שאלות למטפלת ברפואה סינית לילדים

שליחה על ידי רוני* » 29 מרץ 2008, 22:25

שלום,
שמי רוני, אני מטפלת ברפואה סינית בילדים. מאמינה ברפואה אינטגרטיבית ובהגיון פשוט.
התקנאתי בדף המצויין של גיל, וחשבתי שיש בבאופן מקום לדף "משלים".
מקווה שתמצאו בו תועלת.

ברוכה הבאה

הי.. איזה כיף.. יש לי שאלה פותחת. לתינוקת משתעלת עם ליחה. איזה מכשיר אידים עדיף? חמים או קרים?

שליחה על ידי רוני* » 30 מרץ 2008, 01:58

הי יסכו נט.
אם השיעול הוא נבחני (סטרידור) אז אדים קרים ללא ספק. אם לא, הייתי הולכת עם השילוב של מצב הילדה + מזג האויר בחוץ:
אם הילדה עם חום, נזלת ירוקה או צהובה, עצבנית וחסרת שקט, מדובר לפי הרפואה הסינית בפתוגן שהאנרגיה שלו היא קור. כשהסימנים הם כאלה, הגוף מגיב לקור החיצוני ביצירת חום. לכן כדי לאזן הייתי מקררת את האוירה עם אדים קרים.
אם קריר הייתי משתמשת באדים חמים.. בקיצור, אין תשובה מובהקת.
כעיקרון, עד כמה שידוע לי, ההמלצות המערביות כשמדובר בתינוקות קטנים הן לא לחמם מידי.
מה שיכול לעזור למדי זה כמה טיפות שמן במבער או באמבטיה (במכשיר אדים חמים ניתן להוסיף גם למכשיר, לפחות בחלקם). רצוי להשתמש בCold Mix של בייבי טבע או ב- Baby Winter של שלוס.
עם השמנים האלה ניתן וגם רצוי לעסות את הקטנה.
אם היא כבר שותה ולא רק יונקת, תה קורנית (טימין) יכול להועיל. אם לא בא לך לתת לה תה ניתן להוסיף את החליטה לאמבטיה.
אנצל את הבמה כדי לומר איך שמים שמנים באמבטיה: על כפית שטוחה של מלח לטפטף 6-8 טיפות לאבטיה של גדולים, 3-4 לאמבטיה קטנה.
תרגישו טוב.
רוני

שליחה על ידי אמא* » 30 מרץ 2008, 02:16

כל הכבוד ותודה רבה על היוזמה

רוני, ברכות על פתיחת הדף.
הצעה פרקטית, פיתחי לך פה _דף בית אישי כדי שנכיר אותך קצת יותר

רוני, כל הכבוד על היזמה.
אם מתחשק לך להציץ בדף ילדים עם עודף משקל, יש שם חבורת אימהות שישמחו מאוד לתובנות שלך. באופן ספציפי הבת שלי (בת 6) אוהבת לאכול מאכלים מסוימים (ממתקים ופחמימות) הרבה מעבר למה שהגוף שלה צריך. כשמאכלים כאלה נמצאים לה מול העיניים, קשה לה מאוד להפסיק. זה לחלוטין לא נראה עניין של משמעת עצמית (הרי הילדים האחרים לא מפעילים משמעת עצמית כדי לא לאכול) אלא של ציווי גופני מאוד מאוד חזק שמופעל אצלה. לאכול הרבה ומהר.
אצלה זה בא עם כובד תנועה ועולם פנימי מאוד עשיר.

מה דעתך?

רןני . תודה על התשובות. נראה לי שלא מדובר על חום פנימי לפי התאורים שלך. בזמן האחרון הוצאתי מלא כסף על תרופות טבע שלא סייעו לזעטוטים. אז תהיתי.. אני שמה אדים חמים עם שמן אקליפוס. אולי אפשר לעשות עם זה עיסוי? חוששת בגלל החריפות שלו..

שליחה על ידי רוני* » 30 מרץ 2008, 17:21

יסכו נט, רק תיקון, זה אינו חום פנימי אלא חום כתוצאה מקור חיצוני. ההבדל הוא שאין בעיה של חוסר איזון פנימי אמיתי אלא רק ריאקציה לגורם פתוגני שנכנס לגוף (בטח וירוס במקרה הזה).
שמן אקליפטוס אכן חריף מידי לעיסוי בקטנטנים.
לטעמי כל השמנים האתריים הם חריפים מידי לעיסוי קטנטנים, אז אם לא רוצים לקנות מן המוכן (אלה אכן מוצרים לא זולים), עדיף להשתמש בשמן בסיס וזהו. שמן בסיס זה שקדים או זית. יש עוד אבל אלה מוצלחים לטעמי.
כדאי לעסות את הרגלים לכיוון מטה, להתרכז בכפות ומעט בבית החזה, לא יותר מידי ולא חזק מידי כדי לא ליצור תנועה חזקה של הליחה שתציף את הילדה, אלא רק קצת כדי לעזור להוציא.
אם את מיניקה, שפריץ של חלב אם לאף לפני השינה פותח כמו גדול.. אבל את בטח מכירה את זה.
אני מסמנת לעצמי מתישהו כשיהיה לי זמן לעשות רשימה של מוצרי הטבע שלדעתי שווה לקנות ולהחזיק בבית. אלה שמשתמשים בהם הרבה ושעוזרים. כי אחרת זה באמת מתסכל לשפוך המון כסף על דברים שלא עוזרים ולהתקע בבית עם כלמיני חומרים בלתי מועילים.
תהיו בריאים.

שליחה על ידי רוני* » 30 מרץ 2008, 17:40

הי אמא בלמידה, אני משוטטת לא מעט באתר (רק לא כתבתי עד היום) ויצא לי לקרוא את הדף ילדים עם עודף משקל, וללמוד ממנו המון. אתן אמהות עם תובנות מדהימות לטעמי.
בעיניים מלוכסנות - עודף משקל וצריכת יתר של מאכלים מסויימים מעידים על חוסר איזון באלמנט האדמה. האדמה אצל ילדים חשובה מאוד כי היא זו שנותנת את הקצב לחיים. את קצב הגדילה ואת קצב השגרה וגם קצבים אחרים. גם טונוס השרירים הוא ביטוי גופני לאלמנט האדמה. לכן זה לא מפתיע שהתופעות מגיעות ביחד.
לכל אלמנט ברפואה סינית יש אספקטים פיזיים, רגשיים ורוחניים. עולם פנימי עשיר מאוד יראה שהאספקט הרוחני אינו פגוע כלל ואולי אף מפצה על הפיזי. (גם סוג של חוסר איזון).
הסיבות לחוסר איזון כזה הן מגוונות, זה יכול להיות מולד או תורשתי, זה יכול להיות תוצאה של חשיפה למזון לא מתאים לגוף בגיל צעיר שיצר תקיעות במערכת שהפכה לחוסר איזון גדול יותר.
בגדול האבחנה המבדלת שלנו היא בד"כ השאלה האם חוסר האיזון נובע מעודף: תקיעות, שיוצרות ולכן רעב ואכילה מהירה, ואי יכולת של הגוף לנצל באופן יעיל את מה שצורכים, או ממצב של חוסר, בו הגוף מראש חלש יותר וקשה לו להתמודד עם המזון ולנצל את האנרגיה באופן יעיל. גם כאן וגם כאן התוצאה תהיה עודף משקל. חשיבות האבחנה היא לטיפול.
בטיפול ברפואה סינית במקרה כזה יהיה דגש גם על תזונה, אבל בעיקר על איזון האדמה בעזרת דיקור וצמחים.
צר לי על התשובה הכללית אבל זה מקרה שדורש לראות את הילדה כדי להבין את שורש הבעיה.
אני אכנס מאוחר יותר שוב לדף ילדים עם עודף משקל ואראה אם יש לי רעיונות נוספים.
אם כן, מבטיחה לכתוב.

אחותי האהובה,
תתחדשי על הדף, כיף לקרוא אותך!
@}
<מחכה לעוד>

רוני. תודה

רוני שלום,
האם ניתן לעזור לילדה בת חמש שמתקשה לנשום בלילה?
בשנה שעברה היינו בבירור מקיף אצל אא"ג (שניים). בצילום ראו שהבלוטות שלה נפוחות ומעבר האויר חסום חלקית. רופא אחד אמר לנתח, פרופ' אא"ג אמר שהיום ממהרים לנתח, ולדעתו אין צורך. בעירות היא נושמת רגיל, והקושי לנשום בלילה קיים בד"כ רק בחורף.

ברוכה הבאה

אשמח לשמוע את השקפתך בנושא האם מחלות נגרמות מחיידקים או לא. (שמעתי דעות לכאן ולכאן, אבל הדעה הקונבנציונאלית היא שמחלות כמו שפעת נגרמות מחיידקים, בעוד ההגיינה הטבעית גורסת שזאת פיקציה)
לגבי גישת ההיגיינה הטבעית לנושא אפשר למצוא את healling]המאמר המקיף של ערן אשחר methods[/po]/more/eran ashhar7.htm

מחלות כמו שפעת נגרמות מחיידקים

הדעה הקונבנציונלית היא ששפעת נגרמת מחיידק? תמצא לי רופא אחד שטוען את זה...

רוני, תודה. אולי אחר כך אעתיק את התשובה גם לדף הרלוונטי.
ראשית, אני לומדת מדברייך שלרפואה הסינית יש הסבר תיאורטי וגישה טיפולית לתופעה הזו, וזה מעודד. האם יש גם עצות פרקטיות שנגזרות מהגישה של הרפואה הסינית, עוד לפני שמגיעים לטיפול? לדוגמה, האם יש דברים שאפשר לעשות ביומיום כדי לחזק את אלמנט האדמה?
אגב, מאיזה גיל עושים דיקור בילדים?

שליחה על ידי מעיין* » 31 מרץ 2008, 13:37

מחפשת טיפול באנמיה לילדה בת שנה ושבעה חודשים. היא חסרת תיאבון, אוכלת מעט מאוד. חיה על מטרנה צימחית. השתמשתי ב 2 טיפות ליום של דיפקסול של דר רוזן חברת הו צ'י וודה.הוא אמר שאולי זה יעורר תיאבון . לא עזר. יש לה המוגלובין 11 וברזל 25.
יש לחיצות במקום דיקור אולי? לא עוזר לי שאני יודעת שסלק וכתומים מחזקים את הדם... היא לא אוכלת!!
אין לי בעיה עם הרזון (זה מפריע לסבתות הפולניות שלה), אך אני חוששת מהאנמיה. אם זה נגרם מכך שהיא לא אוכלת, הרי האנמיה גורמת לחוסר תאבון,ובגלל שהיא לא אוכלת אין לה ברזל...הלעולם לא נצא מזה??
תודה על הדף המצויין. איפה את נמצאת ?

שליחה על ידי גלי* » 31 מרץ 2008, 13:45

שלום
לבתי הייתה לפני כחודש דלקת באוזן שפרצה את עור התוף ונשפכה החוצה..
קיבלה אנטיביוטיקה במשך חמישה ימים.
בביקורת לפני מספר ימים נראו שוב נוזלים באוזן שלפי הרופא היו חצי מוגלתיים.
בעצת הרופא מאחר וכרגע חשה בטוב (טפו..טפו..) אנחנו לא מטפלים בזה.
רציתי לדעת האם יש טיפול מומלץ למניעת דלקות חוזרות באוזן (אציין שנו תחת מתקפת שיניים שבטח לא מסייעת לנושא..) וגם האם יש מאכלים מומלצים שכדאי להימנע מהם?
תודה

שליחה על ידי רוני* » 31 מרץ 2008, 23:23

שלום אמא בלמידה,
חיזוק אלמנט האדמה מחוץ לחדר הטיפולים הוא בעיקר עם תזונה. אבל אני מניחה שלתת יעוץ תזונתי לילדה עם חוסר איזון כזה זו תהיה הכשלה, כי נראה שיש לה קושי לשמור על תזונה מאוזנת כרגע ואיני חושבת שמגבלות כרגע יועילו. במידה ותתחילו טיפול, חלק ממטרות הטפול יהיו לאפשר שינוי בתזונה.
מה שכן אפשר לעשות, זה קודם כל לדאוג לסדר יום קבוע ומסודר. האדמה מאוד אוהבת שגרה ויש לה יכולת להתאזן ולשגשג עם קצב קבוע.
זה אומר: ארוחות בזמנים קבועים, שינה בזמן קבוע, סדר יום מסודר (כמובן שבמידת האפשר). זה מאוד חשוב שהילדה תדע מה הדבר הבא שהולך לקרות, מתי קורה כל דבר וכו'.
לחיזוק האדמה חשוב גם הרבה זמן אמא. פשוט להיות עם הילדה כמה שיותר, אני משערת שזה קיים אבל כותבת בכל זאת.

האם יש לה הרבה ליחה? האם היא מנוזלת? לפעמים חוסר איזון באדמה יבוא גם עם תופעות של ליחה, אם כן חשוב להוריד מזון שיוצר המון ליחה, כמו חלב ומוצריו, בננות, בוטנים וסוכר לבן. לא כדאי להחליף את החלב בחלב סויה, אלא בחלב אורז.
ניתן לטפל בדיקור בילדים מגיל צעיר מאוד. אפילו כמה חודשים. זה לא כואב, משתמשים במחטים קטנטנות, והם מגיבים מהר בד"כ.

שליחה על ידי רוני* » 31 מרץ 2008, 23:39

פלמונית שלום.
המצב שאת מתארת מוגדר ברפואה הסינית כמצב בו פתוגן חדר לגוף, ובמקום לחולל מחלה קצרה וללכת הוא נכנס יותר עמוק ו"התיישב" במערכת הנשימה של הילדה. יש תקופות בהם הוא פעיל יותר ופחות. יש סיבות רבות לשיבוש הזה במהלך המחלה הטבעי וחשוב לערוך תשאול כדי לברר את הסיבה אצל בתך. זה יכול להיות תוצאה של חיסונים או תרופות, או אלרגיה למזון מסויים ועוד.
ניתן לטפל במצב כזה אבל חשוב לדעת שלרוב אלה טיפולים שלוקחים זמן רב יחסית, עד מספר חודשים. הטיפול הוא שילוב של צמחים ודיקור ובגלל שהפתוגן עיקש יכולות להיות עליות ומורדות במהלך הטיפול, דרושה כאן הרבה סבלנות.
כדאי לטפל בתופעה כי היא יכולה להוביל להפסקות נשימה שגוררות התעוררויות רבות, וילדה עייפה שקשה לה גם בלילה ולכן גם ביום.
בכל מקרה, כדאי לשמור גם את הרפואה המערבית בתמונה.

מעיין שלום.
ברפואה סינית אין אבחנה של אנמיה בדיוק, אבל יש חוסר בצ'י ובדם הגורם לחוסר תאבון.
חוסר תיאבון זו צרה כואבת, כי כפי שכתבת זהו מעגל שמזין (או יותר נכון לא מזין) את עצמו. אני לא בטוחה שלחיצות בלבד יספיקו, אבל ללא ספק עיסויים יכולים לעזור. אם יש לה סבלנות אז שווה להכניס מגע לסדר היום. דיקור, עם זאת, אינה האלטרנטיבה היחידה. בהחלט יכול להיות שבמקרה של בתך עדיף יהיה להשתמש בטיפול במוקסה ולא בדיקור. מוקסה זו לענה מיובשת שמדליקים כמו קטורת, בילדים משתמשים במוקסה שדחוסה בצורת גליל דק מעל נקודות ומפעילים אותן בעזרת החום.
בכל מקרה בחירת הטכניקה והנקודות צריכות לבוא אחרי אבחנה מדוייקת וספציפית.
האם היא תסכים לאכול דברים אחרים מבקבוק? אולי אפשר להוסיף דייסת קוואקר? זה מחזק צ'י ואין לזה המון טעם.
לרוב בחוסר תיאבון יש חולשה גדולה של האדמה לכן צריך לחזק אותה. כפי שכתבתי לאמא בלמידה מתמדת: סדר יום קבוע כמה שיותר, שגרה של שינה ואכילה (או לפחות הצעת מזון), הרבה זמן אמא.
לא צריך להציע פה מזון מגוון בכלל, אלא להציע דברים די קבועים. (שגרה כבר אמרתי?

)
אני באיזור המרכז. בגבעתיים.
תרגישו טוב.

שלום גלי,
לפי התפיסה הסינית אם ניתן להעביר דלקת ללא אנטיביוטיקה, עדיף.
אחרי דלקת אוזניים יש נוזלים באוזן למספר שבועות, לכן יתכן שהנוזלים באוזן קשורים לדלקת הראשונה. לרוב הנוזלים נספגים ולא נוצרת דלקת חוזרת. אם נוצרת עוד דלקת אז כניראה שהפתוגן שיצר את הדלקת הראשונה לא לגמרי יצא.
אם מדובר בדלקות שחוזרות, לפעמים לעבור דלקת ללא אנטיביוטיקה תעזור לצאת מהמעגל כי אז הגוף מצליח לסלק את הפתוגן. כמובן שאם יש רופא שסומכים עליו והוא אומר שצריך אנטיביוטיקה, אז לקחת, אבל אז אחרי הטיפול כדאי להגיע לדיקור כדי לעזור לגוף לסלק את הפתוגן העיקש.
חשוב לי לציין שכמעט תמיד בזמן טיפול בדלקות אוזניים חוזרות תהיה דלקת. זו הדרך של הגוף להוציא את מה שיושב אצלו.
לגבי מאכלים ספציפיים, תזונה לא מתאימה לגיל הילד באיכותה ובכמותה, וכן הוצאת שיניים יכולים להיות קשורים לדלקות אוזניים חוזרות.
בת כמה הילדה? מה היא אוכלת? האם זו היתה דלקת ראשונה לפני חודש? האם היתה חולה במשהו בעבר?

תרגישו טוב.

הי אורי,
תודה על הברכות.
קראתי את המאמר וגם מעט את הדף, ישבתי עם הבעל (רופא קונבנציונלי בעליל) והגגנו בנושא.
אז הנה המסקנות הסיניות של ההגיגים:
כתבי הרפואה הסינית קדמו לגילוי קיומם של מיקרואוגניזמים כחידקים ווירוסים ולכן לא מתייחסים אליהם בפירוש.
הסינים מתייחסים לגורמי מחלה בעיקר בשתי צורות:

הבדלה בין גורמי מחלה חיצוניים ופנמיים.
האיכות של הפתוגן (הפנימי או החיצוני).

גורמי מחלה פנימיים הם בעיקר רגשות ועניינים שברוח. לגבי החיצוניים: תזונה, רעילות, אקלים קיצוני, תרופות, חיסונים, וירוסים, חידקים כולם מתורגמים היום למחוללי מחלה חיצוניים. בכתובים רק כתוב שיש מחוללים שבאים מבחוץ ויש להם איכויות שונות. האיכויות הן לדוגמא חום, קור, לחות, רוח.
לא כל כך מעניין אותי כמטפלת ברפואה סינית אם השפעת באה מוירוס או מגורם פתוגני אחר שהאיכות שלו היא קרה ולחה.
כמעט לא מעניין אותי, כי פתוגנים מעשה ידי אדם, כמו חיסונים נחשבים לעקשנים יותר, ויותר קשה לגוף להתמודד איתם.
החיים הבריאים – תזונה מאוזנת, המנעות מרעלים, פעילות גופנית ושמש זה מתכון לצ'י מגן חזק ולחיים בריאים. אולי צ'י מגן חזק זהו צ'י נקי מרעלים ולכן פתוגנים לא חודרים אותו. בכל מקרה רפואה סינית היא בעיקרה רפואה מונעת. האגדה מספרת שבימי קדם אם היית חולה זה היה הזמן הנכון לפטר את הרופא שלך כי כנראה שהוא לא כל כך מוצלח.
לגבי התזונה, הסינים האמינו (ועד היום מאמינים) שלאכול אוכל נא זוהי ברבריות לשמה. כך זכו שכניהם היפנים לכינוי "הברברים מהמזרח". משיטוטי בסין אני יכולה להעיד שהם מקפיצים הכל על הווק. אפילו את החסה.
כמו כן השגרה חשובה מאוד לבריאות. צום בתפיסה הסינית זה לאכול רק אורז וירקות ירוקים, אבל בשום פנים לא צום של מים בלבד. מערכת העיכול הסינית אוהבת מקצבים קבועים ואיזון.

רוני שלום, תודה שפתחת את הדף.
בדיוק התחלתי לחשוב שאולי הגיע הזמן לבדוק דיקור עם הבת שלנו, והנה יש את מי לשאול!

אז זאת השאלה (דומה לשאלה של פלמונית אבל לא בדיוק אותו המצב):
בת ארבע וחצי, נושמת בפה פתוח בשינה (אבל אין הפסקות נשימה והתעוררויות), סובלת מזה כשנה מנזלות חוזרות, שיעולים וירידה בשמיעה שמיוחסת לנוזלים באוזניים. בשנה שעברה (שנה ראשונה בגן) היו לה גם מחלות בשרשרת - עד כדי דלקת ריאות, סטרפטוקוקוס בגרון ודלקת אוזניים. לשתי הראשונות נתנו אנטיביוטיקה. לאוזניים לא.
לפני פחות מחודש שוב סבלה מדלקת אוזניים ונתנו לה אנטיביוטיקה כי רופא האא"ג שהגענו אליו היה נחרץ מאוד. הוא אמר גם שיש לה "שקדים נושקים" ובקיצור אין מעבר אוויר, לא נושמת טוב, חסר חמצן למוח... המליץ על בדיקת שמיעה וצילום השקד השלישי אחרי שהדלקת תירגע. נתן לה גם אנטיהיסטמין בסירופ לייבוש האזור.
השמיעה לא השתפרה בצורה משמעותית אחרי הטיפול האנטיביוטי, ותוך כדי התרופה גם עלה לה החום מאוד (3 ימים אחרי תחילת התרופה!). עכשיו, כשלושה שבועות אחרי, השמיעה ירודה. היינו שוב אצל האא"ג שאבחן הפעם "רק" נוזלים בלי דלקת וחזר על ההמלצה לעשות את הבדיקות - והצהיר שהוא בטוח שאחר כך נצטרך לנתח את השקד השלישי (האדנואיד) ואולי גם את השקדים...

לפני שבועיים התחלנו טיפול בהומיאופתיה קלאסית. בינתיים בלי תוצאות ברורות. התזונה שלה די טובה: אוכלת בשמחה ירקות טריים אורגניים (בעיקר מלפפון וגמבה), רק מעט קמח לבן, ממתקים במשורה (פחות ממתק ביום ויותר מממתק בשבוע...) אבל מבקשת הרבה מתוק - להוסיף "עוד" סילאן או דבש לטחינה או לדייסה, לקנח בפירות יבשים... אוכלת בתיאבון אורז מלא, קינואה, טחינה, פסטה מלאה, לאחרונה גם בשר או עוף לפחות פעם בשבוע. פירות - משתדלים לפחות שני פירות ביום... אני יודעת שזה לא מספיק. מוצרי חלב - בבית רק יוגורט כבשים ולפעמים חלב אורגני מלא (כשמתעקשת). בגן נדמה לי שהיא אוכלת גם לבנה ועוד גבינות לבנות.
היא קטנה מאוד לגילה, וגם אחיה הצעיר כך. באחוזונים 3-5 בגובה והרבה מתחת לקו התחתון במשקל.

ואחרי כל הנתונים (אולי אצנזר אחרי תשובתך):
מצב האוזניים והנשימה מדאיג אותי. חשבתי על דיקור אבל לא על צמחים סיניים (זה גם לא בתקציב שלנו). מה דעתך? אני לא רוצה לנתח!

שליחה על ידי גלי* » 01 אפריל 2008, 11:43

הי רוני
תודה על התשובה הזריזה
הילדה בת שנה, הדלקת שהייתה לפני חודש היא הראשונה שלה (ונקווה שגם האחרונה). לגבי התזונה - רוב האוכל שלה במשך היום הוא כבר מזון מוצק כאשר עדיין לא חשפתי אותה לסולניים, לקמחחיטה, לביצים למוצרי חלב. (העדפתי לחכות עם כל אלה לגיל שנה). היא כן אוכלת- פירות, ירקות, דגנים ללא גלוטן, קטניות,עוף והודו. לצערי בגיל 7 חודשים נאלצתי להפסיק הנקה בשל בעייה רפואית שלי ולכן מקבלת סימילאק חלבי(נטרופתית המליצה לי לחכות עם מוצרי חלב אחרים עד גיל שנה על אף שנחשפה לסימילאק מטעמי אנטיביוטיקה והורמונים...).רציתי לדעת לגבי דיקור איך בד"כ ילדים בגילאים האלה מגיבים לפעולה עצמה? בבדיקת רופא היא מאוד מתנגדת ולכן אני חוששת קצת מהדיקור.
ושוב המון תודה

תודה על התשובה המעודדת.(אני עם הגמד האנמית).
בתי היא סוג דם 0.יסוד האדמה הדורש חיזוק מתחבר עם ההמלצות בספר של ד'דאמו שילדי 0 פורחים במסגרות מסודרות.היא איתי בבית כך שיש לי אפשרות לעבוד בדגש לפי המלצותייך.
אני רוצה שמטפל סיני יראה אותה וגבעתיים קצת קשה לי...יש לך המלצות לכוון ירושלים? אנחנו בכפר אדומים.
האם צריך מישהו שמתמחה במיוחד בילדים?
מוקסה זה ממש שורף, נראה לך שהיא תעמוד בזה?
תודה לך מאוד. ממש התחזקתי מההתייחסות הנפשית המדייקת לבעיותינו ה"פיזיות".

שליחה על ידי gani* » 01 אפריל 2008, 22:18

הי רוני, תודה על זמנך
גמני באמהות לילד עם נחירות ליליות, נוזלים+ירידה בשמיעה ומדגים שקד שלישי מרשים. חסימה של 90%ץ אם לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמינה:-/
הוא טופל בהומאו' ללא שינוי וכעת מטופל בדיקות וטינקטורת "נזוקל" אצל מדקרת שאני מאוד סומכת עליה. היא אכן הזהירה שמדובר במספר חודשים, אך אנחנו מטופלים כבר כ-3 חודשים מדי שבוע, והיום (בלרינגוסקופיה) רוחי נפלה מאוד. מאוד.
אין שום שיפור בנוזלים והחסימה הזו נראית ממש מפחידה. למרות הכרותי עם האטומיה הייתי צריכה לשאול במפור שאם אכן כל הקוטר ההוא אמור להיות פנוי.

אני יודעת שאת השקד (ה"ליחה הסמיכה ביותר") לוקח זמן עד שהדיקור יצמצם, אבל אילו נקודות אור אמורות להיות בדרך? איך לדעת אם הדיקור עוזר? הדבר היחיד שאולי ראינו בו שינוי הוא תחושת החום הפנימי שהייתה קיצונית, אבל היתר נראה תקוע.
אנחנו מוציאים הרבה הון כלכלי ובעיקר רגשי על העניין, והיום יצאתי במפח רוח קשה.

קראתי את gani וגם רוחי נפלה מאוד, עוד לפני שהתחלנו טיפול סיני כלשהו...

שלום רוני!
איזה כיף שפתחת את הדף הזה!
מדהים לראות איזו הצפה של שאלות קיבלת ותוך זמן כ"כ קצר... כנראה שממש חיכו לך כאן באתר
יש לי תינוק מתוק בן חצי שנה,ענייני שינה בעייתיים אצלו מאז שנולד, לא ישן טוב בלילה, מתעורר המון, ישן מעט ביום, ובעיקר- עייף עייף עייף ולא מצליח לישון (בעיקר ביום) פרק זמן מספיק ארוך כדי לקום עירני. הוא מתעורר, לפעמים אחרי רבע שעה, חצי שעה, לא מצליח לחזור לישון, אבל עייף עייף... משפשף עיניים, מפהק...
כרגע יש שיפור בשינה ביום, אבל לאחרונה בלילות הוא בוכה המון. מתעורר כל חצי שעה, שעה, בוכה המון, נרגע רק עם אוכל (הוא לא הצליח לינוק ולכן אוכל מטרנה, גם סיפור בפני עצמו...) ככה כל הלילה. בשניה שמתעורר בבוקר ופוקח עיניים- הוא נהיה מאושר. זה קורה לו בתקופות, שבועיים ככה, ופתאום כמה ימי הפסקה. חשבנו שיניים, טמפרטורה בחדר, אבקת כביסה שונה... לא עוזר כלום...)
הוא מאוד מאוד עירני ופעיל ולא רוצה לפספס כלום, אבל בתחושה שלי שזה חורג קצת מסתם עירנות, בטח מה שקורה לו בלילות.
יש לך מושג מה זה יכול להיות?
היינו אצל הרופאה עשרות פעמים, היא לא מצאה כלום, וגם טענה ובהגיון, שאם משהו מציק בלילה, הוא לא נעלם כשפוקחים עיניים...
רעיון? למה זה קשור? איך עוזרים לו? הלילות שלו (ושלנו..) פשוט מטריפים.
המון המון תודה מראש!

רוני יקירתי, איזה יופי!!! אני בטוחה שכל מי שישאל ויקרא יהנה וילמד.
אם כל העולם הוא פרח אחד, את הרי פרח יחיד ומיוחד. חיבוק ובהצלחה.

הי גלי,
סחטיין על היוזמה! אחלה דף!

יש לי ילדה בת 3 וחצי שסובלת מדלקות אזנים כרוניות. לרוב זה מגיע אם היא מעט מנוזלת ואני לא מתמידה לתת לה טיפות מי מלח לייבוש הנזלת אבל לאחרונה נראה לי שהיא עם דלקת שבאה והולכת בלי קשר לצינון.

היא בדרך כלל לא חולה בשום דבר אחר, ילדה די בריאה.

אין לה חום רק כאבים והיא מושכת באזן כל הזמן.

בשיא הדלקת היא מתעוררת בלילה צורחת מכאבים, מכשיר אדים חם בחדר מונע את זה בדרך כלל.

דלקת ראשונה היתה בגיל שנה וכמה חדשים.

מעולם לא קיבלה אנטיביוטיקה נגד זה.

כשיש דלקת אני מטפטפת לה מי מלח באף, מטפטפת לה שמן זית חם לאזן וחלב אם אם יש לי (היתה עכשיו שנה וחצי שלא היה לי חלב אבל עכשיו יש שוב

). כשמאד כואב לה בלילה אני נותנת לה אקמול.

היא לא אוכלת סוכר לבן או חום בדרך כלל (בשבתות היא אוכלת קצת עוגיות ושוקולד) ולא קמח לבן או מוצרי חלב מלבד יוגורט מחלב פרה או עיזים לפעמים.

היא אוכלת ירקות טריים ומבושלים, פירות, קינואה, אורז בסמטי מלא, שיבולת שועל בבוקר עם טחינה ומייפל, טחינה, אגוזים ושקדים, דגים, עוף ובשר.
שותה בעיקר מים, לפעמים מיץ טבעי ולעיתים רחוקות יותר חלב אורז (היא מאד אוהבת, משום מה).

ינקה 22 חדשים ומעולם לא קיבלה תמ"ל.

זהו, לא יודעת אלו עוד פרטים יוכלו לעזור לך לאבחן. את מוזמנת לשאול.
תודה רבה רבה לך על העזרה.

ריש גלית יקרה, כפי שכבר הצלחת להתרשם בעצמך הטיפול במקרה של פתוגן עיקש שמתיישב בגוף הוא ארוך ויש בו נסיגות. החדשות הטובות הן שיש לא מעט הצלחות.
צריך הרבה סבלנות.
את מתארת מהלך קלאסי של פתוגן כזה. הרבה מחלות, הרבה ליחה. האנטיביוטיקה בראיה הסינית רק מחלישה את הפתוגן זמנית ולא מוציאה אותו מהגוף, אבל לפעמים חייבים לקחת ואין מה לעשות. (גם אני נתתי לבני אנטיביוטיקה כשהיה צריך..).
אני לא מכירה הומיאופטיה כלל, אך 3 שבועות נשמע לי מעט זמן. מה אומר המטפל? כמה זמן אמור לקחת?
כל התופעות שאת מציינת הן תופעות שלפי הרפואה הסינית מוגדרות כליחה. נשמע שאין לה תזונה ליחתית וזה מצויין. היתי מבקשת מהגן שאם אפשר לא יתנו גבינות, אבל זה בטח מסובך..
הנוזלים באוזניים והאדנואיד המוגדל הם ביטויים של אותה בעיה. הבעיה עם ליחה היא שלא פשוט להוציא אותה. הטיפול כאן משלב דיקור וצמחים.דיקור לבד לא יספיק. אני מניחה שבנוגע לתקציב ניתן להגיע עם המטפל לטיפול שלא שובר את הכיס ומאפשר גם צמחים. למשל: בתקופות שאין מחלה אקוטית לא צריך כלל לטפל כל שבוע, פעם בשבועיים מספיק. זה בלבד מחזיר לך את מחיר הצמחים לדעתי.
בד"כ משלבים בין שתי פורמולות. אלה פורמולות מדף והן לא מאוד יקרות. כ-70-90 ש"ח לבקבוק שמחזיק חודש של לקיחה רצופה.
לגבי האחוזונים - האם גם אתם לא גדולים? האם הגיוני שהילדה קטנה? אם לא, כדאי לבדוק האם משהו בתזונה לא מתאים לה, וכן לחזק אותה באופן כללי (מה שיעשה בדיקור בכל מקרה)
לסיכום - ניתן לעזור במצב כזה אך יש לגייס אורך נשימה ולקבל טיפול שלם, כולל צמחים. האם את מרגישה שיש לך את הזמן? אם לא באים עם מוכנות נפשית לטיפול ארוך (כחצי שנה) זה יהיה מאוד מתסכל לאורך הדרך ויש סיכוי שלא תתמידו.
שתהיה בריאה, הקטנה.

הי גלי
נראה שיש לך מודעות לתזונה, ואלא אם יש רגישות אצל הילדה למשהו שהיא אוכלת, אז אין בעיה.
חשוב שתדעי שדלקות אוזניים (לא חוזרות) נפוצות מאוד מאוד, ונוזלים אחריהן יש תמיד.
כרגע לא נשמע שבתך עונה להגדרה של דלקת חוזרת אלא מסיימת את הקודמת עם נוזלים. אני לא מבינה האם זה שהנוזלים מודלקים חלקית מוגדר כדלקת שוב. בכל מקרה אין לה כאבים ואתם ללא אנטיביוטיקה ויש סיכוי גבטה מאוד שבתך חזקה, תנקה את עצמה מהפתוגן ותשוב לבריאות שלמה.
ילדים מגיבים לדיקור בכל מיני דרכים: תינוקות קטנטנים לרוב אדישים אליו. בגיל של בתך זה לרוב תלוי מצב רוח, אבל זה תמיד מאוד מסקרן. ילדים עם מחלה אקוטית לא אוהבים שמתעסקים בהם ולא מרוצים. ילדים יותר גדולים נוטים למצבי רוח משתנים. הם יכולים לבכות \ לרצות לדקור לבד או שלא יהיה להם אכפת.
משתמשים בילדים במחטים קטנטנות, המחט נשארת מעט זמן בפנים, משתמשים במעט נקודות ורוב הנקודות לא כואבות כלל. לקיחת הדופק היא השלב היותר מאתגר לפעמים..
אם בתך מתנגדת לבדיקות יכול להיות שגם תבכה בזמן דיקור. זה לא משפיע על הצלחת הטיפול, אבל זה לא כל כך נעים לילדה..

מעיין - בקשר להמלצה, כתבי לי למייל roni pelli ב- yahoo.com ואני אתן לך מספר טלפון של מטפלת בירושלים.
רצוי ללכת למישהו שלמד לעבוד עם ילדים, זה די שונה מגדולים.
לגבי המוקסה - משתמשים בסיגר קטן. לא מוקסה ישירה על העור חס וחלילה. גם לא מחממים עד שישרוף. ילדים זזים הרבה ובאופן לא צפוי אז לא לוקחים סיכונים.
זה טיפול מאוד נעים המוקסה. יש סיכוי שהיא אפילו תהנה

gani יקרה, זה נשמע מייאש! קודם כל - תחזיקו מעמד, אתם בכיוון הנכון. השינויים במצב הרוח (החום הפנימי שיצא) זה שלב חשוב בדרך.
זה שאת סומכת על המטפלת זה מעולה, אני מציעה לך בחום לשתף אותה במה שאת מרגישה כעת, להרים לה טלפון ולאמר הכל. תקשורת פתוחה עם המטפל זה הבסיס האמיתי לטיפול מוצלח.
ניתן לפתוח גם אולי את עניין ההון הכלכלי ולהציע לרווח מעט את הטיפולים. זה לא פחות אפקטיבי מפעם בשבוע (לפחות לפי האסכולה שלי

)
אני מצטטת לך את אחד המשפטים הראשנים בשיעור על ליחה צמיגה: צפויים משברים בטיפול, התגברות הליחה, עליית רגשות, צריך הרבה סבלנות, גם למטפל וגם להורים.
אני לא יכולה לתת לך נקודות ציון ספציפיות לגבי הצלחת הטיפול, בעיקר כי אני לא יודעת מה עושה המטפלת שלך, אבל אם את מרגישה שאין שיפור, תציפי את זה מולה, זה מאוד חשוב.
עוד משהו קטן גם לך וגם לריש גלית:
בתזונה כדאי להקפיד על הרבה ירקות ירוקים, הרבה קטניות ואכל מבושל בעיקר. זו תזונה שמחזקת את האנרגיה שתפקידה להניע את הליחה.
בהצלחה!!

יעלה שלום. ראשית תודה על הברכות.
נשמע מאוד מעייף מה שאת מתארת. יש מספר אבחנות מבדלות בבעיות שינה מגיל כה צעיר.
איך היה ההריון? איך היתה הלידה? האם שללתם רגישות למטרנה? האם הוא אוכל מספיק במהלך היום? האם הוא גדל טוב? האם קיבל תרופות?
צריך תמונה יותר שלמה בשביל כיוון באבחנה ובשביל אבחנה מדוייקת גם לראות את התינוק ולהקשיב לדופק שלו.
אני יכולה לתת לך כמה רעיונות כלליים שיכולים לעזור במקרים רבים:

שמן נומה של בייבי טבע - באינטרנט זה עולה 70 ש"ח. אפשר לעסות איתו לפני השינה. עיסוי מרגיע, מכין את הגוף לשינה.
לשים טיפת שמן על חצי כפית מלח ולשים באמבטיה של התינוק בערב
מבער עם לבנדר וקמומיל

לילה טוב. מקווה שתישנו טוב

רוני, תודה רבה גדולה על התשובה!
אני לא מתכוונת להתייאש בינתיים מההומיאופתיה, זאת שיטה שעזרה לי ולילדים בעבר (עם אותו מטפל), וזה שאני לא מאמינה בה לא רלוונטי (-; . אני פשוט לא בטוחה אם זה הולך במקביל לדיקור ולצמחים, נתייעץ ונראה. אני מתקיפה עכשיו בכל החזיתות בבת אחת... חבל שלא עשיתי את זה לפני שנה, כשהדברים רק התחילו להשתבש (לפני שהיא הלכה לגן היא ילדה בריאה, מלבד הצמיחה האיטית).
קטניות - אני מנסה כל הזמן, כמעט תמיד יש תבשיל קטניות כלשהו בבית וכולם מלבדה אוכלים בהתלהבות כי זה באמת טעים, ורק היא טועמת, משבחת ומסתפקת בזאת... עכשיו אני מנביטה מש, והיא שוב התלהבה אבל רק בדיבורים. אגב, לרפואה הסינית יש מה להגיד על דברנות אצל ילדים? ככל שהיא שומעת פחות היא מדברת יותר, לפעמים ממש יותר מדי בשבילי )-:

שאלה אחרונה - יש לך המלצה על מטפלת (מדקרת) לילדים בתל אביב?

רוני, תודה על התשובה!
אני אנסה את השמן הזה.
רק כמה פרטים- ההריון עבר טוב, אבל כשהייתי בחודש שביעי, בעלי נפצע קשה מאוד, היה מאושפז חודש בבי"ח וב"ה יצא מזה בנס.
הלידה עברה בטוב.
אחרי הלידה (בגלל הבעיות בהנקה) הייתי אצל איזה מטפלת באנרגיות ששלחה אותי לקינסיולוגית שתשחרר את המתוק מהטראומה של ההריון. היא לא מצאה השפעה של הטראומה הזאת עליו.
לא יודעת...
הוא גדל יפה מאוד מאוד, ניסינו גם מטרנה צימחית, לתקופה קצרה מאוד האמת, ולא ראינו שינוי. הוא אוכל יפה במהלך היום. לא קיבל תרופות כלל. (אקמולי בברית נחשב...?)
השאלה שלי היא, האם נשמע לך שכדאי לקחת אותו לטיפול, או שזה משהו טבעי ונורמלי שפשוט יעבור?
שוב, תודה. כבר מראש...

ריש גלית, פני אלי במייל roni pelli @ yahoo.com לגבי המלצות.

הי יוטי לונדון
יש מספר סיבות לדלקות אוזניים חוזרות:
לפעמים בזמן הלידה (בעיקר בלידה מכשירנית) יכולה להווצר תקיעות במרידיאנים שמגיעים לאוזן. אם זה המצב - טיפול בקרניו-סקראל יכול להועיל מאוד. גם אם היא קבלה מכה משמעותית בראש או נופלת הרבה. התקיעות יוצרת כאב, והחסימה לא מאפשרת זרימה טובה לאוזן וכך נוצרת דלקת כואבת.
נשמע שהתזונה שלה מאוזנת בגדול, אבל כדאי לשלול רגישות למשהו בתזונה. האם היא אוכלת הרבה עגבניות? יש מקרים בהם עגבניות אחראיות לדלקות חוזרות, בעיקר אצל ילדים שמאוד אוהבים עגבניות, אבל לא רק..
האם היא ילדה קטנה יחסית? האם התאבון שלה בריא? לפעמים חולשה כללית של הגוף יכולה ליצור דלקות כאלה.
כמו כן, זה יכול להיות מצב של פתוגן חזק שלא עוזב את המערכת.
יש עוד סיבות אבל מניתי את אלה שקל לבדוק לבד.
האם משהו מזה מצלצל הגיוני?

שליחה על ידי jade* » 05 אפריל 2008, 08:59

הי רוני,
איזה יופי שפתחת את הדף הזה!
האם את יכולה לספר קצת על עצמך - הניסיון שלך, איפה את מטפלת וכו'.
יהיה נחמד לשמוע...

שלום רוני.
יש לנו בעיית קקי.
ילדתי, בת שבעה חודשים, בריאה בדרך כלל. לפני כחודש (כן, עבר הרבה זמן. אני כל הזמן חושבת שזה אוטוטו עובר לבד) התחילה לעשות קקי אחת לשלושה ימים (במקום אחת ליום קבוע בבוקר), קקי שהריח חמוץ והיה דביק. זה הגיע לשיא בקקי קשה ממש שיצא תוך כדי בכי וכאבים, כשזה שאחריו כבר היה קצת יותר טוב. מיד אח"כ היא שמחה שוב.
היא יונקת בלבד. אין משהוא שאני מודעת לו ששיניתי בהרגלי התזונה או החיים שלי. התחלתי לעסות לה את כפות הרגליים באזור של הבטן (האזור האמצעי של הכף רגל), הוא מאוד רגיש אצלה עכשיו. פרט לזה היא שמחה ועליזה כרגיל. ישנה טוב. הכל אותו דבר. לפחות ככה נראה לי.
מה את חושבת?

יעלה, שלום שוב
אקמולי בברית לא נחשב תרופות..

תקופה של חרדה של האם במהלך ההריון יכולה ליצור בעיות שינה אצל התינוק. התעוררויות בבכי מתאימות להפרעות שינה כתוצאה מכך. אני לא מכירה קינסיולוגיה כלל, לכן לא יודעת איך להתייחס לאבחנה.
לגבי הטיפול - אם אכן מדובר במשהו רגשי, כשהליד יגדל וידע לביע את עצמו, זה בטוח ישתנה.
בלי קשר, שינה של תינוקות משתנה כל הזמן וברור שזה יכול להסתדר לבד.
טיפול יכול לעזור. שילוב של דיקור ופרחי באך יכולים לאפשר לכם שינה יותר מוצלחת. האם כן או לא ללכת לטיפול? רק את יכולה לומר עד כמה המצב בעייתי עבורכם ועבור התינוק המתוק.
זה קשה לא לישון.
אגב, כדי להחליט ניתן לנהל סוג של "יומן שינה" לתקופה קצרה. לפעמים מגלים ככה כל מיני דברים. או דברים שקשורים להרגלים (ילד בן חצי שנה שישן אחה"צ יכול לפעמים לישון פחות טוב בערב) ולפעמים מקבלים תמונת מצב מדוייקת יותר מהתחושה הכללית של - הילד לא ישן. פשוט לכתוב מתי הילד ישן וכמה, וגם בלילות. בבעיות שינה - בגלל שכולם כל כך עייפים, המצב די מעורפל.
אם תחליטי ללכת לטיפול, גם יהיה לך מדד להשוואה אם זה עוזר.

הי נילי
האם בכל זאת היה משהו שונה בחודש האחרון או מעט לפניו? האם היתה חולה? דלקת אוזנים? יצאו שיניים? קרה משהו בסביבתה? משהו רגשי עבורך?
האם היא יונקת הרבה יותר? פחות? האם כואבת לה הבטן?
אם יש לה סבלנות, עיסוי זה רעיון מצויין בכל מקרה.ניתן להשכיב על הגב ולקרב את הרגליים לבטן כשן בתנוחת צפרדע, וגם לעשות "אופניים" (רגל אחת ישרה ואחת כפופה ולהחליף בינהן) . ניתן לעסות את הבטן בתנועות מעגליות עם כיוון השעון. אפשר גם להשעין את הבטן שלה על הירך שלך כשאת יושבת ישיבה מזרחית וללחוץ לה מעט על הגב.
אני מקווה שאני ברורה, אם את לא מכירה או מבינה תגידי, אני אנסה להסביר יותר.

jade הי,
כל הכתיבה ברשת חדשה לי וחשיפה מביכה אותי מעט. בטח יעבור עם הזמן ואני אפתח _דף בית אישי לפי הצעתה של ורד לב.
אני אשמח לענות על כל שאלה (כמעט

) במייל שלי: roni pelli # yahoo.com (להחליף את ה-# ב- @)

יש כאן מאמר מצויין על פתוגן חזק שלא עוזב את המערכת, זו האבחנה הסינית למצבים כרוניים שונים: אדנואידים, נוזלים באוזניים, דלקות אוזניים וגרון חוזרות וכו'
המאמר מקצועי ומיועד למטפלים, יש כמה מושגים שעלולים להיות לא ברורים, אם מישהו ירצה אני אפרש.
בכל מקרה זה מסביר את האבחנה הסינית והטיפול.
http://www.sinit.co.il/article.aspx?id=142

הי רוני, זו אני gani
תודה על תשובתך (ליחה וטיפול תקועים).
שוחחתי כמובן עם המטפלת והיא הזכירה לי שעוד בהתחלה סיכמנו שצריך סבלנות. גם היא זיהתה ירידה בביקור האחרון, ליחה רבה יותר וירידה בשמיעה.
אני בעיקר במשבר אמון, אבל אולי כדאי לרווח לפעם בשבועיים במקום להפסיק לגמרי? כך שבוע אחד ארגיש שאני תורמת לבריאותו של בני ושבוע אחד ארגיש שאני לא מבזבזת כסף "סתם":-D

תזונה היא נקודה קצת כואבת. המטפלת הציעה ייעוץ תזונתי... בתשלום נוסף. חייבת לאמר בכנות שהייתי מצפה שזה יהיה חלק מהטיפול. טוב, לא יכולה לתמחר עבורה את הפרקטיקה:-) לזכותה יאמר שהזמינה לבוא אם תהיה מחלה אקוטית ללא תשלום, כך שזה לא יהווה שיקול.

רוני, המון תודה על תשובותיך. קראתי ולמדתי @}

רוני, תודה רבה רבה.
לגבי טיפול, ממשיכים לשקול...
רק משהו קטן אחרון שלא הבנתי, רק אם יש לך זמן,
אם אכן מדובר במשהו רגשי, כשהליד יגדל וידע לביע את עצמו, זה בטוח ישתנה.
מה זאת אומרת? את חושבת שהוא ידע להסביר את החרדות שלו, אם יש לו כתוצאה מהחרדה שלי בהריון?
כי הפחד שלי כל הזמן הוא שהוא עבר משהו טראומתי בהריון, וזה לא משהו מודע, ולא תהיה לו אפשרות לשחרר את זה במילים.
טוב, באמת רק אם יש לך זמן.
ושוב, תודה תודה תודה. ממש.

הבת שלי, בת חודשיים וחצי, בוכה בכי צווחני במלוא הגרון ובאופן פתאומי, למשך עשרים דקות לפעמים (ולפעמים, בהפסקות של חצי שעה, אפילו שלוש-ארבע שעות!).
כבר שבועיים זה כך, בליווי קקי מוקצף.
היא יונקת כרגיל וישנה מצוין בלילה.
היא גדלה ועולה במשקל.
הצבע שלה טוב.
היא ערנית ומגיבה. ותקשורתית.
אבל מחייכת פחות )-:
והבכי הזה קורע לב ואין לו נחמה. לא על הידיים, לא יניקה, לא לשכב ולא לקפוץ ולא לטייל בחוץ. לעתים עוזרת הפשטה מוחלטת.
אני טבעונית, אז זה לא מוצרי חלב שאכלתי.
וזה קורה בצהריים-אחר הצהריים דווקא, בניגוד לגזים המסורתיים.
מה עושים?

היי רוני. תודה! היא לא היתה חולה, לא יצאו לה שיניים ולא היתה לה דלקת אזניים. היא יונקת פחות, אני חושבת. אבל לא בטוחה שבאופן דרסטי (אבל עכשיו ששאלת, אני זוכרת שהבחנתי בזה כשהתחילה העצירות). לא נראה שכואבת לה הבטן. לא יכולה לחשוב על משהוא רגשי שלי שקרה (אני אחשוב שוב ואחזור אליך אם אמצא). מעסה כשאני יכולה. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא הזמן שעובר, בלי שנראה שיפור. האם זה סביר? פשוט להמשיך לעסות? (אני יודעת שבטח קשה לומר מרחוק..). תודה שוב!

נילי,
האם בכל יציאה י לקקי ריח שונה מקקי של תינוקות יונקים?
יש בעיה שנפוצה מאוד אצל קטנטנים שנקראת הצטברות מזון בקיבה. זה יכול מהאכלת יתר, גם בהנקה.
האם היא יונקת מסודר פחות או יותר? מה המרווחים שלה בין הנקות?
לפעמים בהנקה לפי דרישה לא מזהים אם זו דרישה להנקה או למשהו אחר, התינוקת תינק יותר ממה שהיא צריכה והמזון ייתקע, יווצר תהליך של קומפוסט ואז יכולות להיות תופעות כמו שאת מתארת.
אם את מרגישה שהיא לא יונקת מסודר פחות או יותר (זאת אומרת ארוחה, הפסקה ואז ארוחה נוספת וכו') שווה לנסות לסדר את זה. אולי גם להתייעץ עם יועצת הנקה.
גם תהליך של תחילת בקיעת שיניים יכול ליצור תקיעות כזו במערכת העיכול. בקיעת השיניים זה תהליך שצורך מהילד המון אנרגיה, ואז פשוט אין הרבה אנרגיה לעכל את המזון. במצב כזה גם שווה לסדר ארוחות קצת,וזה בסדר שהיא יונקת פחות.
עיסויים הם הפתרון הכי טוב ליונקים עם עצירות. אולי שווה אפילו לפגוש מישהו שיתן לך עוד טכניקות לעיסוי האיזור אם אינך מכירה. ניתן לעזור גם בדיקור אבל כדאי להתחיל בשגרת עיסויים יומית וארגון הארוחות, אם זה לא עוזר ניתן להיעזר בדיקור.
אם מדובר בתחילת בקיעת שיניים, כמובן שיציאת השן החוצה תהיה הקלה גדולה.
בכל מקרה, למרות שהיא בגיל, כדאי לדחות הצגת מוצקים עד שיסתדרו ענייני הקקי

<רוני>

אם אכן מדובר במשהו רגשי, כשהליד יגדל וידע לביע את עצמו, זה בטוח ישתנה.
התכוונתי שהוא לא יבכה בכי תמרורים בלילה אלא יוכל לומר מה מציק לו באותו רגע.
לגבי ההריון: לפי הרפואה הסינית החרדות משפיעות על האנרגיה של הכליות. אנחנו מתייחסים לחרדות כאל אנרגיה קרה ולפעמים גם כרוח. עובר עלול לספוג את התחושות האלה ולסחוב אותן איתו הלאה אחרי הלידה. מבחינת אבחנה זה אומר שיושב קור או רוח במערכת (לרוב באיזה שהוא רובד של אלמנט המים של הילד, אבל לפעמים גם באש).
חשוב שתקחי את מה שאני כותבת פה בעירבון מאוד מאוד מוגבל, כי אבחנה בלי לראות את הילד, בלי תשאול מסודר ובדיקת דופק, לא שווה הרבה (ואני עדינה ב-לא שווה הרבה..)
אם את מרגישה שזה הסיפור, כדאי ללכת עם תחושת הבטן ולפנות לטיפול.

אמא הילדה בוכה,
האם השתנה משהו או קרה משהו? האם היא קבלה חיסון? האם התחלת לקחת תוסף מזון כלשהו? התחלת לאכול משהו שלא אכלת קודם?

רוני שלום יונתן בן 7 חודשים. יונק מלא. כבר פעמיים היתה לו ברונכיוליטיס שטופלה סימפטומטית ללא אינהלציות או תרופות. הוא מאוד רגיש וקשור אלי ואינו מוכן לישון בעריסה רק איתי במיטה. ניסיתי הרבה שיטות ולא הצלחתי, לא מפריע לי שישן איתי רק ההרדמות בלעדי קשה לו ולי אין אפשרות לעלות לישון איתו כל יום ב7. לאחרונה לקחתי אותו לטיפול בשיטת "ביקום" אצל שושנה שטייף ששינתה לי את התזונה ואכן הברונכיוליטיס עברה ונשאר רק השינה. אתמול הלכתי לביקורת אצל ד"ר רוזן שעובד עם שושנה שאמר לי שהבעיה נובעת ממני שיש לי יובש פנימי שגורם לחלב שלי להיות חומצי ולבעיות ב-ריאות אצל יונתן, יש לציין שהוא מצפצף בלילה. ד"ר רוזן נתן לי תרופות מצמחים לקחת ואני לא שלימה עם זה, אני מרגישה שאני רוצה לברר לעומק מה פירוש יובש פנימי? איפה אוכל למצוא עוד מידע? תודה רבה.

ושכחתי לציין שהוא מתקרר מהר ויש לו בעיה של עצירות. למרות שעכשיו הוא משלשל בצבע ירוק שנראה לי גם מעיד על התקררות.

רוני, תודה רבה רבה רבה. אני כ"כ מעריכה את האכפתיות הזו שלך. כבר עושה הרגשה טובה, (אפילו בלי לישון בלילה...)
בקיצור, עזרת לי להחליט לחכות קמעה עם הטיפול ולהרגיש עוד קצת מה קורה לו. תודה.

האם השתנה משהו או קרה משהו? האם היא קבלה חיסון? האם התחלת לקחת תוסף מזון כלשהו? התחלת לאכול משהו שלא אכלת קודם?
לא חושבת שמשהו השתנה.
היא לא חוסנה מעולם.
אני לא לוקחת תוספי מזון.
וגם לא אכלתי שום דבר חדש. אולי (אולי!) אכלתי קצת יותר טופו מהרגיל.
)-:
היום היא גם בכתה חלק ניכר משעות הערות שלה, אבל לא בכי צרחני והיסטרי (כמו שבכתה שלשום, נגיד).
תודה!

אמא הילדה בוכה,
יכול להיות שזה פשוט קוליק (הידועים בכינויים גזים).
האם להחזיק אותה בתנוחת הנמר על העץ (תנוחת האבות) עוזרת?
שווה להתייעץ עם יועצת הנקה, וגם לקרוא את הדף גזים אצל תינוקות קוליק.
איך היתה הלידה? אם היתה מכשירנית, או ארוכה וקשה או קיסרית כדאי לפגוש מטפל קרניו-סקראל
עוד משהו, קחי את רסקיו, זה יעבור מעט בחלב וירגיע. את יכולה גם לטפטף לה מעט על הראש.

אמא הילדה בוכה?
שווה לכתוב את השאלה גם ב- שאלות לרופא ילדים, או לפנות לרופא ילדים שלכם.
לא יודעת למה אפילו, אבל כשתינוק מאוד משנה התנהגות שווה לבדוק את זה.

אמא של יונתן, לא ברורה לי השאלה.
אם זה לגבי הצורך של יונתן שאת תרדימי אותו בלילה, זה נראה לי מאוד הגיוני וסביר לגיל 7 חודשים. כמו כן הרצון שלו לישון איתך. בפרט לאור המחלות המרובות. ילד חולה משתמש בכל האנרגיה של עצמו להלחם במחלה ולכן זקוק לקרבה של הוריו כדי לקבל מהם עוד אנרגיה, גם בלילה.
נראה לי שאת יכולה להרדים אותו ולחזור לעיסוקיך, ולא להשאר לישון איתו כל כך מוקדם.
אני לא יודעת מה זה יובש פנימי שגורם לחלב להיות חמוץ, צר לי.
מה זאת אומרת מצפצף בלילה? האם זו אסטמה? מאיפה נובע הצפצוף?
מה זה אומר מתקרר מהר? ובמה באות לידי ביטוי העצירויות? או השלשול עכשיו?
בקיצור - אני חוששת שלא הבנתי את השאלה.

_האם להחזיק אותה בתנוחת הנמר על העץ (תנוחת האבות) עוזרת?
לא. זה גם לא נראה כמו שהיא בכתה כשהיו לה גזים. איכשהו זה מין בכי בכייני כזה, לא מתפתל.
איך היתה הלידה?
טבעית, בבית, מצוינת, נינוחה ונעימה.
תודה!

רוני, המון תודה על התשובה המפורטת. מקווה שיסתדר בקרוב.

איזה קטע! בדיוק עכשיו נזכרתי שבלילה חלמתי שיוצאות לה שיניים! כולן בבת אחת! (כתגובה לזה שאמרת שאולי יוצאות לה שיניים). אולי באמת זה זה.

שליחה על ידי גלי* » 13 אפריל 2008, 14:02

בתי בת השנה מזיעה מאוד בראש בזמן השינה. בתחילת הלילה היא ממש שטופת זיעה בעיקר באיזור הפנים העורף (משאירה אחריה עיגול רטוב על הסדין..)ולעיתים גם בגב ובבתי השחי. בד"כ בהמשך הלילה זה עובר לה. בשנת צהריים זה בד"כ לא קורה או שבצורה מינורית יחסית.
זה היה לה כבר איזו תקופה. נראה שעבר ועכשיו חזר ובגדול. יכול להיות שקיים קשר להוצאת שיניים? (היא כרגע תחת מתקפה שלהם..)
אציין רק שהיא לבושה בבגד קל והחדר מאוורר ולא חם בכלל כך שברור לי שזו לא הסיבה.
מה יכול להיות הגורם לכך?

גלי, באיזה שעה היא אוכלת בערב? מה היא אוכלת? האם אוכלת\יונקת הרבה בלילה?
לפעמים אכילה מאוחרת או כבדה בערב, או אכילת לילה תגרום להזעה בראש, זה יכול להיות סימן למערכת עיכול שעובדת קשה בלילה. וזה יכול להחמיר עם הוצאת שיניים, הקשורות למערכת העיכול.
אם זה לא בא עם סימפטומים נוספים כמו כאב בטן, יציאות לא סדירות, נזלת או כל תופעה אחרת שמעידה על עומס של מערכת העיכול, אז לא נראה לי שיש כאן בעיה.

אמא הילדה בוכה, האם הילדה עוד בוכה כל הזמן? האם פניתם לרופא?
אם בא לך עדכני אותי..
מקווה שהשתפר לכם.

שליחה על ידי גלי* » 15 אפריל 2008, 17:51

הי רוני
היא אוכלת א. ערב בסביבות 19:00 שבד"כ מורכבת מפירות (אגס,תפוח,תפוז,תמר), מלפפון (אולי קשה לעיכול?),קרקר אורז (בייבי ביס) עם שקדיה או טחינה גולמית (שומשום מלא) לפעמים גם אוכל חם כמו אורז או דלורית.
בסביבות 20:30 הולכת לישון ולפני השינה אוכלת בקבוק סימילאק(עד 120 סמ"ק). במהלך הלילה אוכלת 2-3 פעמים סימילאק בין 60 ל-80 סמ"ק כל פעם.
אשמח לדעת אם יש לך המלצות לשנות משהו בתפריט של ארוחת הערב

שליחה על ידי גלי* » 15 אפריל 2008, 17:52

אה ושכחתי להוסיף שאין סימפטומים נוספים למעט הרבה פצעונים מההזעה...

רוני, ברכות על פתיחת הדף.

גלי, אולי שווה להרחיק מעט את זמן הבקבוק של לפני השינה מהשינה עצמה ולראות אם עוזר. אם היא צריכה בקבוק ממש בשביל ההירדמות ניתן להציע מים.
מלפפון לא קשה לעיכול. פירות הדר דווקא יותר קשים, אבל זה לא נראה לי קשור.

שלום רוני,
רציתי לשאול בנושא חיסונים. ראיתיי שהתייחסת לחיסונים בתגובות הקודמות שלך כ"גורמי מחלה חיצוניים שיותר קשה לגוף להתמודד איתם".
הבת שלנו בת 11.5 חודשים, יונקת עדיין וגם אוכלת אוכל מוצק. עדיין לא מחוסנת כלל.

השאלה שלי, ברפואה הסינית, לאיזה מחלות, ממה שמשרד הבריאות מחסן, יש טיפול, ואיזה מחלות "שוות" את גורם המחלה החיצוני.

תודה.

נביאת החן,
אין ממש טיפול ברפואה סינית למחלות ספציפיות, ניתן לתמוך בגוף, אבל זו לא ממש תרופה.
ההחלטה אם לחסן ובמה היא קשה, אבל יש כמה כללי אצבע שלדעתי כדאי לזכור:

ככל שהילד גדול יותר, היכולת שלו להתמודד עם החיסון משתפרת.
רוב הילדים מצליחים להתמודד עם החיסון. החיסון יושב בגוף כפתוגן כמעט תמיד עד 6 שבועות ממתן הזריקה, אח"כ ילד בריא לרוב יוכל לנקות את ההשפעות שלו לבד.
התגובה הלא טובה לחיסון היא הדרגתית. אם את מחליטה לחסן, כדאי להיות בתשומת לב בששת השבועות שאחרי החיסון ואז להחליט האם לחסן פעם נוספת.
החיסון הוא אתגר רציני למערכת החיסון ולכן יש לחסן ילד כאשר בריאותו טובה. בריאות טובה זה אומר שהוא לא חולה בכלום, לא מצונן, לא משתעל, לא משלשל, אפילו לא קצת. באם הילדה היתה חולה עדיף לחכות ל- 3 שבועות בריאים ואחריהם לחסן.

ניתן לפנות למטפל לצורך יעוץ חיסונים אישי והכנת הגוף לחיסון, המטפל יבדוק לפי הדופק מה מצב האנרגיה של הכליות והכבד, הם האחראים לפי הרפואה הסינית להזנה של הצ'י המגן של הילד. כדאי אחרי החיסון כחלק מהאצבע על הדופק לפגוש את המטפל שוב. אם ישנן תופעות לוואי, ניתן לעזור.
בקשר למחלות עצמן: רפואה סינית כמו רפואה מערבית, לא יכולה לטפל בטטנוס, לדוגמא. אם בתך נפצעת אל לך לקחת סיכונים, יש לגשת למרפאה ולחסן אותה.
רוב המחלות שמחסנים נגדן בחיסון המחומש הן מחלות קשות ומסוכנות. אני לא יודעת מה הסיכוי להדבק בהם, רופא יוכל לענות לך על שאלה זאת.
MMR - מחלות שונות וסיכונים שונים. החצבת מאוד באופנה עכשיו, הבעיה איתה היא הסיבוכים. אדמת מסוכנת בעיקר לנשים בהריון ולעובריהן, חזרת עלולה לפגוע באשכים בגברים.
אבעבועות רוח היא מחלה מעצבנת וארוכה. ניתן לעזור לילד שחולה בה לעבור אותה באופן קל יותר.
בכל מקרה כדאי לפשפש באתר של רשות החיסונים האמריקאית כדי להכיר טוב יותר את החיסונים והשפעותיהם : http://www.CDC.gov, כדי שתוכלי לקבל החלטות מתוך ידע.

הי רוני.
יש לי ילדה בת חצי שנה, יונקת מלא. הסבתות לוחצות מאוד שאתחיל לתת לה אוכל מוצק ולי ממש לא בוער.
חשוב לציין שהיא קטנה וזה מלחיץ אותן. אתמול אמא שלי ספרה לי שהיא קנתה כבר עוף למרק.
מה דעתך על הצגת אוכל בגיל זה? האם זה הכרחי? לשתינו נוחה ההנקה המלאה כרגע.

תודה.

הי פלונית,
הצגת מזון מוצק לא צריכה להיות כמו שעון לפי הגיל. בעקרון, מוכנות למזון מוצק קיימת כאשר מתקיימים שניים מתוך שלושה סימנים:

הילדהמתיישבת לבד
צמיחת שיניים, מעידה על מוכנות של מערכת העיכול
הילדה מגלה עניין באוכל.

פעמים רבות אצל ילדים קטנים יותר המוכנות תהיה מאוחר יותר.
אם את מרגישה שלא בוער לכן, ואין אצל הילדה שניים מתוך שלושת הסימנים, זה מאוד נכון להרגיע את הסבתות ולהמתין עם הצגת המזונות.
כשמחליטים להתחיל להתנסות, כדאי להתחיל עם מרק כתום (בטטה, גזר), לשבוע - שבועיים, ואז להוסיף למרק עלים ירוקים (פטרוזיליה) ועוד ירקות, וגם תפוח ואגס. אחרי כחודשיים ניתן להוסיף קוקו -> דייסת אורז. רצוי אורז בשמתי לבן, מבושל ביחס של 1:6, אפשר עם שקדיה. ניתן אז גם להוסיף דגנים נוספים. רצוי לא מלאים, הם קשים יותר לעיכול.
השלב הבא (שוב, אחרי כחודשיים) זה הצגת קטניות. עדשים וכו'. עם חלבון מהחי (כולל העוף של סבתא) כדאי להמתין עד שתצא שן טוחנת, או לפחות עד גיל שנה. חלבון מהחי כולל גם חלב, כמובן.
חשיפה מוקדמת מידי למזון עלולה להכביד על מערכת העיכול וליצור תקיעות של מזון בגלל עיכול לא מלא. מערכת העיכול מתחילה לפעול רק עם הלידה ולכן חשוב לתת לה להבשיל לפני שמציגים אוכל מורכב לעיכול.

סליחה שלא חזרתי עד עכשיו ותודה על תשובותיך. יונתן לא מוכן לישון בלעדי גם אם הוא נרדם ברגע שאני מעבירה אותו לעריסה הוא בוכה ללא הפסקה עד שבלית ברירה אני מחברת אותו אלי לשד שוב כלומר הוא ישן כשהוא מחובר אלי כל הלילה בתור מוצץ. בסוף לא לקחתי את התרופות הטבעיות שהרופא הטבעי נתן לי ויונתן כבר לא חולה. מה שנשאר לו זה נשימה קצת קולנית ולפעמים צפצופים בלילה. לא נראה לי שזה נובע מאסטמה נראה לי הבעיות נשימה שלו יעברו. רק קשה לי שהוא לא מסכים לישון בלעדי. המליצו לי לקחת רסקיו בשבילו אבל אין שיפור משמעותי. איך גורמים לתינוק לישון לבד?

אמא של יונתן, הי.
נשמע לא פשוט כלל מה שאת מתארת.
קודם כל כדאי לשקול לפנות ליועצת הנקה, שתדריך אותך לגבי השינה עם ציצי בפה.
בעיקרון יש מספר אבחנות מבדלות לבעיות שינה, והפופולרית שבהן היא הרגלים, אבל לפני שקובעים את זה צריך לשלול בעיה שדורשת טיפול מעבר לעניין השינה:
האם יונתן קטן לגילו? האם זה באמת רק מוצץ או שהוא גם אוכל בשלוקים קטנים כל הלילה?
האם זה ככה מאז ומתמיד או שזה קרה מתי שהוא? אם זה קרה פתאום, סביב מה זה קרה?
מה הוא עושה במהלך היום? מתי הוא ישן במהלך היום?
איך הוא נרדם? בקלות או שלוקח המון זמן? רק בהנקה או שצריך גם לנענע אותו? האם הוא בוכה תוך כדי התהליך?
האם קרה משהו בזמן ההריון \ לידה \ אחרי שעלול לגרום לו לפתח פחדים להיות לבד? האם היתה לידה קשה? מכשירנית?
נשמע שיש לו שינה מאוד קלה והוא מתעורר המון ורוצה אותך לידו. צריך לבדוק למה השינה היא קלה, לשם מכוונות השאלות שלי.
אם הבעיה נובעת מלידה קשה אז קרניו-סקראל זה הטיפול המתאים. אם זה הרגל - פרחי באך יעזרו (לא רסקיו, משהו שרוקחים בהתאם למצב),אם יש עודף גירויים בהמלך היום - כדאי להפחית. אם את עסוקה או לא איתו אולי הוא משלים זמן אמא.. דיקור יכול לתמוך גם ברוב המצבים.
בשביל תמיכה, ואם צרת רבים מנחמת קצת- ממליצה בחום על הדף על הציצי כל הלילה.

ילדונת בת שנתיים עם שקדים מוגדלים מאוד ושקד שלישי.
אין דלקות גרון (מזל אלרגית לפנצילין) אך הפסקות נשימה בשינה.
הומלץ ניתוח אך קשה לנו עם נושא ההרדמה.
מה עושים כדי להקל ואולי לדחות בכמה שנים את הניתוח? דואגים נורא.

שליחה על ידי רוני* » 17 מאי 2008, 22:25

מיכלי לי,
האבחנה ברפואה הסינית לשקדים מוגדלים ואדנואיד היא ליחה קשה שתקועה. הטיפול בליחה הוא ארוך, לרוב מספר חודשים. בד"כ משלבים צמחים ודיקור יחד. צמחים כל יום ודיקור פעם בשבועיים.
בתך מאוד צעירה, מתי התחיל העניין? האם יש גם דלקות או נוזלים באוזניים? צינון?
בקשר להמלצות כלליות - מדובר בליחה ולכן יש קשר אדוק לתזונה. תזונה לא מלחלחת לבדה לא תפתור את העניין אך יכולה למנוע הווצרות של עוד ועוד ליחה. רצוי להמנע ממתוקים וממוצרי חלב או סויה.
שווה לנסות להזיז את הליחה עם טיפול בדיקור לפני ניתוח, אם אין לחץ של זמן.

לפני כשנה סבלה בתי (כיום בת 14.5) מהפרעת אכילה. לכיוון האנורקסיה.
מאז היא חזרה לעצמה, תודה לאל, אבל עדיין לא קיבלה מחזור. היא גם טוענת לכאבי בטן.
אני מעדיפה שלא להכניס רופאים לתמונה, מה שיכול להלחיץ את המערכת כולה.
יש לך רעיון תזונאי להזמנת המחזור?

שליחה על ידי רוני* » 21 מאי 2008, 21:14

הי אמא של, וסליחה על העיכוב בתשובה.
מחזור שלא מגיע יכול לנבוע מהמון סיבות, גם אחרי הפרעות אכילה. בגדול זה מתחלק לבעיות שנובעות מחוסר או חולשה, ולבעיות שנובעות מתקיעות.
פעמים רבות החוסר בצ'י יכול להביא לתקיעות של דם, חלק מתפקידי הצ'י הוא הנעה של דם. יכול להיות גם שיש פשוט חוסר באנרגיה של הדם (זו לא ממש אנמיה אלא חוסר באנרגיה מסוג דם). לכל אבחנה כזו יש, כמובן, טיפול שונה.
הדברים הכלליים שיעזרו לשני המקרים האלה:
שגרה - סדר יום מסודר, ארוחות מסודרות, פעילות גופנית במידה: זה הכי מחזק את האדמה. את האדמה צריך לחזק גם כי היא אחראית לייצור של צ'י בגוף, וגם כי היא נותנת את האפשרות לקצב של מחזור בכל חודש.
ללכת לישון מוקדם. לרוב לא הצד החזק של מתבגרים, אבל זה מאוד מחזק את האנרגיה של הכליות.
חוצמזה - לפי הרפואה הסינית החיים שלנו מתחלקים למחזורים של שבע שנים. כל שבע שנים אנחנו עוברים פאזה.משהו מאוד בסיסי בהוויה שלנו משתנה. בעיקר בגילאים הצעירים. תקופת המעבר הזו היא חלון הזדמנויות של הגוף, בו ניתן יחסית בקלות לנקות צרות מהתקופה הקודמת. ג'וליאן סקוט, מהמומחים הגדולים שיש כיום לרפואה סינית בילדים, אמר בהרצאה שנכחתי בה, שהוא ממליץ לכל ילד לקבל טיפול סביב המעברים האלה, כי אז הטיפול מאוד אפקטיבי ומכין את הגוף לשבע השנים הבאות. הבת שלך נמצאת בחלון כזה ונשמע שעברה עליה תקופה קשה. כדאי שתהיי ערה לכך שזאת הזדמנות פז לעזור לה להשאיר את מה שהיה מאחור ולהמשיך על נקי. לא מדובר רק בעזרת טיפול, אלא לעזור לה להתחזק מבחינת אוכל ושינה וסדר יום, והגוף ידע לעשות את רוב העבודה.
לגבי מזון מזמין מחזור: השאלה למה המחזור לא מגיע. אם בשל חוסר יש לאכול מזונות מחזקים: להרבות באוכל מבושל, ארוחות מסודרות, ירקות כתומים ואדומים (סלק לדוגמה: מאוד מחזק דם) לוותר במידת האפשר על סוכר וקמח לבנים וכן על קפה ושאר ממריצים.
אם הבעיה היא תקיעות הרבה עלים ירוקים יעזרו. סלרי.
יכולות להיות עוד סיבות לאי הגעת מחזור: אקלים בעייתי בגוף: חום \ קור \ רוח. לא בכולן ניתן לטפל עם תזונה, למרות שאולי זה הטיפול שיהיה לה הכי נוח איתו.
מה שלומה עכשיו, פרט למחזור?

_בד"כ משלבים צמחים ודיקור יחד. צמחים כל יום ודיקור פעם בשבועיים.
בתך מאוד צעירה, מתי התחיל העניין? האם יש גם דלקות או נוזלים באוזניים? צינון?
בקשר להמלצות כלליות - מדובר בליחה ולכן יש קשר אדוק לתזונה. תזונה לא מלחלחת לבדה לא תפתור את העניין אך יכולה למנוע הווצרות של עוד ועוד ליחה. רצוי להמנע ממתוקים וממוצרי חלב או סויה._
רוני, תודה על התשובה. ליחה רבה יש מגיל חודשיים בערך ועד גיל שמונה חודשים טופלה בדיקור.
אח"כ סרבה והיתה חסרת סבלנות. אולי כדאי לחזור...
אין דלקות אוזניים. נמנעים כמעט לחלוטין ממוצרי חלב ( מעדן פעם בשבוע, פרוסה עם גבינה אורגנית פעמיים בשבוע, אין חלב ניגר ובבישול רק גבינות עיזים) לא נוגעת בסויה. אך חולה על מתוקים... מנסה להגביל.

מיכלי לי,
אולי כדאי לחזור... אני חושבת שכדאי.. זה יכול לעזור מאוד.
בקשר להתנגדות הילדה - מנסיוני זה בא והולך. זה מאוד קשה לקחת ילד שלא רוצה לדיקור.
הטענה היא שההתנגדות לא מורידה מהאפקטיביות של הטיפול, אבל זה קשה להרגיש שאת כופה על הילדה טיפול.
יש מטפלים שמשתמשים בהסחות שונות לילד וכך מפחיתים את הבכי ועם הזמן גם את הפחד.
יש מקרים שהפחד מטיפול הוא חלק מהסימפטומים של חוסר האיזון. מקרים של חוסר מסויים באלמנט המים, או של פתוגן מסוג רוח. חשוב לקחת את זה בחשבון.

(רוני ממחשב אחר)

רני שלום.
ביתי בת כמעט שנה וחצי (גם לה קוראים רני), סבלה בעבר מפטריה חריפה לשון ובואגינה, אח"כ סבלה מפצעים בחלל הפה ובגרון ועכשיו מסתבר שיש לה טפיל במעיים בשם למבלייה. ניסינו טיפול הומופאטי אבל בנתיים לא היו תוצאות, והיא כבר כמעט חודש לא אוכלת כמעט כלום ,רק יונקת. עם שילשול וחום לסירוגין, חלושה,בוכה המון, לא ישנה בלילות (מתעוררת כל שעה בערך בבכי) ואנחנו על סף קריסה...הרופא אמר שיש אנטיביוטיקה שמטפלת בטפיל אבל היא חזקה מאד ועדיף להמנע אם אפשר בגיל כזה (אנחנו בודאי מעדיפים להמנע) אנחנו משתדלים להמנע ממוצרי חלב, סוכר וקמח לבנים.
נודה לך מאד אם תוכלי לתת לנו כיוון....

שליחה על ידי רוני* » 28 יוני 2008, 10:45

אמא על סף, שלום וסליחה על התשובה המאוחרת.
ניתן לטפל בג'יארדיה למבליה בלי אנטיביוטיקה.
הטיפול הוא שילוב של דיקור, צמחים ושינוי תזונתי
לרוב מדובר בכ-4 טיפולי דיקור כפעם בשבוע וצמחים כל יום. זה אומר בערך חודש של טיפול.
המנעות מסוכרים וכו' תעזור כמובן, אך לא תספיק.
אם את מעוניינת, אשמח אם תצרי איתי קשר לעוד פרטים.
roni pelli ב- yahoo.com

שלום לכולם, לבתי בת ה 9 חודשים מבצבצת הלשון מחודשיה הראשנים, הלשון לא תפוחה, ניזונה בעיקר מהנקה, בטיפת חלב נאמר לי לבדוק קשר לבלוטת התריס, האם יש לכך התיחסות ברפואה הסינית?מה עלי לעשות אם בכלל? תודה ושבת שלום

יש לי ילדה בת שנתיים, עם נזלת כרונית בכמויות, עם חום גבוה פעם בחודש בממוצע. בבדיקות האלרגיה - לא נמצא כלום, פוליפים לא מוגדלים בצילום, דיקור עוזר ליום פלוס מינוס, הומיאופתיה - אנחנו כבר 3-4 חודשים ואין שינוי.הפסקנו מוצרי חלב למשך 4 חודשים לחלוטין וזה לא שינה כלום.
אני ממש צריכה עזרה, הילדה לא נושמת כבר שנתיים!

הי איריס, אשמח לנסות לעזור. פרטי קשר בדפבית.

איריס, הדיקור אמור לעבוד על מקור הקושי ולפתור אותו לתמיד, לא לעבוד על הסימפטומים בלבד,
אולי לא נתת לזה מספיק זמן?
מנסיוני דיקור משפיע מאד מאד טוב וביעילות על קשיי נשימה אצל תינוקות ופעוטות, שווה להמשיך בכיוון הזה.