לפני נישואי קשר טוטאלי עם חברה מגיל 16. קשר של המון שנים שכולל הכל: אינטימיות טוטאלית, משיכה מינית מטורפת, אהבה, סקס, אינטימיות נפשית.
העניין ששתיינו הרגשנו שעל אף הקשר הזה יש משהו עקר. רצינו גם גברים בחיים ולהקים משפחה עם גבר. שתינו נמשכנו גם לאבר הגברי, ורצינו גם לפגוש את גבר חלומותינו.
התחתנו באותה שנה. גם היא אמא ל-3, גם בת 40...עוקבת אחרי בכל...
מאז נישואינו הקשר נשאר כחברות אינטימית אך מין מחוץ לתמונה לגמרי.
אני מרגישה שהיא נמשכת אלי, אבל יותר בקטע של טיזינג, לא משהו שבאמת יכול להתממש.
גם אצלי יש פערים ענקיים.
אני יכולה לחלום עלינו, סצנות ארוטיות ממש, סקס מטורף, ועדיין כשניפגש אפילו לא נשיקה חטופה, להפך, יש בי מן סוג של דחייה כלפיה מבחינה פיזית. לא נוגעות זו בזו.
אני מודעת ביכולת שלי להדליק אותה ולסחוף אותה אחרי, אבל הנישואין, והמשפחות שהקמנו, והנאמנות מעל לכל.
אז למה אני מספרת את כל זה?
כי בעיקר מאז שמלאו לי 40 יש בי איזו תחושה חזקה מאוד שאני צריכה לחיות את החלום ולא לידו. שהחיים קצרים מדי בשביל להתבחבש בהם.
אני גם מנסה לברר עם עצמי את רצונותיי:
אוהבת את משפחתי.
זקוקה ליציבות של בן זוגי (שאין לו מושג על ה"עבר" שלי עם חברתי..).
נמשכת לגוף של גבר חד משמעית על כל אבריו...
ו...רוצה מאוד גם קשר עם אשה.
ממש זקוקה לזה. זקוקה לגעת בגוף של אשה, לענג ולהטריף אשה, מסוגלת לזה בגדול ומתגעגעת לתחושת העוצמה שיש לי עם אשה, ליכולת לענג עד כלות, לדיבור הנפשי, לרבדים העמוקים והרב שיכבתיים שיש בדיאלוג עם אשה...
וכך אני מסתובבת עם עצמי, מפוצצת ביצרים ובתשוקות ולא ממש יודעת מה לעשות...
עצות??? דווקא אשמח לקבל.
תודה!
של הבנה והזדהות.
