יש לנו אוצר בן שנה ושלושה חודשים , נולד עם דרכי דמעות חסומים בשתי העיניים , עין אחת העינין הסתדר והעין השנייה מסרבת.
אנחנו היינו ועודנו במעקב רופא צמוד (חלק מכך עקב הדלקות החוזרות ונישנות ) בפעם האחרונה התברר כי הוא כבר גדול (
) ובעצם הבענו את רצוננו בבדיקה מעמיקה מאוד של האם ניתוח כן או לא.נשלחנו אל רופא מומחה- שמסתבר כי הוא (מהתרשמותי) צר אופקים להחריד הוא כינה אותנו (בעיקר אותי) הורים מזניחים איך לא הגעתם עימו לניתוח עד היום????!!!
כששיתפתי אותו (טעות) , שהחלטנו לנסות הכל כולל דיקור , הוא הביע סלידה עזה מהעייניין כל שכן הוסיף שגם אם נחליט שהולכים על ניתוח הוא לא בטוח שייהייה מוכן לנתח!!!!!
כי אנחנו לא מדברים על אותו "גל" כהגדרתו.
היינו אצלו כ- 20 דקות שמתוכם הוא בעיקר ניסה (להרגשתי כמובן) לבחון את מידת העמידות שלי מול העלבונות שלו על צורת הטיפול שלנו בבנינו עד היום , הוא לא ראה את עיניין ההרדמה ,שמאוד מפחידה אותנו, כשיקול אם לנתח או לא.
כמו כן רק לאחר שלא יצאתי מחדרו בסערה אחרי העלבונות הראשונים, אלא עניתי עיניינית ובניסיון כנה להבין את צורת ההסתכלות שלו הוא טרח לבחון את הקטנטן ובעצם ליבדוק אותו.
שוחחנו על % הצלחה, והוא אמר שבעיקרון אפשר לוותר על הניתוח זה פשוט, שהילד ימשיך לזלוג כל חייו - ואם ישאלו אותו למה הוא בוכה אז הוא יגיד "שבגלל שהזניחו אותו".....
אז ככה,
החלטתי על קביעת התייעצות שנייה עם רופא מומחה , נשמע עוד דעה בעיניין,
רציתי לשמוע אם אכן יש מקרים שבהם דיקור אכן עזר (אני שאלתי את שלי שעמד מאחורי הצלחתו ב- 100 %- אבל כמובן אמר שזו החלטה שלי) , אני סומכת עליו אבל אני בלחץ של זמן.
ובכלל מה דעתכם...
תודה
אם זה נכון, אני מזמינה כבר מעכשיו את היאכטה.