שמן קוקוס לתזונה ולגוף

אישה במסע תודה שהחזרת. לדעתי הטקסט שכתבת בתגובה הוא מעניין מאוד (ואם תפרטי אפילו יותר זה יוכל להיות עוד יותר מעניין), ורק בשביל טקסטים כאלה שווה לקשר פה לכתבות. זה בדיוק מה שאני אוהבת לקרוא בבאופן טבעי, וקחי בחשבון שהרבה דברים שברורים מאליהם בשבילך - לא ברורים לכל מי שפוחת את הדף. שווה לשים אותם על השולחן. (ושווה לי לתת לך טריגר לזה...)
וכמובן שלא טענתי שקוקוס עדיף על חמאה - את לא, אבל בדף הזה כן הייתה אווירה כזאת בכמה וכמה הודעות (עשיתי עכשיו חיפוש על חמאה, ויש כמה שמספרים בהנאה ובגאווה (כך נשמע לי) שהחליפו את החמאה בשמן קוקוס).
אני חייבת לציין גם שחלק מהעניין מבחינתי הוא שהודעת הפתיחה של הדף הזה צורמת לי. קשה לי להגדיר בדיוק למה, אז כן יש לי חשק להוסיף דברים שישפכו אור אחר על דברים שנטענו / נקבעו שם, וגם אם אני מוצאת דברים שהם לא באופן פרפקט. סך הכול אין בעולם הרבה תזונאיות שכותבות בשפה באופנית, שרואות את העולם במשקפיים באופניות - ובכל זאת לחלקן יש טענות שראויות להתייחסות.
אבל מבינה את העצבים שלך, באמת.

הודעת הפתיחה של הדף הזה צורמת לי. קשה לי להגדיר בדיוק למה
לדעתי, בגלל הפרסומיות שלה. אבל זו פרסומיות מסוג אחר - לא של פרסומות, אלא של מישהי שמתלהבת ממשהו חדש.

ברור לי החשק לברר דברים, רק חבל לי שבחרת לקשר לכתבה כזו. אני חושבת שכתבות כאלו מזיקות, ועדיף לא לקרוא אותן, לא לקשר אליהן. ואם יש רצון בהלאת טיעונים, אפשר היה פשוט לכתוב את הטיעון.

תרבות דיון שיש בה זלזול בקוראים, טענות נחרצות בלי שמוסברת השרשרת הלוגית שעומדת מאחוריהן, וחצאי אמיתות שלא מאפשרות לקראות לגבש את דעתן בעצמן לפי העובדות, פוגעות באפשרות לקיים דיון נורמלי.

<אחת הסיבות להחליף חמאה בשמן קוקוס היא טבעונות, או ליתר דיוק, אי המוסריות של תעשיית החלב>

עוד הבדל בין שמן זית לקוקוס:
שמן זית הוא מקומי (לפחות אם מקפידים לוודא שהוא מקומי) ואילו שמן קוקוס מיובא מרחוק.

_יש בו אחוז גבוה ממש של שומן רווי, בהשוואה לשמן זית
לפי פליאו זה בדיוק היתרון שלו._
בדיוק.

וגם מסכימה עקרונית עם שאר הביקורת של אישה במסע.

שהודעת הפתיחה של הדף הזה צורמת לי
של מישהי שמתלהבת ממשהו חדש
נכון, וכיוון שהיא לא מסתובבת באתרנו כבר זמן מה, אז אני רק אעדכן שההתלהבות שלה משמן קוקוס לשיער ולפנים דעכה מאז, כי היא שמה לב שהוא דווקא מתחמצן ומסריח מהר, ובינתיים גילתה שמנים יותר מוצלחים למריחה על השיער.
אני לעומת זאת ממש הייתי מרוצה משמן קוקוס אורגני בתור פיתרון לכינים כשהיו לילדים (ונדבקתי מהם, איזו חוצפה). ממש פתר את הבעיה מהר וטוב ולא רק שבלי נזק לשיער אלא גם הביא תועלת.

לעומת זאת, לא מסוגלת לאכול שמן קוקוס, וכשניסיתי, אבוי, הוא היה הטריגר שגרם לי לאבד 10 ק"ג S-: הגוף שלי לא הגיב אליו טוב.

שמן זית הוא מקומי (לפחות אם מקפידים לוודא שהוא מקומי) ואילו שמן קוקוס מיובא מרחוק.
מסכימה לגמרי עם יונת.
וזה גרם לי כל הזמן לחשוד בשמן הקוקוס, לא הרגשתי שהוא קשור אלי. חבל שלא חשדתי בו עוד יותר P-:
אני קונה שמן זית ישירות מהמגדל, כך שתמיד יודעת ממי אני קונה ושמן הזית שלי מקומי לחלוטין (עין חרוד, נטעים, גזר ועוד).

אין לי אלא להצטרף למה שכתבה דלית ב:
מושך אותך? טעים לך? תאכלי.
לא מושך אותך? לא טעים לך? תעזבי.
וכנראה הכי טוב פשוט לקנות אגוז קוקוס שלם ולאכול אותו כפי שהוא, ולא לאכול מוצרים מעובדים ש"מיצו" מן הקוקוס, כמו רק המים או רק הקרם או רק הציפה או רק השמן.

ובינתיים גילתה שמנים יותר מוצלחים למריחה על השיער
איזה? אני משתמשת בשמן קוקוס לעור יבש לפעמים. הם מתאימים גם לזה? שמןזית ממש לא מתאים לי. הוא לא טעים ומסריח ובאופן כללי לא כייפי.

כי היא שמה לב שהוא דווקא מתחמצן ומסריח מהר
אה? שמן קוקוס נשמר אצלי בבית שנים בלי להתחמצן. או שהכוונה לאחרי שהיא מרחה על השיער?

אה, וזה ששמן זית מקומי זה מצויין לאקולוגיה, אבל לא מצויין לגוף שלי. מה לעשות, וה"מקומי" שלו נמצא מרחק מאות קילמוטרים, אם לא יותר, מאיפה שאני גרה עכשיו... קיבוץ גלויות וכל זה.

שהכוונה לאחרי שהיא מרחה על השיער?
כן, וגם מהנסיון של עשרות לקוחות שלה.
אני חושבת ששמן ארגאן או משהו כזה. לא באמת זוכרת, רק זוכרת שסיפרה לי שהתאכזבה משמן הקוקוס כי הוא יותר בעייתי בשימוש ממה שחשבה, ולכן הפסיקה להמליץ עליו.
עם זאת, אין פה שלילה שלו.
מה שאת עושה ועובד לך, יופי.
פשוט, בהתחלה היא חשבה שהוא 100% ועכשיו ירדה אולי ל-60% שביעות רצון?

זה ששמן זית מקומי זה מצויין לאקולוגיה, אבל לא מצויין לגוף שלי
נכון, לגבייך הייתי מנחשת שאת צריכה שומן מן החי, שומן של דגים ובעלי חיים שגדלו בר/אוכלי עשב/אוכלי פלנקטון.

כי היא שמה לב שהוא דווקא מתחמצן ומסריח מהר
גם אני שמתי לב!
כשאני שמה שמן קוקוס על הגוף חלק נדבק בבגד שאני לובשת ואחרי איזה יום-יומיים הבגד נהייה מסריח.
שמתי לב לזה אחרי שפעם, כשאחותי היתה אצלי היא נמרחה בשמן, לבשה עליו פיגמה לכמה שעות ואז שמה את הפיגמה בארון שיהיה לה לפעם הבאה. הארון נהייה מסריח מיום ליום ולא הבנתי מה זה עד שיום אחד לקחתי את הפיגמה שלבשה וגיליתי שמשם מגיע הריח.

נכון, לגבייך הייתי מנחשת שאת צריכה שומן מן החי, שומן של דגים ובעלי חיים
זה גם הניחוש שלי. רק שקשה נורא להשיג שומן כזה, אז אני מספקת בדרך כלל בחמאה. בצורה לא מפתיעה, חמאה לוקחת חלק חשוב מאוד בתזונה המסורתית-משפחתית.

רק שקשה נורא להשיג שומן כזה, אז אני מספקת בדרך כלל בחמאה
כן כן.
העובדה שאני לא יכולה לעכל "לחם" כרגע הורידה דראסטית את צריכת החמאה שלי )-:

(שמתי לב שכל מה שיש לו מרקם של לחם, כלומר תפוח במידה כלשהי, אני לא יכולה לעכל גם את זה מקמחים נטולי גלוטן. ולעומת זאת, הבטן שלי הסתדרה יפה מאוד לא רק עם אינג'ירה אתיופית מסורתית שעשויה מקמח טף נטול גלוטן שתסס 5 ימים, אלא גם עם לחם נורבגי מסורתי דקיק קשה ויבש [משיפון שלא נטחן לקמח אלא טחינה די גסה] ועם לחם טירולי מסורתי דק, קשה ויבש, כזה שצריך להפעיל הרבה כוח כדי לשבור P-: ועשוי מ-2-3 קמחים מקומיים, חלקם עם גלוטן).

שמתי לב שכל מה שיש לו מרקם של לחם
גם לחם שהוכן בצורה מסורתית? עם השרייה והתססה ושימוש במחמצת במקום בשמרים? (בכלל, איפה אפשר למצוא לחם כזה כדי לבדוק?)

אני אוהבת לשלב חמאה עם תפוחי אדמה. ואורז. והכל בעצם...

מה שמעשע, שעכשיו בגלל הקיץ אני לא אוכלת כמעט חמאה. אבל צריכה הסלטים שלי גדלה משמעותית, ושל כל מיני דברים אחרים. ולא רק שלי! אפשר ממש לראות בברור את האכילה העונתית במשפחה שלי, ולא כי תכננתי בכוונת תחילה, פשוט לא מתחשק לאכול דברים כבדים וחמים יותר, ומתחשק אוכל מרענן וקליל, כמו סלטים.

אולי מתישהו אני אכתוב על זה ב אכילה עונתית או ב{{}}השפעה פסיכולוגית של צבעים וריחות או איך שלא קוראים לדף הזה. יש לי מה לרשום, אבל איכשהו אני לא מגיעה לזה...

מצד שני, כמות השמנת החמוצה שנאכלת פה עלתה משמעותית, וגם גבינות, שבדרך כלל אפילו לא קונים. ברור לי שזה מוצר מעובד והכל, אבל כרגע זו הפשרה המוצלחת יותר לדעתי.

מצד שני, לפעמים עצוב ומעניין לראות לאילו מוצרי חלב יש מילה ברוסית ולאילו לא. כלומר, בהחלט ייתכן שיש מילים חדשות לכל המוצרים החדשים, אבל ההורים שלי לא מכירים אותן, ואני לא נתקלת בהן בספרים, וזה לגמריי חידוש.

נניח, שמנת מתוקה? אין. יש "סליבקי", שזה החלק השומני של החלב, שמסירים ממנו באמצעות כף. מזכיר לי כל מיני איזכורים של השכבה השומנים בחלב אם שעמד זמן מה...

גבינה לבנה? אין. כלומר, יש גבינה לבנה מוצקה ומלוחה, מכל מיני סוגים. מה שקוראים לו "פטה" נניח. אבל ,גבינה לבנה" בתור ממרח בגביע? אין מילה כזו. שלא לדבר על קוטג'...

אה, וגבינה צהובה? זה גבינה. כלומר, סתם גבינה.

ויש טבורוג, שמזכיר לי במידת מה לאבנה. לא בטעם, אלא בשיטת ההכנה.

וזה גם מזכיר לי איך אמא שלי ניסתה להחמיץ חלב בשביל להכין גבינה, ורק אצל חברה מסויימת זה עבד בה, מרוב שהרגו את החלב עם כל העיבודים, ובמקום להחמיץ הוא נהיה מר...

בתור מי שחלב ומוצריו הם חלק מהתזונה המתאימה לה, מה שעושים לחלב בימינו מעציב אותי. אפילו להכין גבינה בבית כבר מסובך, בגלל מה שעשו לחלב. עיקרו אותו? שמו אנטיביוטיקה? מי יודע...

איפה אפשר לקנות אינג'ירה אתיופית מסורתית, באיזור צפון תל אביב, רמת אביב ?

מה שעושים לחלב בימינו מעציב אותי. אפילו להכין גבינה בבית כבר מסובך, בגלל מה שעשו לחלב. עיקרו אותו? שמו אנטיביוטיקה? מי יודע...
אולי הרבה מזה זהשהוציאו לו את השומן.
אנחנו קונים פה חלב שעד כמה שאני מבינה הוא עם עם אחוזי שומן "טבעיים", קוראים לו full-cream milk, והאחוז הוא 8.5%.
לדעתי בארץ אין חיה כזאת בכלל...

אולי הרבה מזה זהשהוציאו לו את השומן.
אבל זה חלב סטנדרטי עם אותם אחוזי שומן, ובכל זאת עם חברה מסויימת זה עבד ועם אחרת לא. (בישראל גם חלב מלא עם אחוזי שומן טבעיים, ויש כזה, הוא עם פחות מ-8.5% שומן)

אמא שלי ניסתה להחמיץ חלב בשביל להכין גבינה
בחלב המפוסטר המהומגן הרגיל, הבנתי שאי אפשר. הם עושים היום משהו לחלב שמונע ממנו להחמיץ. כלומר הרגו כל דבר חי.
חלב אורגני כן מחמיץ. אני מנצלת את זה לעשות פנקייקים (התערובת יוצאת מותססת, נפלא), או גבינה צפתית (מחממת עד רגע לפני הרתיחה, מוסיפה קצת חומץ וקצת מלח, מערבבת עד שמתגבשים גושים, ואז מוזגת לתוך חיתול שמונח מעל קערה, ומחכה שכל הנוזלים יירדו לקערה. הבן שלי מחסל את זה עוד לפני שגמר להתקרר, ישר מתוך החיתול P-: ).

איפה אפשר לקנות אינג'ירה אתיופית מסורתית, באיזור צפון תל אביב, רמת אביב?
אי אפשר.
לי הכינה במיוחד בעלת מסעדה אתיופית בעיר אחרת, וחברה שגרה שם הביאה לי. צריך היה לדעת כשבוע מראש מתי החברה תוכל א. לעבור במסעדה וב. להגיע לת"א, ולקבוע איתה, כי צריך כ-5 ימים להתססה ואחר כך גם לעשות את כל הכמות.
זו לא תרבות ה-fast food...
וכשצלצלתי למסעדות אתיופיות בתל אביב, כולן אמרו שהן מכינות אינג'ירה עם שמרים, כלומר אינסטנט. גם ההיא, אבל היא היתה מוכנה להכין לי במיוחד למעני אינג'ירה מסורתית.

לא בכדי שרה חמו, כדי להבריא מסרטן ולהשאר בריאה, החזיקה עז בחצר שאותה חלבה...

דרך אגב, בארה"ב, עקב חוקי ה-RAW MILK שלהם, יש מדינות שבהן מותר לך לצרוך אותו אך ורק אם זו הפרה שלך. לכן כל אחת מהמשפחות שרוצות לצרוך חלב חי עושות עיסקה עם החקלאי וקונות חלק בפרה (מניה). ככה הפרה שייכת לכולם, החקלאי מגדל את הפרה וחולב אותה והמשפחות אוספות את כמות החלב המוסכמת באופן קבוע ועם תשלום קבוע. כך גם הפרנסה של החקלאי מובטחת, כי זה בעצם קואופרטיב שמתחייב לצרוך ממנו את כל מה שהוא יכול למכור.
זה יכול להיות רעיון לא רע לעשות גם בארץ עיסקה עם רועה צאן, במקרה שאין לך אפשרות להחזיק עז (אצלי בקומה שלישית אפשר לגדל חתול, וגם זה בזכות העובדה שהוא יוצא החוצה כל יום מתי שמתחשק לו לשעות רבות, אחרת זה בעיני צער בעלי חיים להחזיק חיית בר כלואה בדירה. כלב לדעתי ממש לא מוסרי לגדל בדירות פה).

זו לא תרבות ה-fast food...
מזכיר לי את החוקי הגיושין (האנגליים? הויקניגיים? לא זוכרת) בהם נאמר שהלחם שעוד לא נאפה שייך לאישה, והלחם שכבר נאפהל לגבר. או ההפך, לא זוכרת. מה שאני זוכרת זה שהלחם עם כל סמליותו היה חלק מפורש מחוקי הגירושין. אבל בהקשר הזה מעניינת יותר ההנחה שלוקח הרבה זמן להכין לחם.

במקרה שאין לך אפשרות להחזיק עז
או במקרה שחלב עז נראה לך מגעיל בעליל, ואת, כמו כל המשפחה שלך, לא יכולה לסבול מוצרי חלב עיזים. כלומר, אם תופיע פתאום אפשרות ריאלית לזה בישראל. בינתיים יש חלב אורגני וחלב מלא.

חלב עז נראה לך מגעיל בעליל
D-:
LOL

תודה על המידע לגבי האינג'ירה המסורתית. ואוו, לא תיארתי לעצמי שכל כך קשה להשיג אינג'ירה מסורתית.
אני צריכה את זה עבור ילד שרגיש לגלוטן ולסויה.
ולחם ממקמח טף, תמיד יהיה עם לפחות 40% חיטה, כי אחרת הוא מתפורר.
לכן אם רוצים 100% טף, זה רק אינג'ירה.
ואם רוצים בלי שמרים, זה רק אינג'ירה מסורתית.

עבור ילד שרגיש לגלוטן ולסויה.
זה חמוץ למדי. את בטוחה שהוא יאהב את זה?
בכל מקרה את כנראה שכנה שלי, אז קחי את זה בחשבון P-:

כן, הוא יאהב.
הלוואי שאוכל להשיג. למשל בניצת הדובדבן, החדש בברוצדקי, אין זכר לזה. גם לא קפוא וכד'.
יש רק לחמי טף, שהם כאמור אחרי בירור (נושה, זן וכו')- מעל 50% חיטה וסויה.

_בחלב המפוסטר המהומגן הרגיל, הבנתי שאי אפשר. הם עושים היום משהו לחלב שמונע ממנו להחמיץ. כלומר הרגו כל דבר חי.
חלב אורגני כן מחמיץ._
עם חלב משקית זה כן עובד (חלב רגיל של תנובה וכאלה, אבל בשקית). אני גם מכינה ממנו גבינה בסגנון שבשמת תיארה ויוצא טעים.

גם לחם שהוכן בצורה מסורתית? עם השרייה והתססה ושימוש במחמצת במקום בשמרים? (בכלל, איפה אפשר למצוא לחם כזה כדי לבדוק?)
אפשר למצוא היום מאפיות שמכינות לחמי מחמצת. לא יודעת בדיוק באיזה תהליך, אבל ללא שמרים או חומרי תפיחה נוספים, לרוב גם ללא סוכר.

לגבי שמן קוקוס - אני משתמשת בו כמרכך שיער. לא נתקלתי בריח רע. אבל אני חופפת עם שמפו אז בעצם לא נשארות שאריות שמן (שמה אותו על השיער לשעה או יותר, ואז חופפת).
לבישול משתמשת בו רק כשמתאים לי, לא מתוך איזו אידיאולוגיה. לפעמים במתכונים אסייתיים שהטעם מתאים, או כשאני צריכה להכין קינוח לא חלבי. חוץ ממנו משתמשת רק בחמאה או בשמן זית (שאני מאוד אוהבת והוא השמן העיקרי אצלנו בבית).

עם חלב משקית זה כן עובד (חלב רגיל של תנובה וכאלה, אבל בשקית).
אמא שלי ניסתה עם חלב בשקית. הקטע שזה אקראי - לפעמים החלב מחמיץ, ולפעמים מתקלקל ונהיה מר. החוקיות לא ברורה.

אפשר למצוא היום מאפיות שמכינות לחמי מחמצת.
בעיר שלי יש אחת, אבל היא לא עושה את הלחם מקמח מלא. אז במה הועילו חכמים בתקנתם?

יש רק לחמי טף
מכירה שני מקורות ללחם טף טבעי, ממחמצת, איכותי וטעים:
לחם פומרנץ (עקיבא פומרנץ), פלורנטין 13 ת"א, 03-5607856. כל הלחמים שלו נטולי גלוטן ומבוססים על קמח אורז ועדשים שהוא טוחן בעצמו.
ענבל, לחם מחמצת מטף, וכן מכוסמת אורגנית מונבטת. 050-6415258, משלוחים לת"א פעם בשבוע כמדומתני.

בניצת הדובדבן, החדש בברוצדקי
וואו! תודה על המידע המגניב! הלכתי לחפש ומצאתי שפתחו במרכז הישן.

תודה על המידע

. בלית ברירה , אולי אנסה את הלחמים.
אבל אני הרבה יותר מעדיפה את האינג'רה. הלוואי שאמצא מקום לקנות אותה.
אם מישהי/ו יידעו, אז אשמח לדעת.

וכן, מגניב שפתחו ניצת במרכז הישן.

הלוואי שאמצא מקום לקנות אותה.
אני אשתדל לעדכן בנושא בדף הבית שלי (אני לא אזכור באיזה דף היה הדיון), אז תעקבי (אני לא יודעת מי את, אבל את שכנה שלי ואותי קל למצוא (-: ).

מה שעושים לחלב בימינו מעציב אותי. אפילו להכין גבינה בבית כבר מסובך, בגלל מה שעשו לחלב. עיקרו אותו? שמו אנטיביוטיקה? מי יודע...

מה עושים לחלב בתעשיה המודרנית?
(לא לפי הסדר המדוייק)
חולבים, מקררים, מעבירים, מחממים מאוד, מקררים, מפרידים שומן, מייבשים, ואז מערבבים בחזרה לפי האחוזים הרצויים את השומן,המים (אחרים) ואת האבקה המיובשת, עם חיידקים/תבלינים/מלח...
איפה החלב בתוך העסק? מי יודע, הוא הלך מזמן לאיבוד.

וזה עוד בלי לדבר על תנאי החיים של הפרות בישראל לפני החליבה.

יש לחם שנקרא "לחם פלא" יש מטף ויש עוד כל מיני.
זה מישהי שמכינה ואפשר להזמין ממנה או לקנות בטבע קסטל.
הדיאטנית עדי זוסמן ממליצה עליו לכל מחלות המעיים למיניהן ומעי רגיז
תעשי גוגל תראי אם מתאים לך

תודה בשמת, אז אני אעקוב אחר עידכון בנושא בדף הבית שלך.

ותודה אופיר . האם התכוונת לזה ?https://www.facebook.com/%D7%A9%D7%99%D ... 161942517/

האם היא מכינה גם אינגירה, ולא רק לחם ?
כי כאמור לחם מטף לא יצליח להחזיק בלי תוספות אחרות, כי מתפרק.
רק אינגירה, מצליחה להיות 100% טף.

אני עם קשיי עיכול ניכרים, ומכינה לעצמי לחם מחמצת כבר שנתיים, כך:
מחמצת מקמח כוסמין (5 ימי המתנה ועבודה אפסית). נשמר במקרר כל השנה ולא צריך התעסקות חוץ מלהאכיל פעם בשבוע בעת הכנת הלחם. המתכון:
קילו קמח כוסמין עם שלושת-רבעי-כוס מחמצת נוזלית (מרקם של טחינה) כף מלח ו3-4 כוסות מים. בלי שמן ובלי סוכר ובלי שמרים מתפיחים בין חצי יום ליום ואופים. בריא מאד, חמצמץ מעט. זה הלחם שלי ולא נוגעת באחרים.

ולא צריך התעסקות חוץ מלהאכיל פעם בשבוע בעת הכנת הלחם.
הבעיה שלי עם הכנת לחם - ואני חושבת על זה כבר שנים - זה הכמות הקטנה של הלחם אני אוכלת. נניח, ככר לחם אחת לחודש-חודשיים... יש דרך שמחמצת תתאים לזה?

כן זה הלחם.
מרכיבי הלחם עם הטף: מים, כוסמת, טף(14%) מחמצת פרוביוטית, גרעיני פשתן ומלח.
רשום שזה ללא שמרים וללא חומרים משמרים. אני לא יודעת אם היא מכינה אינג'ירה.
אולי שווה לך לשאול אותה על הלחמים והמרכיבים ולהגיד שהילד אלרגי

באמת שאלתי את לחם פלא, ואמרה שמעט טף, ובעיקר כוסמת.
אבל מצאתי טףמן. שלחתי שאלה אם יש אינגירה, ואיך אפשר לקנות באיזור רמת אביב-תל אביב.
https://www.facebook.com/teffmanbread/

נניח, ככר לחם אחת לחודש-חודשיים... יש דרך שמחמצת תתאים לזה?

אני פעם הקפאתי את המחמצת עצמה. לפי מיטב זכרוני, היא חזרה לחיים לאחר ההפשרה.
(את הלחם, כמובן, אפשר לפרוס ולהקפיא)

רעיון מעניין. איכשהו אני מרגישה איתו לא בנוח, אבל אולי זה סתם מתוך אינרציה. אני אחשוב על זה (ואחפש בעלי מחמצת בסביבתי).

מחמצת מקמח כוסמין
בקמח כוסמין יש גלוטן.
לא מתאים למי שרגיש לגלוטן.

נכון, זה בדיוק הענין, כוסמין הוא גם עם גלוטן, ולא מתאים לרגישים לגלוטן.

לא מתאים למי שרגיש לגלוטן.
אני חושבת שזו הייתה תשובה בשבילי (עליה אני מודה), בנוג עלאפשרות שלי להכין לחם ביתי אם אני אכולת כיכר לחם לעיתים נדירות. עכשיו נשאר רק למצוא ממי אפשר לקחת מחמצת...

טטטטט,
אודה לך אם תוכלי להכנס לדף לחם שאור ולרשום שם איך מכינים את המחמצת.
אני ניסתי כבר כמה פעמים להכין ללא הצלחה.
תודה!

הצחיק אותי

https://www.youtube.com/watch?v=[po]h2rI H93uoU[/po]

D-:
זה הסרטון השני שלו שאני נתקלת בו שהצחיק אותי (-:

מומחית מאונ הרווארד - שמן קוקוס הוא כמו רעל

מה דעתכם? :O

<אויש כנראה לא הייתי פה המון זמן. אני לא זוכרת איך עושים שכותרת הלינק תהפוך לקישור. ולא איך עושים את הפרצוף הנדהם :O >