תגובות של אנשים לתינוק במנשא

אנונימי

בעלי זכה להמון הערות ברחוב כמו : "התינוק לא יכול לנשום ככה" או "נראה שלא נח לו" ועוד ועוד, פעם אחת בבנק הוא כל כך התעצבן שהוא אמר לגברת "לא נורא, אם הוא יחנק נעשה חדש"

הכי מצחיק זה מאבטחים, שביקשו ממני לפתוח את התיק...
בקיבוץ, לכל אחד יש מה להגיד. מענינות תגובות הזקנות: אחת נזכרה שכך היה באוקראינה, ונשים היו עובדות כך בשדה, ומאז היא כל פעם נורא נחמדה אלי (קצת יותר מדי, אבל נסלח לה). שניה, נזכרה שבראשית הקיבוץ התינוקות היו צריכים לשכב על קרש (כנראה מסיבות "אורטופדיות") ולא הסכימו לאמהּ לקחת את בנה על הידיים. מטון הדברים (התייחסה למנשא כאל סמרטוטים) אני מבינה שלה יותר נראית הגישה הזו. לא מפתיע אותי ביחס לאישה הזו (ואני מאד שמחה שלא גדלתי בקיבוץ הזה. בקיבוץ שלי, לפחות בתקופתי, לא היו דברים כאלו).

כרמית,
מה, גם בקיבוץ הייקי שלך לא השכיבו תינוקות על קרשים?! לא רק הייקים בקיבוץ שלי החזיקו את התינוקות על הידיים?...

מעולה, ממש מעולה "כשהיא תגדל היא תחשוב שהיא תיק"

צריך להכין דף ולרשום בו את כל הערות המצחיקות או הנדושות יותר שזוכות להם האמאות שלובשות תינוקות.
וצאיך גם להכין דף עם הצעות איך לענות להערות האלו.

לדוגמא: הערות:
"איך היא נושמת בתוך הדבר הזה?"
"זה לא מסוכן?" "לא חם לה שם?",
"היא צריכה קצת זמן להיות לבד עם עצמה"
וכדומה.

הנה כמה הצעות איך לענות להם:
"היא לא צריכה לנשום הרבה בשלב הזה של חייה" (בציניות כמובן)
"זה חם כמו ברחם"
"היא תהיה מספיק לבד כשהיא תגדל"

יש עוד רעיונות?

שאלות מטומטמות רצית? לאמא אינקובטור פנית.

אני כבר מזמן רציתי לשווק תינוכיס שעל הכיס שלו מודפסות כל התשובות לשאלות.

כן, היא נושמת. הצבע שלה כחול או ורוד? ורוד? אז היא נושמת. או לחילופין: היא שני מילימטר ממני, אם היא היתה מפסיקה לנשום כבר הייתי מרגישה.
כן, נוח לה.
אם לא היה לה נוח היא כבר היתה מודיעה לי.
מאוד נוח לי, תודה. אם לא היה לי נוח לא הייתי לובשת אותה.
לובשים את זה תוך עשר שניות ושלוש תנועות ידיים לא מסובכות במיוחד. הנה, אני אדגים לך.
קצת חם בקיץ אבל מסתדרים.

ההערה הכי נחמדה ששמעתי: אשה מבוגרת התפעלה עמוקות מהמנשא ומהתינוקת הורודה והעגולה שבתוכו, נאנחה ואמרה "אם רק לא הייתי בת שמונים..."

עוד פנינים:
"כנראה שכשהם גדלים הם כבר לא רוצים להיות כמו ברחם" (כי הקטן ילל. הרי תינוקות בעגלה לעולם לא בוכים.)
"זה גורם לו עקמת בגב."
"זה מטלטל אותו וזה לא בריא".
"בטח, אם את שמה אותו בזה כל הזמן אז הוא ירצה להיות על הידיים! הוא נהיה מפונק" (ותינוקות אחרים פשוט נורא אוהבים להיות בלול)

היום היא נרדמה לי בבייבי ביורן.
זה מנשא מערבי בו התינוק גלוי לעין כל ולכן התגובה הנפוצה למנשא הזה היא: "איזה ממי".
אבל היום זה היה: "זה נוח לה ככה?" (הראש שלה שמוט והיא נראית באופן כללי כמו גופה ולא כמו גוף)
ואני, מאיפה לי לדעת? היא לא מספרת....

כמובן שתינוכיס מושך הכי הרבה אש
וכשהסתובבתי איתה בערסול, בשבועות הראשונים לחייה
שמעתי הרבה פעמים: "הוא נושם ככה?"
והתשובה המתבקשת היא כמובן: "לא".

ההברקה הכי גדולה ששמעתי:
נגשת אלי אשה זקנה בחדר האוכל (אחת שכבר כינתה בעבר את המנשא כ"סמרטוטים" כך שאני לא מתייחסת אליה יותר מדי. מהסוג הפולני הרע) ושואלת, מתי אני אוציא אותו, כי הוא גדל והראש שלו יכול ליפול ???? נותרתי חסרת מילים. (אח"כ חשבתי שאולי היא מתכוונת שהגוף שלו יוצא מהמנשא, והוא עלול ליפול ממנו).

איזה כיף החדר אוכל עוד פעיל אצלכם? בקיבוץ שלי זה כבר פאסה.

עוגיה העלית נקודה מאוד נכונה שכשהם גלויים לעין אז זה ממי וכשהם "מוחבאים" אז כנראה שהם לא נושמים

עוד תשובה אפשרית יכולה להיות : "לא היית רוצה גם להיות עטוף בחום ואהבה של אמא במקום להיות זקוף מול קשיחותו חסרת הרחמים של העולם? אז על אחת כמה וכמה שתינוק רך ירצה יחס כזה!"

ועוד נקודה למחשבה: אני לא בטוחה מי מאיתנו יותר זקוקה למגע התמידי אני או ביתי..... למרות שזה לא משנה שתינו נהנות מזה

עוד ,עוד פניני חוכמה מהסוג הציני בבקשה!!!

האמת היא שרוב התגובות שאני מקבלת הן ממש חיוביות. חלק מתענינים באמפטיה אם לא כבד לי, כמובן שיש את שאלת הנשימה (ואישאחד אמר לי "תהיי בריאה" כשאישרתי שהוא נושם. רק לא הצלחתי להבין אם הוא מתכוון לטוב או לרע... גם לא יותר מדי שינה לי), אבל מרבית התגובות הן בסגנון: איזה כיף לו - צמוד לאמא.

אמא שלי עשתה לי שיחת חינוך ואמרה לי שאני צריכה לתת לילדה קצת זמן להיות עם עצמה ולהכיר את עצמה ואת ההסביבה שלה "שימי אותה באוניברסיטה כשהיא ערנית".
היא ניסתה להשביע אותי שלפחות 4 פעמים ביום אני אתן לה להיות עם עצמה כשהיא ערה, אמרתי בסדר, (שאני עושה פיפי, מקלחת...)

בוקר אחד הלכנו, בסוף טיול הבוקר שלנו, למכולת של הישוב. נריה היה כמובן במנשא.
בין העובדים שם אדם מבוגר שכמעט אף פעם לא יצא לי לדבר איתו. פתאום הוא עצר אותי ושאל אם זה נוח (זה, זה כמובן המנשא). זו שאלה ששואלים אותי הרבה ואני תמיד מחייכת ואומרת שכן, מאוד.
בד"כ זה מספק את השואל ואני ממשיכה ללכת. הפעם הוא אמר לי שכלתו ילדה לפני חודש והיא משתמשת במנשא כזה - בתנוחה אחרת (אנחנו היינו בטן לבטן) הסברתי לו שאכן לתינוק קטן התנוחה אחרת.
הוא היה מלא דאגה ושאל אם זה בריא. והמשיך וסיפר שהתינוק מקופל לו בתוך המנשא כמו ברחם, ואיך אמא שלו עליה השלום היתה עוטפת את התינוקות טוב טוב בחיתול רגלים וידים ישרות - כדי שלא יהיו עקומים, ואיך ככה היום נותנים היום לתינוקות להיות מקופלים.

ככה התנהלה לה שיחה ואני הסברתי את הייתרונות והראתי לו איך נריה בריא, ישר וחזק. הוא אמר שהזמנים השתנו ואיך היה לו קשה לראות את כלתו עם המנשא, כי חשש שנעשה נזק לנכד. ההסבר שלי סיפק אותו.

למחרת הוא שוב דיבר איתי בהתרגשות וסיפר למי שעמד שם איך שוחחנו ואיך הסברתי לו על מנשאים. היה מעניין לראות איך הקשיב לי, ונתן לי מבט, אולי, לחששות של חמי וחמותי. אני מקווה שעכשיו הוא יהיה גאה בכלתו שלוקחת את הנכד במנשא - אולי עזרתי קצת לאיזו כלה עם חמיה - וזה כבר שייך לדף אחר

גם אותי שואלים כל הזמן נוח לו?
ואני עונה: אתם לא רואים? כי בדר"כ כאשר מכניסים את תומר למנשא הוא ישר נרדם, בעיקר כשהייינו נושאים אותו בתנוחת הערסול.

גם אותי התגובות ברחוב מפתיעות.
עצם זה שאנשים בכלל פונים אלי זה מוזר. הרי כשהולכים ברחוב לבד אנשים לא מתחילים לשוחח איתך. פתאום כשהולכים עם תינוק לכולם יש מה להגיד וצריכים להיות פתוחים לתגובות מהסביבה ולסיפורים משלהם ("איזו חמודה! לי יש 10 נכדים ....").
הכי אני אוהבת תגובות חיוביות על המנשא מאנשים שלא הייתי מצפה שיתלהבו מנשיאת תינוקות.

אפרופו תגובות מנשאים :
היום ביליתי איזה שעה במבוכי מס הכנסה , היה נורא נחמד , כנראה בגלל המנשא .
באחד החדרים אליהם נכנסתי בטעות ישבו שתי פקידות , לאחת נמאס מהתנוקיס שלה והיא רצתה לבדוק את ה
over the shoulder
שלי.
לשנייה אין ילדים והיא הביעה הסתייגות . אחרי שתיארתי לה את הדרך : בית- אוטו -מעלית - עוד מעלית וכו...
עם עגלה היא השתכנעה שיש משהו במנשא .

לפני שיצאתי מהחדר היא הבינה פתאום :
וגם הקרבה לאמא והמגע , זה לא פחות חשוב , היא אמרה עם ברק בעיניים .
מי אמר שאין להם נשמה שם , במס ההכנסה.

אני חייבת לספר:
הלכתי בעיר עם התינוקת במנשא בתנוחת ערסול. בגלל הרוח סגרתי את המנשא. עצרתי בדוכן פלאפל ושני אנשים מאחורי הדוכן דיברו עלי.
זה תינוק או חבילה? תינוקת. יש לה אויר? כן.
הבחורה הצעירה (כבת 22, מאופרת בכבדות) יוצאת מאחורי הדוכן ובאה אלי:
היא: אני חייבת לבדוק שיש לה אויר.
אני פותחת והיא מסתכלת פנימה. התינוקת ישנה בשלווה גמורה.
היא: יווו, איזה מסכנה! לא נוח לה.
אני: נראה לך שהיא הייתה ישנה אם לא היה לה נוח?
היא: יאווו, איזה אמא רעה את!
אני: אל תדאגי, כשלא נוח לה היא יודעת איך להודיע לי.
היא: חכי, חכי, כשהיא תגדל היא כבר תגיד לך..............
אני פרצתי בצחוק. זה פשוט היה משעשע.

שליחה על ידי ענבל* » 27 יולי 2005, 09:33

לפני 4 שנים כשהלכנו עם המנשא (גם מנסארי וגם אובר דה שולדר) קיבלנו את התגובות שבראש הדף (נושם? חי? יהיו לו בעיות אורטופדיות). מאז זרמו הרבה תינוקות עם מנשאים בקיבוץ והיום עם הגורה הטריה לא רק שאף אחד לא שואל אותי (מצד שני אני חושבת שזכיתי להגדרה כ"משוגעת" שלא מתעסקים איתה מאז לידת הבית), אלא אני מקבלת תגובות חיוביות. למשל, מבוגרת אחת (בת 80) ראתה אותי עם המנשא ואמרה - איך אני אוהבת לראות אותם במנשאים, הדור שלנו היה פשוט טיפש. ומבוגרת אחרת מאותו דור אמרה - אני מאמינה שזה נכון לתינוק, אני פשוט לא מבינה איך זה פועל.
בכל מקרה למי שמגיב על המנשא אני אומרת שאני מאוד מפחדת להכנס לגן ילדים עם עגלה כשעשרים ילדים עם ידיים מלוכלכות מתנפלים עליה ואני בטוחה שעוד מעט מישהו יהפוך אותה. במנשא אין סכנה כזאת. ומול פולניות גם הפולניות משתתקות.

במנשא אין סכנה כזאת
עם מנשא, כשאת נופלת גם הילד נופל

סכנה גדולה הרבה יותר מחיידקים של מוישה מהגן.
(זה לא נימוק נגד, ובכל זאת - קורה).

בכל מקרה למי שמגיב על המנשא אני אומרת שאני מאוד מפחדת להכנס לגן ילדים עם עגלה כשעשרים ילדים עם ידיים מלוכלכות מתנפלים עליה ואני בטוחה שעוד מעט מישהו יהפוך אותה. במנשא אין סכנה כזאת. ומול פולניות גם הפולניות משתתקות. גדול!!!

לחברתי יש מנשא קשירה לגב (שכחתי את שמו). טיול בקניון. גברת מזהירה: "התינוקת נופלת לך" חברתי: "זה בסדר, תודה". הגברת מתעקשת: "איך את יודעת שזה בסדר אם את לא רואה אותה?! איזו מין אמא את?!..." וכן הלאה והלאה.

אותה חברה סיפרה לי שהיא נתנה כסף לקבצנית, וזו הסתכלה עליה בתדהמה: "את נותנת לי כסף כשאין לך כסף לקנות עגלה ?!".

(רק אני עוד לא קיבלתי תגובות "שוות"

)

"טוב, נו, העיקר שלאמא נוח"
וזה היה אחרי "את בטוחה שהוא בן שלושה חודשים ולא שלושה שבועות..."

אפרופו מנשאים ואמהות שנופלות,
אני ובן זוגי הלכנו ברחוב יום אחד וכמעט התעלפנו:
אמא עם תינוק במנשא, דוחפת גם עגלה עם פעוט/ה וכל זאת על רולרבליידס!!! עוברת את הכביש.
הצטמררנו למחשבה מה יהיה עם היא תאבד שווי משקל ותיפול.
תודו. אבל לא אמרנו מילה. בטח קיבלה תגובות מפה ועד להודעה חדשה.

אז לא רק אני קיבלתי אין ספור הערות ש"זה לא נוח לה". אי אנשים לא מבינים שכשלא נוח לה כל העיר יכולה לשמוע את זה?

מישהו פעם תפס אותי ברחוב והסביר לי שאני פוגעת קשות בהתפתחות שלה ובעמוד השדרה שלה.שניסיתי להבין על סמך מה הוא קובע את זה הוא אמר שהוא אבא ל-3 ילדים, מה שעושה אותו מבין.

היה גם כמובן הרבה "את מפריעה לה לישון" ו"היא תגדל ותחשוב שהיא קנגורו".

כשנכנסתי פעם למכולת עם הסלגוזל, עמדה מישהי מבוגרת וסיפרה שבתה משתמשת במנשא (כנראה בד ארוך) עבור התינוקת. "היא שוכבת שם ומסתכלת החוצה ככה (הדגמה של מבט תינוקי תוהה) - כמו מפגרת. ככה (שוב הדגמה)"(!)

כמובן אמרתי בעדינות ש"זה הכי כייף להם" או משהו. לא שכנע אותה.

אי אנשים לא מבינים שכשלא נוח לה כל העיר יכולה לשמוע את זה?
כשאחי הגדול היה תינוק (לפני 30+ שנים) לאמא שלי היה מנשא, לפני שזה בכלל היה פופולרי, וכמעט לא היו מנשאים בארץ. רוב התגובות שהיא קיבלה היו "זה לא נוח לו" "לא טוב לו ככה" וכו', מה שאפשר לצפות. אז היא היתה עונה "כשלא טוב לו הוא בוכה". זה הפך גם למוטו שלי, אם הילד ישן ורגוע, כנראה שטוב לו.

איזו חוצפה יש לאנשים, להעיר הערות אישיות לנשים זרות! ויש חוצפנים גדולים עוד יותר שמעיזים להעיר הערות לילדים זרים!!

לשמחתי, אף פעם לא העירו לי כשהלכתי עם המנשא ובתי בתוכו. אבל פעם מישהי חצופה ביותר העירה לבתי (שהיתה כבר גדולה יותר והלכה עם אצבע בפה): "אצבע בפה זה לא יפה". נעצתי בה כזה מבט והיא ממש נבהלה ונרתעה לאחור. אני מקווה שהאינסידנט הזה יגרום לה לעצור בפעם הבאה שתרצה להעיר הערה אישית לילד/ה זר/ה.

אצבע בפה זה לא יפה
... את יודעת כמה פעמים אנשים זרים (שלא לדבר על מכרים או חברים) הזדעקו "לא! לא בפה! תוציא את זה!" לינוקא שלי? וזה כשהוא הכניס לפה משהו תמים כמו עלה או כמה גרגרי חול.
אני מנסה להגיב בקור רוח

ממילא אחרי זה הם מסתכלים עלי כמה שניות טובות באי-אמון ("איזו מזניחנית").

לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי מסתובבת עם בתי בת השנתיים במנשא ארגו מקדימה.

אישאחד: למה את לוקחת אותה ככה? זה לא בריא לגב שלך!
מואה: אני מרגישה מצוין, תודה.
אישאחד: את לא מבינה! יש לי ילד, אני יודע מה זה. זה לא טוב לסחוב ככה. בשביל זה המציאו את העגלה.
מואה: לנו טוב ככה. תודה!.
אישאחד: לא, פשוט חבל לי עליך, זה גם לא טוב לילד כל הזמן ככה על הידיים.

טוב. פה נשברתי.
מיד הוא קיבל הרצאה על מנשאים ועל בריאות נפשית ועל איכות הקשר בין הילד להורה, ומיד קיבל הנמקה משכנעת למה עגלה זה לא להיט וכו' וכו', וכך נאלץ לעמוד ולהקשיב במשך מספר דקות לא מבוטל לכל הבלה בלה הבאופני שלי.

לי הוא מרצה?
לא ידע על מי הוא נפל.

אבל זה באמת לא טוב לגב שלך (בת שנתיים, מקדימה).
@}

כשבאותה עת יש לך תרמיל ענק על הגב,
הדברים נוטים להתאזן...

(חוץ מזה שאין על הארגו בחלוקת משקל).

תודה על הדאגה...

עלינו אנשים מצביעים ברחוב, עוצרים אותנו ולוקחים את הידיים של הקטנה ומדברים איתה, ממש נדהמים. הגענו למסקנה שלא רגילים לראות תנוק שמסתכל על אנשים בגובה העיניים במקום להיות מוסתר בעגלה ( המנשא לא כל כך מגן מפני עין הרע

) אבל התגובה הכי נעימה הייתה של משהי נחמדה שמרחוק קראה לעברינו " איזה מחזה יפה! "

עם היאמו (מנשא גב ), התגובות הן חיוך קורן , יוצא שכולם מחייכים ברחובות עירנו.
נשים מחייכות לבן זוגי ושניה לפני שהוא חושב על כמה הוא מקסים , שנון , מסוקס ו... אומרים לו שזה בגלל הפיצפונת שעל גבו .

גם כל כך נוח על הגב , ששוכחים שיש שם תינוקת די גדולה (חמסה חמסה ), ועד שהיא שרה ומזכירה לנו את קיומה.

פעם הייתי בקניון עם הבן הבכור בתוך האובר דה שולדר , מישהי צעקה : " תזהרי הוא נופל !"
נהלתי כמו אני לא יודעת מה . אחרי שראיתי שהוא בסדר . כמובן שהוא היה בסדר , היה נינוח כמו תמיד , אמרתי לה שיש לה הרבה חוצפה ככה להבהיל אותי .

כשדרורי היה בן חודשיים וקצת, היינו איתו בשבת חתן במלון בירושלים, ילדה אחת שראתה אותי איתו במנשא, כשהרגליים שלו מציצות קצת החוצה, רצה לאמא שלה בבהלה, ושאלה אותה אם האישה השמנה הזאת (אני) כבר ילדה, או שהיא עדיין בהריון

ולאיש היו פדיחות (לטעמו) בליל שבת אחד כשהייתי מוכרחה לנוח והוא לקח את הדרור איתו לבית הכנסת, במנשארי (האדום כמובן)
הוא ישב מאחור עם הדרור בתנוחת ערסול, וכמעט אף אחד לא ראה אותו. רק בקטע בתפילה, שבו מסתובבים כולם אחורה לרגע (לכה דודי) ראו פתאום שעל
סוודר השבת הלבן שלו, קשורות מן רצועות אדומות מעניינות כאלו, נרשמה התעניינות רבה

יו, כמה אני מחכה כבר להשתמש שוב במנשא (עניין של 30 שבועות +- בעז"ה)
בכל מקרה המנשא שלי שימש עוד שני תינוקות מאז (אחיינים) וזה משמח אותי

(עניין של 30 שבועות +- בעז"ה)
שיהיה בשעה טובה

עד עכשו היה לי רק שלל של "איזה יופי", "תני לראות" ו"היא נושמת?" מסתקרן (שאני עונה עליו בסבלנות)
לפני שבוע קיבלתי תגובה נחרצת: "את צריכה כבר להוציא אותה ללול או לעגלה כי זה הורס לך את הגב!"
זאת היתה הפעם הראשונה שהאישה הזאת רואה אותי בכלל מאז הלידה אוני בכלל לא בטוחה שהיא יודעת בת כמה הקטנה (שלושה וחצי חודשים... קטנטונת)
חוץ מזה, היא גם לקוחה בחנות וגם דיברה בטון כל-כך נחרץ שנאלמתי, ואז מלמלתי בחיוך "תודה".

<מא>

אשה צעירה (בהריון) לבעלה בפארק: תראה את הטיולון הזה. (= יאמו על הגב...) אח"כ הם התווכחו מאחורי גבינו (במרחק 2 מ') אם יש בזה ברזלים ואם זה נוח או לא נוח לו.

התגובות למנשא זה כלום לעומת התגובות כשרואים אותי מוציאה מהמנשא תינוק בלי חיתול.
זה נראה כל כך מופרך שאנשים לא יודעים אפילו איך לנסח את השאלה (אין לו איזה חיתול או משהו?)

שליחה על ידי Talila* » 27 יוני 2006, 00:27

התגובות למנשא זה כלום לעומת התגובות כשרואים אותי מוציאה מהמנשא תינוק בלי חיתול

כשהלכתי למפגש אמהות 'בלי חיתולים' באזורינו ראיתי בפעם הראשונה אם עם תינוק במנשא כתף בתנוחה שהטוסיק החשוף והמתוק שלו מציץ החוצה, כמו חריץ של שרברב קטנטן. חמוד לאללה

_התגובות למנשא זה כלום לעומת התגובות כשרואים אותי מוציאה מהמנשא תינוק בלי חיתול.
זה נראה כל כך מופרך שאנשים לא יודעים אפילו איך לנסח את השאלה (אין לו איזה חיתול או משהו?)_

ענק...

לא אמרו לכם אף פעם שאתם עושים טעות ושאתם מרגילים אותם ליהיות על הידים ושהם יהיו מפונקים......

שליחה על ידי א_נ_ה* » 11 יולי 2006, 21:29

היום סוף סוף שמעתי את ההערה "זה נוח לו ככה?" (לו! לעזזל, אולי תשאלו מה יש שם? קצת כבוד...)
ויצאה לי תשובה שנונה שלא כהרגלי: "מה זה משנה? העיקר שלי נוח!" למרות שעכשיו אני חוששת שאולי לקחו אותי ברצינות

זו אני למעלה, התפלק לי הניק של הגדולה...

מישהי בת 85 לפחות, עצרה אותי ברחוב ואמרה לי שאמא (!) שלה הייתה מתעלפת אם היא היתה רואה את התינוקת ככה, במנשא (אמרתי לה שלדעתי האינטרנט היה קצת יותר מפתיע אותה).

תאמרי לגברת הנכבדת שבהונגריה של טרום מלחמת העולם השניה, בנות הצוענים נהגו לקחת את ילדיהן במנשא. (אני מתארת לעצמי שבכל ארצות אירופה בהן הם חיו, אבל אני יודעת רק מעדותה של אימי היקרה )

בנות הצוענים נהגו לקחת את ילדיהן במנשא
גם הצועניות ברומא היום (לא ממש מנשא, פשוט קושרות את התינוק בתוך יריעת בד).

מישהי בת 85 לפחות, עצרה אותי ברחוב ואמרה לי שאמא (!) שלה הייתה מתעלפת אם היא היתה רואה את התינוקת ככה
ולחברה שלי אמר פעם מוכר בחנות: "הייתי מוותר על שנה מהחיים שלי בשביל שאמא שלי תחזיק אותי ככה".

כשאני נכנסת לבית מרקחת השכונתי עם אוריה על הגב, הרוקח המרוקאי מספר לי כל פעם בערגה ובעיניים נוצצות איך העוזרת הערבייה שלהם היתה עושה את כל עבודות הבית איתו על הגב עד גיל ...5

הייתי מוותר על שנה מהחיים שלי בשביל שאמא שלי תחזיק אותי ככה".
ואולי בעצם מחזיר לעצמו כמה שנים...

בס"ד
מעבר לחווי'ה המתקנת שאני מעניקה למענדי (איך שאני מתחילה להכניס אותו למנשא הוא מפסיק לבכות !!!) אני נורא נהנית להסתכל עליו ישן....
(בגמרא אומרים שהשם ברא אותם מלאכיים כדי שנאהב אותם ולא נתעצבן מכמות הקאקי והבכי שהם עושים!! וחוסר השינה.... )

אמא שלי (ממדור הפולניות) נורא מתעקשת שאני "אשחרר אותו קצת" כי זה לא טוב לו.... שאלתי אותה מה היא חושבת- שאם לא הי'ה לו טוב הוא הי'ה נרגע ככה באמצע בכי היסטרי של רעב... ? או ישן ככה, גם כשאני מתכופפת להכניס כביסה...?
כמובן שגם גיסתי ואחותי - נורא חשוב להן שאני ארגיל אותו לעגלה.... תגידו- אני אמרתי לכן להשאר בבית עם הילדים שלכן, כי לא בריא שהם ילכו לביה"ס? אני אמרתי לכן להניק בלבד, כי זה יותר טוב? תנו לי להיות אמא, כמו שאני רוצה, כמו שאני יודעת שטוב לי ולו....
איך הן אמרו לי כל השנים? כשאת תהיי אמא, תעשי את זה איך שאת חושבת...... נו, זה הזמן.......

התגובות למנשא זה כלום לעומת התגובות כשרואים אותי מוציאה מהמנשא תינוק בלי חיתול
דווקא לזה רוב התגובות אלי מאוד מתעניינות, סקרניות ומעודדות ("איזה כיף לך", לפפאיה, או אלי- "אמא שלו גידלה 11 ילדים ככה", ישר ביקשתי לדבר איתה)
חוץ מאחת שאמרה לי: "בגיל הזה אין להם שליטה על הסוגרים!", בעודי מפשפשת את הקטנה....

אז המשכנו לפשפש.

ולמנשא - החלפנו עכשו ליאמו, אז ישר קיבלתי הערות - על הפיסוק (שלפי מנשאים ואורתופדיה הוא דווקא מומלץ) וגם -
'אני לא יודעת, לא נראה לי כל-כך נוח לישון ככה'
'כשלא נוח לה היא אומרת' (התשובה הקבועה שלי)
'כן, אבל מה עם הגב שלך?'
'בינתיים בסדר'
'אני לא יודעת, כל השיטה הזאת של להיות כמה שיותר טבעי, אני לא חושבת שזה כל-כך טוב'
אז מיד הלכנו לפשפש בחוץ... כמובן

בס"ד
"אמא שלו גידלה 11 ילדים ככה", ישר ביקשתי לדבר איתה - נו....... ספרי! זה נראה מסקרן- או לפחות תגידי באיזה דף לחפש על זה.....

אחותי- "מה הוא שם, בפנים?? וואי, זה כמו הריון...... (צוחקת) "
גיסתי - "מה עם התנועתיות שלו? הוא מוגבל ככה, ואת תאכלי אותה... "- יש למישהו/י תגובות אינפורמאטיביות לזה? או הפני'ה לדפים העונים על כזאת שאלה.... ?

לא נראה לי כל-כך נוח לישון ככה'- אז אל תשני ככה..... ?
אני את מענדי שמה בטן אל בטן לרוחב ( ראש על החזה, ורגליים משתלשלות לצד גופי). כדאי כבר לנסות בטן אל בטן לאורך, עם פיסוק? יש בלי פיסוק? (הוא לא אוהב התכרבלות...) הוא נראה לי קטני לכזו תנוחה.... (למרות שהוא מה זה ארוך לגילו ב"ה.....)
וגם אמרו לי (אמא שלי מ"פולין", גיסתי מ"וינגייט", ואחותי מ"אני יודעת הכל" ) שפיסוק זה לא טוב (גיל שבועיים) כי הוא יזחל ככה (מראות לי רגליים עקומות...).
מה אומרים על זה?

שפיסוק זה לא טוב (גיל שבועיים)
להיפך.
האורתופדים ממליצים חד משמעית על פיסוק. זה גם הטיפול לבעיות רגליים של תינוקות - פעם היו שמים גבס, שיטה אחרת היתה לחתל בחיתול מאוד שמן כדי לגרום באופן מלאכותי לפיסוק.
מה שחשוב לוודא הוא, שהתינוקת עטופה היטב, כך ששום משקל לא מעיק על עמוד השידרה שלה. היא צריכה להיות כולה "מוחזקת" או "עטופה".
המנשאים המסחריים, שבהם התינוק בטן אל בטן לאורך הגוף והרגליים תלויות למטה כי כל התינוק כאילו "תלוי" שם - פחות בריאים, כי משקל התינוק על עמוד השידרה ועל האגן.

חן,
ראשית, לגבי תנועתיות, תגידי לגיסה הנחמדה שהתינוק נע כל הזמן אתך, במקום לשכב כל היום על הגב ולבהות בתקרה. תנועתיות זה הדבר האחרון שחסר לו.
לגבי פישוק, ממש לא מוקדם מדי, מי שבאמת מבין באורתופדיה תומך חד משמעית בפישוק לתינוקות (למשל ראש מחלקת אורתופדית ילדים בהדסה).
אם את במנשא בד ארוך יש תנוחה מצוינת לגיל הזה, נדמה לי שקוראים לה "תנוחת שק"- חפשי בהוראות. בגדול הרעיון הוא שהתינוק צמוד לבטנך, רגליו פשוקות, כמו צפרדעון קטן, והמנשא עוטף אותו ומהדק אותו היטב אליך. הוא לא "רוכב" על האיקס כמו שנהוג לשים תינוקות גדולים. אין שום חלק של המנשא שחוצץ בין הגוף שלו ושלך. קשה להסביר באינטרנט אבל בספר ההוראות של התינוכיס יש הסברים מצוינים. זו התנוחה הטובה ביותר לתינוק קטן במנשא הזה, חוץ מערסול.

_או ישן ככה, גם כשאני מתכופפת להכניס כביסה...?
כמובן שגם גיסתי ואחותי - נורא חשוב להן שאני ארגיל אותו לעגלה...._
במקום לתת עצות, אולי שגיסתך ואחותך יעזרו לך להכניס את הכביסה?

(בכלל, את במשכב לידה! מה פתאום כביסה?)

עירית_לוי

בגדול הרעיון הוא שהתינוק צמוד לבטנך, רגליו פשוקות, כמו צפרדעון קטן, והמנשא עוטף אותו ומהדק אותו היטב אליך.
תנוחת רגלי צפרדע נראית כך מתחת למנשא:

(התמונה לקוחה מהאתר של מנשא index]דידימוס e[/po].htm ).

במנשא בד ארוך יש תנוחה מצוינת לגיל הזה, נדמה לי שקוראים לה "תנוחת שק"
ForumFiles]תנוחת שק 2[/po]/15308100.JPG
[קישור שהביאה אביטל צ בדף מנשאים ואורתופדיה (דף ששווה לקרוא בו בכל מקרה)].

בס"ד
בספר ההוראות של התינוכיס יש הסברים מצוינים - יש לי מנשארי (שזה אותו דבר, אני יודעת...) - מה שאומר שאין לי הוראות של תינוכיס..... יש הפני'ה לאנשהוא?

תנועתיות זה הדבר האחרון שחסר לו. א.- הכוונה היא לידיים רגליים שלו... ב.- אני גורסת בתוקף ש מחסור בתנועתיות חמור הרבה פחות ממחסור באמא....

במקום לתת עצות, אולי שגיסתך ואחותך יעזרו לך להכניס את הכביסה -

המממ.... כן.

בכלל, את במשכב לידה - אני ב"ה מתפקדת כאילו כלום, כמעט- ממש מאז כמה ימים אחרי הלידה..... אין לי כאבים...

מה שחשוב לוודא הוא, שהתינוקת עטופה היטב, כך ששום משקל לא מעיק על עמוד השידרה שלה. היא צריכה להיות כולה "מוחזקת" או "עטופה".
איך עושים את זה, בלי להתרשל בחוזק, ובלי למעוך אותו לגמרי?

מה שאומר שאין לי הוראות של תינוכיס..... יש הפני'ה לאנשהוא?
עירית לוי נתנה קישור להוראות קשירה לתנוחת שק בהודעה אחת מעלייך. תראי שם.

א.- הכוונה היא לידיים רגליים שלו... ב.- אני גורסת בתוקף ש מחסור בתנועתיות חמור הרבה פחות ממחסור באמא....
טוב, כאן אף אחד לא יתווכח אתך על זה. תגידי את זה לגיסה

אני ב"ה מתפקדת כאילו כלום, כמעט- ממש מאז כמה ימים אחרי הלידה..... אין לי כאבים...
לא כדאי להגזים, גם אם אין כאבים. רצפת האגן שלך מאד חלשה עכשיו ואת צריכה לתת לה לנוח. זה שאת נושאת את התינוק עליך כל הזמן מאד מכביד עליה. עדיף לנוח כמה שיותר (עם התינוק עלייך, אבל בישיבה) ולקום רק לדברים חשובים (לא לעשות ספונג'ה בכל הבית כשהוא עליך- גם הזמן של זה יגיע, סבלנות...). אחרי 6 שבועות אאל"ט את יכולה להתחיל להשתולל חופשי.

איך עושים את זה, בלי להתרשל בחוזק, ובלי למעוך אותו לגמרי?
הכי טוב שאמא מנוסה תראה לך. נסי ללכת למפגש חינוך ביתי בסביבתך, או למפגש לה לצ'ה, או ליצור קשר עם מישהי שגרה לידך דרך האתר.

אני ב"ה מתפקדת כאילו כלום, כמעט- ממש מאז כמה ימים אחרי הלידה..... אין לי כאבים...
אם יש או אין כאבים, לא זה העניין.
העניין הוא שהגוף זקוק להחלמה הזאת, ומי שקמה מוקדם מדי ועושה "הכל" כאילו לא עברה שום דבר, מסתכנת בפגיעות לטווח ארוך, שבעוד כמה שנים משלמים עליהן. לדוגמא: צניחת רחם, צניחת נרתיק, צניחת שלפוחית השתן.
אני מצטרפת לקומה ג' בתזכורת לתת לגוף להתאושש מהלידה כל תקופת משכב הלידה (6-8 שבועות).

אני מצטרפת לבשמת לכל מילה
חברתי הטובה ילדה במזל טוב
אחרי שבועיים היא הרגישה כל כך טוב
שחזרה לפעילות רגילה
אחרי הלידה השניה היה לה צניחת ריצפת האגן
עד היום שנה וחצי מאז היא עושה פיזיותרפיה יומיום
הכי כדאי להימנע מלחזור בכל הכוח
חוץ מזה תהני מהתקופה הזאת
היא לא חוזרת לעולם

איך הן אמרו לי כל השנים? כשאת תהיי אמא, תעשי את זה איך שאת חושבת...... נו, זה הזמן.......

אולי תגידי להן את זה?

בס"ד
_איך הן אמרו לי כל השנים? כשאת תהיי אמא, תעשי את זה איך שאת חושבת...... נו, זה הזמן.......
אולי תגידי להן את זה?_
אמרתי.... זה לא עוזר- יש כאן אמא פולני'ה שאומרת "אני? אני לא אומרת כלום, אבל........... " לכי תוכיחי לה שהיא הרגע העבירה עלייך (ועל "אומת מנשאים" שלמה) ביקורת נוקבת אך "נסתרת" . אבל זה לדף הפולניות.
כאן אני רוצה לשאול- הוא לא אוהב את תנוחת השק, נראה לי שהוא יהי'ה מאלה שאוהבים לראות הכל, ולא לפנות אל האם כשהם ערים. (כי הוא נרדם מיד אחרי ההנקה בתנוחה מאוזנת. וההעברה העירה אותו) והרגליים מכורבלות לתוך המנשא במין ישיבת לוטוס, שהוא מאוד אוהב- אבל בעלי גם העלה את השאלה- הוא לא יתרגל להיות חסר תנועה ומכורבל? (ובאותה נשימה-) וגם מפונק נורא ואוהב רק על הידיים?
(שהגוף זקוק להחלמה הזאת -כן אני נחה, לא מתרוצצת כל היום, וכו', ויושבת כל הזמן, וגם שוכבת איתו במיטה 2/3 מהיום ומניקה, אבל כשאני קמה, אני לא מרגישה כאבים או חוסר נוחות, ב"ה. אבל- בגלל שלא עוזרים לי, ולא יהי'ה לי אוכל לאכול, ובגדים ללבוש- אני עושה כמה דברים ביום, לא יותר משעה שעתיים. אבל תודה תודה תודה על הדאגה.)

רק מנסיון שלי עם הבנות האישיות שלי-
הנשיאה במנשא ממש לא הרגילה אותן להיות חסרות תנועה.
שתיהן עשו הכל מוקדם מהממוצע.

כשתינוק נמצא במנשא זה בד"כ לא במקום זמן שבו תינוק אחר פעיל, אלא במקום זמן שבו תינוק אחר שוכב במיטה או בעגלה בלי שום דבר מעניין לעשות.

וחוצמיזה, העובדה הפשוטה היא שבכל התרבויות שבהן נושאים תינוקות במנשא הם לומדים ללכת.

מפונק נורא ואוהב רק על הידיים?
אולי אם תגידי את זה אחרת זה ישמע יותר טוב.
מה דעתך על "אוהב להיות קרוב לאמא ולהרגיש מחובק ונאהב"?

בס"ד
"אוהב להיות קרוב לאמא ולהרגיש מחובק ונאהב"
מבחינתי זו האמת- כי מה לעשות הוא עוד קטני, ומגיע לו להיות על אמא- ולא בעונש- כי כשהחליטו להרגיל אותו לעגלה, והוא בכה בכה בכה בכה, הרגשתי שאם הוא יבכה עד שיפסיק, אני נתתי לו את המסר של- "תבכה, זה לא מעניין אותי!" ולקחתי אותו מהעגלה, אמרתי לאמא שלי שאי אפשר להכריח תינוק לאהוב משהו שהוא לא, גם אם היא נורא חושבת שזה טוב לו, והוא נרדם עליי אחרי 2 דקות.......
>אגב- אבדתי את המס' שלך..............<

הוא לא יתרגל להיות חסר תנועה ומכורבל?
ממש לא. הוא ירגיש מוגן וקרוב לאמא, וכשהוא ירגיש צורך לזוז, הוא יעשה את זה. אלון היה בתנוחת רגלי צפרדע במנשא מקדם במשך חודשיים-שלושה, וקניתי את המנשא כשהוא היה כבר בן חודשיים, הוא ישן שם והיה מבסוט. כשהוא רצה להיות יותר על הרצפה, אז הוא היה. הוא גם שנא להיות בעגלה בחודשים הראשונים של חייו, הוא היה מתחיל לבכות תוך כמה דקות.
כיום, בגיל 6 חודשים הוא מתהפך, זוחל על הגחון ומסתובב כמה שבא לו. לא לדאוג.

בס"ד
במנשא מקדם - איפה אפשר לראות איך נראה? והאם הוא תחליפי בתנוחה שאני נושאת אותו (מאוזן, רגליים במזרחית.) למנשא בד ארוך? כי מה זה חם לי, ואין לי מזגן, וחם גם לו, (חם לו גם ככה, אז להוסיף....?)
ואגב, אמא בגובה- זה - העובדה הפשוטה היא שבכל התרבויות שבהן נושאים תינוקות במנשא הם לומדים ללכת. מבחינתי משפט מחץ.

מנשא "אובר דה שולדר" יכול להתאים לתנוחה הזאת.

והאם הוא תחליפי בתנוחה שאני נושאת אותו (מאוזן, רגליים במזרחית
לא. הוא מתאים לתנוחות אנכיות.
תמונה יש בדף מנשא מסורתי.

להוסיף לעניין התנועה במנשא:
כשנושאים תינוק במנשא, הוא על גוף חי של בן אדם.
מי שנושא אותו זז, מתכופף, עומד, הולך, מהר, לאט, מסתובב, פונה, מחזיק משהו, מרים, מוריד, פועל.
לכן, מבחינה פיזיולוגית, מה שגוף התינוק עושה כל הזמן במנשא או על הידיים (כן, גם כשהוא ישן) הוא להתאים את עצמו לתנועות שלך.
כל הזמן. הוא כל הזמן צריך להיות קשוב לתנועה שקורית סביבו, שהוא חלק ממנה, ולעשות אימוצי שרירים קטנים אבל מתמידים.

התוצאה היא שתינוקות מנשא בדרך כלל מחזיקים את הראש מוקדם יותר, וגם מתפתחים מוטורית מוקדם יותר.

להבדיל מתינוקות שכל הזמן נמצאים או על אמא שיושבת ולא זזה, או בתוך קופסא (מיטה, עגלה, לול).
גם אם העגלה זזה, זאת קופסא דוממת שאין בה תנועה חיה, ושאין בה במה להיאחז. הוא לא מחובק בה, ככה שהוא יכול לנוע איתה - הוא רק מיטלטל בה, חסר אונים.

שורה תחתונה:
במנשא התינוק פעיל כל הזמן.
לא פסיבי.

בס"ד
בשמת,
מה לגבי- "תשחררי אותו, הוא תפוס כל הזמן במנשא, תני לו מרחב." ?
ומה לגבי- "את חוסמת לו את זרימת הדם."?
ומה לגבי- "אני לא חושבת שזה בריא שהוא כל הזמן עם הראש לצד" ? (ימין, או שמאל, אני מחליפה. אבל הוא ישן עליי והראש פונה בעצם לכיווני, ממש עד סוף ה"צד", מסובב ככה, עד הסוף, אבל הוא נושם, ומזיז את הראש כשהוא במיטה, וכו'.)
כי אני כבר לא יודעת מה להגיד לאמא הפולני'ה הזאת שלי!
אהה.... ומה לגבי- "אם לא תשימי אותו בעגלה על הבטן, הוא יהי'ה עצלן, ולא ירים את הראש, ולא יזחל עד גיל מאוחר." ?
ואגב- הצעת יעול... אולי כדאי לפתוח דף למענה רציני, של כל מני תאוריות פולניות, או ביזאריות של אנשים לגבי מנשאים- משהו כמו- הפולניה והמנשא ....? ושם לכתוב תגובות אינפורמאטיביות לכל היציאות של אנשים (לא כאלה ציניות כמו נעשה אחר, או היא ורודה אז היא נושמת... ) ללא חלוקת נושאים.... סתם, מחשבה...

מנשא "אובר דה שולדר" יכול להתאים לתנוחה הזאת. אמא בגובה- אני משום מה לא מסתדרת עם המנשא הזה..... והוא לא אוהבת תנוחה עוברית, למרות, שבזמן האחרון הוא לפעמים "מבקש" ממני לכרבל אותו >מקפל את הרגליים, ושולח לי מבט מלא תודה כשאני מחזיקה אותן ככה (כשאני מניקה)< והיו פעמים שאפילו נרדם ככה, אז אולי אני אנסה שוב? אבל נראה לי שאני פשוט לא ממש מבינה את המנשא הזה, ואיך "לתפעל" אותו ...
מנשא מקדם יכול להחזיק תינוק בתנוחת רגלי צפרדע?

ומה לגבי- "אם לא תשימי אותו בעגלה על הבטן, הוא יהי'ה עצלן, ולא ירים את הראש, ולא יזחל עד גיל מאוחר." ?
חן, חפשי תשובה של אורנה שפרון בנושא הזה בדף חובות ומשימות בגיל שלושה חודשים @}

מנשא מקדם יכול להחזיק תינוק בתנוחת רגלי צפרדע?
בדיוק. הוא עם הבטן אלייך, עם הרגליים מקופלות, כך שכל הגוף שלו בתוך המנשא, וגם מאונך ולא בערסול. anchor]ככה 285[/po]

_בשמת,
מה לגבי- "תשחררי אותו, הוא תפוס כל הזמן במנשא, תני לו מרחב." ?
ומה לגבי- "את חוסמת לו את זרימת הדם."?
ומה לגבי- "אני לא חושבת שזה בריא שהוא כל הזמן עם הראש לצד" ?_
הנה הצעה:
"אמא, אני שומעת שאת מאוד דואגת לתינוק שלי".
"אמא, אני שומעת שאת מאוד דואגת לתינוק שלי".
"אמא, אני שומעת שאת מאוד דואגת לתינוק שלי".

תגידי את המשפט הזה בתור מנטרה אחרי כל הערה פולנית.
תגידי אותו באיכפתיות, בהערכה, לא בעצבים או בנזיפה.
וזהו.

מעניין, רק מתוך סקרנות, כמה זמן ייקח לה להפנים את התגובה הזאת.
מה התגובה הזאת בעצם?
את לא עונה לה.
את לא מגיבה לתוכן שהיא אמרה.
הרי אין תשובה שתרגיע אותה. והתוכן בכלל לא חשוב. מה שהיא אומרת באמת הוא:
"אני לא סומכת עלייך שאת יודעת להיות אמא".

אני ממליצה לא להיכנס לויכוח עם אמא שזה מה שהיא חושבת עלייך. לא תצאי מזה...

מה שאני כן מציעה, הוא משפט שבסך הכל משקף את הרגשות שהיא מביעה. מאחורי כל דאגה שהוא ייחנק או משהו כזה יש פשוט דאגה לתינוק . אפשר להבין את זה, אפשר להעריך אותה על האיכפתיות לנכד, חבל להיכנס לויכוח על אי התמיכה בבת שלה... היא לא יודעת מה זה.
אבל אם תפסיקי לחלוטין לענות לה, לא תתגונני, לא תסבירי, לא תצטדקי, לא תתקיפי - כלום כלום, רק תשקפי את הרגש שהיא מביעה, ובאופן חיובי - אני צופה שבסוף יהיה שינוי. אולי אפילו רק אצלך: שתתחילי להבין שלא צריך לענות כלום על זה. שזה לא נוגע לך.
(-:

בס"ד
בשמת את צודקת. אני אנסה. תודה....!
אף חצוף- זה נראה מנשא מה-זה נוח, קוזי ומקדם זה היינו הך?
אגב- לגבי זרימת הדם, זה גרם לי לחשוב... האם זה באמת לא חוסם אותו? ומה עם מע' העיכול, היא לא נלחצת, ואז קשה לו יותר לעכל? סקרנות. זה לא מרתיע אותי מהמנשא. אני רואה כמה טוב זה עושה לו.....

קוזי ומקדם זה היינו הך
אותו סוג של מנשא, רק שמקדם מיוצר בארץ וקוזי בארה"ב. ראי פרטים בדף מנשא מסורתי.
לגבי זרימת הדם, זה גרם לי לחשוב... האם זה באמת לא חוסם אותו
הוא ורוד? זו לא תשובה צינית- זה באמת ככה. דם זורם=גוף ורוד, דם לא זורם=אברים כחולים. תאמיני לי שהיית שמה לב אם הדם שלו לא היה זורם...
רגלי צפרדע זה מצוין לעיכול ועוזר להוציא גזים.

כשינוקא היה בן חודשיים בערך, הלכתי איתו באובר דה שולדר ועם אחותו ועם חברה והבנות שלה (3 ו6) לחנות הכל בדולר בעיר. אחרי חצי שעה שינוקא ישן והתעורר וינק, הציעה החברה לקחתותו על הידיים שלה. בשמחה הוא הועבר אליה והמשכתי להסתובב עם האובר דה שלודר הריק ובתי בחנות. פתאום אשה אחת מסתכלת עלי, מחליפה צבעים, ובסוף ניגשת אלי, נוזפת בי: נפל לך התינוק!
מה, אני משתוממת, לא מבינה מה היא וצה, אני רואה את ינוקא מאחוריה בזרועותיה של חברתי. מה נפל?
האישה- התינוק, היה לה תינוק שם, היא מסבירה לאנשים שמסביבנו. היה ועכשיו אין. הוא נפל.
אני מרוב תימהון על הרעיון המגוחך שיפול לי תינוק מבלי שאשים לב בוהה בינוקא אצל החברה ושותקת.
האישה- נו, מה את שותקת, תחפשי אותו, תחפשי את התינוק!
הילדה הגדולה של חברתי פנתה אליה בנועם והעירה לה- את לא חושבת שהיא היתה מרגישה אם היה נופל לה התינוק מהמנשא? איזה מן אמא היא? התינוק בסדר גמור, הנה אמא שלי מחזיקה אותו, הסתובבה הילדה והצביעה על אמה עם ינוקא. האשה נסתה להתחבא תחת אריחי הרצפה...
אם זה לא היה מביך כל כך זה היה מצחיק.
באותו איזור ביום אחר, עם מנשא בד ארוך, אמר לי איש אחד- יש לך שם תינוק?
כן, עניתי.
אין לו אוויר, הוא לא יכול לנשום אוויר, הוא קבע חד משמעית.
זה בסדר, עניתי לו, גם ברחם אין אוויר והוא הסתדר שם 9 חודשים מצויין.
אההה, ענה האיש, מהורהר, ונפנה משם בהבעה שלווה.

אההה, ענה האיש, מהורהר, ונפנה משם בהבעה שלווה.

כל הסיפור עם התינוק "שנפל" הצחיק אותי

האישה- נו, מה את שותקת, תחפשי אותו, תחפשי את התינוק!

כלומר, לא רק נפל מהמנשא בלי שתשימי לב, אלא גם קם והלך לדרכו, בגיל חודשיים... אני מקווה שהיה לה מספיק מקום מתחת לאריחים.

פשוט הצחקת אותי בקול רם, ותראי מה השעה... נפל התינוק, נו! LOL LOL LOL

בס"ד
אגב רגלי צפרדע- מר-בחור כאן פיתח הרגל "מגונה" להרדם על אמא שלו רק ככה !
ולמרבה הפלא לא נרשמה התנגדות משגרירת פולין.....

שמחה לקרוא שצחקתן קצת...

ואני אתמול ראיתי בפארק מישהי עםפ מנשא תואם אובר דה שולדר, והיה מונח עליה בטבעיות מדהימה, והיא הלכה כל-כך בקלילות, שרציתי להתקרב ולבדוק שאכן יש שם תינוק.

בס"ד
אתמול במאפי'ה המכר קצת נעץ עיניים....
ואז המנשא זז קצת (כי מענדי התפתל) אז ליטפתי אותו עד שנרדם שוב....
אז הוא נתן בי מבט עקום מאוד, וכשקיפלתי קצת את המנשא, כדי שיבין-
"מה, יש שם תינוק??? לא הבנתי מה את לובשת..." (מנשא 6מ'מעוצב באלגנטיות...)

היום בסופר, אלון על הגב שלי במנשא מקדם, איש אחד נעמד מאחורי בקופה, עושה לאלון פרצופים ואומר "אל תדאגי, טוב לו" . אז עניתי לו, "נכון, כשלא טוב לו, הוא מודיע".

טוב, חשבתי להוסיף תגובה חיובית כיוון שיש כל כך מעט...
יום אחד הלכתי עם הקטנה במנשא לופי במושב. נעצר לידי סבא עם שני נכדים קטנים ואמר להם -
"אתם רואים, זאת אמא צעירה, וכך היא לוקחת את התינוק שלה, שיהיה קרוב אליה".
אח"כ הוא פנה אליי ואמר - "איזו המצאה זו! ממש כמו ברחם"
היה לי נחמד לשמוע

בס"ד
איזו המצאה זו! - ממש המאה ה-21 ..........

טוב, אז גמאני אוסיף תגובה נעימה-
התארחנו לחג אצל משפחה אחרת, והילד הקטן (בן 7 ???) שאל את אמו איפה התינוק שלנו...
אז היא הצביעה על המנשא והסבירה-
"אתה רואה? התינוק נמצא כאן, בפנים, קרוב-קרוב לאמא שלו, הכי טוב שיכול להיות!"