שוות נפש

[שוות_נפש*]

כשאת לא יכולה יותר-אל תכילי

[שוות_נפש*]

אולי לא כל כך שוות נפש, אלא בדיוק ההיפך. חלק מאימון שיכלי. אם אקרא לעצמי בשם הזה אולי הפועל של השם יפעל עלי..
כי אני ממש ממש לא שוות נפש באשר לכלום. כל דבר מהדהד, מרעיד ופוגם בשיוון נפש פוטנציאלי.
אספר למה הכוונה בהמשך..

[שוות_נפש*]

מתחיל שבוע חדש,כבר 11 דקות בתוכו.. שינצור בחובו רק טוב עבור כולם

[שוות_נפש*]

בדרך חזרה מהעבודה החניתי את האוטו ליד הסופר לקנות כמה דברים , ברוורס שעשיתי נכנסתי באוטו לידי..לא רציני שריטה בפנס..חזרתי על הרוורס שוב וחניתי ליד האוטו . הוצאתי פתק ועט כדי לכתוב את הפרטים ולשים על הווישר.. תוך כדי שאני רושמת את הטלפון יצאה בעלת הרכב,אמרתי לה מה שקרה החלפנו פרטים ושלום על ישראל..ואז נכנסתי לסופר והגעתי למקרר הביצים פתחתי לראות שכולן שלמות (ביד אחת כאשר היד השניה מחזיקה את הסלסילה) והופ התהפכה התבנית ושתי ביצים נשברו על הריצפה והשפריצו לי חלמון צהוב על המכנסיים החומות..
כבר הייתי במצב רוח לא נעים , אז אמרתי לעצמי אם כבר עצבים אז כדאי לשלם כמה חשבונות שיושבים בתיק כבר הרבה זמן.. אז שילמתי קנס 250 ש"ח , עוד קנס חניה 100 ש"ח , אגרת טלוויז ה 376 ש"ח ורישיון לכלב 45 ש"ח...
עצתי לכם, שלמו חשבונות כאשר המצב רוח ממילא לא משהו..ככה לא מבזבזים הרגשה טובה שתהפוך לרעה בגלל תשלום חשבונות - אלא משתמשמים במצב רוח רע וממשיכים משם אותו דבר..

[כרמי_ה*]

יפה לך!
קוראת

[שוות_נפש*]

אם יש משהו שאני מאד נהנית ממנו זה לסיים את כל המטלות שבעצם אף פעם לא באמת מסתיימות , אבל נניח לזה לרגע, אני נכנסת למיטה כמו עכשו עם בקבוק מים (בקבוק גומי) מניחה את כפות הרגליים שלי עליו נשענת על כמה כרים...רגע החלק הטוב טרם הגיע.. ו אז אני נותת לגימה בעיניים עצומות מכוס התה שהכנתי. עכשו תגידו מה זה תה אפשר לחשוב ... אז כן, אפשר לחשוב . תה אמיתי שעשוי מעלי תה משובחים כשהוא חם וחזק ומתוק הוא למעשה ריפוי, ריפוי של כל מזורי הנפש..אז רציתי שתדעו ותתוודעו אם עדיין אינכם בעניין. אם אין עלי תה אז תה בשקית אבל מאיכות טובה לא פושטי ישן ועבש..

[שוות_נפש*]

איך הן עושות את זה

[שוות_נפש*]

אתמול כשכתבתי "איך הן עושות את זה", התכוונתי למוכרות בקניונים ההומים באדם.. איך הן נכנסות כל יום לבניין סגור, ואז לחנות עוד יותר סגורה ,שאף פעם אין בה חלון..
והמוסיקה , בדרך כלל טארנס ,טכנו, מחריש אוזניים, ואוויר מזגנים שבדרך כלל קר מידי.. אז איך הן עושות את זה?
אז כן, אני יודעת, תגידו לי, מה לעשות, צריך להתפרנס וכוליי, ועל זה אין ויכוח. אז אני אחדד את השאלה, איך הן חיות עם זה?
אני תוהה על זה כי אילו אני הייתי בסביבה כזאת יותר מיום אחד, הייתי מאבדת שפיות, מאבדת אנרגיה, מתפזרת בחלל...
יש שם גם אווירה של טמטום.. סליחה לא רוצה לפגוע באף עובד/ת פוטנצאלי שעלולים להיות בין הקוראים... אבל הסביבה היא כל כך רדודה של אנשים שמחפשים שם את הפיצוי על ריקנות פנימית, אבל הם מעמיקים אותה.. הם מחפשים את הנוצץ.. את ה"מושך", את הריחות של הבשמים שאם יתבשמו בהם אולי יהפכו ליפים יותר, מושכים יותר.. חלומות באספמיה..

[אהבת_עולם*]

נהנית לקרוא אותך.
וגם מזדהה.

[חמו_מה*]

נורא יפה....
תמשיכי.

[שוות_נפש*]

הערב שוטטתי בדפים כאן, זמן מצויין מוצאי שבת. אין עייפות כי נחתי כל השבת. אצלי השבת היא מ נ ו ח ה נטו. אף אחד לא יכול לפתות אותי בשום פיקניק ובשום אירוח פה וצהריים שם.
אני נחה עד "שיעמום"... אפילו לקרוא אני קוראת במשורה, לא להתעייף מידי חלילה....
האמת היא שאין לי כבר ילדים קטנים שאני צריכה לבדר ולשמור על עניין בשבילם.בתי הטינייג'רית מסתדרת בלי טיולי יום שבת כבר הרבה שנים...והאיש שלי כמוני ממש, כמה שפחות לעשות בשבת מבחינתו זה סבבה.. אז במוצאי שבת אין את הדהרה הזאת בראש שיש בסוף כל יום.. ויש שקט (יחסי. שקט אמיתי יש כנראה רק לא בחיים האלה) ואפשר להינות מהכתוב..
הגעתי למסקנה (נכונה או לא אינני יודעת) שרוב הכותבות הן נשים בשנות העשרים שלושים + בדרך כלל עם ילדים קטנים. מצויין, יש כאן כר תמיכה גדול של אחת בשנייה, מספיק מעצם השיתוף וה ה ב נ ה שנשים הן נשים הן נשים, ולכולן בשלב הזה של החיים יש אותן בעיות..
הייתי שמחה אילו היה אפשר לראות את התמיכה הזאת נוכחת יותר במציאות הפיזית ולא רק הווירטואלית.. אמן! שבוע טוב

[מאמינה_בשפע*]

קוראת , מעורר סקרנות , @} [y]

[משה_אלבאום*]

נהנה לקרא.
נראה שמה שכתבת על המוכרות בקניונים, זה בדיוק נושא ההתניות מהכתבה של המילים מילים... (לא ביקורת אלה התבוננות).

[שוות_נפש*]

היום כל כך יפה היום , יצאתי מוקדם מהמשרד ונסענו לכיוון ההרים .. איזה אוויר , איזה צבעים השמים בתכלת עם ענני נוצה דקים כמו מצויירים, העצים בכל הגוונים של צהוב וירוק, ורקפות קטנטנות בין הסלעים. לא התפתחו לגודל הרגיל בגלל מיעוט הגשמים.. כל כך עדינות וורודות, יפיפיות. דרכתי על אחת בטעות, התכופפתי לראות מה מצבה והיא כמו חייכה אלי עם ראש מוטה הצידה אומרת אני אהיה בסדר אל תדאגי..
יש רגעים שאת מרגישה את הנשמה בתוך כל אחד, בתוך כל דבר. אלה ימים ברוכים. יוצאי דופן. שהעולם מדבר אליך ואת באמת מקשיבה.

[אחת*]

[הגבירה_בחום*]

הו... גיליתי את הדף שלך פתאום.

איך הן עושות את זה
לגמרי! גם אני תמיד תוהה, איך אפשר לבלות במקום הזה. אני מקבלת קדחת קניון אחרי שעה.
יש שם גם אווירה של טמטום.. סליחה לא רוצה לפגוע באף עובד/ת פוטנצאלי שעלולים להיות בין הקוראים... אבל הסביבה היא כל כך רדודה של אנשים שמחפשים שם את הפיצוי על ריקנות פנימית, אבל הם מעמיקים אותה
ושוב, לגמרי! על כולם שורה מן אווירת שיעטום (שיעמום + טמטום) שכזאת.
יש רגעים שאת מרגישה את הנשמה בתוך כל אחד, בתוך כל דבר. אלה ימים ברוכים. יוצאי דופן. שהעולם מדבר אליך ואת באמת מקשיבה.
זה יהיה מוגזם לומר "לגמרי" בפעם השלישית? יהיה מוגזם לגמרי (-:
מנסה על בסיס יומיומי להרגיש את מה שכתבת כאן למעלה.

שבת משובחת @}

[שוות_נפש*]

שבוע טוב, רוצה לשתף אתכן/ם שלא התכוונתי לפתוח מעין דף כזה,זה קרה במקרה אחרי שהגבתי את משה..היה סימן שאלה לשם שלי ואז רציתי לבטלו וככה זה התגלגל.. אספר לכן גם שזה לא בטבע שלי לשתף בדרך כלל.. חסומה שם.. לא יוצא..
אבל זה כנראה השיעור שלי ואני רוצה להתחיל להתמודד עם החשיפה, היחסית כמובן

[שוות_נפש*]

שבת בבוקר,טלפון..מוקדם. סימן שזה דחוף. אחי הגדול. הוא צריך אותי כדי לבצע משימה שהוא מרגיש דחיפות לבצע. אז הוא יודע שאני ישנה,אבל הוא מתקשר כי הוא צריך אותי.
מסכן . היה אצל אמא שלנו, והמסכנות שלה הכניסה אות לצורך בפעולה דחופה, בדיוק כשם שמהסכנות שלה עובדת עלי, מהר מהר לפעול כדי לעזור.איזה מעגל שדים, מעגל אכזרי שאף אחד לא יוצא נשכר. יש לנו (לאחי הגדול ולי) אמא ואח צעיר ששניהם טעוני טיפול, גרים ביחד. האח הצעיר שאקרא לו יהודה כאן הוא סכיזופרן,זה נקרא סכיזופרניה פארנואידית. סיפור לא פשוט. אמא שתהיה בריאה אשה שהיתה כמו הילדה של אבא שלי,בעלה. ואז הוא נפטר באופן פתאומי ומאז היא הילדה שלי.
אני תומכת בה כלכלית וריגשית .
החיים שלה עם אחי החולה הם אותו מעגל שדים שהזכרתי למעלה.. היא תלותית בו ,הוא תלותי בה. הוא נותן לה טוב והרבה רע עם זה. והיא לא יכולה איתו ולא בלעדיו. היא בוכה אצלנו, אצלי יותר נכון, לא אצל אחי הגדול, כי היא חוששת להכעיס אותו מידי שמא יוציא את זה על יהודה.. היחסים בין האחים קשים מאד..
כמו שאמרתי היא בוכה,היא על סף התמוטטות. מפחדת שלא תחזיק מעמד. רוצה עזרה.. בציפורניים. הכל כשר בכדי לקבל עזרה. העזרה היא כסף כמובן. כי פה הבעיה.
יהודה הוא הבזבזן הכי גדול שאפשר בכלל לתאר. בגלל המחלה. הוא לא יכול לראות כסף. אם יראה חמישים שקלים במגירה, (דבר שלא יכול לקרות), הוא מיד יקנה,ספר,פיצה,ייתן תרומה לקבצן ברחוב..
ואז תוך יומיים הכסף שקיבלו נגמר.... אז הוא נח.. עד שמתעורר הצורך הבא שלו כעבור יום או שעתיים.. ואז הוא מסתובב בסלון כמו אריה בסוגר...

[שוות_נפש*]

הכנסתי יותר מידי פרטים, לא בטוחה כמה צריך אותם.. אני לא בטוחה כמה מכם נמצאים במצב שצריך לתמוך בהורים, אני לא מאחלת לאף אחד. לראות את אמא שלי זקוקה כל כך וחסרת כל ,זה דבר מאד מפחיד/מעליב ועצוב אין קץ. אילו היו לי אמצעים לא הייתי בכלל בקושי הזה כי אז הייתי מזרימה כמו שאומרים ואז הכל היה פחות או יותר נסבל. אבל אין לי ומהאין הזה בה הפחד.. אז מה יהיה? מה יהיה אם לא אעזור...

[שוות_נפש*]

הלו כולם... היתה לי הרגשה של שלמות כזאת היום. זה כנראה בגלל ששיתפתי אתמול כאן באתר אתכם.. זה לא בא לי בטבעיות בכלל. לא יודעת אם סיפרתי או לא... אבל כשזה נוגע באחרים אין לי בעיה לפתוח ולתת עצות.. כשזה מגיע אלי אני ,אז אני משתבללת..

[שוות_נפש*]

בכלל, נמאס כבר עם ההכל בסדר אצלי כל הזמן שאני משדרת.. אין לי כח לזה.. רוצה שיקבלו אותי עם הנאחחחססס גם... כי יש ,יש..

[שוות_נפש*]

ירח מלא הערב,..נשגב.
מעניין אם גם הגברים מושפעים ממחזוריות הירח כמונו? אני מניחה שגם עליהם הוא משפיע איך שהוא...לא רואים סימנים ניכרים כמו אצלנו

[אני*]

וואו.
מכירה משפחה עם בעיה דומה. זה כל כך קשה. איזה עול בשבילך.
בינתיים חיבוק ואם אחשוב על עוד משהו אכתוב.

[שוות_נפש*]

תודה אני, לא התכוונתי להעמיד מישהו במצב של תענה לשאלתי...

[אני*]

בכלל לא ראיתי שאלה. סתם רציתי לתת חיבוק

[אהבת_עולם*]

גם אני רוצה לתת חיבוק.

מעריכה את זה שאת מעזה לפתוח ולכתוב.

[הגבירה_בחום*]

מכירה את תחושת המועקה כשאת נהיית פתאום ההורה של ההורים שלך....(הגם שזוכה לאהבה ולתמיכה ללא קץ)
אצלי זה מעורר בעיקר עצב, עצב על חילופי התפקידים בעולם הזה, למרות שזו דרכו הגאונית של העולם.

[שוות_נפש*]

תודה מחבקות. אתן מלאכיות.
זה כל כך מעניין, דרכו של עולם, אני שהייתי הכי פחות נקרא לזה עם פוטנציאל לאיזה גאוות הורים ,כילדה הייתי ביישנית מאד, סגורה, לא לומדת, כנערה מתמרדת, לא לומדת.. היום אני זו שמחזיקה ומשליטה איזה שהיא שפיות. היום אני בבת עינה של אימי.. היא אומרת לי יש לי רק את אלוהים ואותך.. מפחיד המקום הזה. אבל החיים מלמדים אותי י לא להתרגש יותר מידי מהתפקיד התובעני הזה..

[שוות_נפש*]

כשהוא בסדר, אחי הצעיר יהודה, הוא האדם שאני הכי מרגישה קרובה אליו, גם הוא קשור אלי. . יש כזאת הבנה ביננו, תמיד היתה.על הכל מדברים. הוא יודע הרבה. קורא ספרות כבדה, טולסטוי ,גיתה ופילוסופים שלי קשה בכלל להבין מה הם בעצם אומרים. מוסיקה קלאסית וספרים... זה העולם שלו. וכשהוא בימים טובים זאת חגיגה בשבילי.. ובשביל אמא שלי. ואז כשיש ימים קשים, הוא הופך לאיש אחר לגמרי. אני חשודה בעיניו אז, והוא מסתכל בי בבוז כזה.. בימים כאלה כשאני באה לבקר אני חייבת לברוח אחרי כמה דקות, האנרגיה קשה. לאמא שלי הלב נחמץ ברגעים כאלה. לחיות עם סכיזופרן זה לא לדעת איך יתחיל היום ואיך יסתיים.

[אני*]

שיט. איזה קשה.
אין טיפול תרופתי שמייצב לאורך זמן?
ממש נחמץ הלב. זה נשמע כל כך מתעתע

[שוות_נפש*]

מתעתע, בול. זאת המילה. ואז את מתחילה לבדוק את עצמך, מה עשיתי לא בסדר? את נעה בין צללים כאלה של אהובה ביום אחד, ודחוייה ולא בסדר למחרתו. התחושה קשה והתיסכול גדול, כי את יודעת שלא משנה מה תעשי את לא יכולה לשנות ,לרפא.
הטיפול התרופתי למעשה מונע מצב פסיכוטי, אבל לא יכול לעזור בבסיס הבעיה. סכיזופרן הוא אדם כמעט הכי מיסכן שיכול להיות כי זה משתלט עליו מבלי יכולת התגוננות.
את זה קשה לסביבה להפנים, אני מתכוונת למשפחה הקרובה. הם תמיד כועסים ומלינים על מזלם הרע שיש להם כזה קרוב משפחה אנוכי והפכפך. קשה להם לתפוס את המחלה. כי זה מתעתע.. כשהוא בסדר אז הוא איש לחלוטין מקסים ולא פשוט לזהות את החולי.

[שוות_נפש*]

איזה רוח בחוץ. מזג אוויר משונה, כנראה קשור לליקוי ירח שהיה אתמול בלילה. הרוח חזקה מאד. כמו אומרת. היום אני שולטת. הופכת, מגלגלת מרעישה.. היות זה תורה לעשות סדר כראות עיניה

[שוות_נפש*]

אלוהים אדירים כבר רבע אחרי חצות. אני HOOKED. זנחתי באמצע את הספר שאני קוראת (אדונית התבלינים) .. שלי זה יקרה? ספרים ואני ? אני וספרים?
טוב אני חדשה כאן ואני משוטטת באתר ונכנסת לדפים ו"שומעת" סיפורים. עולם ומלואו יש כאן.
כבר התחלתי לזהות מגמות אפילו.. כותבים מתוך בהילות מסויימת ואז נסוגים קצת נבהלים.. רואים את זה דרך פרקי הזמן...
הבוקר שיצאתי עם הכלבה ראיתי נשים מנשים שונות ואמרתי לעצמי מעניין אם הן מכירות את "באופן", מעניין אם הן כותבות שם?
טוב נו, סליחה על ההתלהבות, אני מה שנקרא "פעורה", ככה בני נוער קוראים לאנשים חדשים ומתלהבים בסביבה חדשה להם.. לילה טוב

[אני*]

מכירה את ההרגשה

[אמא_ללי*]

הכתיבה שלך מאד מרגשת

[שוות_נפש*]

תודה אמא ללי, המחמאה שלך גם

[שוות_נפש*]

למוצאי שבת יש טעם מוזר בפה , לא בטוחה שיכולה לתאר אותו, הוא טעם אחר..טעם שדרוש לו טעם אחר שיעביר אותו. וזה לא בגלל שהשבת לא נחמדה. היא בסדר גמור.

[אהבת_עולם*]

אומרים שבשבת נכנסת בנו נשמה יתרה. ובמוצאי שבת היא עוזבת.
יכול להיות בגלל זה?

[שוות_נפש*]

אהבת עולם אהבתי את זה.. יכול להיות... יש איזה חלל שם.. כדי לבחון את זה צריך לשאול איך מרגישים לא יהודים בחוץ לארץ כשנגמר להם הסוף שבוע?

[הגבירה_בחום*]

יש איזה חלל שם.. כדי לבחון את זה צריך לשאול איך מרגישים לא יהודים בחוץ לארץ כשנגמר להם הסוף שבוע?
מאוד מזדהה עם תחושת החלל הזו.
ולגבי הלא יהודים, נראה לי שמספיק לחיות תקופה בחו"ל כדי לענות על השאלה. כשחייתי בחו"ל, הסופ"ש פשוט נגמר במוצאי יום א'. והחלל.... הוא אותו חלל.
כמאמר השיר הזה שמבוסס על סיפור אמיתי שהרעיש בזמנו את כל אנגליה....
למוצאי שבת יש טעם מוזר בפה , לא בטוחה שיכולה לתאר אותו, הוא טעם אחר..טעם שדרוש לו טעם אחר שיעביר אותו. וזה לא בגלל שהשבת לא נחמדה. היא בסדר גמור.
והמשפט הזה - מאוד מדוייק.

[שוות_נפש*]

היי גבירה בחום , כן. ימי שני ידועים לשימצה במעשים שנגרמים בגלל דיכאון.. אבל זה באסה כי אז ההשערה שהעלתה אהבת עולם שמאד בא לי לקבל אותה ועכשו קצת יותר קשה ..

[הדס*]

הכתיבה שלך מאד מרגשת

תודה על כל מילה
מזדהה עם הרבה דברים שכתבת
לילטוב

[שוות_נפש*]

היום היתה לי שיחה עם אחי הצעיר ,יהודה. הוא חמוד עכשו. הוא ניסה להסביר לי שנמאס לו כבר לחיות בחסך.. ואז הוא הסביר שכשהוא מקבל את הכסף אז הוא רוצה בבת אחת לבזבז אותו בכדי לפצות על החוסר שהיה לו בכל החודש. הוא מעדיף להנות במשך כמה שעות לקנות ספרים ואוכל שהוא אוהב ולקנות לאמא שלי קרם פנים יקר או משהו שהיא בכלל לא רוצה כרגע ,ז"א להתחרע לגמרי ולהנות מאשר לחשב פרוטה לפרוטה שאולי תספיק חודש שלם..זה מבחינתו לא שווה
זה שלא יהיה אחר כך לא ממש מציק לו באותו רגע.
עכשו כשאני אומרת וקוראת את הדברים אני רואה איזה הבדל של שמיים וארץ בין השקפתו לבין תורת או אווירת האתר הזה

[שוות_נפש*]

בנות צעירות , ממש צעירות, כאלה עם חבר ראשון שלהן כבר כל כך טורחות סביבם. איזה יאוש , תמיד היינו כאלה? תמיד נהיה כאלה? כבר בגיל כל כך צעיר. זה כנראה מושרש מקדמת דנן. אין הרבה מה לעשות.

[אהבת_עולם*]

יש משהו מרגש בגישה של אחיך. (בלי להיכנס לעניינים פרקטיים...)

[שוות_נפש*]

אני מסכימה איתך אהבה. להנות מהדבר האמיתי במקום מפירורים , זה בסגנון הכל או לא כלום

[שוות_נפש*]

זה כיף לצאת בבוקר מהבית ליום חדש ... וזה עוד יותר כיף לחזור הביתה מאותו יום חדש שכבר נהיה ישן ומעייף...
אני באופן אישי מספיקות לי השעות עד הצהריים להיות בחוץ... אחרי זה זה כבר טו מאצ'.. יותר מידי אנשים,יותר מידי דיבורים ,רעש, ריחות..אהה..
ואז להגיע הביתה ויש עוד עיניינים כן, כבר עצרתי בסופר ,השלמתי קניות... הכנתי צהריים, נתתי תשומת לב לילדים , הם לא קטנים אז הם רק צריכים ורוצים לדעת שאני שם גם אם זה בחדר הסמוך..וזה מספיק להם.. הם לא בקטע של לרצות להיות איתי כל הזמן.. כן, ופינקתי את הכלבה הקשישה והאהובה שלי..
ועכשו.... נחשו מה? כוס תה חזק כמו זה שהזכרתי למעלה שאצלי הוא מסדר את הראש כמו שרק הדבר האמיתי יכול לעשות... ולהישען אחורה קצת.. להיכנס לאתר הזה שהפך מעין אהה איך לומר מקום של בילוי? למידה,השראה.. הזדהות... כן.

[אני*]

את חמודה, את
ובאמת נראה שיש לך נפש שווה D-:

[שוות_נפש*]

קטעים תודה אבל... לא אין לי שלוות נפש... הלוואי והיה לי..
לפעמים אם יש ימים שהם לא טובים, אין מה לעשות, זה הכוכבים ,זה המחזור .. לא משנה למה.. ואז את אומרת טוב ניכנס למיטה ונתחבא.. הכי טוב... אבל מה.. וזה מה שרציתי לאמר.. שגם במיטה אם את מסתתרת גם לשם יבואו הרסיסים של היום הרע.. דוגמא: בקבוק המים החמים (אלה מגומי שקונים בבית מרקחת).. מתפוצץ לך ככה כשאת מחבקת אותו ומרטיב אותך וחצי מזרון.. בחיי.. אמיתי , טרי.

[צפרדע_ית]

רציתי לספר שגם אני קוראת.
ץ

[הגבירה_בחום*]

אהלן,
תודה רבה על המילים החמות
זה מצחיק כי מאז שפתחת את הדף הזה, אני כל הזמן מסתובבת עם ההרגשה שזה בדיוק מה שנחוץ לי, להיות שוות נפש יותר (-:
לגבי חימום המנוע, אני מאוד מקווה. אם כי נדמה לי שכל החיים הם מן חימום מנוע אחד גדול לשלב הבא שהוא בעצמו חימום מנוע לזה שבא אחריו (-;
דוגמא: בקבוק המים החמים (אלה מגומי שקונים בבית מרקחת).. מתפוצץ לך ככה כשאת מחבקת אותו ומרטיב אותך וחצי מזרון.. בחיי.. אמיתי , טרי. - אפילו זה היה חימום (זה בטוח) מנוע למשהו.
אז שוב תודה על תשומת הלב ועל החיוך
וגם @}

[הגבירה_בחום*]

אני באופן אישי מספיקות לי השעות עד הצהריים להיות בחוץ... אחרי זה זה כבר טו מאצ'..
וגם... רציתי לומר שמזדהה עם זה מאוד. מרגישה ממש כך. במיוחד כשאני צריכה לצאת מידי ערב ללמד (כמו עכשיו) (-:

[אהבת_עולם*]

אני באופן אישי מספיקות לי השעות עד הצהריים להיות בחוץ... אחרי זה זה כבר טו מאצ'..
מזדהה מאוד.
ובכלל, מזדהה עם הרבה דברים שאת כותבת...

[שוות_נפש*]

אני אם אני צריכה לכתוב ויש לפניי עט או עיפרון תמיד אני אבחר בעיפרון..הוא נכון לי יותר..הוא נעים יותר למגע באצבעות.. הוא מחובר יותר..הפלסטיק של העט לא מרגיש לי נעים..
בכלל יש לי עניין עם כלי כתיבה.. הם תמיד מושכים אותי.לפעמים אני סתם נכנסת לחנויות כלי כתיבה גם אני לא זקוקה לכלום...זה עושה לי את זה;-/

[הגבירה_בחום*]

בכלל יש לי עניין עם כלי כתיבה.. הם תמיד מושכים אותי.לפעמים אני סתם נכנסת לחנויות כלי כתיבה גם אני לא זקוקה לכלום...זה עושה לי את זה;-/
גם לי (-:

[אהבת_עולם*]

ואני שונאת עפרונות.
אני שונאת שהם נמרחים מתחת ליד, ושהם כותבים חלש כזה, ושכל הזמן צריך לחדד (וזה אף פעם לא מדויק - או שזה מחודד יותר מדי וחורץ בנייר או שזה כותב עבה מדי), וגם את זה שזה לא נשאר לתמיד ושתמיד אפשר למחוק אותם. זה חסר נוכחות בשבילי.
אני אוהבת לכתוב בעט. רק עט.

[שוות_נפש*]

העניין הזה עם הכלי כתיבה הזכיר לי עניין שקרה לי בכיתה א'.
כשהייתי בכיתה א' המורה ביקשה שנוציא את הצבעים שלנו ונצבע . כולם הוציאו את הצבים אבל לי לא היה.
זה היה בתקופה מאד קשה בבית. אמא שלי חלתה, היה לה סרטן. היא היתה תקופות ממושכות בבית חולים ואבא שלי היה צריך להתמודד עם 4 ילדים קטנים ו. היה קשה סבלתי סבלנו ממחסור ,מחסור מכל הבחינות.
בהפסקה כשיצאנו להפסקה בדרך יציאה מהכיתה בשולחן הראשון ליד הדלת היתה מונחת קופסת צבעים פתוחה יפיפיה, צבעים מרהיבים, מיוחדים , כאלה שמנמנים ועזים בצבע, זה היה כל כך מגרה... לא עמדתי בזה ומבלי שאף אחד יראה לקחתי צבע אחד מהחפיסה..חושבת שהוא היה כחול, לא בטוחה.. איך שלא יהיה, חזרנו לשיעור והמורה עברה בין התלמידים לראות איך הצביעה מתקדמת ואז היא הגיע לשולחן שלי ,הייתי בשולחן האחרון ליד הקיר, באלכסון מהשולחן הראשון שממנו לקחתי את הצבע.. ואז המורה התסכלה עלי צובעת בצבע הגנוב, ואמרה "תני לי רגע את הצבע", לקחה אותו ואמרה "תלמידים תסתכלו ,זה בדיוק סוג הצבעים שאני רוצה שתקנו,הוא מהאיכות הכי טובה"... סמדר בעלת הצבע באופן חוקי קמה מיד וצעקה ,"זה הצבע שחסר לי,היא גנבה לי אותו"... העיניים של כולם הופנו אלי.. ואני נכלמתי ובושתי וגמגמתי הלב פעם בחוזקה.. זאת היתה חוויה קשה. ומאז שנים על גבי שנים בכל פעם שראיתי קופסת צבעים או אם עלה איזה צורך לצבוע או לקנות צבעים לילדיי היתה לי רתיעה כזאת מהם. חשבתי שאני לא מתחברת לעניין הזה של צבעים ויצירה אבל ברור לי שזה היה מנגנון כזה להדחיק את סיפור הצבע הגנוב והבושה שהתלוותה אליו..

[אני*]

אייייייייייייייייייייייייייי. כואב!
טוב שסיפרת. לשחרר קצת.
וקודם כשכתבתי שיש לך נפש שווה, באמת התכוונתי לשווה. לא לשלווה. ברור שלא.
בעצם שיחקתי עם הכינוי שלך - שוות נפש, שמשמעותו כביטוי הוא משהו כמו אדישה
והחלטתי לצקת בו משמעות חדשה - בעלת נפש עם שווי. נפש בעלת ערך.
כי כך אכן את עוברת דרך הכתוב
מזדהה עם עניין הערב בבית, והדברים שמתחרבשים כמו הבקבוק החם במיטה וכן, בהחלט גם עם עניין העפרונות וחנויות מכשירי הכתיבה - סטייה אצלי.

[שוות_נפש*]

היי אני, תודה רבה לך וחיוך

[לוונדר_סגול*]

איזה סיפור חזק - עם הצבע הכחול. אני מקווה שלא הציקו לך אח"כ יותר מידי...

תענוג לקרוא אותך
וגם מרענן להיכנס לשם שינוי לחיים של אשה בלי ילדים קטנים...

מעניין, את אומרת שזה לא בטבע שלי לשתף בדרך כלל ואת עושה את זה כל כך מוצלח
אני שמחה שכשהבשלת לכך, מצאת את באופן בעלי הזכות.

מהכתבה של המילים מילים
איפה היא?

[שוות_נפש*]

מדהים. אילו היינו שמים לב יותר .. שמים לב איך כל הזמן אנחנו ניזונים אחד מן השני במערכות יחסים , בעיקר נישואין... ניזונים טוב וניזונים רע...
הוא מגיע הביתה.פרצוף נפט.לא מסוגל לחייך. עבר עליו יום חרא. אני ,מבט אחד עליו ואני מחזירה לו באותה מטבע. משהו כמו, אין לך חיוך בשבילי, אז לי גם אין בשבילך..
אם הייתי לרגע עוצרת ,מתנערת והופ מחייכת ונותנת חיבוק.. הוא היה מפשיר גם, וכל הערב היה נראה אחרת. זה עד כדי כך פשוט לפעמים.
שבוע טוב

[חמו_מה*]

צודקת !

[הגבירה_בחום*]

אני מזדהה גם. ומתעסקת בזה הרבה באופן שבו אנחנו קולטים את האנרגיות אחד של השני ומושפעים מהם. אני דווקא מרגישה שזה לא תמיד פשוט. לפעמים באמת כן, כמו שתארת: חיוך אחד, חיבוק. לפעמים צריך יותר מזה כדי לשנות.
לפעמים אני עצמי מתאמצת מאוד לשמור על האנרגיות שלי טובות ואז בא מישהו אחר (עם בנזוג זה הכי קשה כי אנחנו חיים באותו חלל) וממלא את המקום בשלו. ויש לו כנראה סיבה, הוא צריך לעבור איזושהי דרך עם עצמו, אבל האנרגיות שלי בינתיים נעכרות. אני מוצאת שזו ממש עבודת חיי, ללמד את עצמי לחזור ולעבוד על הביזנס שלי (כמאמר ביירון קייטי). כשאני מתעסקת בביזנס שלו, אני גם דוחפת את האף למה שהוא לא העסק שלי וגם מפקירה נטוש את מה שהוא כן. ואני ממש עושה בשנה האחרונה עבודה רצינית על שליטה באנרגיה שלי והתאמתה למקום ולמצב שאני נמצאת בו כך שתוכל לשרת אותי ואת סביבתי בצורה הטובה ביותר.
זה עד כדי כך פשוט לפעמים. לפעמים, כן.

שבוע טוב @}

[שוות_נפש*]

צודקת גבירה בוודאי. . לכן הלפעמים כאן היא מילת מפתח. בכלל ביחסים של שותפות זוגית האתרגרים הם יומיומיים אפילו אחרי 25 שנה ביחד..
את נישמעת לי כמוני במובן הזה שאת מעין "ספוג" שסופג את סביבתו לטוב ולרע..סופחת אנרגיות והעצמי שלך לפעמים מתפזר בחלל?

רגישות אנרגטית. יש כאלה שיודעים לשמור על עצמם. אני כבר הרבה שנים עובדת על זה. והעבודה לא נגמרת..כל הזמן יש "בורות" שעלולים ליפול בהם.
הטוב הוא שאת מודעת לזה ואז גם אם את נשטפת באנרגיות לא לך את לפחות יודעת שהן לא שלך... ואת מבינה מניין זה מגיעה.

דוגמא: אני לוחצת יד לשלום למישהו ואני קולטת כל כך הרבה אינפורמציה..
לפעמים לא נוח לי עם מה שקיבלתי תוך כדי הלחיצת יד י ואני מרגישה שעד שלא אשטוף את ידי לא אוכל להחזיר את השקט (היחסי) שהיה לי לפני כן..

[הגבירה_בחום*]

_דוגמא: אני לוחצת יד לשלום למישהו ואני קולטת כל כך הרבה אינפורמציה..
לפעמים לא נוח לי עם מה שקיבלתי תוך כדי הלחיצת יד י ואני מרגישה שעד שלא אשטוף את ידי לא אוכל להחזיר את השקט (היחסי) שהיה לי לפני כן.._
מזדהה עם זה, ועם כל השאר עד מאוד.
אני תמיד אומרת שאני מצליחה להרגיש לפעמים אווירה במקום מסויים על העור שלי...

[שוות_נפש*]

בימים האחרונים אני תחת מיתקפת מיגרנות קשות. כאלה שהרבה זמן לא חוויתי. אני שואלת את עצמי מה זה,למה?
אבל מיגרנה היא דבר מיסתורי. אין לה עיקבות..זאת אומרת אי אפשר למצוא את הדרך שמובילה אליה.
כל פעם המצב שבו מופיעה המיגרנה הוא שונה. תזונה? מתח? שינויים הורמונאליים? ימים לפני מחזור?
אבל היא אומרת לנו הרבה בכל זאת. היא אומרת שבי.תירגעי. תינשמי. איפה את? לאן את הולכת? מה את עושה?
היא אומרת שמשהוא צריך להשתנות אבל היא לא אומרת מה.. משאירה אותך תוהה..

[אהבת_עולם*]

היא אומרת שמשהוא צריך להשתנות אבל היא לא אומרת מה.. משאירה אותך תוהה..
מזדהה.

[צפרדע_ית]

רק רציתי לכתב - ש(גם אם אין לי מה לכתוב)- אני קוראת.
ץ

[הגבירה_בחום*]

היא אומרת שמשהוא צריך להשתנות אבל היא לא אומרת מה.. משאירה אותך תוהה..
ובכל זאת יש לך כבר כמה קצוות להתחיל מהם.....
מזדהה עם זה מאוד גם. לא בקשר למגרנות, אבל בקשר לתחושה הברורה שיש סימנים, אני רואה אותם אבל לא מבינה בדיוק את המשמעות

[שוות_נפש*]

הוא טרם התחיל וכבר הסתיים.השבוע.. הימים מתאדים... פעם כשהייתי צעירה יותר הימים היו ימים.. :-ימים עם התחלה אמצע וסוף..
עכשו אני בהרגשה שלי עוד לא התחלתי בכלל את יום העבודה כבר צהריים...מה צהריים? אז מהר, קניות וארוחת צהריים.. והערב גם.. פתאום 9 בלילה.. לא בא לי שיגמר כל כך מהר. יש עוד דברים שאני רוצה לעשות אבל השעון אומר לי גברת.. מחר את סמרטוט אם את לא נכנסת למיטה. זהו, היום הבא כבר בא על חשבון היום הנוכחי. כמו לקנות בהקפה במכולת.. מה שלקחת עכשו מהיום הנוכחי..מחר תשלם עליו... אין אין.. בחיים האלה אין ארוחות חינם

[מי_מה*]

קוראת.
אכן, נפש שווה.
@}

[אמא_ללי*]

קוראת אותך
ומזדהה....

[שוות_נפש*]

הסיפור שסיפרתי על המקרה עם הצבע הגנוב מכיתה א', מחזיר אותי לשאלה ששאלה לוונדר סגול.. שאלה אם לא הציקו לי אחרי המיקרה הזה..
הציקו ועוד איך.. הציקו עד שהייתי בגיל 14 או 15.. עד כיתה ט' הציקו לי.. אבל אני לא זוכרת אם זה בגלל המקרה הזה או בכלל לפני .
הייתי ילדה מופנמת בצורה קיצונית. ורגישה מ א ד ...מ א ד.. נולדתי כזאת ולא ידעתי שאני כזאת. חשבתי שככה כולם חווים את העולם.
רגישות חושית ורגישות אנרגטית... החושים עובדים באובר... זה אומר שהשמיעה חדה עד להציק.. חוש הריח גורם לסבל ..ולהנאה מאידך..תלוי בריח , ורגישות אנרגטית זה שכאתה
חש את רגשות האנשים ,בעלי חיים שבסביבתך.. מרגיש עד כדי כך שאתה מושפע מאותו הלך רוח /מצב רוח קשה.. וכדומה..

בגלל שהייתי ביישנית מאד מאד היה גם קל מאד מצד אחד להיטפל אלי כשנוח ומצד שני להתעלם ממני...

[שוות_נפש*]

שבוע טוב

[אני*]

[הגבירה_בחום*]

בגלל שהייתי ביישנית מאד מאד היה גם קל מאד מצד אחד להיטפל אלי כשנוח ומצד שני להתעלם ממני...
מזדהה עם זה מאוד

[שוות_נפש*]

כל בוקר כשאני מתעוררת ,יותר נכון כלבתי מעירה אותי בשעה קבועה כל בוקר, יש איזה צליל מאחד השכנים או מהרחוב שעל פיו ניתן לה האות והיא באה להעיר אותי, זה לפני שילדי מתעוררים ואחרי שבעלי כבר יצא לעבודה..אני מוציאה את כלבתי לטיול בוקר... יותר נכון זה טיול לעשיית צרכים.. וממשיך בטיול קצר.
כל בוקר אני רואה אותם את ההורים הממהרים לעיניניהם.. יש להם זאטוט או זאטוטים על הידיים, עטוף במעיל וכובע ובשינה מתוקה שנקטעה ככל הנראה... הם מוציאים אותם מהאוטו בזריזות, מוציאים מהבאגז' את התיק ורצים לכיוון הגן.. יש תחושה של בהילות כזאת... מהר ..מהר.. שמים את הפעוט מאחוריהם ושועטים ליומם...
טיפל'ה עצוב.. גם אני הייתי שם בדיוק.

[שוות_נפש*]

היום שמתי HAND BREAK , אמברקס "בעברית".. הייתי צריכה לעצור את ההחלקה הזאת. החלקה כמו על כביש רטוב..ככה החיים מנהלים אותנו. כל ההתחיבויות, העבודה,הקניות.. החברים.. המשפחה.. הרגשתי שאני מאבדת שליטה באיך שאני רוצה להרגיש עם עצמי נפשית,פיזית הכל ביחד... אז לא הלכתי לעבודה היום. קמתי הוצאתי את דולה..הכלבה שלי..הקפצתי את הילדים לבית הספר והמשכתי לטייל ולקנות לי דברים טעימים לארוחת בוקר מפנקת..
בבית נהניתי מכוס קפה טוב על חלב מלא.. ושוטטתי קצת באינטרנט.. אחרי זה עשיתי לי מקלחת כזאת עם מים רותחים וסבון גרניום... חפפתי את השיער ופינקתי אותו עם שמן זית..
ובצהריים התפנקתי בשנת צהריים טובה... לא לפני ששתיתי כוס תה אמיתי.. כמו זה שתיארתי למעלה..
עכשו אני מרגישה שאפשר להמשיך ..
קבלו המלצה

[שוות_נפש*]

כשבעלי חזר הביתה.. תוך כמה שניות בבית הוא אמר..היית בבית היום? כן. איך ידעת? לא יודע משהו באווירה בבית שונה.. רגוע יותר.. מסודר יותר..
(לא סידרתי את הבית)

[מי_מה*]

מעולה!

[צ'ילי_ושמן_זית*]

נכנסתי לכאן רק כדי לכתוב לך תודה על התגובות החמות וההתעניינות בסיפורי הבלוג שלי ומייד נסחפתי וקראתי את כל הדף
גם השם שלך שמאוד מצא חן בעיניי משך אותי ואני מצטרפת לנאמר כאן למעלה

• וקודם כשכתבתי שיש לך נפש שווה, באמת התכוונתי לשווה. לא לשלווה. ברור שלא.

בעצם שיחקתי עם הכינוי שלך - שוות נפש, שמשמעותו כביטוי הוא משהו כמו אדישה
והחלטתי לצקת בו משמעות חדשה - בעלת נפש עם שווי. נפש בעלת ערך.
כי כך אכן את עוברת דרך הכתוב*

גם אני חדשה פה וגם אני קצת מתמכרת... אבל מעט מאוד אנשים עיניינו אותי באופן אישי... אני משוטטת יותר תחת דפים בנושאי הורות, כמו שכתבת אני מקבוצת האמהות הטריות בתחילת שנות השלושים...

חיבוק חם על הכל
ולעניין הסיפור עם הצבע הגנוב... לכולנו יש סיפורים כאלו שלא נשכח איך פגעו בנו בילדות ומהסיפור שלך מה שנורא צרם לי זה המורה - איזו חוסר רגישות
ומזכיר לי כמה מורות בישראל יכולות להיות רדודות ואטומות "זה מה שאני רוצה שתקנו" ואני מבינה שזה כך כבר הרבה מאוד שנים... עצוב

[צפרדע_ית]

אני עוד קוראת...
ץ

[שוות_נפש*]

היי צפרדע ית,
מותר לשאול מה זה הסימן שאת משתשמשת בו שנראה כמו Y.. סתם סקרנות , יום מצויין

[שוות_נפש*]

או זה צ' סופית. האאא

[צפרדע_ית]

גילית... (-:
ץ

[אני*]

[שוות_נפש*]

איזה כיף זה יום חמישי בערב. ערב כזה שצופן בחובו כאלה הבטחות... הבטחות של בישולים טעימים ואפיית עוגות מגרות.. והבטחות לשנת צהריים מתוקה בשישי ושבת.
והבטחות לספר מרתק.. וארוחת ערב שבת אולי בהרכב מלא..
אני מאד אוהבת.. באסה למי שעובד ביום שישי יש לו עוד קצת למשוך... אבל גם הוא כבר מריח את ההבטחות מאחורי הפינה.
שתהיה שבת נפלאה לכולם..

[שוות_נפש*]

אתמול היינו בים.. הבטחנו לדולה (הכלבה) כבר הרבה זמן.. זה האושר הכי גדול שלה להיכנס למים. היה יום חם מאד.. האויר היה חם חם והמים קרים קרים. איזה שילוב בלתי אפשרי...
הרוח היתה חמה וחזקה והשמשיות עפו להן בספיד לתוך המים.. כל פעם מישהו אחר רץ כמו משוגע אחרי השימשיה..גם מחשש שתיפגע במישהו... זה היה מחזה מצחיק..
שימשיה תורנית אחת החלה לעוף ונחתה במים ,מרחק שני צעדים מהחול... עכשו הקטע..הבחור שרץ אחריה עצר בדיוק איפה שנגמר החול וניסה להתכופף כדי להגיע למשות אותה מהמים ,הוא לא הצליח רק כמה סנטימטרים.. הוא עמד שם ועשה ניסיונות והתייאש ,הסתובב ואמר לחבורתו 'עזבו ,מוותר עליה'... אז קמה אחת מהנשים ונכנסה ומשכה אותה החוצה..
מה רציתי לספר כאן? שכל כך התפלאתי למראה גבר חסון וצעיר שנבהל מקצת מים קרים... זה היה מביך

[שוות_נפש*]

שמים לב איך ההכתרות האלה של יום האישה יום האב יום המשפחה יום האהבה...זה הכל מניפולציה כדי שנקנה ונקנה ונקנה.
איך אנשים אוהבים את הדברים האלה..סיבה למסיבה.. סיבה ללכת ולקנות משהו.. ויש את אלה שלא מתחברים לזה בכלל ולא מבינים על מה הרעש אבל גם הם הולכים וקונים כי לא נעים להם לקבל מבלי להחזיר.. אהה.. איזה גלגל דפוק.
הלוא אפשר להגיד תודה, אני אוהבת אותך גם בלי הפיצ'פקס.... כבר לא יודעים לעשות משהו בלי חותמת עלות? משגע אותי..

[הגבירה_בחום*]

ויש את אלה שלא מתחברים לזה בכלל ולא מבינים על מה הרעש אבל גם הם הולכים וקונים כי לא נעים להם לקבל מבלי להחזיר.. אהה.. איזה גלגל דפוק.(-:
אני מאלה שלא מתחברים לזה ופשוט לא עושה בעניין כלום, זה עובר לידי.
לעומת זאת, אני בעד המצאת חגים וארועים פרטיים ושטותיים לבד, ולפעמים קונה בהם מתנות ושטויות. שונאת שאומרים לי מתי לחגוג. שונאת להתחפש בפורים, אני בעד להתחפש בכל יום שמתאים (מלבד פורים (-:) - ממילא אנחנו רוב הזמן בתחפושת...
לא מוכנה שיגידו לי מתי זה יום טוב לאהוב את אהוביי.