תמיר בוסתנאי

[תמיר_בוסתנאי*]

הדוא"ל שלי הוא "כאן"[email protected]

[יונת_שרון*]

ברוך הבא!
ו-(()) לטלי. שיהיה במזל טוב!

[רועי_שרון*]

מזל טוב ו-(()) גם ממני!

[תבשיל_קדרה*]

הניסיון הצליח (-:

[ה_עוגיה*]

ברוך הבא @}

[ארני_ש*]

תתחדש . קראתי בעיון מה שכתבת בעניין המחקר

[אמא_של_יונת*]

תמיר,
נשיקות לטלי - כשתהיה פנויה - ותעדכן אותנו.

[תמיר_בוסתנאי*]

תודה לכל המברכים
טלי מרגישה מצוין כרגע, היא עברה אולטרא סאונד הבוקר והעובר מונח עם ראשו לכוון תעלת הלידה. לאחרונה, הוא נראה מורוצה ממקומו
המשקל המוערך: 3,400 גרם. בדיקה נוספת, בעוד שלושה ימים, אם עד אז לא תהיה הלידה...
הצירים נחלשו במהלך הלילה, טלי מדווחת שיש לה מחזורים סדירים של שני צירים "חלשים" ואחד "חזק" יותר. בלי כאבים, רק לחץ.
בסך הכל, הכל כבר ערוך ומוכן לבואו של הדייר החדש.

שאלה: האם ידועות לכם סיבות/תירוצים/טענות למה לא לבצע שמירה של "דם טבורי"?
אנחנו צריכים להחליט (ולחתום על טפסים) כיומיים לפני הלידה, כך שתשובה מהירה תתקבל בברכה.

[יונת_שרון*]

השאלה אם אתה מאמין שאם וכאשר תצטרך את הדם הטבורי, באמת תקבל אותו ובמצב שמיש. הרי החברות האלה הם סטארט-אפים, ונדמה לי שחלק כבר התמוטטו. אנחנו לא שמרנו, כי זה נראה לי סתם לזרוק כסף על הבטחות מפוקפקות.

[ה_עוגיה*]

אני יודעת (לפי דברי המילדת שערכה לנו בזמנו את הסיור בתל השומר) שהיולדות בתל השומר יכולות לתרום את הדם הטבורי לבנק הדם.
הדם יופקד לשימוש המשפחה בעתיד או לשימוש נזקקים אחרים - בהסכמת המשפחה התורמת.
(כל האמור - בלידות בוקר בלבד, אז יש איסוף של הדם)
לא התעמקתי יותר מדי כי לא התכוונתי ללדת שם.

[תבשיל_קדרה*]

האם ידועות לכם סיבות/תירוצים/טענות למה לא לבצע שמירה של "דם טבורי"?
המחיר.
בשביל משהו שלא לגמרי ברור לי שאני רוצה/צריכה.

> ת.ק. בכלל לא חשבה על זה, עד שהיא ראתה פרוספקט לפני כמה ימים <

[עודד_לבנה*]

ברוך הבא!

[תמיר_בוסתנאי*]

OK, שכנעתם אותנו - לא לטרוח ולא לעסוק עוד בנושא זה של "דפ טבורי
הבנו שרב הנסתר על הנגלה - למשל, לא אמרו לנו מהי העלות (יש כנראה עלות חודשית).
תודה.

[תמיר_בוסתנאי*]

טוב,
זה ניסיון לתאר את תהליך / חוויות הלידה, מנקודת הראות של... גבר. (נכתב בברכתה של זוגתי )
אז ככה, הגיע יום שבת, יומיים קודם לכן, טלי התחילה "לקנן" בצורה גלויה. כלומר, ניקתה (שוב...) בישלה והכינה (עודפים), וידאה שאני תולה תמונות בחדר המשפחה (אותו סיימנו ל"שפץ") ולקדוח בחדר המיועד לתינוק ובכלל.. היתה יותר "אסרטיבית" בדרישותיה לסיים כל מיני "סידורים"... לכן, היה לי ברור שמשהו בהחלט "מתבשל".
ביום שבת בבוקר טלי יצאה מוקדם לשחות בבריכה, בצוהריים היא שלחה אותי ללכת לשחות, בשלב זה, היא כבר דיווחה על צירים "די סדירים ודי כואבים" בהפרשים של כ- 5 דקות. כאשר חזרתי מהבריכה התברר לי, שלי כבר התקשרה לאחותה ואנו ממתינים לה, על מנת שנוכל לעלות לבית החולים... בערך ב- 17:30, הגיעו מורן ואבי עם בתם הקטנה, על מנת לשמור על בנותינו. בערך ב- 18:30, שמנו פעמינו ל"רוטשילד". הנסיעה אורכת כ- 30 דקות ובמהלכה טלי דיווחה שכאב הצירים התחזק עדיין כ- 5 דקות בינהם).
ב- 19:00 הגענו, עחינו לקבלה, עברנו בדיקה ראשונית ורישום ו...כרגיל... סטטוס: יש פתיחה של 3 אצבעות, רחם במצב אחורי, העובר נראה "מחייך" באולטרא סאונד, אין סימני מצוקה. ההוראות: "טיילו סביב וחזרו בעוד כשעתיים". אנו כבר מכירים את הפרוצדורה... התחלנו לעלות ולרדת במדרגות של בית החולים (הכניסה נמצאת בקומה 5 מתוך 8 קומות...)
ב-21:00 חזרנו, הצירים עדיין כואבים, הבדיקה המחודשת טוענת, אין כל שינוי, "משכנו זמן" (מוניטור ועוד שיחה ועוד מוניטור ועוד בדיקה)... ב-22:30, הסביר לנו הרופא ש"אנו לא בלידה פעילה". מכיון שאין הוא מאמין ב"זרוז" כלשהוא, הוא מציע לנו ללכת הביתה ולחזור כאשר הלידה "תתקדם". ב-23:00 היה לנו "מכתב שחרור" ביד... טלי כבר שוכנעה... אלא שאני (בעוונותי) התעקשתי שמה שטלי מתארת לי (כאבים מתגברים...) הוא בהחלט "תהליך לידה". נראה לי שההתעקשות שלי הצליחה לשכנע את הרופא לבדוק (שוב), ו"הפלא ופלא", יש "התקדמות" (מצב רחם אמצעי). זוהי עדיין לא "לידה פעילה" וכנראה שהלידה תערך "עוד די הרבה זמן" אך מכיון שאנו גרים במרחק של חצ שעת נסיעה לכל כוון, הצלחתי לשכנע את הרופא ש"חבל על הזמן" כי אנחנו פשוט נחזור עוד שעה...
בכל אופן, את טלי הצלחתי לשכנע ל"התקבל" בהבטחה של מקלחת חמה . ב- 23:00 קרעה (פיזית) האחות המיילדת את טופס השחרור ואנחנו "הוכנסנו בשערי חדר הלידה". על מנת ל"זרז" את התהליך באופן "טבעי", עשינו חוקן, זה בהחלט מקצר את המרחק בין הצירים ומגביר את עוצמתם. טלי לבשה את ה"מדים" של יולדת והלכה למקלחת. שם, תחת זרם של מים חמים, העברנו את חצי השעה הבאה, כשטלי עומדת במקלחת ונשענת על הכסא בזמן הצירים, כעת, כל 2 דקות... בערך ב- 23:30, שכנעתי אותה שלא כדאי ללדת במקלחת... ואולי כדאי ל"התוודע" לחדר הלידה עצמו. שאלתי את המיילדת על "לידה טבעית", היא הציעה לי לראות את חדר ה"לידה הטבעית". זהו חדר פרטי, גדול ונעים עם אמבטיה משולשת צמודה! כסא נוח ומיטה גדולה ו"משונה". סיפרתי לטלי על "ממצאי" והחלטנו לעבור ל"לידה טבעית". המיילדת "הזהירה" אותנו שזוהי לידה "בלי אפידורל" ועם נרצה "אפידורל" נצטרך ל"גלות" בחזרה לחדר הלידה ה"רגיל". "בינתיים, "רק למען השקט הנפשי", היא חיברה את טלי למוניטור, ל"כמה דקות". במשך 25 הדקות הבאות עשיתי לטלי מסז' בכפות הרגליים, כמו שלמדתי ברפלקסולוגיה, כשטלי יושבת על הכסא נוח. באותו הזמן המוניטור לא רשם "יפה" ולכן, לא "השתחררנו" ממנו... למותר לציין שהמיילדת לא נשארה איתנו כלל, כי "יש עוד הרבה זמן". ב- 00:30 בערך טלי כבר לא יכלה לסבול את הצירים והחליטה ש"אם ככה זה יימשך עוד 8 שעות, היא לא תעמוד בזה", שכנעתי אותה לקבל את הצירים בעמידה ("מה יהיה עם המוניטור...?") ואמרתי לה שהמוניטור לא מעניין אותי אלא היא...
00:40: קראתי (פעמיים) למיילדת שאמרה ש"אם כל כך כואב אז אולי נבדוק אותך שוב" התוצאה: "פתיחה של 3.5 אצבעות, יש לך עוד הרבה זמן". בשלב זה, "נשברנו" והחלטנו על אפידורל בלידה רגילה.
00:45: "גורשנו" מחדר ה"לידה הטבעית" לחדר הלידה. טלי, בעמידה, נשענת על המיטה, כבר לא יכולה לשאת את הצירים ואני עושה לה עיסוי לגב במטרה להקל על הכאבים... המיילדת נתנה לטלי אינפוזיה ואמרה לנו ש"עד שלא תכנס לפחות 1/2 מהכמות, לא נוכל לקבל אפידורל, ובינתיים, היא תקרא לרופא המרדים.
00:50: קראתי למיילדת ושאלתי אותה "מה עם הרופא" כי טלי כבר לא יכולה לסבול. היא אמרה שהיא תקרא לו שוב...
הצעתי לטלי לצעוק החוצה את הכאב ולהפתעתי, היא קיבלה את ההצעה (וזה היה חזק ...)
00:55: קראתי שוב למיילדת וביקשתי שתבדוק את טלי ו"מה עם הרופא?". בינתיים הוא התקשר לשאול "האם עדיין צריך אותו?!..."
00:57: בחוסר רצון, המיילדת מחליטה לבדוק (שוב...) את טלי: "עלי על המיטה". אבל, לטלי ממש כואב, בשלב זה, לא מעניין אותה כלום חוץ מלמצוא מפלט מהכאב שגורם לה "לצאת מדעתה"...
01:00: הצלחנו להעלות את טלי למיטה, והבדיקה מראה: 8.5 אצבעות, את בלידה פעילה (ואני חושב: "מה את אומרת, איזו הפתעה... ).
מכאן והלאה, הכל היה מהיר ויעיל, המיילדת יצאה החוצה להודיעה שהיא הולכת לבקע לטלי את המים, חזרה, אמרה לטלי ש"מאוחר מדי לאפידורל כי היא כבר יולדת". וטלי: "לא מעניין אותי, אני רוצה אפידורל". טלי "שוחררה מהמוניטור... בציר הבא, בוקעו המים, ו- 3 לחיצות (ארוכות וכואבות) לאחר מכן, יצא נבות לאויר העולם... באותו זמן, הרגשתי: הקלה, בלבול, שמחה, בלבול, רווחה, בלבול אה, ובעיקר, בלבול, בלבול... הזכרתי?
לסיכום: ב- 23:00 עם מכתב שחרור רישמי ביד ו-130 דקות לאחר מכן עם תינוק ביד... בלי אפידורל, בלי תפרים, בלי ש"התכוונו" ל"לידה טבעית" ולצערי, בלי שום תמיכה נפשית ורגשית מצד הגורם המקצועי...
העיצה שלי: תקשיבו לעצמכם, למה שאתם מרגישים, המכשירים הם בעיקר למי ש"שכח" להקשיב... אולי שווה לנסות לבא עם מיילדת מקצועית "פרטית"? בפעם הבאה...
זהו, יש עוד הרבה חוויות ןאנקדוטות קטנות במהלך אותו פרק זמן בין 19:00 ו - 01:10, אבל, הם עולים בצורה "איטואיטיבית" ולא "מסודרת". לכן, לא אעלה אותן על הכתב...
בכל אופן, הכתיבה בהחלט מחזירה ו"מעלה" את הרגשות (המדהימים) המלווים את החוויה של הלידה (בעוצמה פחותה, אך עדיין בעוצמה).
אני מקווה שמה שכתבתי יעניין/יעזור למישהו

[רועי_שרון*]

מזל טוב!

נשמע שידעתם יותר טוב מהצוות הרפואי מה אתם צריכים. לפחות זה היה רוטשילד ולא כרמל...

תמסור לטלי נשיקות וחיבוקים ממני. שיהיה לכם הרבה כיף עם העולל החדש.

[אמא_של_יונת*]

תמיר,
נשיקות גם ממני - וגם לעצמך ולבנות המקסימות.

[יונת_שרון*]

מזל טוב! איזה כיף לכם ולבנות! וברוך הבא לעולם, נבות!

[תבשיל_קדרה*]

מזל טוב, תמיר!
נשמעת יופי של לידה, בעיקר שלא הפריעו לכם הרבה (-:

האם זה גם דף סיפור לידה?

[מיכל_מ*]

מזל טוב! נשמע שהתמיכה הרגשית והמקצועית הייתה ממך, והייתה מושלמת! סיפור יפייפה, תודה על השיתוף @}

[עודד_לבנה*]

מזל טוב, תמיר וטלי!
נבות, ברוך הבא.
אתה עוד תראה שהעולם הזה הוא ממש, אבל ממש, לא מה שסיפרו לך.

[תמיר_בוסתנאי*]

תודה לכל המברכים, משפחות שרון ולבנה - אותכם אני מכיר
תבשיל קדרה ו מיכל מ - איתכן עדיין לא יצא לי להפגש... או ש"כן"? אני גרוע בלחבר שמות לאנשים אבל השמות שלכם "נראים" לי מוכרים בכל אופן - שוב תודה על הברכות.

[תבשיל_קדרה*]

לדעתי כן.
אבל בכל מקרה מהכפתלך - ברכות בחינם? (-;

[מיכל_מ*]

לא חושבת שנפגשנו. ובבקשה!

[אמא_של_יונת*]

תמיר,
פגשת את תבשיל קדרה ומשפחתה בפעם האחרונה שפגשת אותנו.

[אסנת_ועדי*]

לא ידעתי שגם אתם כאן (אין לי פנאי להכנס הרבה) אבל איזה יופי בטח שמזל טוב מליון...(כבר אמרנו בטלפון)
מצטערת שלא באנו לארוע אלעד חלה בדלקת ראות חריפה (עכשיו כבר בסדר) אוהבים אתכם ומחכים שיהיה לכם כח אז תגידו מתי ונתראה

[תמיר_בוסתנאי*]

תבשיל קדרה - שוב תודה ו... באמת לא אכפת לי, כלומר, אכפת לי
אמא של... תודה על העדכון
אסנת - אהלן, העיקר הבריאות, אני ממליץ לך/לכם לפתוח דף אישי (זה לא מסובך). בשיחת הטלפון האחרונה, טלי היתה "מוצפת" מבקרים, עייפה וטרודה ובנוסף, היא הרגישה מספיק חופשיה לאמר מה שהיא חשה באותו רגע. אבל, אתם מוזמנים, תמיד יש לנו אפילו סוכה. תתקשרי לטלי. ותודה על הברכות.

[עוף_החול*]

תמיר
כשאתה כותב מילים מודגשות עם * שים לב שאין שום תו שצמוד לסימן מחוץ למילה אפילו וו החיבור או פסיק או נקודה שצמודה למילה יבטלו את הפעולה ותישאר לך מילה בין שתי כוכביות.
אני מקווה שלא אכפת לך שתיקנתי את הבעיות האלו במה שכתבת

[מאמא_מאוהבת*]

היי תמיר,
העתקתי את סיפור הלידה שלכם לדף נפרד ושמו סיפור הלידה של טלי ותמיר בוסתנאי + התגובות אליו.

[מאמא_מאוהבת*]

והתבלבלתי קצת כשרשמתי את שם הדף - ביקשתי מיונת שרון לשנות את השם. כשהיא תתקן סימן השאלה ייעלם. יש לקוות

[פלוני_אלמונית*]

להיות הורי צריך חינוך לדעתי כמו מדינות מתקדמות בעולם המודרני אדם רוצה להבא ילד צריך לקבל אישור שהוא או הזוג עברו הדרכת הורים איך לגדל ילדים .

[אמא_של_יונת*]

הי תמיר,
האלה ענת מוכרת מכתבי אוגרית. יש תרגום בעברית לעלילותיה (אני מתעצלת לחפש ולראות מי תרגם). גם אני זוכרת משם בעיקר שהיא חמת מזג ורתחנית - אלוהים ישמור!
מעניין אם כל ההורים שקראו לבנותיהם ענת התכוונו לזה...

[אמא_של_יונת*]

אש"י, אני חושבת שרוב ההורים התכוונו לענת - אמא (או אבא) של שמגר בן ענת (השם התנכ"י שלכאורה חף מחום המזג).
קראתי לא מזמן, לא זוכרת איפה, שבמקרה של שמגר לא אביו או אמו נקרא/ה ענת, אלא שזה היה מעין תואר כבוד המתייחס לאלה ענת ומרמז על גבורתו של שמגר.

[אמא_של_יונת*]

מצאתי

[אמא_אדמה*]

היי. תודה על העזרה עם האינצ'ים..

אני עוד אשתמש בזה..

[תמיר_בוסתנאי*]

בענווה.הגובה (1.78) מעל פני הקרקע...
נוח? OK, אני כאן

[תמיר_בוסתנאי*]

הוא שנאמר, אתה יודע כמה פתרונות יצירתיים לבעיות מתבזבזים לך ככה? מלא!
42? LOL
וברצינות. קודם כול, זה "חלק ממני". שנית, יש לי כל כך הרבה רעיונות יצירתיים, גם כשאני זקוק להם וגם כשלא (כאילו, סתם ככה), שאני באמת לא דואג
ל"בזבוז" אני באמת מאמין שחלק מיצירתיות (לפחות אצלי), נובע מההקשרים ה"לא שגרתיים" שאנ עושה, כל הזמן, גם בכתיבה כאן.

אמנם יש לי לא מעט איכויות טלפאתיות, אבל הפעם לא היתה תקשורת
זה לא פייר - את אישה (ועוד אלה... ) - אבל, הנה התקשורת נוצרה (בסופו של דבר... )

שאלה טובה. בודאי אקדיש לה עוד מחשבה
בתור מישהו שעוסק ב- "Healing" - אני יכול לאמר - שמחשבה נוספת תשיג תוצאות מעניינות.
למעשה, כבר הרבה חבר'ה שמו לב שב "הומור המעוות משהו" שלי - חבויות הרבה "הבחנות" - שאני לא מרשה לעצמי לומר בגלוי (שלא לפגוע). ובכל זאת, לעיתים אני פוגע - בחוסר רגישות, ובלי כוונה ...

כל אחד ואמצעי הכיסוי וההגנה שלו
השאלה היא, מה הם "משרתים"? והאם הם עדיין נחוצים לנו, כבוגרים? או שמא הם "הרגל שנעשה טבע"?

[תמיר_בוסתנאי*]

מודעות עצמית.
עבודה עצמית (אול עם קצת עזרה).
קביעה ובחינה - איך היינו רוצים להיות/להתנהג ואז - חתירה מודעת לשם.
הי, זה "נשמע" קצת כמו חיים "באופן טבעי"...
יש לנו את היכולת - אבל, האם יש לנו את המוטיבציה?

[תמיר_בוסתנאי*]

הספק הוסר
ולעניינינו - למה את מתחמקת?
אני לא נושך...

[תמיר_בוסתנאי*]

למה באמת חשוב לך שקולך ישמע?

[ברונית_ב*]

למעשה, כבר הרבה חבר'ה שמו לב שב "הומור המעוות משהו" שלי - חבויות הרבה "הבחנות" - שאני לא מרשה לעצמי לומר בגלוי (שלא לפגוע).
תמיר, יש לי הצעה לתרגיל: תנסה לכתוב בלי מרכאות. זה יעזור לך לומר בגלוי.

> סליחה שאני נדחפת <

[עודד_לבנה*]

אמא,

קראתי לא מזמן, לא זוכרת איפה, שבמקרה של שמגר לא אביו או אמו נקרא/ה ענת, אלא שזה היה מעין תואר כבוד המתייחס לאלה ענת ומרמז על גבורתו של שמגר.

אני חושב שקראת את זה (גם) במקום אחר: באתר באופן טבעי, בדף מברוכ שו איסמה איסמו, במקטע 07.01.2004 12:02.

[תמיר_בוסתנאי*]

ברונית:
תמיר, יש לי הצעה לתרגיל: תנסה לכתוב בלי מרכאות. זה יעזור לך לומר בגלוי.
תודה על העיצה. חשבתי עליה, אני אנסה להפחית בשימוש במרכאות. מצד שני, המרכאות עוזרות לי להעביר את תחושותי... (וכך גם ה"שלוש נקודות").
שמתי לב שאני משתמש במרכאות מרובות עוד קודם. שוב, אנסה להפחית במינון
דרך אגב, הרגישי חופשי להדחף

[אמא_של_יונת*]

אבל, בדרך כלל, ניתן לסווג אותו כ"מעלה חיוך" על פני כל מי שרואה אותו - פשוט "בחור זורם" .
תמיר, זה כל כך נכון! הוא באמת כזה. בן-אדם כיפי. מעניין מאיפה זה בא לו?.... (-;

[תמיר_בוסתנאי*]

אש"י:
LOL תודה

[ברונית_ב*]

תודה (-:

בקשר לשלוש נקודות, אני רוצה לעדכן אותך בטרנד החדש: שתי נקודות
זה יותר מעודן משלוש, ופחות מתעכב על המשמעות הסמויה..

בקיצור, יותר COOL D-:

[תמיר_בוסתנאי*]

ברונית ב:
יש לי בעייה עם שתי נקודות. כיון שאני לא יודע אם הן נקודה אחת ששוכפלה או שלוש נקודות שאחת מהן הושמטה...
לכן, בינתיים, אשאר עם 3 נקודות...
בכל מקרה, רעיון מענין

[ברונית_ב*]

אבל תמיר, זה כל היופי בשתי נקודות! הן כמו צל של חיוך מרומז..

> אבל אתה לא חייב D-: סתם אני עושה ניסוי בהחדרת טרנדים חדשים בפיסוק <

[ברונית_ב*]

D-:

> הטרנד שלי תופס! הטרנד שלי מתפיס! <

[תמיר_בוסתנאי*]

ענת,
עוד נקודה להתייחסות... לא ברוח אדוני, ולא ברעש אדוני, אלא בקול דממה דקה...
ברונית,
בהצלחה עם טרנדך . .. ...

[ב_דחילו*]

הי, זה לא מחקר שלי, אני רק ה'מוציאה לפועל' (עוזרת מחקר) - שיתוף פעולה של שלוש אנתרופולוגיות שבודקות כניסה של תורות רוחניות לממסד החנוכי והארגוני. אני סיימתי את התזה, ובקרוב הולכת על עוד אחת. עבודה שמאפשרת לי להציק לילדים שלי רוב שעות היום, במיוחד כל עוד יש לנו מחשב משותף..

אני דווקא מרוצה מהעבודה הנוכחית שלך (המשך כך ). בקשר לעבודה רוחנית, אני נוטה להסכים עם הורי שאם כל האנשים בעולם היו אוכלים שלוש ארוחות ביום, העולם היה מקום הרבה יותר טוב. טוב, אצלם זה גם ליד השולחן ובפה סגור, אבל אני מרשה לעצמי לחפף.

[תמיר_בוסתנאי*]

ב דחילו:

שאם כל האנשים בעולם היו אוכלים שלוש ארוחות ביום, העולם היה מקום הרבה יותר טוב
ביחוד כאשר העולם מייצר מספיק מזון לכולם. הבעיה היא בהפצתו (פוליטיקה = אמנות חלוקת המשאבים).
מה ממצאי המחקר?
מה היתה התזה שלך?
מהי התזה הבאה?

[ב_דחילו*]

הי, כמה שאלות.. הממצאים מרתקים, עוד אי אפשר לסכם אותם, אבל נדמה לי שמנסים לרתום את המשמעות והרגש הטהור שנחשף בעבודה רוחנית לעגלת היעילות והמצליחנות. לגשש החיוור יש קטע אצל קרקר-נגד-קרקר, כשקוקי וקיקי הולכים לפסיכולוג. הפסיכולוג מבקש לשכנע אותם בחשיבות הטיפול: 'הטפול נותן לחיים רמה פסיכולוגית, ולפסיכולוג רמת חיים'.
אני סתם רעה, יש באמת צמאון אדיר לסיפוק שאינו נובע ממדדים חצוניים.

בשבילי העבודה והמפגש עם אנשים שעושים את החבור הזה מחדדת את מה שחשוב לי, בניגוד למה ש'חשוב' לעשות. אני משתדלת לחיות קריירה שניה, כבר עכשיו, פנסיה now, ולהודות על האמת ה'אלוצים' של אמהות עוזרים לי להגיע לזה.

[תמיר_בוסתנאי*]

מה את עושה ערה בשעות אלו?

[תמיר_בוסתנאי*]

אני חזרתי מהרקדה, מה התירוץ שלך?

[תמיר_בוסתנאי*]

מה זאת אומרת? על מה הן שומרות?

[תמיר_בוסתנאי*]

ריקודי עם

[תמיר_בוסתנאי*]

היה לי שם היום קטע עם מישהי שרקדתי עימה פעמיים.
היא נעלבה שלא רקדתי עימה הפעם...

[תמיר_בוסתנאי*]

מה, הן "גיבורות" כאלה? "לא ינום ולא יישן שומר ישראל"?

[תמיר_בוסתנאי*]

הי, אני במקור מגבעתיים. אמי גרה ברחוב גולומב !

[תמיר_בוסתנאי*]

צודקות. ככה נשיב עטרה ליושנה. זו המשאלה שלך, לא?
אחת מהן יש עוד כמה, אבל זו בהחלט במקום גבוה ברשימה

[תמיר_בוסתנאי*]

לא הגיבורות, הרקדניות.
לא הבנתי - מה הרקדניות?


אתה רואה. כור מחצבתנו
למדת בגבעתיים?
אני התחלתי בבית ספר בארי כצנלסון ברחוב המעיין והכנסת

[תמיר_בוסתנאי*]

לל"ט ש"מ ח"פ י"ה א"ט

[תמיר_בוסתנאי*]

יש לך מקורות דתיים?

[תמיר_בוסתנאי*]

אה, אבל הן כן רקדו איתי. תוך שהן מספרות לי כמה ההיא מסכנה/נעלבת/נפגעת והן לא רוצות לפגוע בה...
אז מה זה אומר, שאני צריך להפסיק ללכת לאותה הרקדה?

[תמיר_בוסתנאי*]

ש"מ = שינה מתוקה

[אמא_של_יונת*]

תמיר,
האם אתה יכול להפנות אותי לסיפור הלידה שכתבת?
יולדים בבית

[ב_דחילו*]

הי, סתם קיצוץ אמפולסיבי של הדף. נשמע כיף הרקודים האלו. 'רקדנו להט אש בוערת...' או משהו כזה זכור לי לטובה, עוד רוקדים את אלו, או שהכל חדש?

[תבשיל_קדרה*]

מכיר העברה אוטומטית?

[תמיר_בוסתנאי*]

עכשיו כן

[טל_טיבי*]

תמיר,
אם ראית את הודעתי ב טיפול אלטרנטיבי בסרטן
תמחוק.
אמנם יש לי הרשאה גורפת מעמרי לתת את הטלפון שלו
אבל אני לא בטוחה שגם במגרש ווירטואלי שכזה.
תודה.

[תמיר_בוסתנאי*]

טל- OK תודה, מחקתי את מספר הטלפון שלו

[תבשיל_קדרה*]

כי בשורה התחתונה, הוא מופעל בכל פעם שאתה בא

[ב_דחילו*]

שלחתי לך מייל

[יוני_א*]

דבריך מתוך הדף רוב האנשים אינם חושבים הועברו לדף
סדר תהליך הלמידה
אנא בקר בדף זה והגב

[יוני_א*]

שלום
דבריך בדף רוב האנשים אינם חושבים הועברו לדף
אני חושב משמע אני קיים
אם יש לך הערות,הארות שם דף מתאים יותר וכו' אשמח אם תגיב בדף (למרות שהשם לא כל כך מתאים אבל אני לא רוצה לפתוח מיליון דפי דיונים על דפים אחרים):
דיון לאן להעביר את הדף ''האם אני רוצה חברים שיגידו לי את האמת
בבקשה לא להגיב תגובות עריכה וכדומה בתוך הדף

[רחל_ברמן*]

שלום תמיר, העברתי את התיוגים שקשורים לסיפור הלידה למעלה, כדי שמי שמחפשת סיפורי לידה תוכל מיד למצוא את הסיפור. אני מקוה שזה בסדר