איפה המשתתפים באתר

[אנונימי]

ראו גם: מדור אתר שיטת אלבאום

[משה_אלבאום*]

מרגיש לבד...................................................

[אנונימי]

• לא לבד

גם אני כאן ....

"איפה הן הבחורות..." נעלמו?
ולצורך העניין גם בחורים

שרי, טליה, תמר, מטפלת זקנה, ילדים זאת שמחה, מיכל , גלי גל, א.א, אוריאל, דרקון, א.ק שווה, דסי ועוד רבים רבים שלא הזכרתי
בואו בהמונכם ושתפו אותנו בחוויותכם.

מחכים לשמוע אותכם ועוד רבים*

[חייכנית*]

גם אני פה (:

[אנונימי]

גם אני פה בעצם אני הרבה פה, לרוב מאחורי הקלעים נהנית ולומדת.
רוצה בהזדמנות זו גם להודות לכל אחד מכם באופן אישי על השיתוף וההעשרה.
בכתובית: זה גם אישי וגם אנושי

[טליה*]

מרגיש לבד...................................................

אני שותפה להרגשתך.
הזכרתי זאת כבר בפעמים קודמות.
הצורך לתת בא מהצורך בשיתוף .(לשתף)
כל הקוראים והכותבים בפורום זה מאוחדים ע"י משהו משותף אחרת לא היו מגיעים לכאן.
כשאין זרימה/ תנועה מספקת כמו , כתיבה ,העלאת רעיונות, שיתוף בחוויות, שאלות, התלבטויות ועוד... רמת המוטיבציה והאנרגיה לשתף מועטה .
במילים אחרות , אי אפשר לצפות לקבל מבלי לתת.

[אנונימי]

חזרתי לרגע-פשוט עומס הארועים שואב,
ואתה לא לבד, זו פשוט מן תקופה כזו.
למרות שהמטפלים הותיקים ,אולי פחות מושפעים??
נראה לי שרבים מאיתנו בהתארגנות מחדש.
ולמרות היכולות האינטגרטיביות שפיתחנו גם אנחנו נשארים אילמים לעיתים.ולא מישתלטים על הכל.
שיהיה לכולם לילה טוב.
ושכולנו לא נשכח את השיטה המדהימה הזו ולא ניתן לה להיתמסמס.
וכל זאת כמובן בעזרתך משה ובעזרת מורים שעוד מאמינים בנו.
ושוב כתוב :
כולנו זקוקים לחסד
מישהו יכול לשחרר לי את הכתפיים?

[משה_אלבאום*]

לא נעלמתי, העומס גדול לאחרונה ואני חייב את הזמן למעשיי, למרות שאני נכס כמה פעמים ביום להציץ. אנא המשיכו לכתוב.

[משה_אלבאום*]

אין יותר קוראים וכותבים בבלוג? משעמם לכתוב בעיקר לעצמי...........

במשפט כתוב " בכל פעם שאנו מלמדים את הילד דבר-מה, אנו מונעים ממנו את האפשרות להמציא אותו" (ז'אן פיאז'ה).

נראה לי קצת קיצוני לא? האם אנחנו אמורים לתת לילד שימציא מחדש את כל ההתפתחות האנושית רק בשביל לראות מה הוא יפתח? נראה לי שנכון לאפשר לו את המרחב היצירתי בכל תחום ניתן ואפשרי, אך האם הוא יצליח ללמוד לבד איך לנהוג מכונית נכון? או את כללי ההתנהגות בכביש? אולי גם איך לשלוט בכוח בילדי הגן במידה וכך בא לו?

אכן נראה קצת נמהר וקיצוני, במידה ולא הוציאו את המשפט מהקשרו.

[רחלי*]

משה,
אני יודעת שיש הרבה קוראים בבלוג אך לא לכולם יש אומץ לכתוב, אז... חברה הצטרפו אלינו גם אני הססתי עד שהעזתי לכתוב בפעם הראשונה ומאז זה כבר יותר קל. אף אחד לא שופט או מבקר אתכם, להיפך נלמד יחד מהתהיות והטעויות של כולנו.

[משה_אלבאום*]

לאן נעלמו הקולות ??

[טליה*]

למשה
"משעמם לכתוב לעצמי, אשמח לעזרה מוראלית ושיתופית"

אני מסכימה ומזדהה איתך.
מעניין מה מונע מאותם הקוראים בדף להגיב,לשאול, לשתף , ליידע ולהזדות?
או , מה צריך לעשות כדי לעורר את כוח הרצון לכתיבה?
אילו היתה מתפרסמת הודעה כמו: הצעת עבודה בטיפולים, או, למסירה ללא תשלום אביזרים שמושיים שונים לטיפול ,
מעניין כמה אנשים היו מגיבים לאותן ההודעות????
אילו הפורום הנ"ל שאני כל כך אוהבת ומחוברת אליו היה חלילהנסגר מסיבות שונות . הייתי מרגישה הפסד וכאב רב .
הפורום שבפוטנציאל שלו מהווה הזדמנות בלתי רגילה לתקשורת ומענה לצרכים רבים ושונים , אינו נתפש אצלי כמובן מאליו. על מנת להפרות אותו נדרשת איזו סוג של השקעה ונתינה.שאמורות לבוא לידי ביטוי מאהבה וקשר משותף.
כל אחד מוזמן לבדוק עם עצמו מהי תרומתו האישית לנושא?
אגב. חבל מאוד שהדף :"אלבאום _דף נוסף " אינו מופיע ב-"מה חדש" של : באופן טבעי.
אנשים שאינם מכירים את השיטה או מכירים אך אינם יודעים שהפורום קיים מחמיצים הזדמנות זו.

[משה_אלבאום*]

טליה אתחיל מנושא ההשתתפות בבלוג. עבורי הבלוג מהווה קשר ואמצעי להעברת אינפורמציה חשובה בין כל מטפלי אלבאום.
לצערי הרב, הרוב המוחלט הוא רוב סמוי שמסיבותיו הוא מפחד להביא את עצמו ולתרום.
פעמים רבות שאלתי את עצמי האם להפסיק את הבלוג, כי באמת לא כל כך בא לי לכתוב רוב הזמן לעצמי. זה מעייף ומוציא את הרוח מהמפרשים, גם כאן אני נדרש להפעיל כוח רצון רב מדיי על מנת להמשיך ולהחיות מחדש את העיניין בבלוג. נראה כמה זה יכול להימשך.

[יפעת*]

למשה ולכל באי הפורום שלום!
אני כותבת בעקבות מה שמשה אמר לגבי "הרוב הסמוי" כיוון שאני אחת מהם...
אני מאד נהנית מכל מה שנכתב בבלוג. זה שאני לא מגיבה לעיתים קרובות לא אומר שאני לא עושה עם זה עבודה!
אני קוראת וחוזרת וקוראת, מעתיקה לעצמי קטעים לקובץ נפרד כדי להעזר בהם עם המטופלים שלי,
לוקחת טיפים לטיפול ולחיים שלי, חושבת מתלבטת (אבל בשקט!)

אני חושבת שזו מלאכת קודש מצד משה ועוד רבים אחרים כמו טליה שמקדישים את עיתותיהם לבלוג!
כה לחי ויישר כוח!
אל תתיאשו בגלל הרוב הדומם...

[ירדן*]

שלום לכולם .
גם אני משתייכת לאותם "הסמויים" שנהנו מקריאת העיצות , השאלות , הרעיונות ןהלבטים.
החלטתי לצאת ממקום המסתור ולקחת חלק פעיל בפורום נפלא זה.
אני מרגישה שזורמת עתה אנרגיה שונה. אי אפשר להתעלם מהפניות והבקשות של משה וטליה להצטרף באופן פעיל לפורום.

[רחלי*]

בהחלט רוח חדשה ורעננה נושבת באתר, אל תפסיקו לכתוב.. הצטרפו אלינו ללא חשש.