שביתת מין

[מי_שלא_יכול_יותר*]

אני איש לאשה מקסימה כבר ארבע שנים, ואבא לילדה כבת שנתיים שהיא התגשמות כל חלומותינו המשותפים. היא כל עולמנו, ואנחנו מקדישים לה כל שנוכל. מעולם לא עשינו לעצמנו הנחות - זה אמור במיוחד לגבי אשתי, המניקה באדיקות; כהורים עובדים אנחנו נעזרים במטפלת לשעות הבוקר, אבל מעבר לזה לא לקחנו לנו אפילו ערב אחד לעצמנו. במילה בייביסיטר אנחנו רואים מילה גסה ממש. יש שילוש משפחתי, אבל הזוגיות כמעט נכחדה.
מזה שלושה חודשים תמימים לא הצלחתי אפילו לגעת ברעייתי בלי לעורר אצלה תגובה נזעמת.
כבר הרבה לפני כן, מאז לידת ביתנו התמעטו והלכו הפגשים הגופניים שלנו - ואני לא מדבר רק על יחסי מין מלאים.
שנינו מקדישים את רוב זמננו לטיפול בבתנו. אנו לנים במיטה משותפת, מאז יומה הראשון, היא יונקת משך הלילה ומתי שרק תזדקק לכך. את מקומה של האינטימיות מחליפות כבר הרבה זמן תחושות עלבון וכעס כבוש. שנינו עדייין צעירים, שנינו נראים מצויין ולא מזניחים את עצמנו; אנחנו רואים אנשים, מוקפים בחברה, לא חסר לנו דבר מלבד הזוגיות שלנו. אשתי אינה נוטלת עוד גלולות מאז הלידה, למרות שיש לה מרשם; עקב ההנקה הרציפה אין לה מחזור כבר כמעט שנתיים, ואינה רוצה לבקר אצל רופא נשים כי היא חשה בטוב. היא מעידה באזני על כך שהחשק המיני שלה איננו עוד. התקשורת שלנו יודעת עליות ומורדות, יש ימים שבהם אני רוצה רק להיות איתה, ויש ימים שבהם אני סבור בכנות שאינני מסוגל לראות את עצמי במערכת היחסים איתה עוד יותר מחודש, אבל זה חולף, ומפנה מקום לשיגרה הסוערת של חיים מלאי טרדות וסידורים ונטל כלכלי. כל בקשה שלי למגע גופני - ואני בהחלט יודע כמה קשה לרעייתי - מונחת מיד על כף המאזניים. תמיד יש טיעון שכנגד - אין סוף לוריאציות, אין קץ לסיבות המוצדקות: "עצבנת אותי היום"; "לא כרגע, מחר"; "אני צריכה להניק אותה עוד כמה דקות"; "היא תתעורר לי". אבל הכי גרוע זה: אני יודעת כמה זה חשוב לך, אני יודעת שאני לא בסדר, שאני אשה קרה, אבל מה לעשות" לא עוזרות כל הארגעות שלי, אל תאשימי את עצמך, את מקסימה, את חושנית, לא נורא, בפעם אחרת, איך שאת רוצה, אני מבין, אנחנו לא חייבים" אבל אני באמת כבר נשבר לגמרי. היא לא מצליחה להבין מה המשמעות של מגע כזה עבורי. זה הדבק שמחזיק את הבטחון העצמי שלי, זו המוטיבציה שלי לפעול, לחיות, לעבוד, לצחוק. כל השיחות שלנו על העניין רק מביאות אותי למסקנה המביכה שזה כנראה סופה של תקופה שלא תשוב. אני לא מתייאש, כל שיחה מובילה אותי לפס אחר בקשת הצבעים הפסיכולוגית: כבר בכיתי על זה וצחקתי, כבר הייתה לי התפרצות זעם מקוללת אחת, שבה אני זוכר שצעקתי עליה כמו שלא זעקתי בחיים שלי על אף אחד, כבר הייתי רך וכבר הרבה זמן יש לי תחושה אחת ברורה: אני מרגיש ליד אשתי כמו הילד שלה. פשוט ככה. אני כמה למגעה, היא מושכת אותי מאד. למרות מקצועי, שמזמן לי לא פעם קרבה לגיטימית לנשים חביבות בהחלט ונאות ואפילו מושכות יש בי איזה שהוא מנגנון, אולי ירושה חינוכית מהזוגיות של הורי, איזה כבוד בסיסי מאד אליה. אני לא אבגוד בה, אבל אני מפחד פחד ממשי מזה שהפורקן היחיד מהמלכוד המיני יוביל אותי למסקנת הפרידה. עכשיו הכל מסתבך: הילדה ותכניות משותפות שכבר מתרקמות בשטח. אנחנו רוצים עוד ילד - ובמלוא הרצינות - אני לא יודע איך ומתי זה בדיוק יקרה. מה לא עובר לי בראש? אני משווה את עצמי לגברים אחרים סביבי: בוודאי לרבים רבים היה בזוגיות שלהם שלב דומה. איך הם יוצאים מזה? איך זה בכלל אפשרי להסתפק בפורקן עצמי? איזה ערך יש לזוגיות נטולת מין לחלוטין? ועוד בגילנו? אני לא מפסיק לשאול את עצמי שאלות קשות: אולי אני לא ראוי לה? אולי יש איזה גבר שיכבוש את רצונו לחלוטין, מפני שככה צריך בשלב הזה? אולי מרוב הקשיים שאני מפגין, בלית ברירה, אני רק מעמיס על שאלת המיניות הזאת יותר ויותר מטען? אני הופך את זה קשה יותר בכל יום שעובר. אני מרגיש שתהום ממשית נפערה בינינו לאחרונה, וכל דחייה מצידה גוררת אצלי רגשות קשים, שגוררים התנהגות תקיפה יותר מצידי. זה מביא אותי למצבים של חוסר שקט וחוסר קשב, לעצבות, לשתקנות. מה שגורם יותר רוגז מצדה. לאן עכשיו? הגיבו, בבקשה. אני מאד רוצה לשמוע מה דעתכם, ומה עושים אחרים במצבנו.

[רועי_שרון*]

נשמע לי שכדאי שתלכו לייעוץ זוגי. האם יש סיכוי שאשתך תסכים? אם כן, שמעתי דברים טובים (לא מניסיון אישי, אבל יש פה באתר כמה שנעזרו בה בהצלחה רבה) על דיאנה קרת. היא מעבירה מפגשי הורות מדוברת של דיאנה אידלמן, אבל גם עוסקת בייעוץ אינדיווידואלי.
בינתיים אתה יכול להסתכל בדפים רלוונטיים כאן באתר כמו טיפוח הזוגיות, מין ומיניות, ואחרים.

[מיכל_דנקנר*]

מצב בהחלט בלתי נסבל.
אסור לו שיימשך מאחר והוא יפגע בעתיד (אם לא פוגע כבר עכשיו) בשניכם ובפרי אהבתכם (הילדה).
יעוץ זוגי פילוסופי שאנחנו עברנו עזר לנו המון המון. אם תהיה מעוניין בטלפון של נעמי גבע (האחת והיחידה) כתוב לי.
נעמי מאפשרת דרך הטלפון גם מעין "עזרה ראשונה". אתה יכול ללכת אליה לבד או יחד עם אישתך אם תשתף פעולה כמובן או קודם לבד להתרשם ואחר- כך יחד.

[מיכל_מ*]

וכמובן צפריר שפרון. אולי להשאיר לו הודעה בדף שלו או לשלוח לו מייל אם הוא לא יגיע לדף הזה.

[עין_הסערה*]

היא לא מצליחה להבין מה המשמעות של מגע כזה עבורי. זה הדבק שמחזיק את הבטחון העצמי שלי, זו המוטיבציה שלי לפעול, לחיות, לעבוד, לצחוק.
תודה רבה שכתבת את זה.
כנשים קל לנו לצמצם את הגברים שלנו לכדי מכונות פשוטות הזקוקות לאוכל ולמין כדי לתפקד (ולעיתים הגברים שלנו מתאמצים בכל הכוח להוכיח שזה אכן כך...)
אולי תיתן לה לקרוא את הדף הזה?
מעבר לכך אין לי הרבה מה להוסיף על עמיתי המלומדים.

[פלונית*]

כנשים קל לנו לצמצם את הגברים שלנו לכדי מכונות פשוטות הזקוקות לאוכל ולמין כדי לתפקד
נו באמת. בבקשה לא להכניס את כל בנות המין הנשי תחת הצהרה כזו.

[עין_הסערה*]

פלונית צודקת. בעצם רציתי להגיד "אני" ויצא לי "אנחנו".

[חבצלת_השרון*]

יש על זה גם ב בוא בואי ונתעלס הרבה על זה
וגם ב נאמנות מינית

בכלל, אני חושבת שיש משהו בדברי רחלי, שאנחנו הרבה פעמים מדגישות את זה שהבעל צריך להבין את הצורך שלנו במנוחה ואת הקושי שלנו אחרי לידה וכו', ולא ממש מתאמצות להבין את הצד שלו. אבל צפריר מגדיר את זה יותר טוב, אז נחכה לתגובה שלו...

[צפריר_שפרון*]

עולה הגדרת אמונה רחבה בתקופתנו, אם כי שורשי אמונה זו מקדמת דנא.
נתפשת דמותה של האשה, זו הפוריה ומאפשרת הולדה, בעיני הנפש הקולקטיבית מקיפה גישות וזוויות רבות. במובנים אלה ממלאה האשה, מנערותה, תפקידים שונים, בזמנים שונים ונתפשת בהיבטים אלה של מין וגורל כבעלת עוצמה, זו המתבטאת באם הגדולה, כחסרת אונים זו המתבטאת בילדה הקטנה חסרת ההגנה, כזונה המיועדת לשימוש מיני וכאמצעי פרנסה, כקדושה וטהורה, כמפתה וכברת פיתוי ועוד היבטים ומשמעויות שונות.

בתוך ים הגישות וזויות הראיה עולה הן אצל גברים והן אצל נשים אמונה או עמדה רלוונטית לנושא דף זה:
מרגע שנערה או אשה הפכה לאם, לעתים קרובות משתנה תפישתה את עצמה ותפישת האיש שלה אותה. מאשה אשר מיניותה מובנת מאליה, משוחררת מעכבות, ומותרת וראויה לכל תענוגות המין - להיות נאהבת, פשוטו כמשמעו, הופכת האם הטריה לקדושה המתנזרת ממין.
תפישה זו משותפת כאמור הן לגברים והן לנשים, מה שמותר היה לגבר לעשות עם אשתו טרום הלידה, הופך לאסור מפאת היותה אם. עמדה זו באה לידי ביטוי גם כאשר עולות טרוניות מצד האשה על עייפותה או סבות אחרות, ואין מדובר על חודש-חודשיים אחרי הלידה אלא כמשהו מגמתי, שכן אותה אשה שינתה את תפישתה היא לגבי מיניותה, גם בשל יחסי קרבה גופנית עם התינוק/ת בחודשים הראשונים, המעניקים איזון הורמונלי מספק, וגם מתוך אותה עמדה קולקטיבית.

עמדה זו עולה לכדי ביטוי במקרים רבים בהם גברים נמנעים מתענוגות משחקי המין ואפשרויותיו, אלה שהיו טרם הלידה, מתוך כבוד לדמות האם של בת זוגם אשר במעשה הלידה עלתה הילה של קדושה סביבה.

במקרים רבים ובמובנים רבים מקרה כפי שמתואר כאן מצביע על מאבק. עם זאת, לעתים, ועניין זה יפה למקרה הזה, מצורף המאבק לעמדות אישיות של אחד מבני הזוג או שניהם (לרוב יש התאמה מושלמת בין השניים). כאן, נמצא המאבק מסתתר מאחורי תמרון הדדי.

מחד, נמצא אתה מעוניין במין ורעב תמידית למין, כשאתה מנוהל פשוטו כמשמעו על ידי צורך זה - היות ונמנע ממך. אז, אינך נדרש לאחריות, כל האחריות מונחת על אשתך, אתה מנסה בכל דרך לפתות אותה אך ההחלטה בידיה. היא מחזיקה את ההגה ומבטלת ניתן לומר את מילתך.
אשתך מאידך, כביכול שולטת במשפחה, אבל בפועל הרי אין לה שום סיכוי ליזום או אפילו להרשות לעצמה לרצות מין, מתוך כך שאם היא תיענה יאבדו המושכות ואתה עשוי להפוך פרא. כאן, במקרה זה ספציפית, מתכחשת אשתך למיניותה ולצרכיה המיניים ומסרבת לתת להם ביטוי כשהיא בורחת מעצמה וממך אל תוך הטיפול בילדתכם, בדרך היא לוקחת גם אותך, כמובן מאליו, וכשהיא יודעת שאתה חי בחוסר סיפוק מיני המקרין על תחושתך הכללית - חוסר סיפוק.

הנך מתאר אותה כמקסימה, יש להניח שהיא גם מקסימה, אבל לא רק. שהרי היא מיטיבה להגדיר את הבעיה כשהיא אומרת: "אין לי חשק מיני", ומסרבת להכיר בכך שזו בעיה. הן בעבורה, הן בעבורך והן בעבור הזוגיות שלכם ומכאן הבעיה היא גם של ילדתכם. הכרה בבעיה או בקושי עשויה לפתוח פתח לפתרון אשר גם יאפשר לה לחזור למיניותה, וגם יאפשר תקשורת בין גופית (מונח נחמד) ביניכם.

לכן, ראשית יהיה עליך להעביר לה, בשעה של רצון טוב, את מהות המין בעבורך, להבהיר לה שמדובר בהרבה מעבר לפעולה הטכנית או הצורך לפרוק את זרעך בתוכה, שמדובר ברצון למגע, אינטימיות, יחסי קרבה, וגם עניין של תשוקה והתלהבות ושמחה, אלה העולים גם הם ביחסי מין.
אז, יהיה נכון להגיע להסכמה שיש כאן בעיה ולברר מהי הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה, מטיפול אישי או זוגי (זוגי עדיף), ועד האפשרות שאתה הולך לרעות בשדות זרים (לכאורה זה לא צריך להיות אכפת לה).

מעבר לכך, אולי ישמע לך קצת ניו אייג'י, אם ניתן להוסיף לתפריט שלכם בזיליקום (ריחן), מוסקט, זעפרן, ויין רימונים - כן ייטב.

<ליחסי מין נדרש רצון הדדי, אחרת זה לא יחסים וזה לא מין>

[התרגשתי_מאד*]

התרגשתי מאד לקרוא את דבריך. גם אני ובעלי היינו במקום כזה. וואו, זה כל כך קשה. גם לה ואני בטוחה גם לך. היום אחרי כמה שנים ואחרי שעברנו את המשבר הזה, אני יודעת כמה המיניות זה דבר חשוב כמה הגבר, זקוק באמת למגע ולא רק לפליטה ופורקן. כמה לאישה, זה חשוב. כמה זה חשוב לזוגיות יציבה. כשהייתי אומרת לבעלי, תעשה לעצמך, הוא היה אומר לי זה לא אותו דבר ולא הבנתי אותו. כי כעסתי, כי הייתי עמוסה, כי היה לי קשה, איבדתי את החשק במין זה היה נראה לי משהו כל כך מעצבן. אני מנסה לאסוף את הסיבות שלא רציתי אז... כדי שאולי תוכל לשמוע איזה שהוא קול של אישתך. מאחורי קור מיני יש כעס, יש פחד יש קושי להנות. אם היא מניקה כל כך הרבה זמן, הגוף שלה מופקע ממנה, היא כל הזמן נותנת את הגוף שלה לבת שלכם וזה סוחט בצורה שקשה מאד להבין. אישה רוצה להרגיש שיש לה זכות על גופה. שגופה הוא לא רק כלי שרת בידי מישהו אחר. שהוא לא שם רק בשביל לספק צרכים. ובגלל שהיא מניקה ומספקת צרכים, אני בטוחה שזה מרוקן אותה ממיניות וחושניות. (אולי זה לא קורה לכולן, אבל יש כאלה שכן). חבל רק שהיא לא יודעת ולא רואה כמה זה פוגע בבסיס הכי הכי חשוב של המערכת יחסים. היא כנראה לא יכולה לראות את זה עכשיו.
אנחנו יצאנו מהקושי (תודה לאל). כל אחד עבד על עצמו באיזשהי דרך, הילדים גדלו, כל אחד קיבל החלטה שמערכת היחסים הזו היא חשובה לו וקיווינו לטוב. למדנו אחד על השני, למדנו להתחשב והיום תודה לאל אנו נהנים ממיניות כיפית ונהדרת.
אני לא יודעת איך בעלי החזיק מעמד. הוא היה כעוס, בדכאון, עצבני ואולי הוא דאג לעצמו מהצד (למרות שלא נראה לי ). זה שייך כנראה לשיחת גברים. בכל מקרה היום, זה תענוג לראות אותו ודרך הפריחה שלו היום, אני מבינה כמה זה היה משמעותי בשבילו וכמה הוא סבל.
אין לי עיצות רק חבל ששמים את הילדים כל כך במרכז ושוכחים את החיים שלנו (וזה קורה להרבה)
שיהיה לך רק טוב

[עם_האוכל_בא_התיאבון*]

אישה רוצה להרגיש שיש לה זכות על גופה. שגופה הוא לא רק כלי שרת בידי מישהו אחר.

אולי היא צריכה לנסות לספק את עצמה מינית, ובעקבות זאת אולי יהיה לה חשק להסתפק אתך ביחד. לפעמים שוכחים כמה זה נעים.

[בשמת_א*]

מאחורי קור מיני יש כעס, יש פחד יש קושי להנות
הדברים של "התרגשתי מאוד" העלו אצלי מחשבה שאולי יכולה לעזור לך:
אני מסכימה איתה שאשתך
כל הזמן נותנת את הגוף שלה לבת שלכם וזה סוחט

ולכן השאלה שלי היא:
מה אתה יכול לתת לה שימלא אצלה את המצברים, כדי שיהיה לה מה לתת לך?
איפה היא כועסת עליך?

אני אנסה להסביר את עצמי: בעקבות מה שכתבה "התרגשתי מאוד" תפסתי שאתה כותב על מה שאתה זקוק לו ממנה.
גם הילדה שלכם זקוקה לה.
היא נדרשת כל הזמן לתת את עצמה ואת גופה. וזה קשה.
לילדה היא לא רוצה ולא יכולה לסרב, זה קיומי בעיניה, אני מניחה. אז לך כבר לא נשאר לה.
לכן תחשוב: מה יקטין את הכעס שלה? האם אתה יכול לשאול אותה?
מה יעזור למלא את המצברים שלה? האם אתה יכול לשאול אותה?
האם אתה עוזר עם הילדה? עם עבודות הבית האינסופיות? תנסה להקשיב לה, אולי היא בדרכה שלה אומרת לך מה יעזור לה?

עוד דבר:
מתי אתה מנסה? האם ניסית פעם להתקרב אליה בשעות כמו 3-4 אחר הצהרים? אם הילדה ישנה שנת צהריים וגם אתם, או אם מישהו יכול לקחת את הילדה לטיול של שעה שעתיים בחוץ (או לבילוי אחר) בשישי או שבת בצהריים? הלילה הוא הזמן הגרוע ביותר לאמהות מיניקות מותשות.

[ברונית_ב*]

מחשבה:
אולי מרוב שהיא כל הזמן נותנת את הגוף שלה לבת שלכם וזה סוחט היא באמת שכחה כמה זה נעים.
אז קודם כל צריך לעזור לה לחזור לזה בלי המטען של לספק עוד מישהו.
הדרך לעשות את זה בפועל יכולה להיות מעשה חברי ,בניגוד לכל הכובד שיש למילה זוגי בימים אלה.
הרעיון שלי: להפתיע אותה בביקור בספא. רק היא. משהו שיחזיר אותה לתדר.

אתה יכול באותו בוקר/אחה"צ לבלות בכיף עם הבת שלכם (יוצא לך להיות איתה אחת-על-אחת הרבה?), אולי ללכת עם הקטנה לקנות פרחים, לדאוג לזה שלא יהיו כלים בכיור כשאפרודיטה חוזרת... לקחת יום חופש מהמועקה.

> אתם גם יכולים ללכת לספא ביחד. זה אולי אפילו רעיון עוד יותר טוב (-: < }

[מזדהה*]

היא לא יכולה לרצות מין מתוך המחשבה : "אני אוהבת אותו, הוא מסכן, אני מסכימה למין".
היא צריכה להתאהב בחזרה בעצמה, במראיה, וזה קשה מאד לאמא מניקה מסורה טוטאלית לילדתה.
היא צריכה להיזכר שגופה נעים למראה, נעים למגע, ששערה המוברש הפזור יפה ונשי, שצבעים יפים הולמים את גופה.
נשים במצבה של אשתך, (ולא חסרות בינינו פה, כולל אותי) , מזניחות את עצמן.
לא מסתרקות בתדירות שהיו רוצות. שערן גזוז או אסוף "הכי נוח" , חנוק, שלא יראה ולא יורגש.
לא מתקלחות בתדירות שהיו רוצות, ודאי לא באריכות, ודאי לא עם התמרוקים שהן אוהבות. הן לא ריחניות.
לא מתעמלות, לא נוגעות בגופן , לא בהתעמלות, לא עם שמן גוף או קרם גוף ולא סתם כך בהתנגבות ממושכת מול המראה במקלחת.
לא מסתובבות עירומות כי מיד קופצים להן על הציצי.
אני יכולה להמשיך ....
בקיצור הן מתחילות להרגיש שהן לא ראויות להנות מהגוף שלהן, שהן לא זוכרות מה זה. ושאף אחד אחר לא ראוי לראות או לגעת בהן כשהן ככה. כל מגע עם גופן קשור להנקה או התרפקות ילדותית. כל מגע אחר הוא מעבר למיכסה. וכשהן מבינות שהגבר מוכן "להתפשר" גם על הסחורה המפוקפקת שיש להן להציע, הן מתמלאות כעס עליו, עלוב שכמותך! הרי שנינו יודעים שאני נראית ומרגישה חרא אז אם אתה מוכן להיות עם דבר כזה אתה לא שווה הרבה, וגם שכחת מי אני באמת, אחרת לא היית מסכים...
לפני האמהות לא היינו מגיעות לזיון כשאנחנו לא מוכנות. עבור חלקינו מוכנות זה בלי שערות על הרגליים.
עבור אחרות זה כשהן זוכרות בדיוק איך שיער הערווה שלהן מרגיש למגע יד, מה ריחו.
היינו נפתחות ונרטבות ומשוחררות ונהנות כשידענו בלי ספק שאנחנו סוג של התגלמות של אלה. אהבנו את מה שאנחנו מגישות לגבר והרגשנו ראויות לקבל בחזרה את הטוב ביותר.
לפני שמישהו יקפוץ, אני לא מכלילה את כל בנות המין הנשי במה שכתבתי, אבל אני בטוחה, בטוחה, שאני לא מדברת רק בשם עצמי.
בקיצור, אשתך צריכה חופש. לחזור להזדקף מלוא קומתה. להתאהב בעצמה מחדש. להרגיש שגופה ראוי לחיזוריך.
וזה לא יכול לבוא ממך אלא רק ממנה, אם רק יהיה לה זמן לעצמה לבד.
ולא בצורה של מתנה חד פעמית שהיא לא תדע מה לעשות איתה מרוב התרגשות, אלא משהו על בסיס קבוע, כחלק מהשגרה שלכם.
יעזור אם תגבה את זה כספית בצורה הכי ברורה. פעם בשבוע היא הולכת למסאג/ מספרה/קניית בגד חדש/קניית תמרוקים. או סתם ישיבה לבד, לבד!! בבית קפה. היא לא תלך לשם בפיג'מה, ואפילו המבט של המלצר הכי מכוער יכול להדליק לה פתאם את הזכרון ולהחזיר אותה להיות אשה.

[מי_שלא_יכול_יותר*]

תודה. מצאנו הרבה עידוד במילותיכם. גם ישבנו ושוחחנו. והסכמנו שוב. אני אעזור יותר. היא תשתדל יותר.

לפני השינה. התחושה של "היא לא זוכרת מה זה" כן מפעמת. לא הייתי אומר הזנחה גופנית, אבל רגשית היא מודה שהיא מסתפקת במועט. היא לא חומלת על עצמה, מעמיסה על עצמה קושי על קושי. היא רואה בעצמה מי שתעמוד במשימה בכל מחיר.
מזל שיש בינינו פתיחות טובה ואנחנו משוחחים על הכל.
לשנינו ברור שבטווח הקצר אין לנו עדיין את כל כמות החמצן שנזדקק לה.
לי זה נראה כל כך טבעי שדווקא עכשיו נתחבק.

[אלמונית_לצורך_הענין*]

אני מזדהה עם מזדהה. וגם עם התרגשתי מאד.

גם לי היתה תקופה די ארוכה אחרי הלידה שלא התחשק לי בכלל לשכב עם בעלי. שנאתי את המגע שלו. זה עשה לי צמרמורת.
זה עבר אחרי שהוא אמר לי כמה פעמים בגלוי, בברור (ובכעס) שאין לי מושג כמה המגע אתי חשוב לו, וכמה זה חשוב ליחסים שלנו.
אף פעם לא הסברתי לו למה לא יכולתי לשכב אתו. התאמצתי להתגבר על הדחיה שלי ממנו והצלחתי. אחרי כמה פעמים זה עבר, ועכשיו זה בסדר.
אז זה היה כרוך בכעס ובכאב, אבל היום אני שמחה שעשיתי את זה. אבל אני בטוחה שאפשר לעשות את זה אחרת, למשל כמו שהציעו פה, לתת לאשתך הזדמנות להיות לבד ולהזכר במה שהיא היתה פעם. ודרך אגב: גם להשאר בבית ולא לעשות כלום (כשאתה לוקח את הילדה לאנשהו) זו הזדמנות בשבילה להיות לבד.

ועוד דבר: בדרך כלל בתור אשה אני מוצאת את עצמי במצב של המתווכת והמפשרת. זאת שיוזמת את הפיוס, עושה את הצעד הראשון לכיוון השני. לפעמים מאד נמאס לי מזה. כשאתה מתאר אותך נגש אליה ומציע/מתחנן/יוזם ומוותר, אני מאד מזדהה אתך.
המחשבה הראשונה שלי כשקראתי מה שכתבת היתה שאולי אתה עושה את הצעד לא בכיוון הנכון. אולי אם תתקרב יותר לילדה שלכם, ותבנה אתה קשר עמוק ועצמאי (שלא תלוי באשתך או מתרחק ממנה) תשיג יותר.
וזה למה? בעיני אין דבר סקסי יותר מאבא שמשחק עם הילד או הילדה שלו. אין.
ככה תתן יותר זמן לאשתך עם עצמה וגם תעורר אותה.

[מיכל_מ*]

אולי... כתבת שאתה זקוק למגע שלה. האם אתה נותן מגע בנדיבות? ליטוף, חיבוק או נשיקה, סתם באמצע היום? בסיטואציה יומיומית? אני חושבת על זה, כי למדתי (כאן באתר...), שאם, נניח, אני מרגישה שמישהו לא מקשיב לי, כדאי לי לנסות להקשיב לו יותר בעצמי.

ועוד רעיון שקראתי - כדי לקבל הרבה אהבה צריך להיות מוכן לקבל אותה בדרכים שונות שאנשים נותנים אותה. לאו דווקא בדרך שאתה מצפה לה. אולי היא כן נותנת משהו. אפילו קטנטן. אולי היא הכינה לאחרונה אוכל שאתה אוהב, אולי היא אמרה מילה טובה, אולי היא זכרה שאתה אוהב לראות תוכנית בטלויזיה והזכירה לך שיש עכשיו בדיוק... אולי היא מכבסת את הבגדים שחשובים לך בזמן, אולי... אולי היא מביעה את אהבתה בצורות שונות?

[ימימה*]

אני מצטרפת לכותבים האחרים ברוח הדברים. אני מסוגלת להזדהות עם אשתך, שלא מוצאת למין מקום בחייה.
לפעמים צריך לפנות לו מקום.
יש יותר סיכוי כשהכיור נקי (!), ואחרי אמבטיה או מקלחת טובה.
אני לא אוהבת שהוא נוגע לי בפטמות או מוצץ אותן. אחרי כל כך הרבה שעות הנקה ביום, חלאס@#$! אבל אני כן אוהבת שהוא חופן את השד, מנשק מסביב לפטמה. אני מרגישה שהוא אוהב אותי כשהוא עושה את זה, כי זה משהו מכיל מאוד, מתחשב מאוד... ולכן גם נעים ומגרה.
לא התכוונתי לשיעור ב מה נשים רוצות. שניכם צריכים לברר מה היא רוצה. מה היא כן אוהבת ולהתחיל להתחמם לאט לאט.
ועד שתגיעו לאקשן הילדה תתעורר
סתם, אני צוחקת.
בהצלחה.

[אמבט_ים*]

אני חושבת שהרבה זוגות יכולים להזדהות עם מה שתארת, ברמה זו או אחרת של ריחוק, ואני מצטרפת לתודות לך על פתיחת הדף, לדעתי ישנו פער בין הצרכים של אמהות ולבין אלו של הגברים (בדרך כלל), בתקופה הזו של אמהות כל כך טוטאלית הפער הזה מתעצם, שמעתי איפה שהוא שככל שמתבגרים הפער מצטמצם כי שני המינים מתחילים להשתוות רמת ההורמון הטסטורון אצל הגבר יורד ואצל האשה עולה כך ששוב מתחילים להנות ממין כשהילדים כבר אינם כמעט בבית.
בכל אופן זו תופעה כל כך שכיחה וטבעית, בשיחת אמהות לא פורמלית שומעים על הפער הזה כל הזמן וכמו כל פער צריך לגשר עליו, אני לא יודעת אם צריך לרוץ ישר ליעוץ, אולי כדי להתחיל עם העצות של צפריר, ומיכל מ.
וגם מה שעזר לי זה לדעת מתי ימי הביוץ שלי אז החשק המיני עולה בדרך כלל, (חברה אחת אמרה שאר הימים אני אומרת לא, לא, לא, וביום הביוץ אני אומרת טוב נו, זה לא שאני הולכת וקורעת את הבגדים ממנו )
קראתי איפשהו שצריך להתייחס לסקס מתקופה הצוננת הזו כמו שהולכים לחדר כושר, בהתחלה אין כח ואין חשק אבל אחרי שמתחילים יש סיפוק והנאה. (לפעמים אני ניזונה גם משטויות).

[גם_אני_מזדהה*]

גם אצלנו המצב היה כזה בדיוק לאחר הלידה. הרגשתי שאין מקום לסקס בחיים שלי, וזה בהחלט בא על גבו של בן זוגי.
כשהצלחנו לדבר על הקושי הזה שהתהווה בחיינו (בפעמים שהצלחנו לדבר בלי לכעוס), שמנו לב שהציפיות שלנו שונות.
הוא , כניראה כיוון שהצורך שלו שהיה גדול מאוד סופק על ידי רק פעמים רחוקות מאוד, ציפה שאני אתמלא תשוקה רק לנוכח המחשבה על האקט הצפוי.
אני, סקס התחבר אצלי להרבה יותר חום, רכות, פינוק מאשר בתקופה שלפני הלידה.
הפיתרון עבורנו דרש השקעה גדולה מצידו של בן-זוגי, שהשתלמה .
חיפשתי יותר את המגע הגופני הנעים. למשל עיסוי עם שמנים היה מזכיר לי ומחבר אותי לגוף שלי, ואז אפשר היה להמשיך הלאה. הייתי צריכה שהוא יזכיר לי דרך המגע הרך שהגוף הזה הוא משהו מיני ולא נועד רק להנקה וחיבוק הילדה. הייתי צריכה אפילו להיזכר מחדש בהנאה מנשיקה ארוכה. היה לי קשה להתחבר לזה, למצוא בזה הנאה.
וכל פעם - הייתי צריכה את זה מחדש. פעמים מעטות בלבד התעורר בי הצורך המיני באופן טבעי ללא עזרה שלו.
וכן, הקפדה על הפרטים הקטנים בהחלט הועילו - רגליים חלקות משערות, גבות מסודרות, בגדים מסודרים, תחתונים סקסיים וכו'.
להפתעתי הרבה (מאוד) , מה ששינה את המצב בקיצוניות היה דווקא.... הלידה השניה.
הלידה השניה בניגוד לכל הציפיות העירה בי משהו. כמו יצר מיני קדמוני שהיה כלוא במשך תקופה. אולי זה קשור ללידה בבית, לתחושה החזקה של הלידה ושל היותי אישה.
קודם הוא התלונן שהוא לא מקבל מספיק, עכשיו הוא מתלונן שהוא לא עומד בקצב.
ואין ספק שסקס בהחלט מועיל לתחושת האיחוד המשפחתי, האהבה , הקשר עם הילדים, ואפילו הקשר עם חברים.
חברים שלא יודעים מכל הסיפור שואלים אותנו מה קרה - בקינאה.
מקווה שתצליחו, סקס חשוב לקשר. בהצלחה.

[זהשובכן*]

הפסקת חשמל יכולה לעזור... אתה יכול ליזום אחת כזו?

[אמא_שגם_הניקה*]

האמת?ברור שמשהו לא בסדר קורה כאן. הנקתי את. ילדיי תקופות לא קצרות (כרגע בהפסקה אוטוטו חוזרת) אז נכון שלפעמים החשק לא בשמיים אבל לא נכון (לדעתי) שהוא לא קיים בכלל במיוחד שנתיים אחרי לידה ובהנקה של פעוטה שהיא תובענית הרבה פחות מתינוק . אהבה אמיתית כוללת גם משיכה. אז נגיד שאין חשק למין אבל חוסר חשק מוחלט למגע הוא מוזר ולא תקין.
לנו יש שניים שישנים בחדרינו באופן קבוע ובכל זאת יש בינינו מגע ואפילו מעבר לכך (וההוכחות נמצאות אצלי ברחם)... חובה לטפל אסור להזניח זה כבר נראה מאוחר אבל אולי עוד יש תקנה.
עוד ילד? בשביל זה צריך לגעת לא ? (אלא אם כן זה באמצעות מבחנה)

[פלונית*]

אמא, דברייך קשים, מעוררים יאוש וגם לא מדוייקים.
בחיים ביחד יש כל מיני תקופות. "אהבה אמיתית" היא יצור רב פנים ואינה נשמעת להגדרות כל כך ברורות ופסקניות. הייתי נזהרת מלהגיד לזוג שמנסה לפתור את בעיותיו באומץ ובכנות (ומן הסתם באהבה) שזה "כבר נראה מאוחר מדי"...
המילה "תקנה" גם היא מפספסת כאן. שום דבר לא "התקלקל". יש התפתחות, גדילה של זוג ומשפחה. לפעמים הגדילה הזאת נדמית כנסיגה.
אני מאחלת לכם להמשיך בדרך האמיצה בה התחלתם ולא לשקוע אל תהום הבושה וההדחקה.

[לוני*]

פלונית,
חותמת על מילותיך.
יפה אמרת.
אני רואה כנות, אהבה ותקשורת אצל הזוג.

[אדמה*]

פעם כבר כתבתי פה שאני כמו אדמה שצריכה שנת שמיטה באמת מנוצלת מצוצה וסחוטה עד תם זה ממש לא מצב שאפשר להרגיש סקסית וכל מה שרציתי כשהילדים לא היו עלי (מה שקרה מעט מאוד) זה שיניחו לי להצטנף באיזו פינה ולנוח. לפני שבועיים קבלתי את המחזור הראשון שלי אחרי שלוש שנים וחצי כמעט (בגלל ההנקה) אני חייבת להגיד שזה לא שהפכתי באחת לחית מין לוהטת אבל הילדים כבר לא מתעוררים בלילה מכל איושה של הסדין ויש איזו הרגשה של סיום תקופה ארוכה של עקרות מסויימת וגם הנשיות ההיא של פעם מתעוררת מחדש. טוב ברור שזה תהליך שמתהווה בהדרגה מהקיצונית של חוסר יכולת לסבול כל מגע אחרי הלידה ועד עכשיו שהדברים מתחילים לחזור לעצמם אבל יש להורמונים תפקיד מסוים בתהליך ותפקיד יותר גדול לאהבה לסבלנות להבנה ולתמיכה והשיתוף של בן הזוג ברעיון של הנקה עד גיל מאוחר ובכלל לגידול הילדים לפי הרעיונות שלנו
ותודה לאהובי על הכל

[מי_שלא_יכול_יותר*]

אדמה, תודה שהצעת את הפרשנות שלך. זה משל נכון מאד שלא העליתי על דעתי. אותה עקרות מסויימת - מסתיימת, שעליה סיפרת יכולה בהחלט להיות הסבר ראוי למצב שאנחנו חווים.

[the_travelor*]

שמע יקירי
קודם כל יישר כוח על המאמץ ועל הפתיחות. האם קיבלת משהו מכל הכותבים כאן? אני מבין אותך מאוד. יש כמה וןכמה דרכי פתרון, אבלה ראשונה שבהן חייבת להיות ליבון מלא ואמיתי וניסיון להבהרה והבנה של כל צד את רעהו. אגב, גם מעשים יחסית קיצוניים, כמו לומר "אוקיי, העסק הזה פשוט לא עובד בשבילי, ותצטרכי לבחור בין לשנות ולבין להפסיד אותי" הוא אפשרות. למצוא פתרון "צדדי" גם הוא לא דבר שממש יהיה "נורא", אבל ראשית וקודם כל - תגיד לה מה אתה באמת מרגיש וכמה זה משמעותי בעיניך, ותראה מה התגובה.

[ג'ואל*]

קודם כל תשאל את אישתך אם עשית, או שאתה עושה בהווה משהו שמרגיז אותה ומעורר בה רגשות טינה סמויים כלפיך (התנהגות, מעשה, נטייה...).
אם יש דבר כזה, בקש ממנה להגדיר את הדבר בשבילך.
אם תדע מהו הדבר ותוכל לשנותו תרוויח את עולמך חזרה.
אם אין שום דבר מהסוג הזה, אז גייס סבלנות. עזור עם הילדה ובבית, תוודא שאישתך נחה מספיק, ניזונה בצורה מאוזנת ותרחיק אנשים שליליים מסביבתכם .
אם אישתך באמת יקרה לך כמו שאתה אומר, הפוך את האמירה למעשה, גם בליבך.

[לה_לונה*]

לא צריך להיות אחרי לידה והנקה
ואולי אני ברת מזל שיצא לי לחוות מצב כזה
לפני לידה והנקה

החוויה שלי לימדה אותי
שמאחורי ההתנגדות הנחרצת שלי לפעמים לשכב עם בעלי, שביתת מין מזדמנת,
יש ענין
והעינין הוא שלי, רק שלי.
הכעס הוא שלי, ופנימי ועתיק
הפחד הוא בתוכי,
הוא לא פחד ממנו, כי הוא איש נפלא וטוב והגון
הוא פחד שלי.

ההבנה הזאת שיחררה אותי, כי אני רואה מאיפה זה בא, ואיך זה יכול ללכת
ושיחררה גם אותו אני חושבת.
הוא לא אשם שאני קרה, שאני נסגרת, שאני מפחדת, ויחד עם זאת הוא יכול לתמוך ולעזור. הוא יכול לעזור לי להפשיר, אם הוא מרשה לעצמו לצאת מעצמו ולראות מעבר לכעס הדחיה שהוא מרגיש.
בהתחלה הוא הרגיש מאד מחורבן עם זה, זה קשה לעמוד מול אישה זועמת ועוד יותר קשה מול אישה מפוחדת,
אבל אנחנו מתקדמים וצועדים יום יום
לפעמים ביחד, לפעמים לחוד.

בחיים ביחד יש כל מיני תקופות. "אהבה אמיתית" היא יצור רב פנים

בשבילי זה מרגש לגלות את זה.

_יש התפתחות, גדילה של זוג ומשפחה. לפעמים הגדילה הזאת נדמית כנסיגה.
אני מאחלת לכם להמשיך בדרך האמיצה בה התחלתם ולא לשקוע אל תהום הבושה וההדחקה._

כן, גם בעיני זו דרך אמיצה
ומרגשת
דברים ישנים ילכו, דברים חדשים יבואו - הרפתקה, לכל כיוון שלא תתפתח, נשארת הרפתקה,
למה לסבול?
צא אליה עם עיניים פתוחות של ילד מתלהב, ככה הכי כיף.

[גבר_שמבין*]

עבר זמן רב מדי בכדי שהילדה תהוה צידוק להפסקת קיום יחסי מין בין איש לאישתו, ולכן לדעתי עליך לדרוש מזוגתך שמזניחה אותך לכאורה עבור גידול הילדה, זמן איכות משותף והעיקר להיות ביחד זה עם זו, ואפילו אם זה ידרוש מכם לקחת יום חופש משותף ולראות מה אתם יכולים לעשות יחד. אם מין לא מתאים וגם מגע שאינו מוביל למין גם לא מתאים שיחה ודאי מתאימה, אבל שיחה לעומק שבה עליך לברר כיצד היא רואה את המשך הקשר ביניכם והאם לפי ראיתה אפשרית מערכת זוגית משפחתית אפלטונית.
לדעתי אם תרשה לעצמך לצאת לפגוש אנשים (לא כל בילוי מחיב בגידה) ולהראות לה באופן כנה (וטבעי) שלא טוב לך איתה כמו שאתם עכשיו ושלכן אתה מחפש אפשרויות נוספות שבהן תרגיש טוב עם עצמך ולא תצטרך לעמוד מאחורי תפיסת עולם מתחסדת (היא מקסימה), מפני שכמו שאתה מציג את הדברים לא רק שהיא לא מקסימה אותך, ההפך הוא הנכון, היא מתסכלת אותך במובן העמוק של המילה, אולי תיתן לה אפשרות להבין את הנזק העצום שהיא גורמת
לזוגיות שלכם, ואת האפשרות שבגלל דרכה יש דברים שהיא יכולה לאבד (נדמה לי שאתה מספק לה את התחושה שאתה שם לא חשוב מה היא תעשה).

[פאפא_דוק*]

ל מי שלא יכול יותר
ברור שקושי כמו שאתה מתאר משליך על כל מערכת היחסים ואולי נובע מבעיות או כעסים סמויים ממערכת היחסים ולאוו דווקא ממיניות אבל...
אם הבעיה בעיקר ממוקדת במיניות, ובעיקר התחילה לאחר לידת פרי אהבתכם הראשון ולא היתה קיימת לפני כן, האם היית מגדיר אותה כירידה בחשק המיני?
התשוקה לעיתים מעוורת אותנו לצורך של הצד השני, ושנתיים של תשוקה זה עיוורון על עיוורון.
הייתי ממליץ לפני מחשבה כלשהיא בנושא - לאונן, להגיע לפורקן. הראש הופך מעט צלול יותר (זמנית), ואפשר לחשוב קצת יותר בבהירות.
אחר כך אם אפשר לדבר על העניין שוב.
ירידה בתשוקה המינית היא הבעיה הנפוצה ביותר אצל נשים בתחום המיני (בניגוד לגברים שאצלם הבעיה הנפוצה ביותר היא קושי בזקפה). גם אצל גברים ירידה בחשק היא מאוד נפוצה. ירידה שכזו בחשק המיני נפוצה עוד יותר על רקע שינויים כמו הורות חדשה, שינוי במצב המשפחתי, עבודה קשה, או, הנקה. (לא להרוג אותי בבקשה - אני לא אומר להפסיק להניק טוב?).
הייתי מציע אם אתה מאמין שהבעייה המרכזית כרגע היא בתחום המיני ולא בשאר תחומי החיים (למרות שאי אפשר להפריד), למצוא מטפל טוב - הייתי דווקא פונה לכיוון של סקסולוג ולא של מטפל זוגי. שיטות הטיפול מגוונות וכוללות משיחות ועד טיפול הנהגותי עם חזרה למגע אינטימי לאורך שבועות לפני שמדברים בכלל על מגע אינטימי מיני שכולל חדירה.
חשוב שתדעו שהבעייה הזו קיימת, נפוצה, וניתנת לפתרון בהרבה מהמקרים. אם לא מסתדר לבד לעיתים צריך עזרה, אבל המפתח הוא מגע אינטימי ולאוו דווקא מיני.
בהצלחה.

[בשמת_א*]

אבל המפתח הוא מגע אינטימי ולאוו דווקא מיני.
מסכימה עם פאפא דוק. יש עוד רעיונות באחד הדפים - מין לאחר לידה או בוא בואי ונתעלס , משהו דומה.

[הצד_הנשי*]

אני רואה שהרבה נכתב על הנושא "משבר המיניות לאחר לידה"
קראתי הרבה.הזדהתי הרבה.קראתי תשובות ועצות
ובכל זאת מרגישה צורך להחיות את הדף ולשפוך בו את שלי.

אני יכולה למצוא תירוצים שה"קרירות" מיצידי באה בעקבות הלידה, ההנקה... אבל אלו דברים חיצוניים.
יש לי בן זוג מקסים ומבין ואולי יותר ממנו אני רוצה לדעת לאהוב מחדש.
יש בינינו משולש מדהים אני, בנזוגי ובנינו בן שנה וחצי.
חסרה לי הזוגיות, האינטימית. עוד לא היינו לבד שנינו מאז שהוא נולד (על ביביסיטר אין מה לדבר)
אולי חסרה לי האינטימיות של עצמי עם עצמי.
אבל "הקרירות" הייתה עוד קודם.
זה קשור למחסומים עמוקים ,עוד לא ממש ברורים.
איך שבנזוגי מתחיל לגעת בי הראש שלי ישר נודד למקום רחוק או אפילו קרוב ..."צריך לכבות את הדוד"...."נזכרתי שהיום..."
אני רוצה , רוצה להתמסר, רוצה להתענג ומשהו עמוק לא מאפשר לי.
מאז ומעולם זה היה ככה, עכשיו עם ילד פשוט קל יותר להתחמק.
קשה לי עם עצמי, המון ביקורת על גופי ובכלל, מתקשה לקבל ולכן מתקשה גם לתת.
מתקשה לנתק את הראש ולהתמסר לגוף...לאהוב.
יודעת שהשינוי באינטימיות הזוגית יבוא בעקבות השינוי האישי שלי.
רוצה לשנות,,,לא יודעת מאיפה להתחיל

[פלוני_אלמונית*]

_איך שבנזוגי מתחיל לגעת בי הראש שלי ישר נודד למקום רחוק או אפילו קרוב ..."צריך לכבות את הדוד"...."נזכרתי שהיום..."
אני רוצה , רוצה להתמסר, רוצה להתענג ומשהו עמוק לא מאפשר לי.
מאז ומעולם זה היה ככה, עכשיו עם ילד פשוט קל יותר להתחמק.
קשה לי עם עצמי, המון ביקורת על גופי ובכלל, מתקשה לקבל ולכן מתקשה גם לתת.
מתקשה לנתק את הראש ולהתמסר לגוף...לאהוב._

לפעמים, שתיים שלוש כוסיות יין יכולות לסדר את העניינים בטווח הקצר יותר משהיית מאמינה.
זהו לא פתרון, אבל אמצעי לטווח קצר שתוכלו להנות ממנו.

[אי_שה*]

לצד הנשי,

קראתי ולא האמנתי שלא אני הכותבת....

[איש*]

[אישה_נוספת*]

ומה קורה כשאת מגלה שאת נמשכת לנשים?
כמו אי שה, גם אני יכולה לראות איך אני כותבת את מילותיה של הצד הנשי, מילה במילה.
במיוחד הקטע של -
_אולי חסרה לי האינטימיות של עצמי עם עצמי.
אבל "הקרירות" הייתה עוד קודם.
זה קשור למחסומים עמוקים ,עוד לא ממש ברורים._

רק שאצלי התגלו בי עניינים דחוקים וקשים להתמודדות, משיכה למין הנשי.
מודחק בצורה טוטאלית, שאפילו אני לא הייתי מודעת לזה, גם לא טיפטיפה, אפילו לא שיערתי לעצמי שזו אני, כשזה עלה.
מה אז?
איך מפשטים את העניין המסובך הזה?
במה מטפלים קודם? איך אני מבררת עם עצמי במה אני צריכה לדוש קודם?
האם הקירבה אל עצמי, שאני כל כך זקוקה לה <ואין אותה! לגמרי אין!> העלתה את הרצון להתקרב לאישה? האם זה היה בי מאז ומעולם?
קשה לי לראות בבירור.
אני אוהבת את בעלי, אך לא נמשכת אליו. היו מחסומים עוד לפני הלידה, כמובן.
אני יודעת איך להחיות את הזוגיות שלנו, אני יכולה לתת ולתת ולתת ויודעת שאני אקבל חזרה, וזו לא הבעיה, כי אם חוסר המשיכה אליו, אל גברים בכלל, שתוקע אותי איפשהו בחיים.
הכל מסובך לי. לא אמרתי לו ולא נתתי לו הסבר, שזה עוד יותר גרוע. הוא פשוט חושב שאני לא אוהבת יותר.
רוב הזמן אני חיה עם הבושה בתוכי, כשיש עוד את המשפחה והחברים שלא יודעים.
תוך כל זה, עליי להישאר שם עבור הילדה באופן אינטנסיבי.
כבד

[אישה_נוספת*]

הבושה היא לא מפני מה שגיליתי בעצמי, זה תופס מקום שלם יותר עם הזמן.
הבושה שאני פוגעת בבעלי, לא מסוגלת לשוחח עמו, גם לא מעוניינת , כרגע.
שאני משלה את עצמי וכך גם את כולם...
שאני חצויה בין להישאר שם למען בעלי והילדה (אחדות המשפחה) לבין לממש את עצמי, בהנחה שאני באמת אצליח.
תודה על הרעיון של למצוא מסגרת נשים במצבי. אני אחפש, אולי זה הכיוון...
תודה

[צחי_אליאס*]

צפריר,

מעבר לכך, אולי ישמע לך קצת ניו אייג'י, אם ניתן להוסיף לתפריט שלכם בזיליקום (ריחן), מוסקט, זעפרן, ויין רימונים - כן ייטב.
כאשר מניח בתפריט מאלו, מתוך כוונה לעורר בה שוב חשק מיני, האם אין בכך עורמה, שעושה מתוך כוונה לעורר בה דבר שאולי אינה מעוניינת בו?

צחי.

[מתוסכלת_בזוגיות*]

גם בעלי מאד רוצה יותר מין ממה שהולך, אבל הוא מנסה לבקש את זה כאשר הילדים ערים ואני סחוטה. שכמו ש-בשמת א אמרה שהלילה זה הזמן ההכי גרוע לאמא מניקה סחוטה.

דחה אותי שהוא הציע שנתגנב לחדר האמבטיה ושם נתעלס, בעוד שהילדים ערים ובטוח שהם יבכו שעזבנו אותם... הוא חושב שאפשר שארגע בעוד שאשמע את הילדים בוכים מאחורי הדלת הסגורה? אמרתי לו שלא אוכל להנות ממין בכלל בצורה כזאת. נכון שהוא רעב למין וממש לא יכול יותר, אבל בכל זאת, זה לא אנוכי לעשות את זה בצורה כזאת?

הצעתי לו שיחכה קצת עד שהילדים ירדמו, ואז הוא אומר שאז גם הוא עייף ונרדם. הוא הציע מוקדם בבוקר, מה הוא השתגע? אז אני ישנה ועסוקה בלהסתובב לצד השני ובתור הרוגה ומתההההה לישון, מין זה הדבר האחרון שאני מסוגלת לשאת! מוקדם בבוקר שאני חצי ישנה, ממש ממש אין לי סבלנות שאחרי המין צריך לקום בזהירות שהזרע לא יטפטף על הרצפה ואז לרוץ ולהתרחץ (כדי שהסדין והתחתונים לא יתלכלכו) הזמן ההכי טוב בשבילי זה באמצע היום שאז הילד בגן והקטנה ישנה אבל אז הוא לא רוצה, אלא טרוד בעבודה..
גם כן החשק המיני שלי לא בשמיים, כי יש את הבעיה שהוא מסיים מדי מהר תוך פחות מדקה ואני לא מרגישה כלום מין בזק כזה של זבנג וגמרנו בכלל לא בא לי על זה! מה, אני מכונית בתחנת דלק?
אוף!

[Pלונית_אחרת*]

מתוסכלת - כתבת הרבה מתי זה לא מתאים - אולי שווה לחשוב פוזיטיבי - מתי כן מתאים. זה די מתסכל להיות הצד שמציע הצעות והן כולן נדחות בשלילה - נסי "להחליף" איתו תפקידים לרגע... היי את הצד שמציע רעיון אחר.
אולי שווה לפנות זמן באמצע היום בלי הילדים?
בעיני חשוב מאוד להמשיך להתיחס גם לבני הזוג ולא רק להורות.
גם כן החשק המיני שלי לא בשמיים, כי יש את הבעיה שהוא מסיים מדי מהר תוך פחות מדקה ואני לא מרגישה כלום מין בזק כזה של זבנג וגמרנו
האם היה כך תמיד?
לזה יש פתרונות - ספרים, יועצים, שיחות גלויות (שלהרבה מאיתנו קשה לעשות). ללמד מה חשוב לך שיהיה / לא יהיה במגע, מה מעורר אותך, מה נעים לך מה עושה לך טוב. וכו'.

[מתוסכלת_בזוגיות*]

ניסיתי לדבר איתו על העניין המיני. את האמת, אין לי מספיק ידע מיני. שום דבר לא גורם לי לאורגזמה. רק זרם מים ישיר מהטלפון של האמבטיה גורם לי לזה. אוננות וכל דבר אחר לא גורם לי להרגיש דבר. מגע בידיים בין הרגליים רק מדגדג אותי, ולא מהנה. בעלי ואני מתחבקים, וזה נחמד, אנו נותנים מסאג' אחד לשני אבל מהרגע החדירה, הוא גומר. הוא מודע לזה. אני לא יודעת אם אני לא מגיעה לאורגזמה בכלל בגלל בעיה בי, או בגלל בעיה של חוסר ידע. לגבי יעוץ מיני מקצועי, איפה מוצאים את זה? האם זה יקר?

[Pלונית_אחרת*]

למיטב ידיעתי יש בתה"ש מרפאת מיניות משולבת (כלומר בדיקות גם פיזיות וגם רגשיות).
נסי לחפש בגוגל גילה ברונר (נדמה לי שהיא ראש היחידה או מטפלת בכירה שם)
הדרכה (יחד או לחוד) עשויה מאוד לשפר את הנאתך מגופך ומיחסי המין בינכם.
לגבי עלות?! אין לי שמץ של מושג.
אולי גם פה יכולים לעזור אולי צפריר שפרון ? והיו דפים שעסקו בייעוץ זוגי - הם מקום טוב להתחיל לחפש בו.

[Pלונית_אחרת*]

ועוד הערה אחת קטנה ניסיתי לדבר איתו וניסינו לדבר הם שני דברים שונים (-:
בהצלחה

[אם_הבנים_שמחה*]

מחשבות שעלו לי מקריאה...


הצעתי לו שיחכה קצת

הוא הציע מוקדם בבוקר

הזמן ההכי טוב בשבילי זה באמצע היום
נראה לי כמו מלחמה על "מי יחליט מתי נתעלס ?"


כדי שהסדין והתחתונים לא יתלכלכו
סליחה, אבל זה נשמע לי כמו תרוץ. יש 1000 דרכים לקום בזהירות שהזרע לא יטפטף.

יש את הבעיה שהוא מסיים מדי מהר תוך פחות מדקה_. אבל אם _החשק המיני שלי לא בשמיים, זה דוקא מתאים לא?


מה, אני מכונית בתחנת דלק? לא. את אישה שמתחשבת ברצון אישה {מפיק בה'} למין ושמחה שזה נגמר מהר.

לחילופין, טפלו בשפיכה המהירה ובחוסר היכולת שלך להנות.

[צפריר_שפרון*]

_מעבר לכך, אולי ישמע לך קצת ניו אייג'י, אם ניתן להוסיף לתפריט שלכם בזיליקום (ריחן), מוסקט, זעפרן, ויין רימונים - כן ייטב.
כאשר מניח בתפריט מאלו, מתוך כוונה לעורר בה שוב חשק מיני, האם אין בכך עורמה, שעושה מתוך כוונה לעורר בה דבר שאולי אינה מעוניינת בו?_
צחי,
זאת כאשר אתה יוצא מתןך נקודת הנחה שמסתיר את אלה. על פני להסתיר יוסיף נא ריחן לתפריט ויידע את זוגתו שמעבר לטעם המצוין של הצמח הזה - יודע לעורר אהבה ללא תנאי וגם את התשוקה המינית.

תודה.

מתוסכלת,
יש לכם הרבה עבודה בנושא הזוגיות. כל מה שהעלית כאן רק מצביע על הסימפטומים. במילים אחרות, המין או היעדר המין הם רק מה שמצביע על חוסר תקשורת, או חוסר איזון ברמת הזוגיות ביניכם. הכל ניתן לפתרון. הן נושא השפיכה המהירה (אפשר לקיים יחסי מין פעם שניה תוך זמן סביר ואפילו פעם שלישית - אז הוא לא יגמור כל כך מהר), הן נושא הזרע ש"מלכלך" (אפשר פשוט להשתמש בנייר טואלט), והן חוסר התשוקה המינית שלך (אשר מצביע על חוסר ביצירתיות באופן כללי).

תודה.

[מתוסכלת_בזוגיות*]

אם יחסי מין היו התעלסות בנחת, ובהתלהבות ומרגע החדירה לא מסיים כל כך מהר אלא להנות מהבייחד ואם היה מחזיק ידיים איתי באופן כללי, נגיד מטייל איתי ברחוב ומחזיק איתי ידיים ומחבק לא רק בשביל המין.. ולא היה כזה רגיש שכל התיישבות לצידו הימני גורמת לו לזוע כל הזמן באי נוחיות כי כל מגע מדגדג אותו, הייתי רוצה יותר מין. בעצם אני מאד רוצה מין ואם אני נתקלת בתמונות פורנוגרפיות של התעלסויות או נתקלת בתמונות של גברים חתיכיים ערומים אני מרגישה שממש בא לי על זה.. ויש לי חלומות על התעלסויות ומין לוהט.
אם זה יתן למישהו תובנה אספר משהו: חלמתי פעם שאני נמצאת במקום שיש שם בריכה מפוארת בבית של מישהו מאד עשיר. הלכתי לבריכה, והיתה שם מראת קיר. ראיתי את עצמי עירומה והשיער הארוך שלי היה פזור חופשי. ואז בבריכה עלה לקראתי בחור סיני גבוה ויפה תואר.
ואז הוא פרש את זרועותיו לקראתי. ואז התחבקנו לאט לאט... הוא מנשק לי את הצוואר, כל נשיקה משאירה צמרמורת כזאתי והוא מעסה לי את העורף וגם אני עושה את זה בשבילו ואז אנו נכנסים למים וממשיכים להתחבק. כל זה בנחת בלי למהר למין. הייתי כבר בציפיה מטורפת למין ואז כאשר הגענו למין עצמו המשכנו עוד ועוד ועוד בלי הבעיה של לגמור מדי מהר. בליבי הרגשתי רגשות אשמה, הי, אני נשואה עם בעלי ולא איתו! ואז אמרתי, אפשר להרגע זה רק חלום ולא מציאות אז אהנה ממנו כאשר אפשר ומותר הגעתי לאורגזמה.
מצד שני יש לי חלומות על מין עם בעלי באותו הסגנון בערך, התעלסות ומין עצמו והכל בכיף ולא בצורה חפוזה כמו במציאות, וזה העיר אותי. הייתי נורא מגורה וכבר לקחתי את בעלי למין אבל במציאות זה לא הרגיש טוב כמו בחלום והתאכזבתי נורא ולא הרגשתי כלום , כל המכלול הזה לוקח לי את החשק!
אחרי פעם אחת בעלי לא רוצה לעשות שוב מין, הוא עייף ולא בא לו, ואז עוברים שוב שבועות עד שאנו מגיעים שוב למין.

[צפריר_שפרון*]

מתוסכלת,
שוב, ניתן לעזור כאן, באמצעים מכוונים, בשיחות ובעבודה זוגית.
אותה ציפיה שהוא ינהג כמו שאת מצפה, תנהגי את כמו שאת מצפה. כשלא בא לו, תפתי אותו. זה לא כל כך רחוק כמו שזה נראה.

[מתוסכלת_בזוגיות*]

וזה יעזור לו לעשות את הסקס פחות חפוז?
ואם צריך שיחה זוגית, איפה פונים? האם מקבלים יעוץ גם על המין או שזה משהו נפרד? סליחה על הבורות שלי..
תודה

[אם_הבנים_שמחה*]

האם מקבלים יעוץ גם על המין או שזה משהו נפרד?
עד כמה שידוע לי זה משולב. כמו בחיים...

[חושים_חדים*]

לא מאמינה איך טובי המוחות כאן עוד לא קלטו-
יש פה טרול!!! ("מתוסכלת בזוגיות" אעלק....)

סגנון הכתיבה אינו אחיד
שימוש בשפה גבוהה וארכאית יחד עם שיבושי לשון ותחביר
שימוש יתר בתאורים מיניים מפורטים ובלתי נחוצים בעליל
סתירות בסיפור....לדוגמא-

בעלי ואני מתחבקים, וזה נחמד, אנו נותנים מסאג' אחד לשני

ואם היה מחזיק ידיים איתי באופן כללי, נגיד מטייל איתי ברחוב ומחזיק איתי ידיים ומחבק לא רק בשביל המין.. ולא היה כזה רגיש שכל התיישבות לצידו הימני גורמת לו לזוע כל הזמן באי נוחיות כי כל מגע מדגדג אותו

מתחבקים? נוגעים? כן? לא? שהתסריטאי יחליט כבר.....


בקיצור - זאת לא שפה של עולה חדשה וגם לא של מסעודה משדרות (-:
זה דני השכן החרמן שמריץ עליכם פה קטעים משהו משהו!!!

עד עכשיו הדף היה פשוט מרתק, חבל להרוס אותו.
יש אישור למחוק את הבזיון?

[מתוסכלת_בזוגיות*]

_לא מאמינה איך טובי המוחות כאן עוד לא קלטו-
יש פה טרול!!! ("מתוסכלת בזוגיות" אעלק....)_
אני לא טרול, אני באמת מנסה למצוא פתרון לבעיה שלי. עיקר הבעיה שלי במין שהוא באופן כללי נמנע ממגע כמו החזקת ידיים, אבל כאשר מגיע להחזקת ידיים זה בעצם צעדים מקדימים למין
בבקשה אל תמחקו את ההודעות שלי.

שאלה נוספת: איך יועץ זוגי נותן יעוץ על מין? משהו לגבי יחסי אנוש או עיצות טכניות כמו סקסלוג?

[אחד_שמבין_את_המקרה*]

אני ממש צריך את התייחסותכם, אני עם החברה שלי עוד מעט חמש שנים ואנו הולכים להתחתן.
בשלושת השבועות האחרונים ממש אין מין. אני העלתי את הנושא בפניה, אבל לא קיבלתי תשובה מפורשת.
אני גם שם לב שבעקבות מצבי המיני המתסכל, אני מסתכל יותר על נשים אחרות והדבר מעורר בי תסכול, מכיוון שברור לי שזה מגיע בעקבות חוסר סיפוק מיני.
אני מאוהב באישה שלי וללא ספק טוב לי איתה, אולם המצב הנוכחי לא מביא אותנו לקרבה, ההפך הוא הנכון, מתחיל להווצר ריחוק שלא משתמע לשני פנים.
אני מבין שגברים נשואים ועם בנות זוג מאוננים, אבל בתדירות כמו שאני עושה את זה -ממש לא לעניין, מה אני עושה??
המצוקה גדולה ביותר וזה רק בגלל שאני אוהב אותה מאוד

[חרצית_הבר*]

מה היא אומרת על כך? גם כשהיא מתחמקת, ומה אתה עושה כשהיא מתחמקת מתשובה ישירה?האם הפסקת המין חלה באופן הדרגתי או פתאומי?

[אחד_שמבין_את_המקרה*]

ההפסקה החלה באופן פתאומי.
אתמול שוחחתי איתה והיא הראתה הבנה. כמובן שגם חשפתי אותה לרגשות שלי ולכל מה שאני מתחיל להרגיש כלפי נשים אחרות. הדגשתי שזה מה שקשה לי ביותר.
נכון לאתמול בלילה, "חל שיפור" בתקשורת המינית ביננו אך זה עדיין לא זה.
מקווה שמתחיל כאן תהליך שילך ויתעצם ואף יחזור למצב המוכר והנשכח
האם נראה לך מוזר איך ששביתת מין קטנה כל כך משפיעה על המצב הנפשי וכמובן שעל התקשורת הזוגית ??

[פלוני_אלמונית*]

אחד שמבין, כשאחד מבני הזוג מגיב בסירוב או בחוסר חשק למין יכולות להיות הרבה סיבות לכך, והתשובה נמצאת הרבה פעמים במערכת היחסים עצמה (לא תמיד ,כמובן,) האם נחשפת גם לרגשותיה בעניין ,או שמצוקתך מ"שביתת המין" היתה הנושא העיקרי של השיחה?
כיצד מתייחסת חברתך להפסקת מין זו? מהי עמדתה? האם הפסקה זו מפריעה לה? ומה היא אומרת על כך ועל הסיבות שבגללן היא אינה משתפת אתך פעולה כפי שהיית רוצה? האם היא נהנית מהמין ביניכם? האם היא מעוניינת בתדירות אחרת? האם היא מרוצה ממערכת היחסים ביניכם? ואתה?

[סינדרלה*]

האיש שלי שובת, מזה זמן רב, עוד מעט זה 3 שנים, פעם אחת במשך התקופה הזו קיימנו יחסים, ואז נכנסתי להריון. ההריון אמנם לא התפתח כמו שצריך אבל - אם זה לא היה עצוב, זה בטח היה מצחיק.
יש לנו ילד אחד, אל המשימה הזו הוא נרתם כי "עשה זאת בשבילי". הוא לא רוצה ילדים, הוא גם לא טיפוס מאוד מיני כפי שהוא אומר, למרות שכשהכרנו הוא היה "די פראי" ( יחסית אלי ).
עם ההריון הראשון, שבא בהפתעה קצת לאחר שהכרנו ( עשינו הפלה, כי היה ברור שאחרת לא נשאר יחד, הייתי צעירה והסכמתי ) הוא מייד נסוג לאחור, והקשר המיני לעולם לא חזר להיות "תקין".
"פתאום" התגלו אז המון אי התאמות פיזיות בנינו, הוא אוהב מגע חזק, אני מדוגדגת בקלות, ועוד כאלו.
הקירבה נהייתה מאוד טכנית: עולה, נכנס, גומר, נוחר!
קראתי הרבה בנושא, אני מבינה שעלי להנחות אותו, ושעלי גם הרבה "אשמה" אני מצפה ממנו שיהיה מאהב, רומנטי ומתחשב, בעוד אני לא יודעת איך להנחות אותו, אני מבויישת, לא נעים לי, גם לו עקבות, ופחדים בכלל מכוחנות - חדירה, וגם לדרוש את המגיע לו. ובעיקר, מעוד הריון.
כל כך הרבה בעיות "פסיכולוגיות" ואנחנו קרים כמו קרח. אפילו לא נוגעים. נעלם החום.

היו המון כעסים ברמות שונות, בעיקר אחרי הלידה. אני לא קיבלתי את הייחס החם והמבין, העוטף ומחבק.
ולו היה מאוד קשה עם זה שהסכים לאבהות, וכך שנינו פגועים ולא מתקרבים.
מרעיפים על הילד מלא אהבה, ואחד על השני רק כעסים.

נו, מה אתם אומרים? יש לנו תקווה?
האם אני בכלל יכולה לחלום על עוד ילד? על חום ורכות בנינו?
תודה

[סינדרלה*]

בבקשה אל תפנו אותי ל "לבסוף מוצאים אהבה ", אני מכירה את התיאוריות, הוא לא מוכן לקרוא או לשמוע.
צריכה "תמיכה טכנית"

[חרצית_הבר*]

דיברתם על המצב? ככה הוא היה גם עם אחרות? איך הוא מתאר את הקשר ביניכם ? מה את מרוויחה מהקשר הזה? את אוהבת אותו?

[אפ_רוח*]

סינדרלה , השם שבחרת מאוד סימבולי , חיפשת נסיך ומצאת את האחות הרעה.
סליחה , אני לא פסיכולוגית אבל מהשורות שלך קופץ תיסכול ישן, יש לכם ילד שהוא לא רצה בו ומאז הוא מעניש אותך. את באמת רוצה עוד ילד איתו? אל המשימה הזו הוא נרתם "הוא עשה זאת בישבילי" הוא לא רוצה ילדים זה מילים שלך , ילד זה לא משימה ,בבנק הזרע יש הרבה שיעשו זאת בשבילך בלי לגרום לך להרגיש אשמה אח"כ , ביננו זה לא קשור למין ולפי השאלות שלך כנראה שגם את יודעת את התשובות רק מפחדת להודות.
וזה בסדר ולגיטימי לרצות ילדים, לרצות מין טוב, לרצות חום ורכות אבל דבר ראשון דרוש פרטנר וכרגע אין לך.
שוב סליחה אם דברי לא מחבקים אותך , אני שולחת לך(()) ענק באמת ,כי כואב לי לקרוא את מה שאת חווה, אבל לדעתי את חייבת להתעורר מהפנטזיה סינדרלה יקרה , ולמצוא לך נסיך שרואה בך נסיכה .

[סינדרלה*]

יש לכם ילד שהוא לא רצה בו ומאז הוא מעניש אותך. את באמת רוצה עוד ילד איתו?

זה לא כזה פשוט. כמובן. שום דבר לא. הוא מאוד אוהב את הילד אבל מאוד קשה לו. קשה לו בכלל בחיים והוא לא רצה להעביר את הקושי הזה הלאה. והקושי הזה מתבטא ביומיום ויוצא טיפין טיפין איפה שאפשר.
אין לו מספיק אנרגיות להתמודד עם הקשיים וכל טיפול נכשל מסיבות מאוד עמוקות שלו.
לכן לטפל בזוגיות, במיניות, או בבריאות, הכל קשה ונדחק הצידה.
אני כותבת דווקא בדף הזה כי אני באמת רוצה לשמוע דעות ונסיון של אחרים. האם אפשר לשקם יחסים כל כך מדורדרים, אם אנשים שהמין כבר מזמן לא חלק מחייהם, שהמין לא מספיק "חשוב" בחייהם?
לי זה חשוב, כן אני אוהבת אותו, חושבת שהוא אבא נפלא, אבל סובל באופן אישי, רוצה אותו ואיתו בזוג, מאמינה שאפשר לצמוח מתוך הקושי, רק חסרות כמה מדרגות.
אני יודעת שחסרה גם הנכונות שלו. שצריך לדבר, שאני צריכה לגעת שם, בקושי העצום, וזה לא שהנושא לא עולה פה ושם ( כן, גם אנחנו בטיפול ) הוא סוגר מהר את השיחה בנושא, אין לי צורך!

בנוסף, יש את הנושא של ילד שני. אני לא רוצה משפחה קטנה, לא רוצה לגדל ילד יחיד וזה מציק לי.

[ענת_ב_פ*]

אהלן סינדרלה,
לחיות 3 שנים ללא יחסי מין נראה לי הרבה. בהחלט סיבה טובה לבדוק דברים ואת זה אתם עושים. אז קודם כל בהצלחה!
אני לא מכירה טוב מקרוב מצב כזה כך שאין לי תשובה על הצלחה ושיקום.
אבל, כדי להבין את התמונה קצת יותר טוב-
האם לפני אותן 3 שנים היו יחסים מלאים?
האם אז זה היה בתדירות שהתאימה לך?
האם היה כל ה'מִסָביבים', ז"א ליטופים חיבוקים נשיקות חיזורים?
ואפרופו- האם 3 שנים אין יחסי מין ואין גם את המִסָביבים??
בעיני מין כולל חום אהבה ומגע
מה מכל אלה את מקבלת? האם את מחבקת אותו?
האם הוא מודע לחוסר שלך?
אני לא מטפלת אבל מה שעולה לי מהקריאה זה שהבעיה היא לא המיניות אלא שהוא בדכאון. ז"א מיניות קשורה ביצריות ובתחושת חיוניות שנראה שהוא לא 'מצויד' בהן כרגע. המין הוא סימפטום של בעייה עמוקה יותר. מה את חושבת?
בכל מקרה לשמחתכם את לא איבדת את התשוקה והחיוניות! אבל צריך גם אותו בתמונה
שוב מאחלת בהצלחה
והמון

[חדשה_באתר*]

אני חדשה כאן באתר וקראתי את מה שאתם כתבתם, זה מענין מאוד מאוד!, ורציתי להוסיף משהו מנקודת מבט של דתיה, אולי זה המעלה של המין בדת, (זה לא כמו שמתארים אותו חשוך ואפל וללא תשוקות, בכלל לא הוא מלא תשוקות ואהבות אבל זה לא קשור לכאן), אצלינו עושים סקס לפחות פעמים בשבוע גם (לפחות) וגם בהנקה כמובן שלא מיד אחרי הלידה כי במילא אסור אלא מחודש ואילך (תלוי מתי אפשר לטבול), ויש מושג של התחשבות ז"א שגם אם לאשה לא הכי הכי מתחשק היא עושה את זה בשביל בעלה! (בכל הענין של המין יש את המושג של מצילה מן החטא שחלילה לא יזדקק לאחרת...) וגם לי בתחילה לא הכי התחשק ואולי אפילו קצת כאב יותר מהרגיל(הוא מצידו כמובן מתחשב בי בכל האפשר ומפנק...) אבל ברגע שמתחילים אם עושים את זה טוב ואוהב זה מוסיף המון חשק, ולי היום כשאני מנקה בת שלשה חודשים ראשונה, והתחלנו את הסקס קצת יותר מחודש אחרי הלידה, אני מרגישה מגורה כל היום יותר מבזמן ההריון או הזוגיות הבודדת,
תחשובנה על זה שיש לכן בעל שעושה לכן טוב, וצריך גם לפרגן קצת בשבילו!
בהצלחה

[סיידר_חם*]

שלום
מקווה שבחרתי בדף המתאים ואם לא, תאמרו לי לאן להעביר

הסקס די נעלם מהתמונה של הזוגיות שלנו. ואנחנו רק שנתיים וחצי ביחד. צעירים ויפים. בלי ילדים.
הזוגיות עצמה? נפלאה מאוד, מלאת אהבה, צחוק, מדברים על הכל בכנות... בפתיחות. יש אמון מלא זה בזו.
מצד שני יש גם תסכולים ומשברים, כל מיני "בעיות כרוניות" שחוזרות על עצמן... כמו למשל הקושי שלי לשחרר ולתת לו את המרחב שלו, הזמן שלו לבד
הביקורתיות שלי... המפוזרות והשכחנות שלו. המצבי רוח והעצבנות שלי.


והסקס ? הייתה לפני כמה זמן (שנה בערך) תקופה מאוד מאוד ארוכה שהיו לי כל מיני בעיות נשיות בריאותיות, ולא היה סקס.
לא סקס מלא, אמיתי. זה היה איזה חודשיים-שלושה. בנוסף לזה הייתי מאוד מודאגת ומוטרדת וגם לא היה לי חשק בכלל.
(זה גם היה משהו הורמונלי, כי אני הפסקתי עם הגלולות). כן השתדלתי לענג אותו בדרכים אחרות.
היה לו לא קל אבל הוא הבין לגמרי. והבעיות הבריאותיות נפתרו, תודה לאל. אבל החשק נשאר מאוד נמוך...

ודווקא עכשיו כשיש יחסית שיפור, פתאום לו אין חשק. הוא מרגיש לא סקסי. מוזנח. טרוד בשגרת היומיום. אין לו כמעט זמן פנוי.
וגם תקופה של ירידה כללית בהרמוניה הזוגית.
ואני... מצד אחד רוצה, יש לי טיפה יותר חשק (גם, לא בשמיים...),
מצד שני פחות נמשכת אליו , מצד שלישי פחות חושקת, גם לא באחרים (אולי באחרים קצת יותר, בפנטזיות.. אבל לא ממש יותר)
ומצד רביעי - דואגת שזה יחמיר ויזיק לזוגיות שלנו עוד יותר. וזה גורם לי "בכח" לנסות לארגן סקס. ומצד אחד לכעוס כשזה לא יוצא,
ומצד שני - אדישות, כי לא עד כדי כך בא לי.

אני מרגישה שאני לא יודעת למצוא את הבעיה העמוקה שמתחת להכל.
וכבר נואשת ומתעצבנת עליו שאין לו חשק עד שלי יש (ואז מרגישה אשמה, כי בתקופה הארוכה ש"ייבשתי" אותו הוא היה נפלא...)
ואומרת "טוב, אז אין לי חשק עוד יותר בגלל שאתה לא רוצה".

והסקס עצמו, כשיש אותו, הוא... נחמד. כלומר. נחמד.
ותכלס, זה משהו שלא דיברתי איתו עליו, למרות הפתיחות. אף פעם לא אמרתי לו ישירות שאני לא 100 אחוז מרוצה מהסקס.
ואני גם נמשכת אליו פחות, מתחילה לראות יותר את הצדדים הפחות יפים שלו, פחות מושכים.

ומתגעגעת לתחושה של לשכב עם מישהו חדש, להתרגש מהמגע הלא מוכר והמסחרר. מה, לא יהיה לי את זה יותר???!!!
אני מוכנה להשלים עם זה.. כי הוא הגבר שאני הכי אוהבת, אהבת חיי. אני רוצה לבלות איתו את החיים! הוא מדהים.
אבל בקשר לסקס... זה מבאס אם זה מה שיהיה.... אני רוצה שהסקס ישתפר והזוגיות תשתפר. אני יודעת שזה הולך ביחד.
ואני קוראת על זוגות שהסקס השתפר עם הזמן... ושואבת תקווה.

דיברתי איתו על זה ואין לו כל כך מה להגיד חוץ מזה שבתקופה הנוכחית הוא לא מרגיש "סקסי".

בינתיים אני משתדלת להתלבש יותר יפה ולנסות להרגיש יותר סקסית בעצמי.
אני מרגישה שקצת איבדתי את זה, כי אני כבר לא פלרטטנית מאז שאנחנו ביחד ואולי אני מגזימה עם זה והפכתי לסבתא כזאת...?

סליחה שכתבתי הרבה ובכינוי זמני... הייתי חייבת לספר את זה למישהו ובאופן זה המקום המושלם, אפילו אם לא אקבל תשובה...

[שוות_נפש*]

אין צורך לבקש סליחה.. טוב עשית שכתבת..

ניראה שיש לכם קרקע מצויינת לחזור את הטוב בזוגיות שלכם.
ייתכן שכל אחד מכם בנפרד עובר תהליכים כאלה או אחרים.
זה בסדר. אין צורך להיבהל. תני לזמן זמן..

מאד מצא חן בעיני לקרוא שאת משתדלת להיראות יפה יותר. מצויין עבורך קודם כל ! בהצלחה

[סיידר_חם*]

תודה לך שוות נפש @}
זה מעודד מאוד מה שכתבת לי...
אולי באמת לשחרר ולתת לזה זמן, להשקיע בעצמי, לחזק את עצמי ולהנות מהחיים יותר בעצמי... ומשם יהיה יותר טוב.

[אישה_עם_מטאטא*]

אולי סדנת טנטרה לזוגות?

[מיה_גל*]

היי סיידר,
להשקיע בעצמי, לחזק את עצמי ולהנות מהחיים יותר בעצמי - זה תמיד רעיון מצויין.

מצד שני, לגבי ה{{}}תני לזה זמן אני לא ממש בטוחה.
מהנסיון שיש שלי בעבודה עם זוגות, לפעמים ה"לתת לזה זמן" יכול להגדיל את הפער עוד יותר.
יש משהו כואב, לא פתור, כדאי לפתור אותו באופן יזום ומכוון.

יש הרבה שיחות על הנושא בדף זוגיות ומיניות בראי הטנטרה כולל כל מיני טיפים להעלאת האנרגיה המינית של כל אחד בנפרד, ולהעלאת המתח המיני בין בני זוג.

אם יש נכונות של שניכם, אז סדנת טנטרה לזוגות היא באמת רעיון טוב, ישנו מגוון עצום של סדנאות כאלה, כל סדנה בעלת אופי מיוחד לה.
תוכלי לראות את המגוון פה

אחד הטריקים הנחמדים הוא לעשות סקס-דייט לעוד כמה ימים, ולקראת אותו הדייט להתחיל להעלות את האנרגיה המינית ע"י כל מיני דברים קטנים, כמו למשל לשלוח לו SMS עם איזו רמיזה קטנה-אך-עסיסית של כמה אירוטי יהיה הדייט, או על הלבנים הסקסיים שרכשת במיוחד לכבוד העניין, או על הנרות הריחניים, שמן העיסוי וכו'...
או לעבור לידו במקרה, ללטף לו את הטוסיק וללחוש לו באוזן משהו כמו "חכה, חכה, מה אני הולכת לעשות לך ביום רביעי בערב..." וכן הלאה, כיד הדמיון הטובה עלייך.
זה עושה פלאים, דוקא בגלל חוסר הספונטניות שבארוע.
(יש איזה קידוש של הסקס הספונטני, הגיע הזמן לנתץ את הפרה הקדושה הזאת, היא לא תמיד כל כך חיובית בחיי המין שלנו...)

אם הוא לא בעניין של סקס-דייט, את יכלה לקבוע אחד כזה בינך לבינך, בלי שהוא ידע, ולהתחיל לתכנן אותו, להעלות את רמת האנרגיה המינית שלך לקראת המפגש וגם את שלו, לאט-לאט, בלי שהוא ידע שיש תאריך. כשאת מתכווננת לשם והאנרגיה שלך מתחילה לעלות, את בהכרח מהדהדת את זה החוצה, אליו. היא ירגיש גם בלי להיות מודע לזה ויגיב בהתאם.
זוגות מהדהדים זה לזה את האנרגיות שלהם, בכלל, לא רק המיניות.

יש עוד כל מיני רעיונות, טקסים, שיחות וכו' שיש באמתחתי,
אשמח לחלוק איתך,
אל תתני למין ביניכם להרדם,
העירי ועוררי
כי מגיע לכם אושר
מיה

[בשמת_א*]

_מצד שני, לגבי התני לזה זמן אני לא ממש בטוחה.
מהנסיון שיש שלי בעבודה עם זוגות, לפעמים ה"לתת לזה זמן" יכול להגדיל את הפער עוד יותר.
יש משהו כואב, לא פתור, כדאי לפתור אותו באופן יזום ומכוון._
גם אני מסכימה לזה.

[סיידר_חם*]

תודה רבה על העצות! בשמת א , אני חושבת שסתם לשכוח מזה ולעזוב את זה לגמרי זה לא טוב, אבל כן לשחרר אולי. לפחות לשחרר את הלחץ מהנושא.

אישה עם מטאטא ו מיה גל, בקשר לסדנת טנטרה, אני בטוחה כמעט ב-100 אחוז שהוא לא ירצה, הוא לא אוהב סדנאות "רוחניות" או כל מה שנשמע קצת רוחני/באופני/מוזר.
מצד שני אני אקרא את הדף ואקרא בכלל על סדנאות טנטרה, כדי להבין אם לי זה מתאים
אם אני אציג לו את זה בצורה הנכונה אולי הוא יידלק... הוא כן מוכן ברצון לשתף איתי פעולה בדברים שחשובים לי, גם אם הוא לא מתחבר.

קראתי בערך את כל הדפים באתר על סקס וחוסר חשק, כולל מין אחרי לידה וכאלה... אבל את הדף על טנטרה עדיין לא אז אני אעשה את זה.

בקשר לסקס דייט, אז האיש שלי ממש מקדש את הספונטניות... הוא מאוד לחוץ "לא להיות כמו זקן" בהרבה מישורים.
סתם לדוגמא, אמרתי לו שהייתי רוצה לנסות קשירות ושראיתי אזיקים נחמדים.
והוא אמר שכל החנויות סקס האלו והאביזרים "הם לזקנים שנשואים 30 שנה וכבר לא נהנים מהסקס הרגיל"
יש לו די פוביה מזיקנה... אבל זה לא קשור כרגע. הוא מאוד מפחד שנהיה משעממים ולא ספונטנים (רק שאנחנו כבר משעממים... ומשועממים)

אגב יום אחרי שכתבתי פה דווקא הייתה לנו איזו "פעילות" ספונטנית וכייפית

אני באמת אנסה לקבוע עם עצמי "סקס דייט" ולהגיע אליו מוכנה ומזמינה. אני אכן מאמינה שאם אני אעשה שינוי זה ישפיע גם עליו.

וגם.. אני מפלרטטת איתו המון. הודעות "זימה" וליטופים וחשיפות של ציץ בכל מיני הזדמנויות...
אבל בתקופה האחרונה זה לא השפיע... הרגשתי קצת פאתטית.

החשש שלי שיש המון דברים עמוקים של הזוגיות מתחת לבעיית חוסר חשק הזו.

ואני אשמח לעוד עצות...! בעיקר איך להגביר את החשק

אגב, משהו שטיפה מפריע לי זה שהוא לא ממש מצליח לגרום לי להגיע לאורגזמה ביד/בלשון. (ואני לא גומרת מחדירה)
הוא כאילו לא לגמרי מדוייק ואני יכולה לעשות את זה כל כך הרבה יותר טוב
אז לפעמים אני "מתייאשת" ומסיימת בעצמי (ביחד עם האצבע שלו, לא נעים לי לפרט... אתן יודעות)
ובהרבה מקרים אני כן גומרת, אבל אחרי הרבה זמן. ואני נהנית מהתהליך (אלא אם כן האורגזמה כל הזמן בורחת) אבל תמיד יש לי את הקול המעצבן הזה
"אוף בטח נמאס לו כבר, זה לוקח כל כך הרבה זמן, בטח נתפסה לו הלסת/האצבע".
לא הכי מפריע לי שאני לא גומרת "ממנו" אלא יותר שכאילו נוצר רושם (לי או לו) שזה "לא סקס אמיתי" אלא משהו "פגום" כזה. אני יודעת שזה לא באמת פגום...
ואולי אני צריכה לעבוד על הנחות היסוד שלי, שאורגזמה בסקס חייבת להגיע מפעילות של הגבר (לא זוכרת שהיה לי בנזוג שזה היה איתו ככה, אבל זה האידיאל, כנראה)

[עצות*]

בקשר ליכולת שלו לגרום לך לגמור:
האם ניסיתם מגוון תנוחות (למשל להרים את האגן ממש בעזרת שתיים- שלוש כריות, או תנוחת מספריים- אם תרצי אפרט)?
או מגוון "מקצבים"?
האם ניסיתם גירוי בו זמנית של הפטמות (כשהוא בפנים)? (אצלי כמעט בלתי אפשרי לגמור בלי...)
האם ניסיתם צעצועי מין? (יש כזו חתיכת סיליקון שמולבשת על הפין ובתוכה עצם רוטט. אפשר גם להוציא את הרוטט ולשחק איתו בדגדגן (כמו רוקט פוקט), או להכניס אותו פנימה לפני החדירה, ואז החדירה הרבה יותר מהנה)

לגבי לעורר אותו:
היה כאן דף עם קישור לאתר על איך לענג גבר. (נראה לי ההוא על מין אוראלי)
אנחנו לקחנו משם כמה טיפים, וזה בהחלט העלה את רמת החשק אצלו.

נסו ותהנו!

[פלונית_לעכשיו*]

_ובהרבה מקרים אני כן גומרת, אבל אחרי הרבה זמן. ואני נהנית מהתהליך (אלא אם כן האורגזמה כל הזמן בורחת) אבל תמיד יש לי את הקול המעצבן הזה
"אוף בטח נמאס לו כבר, זה לוקח כל כך הרבה זמן, בטח נתפסה לו הלסת/האצבע"._
יואווווו, אני כל כך מזדהה עם זה! אני משתדלת לגרש את המחשבות האלה כי זה פשוט הורס. כל פעם שמחשבה כזו חולפת לי בראש תוך כדי אני פשוט במודע מעיפה אותה עם מחשבה אחרת וקצת יותר חיובית (לדוגמא, שהוא בעצמו הרי נהנה מזה, שהרבה זמן זה בכלל כיף ולמה כל הזמן לחשוב על הצד השלילי.. ) גם אפשר לעזור לו ולכוון אותו קצת, אבל בשביל זה צריך לעבור לשלב של יותר פתיחות ובטחון איתו.
בכלל, אני מזדהה עם הבעיה שהעלית, אנחנו ארבע שנים יחד ובשנה האחרונה, הענינים באמת הרבה יותר איטיים ומקרטעים, בינתיים יש לנו גם בעיות אחרות כך שאני פחות מתעסקת עם לפתור את עניני הסקס מתוך אמונה שכשנפתור את יתר הענינים גם הסקס יחזור להיות סבבה.
בגדול אני מאמינה שהסקס הוא השתקפות של היחסים הזוגיים בכלל, כך שאולי שווה לך לבדוק האם היו עוד כל מיני דברים שהשתנו ביחסים ביניכם בזמן האחרון...

בהצלחה!@}
(נושא חשוב, תודה שהעלית אותו)

[סיידר_חם*]

עצות , האמת שאת זה עם הכרית לא ניסינו משום מה (דווקא שמעתי על זה.ננסה!) מקצבים ותנוחות - גם מחליפים ומגוונים, יחסית. אני ממילא לא גומרת בחדירה בשום תנוחה, אבל זה כיף.

מה זה תנוחת המספריים ? (סקרנית ומנסה לדמיין)

כן גירוי של הפטמות זה חובה : )
וצעצועי מין - יש לנו ויברטור פשוט, ואנחנו משתמשים בו, אבל לא במהלך הסקס אלא לפעמים כשבא לי ואני מתחילה לשחק ואז האיש שלי מצטרף.
הוא לא מרגיש מאויים מהויברטור, לא בטוחה שהוא יאהב צעצועים שמתלבשים על הפין וממש "מתערבים" בסקס.

פלונית לעכשיו , גם אני מעיפה את המחשבות האלו אבל הן כל כך טורדניות!
וכמו שאמרתי אני בטוחה שהבעיות של הסקס קשורות לבעיות של הזוגיות.. ויש כאלו...
אבל לדעתי ההשפעה בין הזוגיות לסקס היא השפעה דו-כיוונית, כלומר אפשר אולי לשפר את הזוגיות דרך השיפור של הסקס
כי אם הסקס יהיה יותר טוב שנינו נהיה יותר מרוצים וכו' וכו'.
אבל יש על מה לעבוד בזוגיות... וגם, אולי זה באמת תהליכים של האיש שלי עם עצמו, שהוא מרגיש לא מושך ולא סקסי. זה כבר משהו שאני לא יכולה לעשות איתו הרבה...
אני אחפש את הדף על איך לענג גבר

[עצות*]

תנוחת המספריים:
הגבר שוכב על הצד, האשה על הגב. האישה בין הרגליים של הגבר (האגן על הרגל התחתונה שלו), רגל אחת מאחורי הגב שלו, ורגל שניה מעליו.
מה שיוצא, זה שהאיבר בפנים, והרגל השניה של הגבר מונחת על האשה, כך שהאישה יכולה לתפוס אותה. (האשה והגבר מאונכים זה לזה)
הקטע הוא שהגבר לא כל כך יכול לזוז ככה, האשה צריכה להניע את האגן, בסיבובים או בתנועות הרגילות.
היתרונות:

• האשה יכולה לשלוט בעומק ובזוית החדירה (ובקצב, ובהכל בעצם...)
• האגן מורם (כמו בעצה של הכרית)- מבליט את נקודת הג'י
• השוס: הדגדגן מתחכך ברגל של הגבר, ועם סיכוך מתאים (אנחנו משתמשים בג'ל של דורקס שגם מחמם)- זה כמו אוננות, בנוסף לחדירה. אם זה מתאפשר פיזית (אצלנו מתאפשר), אם ממש מתקרבים אז גם האיבר עמוק בפנים, וגם מגיעים לנקודה חמימה בשקע שבן הרגל לגוף, שכיף להתחכך בה...

[עצות*]

<אני לא בתחום, סתם חרמנית D-:>

[סיידר_חם*]

עצות, התיאור שלך ממש עושה חשק לנסות כבר הערב תודה!
אני מקווה שלא נסתבך

מיה גל , קראתי עכשיו חצי מהדף טנטרה וזה נשמע מדהים. ממש לא מה שחשבתי על טנטרה... אני צריכה לתת לזה להתיישב קצת בראש ואז אני אמשיך לקרוא.
נורא קשה לי לדמיין את אישי משתף פעולה. אני חוששת שהוא יהיה נורא מובך וירגיש שזה ממש שטויות...
ולא נראה לי שהוא יהיה מוכן לעשות את זה מול מדריכים, בתוך הבית עוד איכשהו כן.
אולי אני אנסה לעשות סקס סתם בשביל להנות, לא בשביל האורגזמה... אחרי שקראתי את הדף הבנתי שאני באמת מאוד מקובעת על המטרה
ואני מאוכזבת אם לא גמרתי וכאילו מבטלת את הכיף שהיה...

[מיה_גל*]

היי סיידר,
שמחה שהטנטרה מדברת אלייך, היא באמת מדהימה...
יש הרבה זוגות שמגיעים אלינו כשאחד מהשניים מרגיש שזה ממש שטויות אבל אחרי שחווים, שממש מרגישים את האפקט של תירגול הטנטרה בגוף ובנשמה, כבר בכלל לא חושבים ככה.
אבל איש-איש והקצב שלו וגם צעד אחד קטנטן יכול להיות מאד משמעותי.

הרעיון שלך של לוותר על המטרות שלך כשאת נכנסת עם בן-זוגך למיטה, הוא רעיון מבורך.
להנות ממה שיש, ממעשה האהבה עצמו, בלי לחכות לאיזה גראנד-פינאלה כזה או אחר. פשוט להיות.
לא תאמיני כמה הרבה מתח ההחלטה הזו תוריד ממך (וסביר להניח, אם כי לא בטוח, שכשהמתח ירד יהיה לך הרבה יותר קל להגיע לאורגזמה...).
בהצלחה!

כשתסיימי לקרוא את הדף ההוא, אשמח להמשיך את הדיון ואולי גם להפנות אותך למאמרים שונים בנושא הזוגיות הטנטרית.
בינתיים - אל תשכחי להנות מהדרך וללבות את התשוקה של עצמך,

[סיידר_חם*]

תודה! אני חושבת שכבר נוצר לי קצת שינוי מחשבתי ואני בכיוון נכון ורגוע יותר...

אני מעריכה מאוד מאוד את כל העצות שנתתן לי... @}

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לצערי זה כנראה משהו הרבה יותר חומרי: האשה כבר קיבלה את שלה (ילד) וכעת לא צריך יותר להתעסק עם העניין המעצבן הזה של סקס. קל ופשוט.

[מייקל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אצלי היה מצב דומה תקשורת גבוהה,חשק הולך ודועך, נסיונות כושלים,וכו וכו ו...
א. על אף שבתחילה זה לא היה נראה, הבנו שיש לה בעיה עם עצם המניות, היא הלכה לפסיכולוגית/יועצת זוגית טובה
שהצליחה להוציא ממנה ולהעלות חוויות פוגעניות קלות מאוד מהעבר שכנראה פגעו בהסתכלות שלה על מין גברים וכו
וממילא גם בחשק לא חייב להיות שהיא יחסה לזה משמעות ולכן זה לא תמיד נמצא במודע אבל "צובע" את התמונה
ומשנה הרבה היום היא בתהליך ובמגמת שיפור רצינית זה לא קל ודורש סבלנות רבה ושיתוף פעולה ההשקעה הכספית
לא קטנה אך ברור שהיא הכרחית
ב.אני לא מחנך דגול אך גם לטובת הילדה שיהיו גבולות כמה ומתי הן בהנקה והן בשאר ההשקעות. וגם אם זה רק בשבילכם
זה חשוב לילדה לא פחות , שיהיה לה הורים רגועים ובקשר בריא אם בכלל
בהצלחה לך ולי ולכל הגברים.

[אריק*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא יכול שלא לחשוב שיש כאן הפרת חוזה בוטה ומזלזת . אין חשק לאורך זמן? דברי הציפי פני לטיפול. בקשי עזרה . אף אחד גם הן הזוג התומך בעולם לא מובן מאליו ולא רוצה ךהיות פרייאר. לתמוך? להבין? לתקשר? ברור ברור ברור. ךהיבלע ולהיעלם ? לא לא לא!