איך להתחיל אתו

שלום לכולם
אולי אתם המנוסים תוכלו לעזור לי: התאהבתי לי בבחור מקסים מהרגע הראשון שראיתי אותו ידעתי שזה זה. חיוכים והלצות פה ושם (אנחנו מכנים אחד את השני בשמות יקירי/תי סתם בצחוק), אבל אין לי מושג איך להתחיל איתו.... תמיד היו לי מחזרים בלי בכלל להתאמץ (וגם היום יש) אבל הפעם אני צריכה להיות היוזמת ו..אני נורא לא יודעת איך (?). אפשר להגיד שיש בינינו כימייה ראשונית טובה מאוד, ונראה לי שגם הוא מעוניין, אבל אין לי מושג איך להוביל את ההכרות בינינו הלאה מחוץ לעינייני עבודה. לשאול אותו אם הוא רוצה לבוא איתי לסרט נשמע לי נורא..איך אומרים: "אולד פאשן" שכזה, וחוץ מזה נראה לי שעוד בחורות בעבודה "עושות לו עיניים" ולכן לא בטוח שתשובתו תהיה חיובית...ובכן-עוצו לי עצה, ביחוד הגברים שביניכם...

שלכם
פלונית ביישנית.

<מחפשת רעיונות יצירתיים באינטרנט>

אולי בסוף יום העבודה כשכולם כבר הולכים הביתה, תגידי לו "רוצה ללכת לשתות קפה/דרינק". או, אם את יודעת איזה סוג של מוסיקה הוא אוהב, את יכולה להגיד לו "ראיתי שיש הופעה של X ב-Y, רוצה ללכת איתי?" או אולי תזמיני כמה חברים לארוחת ערב אצלך בבית ותזמיני גם אותו.

פלונית,
אפשר להגיד שיש בינינו כימיה ראשונית טובה מאוד, ונראה לי שגם הוא מעוניין, אבל אין לי מושג איך להוביל את ההכרות בינינו הלאה מחוץ לענייני עבודה.
אם לבך אומר לך שיש ביניכם כימיה טובה מאוד, תני לזמן לעשות את שלו. כל הכיף זה עניין ההתגרות הראשוני, המבטים והמחשבות הראשוניות. הרי אתם עובדים יחד וזמן זה לא שם המשחק

תני לזמן לעשות את שלו.

לא כדאי. בסוף עוד תתפוס לך אותו מישהי אחרת (היו דברים מעולם).
אם את מעוניינת, לכי על זה!!

אם יש משהו שאת יודעת ששניכם אוהבים לעשות - למשל לראות סרטים של פליני, לסרוג סוודרים לקומקומים או סתם להאכיל חתולי רחוב, את יכולה להציע לו לבוא איתך לאירוע כזה ככה כאילו שאת במילא הולכת אבל מכיוון שנזכרת שזה עשוי לעניין אותו עלה בדעתך להציע לו גם.
הרעיון הוא ליזום פגישה שאינה דייט ואינה נושאת אופי רומנטי אלא משהו שהיית עושה עם חברה או ידיד. באותה מידה אם יש משהו שהוא "מומחה" בו, כמו למשל יודע בע"פ את כל הסרטים בהם השתתף רוברטו בניני אולי תבקשי ממנו עזרה בחיפוש סרטו הראשון והבלתי מושג בעליל בספריית הוידאו הקרובה, כי את ממש חייבת לראות אותו. בצורה כזאת הסיכוי שיסכים גדל, זה לא מפחיד (אותו), זה לא מחייב אף אחד או מביך כיוון שמלכתחילה הפגישה מוגדרת כלא רומנטית ובעצם רק טוב יכול לצאת ממנה. אולי הפגישה הבאה כבר תהיה יותר מאירוע "חברתי".
בהצלחה

אני פעם שאלתי את עצמי את אותה שאלה, והשורה: אם הייתי יודעת איך, הייתי מתחילה איתך! עבדה מצויין.

>נזכרת<

תשאלי אותו, out of context, אם יש לו חברה.

נמצאת במצב דומה.
אני מכירה אותו שלושה שבועות, הוא ממש נחמד אלי אבל באופן כללי הוא נחמד לכולם, ולצערי לא הצטיינתי בנפילת אסימון מהירה או חוש לענין, כך שממש קשה לי להבחין אם יש מצדו חיבה יתרה.
ואני, בעיקרון, לא עושה צעד ראשון. לא "מתחילה". אין לי את זה. אני נהיית נבוכה ומסורבלת והחשש מכישלון מכריע.

הבעיה הכי בוערת כרגע: בעוד שבועיים הוא מפסיק לעבוד אתי. אני כבר לא אראה אותו כל יום אלא באופן אקראי אולי אפילו רק כל כמה שבועות

איך אני יוצרת רושם שיישאר תוך שבועיים?
אני בנאדם ביישן, אין לי בכלל את הקטע של משפטי פתיחה או התנהגויות כובשות כאלה.

אם ממילא עוד שבועיים הוא עוזב את מקום העבודה, את יכולה להזמין אותו לצאת, ואם יסרב, ממילא בקרוב לא תראי אותו יותר.
או כמו שאחרים ייעצו - לשאול אם יש לו חברה,
החבר הנוכחי שלי הזמין אותי פעם ראשונה כך: מצא המון סיבות טפשיות להתקשר אליי (וגם אני אליו) ויום אחד הפסדתי את אראוחת הצהריים בחדר האוכל ואמרתי לו, ואז הוא הזמין אותי לארוחה. אם לא הייתי רוצה אותו, זו יכלה להיות סתם הזמנה תמימה והוא לא היה מתפדח לחלוטין

אין לו חברה.

אם תהיה פדיחה זה יהיה ממש מבעס כי אמנם לא נעבוד יחד אבל קרוב לוודאי אני אראה אותו בענינים משותפים (ו"בשכונה").

אני כן אנסה למצוא ענינים קטנים בעבודה ליזום שיחות קטנות, צחוקים וכו'.

השבועיים נהיו שבעה ימים נטו . ממש אוף.

איך אני יוצרת רושם שיישאר תוך שבועיים?

אל תיצרי רושם. פשוט תדאגי שהוא ידע שאת רוצה אותו.

וכשאת שואלת אם יש לו חברה - זה לא בשביל לדעת, אלא בשביל שהשאלה תגיע בלי קשר לשיחה הקודמת, כדי להעביר לו את המסר שחשוב לך לדעת אם הוא פנוי.

בהצלחה
זה מה זה כייף שיש פרפרים בבטן. אני מחכה כבר שזה יקרה גם לי (צריכה קודם להתגרש מבן הזוג הקודם ורק אחר כך...)
כדאי לך לאמץ את העצות שכתבו לך, גם אם תרגישי קצת מטופשת. לא נורא. תמיד עדיף להשתפשף קצת בלהתחיל עם בנים.
@}

זה מה זה כייף שיש פרפרים בבטן. אני מחכה כבר שזה יקרה גם לי
תראי איזה הבדל בין אנשים! אני מאז ומתמיד שנאתי את הפרפרים בבטן. אני מקווה שלא אצטרך לעבור את זה שוב אף פעם.

גם אני לא נהנית מהפרפרים האלה. זה שם אותי במקום פגיע .

אבל קיבלתי את העידוד המבוקש מהטיפים פה והחל ממחר בבוקר אני מתכוונת להתחיל "לעבוד".

כל כך מקווה שיהיה במה לעדכן !!

הפרפרים בבטן זה סימן שיש חויות חדשות וריגושים חדשים.
אני שמחה לריגושים שכאלה, למרות שאני מבינה את ההרגשה של הפגיעות. אצלי זה בא עם אי אילו חרדות

אני יודעת שזה קשה\ אבל אם לא מסתכנים בלהיפגע, עלולים להפסיד הנאה.
לפעמים לוקחיחם סיכונים

אני אומרת, תתחילי איתו בעדינות אך בבהירות כי המוטו שלי לאחרונה הוא , מצטערים רק על מה שלא עושים!!!!

עצתי - שלא יעבור יום מבלי שהוא יראה אותך ותהיה איזושהי אינטראקציה ביניכם, אפילו הכי סתמית.

ואם את רואה אותו שוב ב"שכונה" (מה זה?) אז זה לא שהוא באמת נעלם לך.

מצטרפת גם לדעה ממקודם ללמוד קצת על מה שמעניין אותו ולהציע פעילות משותפת באותו תחום.
דרך אגב, תכסיס ידוע (מזל שאני לא מזדהה בשם, הייתם עושים ממני קציצות אח"כ):

להשאיל לו ספר, דיסק, משהו וליצור מצב שזה אצלו גם אחרי השבועיים האלה.
כך יווצר מקום "טבעי" להמשך הקשר (הוא יצטרך לתת לך טלפון שלו בבית, או כתובת, תיפגשו כדי שהוא יחזיר וגו').

ועוד עניין קטן:
אולי זה ישמע לך מוזר, אבל אם הפרפרים גורמים לך ל'גמגם' או ללחץ רב מידי אני ממליצה
לך לשתות קודם קצת אלכוהול, חצי כוסית ליקר, שני שלוקים של כוס יין, לא יותר.

מפחית את הלחץ, לא מטשטש.

הפרפרים האלו, תמיד חיבבתי אותם, אך הם היו נחושים מאי פעם כשפגשתי את בעלי. (לא משנה שאחר כך היו כמה שנים עם יותר ג'וקים מפרפרים, אבל עם הזמן זה הסתדר על הצד הטוב ביותר).
הייתי צריכה לכתוב את זה אולי ב סיפורים קוסמיים :
פגשתי אותו במקרה אצל שכן שהזמין כמה חברים לאכול בטטות בתנור.
נשאבתי אליו וקלחה ביננו שיחה מקסימה. הייתי בעננים. אך הוא הלך בלי להפרד ממני...
כמה ימים אחר כך פגשתי את השכן ושאלתי עליו. השכן אמר ש"יש לו מישהי".
לא הייתי בטוחה שהשכן אומר את האמת כי הוא עצמו היה קצת דלוק עלי, בכל אופן זה ממש לא הדאיג אותי.
היתה לי תחושה ברורה שזה יקרה לנו ושהוא "שלי".
בניגוד גמור לטבעי חסר המנוחה והאקטיבי לגמרי (עד אז הייתי מתחילה עם כל בחור שבא לי עליו ואף בבוטות) הרגשתי שאני צריכה פשוט לחכות. בדיוק עמדתי לפני מעבר דירה והרגשתי שזה לא הזמן לפרפרים.
שבוע אחרי שעברתי דירה, כמעט חודשיים אחרי שנפגשנו בפעם הראשונה (חודשיים!) היה קומזיץ שכנים בשפת הים.
הוא היה שם... ברגע שראיתי אותו היה לי ברור שהוא בא אלי. במהלך הערב הוא "נדבק" אלי בצורה שלא הותירה מקום לספק...
יומים אחרי זה הוא התקשר והשאר הסטוריה.
הסתבר שבאמת היתה לו "מישהי" ושהוא גם היה צריך את הזמן הזה כי הוא בדיוק יצא מקשר ארוך ומסובך, והמישהי היתה רק תחנת ביניים.
לאור נסיוני, אם התחושה הפנימית חזקה, ממליצה בחום לנשום עמוק ולתת ליקום לעשות את שלו. מה שצריך לקרות יקרה ואם לא - סימן שלא היה צריך לקרות.

איזה יופי, ענת.

אני לא חושבת שצריך לתת לדברים זמן.
אני כבר התחלתי עם כמה בחורים בעבר, ובכל פעם הפרפרים בבטן כמעט גרמו לי לסגת. מה המקסימום שיכול לקרות? דחייה? מבוכה? ביג דיל, זה עדיף על פני תהייה נצחית של מה היה קורה אילו. והנה סיפור שלי שכולל את כל הדברים שמהם את מפחדת.
קרה מקרה של בחור שהיה בסביבתי כמעט שנה.יותר נכון היה שותף שלי. התאהבתי בו מאוד מאוד. וכן הוא היה מאלה שנחמדים לכולם, אז לא היה ברור אם הוא באמת בעניין.
בסופו של דבר, הוא אמור היה לעבור לעיר אחרת, ככה שכבר דרכינו היו אמורות להיפרד. אזרתי אומץ,אחרי שנה (!) אחרי יציאה מוצלחת עם חברות וכמה בקבוקי בירה. הגעתי לדירה, קשקשנו לנו כמו תמיד ואז אמרתי לו בטבעיות שיש לי משהו אליו קצת יותר מסתם ידידים. הוא היה המום והסמיק מאוד. מלמל שזה לא הדדי, וזהו.
אני הייית מאושרת! אבן ירדה לי מהלב. אחרי כל כך הרבה פעמים שנתתי להתאהבויות לחמוק לי מבין הידיים, ולתהותא חר כך מה היה יכול להיות...התבגרתי, סירבתי לחייות עם תחושת החמצה שכזו.. אז כן הוא סרב. אבל אמר לי שאני גדולה מהחיים, והוא עצמו ביישן מדי מכדי להתחיל ככה עם בחורה. לא הפסיק לומר לי כמה הוא מעריך את זה.
מעריך או לא, הוא לא התאהב בי

אבל על זה התגברתי כעבור יומיים, תביני, אחרי התאהבות של שנה התגברתי כעבור יומיים. ומדובר בהתאהבות אמיתית, בשותף שלי. מסיבה אחת זה לקח מעט זמן, כי כל כך התבשלתי בג'יפה של הפרפרים, שהאי ודאות היתה כבדה לי יותר מהדחייה.
אגב התחלתי עם בחורים לפניו ואחריו, ואצל רובם זו היתה התלהבות מטורפת. העובדה שמצאת לנכון להתחיל איתם. ויצאו חברויות שלאורך כל החברות אמרתי לעצמי, זו אני, אני במו ידיי גרמתי לכל האושר הזה. אם הייתי משתפנת זה היה חומק לי מבין הידיים.
אז בהצלחה.

טוב, זה נורא אישי, נורא תלוי באיזה מצב נמצאים.
כאמור אני במשך שנים הייתי האמ-אמא של היוזמות, ולקח לי הרבה שנים להבין שיש בזה משהו שסותר את המהות הנשית. גבר, צריכים לתת לו להתחיל. אם הוא לא בשל לזה אז הוא לא בשל, נקודה.

ובחורה שמאוהבת בבחור במשך שנה ולא קרה כלום, מוטב שהיא תבין יותר מהר שאין שם עניין, אלא אם היא מאוהבת בפנטזיה. - כמובן דבר שרובינו מתנסים בו כחלק משלבים בהתבגרות.

פשש ענת כמה שאני לא מסכימה איתך.

כאמור אני במשך שנים הייתי האמ-אמא של היוזמות, ולקח לי הרבה שנים להבין שיש בזה משהו שסותר את המהות הנשית. גבר, צריכים לתת לו להתחיל. אם הוא לא בשל לזה אז הוא לא בשל, נקודה.

על זה יש רק לומר, סליחה???
יש כל כך הרבה בחורים ביישנים, מופנמים, פגועים, לא בטוחים בדיוק כמו הרבה בחורות. אז שנשב ונחכה כמו בתקופת הביניים? ג'יזס... ממש לא בבית ספרינו.
אוי ואבוי אם נחזור אחורה לימי הביניים ונטיל על כתפי הגברים את כל היוזמות, המחוות, החיזור ומה לא? אולי גם נחזור לתנוחה המיסיונרית בלבד במיטה? הרי כל תנוחה אחרת יכולה להתפרש כ"גברית"... ואולי שרק הוא ייזום סקס? שאנחנו נחכה עד שניחנק...

כשירום הודו יחשוק בזה, נפתח את הרגליים בביישנות מתחסדת...

ובחורה שמאוהבת בבחור במשך שנה ולא קרה כלום, מוטב שהיא תבין יותר מהר שאין שם עניין, אלא אם היא מאוהבת בפנטזיה. - כמובן דבר שרובינו מתנסים בו כחלק משלבים בהתבגרות.

ציינתי שהייתי מאוהבת בשותף שלי. שותף לא יכול להיות פנטזיה! את רואה אותו כשהוא עצבני, כשהוא עייף, מאוכזב, נרגן, את רואה את השערות שלו באמבטיה, את הבלגן בסלון, שומעת את הנחירות ומריחה אפילו את הפלוצים. אז איפו' הפנטזיה? הייתי מאוהבת בו עד כלות מבפנים.
שכחתי לציין שבתחילת המעבר לדירה שלנו הוא נדלק עליי, אני אז הייתי עם חבר ולא שמתי לב לזה בכלל ואמר לי זאת כשעזב, עם הזמן זה חלף. נבהל מפער הגילאים (אני גדולה ממנו בשנתיים), והכיר אחרות. כשאני התאהבתי בו הוא כבר היה אחרי זה. הרבה אחרי זה וזה לא היה רלוונטי. בכל מקרה כשהתחלתי איתו אחרי שנה, לא ידעתי את העובדה הזו ככה שהפרפרים בבטן השתוללו כאילו אין מחר.
יש לי חברה נשואה ואמא בדרך שהיתה מאוהבת במשך 3 שנים בבחור מהעבודה ולא קרה כלום, עד שיום אחד היא פשוט נשקה לו והשאר היסטוריה.
מוזר לי שאת קובעת קביעות נחרצות על סמך מין ומיגדר ולא פחות מזה תוחמת אהבה בגבולות של זמן... ניתן להיות מאוהבים שנים במישהו, אפילו לרקום מערכות יחסים אחרות, ובכל זאת לחשוב על ההוא, הרבה פעמים מדובר בפנטזיה והרבה פעמים בהתאהבות אמיתית שהופכת לפנטזיה כי לא ממשים אותה. בגלל זה אני חושבת שצריך להעז.

לסיכום, ממש, ממש לא מסכימה עם הטענות שלך.

אני מסכימה עם טובי אבל יש עוד נקודה שלא העליתי ואני לא יודעת איך אעלה, למניעת זיהויי באתר.
אחת הסיבות הגדולות שקשה לי לעשות את הצעד (ולא מטעמים ש"גבר צריך לעשות את זה" כי אני לא מסכימה עם זה. פשוט ביישנית בטירוף) היא שיש סיבה טכנית כלשהי שאולי מרתיעה אותו ואני כל כך לא רוצה להיות במקום שאדע שזה מה שמפריע לו.

ההממ... איזה דוגמא אני יכולה לתת שתוכל להסביר למה אני מתכוונת?!

זה לא משהו גופני, אבל ניקח משהו גופני כדוגמא (לא עולה לי בראש משהו אחר). תארו לכם שאני מקסימה, מצחיקה ונחמדה אבל גוררת רגל. וזה, מלכתחילה, יכול להפריע לאנשים מסויימים אבל אולי לאחרים לא.
אבל אצלי בראש, אני כבר מרגישה בעמדה פחותה יותר בגלל הדבר הזה שהוא חלק (משמעותי וחשוב מאוד) בחיי יכול לא להיראות לאנשים אחרים. וזה מוריד לי מהביטחון.

אוייש קראתי עכשיו אחורה ואני במקומכם הייתי ממש מתבלבלת ... אני אצטרך לחשוב על עוד דוגמא אולי ?!

ג'ינ ג'ית ראשית, מזכירה ומדגישה שאמרתי טוב, זה נורא אישי, נורא תלוי באיזה מצב נמצאים.

שנית, בענין הפנטזיה - זה לא קשור לבאמת להיות "מאוהב" במישהו. אין לי שום ספק שהיית מאוהבת בו. הפנטזיה מתייחסת למימוש, או יותר נכון במקרה זה - לחוסר המימוש של האהבה הזוגית והתפתחות של קשר הדדי. עם הבחור הזה - זה לא קרה. עובדה. כנראה שאת הפקת משהו ואולי אף הרבה - מההתאהבות שלך בו, למרות שהיא לא הוגשמה כיחסים זוגיים. התאהבות לא מממושת נשארת בגדר פנטזיה. כשדבר כזה נמשך שנה ועוד עם שותף, אז כנראה שהצורך בפנטזיה חזק מהצורך במימוש. מבחינתי אין באבחנה הזאת שום דבר ערכי. זה לא דפוק לחיות שנה בפנטזיה. אבל לדעתי, אפשר להבין מזה שאם היה צריך לקרות שם מימוש הוא כבר היה מוצא את הדרך לקרות, בין אם ביוזמתך או ביוזמתו. ואם לא קרה, אז סימן שלא צריך היה לקרות ולא יכול היה לקרות. ולא משנה כמה עצות היית מקבלת מכמה חברות. הדבר הזה היה מטרפד את עצמו בדרך זו או אחרת.

אל תכעסי עלי. אני יודעת שאני חופרת כאן בתוך הרי געש. וכל הסיכויים שאם מישהו היה מדבר איתי ככה על מיגדר ואולי גם על פנטזיה, לפני עשרים שנה - הייתי מגיבה כמוך. אבל יש דברים שרואים אחרת אחרי גיל 40 שהוא - מה לעשות - גיל התבונה, שמתאפשר אגב בגלל שההשתוללות של ההורמונים קצת פוחתת. (לא משהו אישי, קורה לכולנו).

ולקח לי הרבה שנים להבין שיש בזה משהו שסותר את המהות הנשית
דווקא אהבתי מאד. (אולי כי גם אני תכף בת ארבעים.)
מזכיר לי משהו שמישהו אמר לי פעם כשהתלוננתי על בן זוגי : הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האשה היא הצואר. סידר לי הרבה עניינים המשפט הזה. וזה כמובן אומר שכשאת מתחילה איתו, את יכולה לעשות את זה בלי להניד אצבע. בלי לזוז מהכסא. רק בלשדר. לא נקלט, חבל על הזמן.
מצד שני ללכת לנשק אותו זה אחלה רעיון. תדעי מיד אם הוא מעוניין או לא (-:

אם אני כותבת כאן , ולא רק ב: ומחכה ומצפה למי למי או ב: נאמנות מינית ,סימן בשבילי שכבר מוכנה לדבר הבא.
מאז שאני מכירה את עצמי, אם מישהו מצא חן בעיני ניסיתי להגיע אליו. לעיתים קרובות יצא מיזה משהו טוב. עכשיו אני מרגישה שבישבילי, הדבר הטוב ביותר הוא לתת לדברים לקרות ופחות להרגיש צורך לפעול, לעשות במהירות. בעבר, כשאותתי ויזמתי זה לא נבע בהכרח מביטחון עצמי אלא מחוסר ביטחון בכך שדברים מסתדרים ביקום כפי שהם צריכים. אני לא חושבת שלא צריך ליזום (לא משנה אם זה הגבר או האישה), אבל עבורי, הגיע הזמן לסמוך קצת ...ולא למהר.
לאוף
לא מנחשת מה הבעיה שיוצרת אצלך הרגשה של פחות רצויה
זה לא משנה. כשמרגישים שמשהו חסר אצלך זו הרגשה מאוד סוביקטיבית ואף אחד לא יכול להתוכח עם זה.
ואולי בגלל שזה כלכך סוביקטיבי, אפשר להפוך את נקודת המבט ולראות את הפגם הזה אחרת, אולי זה בכלל לא מפריע לאותו בחור?
אחד מהאהבות הכי גדולות שלי היה בחור שבאמת גרר רגל ואני לא ראיתי את זה מרוב שהייתי מאוהבת...

הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האשה היא הצואר.
ויש אומרים שהאשה היא הכלי והגבר הוא התכולה. שמהות הגבר זקוקה לכלי כדי לקבל צורה.

את יכולה לעשות את זה בלי להניד אצבע. בלי לזוז מהכסא. רק בלשדר. לא נקלט, חבל על הזמן.
הזכיר לי תוכנית טלוויזיה שראיתי פעם על מבטי חיזור בתרבויות שונות בעולם. מסתבר שבהרבה תרבויות עפעוף והשפלת מבט נשית מאד מסויימת היא הסימן האולטימטיבי ל - אני רוצה אותך

מרגישה די דבילי לדבר על הדברים האלו כאן, כי זה לא משהו שאפשר ללמוד ממישהו. כמו לללמוד שחייה בהתכתבות. מצד שני אפשר כמוני - עשרים שנה להתאהב, לקיים מערכות יחסים, להתנסות וכו, אבל כשזה הגיע למיסוד הקשר ולהולדת ילד הסתבר שאני רק בכתה א'. כלומר, לא למדתי הרבה מכל מה שהתנסתי בו, או כל מה שלמדתי לא "הכין" אותי לשלב הבא.
מעבר לכל, אם אין זרימה אז זה בזבוז זמן. כל התכסיסים למינהם מתגלים כערומים ברגע של אמת. ובושה, נו באמת. בושה זה אחד הדברים היותר מסוכנים לאדם. מבושה אפשר למות, תיזהרו.

זאת בדיוק הבעיה עם כל הבלבולים הג'נדריים האלו. חלק מהבנים נהיו ביישנים כי הבנות נהיו אקטיביות והבנות שכחו או שלא היה להן ממי ללמוד - איך לעשות את העפעוף האולטימטיבי, ואז במקום להיות נשים רבות עוצמה בפאסיביות שלהן, הן נהיות ביישניות (בעודן לבושות באופן פרובוקטיבי בחלק מהמקרים) וחסרות כוח נשי אמיתי. כבר עדיף שהאשה תהיה פאסיבית - כלומר - תשתמש בכוחה האמיתי במקום בכוח השאול מן הגברים ושאינו משרת את מטרות אף אחד מהצדדים.

הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האשה היא הצואר.
הציטוט המקורי לקוח מהסרט "החתונה היוונית שלי" My big fat greek weading ומכיוון שהוא מבוסס על חייה של השחקנית הראשית, מיה ורדליס, מן הסתם אמא שלה אמרה לה את זה, במבטא יווני כבר, ואכ"ח הלכה לסובב את בעלה...
the husbend mey think he's the haed of the family, but the woman is the neck
<לקרוא במבטא יווני כבד>

עצה ל - אוף:
"אוף" זה לא אטיטיוד כל כך חיובי לתחילתו של קשר מבטיח. אוף נשמע כמו ויתור מראש, כמו - אין לי שום סיכוי, וכל כך קשה לי.
הייתי מציעה לך להחליף שם, למשהו סוחף ואופטימי יותר כגון: יאללה!

ויש אומרים שהאשה היא הכלי והגבר הוא התכולה. שמהות הגבר זקוקה לכלי כדי לקבל צורה.

אריסטו אמר שהזכר הוא הצורה והנקבה היא החומר. הזכר "מטביע" את צורתו בחומר.

ענת, קיבלתי.

כיפאק היי !!

את גדולה!

אוף/ יאללה

אני נמצאת במצב לא רחוק, כאמא חד-הורית אני מרגישה לפעמים חוסר ביטחון ליזום או אפילו לחשוב בכיוון כי אני חושבת לי, אולי מצבי המשפחתי ירתיע מישהו.

ואולי בכלל לא וזה בראש שלי, אבל גם אני מרגישה בעמדת מוצא פחותה למרות שאני יודעת שיש לי (ולילדתי המקסימה) המון לתת.

התכוונת למשהו כזה ?

כן.

את באמת רואה את זה כנקודת מוצא פחותה?
טוב, האמת היא שאם הגבר שאליו את מתיחסת הוא רווק ללא ילדים זו יכולה להיות בעיה (למרות שאני מכירה מקרים רבים של יחסים מאוד רציניים של גרושה עם ילדים ורווק).
אבל חבל לראות את זה ככה בגלל שבאמת יש לך הרבה מה לתת.
@} @}

יאללה, גם אני חשבתי שאף אחד לא יאהב אותי לא ירצה אותי כי יש לי אף ארוך, רגליים עקומות, שיניים שחורות, בטן גדולה וציצים לא מי יודע מה זקופים. (ובכל זאת נמצא האיש שמברך על כל אלו, ואולי אפילו רוב הזמן רואה אצלי דברים אחרים לגמרי).

ענבל, אני לא רואה את זה כנקודת פתיחה נחותה אבל הסביבה- ברובה- כן.

אין לך מושג כמה "מתחילים" פוטנציאלים נסו על נפשם כשנודע להם על אלה. אולי חשבו שאני נשואה ?! אולי. היו גם כאלה שידעו שאין שום אקס בתמונה, אני והילדה נטו עם הטוב והרע (וזה בעיקר טוב, האמיני לי).

דווקא, אם כבר, אני מעדיפה רווק ללא ילדים כי בניגוד אלי, לכל גרוש פלוס יש אקסית בתמונה וזה דבר שלא בא לי.

חגית.
חברתי הקורבה ביותר נישאה בחודש שעבר לגבר מקסים.
היא גרושה מזה 4 שנים + ילדה בת 8 + בעל לשעבר שמעורב מאד בתמונה המשפחתית (אבל לא כל כך מעורב כזה נוגע למזונות)
היא פגשה את האיש של חייה וניהלה איתו מערכת יחסים ארוכה של מס' שנים ולפני חודש הם נישאו.
הוא לא עקום, הוא לא טיפש, הוא לא גרוש.. בדיוק ההפיך. הוא מצליח ומוצלח. נאה, מקסים ורווק.
והיא קצת יותר מבוגרת ממך.
אז אל תיפלי ברוחך. יש סיכוי ואפילו למשהו יותר טוב.

בקי, תודה

בקי, איך הם הכירו?
והוא באמת באמת לא נרתע?

חגית, לבעלי יש ילד מנישואים קודמים. זה לא הרתיע אותי - להיפך. בשבילי זה היה פטנט נהדר ללדת ילד ראשון ושכבר יהיה לו אח גדול מוכן... כמו כן אנחנו ביחסים נהדרים עם האקסית ועם כל המשפחה שלה וזה אושר גדול.
אז לא כדאי להניח הנחות ולא כדאי לסגור אופציות.
הכל לטובה.

נירתע?
להיפך. הוא חיפש מישהי שלא תשחק איתו משחקים.
הוא רצה מישהי שיודעת מי היא ומה היא. לא ילדונת מבולבלת.
הוא אהב את מה שיש בה ואוהב את הילדה שלה. הוא ממש אבא בשבילה.

הם הכירו דרך חברה משותפת.
זה לא היה פשוט אבל הם אוהבים מאד וביחד הם זוג מקסים.

שכנה שלי אמא לשתיים חיה עם בן זוג גרוש שהוא אבא לשלושה.
אחת מהבנות שלו חיה אתם. ולפני כמה חודשים נולד להם תינוק משותף.
הם שניה לא צעירים ובטח שלא פנויים במיוחד ובכל זאת יש פה חיבור יפה.
ועכשיו הם משפחה מרובת ילדים שמחה מאד.

מה קורה אתך, יאללה ??

אני בכיתה י', יש לי ילד בכיתה שממש מותא חן בעיניי ואין לי מושג איך להתחיל איתו או בכלל איך לפתח איתו שיחה אולי מישהו יוכל לעזור
לי איך למצוא חן בעיניו או משהו כזה?

לאיזה חוגים הוא הולך?
על מה הוא מדבר עם החברים שלו?
נסי לראות אם אלה נושאים שמעניינים גם אותך וזה יהיה בסיס לשיחה משותפת.
(אני הלכתי ללמוד טניס פעם בגלל סיפור כזה, לא היה לי שום עניין בטניס אבל בהפסקה היה ויכוח על להקות, מי יותר טוב, ומהויכוח יצא שהחלפנו תקליטים כדי להוכיח מי צודק...נשמע דבילי אבל בסוף הפכנו לזוג.)
בהצלחה

תודה רבה!
בקשר לחוגים אני לא בטוחה שזה יילך כי הוא עוסק בתחום שממש אבל ממש לא מתאים לי וחוץ מזה יש לי ממש עומס בחוגים בעצמי,
אבל אני ינסה את הנושאי שיחה בכל אופן אם תהיה לך עוד דוגמא אני ישמח ושוב תודה

היי אני זאת שבכיתה י' (אלמונית) שניתי את השם אז לכל מי שיש עצה בשבילי בנוגע למה שכתבתי אז בבקשה תרשמו לי!!

נראה לי שמקום מתאים יותר הוא איזה פורום של צעירים.

עודד, למה?
זה בדיוק המקום.
קהילה בה אפשר להתייעץ עם מבוגרים ממך בעלי נסיון. בדיוק מה שחסר בחיים האמיתיים.
לשלוח אותה לפורום לצעירים זה להכניס את כולנו לכיתות לפי קבוצות גיל.
בסוף נישאר כאן חבורה של זקנים ומה יהיה עלינו? ואז יגידו לנו הפרטה...וזה...וחבל על הזמן.

תודה פלונית, אני באמת כאן בפורום הזה כדי לקבל עצות ממבוגרים עם ניסיון אז אם מישהו רוצה לתת לי עצה או משהו כזה אז בכיף..

נראה לי שנסיון בתחום הזה דווקא עדיף לחפש באתרים אחרים, כמו איילתי.

היי מה נשמע, את יכולה פשוט לגשת ולשאול אותו אם בא לו ללכת איתך לסרט או לפאב באיזה ערב לא-עמוס מדי (נניח, באמצע השבוע). זה שתזמיני אותו לבילוי של ערב אחד באמצע השבוע לא הופך אתכם לחברים או משהו דומה, ולא אומר שאת משוגעת עליו. בסך הכל שרצית לראות אם תהנו ביחד, ושאת לא מפחדת לקחת יוזמה. במקרה הכי גרוע הוא ידחה את ההזמנה, ואז במחיר של התפדחות קלה גילית שהוא לא מעוניין.

<יש לרועי איסור להכנס לדף דחיינות כרונית>

אולי ליזום בילוי משותף בקבוצה קטנה ומעורבת? אולי לחברה שלך יש חבר שהוא חבר שלו, ותוכלו לצאת יחד? אולי תזמיני כמה חבר'ה אלייך הביתה לראות סרט בווידאו או משהו כזה, כולל אותו?
בהצלחה!

הבעיה היא שברגע שאני יזמין אותו לסרט או פאב הוא יידע שאני בעצם מנסה להתחיל איתו ואני צריכה להיות איתו עוד 3 שנים בכיתה ואם הוא ייסרב לי אז זה ממש יהיה התפדחות ענקית!
אין אולי משהו שאני יכולה לעשות יותר בעקיפין?

ואני צריכה להיות איתו עוד 3 שנים בכיתה ואם הוא ייסרב לי אז זה ממש יהיה התפדחות ענקית!
טוב זה באמת שיקול. אין לי עצה נבונה כרגע רק אנחת רווחה שאני כבר לא בתיכון תודה לאל.

תגידי, את ממש מאוהבת בו או שהוא רק מוצא חן בעיניך?
אם מאוהבת, זה יהיה קשה מאד אם יסרב, ועדיין יהיה עדיף לך לדעת שאין מצב, לא?
אם הוא סתם מוצא חן- אז תהיה התפדחות קטנה, שטויות. זו רק תחילת השנה והרבה מים עוד יעברו תחת הגשר. צריך הרבה אומץ להציע אנחנו נהיה כאן להעריץ אותך אם תהיה התפדחות. (וגם אם לא.)
אם הוא בנאדם שווה, הוא יעריך אותך על הכנות והאומץ, גם אם אין לו עניין בך, וזה רק יגדיל את הסיכוי לידידות בהמשך.
אם הוא חרא ויתפוס עלייך תחת כי הצעת לו והוא לא מעוניין, אז מראש הוא לא היה שווה את החיזורים שלך.
ואם הוא לא מעוניין, עדיף לך לדעת בשלבים מוקדמים של ההידלקות.

קחי בחשבון שיש בנים שנורא מביך אותם שבת מתחילה איתם. זה כאילו עושה אותם חנונים או משהו כזה.
צריך לחשוב על דרך יותר טובה מהצעה ישירה.
לפעמים סתם מבטים עובדים.

אולי כמו שהציעו למעלה, תארגני איזה מסיבה או משהו בבית, תזמיני כמה חבר'ה וגם אותו. הוא לא יידע שזה במיוחד בשבילו, ולא תהיה התפדחות, אבל ככה הוא יוכל להתחיל לשים לב אלייך!
ועכשיו שאנחנו מעורבים רגשית את מתבקשת לחזור ולדווח מה קורה.

היי מה נשמע , קודם כל כל הכבוד על זה שאת מתעניינת איך את יכולה לקדם את העניינים איתו. אם זו הייתי אני יכולתי להסחב עם ההדלקות הזאת עד סוף התיכון או עד בכלל... אבל זו אני.
איך הוא בלימודים? יכול להיות שאתם יכולים ללמוד יחד לאיזה מבחן? אולי להכין עבודה יחד אחה"צ בספריה? זה מאוד לגיטימי ומכאן באמת יכול להתחיל משהו נחמד.

פלונית וחלי, תודה רבה על העצות באמת עזרתן לי המון אבל תתכוננו כי אני בטח יצטרך עוד עזרה בהמשך חחח, ופלונית אל תדאגי תסמכי עליי שאני יעדכן אותכם בהמשך.. אז עכשיו יש חופשה של סוכות ואני לא יכולה לראות אותו אבל כשאני יחזור ללימודים אני כבר יתחיל לנסות את ההצעות אז ביי בינתיים

אהה ונראה לי שאני ממש מאוהבת..

חג שמח לכולם!

אהה ונראה לי שאני ממש מאוהבת..
איזה כיף!

היי, מה נשמע? אני מנסה כל מיני דברים כדי איכשהוא ליצור איתו שיחה וזה לא ממש הולך לי.. הוא כזה ביישן אז זה קצת קשה להתיידד איתו במיוחד שגם אני ביישנית אז זה גם לא עוזר, אז אני ממש בבעיה.
אני רוצה קודם להיות ידידה שלו לפני שאני אומרת לו שאני אוהבת אותו (לא בטוחה כרגע) אז אולי יש למישהו עוד עצה איך להתיידד איתו למרות שאני ביישנית?

אני מנסה כל מיני דברים כדי איכשהוא ליצור איתו שיחה וזה לא ממש הולך לי..
מה ניסית ?

תחום עניין משותף שאת מרגישה בטוחה ואוהבת לדבר עליו?

מה ניסית?
ניסיתי למצוא נושא שיחה שנוכל לדבר עליו או משהו שיגרום לנו לדבר אבל אני חושבת שזה ייראה מוזר אם אני פתאום יבוא אליו כשבחיים לא דיברתי איתו ויתחיל לדבר איתו ולשאול שאלות.

"הי, יואב, מה העניינים? אני יעל. משה אמר לי שאתה מאוד אוהב את להקת נירוואנה. גם אני. יש לך במקרה את התקליט השני שלהם? אני לא מצליחה למצוא אותו בחנויות. אולי אתה יכול להשאיל לי אותו? אולי היום אחרי הלימודים אני אקפוץ לקחת את זה? "

נירוואנה...?,
נו, את לא בדיוק מעודכנת..

יעדתי שיהיה איזה חוכמולוג שיהיה לו מה להגיד. צפוי.

מה עם נושאי לימודים?
לצלם משהו, לשאול ספר, ללמוד יחד לבחינה, להכין יחד שעורי בית וכו' וכו'

היי, תודה לכל אלה שנותנים לי עצות אני אשמח לקבל אפילו עוד, אני אספר לכם כבר מה מתקדם עם העניין ביי בינתיים

היי מה נשמע - מה נשמע?
טוב אז קודם כל אני יגיד שאני לא גדול ממך בהרבה (לא יותר מ-5 שנים) ותני לי להגיד לך שאני שמח שבנים בגיל הזה הם לא היחידים שעוברים את הסרטים האלה!!! אני בתקופת הבי"ס הייתי ביישן בצורות יוצאות דופן - לא היה לי אפילו אומץ לתת למישהי שרציתי את ההרגשה שאני אולי אפילו קצת מעוניין בה... לי לקח המון זמן להיפטר מזה ולהגיד לך את האמת הייתי רוצה להגיע למצב הזה של חוסר ביישנות (גם לא מוחלט) יותר מוקדם...לכן באמת הייתי מציע לך לנסות ואולי אפילו תגלי שהוא מעוניין בך ואת אפילו לא מרגישה בזה.
עכשיו לחלק הפרקטי - בגיל כזה זה דיי בעייה כי גם אם הוא לא מעוניין יכולות להופיע תופעות של חוסר בגרות ואין כל כך מה לעשות בקשר לזה. לא נראה לי שהוא יסרב רק בגלל שהוא חושב שזה יגרום לו להראות חנון או משהו כזה כמו שנאמר כאן, נהפוך הוא! הוא יכול "לתפוס תחת" וכל מיני כאלה... אבל תני לשיפוט שלך לעשות את העבודה בקשר לזה ואני מאמין שאם את מאוהבת בו ולא סתם דלוקה עליו כמו שאמרת אז הוא לא בן אדם שיעשה משהו כזה. אם את שואלת אותי אז תנסי למצוא איזשהו נושא משותף שיגרום לאיזשהי שיחה ביניכם, ואחרי זמן מסויים של שיחה שלא חייב להיות ארוך מידי את יכולה לגרום לו להבין שאת מעוניינת בו - אם זה בצורה ישירה של "בא לך לבוא איתי לאיזה סרט מתישהו" או בצורה פחות ישירה - ובקשר לנושא של -
זה ייראה מוזר אם אני פתאום יבוא אליו כשבחיים לא דיברתי איתו ויתחיל לדבר איתו ולשאול שאלות
כל המטרה היא שהוא יבין שאת מעוניינת בו ולכן אם זה כן יראה "מוזר" זה הפירוש היחיד שהוא יוכל לתת להתעניינות שלך בו - אם זה לא יראה "מוזר" אז יכול להיווצר מצב שגם אם הוא כן מעוניין הוא יתן פירושים אחרים לעניין שלך בו ולא רצון להיות איתו בקשר..

ועכשיו משהו מהנסיון האישי - החברה האחרונה שלי היא זאת שהתחילה איתי ונתנה לי להבין בדרכים די ברורות שהיא מעוניינת בי.. אחרי שקצת הופתעתי (אל תשכחי אני עדיין די ביישן), מאד הערכתי אותה על זה וזה גרם לי לרצות אותה אפילו יותר!!!

ולסיום - המון המון המון המון בהצלחה!!!!!!

היי מה נשמע,

אהלן

יש לכם חברים משותפים? כאלה שנפגשים איתו?

יאללא, גם אני חד הורית, אפילו עוד לא גרושה.
לפני יומיים התחיל איתי איזה בחור במועדון, וביקש את הטלפון שלי.
הסברתי לו שאני עם ילדה, ועומדת בפני גירושין, והוא אמר שאין לו בעייה עם זה, אז נתתי לו את המספר, הוא אפילו שאל באיזה שעה ביום אני מעדיפה שהוא יתקשר.
עברו יומיים והוא לא התקשר....
לא נורא, במילא אני מאוהבת בבחור אחר.

הבחור שאני מאוהבת בו, הוא בן זוגי לריקוד (לא באופן רשמי), אני פוגשת אותו פעם בשבוע כשאני הולכת לרקוד סלסה, מכל האחרים שרקדתי איתם, איתו אני הכי נהנית.

בהתחלה הוא התחיל איתי, אבל נסוג כשסיפרתי לו שיש לי ילדה.

אני ממש רוצה להתחיל איתו, ולנסות לשכנע אותו שזה לא מפריע שיש לי ילדה, וזה יכול להיות דווקא מעניין, ולהגיד לו שהוא ממש מוצא חן בעיני.
אבל אני מפחדת להפסיד בן זוג ממש טוב לריקוד.

מה לעשות?

היי מה נשמע , אין לי עצה בשבילך, רק רחמים.
אני כלכך שמחה שתקופת התיכון כבר מאחורי.
(אני סמייתי תיכון לפני הזמן מרוב ששנאתי את זה)

רעות,
לדעתי, תשימי את ההגדרות בצד. פשוט תהיי שם כשאת איתו
תהני מחברתו ותני לו להנות מחברתך
והדבר הזה שגרם לו להתחיל איתך בהתחלה ימשיך להציק לו...

אם זה זה אז הרי זה לא ייעלם, זה רק יתעמק.
לעומת זאת אם תעשי לו "שיחה" זה כבר יוגדר כבעיה
ומשם הרבה יותר מסובך לזרום באופן טבעי

מסכימה עם לוונדר לחלוטין.

בייגלה תודה.. אני רק מקווה שגם אני יצליח להיפטר מהביישנות שלי כמה שיותר מהר חחח..
ביי בינתיים

בייגלה, אמרת ש:

החברה האחרונה שלי היא זאת שהתחילה איתי ונתנה לי להבין בדרכים די ברורות שהיא מעוניינת בי.
איך היא התחילה איתך או נתנה לך להבין שהיא מעוניינת בך?

תכלס אני הראשון שהתקשרתי אליה... אבל משם אני דיי הופתעתי מהכנות שלה לגבי מה שהיא מרגישה כלפי וזה החמיא לי המון!!!!! למשל: בפעם הראשונה שהתקשרתי אליה היא אמרה לי שהיא ניסתה להשיג את הטלפון שלי המון בכל מיני דרכים ולא הצליחה... חוץ מזה היא התקשרה אלי המון (אני יכול לדבר בשם עצמי שקטע כזה של בחורות שמשחקות קשות להשגה וכל מיני כאלה זה לא עובד בכלל!!!!!! זה רק מעצבן ומרגיז!!!!) קצת יותר מאוחר כשהיא רצתה להיפגש היא פשוט אמרה לי בשיא הפשטות שזה מה שהיא רוצה וזהו - בלי מקום לספקות וכל מיני כאלה ואם את שואלת אותי אז זו הדרך. אני עוד יכול להגיד לך שבאותו זמן אני הייתי בכלל מעוניין במישהי אחרת והיא זו שגרמה לי להתעניין בה.

אה עוד דבר - מה ש מר ורטיגו אמר לגבי חברים משותפים או משהו כזה זה אחלה דבר!!! כל דבר שיגרום לאיזה שיחה ביניכם.

בייגלה , תודה רבה אין לך מושג כמה עזרת לי!

נשמח לשמוע תוצאות...

הנה עדכון.

התחלתי איתו...

לקראת סוף הלילה, כשרחבת הריקודים כמעט והתרוקנה, ביקשתי מהתקליטן שיר רומנטי מסויים, והזמנתי אותו לרקוד.
רקדנו צמוד צמוד....
וכשנגמר השיר התקליטן פירגן לנו עוד אחד....

עכשיו אני מחכה שהוא יתקשר, ואם הוא לא יתקשר היום, מחר אני אתקשר!

תאחלו לי בהצלחה.

רעות וצליל עם מי מהם התחלת??

רעות וצליל

טלפון הוא לא סימן. כלומר, כאשר הוא כן מתקשר זה סימן, אך כשהוא לא מתקשר זה לא בהכרח אומר.
יכול להיות שהוא מעוניין אך הוא פשוט מחכה לפגישה הבאה או שזה יתחמם עוד קצת...

התחלתי עם הבחור שאני מאוהבת בו, מהשני כבר שכחתי מזמן.

כמובן שלא חיכיתי למחר וכבר הערב התקשרתי.

אמרנו שנמצא הזדמנות להפגש, הוא אמר שהוא עובד קצת הרבה בזמן האחרון, אז אמרתי לו, שהכדור בידיו, ושהוא יקבע מתי נפגש.
נראה לי שזו התחלה של משהו...

נהדר, כל הכבוד!!!
מהאגף הגברי.

נו רעות, יש חדש?