שיטת הקנגורו לפגים

אנונימי

הערה שהוצאה מתוך בשמת א.
שיטת הקנגורו היא שיטה לטיפול בפגים שהתחילה בסוף שנות ה-70. שמים את הפג, עירום עד כמה שניתן, צמוד לפלג הגוף העליון העירום של אמו, ומכסים את שניהם. בשיטה זו ניצלו חייהם של פגים רבים. הם גם מצליחים לינוק כך, בשבועות מוקדמים מאוד. הקישור שניתן כאן הוא לאתר של המומחה העולמי כיום לשיטת הקנגורו, ואפשר למצוא שם מאמר מקיף שלו בנושא וכן מידע נוסף ותמונות מדהימות.

נילס ברגמן
חי בדרום אפריקה, עם אתר כולל סרטוני וידיאו על טיפול קנגרו בפגים - בפגיות. ביה"ח שבו הוא עובד נמצא אאל"ט בזימבבווה.
לידה מוקדמת יכולה להיות גם בגלל היפרדות שיליה, שבסביבת בית יש לה סיכויים טובים להיגמר במוות לתינוק.

המומחה העולמי כיום לשיטת הקנגורו
חבל שצריך ללכת כל כך רחוק כדי להגיע כל כך קרוב...

<במשך שישה שבועות ליזה קיבלה הקצבה של שעה ביום לכל היותר לעשות קנגורו לפגית שלה>

לי בכלל לא אמרו מילה בנושא, ( לניאדו לפני קצת יותר משנה וחצי ) פתאום 'במקרה' אחרי ימים רבים בפגיה דיברתי עם מישהי שהזכירה את השיטה.
כמובן שמייד שאלתי וביקשתי ובכלל לא היתה לכך התלהבות או עידוד. גם לא ראיתי אף אחד אחר שיכולתי ללמוד ממנו שקיים כזה דבר.

זה כבר היה בשלב 'מתקדם' שלקחתי אותה לחדר ההנקה אז אמרו לי שאנצל את אותו הזמן אתפשט ואתן לה להיות על גופי. ( אז כבר יכולתי לעשות את זה די הרבה לשמחתי ).
על הנקה לפני שאוכלים "כמו שצריך" מבקבוק בכלל לא נראה לי שהיה אפשר לדבר.

לנו אמרו על זה די בהתחלה. לא עודדו בכלל, אבל כן אמרו לנו על זה ושבקשנו ל"עשות קנגרו" תמיד תמיד הסכימו.
(פגיה בסטנפורד, קליפורניה)

בשלב מסוים, התינוקת שלנו חזרה להיות מונשמת מלא (בגלל NEC ) ואפילו אז עשינו לה קנגרו. זה היה די סוריאליסטי שהיא היתה עלינו
עם כל הצינורות בפה מונשמת מלא.
זה דרש מאמץ מהצוות, אבל הם עשו אותו ממש בשמחה.

מה שמאוד הטריד אותי, אחרי שקראתי על השיטה הזו שהוכחה כיעילה במספר מחקרים שונים זה למה לא מעודדים את זה ?
אלוהים, אני לא מבין את זה !
משקיעים כ"כ הרבה מאמץ ותרופות וכסף (סתם אנקדוטה. החשבון שלנו היה 600000 $. לא טעיתי באפסים. מעל חצי מליון דולר.
אבל הביטוח שלם כך שלא התרוששנו) והסכנות לפגים כ"כ גדולות.
ויש שיטה עם תוצאות מוכחות שהרופאים תומכים בה. אז למה הם לא מעודדים את זה ?
בחיים רופא לא אמר לנו לעשות קנגרו. פעם שאלתי את אחד הרופאים אם זה כדאי (היה לי איזה חשש) והוא אמר שזה מאוד כדאי.

מוזר, מעצבן, מרגיז. אני לא יודע מה להגיד.

ד"א - למיטב ידיעתי השיטה פותחה בבוגוטה, קולומביה ע"י רופא ששם לב שאם האמהות מחזיקות את הפגים אחוזי התמותה צונחים.
(ראו כאן )

חברה שלנו ילדה אתמול בשבוע 30.

ראשון.
אני רוצה לספר לה על הקנגורו כמה שיותר והנה כמה שאלות שעלו לי:

עד מתי צריך להשאר בבית החולים כשעושים קנגורו
אני מתאר לעצמי שהכי טוב שהתינוק יהיה באופן רצוף על גופו של מישהו. אפשר לעשות סבבים בין האמא והאבא. אפשר לשתף גם אחרים מן הסתם, או שיש בעיה של חשיפה לזיהומים?
בשעות שאי אפשר שה יהיה על הגוף, האם הוא צריך להיות באינקובטור?
מישהו יודע מה הגישה לקנגורו בבי"ח מאיר?

תודה.

עד מתי צריך להשאר בבית החולים כשעושים קנגורו
לא נקבע על ידי הקנגורו, אלא על ידי הגדילה של הפג. שיטת הקנגורו עוזרת לפג להשתחרר מוקדם יותר, כי הוא מתפתח טוב יותר ועם פחות בעיות בכל המדדים.

שיש בעיה של חשיפה לזיהומים?
יש בעיה כזאת, ולכן בדרך כלל מאפשרים רק להורים. לאמא יש יתרון ניכר, מפני שהתינוק מכיר את פעימות הלב שלה, הריח שלה, הקול שלה, ויכול גם לנסות לינוק ממנה.

הוא צריך להיות באינקובטור
כמובן, הרי הוא פג.
אבל אפשר לשחרר הביתה בשיטת הקנגורו: מלמדים את האמא איך ללבוש את התינוק גם בבית במנשא מיוחד, ככה שבעצם היא "ממשיכה להיות בהריון" עוד תקופה, ולובשת אותו כל הזמן.

יש המון מידע באתר ששמיכת טלאים המליצה עליו בראש הדף. אני מציעה לך להיכנס לשם, לראות גם את התמונות, ולהדפיס לחברה את החומר.

לגבי מאיר: צריך פשוט לשאול. אם באים עם מאמר כתוב, יש יותר סיכוי שהרופאים יסכימו.

אפשר לשתף גם אחרים מן הסתם, או שיש בעיה של חשיפה לזיהומים?
בד"כ בפגיה לא נותנים להיכנס למי שלא מדרגה ראשונה ( אבא אמא - חופשי, השאר: סבא, סבתא, אחים רק הצצות קצרות) וזה מסיבת החשיפה לזיהומים.

בשעות שאי אפשר שהתינוק יהיה על הגוף, האם הוא צריך להיות באינקובטור?
תלוי באיזה שלב פגות הוא נמצא, מבחינה בריאותית (למשל נשימה עצמאית) ומבחינת משקל.
כל עוד 'צריך' את האינקובטור, אני לא ראיתי שנותנים להוציא ולהחזיק בערום על הגוף ( לניאדו לפני שנתיים )
יוצאים לאכילה מבקבוק מלובשים היטב, ורק אם ההורים מתעקשים להחזיק ולהאכיל.
אחרי שלב האינקובטור יש עגלות שדומות לאלו שבתינוקיה, שם הם מנוטרים ( סטורציה ודופק )

בלניאדו לא היו כסאות נוחים להורים בתוך הפגיה, הכל למען לא ישבו שם יותר מידי. בשלב שהמצב יציב והגדילה טובה יכולנו לצאת לחדר הנקה ( זה של כל היולדות ליד התינוקיה ) ושם אם היה כסא פנוי לשבת קצת, לחבק, לנסות להניק.

בתקופת האינקובטור אנחנו לא הפסקנו לגעת, ללטף. כמה יותר שיכולנו. זה בא באופן טבעי, זה בטח לא צריך להיות טיפ להורים. אבל בעצם, אולי כן. חסר כל כך הרבה מידע להורים בשלב מוקדם זה.

שיעבור להם מהר ובהצלחה.
וכמובן ספר להם על האתר, וגם על הפורום להנקה http://www.starmed.co.il/Forum/32

תודה על התשובות.

את האתר שלנו הם מכירים וגלשו פה מעט בעבר. כרגע מן הסתם הם לא יכולים לעשות זאת אז אני מנסה לעשות בשבילם.

בינתיים מתברר שבמאיר מאוד מעודדים אותם להיות כמה שיותר ליד הפג, לשאוב חלב ואפילו ניסו לתת לו לינוק ישר מהשד, אבל הוא לא הצליח - אמרו שהפטמה גדולה לו מדי - יכול להיות? הוא נולד בשבוע 30 במשקל 1680 כמדומני, ונושם בכוחות עצמו. אמרו שיוכל לצאת הביתה תוך 3 שבועות.

החדשות הטובות הן שבבית החולים מאיר סיפרו להם על הקנגורו ואפילו נתנו להם (בזה אני לא בטוח עדיין) מנשא מיוחד בשביל זה (בטח לא לכל הזמן אלא כל פעם שהם צריכים). כנראה שלא המליצו להם לעשות קנגורו כל הזמן, או לפחות כך אני הבנתי.

מחר אני מקווה שאדע יותר פרטים ואוכל לעדכן.

איזה יופי, כל הכבוד להם - במאיר.
אמרו שהפטמה גדולה לו מדי - יכול להיות?
אולי הפה קטן מידי

אני ממש לא מומחית, כדאי להזמין את אלו כאן שיודעות. אם יש עידוד להנקה זה מדהים.
אני זוכרת שכ"כ פחדו שהתינוקות יתאמצו, שלא יאבדו שום משקל, שרק יעלו ויגדלו.
אני גם הבנתי שבשבועות אלו רפלקס המציצה עדיין לא בשל, לכן הם נותנים מוצץ עם הזונדה, ואח"כ מלמדים מציצה עם הבקבוק, והקטנקנים הפיצים כמובן כל הזמן נרדמים!

נתנו להם (בזה אני לא בטוח עדיין) מנשא מיוחד בשביל זה (בטח לא לכל הזמן אלא כל פעם שהם צריכים).
כן, יש להם כאלו. והם נותנים ( אם יש מספיק ).

מה זה מנשא מיוחד?
מה רע בסתם תינוח על אמא ערומה?
(אני מתכונת - בשביל שעות ארוכות)

מה זה מנשא מיוחד?
לא מנשא מיוחד, לדעתי זה הארוך הזה, אחד מהם.
לי פשוט אמרו לשים אותה עלי, בלי מנשא.
(המנשא שהיה להם שימש תינוקת גדולה יותר שננטשה בתינוקיה

אולי לא היו להם יותר, לא יודעת. )

לא מנשא מיוחד, לדעתי זה הארוך הזה, אחד מהם
אז אפשר לקנות, לסטרל, ולהשאיר בפגיה, לא?
כבר חשבתי מי-יודע-מה-זה. יקר, מסובך לקנות...

אבל בעצם למה מנשא? הרי כך אין מגע של גוף אל גוף.

גילה, תראי באתר של נילס ברגמן למעלה. בדרך כלל משתמשים בסוג של מנשא רך שמאפשר ללבוש את התינוק מתחת לבגדים של האמא, ולהיות ככה שעות על גבי שעות.

אני זוכרת שכ"כ פחדו שהתינוקות יתאמצו, שלא יאבדו שום משקל, שרק יעלו ויגדלו.
ואז התברר במחקרים על פגים שבדיוק ההיפך מהמיתוס הוא הנכון: היניקה מהשד דרשה פחות מאמץ מהפגים מאשר שתייה מבקבוק.

כל עוד 'צריך' את האינקובטור, אני לא ראיתי שנותנים להוציא ולהחזיק בערום על הגוף ( לניאדו לפני שנתיים )
)-: לא רפואה מבוססת מחקר. עצוב מאוד. כל המחקרים מראים שהאמא היא האינקובטור הכי טוב.

מה רע בסתם תינוח על אמא ערומה?
אולי לא מספיק פיצפון ויציב לתינוקות זעירים.

אבל בעצם למה מנשא? הרי כך אין מגע של גוף אל גוף.
החוכמה במנשא הקנגורו שהתינוק נמצא עור לעור עם האמא, המנשא רק קושר אותו לאמא מבחוץ, והיא לובשת את הבגדים הרגילים שלה מעליו. הוא שאמרתי: היא ממשיכה להיות בהריון. זו קונספציה של "המשך הריון" כשהתינוק אמור להיות צמוד אליה בגדול - כל הזמן.

לי פשוט אמרו לשים אותה עלי, בלי מנשא
בפגייה לא צריך מנשא, ממילא שוכבים או יושבים, במשהו כמו תנוחת כסא נוח. המנשא הוא כשיוצאים הביתה וצריך לעשות דברים ורצוי שהפג ימשיך להיות צמוד לאמא עד שהוא יגמור את ההריון (-:

כנראה שלא המליצו להם לעשות קנגורו כל הזמן
זה לא בגלל התינוק. זה בגלל שמניחים מראש שלהורים יהיה קשה, ונותנים להם מראש לגיטימציה לעשות את המינימום, לא את המקסימום. חבל שלא אומרים להורים: "תראו, כמה שיותר - יותר טוב. התינוק הזה היה אמור להיות עכשיו נון-סטופ אצלך עוד בתוך הרחם, ובגלל שיצא מוקדם אז כבר יש לו אוברדראפט בשעות רחם וזה גורם לפיגור התפתחותי. ככל שתצמידו אותו יותר אליכם, ככה מצבו והתפתחותו יהיו טובים יותר. תעשו מה שאתם יכולים, כי כמובן תינוק בחוץ איננו כמו הריון, וגם לכם יש מגבלות".
זה ניסוח הוגן, שנותן להורים את המידע הרפואי המבוסס, ומשאיר בידיהם את ההחלטה יחד עם פריסת השיקולים.
להגיד מראש "לא כל הזמן" - זה פטרוני כלפי ההורים, ולא לטובת התינוק.

זה לא בגלל התינוק. זה בגלל שמניחים מראש שלהורים יהיה קשה
בשמת, כל הכבוד לך שאת נותנת את כל הקרדיט לבי"ח, או לפחות כך יוצא מדברייך

אני התרשמתי שלא כ"כ נוח להם עם ההורים שם ( שוב, לא מכירה ספציפית את מאיר, ועושה רושם שהם באמת עושים הרבה מעבר למה שהכרתי ). העבודה שלהם מאוד מלחיצה, יש קטנטנים שלא תמיד במצב קל, הם חייבים להיות מאוד קשובים כדי לא לטעות, וזו עבודה קשה. עוד הורים בפגיה, זה לפעמים מקשה עליהם, למרות שהם אמורים להקל, בפועל זה לא כך. גם כי לא מאפשרים להם, וגם, בכל זאת הורים יש להם את הקשיים שלהם עם כל המצב החדש שנפל עליהם, עם הדאגה ההיסטרית לעיתים לחיי התינוק עם הקשיים האישיים שלהם של אחרי לידה. קומפלקס לא פשוט בכלל.

אילו רק היה איש צוות אחד שמטפל בתחום הדאגה להורה, שעונה על שאלות, מכיל את החוסר אונים, וגם נותן תשובות ומספק ידע. הכל היה נראה אחרת.

אני זוכרת אחרי הלידה, הביאו אותי לפגיה לראות את התינוקות ואז גם פנתה אלי עובדת סוציאלית שאמרה שתוכל לדבר איתי, כ"כ שמחתי, היתי בטוחה שאקבל מידע... לקראת מה אני נכנסת, התעקשתי לראות אותה עוד באותו יום, ובסוף היתה אכזבה גדולה כי היא רק רצתה לשאול אותי שאלות ולוודא שאני יכולה להתמודד עם המצב
( נפשית, ופיזית )

טוב, אני די פרשתי מהעניין אחרי שקיבלתי תגובות לא מעודדות על הנסיונות שלי. תודה לכולם.

עודד,
ברוך הבא, זה קורה לכולנו

אני די פרשתי מהעניין אחרי שקיבלתי תגובות לא מעודדות על הנסיונות שלי
)-: חבל.

אם אפשר- כמה דברים על הקנגרו:

לא כל בתי החולים אוחזים בגישה אחידה כלפי הקנגורו. השיטה הזו (כמו שאומרים- הצורך הוא אבי ההמצאה וכך "הומצאה" השיטה עקב מחסור באינקובטורים בקולומביה, נדמה לי) ללא ספק יעילה, אבל אך ורק בזמן מסויים. ישנם מקרים בהם רצוי לא לעשות קנגורו. אני לא רופא ולאו דוקא מייצג גישה זו או אחרת לכן לא רוצה לומר דברים שלא אני עומד מאחוריהם, אבל ישנן סיבות, כנראה חלקן גם הגיוניות, מדוע בתי חולים מסויימים נמנעים מהקנגורו.

אני אישית ציפיתי וחיכיתי לקנגורו והרגשתי איך הוא מקרב ביננו ומשפר את יכולותיה של ביתי. נכון, לא נכון- זה לא משנה. בשלב מסויים נידרוש גישה אחידה מבתי החולים בנוגע לקנגורו (אני מניח)- אבל זה עוד רחוק.

אבל ישנן סיבות, כנראה חלקן גם הגיוניות, מדוע בתי חולים מסויימים נמנעים מהקנגורו.
על סמך מה אתה אומר זאת?
אני שואלת, כי היגיון הבריא אינו מהווה בהכרח שיקול בבתי חולים.

למשל, חוסר משווע בכוח אדם בטיפול נמרץ. כי כשיש 12 תינוקות בט"נ, מתוכם שישה מונשמים שדורשים השגחה בלתי פוסקת, ומיליון ואחד דברים לעשות שמוטלים על 3 אחיות שמתרוצצות בין כולם - לא תמיד יש את ה-5 דקות האלו לארגן כורסה, לארגן פרגוד, לארגן את התינוק והחמצן והמוניטור. אילו היתה אחות אחת על כל פג, אילו היו כורסאות נוחות כסטנדרט ואמהות יומיים לאחר ניתוח קיסרי לא ישבו שעות על כסא משרדי, אילו ואילו ואילו - היה מקום להגיון ולשיקול דעת ולקנגורו לכל פועלת.

ט"נ פגים לא נראה כמו בסרטים, רוגע ושלווה ואחיות מחייכות מרחפות בין האינקובטורים. המקום נראה יותר כמו אתר של פיגוע. התרוצצות בלתי פוסקת, מוניטורים מצפצפים ומצלצלים ועושים ביפביפביפ, והנה מישהו עושה ברדיקרדיה וצריך לנער אותו, וצריך לקחת לזה ולזה בדיקת דם, ואת זו צריך לשים בפוטו, ולא לשכוח כמובן לרשום ולתעד הכל בגליון הרפואי, וכאן העירוי מצפצף ולהוא צריך לעשות סקשן. לא אידאלי, לחלוטין לא. מי שמצבו קריטי, מטופל. מי שיציב מעט יותר ונמצא שם ל"השגחה נמרצת" - מקבל טיפול אלמנטרי, וכשהצוות מתזז בין החייאה אחת למשנה, כל מה שהוא לא בגדר סכנת חיים נמצא בעדיפות שניה.

וכשהצוות מתזז בין החייאה אחת למשנה, כל מה שהוא לא בגדר סכנת חיים נמצא בעדיפות שניה
סליחה, אבל בושה וחרפה, ויש לזה תוצאות קשות. )-:

לעודד המחפש ולשאר נאמני המדור. קודם כל תודה לך עודד על כל המידע שנתת לנו. הסיבה ל"חוסר ההתענינות" הייתה שבמאיר כבר נתנו לנו את כל המידע הזה ביום הראשון להגיענו. אני רוצה לחבק, לנשק ולהרעיף עוד מליון ואחד שבחים והילולים לצוות הפגייה של מאיר. מדובר בצוות עם מודעות מדהימה לצורך של העוללים במגע וקשר עם ההורים והם מעודדים זאת 24 שעות ביממה.
אם זאת חשוב לציין שכל הוצאה של פג מהאינקובטור - גם המעבר לקנגורו - גורם לו לאי-נוחות ולכן לא מומלץ להוציא ולהכניס הרבה פעמים ביום. במאיר מקפידים שכל קנגורו יהיה לפחות שעה ומבחינתם שנשב איתו גם 5 שעות. אולם עקב גודלו והעובדה שהוא מחובר לניטור מתמיד קשה לעשות זאת יותר משעה וחצי. השיא שלנו שעתיים ורבע. ואז אנו נותנים לו לנוח כמה שעות לפני הפעם הבאה.
במאיר מעודדים שהקנגורו יהיה המהלך האוכל ואז גם מעודדים את האמא לנסות ולהניק (ללא קשר ליכולת היניקה של הפג) העיקר שיתאמן על התנוחה ועל המציצה.
צר היה לי לקרוא את כל סיפורי האדישות מפגיות אחרות. נכון לאפריל 2005 הפגייה במאיר מדהימה באיכות הטיפול והמטפלים. למרות העומס הגדול (ואולי בגללו) ההורים לוקחים חלק פעיל בטיפול השוטף - מודדים חום, מחליפים חיתול, מנקים אינקובטור והכול תוך שמירה על סטריליות, שקט ושלווה. אין לי מילים לתאר את החום שעוטף אותנו כשאנחנו מגיעים לשם בכל בוקר ואת השלווה כשאנחנו עוזבים בערב ומשאירים אותו לטיפולם. הם גם זמינים בטלפון ומעודדים אותנו להתקשר. בקיצור, לא חוויה שהייתי מאחל לאף אחד אבל גם לא חוויה של קושי, דאגה וחוסר שליטה בנעשה.
מזל טוב לי...

מזל טוב לי...
מזל-טוב לך @} ויופי שהחוויה שלכם היא טובה.
תודה על השיתוף.

טוב, אני די פרשתי מהעניין אחרי שקיבלתי תגובות לא מעודדות על הנסיונות שלי. תודה לכולם.

קודם כל תודה לעודד החבר הכי טוב בעולם שאולי נפגע מאי לקיחתנו את המידע שאסף לנו, שזה לכשעצמו מאד מרגש ומדהים שעשית זאת בשבילנו! ותודה! אבל הסיבה היא כפי שאמר האבא של אופק... שהפגיה של בי"ח מאיר הסבירה לנו את העניין ושנית, זה היה כמה ימים אחרי הלידה וזה קשה לעכל לידת פג, ומאד פחדתי שיהיו דברים שלא אוכל ליישם, גם מבחינת הבי"ח וגם מבחינתי כאדם תשוש מהלידה. פחדי התבדו וטוב שכך משני העניינים.

_כנראה שלא המליצו להם לעשות קנגורו כל הזמן
זה לא בגלל התינוק. זה בגלל שמניחים מראש שלהורים יהיה קשה, ונותנים להם מראש לגיטימציה לעשות את המינימום, לא את המקסימום. חבל שלא אומרים להורים: "תראו, כמה שיותר - יותר טוב. התינוק הזה היה אמור להיות עכשיו נון-סטופ אצלך עוד בתוך הרחם, ובגלל שיצא מוקדם אז כבר יש לו אוברדראפט בשעות רחם וזה גורם לפיגור התפתחותי. ככל שתצמידו אותו יותר אליכם, ככה מצבו והתפתחותו יהיו טובים יותר. תעשו מה שאתם יכולים, כי כמובן תינוק בחוץ איננו כמו הריון, וגם לכם יש מגבלות"._

בבי"ח מאיר, זה בדיוק מה שאמרו לנו, לעשות כמה שיותר, מבחינתם שנביא מזרון ונישן שם, וכל היום שיהיה איתנו בקנגרו, אבל הם גם אנושיים מאד כלפי המצב הפיסי, הנפשי, בעיקר של האשה שאחרי לידה קצת תשושה, האחיות והרופאות בפגיה בבי"ח מאיר, עודדו אותנו גם לישון ולא לשדר את רגשות האשמה שלנו כשאנחנו עם אופק, הן אומרות שהוא מרגיש כל ויברציה שלילית ולכן חשוב לבוא עם אנרגיות חיוביות ולא מספיק שהילד רק על הידיים צמוד לגוף, אלא גם לשדר לו שהכל בסדר ולהיות רגועים ובשביל זה, צריך לישון, לאכול, להיות רגועים ואופטימיים.
אני בימים הראשונים שלאחר הלידה, הייתי עדיין בהלם, למרות שאני ובעלי עשינו לאופק בין 4 ל 5 פעמים ביום קנגרו, ובנוסף בפעמים שהיינו תשושים פיסית ולא יכולנו לעשות קנגרו, ישבנו לידו והנחנו עליו את ידינו, יד על הראש ויד על הטוסיק, מבלי להזיז או ללטף כי זה מאד מציק לפגים, חשוב כמה שפחות לטלטל אותם ולהזיז אותם. לכן מקפידים לעשות קנגרו לא פחות משעה - שעה וחצי ויש הורים שלא מצליחים פיסית להחזיק מעמד (אמהות עם רעלת היריון, תפרים וכו'), ובכל זאת "מאיר" מעודדים לעשות זאת אפילו לחצי שעה, שזה הרע במיעוטו.
מעבר לכך, היו לי משברים כשאופק היה עלי, ופחדתי "לשבור" אותו, כי הוא כל כך קטן, או לנתק אותו בטעות מאיזה חוט, והאחיות המדהימות, ישבו איתי עד שתירגלנו תנוחות שיהיו נוחות גם לי וגם לאופק, הם עודדו אותי לבוא בזמן הארוחות (תמיד חלב אם, אופק קיבל מרגע לידתו, רק מנה אחת של פורמולה, וזאת כי הייתי מאושפזת במחלקה, ומיד עם הגיעי לפגייה בפעם הראשונה, הטיסו אותי לשאיבה, לתת לו את החלב הראשון שהוא הכי חשוב, כי הוא מלא בויטמינים וכל טוב), בזמן הארוחות הנחו אותי איך להניק אותו והיום כשהוא כבר שבוע 31, הוא יונק. הוא לא שואב הרבה כמובן, כי אין לו כוח לכך, אבל מה שיוצא בטפטוף, הוא מוצץ או מלקק. בכל מקרה הן מקפידות שהאמהות תגענה לזמן ההאכלה, כדי שחוויית ההאכלה מהזונדה, תהיה נעימה יותר וגם כדי שיקשר בין הציצי לשובע, דבר שיעזור לו בהמשך מאד.

_אני זוכרת שכ"כ פחדו שהתינוקות יתאמצו, שלא יאבדו שום משקל, שרק יעלו ויגדלו.
ואז התברר במחקרים על פגים שבדיוק ההיפך מהמיתוס הוא הנכון: היניקה מהשד דרשה פחות מאמץ מהפגים מאשר שתייה מבקבוק._

לא יודעת באיזה מחקרים קראת זאת, אשמח לקבל קישור אליהם בכל מקרה, בשטח זה לא נכון. לפחות לא אצל 10 הפגים שבבי"ח מאיר. האחיות כפי שסיפרתי, מעודדות הנקה. יושבות לידך ומסבירות ועוזרות לזה לקרות, ולמרות הכל לפגים הרבה יותר קל הבקבוק. היניקה היא דבר מאד קשה ומצריך מהם המון אנרגיה וההוכחה לכך היא שיש אמא עכשיו בפגיה ב"מאיר" שרוצה רק להניק ולא לעבור דרך בקבוק בכלל והילד שלה אומנם ינק אבל טמפרטורת הגוף שלו ירדה ל 35.4 שזה רע מאד והוא לא עלה בכלל במשקל.
אז היא נתנה לו לנוח, החזירו אותו לאינקובטור, כדי שיוכל לינוק, כי זה מה שהאמא רוצה ובי"ח מאיר מאפשר לאמהות את מה שהן רוצות, אבל, המחיר הוא, שהוא לא יצא בנתיים מהאינקובטור, כי הוא זקוק לאנרגיה כדי לינוק ואין לו אנרגיה לויסות חום גופו.
אי אפשר את שניהם.
וויסות חום הגוף, הוא תנאי לשחרור מבי"ח בדיוק כמו משקל ואכילה עצמאית.
לכן עושים הכל ביחד, אבל בהדרגה.
בבקבוק קל להם יותר לעבור את התהליכים האלה, והיניקה לא הולכת לאיבוד!!!!!
הם גם מוצצים תוך כדי ולכן לא מאבדים את האינסטינקט!
תודה ומזל טוב לי גם....

תודה ומזל טוב לי גם....
מזל-טוב @}

תודה!

מזל טוב לכם!
מאחלת לכולכם בריאות וכל טוב.
תודה על השיתוף.

תודה לכם!

רציתי רק להגיב על עוד משהו

כנראה שלא המליצו להם לעשות קנגורו כל הזמן

_זה לא בגלל התינוק. זה בגלל שמניחים מראש שלהורים יהיה קשה, ונותנים להם מראש לגיטימציה לעשות את המינימום, לא את המקסימום. חבל שלא אומרים להורים: "תראו, כמה שיותר - יותר טוב. התינוק הזה היה אמור להיות עכשיו נון-סטופ אצלך עוד בתוך הרחם, ובגלל שיצא מוקדם אז כבר יש לו אוברדראפט בשעות רחם וזה גורם לפיגור התפתחותי. ככל שתצמידו אותו יותר אליכם, ככה מצבו והתפתחותו יהיו טובים יותר. תעשו מה שאתם יכולים, כי כמובן תינוק בחוץ איננו כמו הריון, וגם לכם יש מגבלות".
זה ניסוח הוגן, שנותן להורים את המידע הרפואי המבוסס, ומשאיר בידיהם את ההחלטה יחד עם פריסת השיקולים.
להגיד מראש "לא כל הזמן" - זה פטרוני כלפי ההורים, ולא לטובת התינוק._

אז זה בדיוק מה שאמרו לנו "ככל שתצמידו אותו יותר אליכם, כך מצבו יהיה טוב יותר" זה דבר ראשון.
שנית, אי אפשר לעשות קנגרו כל הזמן.
הפגיה של "מאיר" מאד מעודדת את ההורים לעשות את המקסימום ואנחנו גם משתדלים לעשות את המקסימום.
אני מתכוונת לכך שבפגיה מסבירים לנו בדיוק את החשיבות של המגע של הקול ושל דופק הלב שהפג שומע מכיר ונרגע
וכמה זה עוזר להתפתחות שלו ולמה שקורה אח"כ בגדילה שלו ולכל נושא ההנקה, כל הזמן משגיחים עלינו האמהות שנשתה המון מים ונאכל ונשאב כל שלוש שעות ואת כל הטיפים האחרים כמובן להנקה ואפילו מנסים כמה שיותר לדלג על שלב הבקבוק, שישר מזונדה יגיעו להנקה
אבל בגלל שזה מאד קשה לפגים לא תמיד זה הולך
ולמה אי אפשר לעשות קנגרו כל הזמן?

כי הפגים עושים הפסקות נשימה (ברדיקרדיות) דוקא כשהם הכי רגועים ועל ההורים (בגלל שכשהם הכי רגועים בעולם, הם שוכחים שהם בחוץ וחושבים שהם בתוך הרחם ולא לוקחים אחריות על הנשימה שלהם) ואז ההורים, כשזה קורה בפעמים הראשונות, כל כך נלחצים שהם גם מלחיצים את התינוק
כי כל מה שאנחנו מרגישים גם הם מרגישים ואז כדאי לעשות הפסקה, להרגע מזה שילד שלך הכחיל, ולחזור במצב חיובי יותר!

כי ההורים עייפים וצריכים גם לנוח בעיקר האמהות, אם האמהות לא נחות כמו שצריך (וזה אומר לישון! בלי פג על הידיים) אז זה ישפיע גם על החלב
והחלב זה עוד דבר מאד חשוב שיהיה לפג בתקופת האינקובטור והזונדה ואח"כ בבית בהנקה
ויש כאלה שלא נחו מספיק והתייבש להן החלב כי הן כל הזמן היו ליד הילד (זה לא משהו שאמרו לי רק בבי"ח זה משהו שסיפרה לי גם אמא של אחד הילדים שהתייבש לה החלב)

כי, שוב, הפגים לא אוהבים יותר מדי טלטלות, הם באמת לא אוהבים זאת, ולכן הם גם צריכים את הזמן באינקובטור בדיוק כמו שההורים שלהם צריכים זמן במרחק ממנו (למרות הגעגועים של ההורים, כי הפגון בסדר גמור עם זה! לא כמו שרואים בתינוקייה תנוקות בוכים עד תסכול, הפגים פשוט ישנים, אנחנו רואים זאת כל הזמן, הם בוכים רק כשנוגעים בהם, עד שחוזרים למצב סטטי, אם זה באינקובטור או על הגוף שלנו)

כי פיסית להחזיק פג עם כל המדבקות עליו והזונדה, דורש ישיבה מאד מסויימת לא כמו עם תינוק רגיל שאפשר לזוז, לקום, לשנות תנוחה או לשנות את היד התומכת בגופו, עם פג לא זזים כמעט ולא משנים את מצב היד ביחוד כשיורד לו האוכל מהזונדה לקיבה, ואז יש תופעות פיסיות שכולנו מכירים כמו התקשות השרירים והרדמות הידיים. עוד סיבה לחוסר רציפות. אגב, גם הצפצופים בפגיה, שהיו בהתחלה מעצבנים, הפכו למרדימים הכי טובים בעולם....

כי גם האמא והאבא של הפגים צריכים את הזמן שלהם ביחד בשביל להתחזק ולזכור שהם אוהבים ולתת חום ואהבה אחד לשני כדי שיוכלו גם לתת לילד שלהם את אותו הדבר
הלילות עם בעלי במיטה, השינה המשותפת בחיבוק עוטף, נותן לנו כוח ואופטימיות בשביל אופק.

אז סוף סוף יש בי"ח שבאמת הפתיע אותי ואת בעלי בגישה החיובית והטבעית שלו וכמה שהם מעודדים ומחבקים ומלטפים כשצריך
ונותנים לבכות ונותנים יעוץ, הנקה, החייאה, פיזותרפיה וגם יעוץ נפשי כשצריך מאיריס העובדת הסוציאלית
שבאמת קשה לי לשמוע שמקטינים ישר בי"ח רק כי הוא בי"ח וזה ממסד ובואו נשמיץ אותם ישר כי לא איכפת להם והכל בשבילם זה מספרים.
אז זה לא נכון והם עושים את המקסימום ומעודדים לעשות את המקסימום.
וזה לא שאני פאנטית בתי חולים, לפני הלידה, הדבר שהכי רציתי זה ללדת בבית, ותראו מה קרה... הם באמת באמת הפתיעו לטובה!
לידיעתכם!

אני יודעת שאני כותבת באתר באופן טבעי
אבל שוב, אין שום דבר טבעי בפג
בטבע, בדר"כ, פגים לא שורדים.
זה עושה לי רע מאד לחשוב על כך כי אני ישר מפחדת מה לא בסדר בגוף שלי שלא החזיק הריון מלא
אבל זו האמת
פג - תינוק לא בשל, שלא סיים הריון בבטן של אמא, סיכוייו לחיות מחוץ לפגיה קלושים
גם בקולומביה, כשלא היו אינקובטורים והילדים היו על האמא, זה לפעמים בא על חשבון חלב אם שנגמר
ובכל מקרה היה ניטור והשגחה רפואית על הילדים למרות שלא היו באינקובטורים

גם הצפצופים בפגיה, שהיו בהתחלה מעצבנים, הפכו למרדימים הכי טובים בעולם....

אנחנו חשבנו שנצטרך להביא אותם הביתה, מרוב שהפכו להרגל.

אני יודעת שאני כותבת באתר באופן טבעי
אני ממש לא מרגישה שאת חורגת בכך שאת משבחת את ביה"ח והטיפול שלו, שהיו הכי 'טבעיים' שאפשר לדמיין בכלל כלפייכם וכלפי התינוק שלכם. ואין הטבעי נוגד את המקצועי!
פג צריך תנאים מסויימים בכדי לשרוד, לדעתי זה מוסכם על כולם, ואין וויכוח על כך שלא היה אפשרי אחרת.

אין שום דבר טבעי בפג
נכון, המצב לא טבעי, אבל היותו פג/תינוק חי, היא שמחברת אותו לכל מה שטבעי, שזה בין השאר אוכל, חום, אהבה, וטיפול.
והטיפול - בהתאם לצורך, יכול להיות כל טיפול!
לא מדובר כאן באתר רק על טיפולים טיבעיים, אלא על גישה לחיים שמביאה לראיה קצת שונה את המחלות, ומסתכלת על הקשר שבין הגוף לנפש.
גם כאן באתר ישנם אנשים שבחרו בדרך חיים מסויימת שהיא טבעית, ולמרות זאת נדרשו להשתמש בשרותי הרפואה הקונבנציונלית.

זה עושה לי רע מאד לחשוב על כך כי אני ישר מפחדת מה לא בסדר בגוף שלי שלא החזיק הריון מלא
אני יודעת את הסיבה הנפשית שהובילה אותי ללידה מוקדמת, לא תמיד הסיבות מאוד ברורות, ולעיתים לעולם לא נדע, ואולי טוב שכך.
אם תיקראי קצת באתר בנושאי הבריאות, תוכלי אולי לפחד פחות.
ואם תירצי לחקור את הסיבות ללידה המוקדמת, תוכלי גם כן לעשות זאת, בזמן שמתאים לך, גם בעזרת הרבה אנשים נפלאים באתר הזה, וגם, ביה"ח בדר"כ עושה בירור לסיבות "הפיזיות". האם נעשה לך בירור כזה?

אני מאוד שמחה ששיתפת אותנו בדרכי הטיפול במאיר, לי כאחת שילדה מוקדם בעבר, המידע הזה מאוד חשוב, ובטח יהיה כך גם לנשים אחרות. אז אל תרגישי לא במקום, בבקשה, את כן !

האם הקטנציק כבר בבית?

לנועה בר
תודה על החיזוק החיובי!
לצערי הוא עדיין לא בבית, ילדתי בשבוע 30 ועכשיו הוא 32 אז יש לנו לפחות עוד שבועיים
למזלי - האבא שלו - כזה מדהים ורגוע שזה ממש עוזר

יש את עניין הברדיקרדיות(הפסקות נשימה), שזה נורא מפחיד אבל כל האחיות מסביב רגועות ואומרות שגם תינוקות רגילים וגם אנחנו עושים זאת מדי פעם
באמצע שינה בעיקר, אבל אותי זה כל כך מפחיד ואת אבא של אופק לא הוא מאד "קול" בעניין
הוא תמיד אומר שזה חלק ממה שאופק צריך ללמוד לעשות - להיות אחראי על הנשימה שלו - ואין טעם להתערב ולתת לו "דחיפה" כשזה קורה
והאמת שהוא צדק, ברגע שמניחים לו (מותר להניח להם עד 20 שניות) הוא חוזר לנשום רגיל
אני ישר בהיסטריה ונותנת לו דחיפה, לא מסוגלת לראות את הצבעים המתחלפים
בכל מקרה האחיות רגועות ואומרות שזה חלק מהפגות ונותנות לו עוד כמה שבועות להתבשל ולהפסיק עם זה לגמרי.
ואז סוף סוף ניקח אותו הביתה זה נראה לי כמו נצח, כאילו בחיים זה לא יקרה

מיום ליום אני גם נקשרת אליו כל כך והולכת הביתה לישון עם כאב בטן נוראי וציצים כואבים
אבל זה חלק מהעניין, אני גם מוצאת שאני רוצה וצריכה ללכת הביתה שם אני ממש חוזרת לשפיות

בלידה אמרו לי שהשילייה שלי זקנה, נראתה כמו בשבוע 42 ולא 30, ולכן אני גם גאה באופק שידע מתי לצאת
ועל עצמי שיכולתי לזהות את הצירים בזמן ולתת לו לצאת
אני חושבת שאני גם יודעת למה הוא נולד מוקדם, הייתי גם בסטרס גם היו שרבים מטורפים ולא שתיתי מספיק וגם הייתי חולה...
הכל ביחד כנראה עזר לשלייה שלי להזדקן.
אשמח לשמוע עוד על הפג/ית? שלך! אם בא לך לשתף כמובן!
להתראות בנתיים

רק עוד הערה -
גם כשהפג יוצא מבית החולים ומכלל סכנה הוא עדיין פג וצריך את המגע לכן רצוי להמשיך עם הקנגרו גם בבית , לישון ערומים עם התנוק על הבטן וכו ... הבת שלנו (הגיעה הביתה בשבוע 37 , 2 ק"ג נולדה 1400 ג בשבוע שלושים ) עדיין הייתה מאוד צריכה את המגע ולפעמים נראה לי שכמה שנתנו לא הספיק ועד היום בגיל שלוש עדיין הייתה שמחה לחזור לבטן .

זה נשמע לי בדיוק מה שגם אני צריכה עם אופק... גם לי בימים הראשונים הוא היה חסר בבטן....
חוץ מזה חשבתי על משהו לגבי הלידה המוקדמת, אין טעם, בשבילי לפחות, להתעסק יותר עם למה הוא נולד לפני הזמן
החלטתי שזה משהו שהוא רצה.
כי ככל שאני חושבת על זה יותר, אפילו סטרס ושרב כבד, עבר על נשים אחרות שילדו בשבועות 40-42 בחדרים לידי
ולפי מה שראיתי אח"כ במחלקה כשהייתי מאושפזת, היו שם נשים שנראה שכל החיים שלהם זה לחץ אחד גדול
ובכל זאת לא ילדו לפני הזמן
אין לזה חוקים
הוא פשוט רצה לצאת וזהו. אני בטוחה שגם הם יכולים לגרום לזה לקרות.

יש לי עוד רעיון שאני רוצה לממש עם אופק
וזה אמבטיות. פשוט לרבוץ ביחד באמבטיה (כשיגיע הביתה כבר יהיה אמצע מאי, ובטח יהיה מספיק חם ואם לא אז נחמם את החדר)
לשיר שירים ששרתי לו כשהיה ברחם, ערומים
פעם איתי ופעם עם אבא שלו.

רק רציתי להוסיף שאני ילדתי בהדסה עין כרם, בשבוע 34, וגם בפגיה שם עודדו אותנו מאד לעשות קנגרו. למעשה, עוד לפני שהייתי מסוגלת לקום מהמיטה כבר הושיבו את בנזוגי עם הילדה לשעת קנגרו. אז נכון שהתנאים רחוקים מלהיות אופטימליים, במיוחד לגברים (באותו חדרון מנסים להניק, לשאוב ולקנגר וגברים לפעמים מחוץ לתחום) אבל בזכותם ידענו בכלל קנגרו מהו ולתחושתי זה עזר מאד ותרם הן לבתנו והן לקשר האינטימי בין כולנו

איזה מנשא מתאים לקנגר? איפה אפשר לקנות כזה מנשא?
(במנשאים שאני מכירה יש בד בין אמא לתינוק וכפי שאני מבינה העיקרון הוא עור לעור.)

לדעתי הכי טוב לקנגר ב-מנשא בד ארוך או מנשא לופי, שאז התינוק ממש כרוך ומכוסה כולו בבד.

לפלונית: אכן חשוב מאוד לקנגר פגים skin to skin ואכן בכל המנשאים יש בד בין התינוק להורה (וחשוב ובטיחותי שיהיה)
לקינגור פגים קיימים מוצרים יעודיים- מצ"ב לינק למה שאת מבקשת
הרבה בריאות.

נכתב בידי בשמת א והועתק מהדף אמא שאוהבת יותר.

תקציר הרצאתו של ד"ר הקטור מרטינֶס – Hector Martinez
המכון לאם ולילד בבוגוטה, קולומביה, דרום אמריקה: מפתחי שיטת הקנגורו לפגים משנת 1978
הכנס הבינלאומי של ליגת לה לצ'ה, הכנס העשירי של אמריקה הלטינית
קולומביה, 2.11.2012
(הערה של בשמת: חלק מכם מכירים את השם בכתיב מרטינז, אבל בשום גירסה של הספרדית אין ז' ואת הצליל הזה מבטאים ס', אז תשימו לב שמתחת לנ' יש סגול ולא מדובר בנעליים של ד"ר מרטינס).

ד"ר מרטינס ירד מהבמה, פנה אל הקהל ופתח את הרצאתו בהצהרה, שהוא ידבר מהאולם כי הוא חושב שחשוב להרגיש את החום מהקהל.
הוא רוצה לדבר על אהבה.
כמו שאומר ד"ר קרלוס גונסלס (עמיתו מספרד שהרצה גם הוא בכנס), אין תחליף לאהבת האם. התינוק מקבל הכל בלי שהוא צריך להחזיר כלום. כך גם מדריכות לה לצ'ה: נותנות אהבה לאמהות, בלי שהן צריכות להחזיר.
איך פותחה שיטת הקנגורו? לפני 33 שנים, ד"ר סנבריה ז"ל Edgar Rey Sanabria, הציע במכון לאם ולילד בבוגוטה מסגרת חדשה לרפואה שעכשיו מיושמת בהרבה מדינות. ב-33 שנות ניסיון הם שכללו את הדרך ללמד וליישם את שיטת הקנגורו.
עיקר השיטה: האם אחראית על גידול הילד.
בהרבה מקומות יש ניסיון להכניס תוספות לא נחוצות של אלמנטים רפואיים וטכנולוגיים לתוך שיטת הקנגורו. אבל השיטה היא בעיקרון מתודולוגיה טבעית לגמרי. לא צריך להכניס טכנולוגיות.
אנחנו מדברים על בני אדם.
לפג לא איכפת המשקל שלו (שכל כך איכפת לרופאים שהם כל הזמן שוקלים אותו ומחליטים הכל לפי המשקל). יש לו זיכרון, רגשות, פסיכולוגיה, לב שמרגיש עמוקות כל מה שקורה לו ועובר עליו. חייבים להבין את התינוק, לשים את עצמנו בנעליו של התינוק – הוא בן אדם וצריך להתייחס אליו באופן אנושי, להתייחס אליו ככזה מהרגע הראשון. אסור לשכוח את האספקט הזה.
בשיטת הקנגורו שלושה עקרונות, שכולם מהותיים ועקרוניים. אלה שלושת העקרונות הבסיסיים של שיטת הקנגורו, אין מה להוסיף ואסור לגרוע דבר:

האהבה
החום
ההנקה

חייבים חום. הפג אינו יכול לווסת את חום הגוף שלו. את החום נותנים לתינוק האנשים שאוהבים אותו – זו התמצית והמהות. אמא, אבא, סבתא, סבא, דודה וכו'. (הראה תמונות של אחים ואחיות גם כן).
באהבה – 2 אספקטים, מרכיבים מהותיים באהבה: הראשון הוא הצד הרגשי: כל בני האדם זקוקים לרגש זה כל יום. אם לא מקבלים חמימות ואהבה, אי אפשר לפעול או לחיות כבני אדם. התינוק זקוק לאהבה הזו, שרק האם נותנת. הוא חייב שהמגע והקשר הבסיסי שיקבל יהיה האהבה. השני הוא המגע הפיזי: לגעת. חייבים מגע. הצורך הזה לא ייעלם לעולם. האם תמיד נוגעת בילד –
אין אהבה אם אין מגע.
רק זה נותן לתינוק את התחושה שמישהו אוהב אותו וחושב עליו. צריך לשמור על הילד תמיד.
הילד במשך חודשי ההריון, כאשר הוא עדיין ברחם, זוכה כל הזמן למגע ולגירוי. כשנולד, חייב מגע וגירוי.
(הזכיר את העבודות של ד"ר ג'ין קרנסטון Gene Cranston על החסר במגע).
האהבה היא סטימולציה אורגנית. קצב הלב, קצב הנשימה, גירוי שכלי – מגע, ריח, טעם וראייה, ותנועה. לא חשוב אם הפג מחובר לכל הטכנולוגיה. למרות כל הצינורות יכול להיות על ההורים, כי כך מתגבר יותר טוב על בעיית החמצן, חום הגוף וכו'.
מזכיר את ריצ'רד בנדלר שחקר ולימד על הקליטה דרך החושים (הערה שלי: NLP).
על המסך הוא מראה שני גרפים: גרף אחד של תינוק באינקובטור. אפשר לראות שהוא מאוד לא יציב (נשימות, טמפרטורה, קצב לב ועוד). הופרד מאמו. גרף הלב: חוסר קצב, הפרעות קשות. לעומת זאת בגרף של הפג על אמו בקנגורו – מאוזן, בלי סטרס, התרשים מראה איזון ורגיעה.
החשיבות של החושים:
הכוח של המגע – התינוק מרגיש הכל. החלקים הכי רגישים: הפנים, כפות הידיים, כפות הרגליים, עמוד השידרה, צד ימין ואיברי המין.
הראייה, האוזניים – עוד לפני הלידה. טעם – התינוק מכיר את טעם מי השפיר מהרחם. ריח – חלב האם, גירוי מאוד חזק ומושך. חוש שישי – התנועה, התנועה על האמא.
שיטת הקנגורו מיועדת לפגים ששוקלים פחות מ-2 ק"ג. המחקרים של Marta Cristo בבוגוטה ושל Rean Tessie בקנדה הראו שכל המדדים טובים יותר בשיטת הקנגורו.

שיטת הקנגורו יכולה להראות באופן מדעי את חשיבותה של אהבת האם.
טמפרטורת העור של האמא מתאימה את עצמה לצורכי התינוק. האם מתאימה את טמפרטורת הגוף שלה כדי שתתאים לצרכי התינוק. גם האב ואחרים יכולים להגביר את הטמפטורה כדי שתתאים לצרכים של התינוק בחום – אבל בניגוד לאם, הם אינם מסוגלים להנמיך אותה כשהפג לא צריך. הטמפרטורה שלהם נשארת גבוהה. לכן כשקר בלילה התינוקות נמשכים לאבא שהטמפרטורה שלו גבוהה יותר. הטמפרטורה של הפגים גבוהה יותר בשיטת הקנגורו מאשר באינקובטור וכל המדדים רגועים ומאוזנים יותר.
שיטת הקנגורו טובה יותר לשמור על חום הגוף של התינוק. האהבה והחום יכולים להינתן בכל מקום, לא רק בבית.
ההנקה – תזונת הפג:
בהרבה מאמרים מדעיים נכתב, שיש כל מיני מצבים ספציפיים שבהם צריך להוסיף תוספים לחלב האם – למה? מי אומר את זה?
האדם לא מסתכל במשקל. זה לא חשוב. אז למה כל ה"מדענים" האלה עושים הכל בשביל המשקל של התינוק, ומוסיפים חומרים לחלב האם רק בשביל להעלות את משקל הפג מהר?
מה היינו עושים לולא היה לנו משקל מודרני לשקול את התינוקות? איך היינו יודעים כמה התינוק גדל במשקל? למה צריך להוסיף?
ד"ר מרטינֶס רוצה לראות את התינוק, לא את משקלו. איך אפשר למדוד כמה אהבה התינוק מקבל?
התזונה של התינוק חייבת להיות אופטימלית בשביל אפקט מיידי. לפקטורים הפונקציונליים מה שחשוב הוא חלב האם.
ההנקה היא עולם שלם ומרהיב שיש לו המון פונקציות. פקטורים נוירולוגיים ואחרים. בלי חלב האם, לא היה שורד המין האנושי. אין דבר טוב מאמא. גם ההגנה החיסונית הטובה ביותר היא בחלב האם. ההגנה האימונולוגית היחידה שלא יוצרת חיידקים עמידים.
אנחנו רוצים שהפג יגדל –

בגדילה רגולרית, בקו לינארי ואופטימלית.

אבל אופטימלית אין פירושו מקסימלית!!!

אירגון נוירולוגי מתאים.

החלב של אמא לפג – יש בו יותר קלוריות מאשר בחלב אם רגיל, אבל בתמ"ל לפגים יש יותר מדי קלוריות!
חלבונים – יותר בחלב של אמא לפג אבל בתמ"ל לפגים יש יותר מדי!
ליפידים – יש יותר בחלב של אמא לפג מאשר בחלב של אמא לתינוק שנולד במועד. אלה יותר שומנים. יותר מאשר בפורמולות לפגים. זה קריטי להתפתחות המוח (ולאירגון הנוירולוגי המתאים שלו).
פחמימות, לקטוז – יש פחות בחלב אם לפגים! זה אומר שמבחינה כימית יותר חשובים השומנים מהפחמימות.
הספיגה של החלב הזה הרבה יותר טובה. כשיש עודף – זה יוצר בעיות. במיוחד בהמשך.
האנזימים שיש בחלב האם חשובים. התפתחות מערכת העיכול מהירה יותר.
הניסיון להגביר באופן מלאכותי את העליה במשקל של הפג גורם בהמשך לבעיות קשות, כמו סכרת ועוד.
לטענתו, יש לבדוק מדדים קליניים ולא משקל.

פגים שהשפיעו על ההיסטוריה: וולטיר, ז'ן ז'ק רוסו, צ'רלז דארוין, ויקטור הוגו, ניוטון, אינשטיין, וינסטון צ'רצ'יל, נפוליאון בונפרטה. הם כולם ינקו ללא כל תוספים!
שיטת הקנגורו פותחה בידי 3 רופאים בין 1978-1982 בבוגוטה, כיום השיטה מיושמת ב-35 מדינות.
הוא אומר:
אף אחד לא עושה בשביל כסף את מה שהאמא עושה בחינם.
זו התמסרות טוטאלית בלי לצפות לתמורה.
אהבה שעוזרת לגדול: אהבת האחים (הראה המון תמונות של אחים גדולים שלקחו את הפג בתנוחת הקנגורו באהבה).

חלב אם -
גנטיקה אנושית, חיסוניות, כלכלי, חסכוני, אקולוגי, מלא חיבה, פונקציונלי (הכוונה שמתאים לחלוטין ובדייקנות הן להתפתחות מערכת העיכול, הן להתפתחות המוח, והן לכל שאר האספקטים של התפתחות התינוק האנושי, וכן לכך שהחלב משתנה לפי גיל התינוק וצורכי התינוק - בכל שלב בחיי התינוק חלב אמו מותאם אליו ולצרכים שלו בדייקנות. חלב של אמא לפג אינו דומה לחלב של אמא לתינוק שנולד במועד, חלב בשנה השניה שונה בהרכבו מהחלב בחודשים הראשונים וכן הלאה. כמו כן, לחלב האם טעמים משתנים לפי מה שהאם אוכלת, וכך הוא תמיד מגוון ומעניין, בעוד שהתמ"ל יש לו תמיד אותו טעם, ואגב, טעם מגעיל וריח מסריח...).

תמ"ל - גנטיקה של בעלי חיים (למשל גנטיקה של פרה), אין חיסוניות, אין אהבה, אין פונקציונליות, לא טבעי, לא אקולוגי, לא כלכלי.

בכל המנשאים יש בד בין התינוק להורה (וחשוב ובטיחותי שיהיה)
מה פתאום.
בהרבה מנשאי בד אין, ולא צריך שיהיה.

מאמר מטלטל. תודה @}

מעבר למאיר והדסה עין כרם שהוזכרו כאן, מישהו יודע על עוד פגיות שמשלבות את השיטה?

שמעתי שבבילינסון הצוות מאוד מעודד.

גם בש'עצ

בקפלן מעודדים מאוד