר עליו זו אלטרנטיבה קהילתית, שבה קבוצות של מורים והורים מקימים גופים חינוכיים שלא בהכרח נראים כמו בתי הספר של ימינו. בדיון אח"כ היו דוגמאות שונות של גופים כאלו, מרכזי לימוד לנוער, בתי ספר שהוקמו ע"י הורים, וכו'.

לעומת זאת בינינו זה הרבה פעמים מצטייר לי כמו מכשול בלימוד. אני לא מצליחה ללמד אותה והיא לא מצליחה ללמוד ממני. לא באופן המובנה והמסורתי, אני מתכוונת. דווקא בגלל שנכנסת שם המעורבות הרגשית, הציפיות האכזבות וכו'.
נשמע לי הגיוני. אבל זו דוקא דוגמה שמתאימה למה שהיא אמרה, כי היא דיברה על רצון ללמוד מדמויות שאת קשורה אליהן, וכמובן שעם רצון באות ציפיות (ואכזבות). אבל היא גם דיברה על דמויות היקשרות פחות קרובות מההורים - המודל הבסיסי שהיא דיברה עליו הוא מודל השבט, שם יש לך קשרים ריגשיים עם כולם, אבל כמובן שלא באותה רמה. ואגב, היא מדברת בבתי ספר בגרמניה על זה, ומציעה כפתרון להקים "שבט היקשרות" עם המורים וההורים, שבו יהיו קשרים חברתיים יותר מסועפים וההורים יעודדו קשרים עם המורים. נשמע לי שהבת שלך מארגנת לה בדיוק את זה

מעניין שגם באירופה יש את הרעות החולות של מערכת החינוך בארץ - למשל יום ארוך וירידה בהישגים.
רחל, זה מעניין, תודה!

ענת, לא רק בישראל ולא רק באירופה, אלא בכל העולם המערבי. יש לו על זה מאמר עם נתונים יותר מדוייקים, אולי אני אצליח למצוא אותו באינטרנט.

על אלטרנטיבות קהילתיות דיבר גם קנט איטון, שתומך ביצירת קהילות חיים ולימוד. אכן, מסכימה

. בדיון אח"כ דובר על סוגים שונים של קהילות, איך הן יכולות לעבוד, ההבדל בין קהילה לרשת (community ו-network) ומה כל צורת קבוצתיות נותנת, וכו'.

אגב, בדיון אחרי ההרצאה של כריסטיאן בק דובר גם על שיתוף פעולה עם השוק החופשי. אני טענתי (ולא הייתי היחידה, לשמחתי) שאנחנו לא צריכים לפחד מהשוק החופשי, כי בהרבה מקרים המטרות של שחקנים ראשיים שם תואמות לשלנו. הרבה מנהלים בכירים, למשל, מתלוננים על השבלוניות המחשבתית של תוצרי החינוך הממשלתי. כמובן שמדובר ב"כבדהו וחשדהו", ודגמר נאוברונר העירה שהשוק החופשי מעוניין באנשים יצירתיים, אבל רק עד גבול מסויים: שיהיו יצירתיים כשהם מתכננים מוצרים למשל, אבל שלא יהיו בטוחים בעצמם עד כדי כך שלא יצטרכו לפנות לצרכנות. זה נכון, אבל לדעתי צרכנות כתשובה לכל הבעיות זה מאפיין של הקפיטליזם המערבי הנוכחי, לא של כל מערכת שוק חופשי באשר היא. אני אשמח לשמוע עוד דעות, זה היה דיון מעניין

מושג שעלה הרבה בדיונים היה של ה"יצירתיים תרבותית" (cultural creatives), שזה מינוח אקדמאי לקבוצה הגדלה והולכת של אנשים שלא מקבלים את הנחות היסוד של התרבות ומנסים ליצור משהו אחר, בין אם מדובר בטבעונות, בחינוך ביתי, או בהתנגדות לחיסונים. זה היה נחמד, כי באמת חסר לי באנגלית המינוח המקביל ל"באופני"... (וגם יש פה משהו מעניין, שבמקומות שונים מתפתחות בנפרד אלטרנטיבות תרבותיות מאד דומות).

שליחה על ידי @}* » 30 מאי 2008, 08:09

ואולי אני לא מספיק מנסה?
לילה,
אולי את מנסה יותר מדי?

ראי מה שכתבה רחל:
ההורים רואים שהילדים רוכשים ידע, אבל לאו דוקא את הידע שניסו להעביר או בדרכים שניסו להעביר אותו. עם הזמן עולה האמון בילד וביכולת שלו לנהל את הלימוד שלו בעצמו

רחל, תודה על הדף

.
מענין מאד!

_רחל, תודה על הדף .
מענין מאד!_

תודה על הדף גם ממני. נהדר ומחכה לקרוא עוד.

רחל, תודה על המידע והסיכומים- נראה לי צפוי שבכל העולם המערבי נוצרות קהילות "באופניות" מתוך צורך אמיתי- ומעודד לקרוא על חוויותייך מהכנס. תודה גם על הסיכומים של ההרצאות (מחכה בסבלנות לעוד, בכולזאת את אמא מניקה) הם מאלפים!

הכנס הבא ב-5 עד ה-7 ליוני, בהולנד. מי קופץ לביקור?

היכן בהולנד יתקיים הכנס? אפשר לקבל קישור למקום בו יש יותר פרטים? תודה

http://www.hetof.nl/
את באיזור?

שליחה על ידי בלה* » 29 אפריל 2009, 00:03

מי קופץ לביקור?
באיזו שפה הרצאות?

בס"ד
אולי יש אפשרות לבקש ממי שמארגן את הכנס או משתתף לפקסס תקציר של ההרצאות, ולתרגם כאן..
חוץ מזה, אים יש להם שם אתר חנ"ב - אולי יש תקצירים ודיונים על הכנס באתר, צריך רק לאתר את האתר,
ולמצא מישהוא שיתרגם.

ההרצאות באנגלית, הולנדית, גרמנית ואולי צרפתית, עם תרגום סימולטני מהכל להכל.

בן עמי, האתר כבר אותר, שמתי קישור לפני כמה הודעות. פשוט לא העלו אליו עדיין את התקצירים. מקווה לדווח אחרי הכנס כמו בשנה שעברה.

באופן טבעי

באופן טבעי