איך שוכחים מישהו

אל תציעי לו בשום אופן!!!!עזבי אותם מנייאקים

אני התחלתי לשנוא את שלי..להבין כמה הוא הרס לי תחיים במשך כמעט שנה..מאשה שמחה לאשה עצבנית וממורמרת .שתלויה רק בחסדיו של הנסיך...לא לא לא ייתכן..אני פשוט עובדת על לשנוא אותו בכל הכח..כן לא סולחת לו גם לא ביומכיפור והרי לבקש סליחה הוא לא ינסה. .

ולגבי גברים אחרים יש אחרים שאני יכולה אם רוצה ולא בא לי!!! שום גבר כולם זבלים

דתיה,
השנאה שלך אליו מאוד מובנת אבל היא לא נכונה עבורך
את כועסת ופגועה (ובצדק) וזה מה שמניע אותך כרגע אבל לטווח הארוך זה רק יפגע בך
תשחררי לטובתך האישית כי שנאה תאכל אותך מבפנים.

ליבי_שבור*

את כל כך צודקת!!!!!
גם אני כמעט שנה של סבל מאשה משפחתית אהובה אמא למופת ושמחה נהייתי ממורמרת כל מי שהיה קרוב אלי התרחק ממני אוף
כולם זונות כל הגברים בא לי לשנוא אותו ויש לי כך כך הרבה סיבות רק שאפסיק להיות מטומטמת יהיה לי טוב

פלוני אלמוני מה מציע/ה אם כך?קשה לי אני פגועה מאוד !!!הוא הרס לי תחיים ..פגע בי ורמס דאג להשפיל אותי ואני רק נתתי ונתתי ועדיין מאוהבת בו ורוצה לגרום לו לחזר אחריי..או לפחות לגרום לו לפנות אליי .חוץ מלא לפנות אליו מה עלי לעשות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לקח לי מלא זמן להתעדכן במה שקורה כאן.. איזה התפתחויות
אלינור - הצחק אותי .. מקווה שאת מרגישה יותר טוב
א.א. - 8 חודשים זה מלא זמן .. בחיים לא תשכחי אותו כי בכל זאת אתם תקופה ארוכה אבל מאמינה שהכאב כבר לא אותו כאב.
יערה - איזה אומץ וואוו .. הייתי מתה, אבל איזה כייף לשחרר סוד כזה ענק..
ליבי - גם אני הייתי כמוך קופצת מכל מילה שהוא זרק לי, ישר רצה אליו, לא אומרת לו אף פעם לא וגם אם זה היה סקס זריז הייתי שותקת רק להיות איתו .
אבל עכשיו לא עוד ברגע שהוא הבין שאני לא בכיס שלו הדברים השתנו.
בחודשים האחרונים ניסיתי פעמיים לסיים את הקשר, יותר נכון הפסקה אבל הוא לא משחרר..הבן אדם בהיסטריה, לחוץ שולח הודעות מתקשר מת מפחד. בהתחלה הוא שיחק בי כמו פינג פונג
והיום זה שונה. עדין יש קטעים שבא לי להרוג אותו ונמאס לי אבל גם לי קשה לשחרר אחרי כל כך הרבה זמן אבל מתנהלת יותר חכם..

בחג הוא נסע לחו"ל עם המשפחה. אישתו העלתה תמונה שלהם ביחד מחובקים ומחויכים. הכל נראה שם כל כך יפה ומושלם מבחוץ.
רק אני יודעת מה קורה בפנים - מה האיש המחובק שבתמונה יודע לעשות לי לגוף וללב וזה שורף לי מבפנים.
כועסת על עצמי שאני מגיבה בצורה כזאת, מנסה לעבוד על עצמי ולהשתחרר..

זה מובן לחלוטין דתיה
הכאב שלך זועק. מותר לך להפגע, מותר לך לבכות תשחררי את כל הרגשות
אין מה לעשות חוץ מאשר לתת לזמן לעשות את שלו.
ותמשיכי לכתוב כי הכתיבה עוזרת זה חלק מתהליך הריפוי לדעתי

בהחלט אני ממש שמחה שיש לי את המקום הזה...יש לי גם ידיד שתומך ...אני ככ סקרנית לדעת אם אי פעם הוא ינסה לראות מה איתי לדרוש בשלומי או סתם להתעניין?למה הוא לא מוחק תמספר שלי?למה הוא משאיר ככה?למה כשאני מנסה לומר לו שזהו ואני באוויר ולא נעים הוא מתחמק ואומר הכל טוב את לא מפריעה..אוףףףף

דתיה,
המצוקה שלך ברורה.
תנאי הפתיחה של קשר מהסוג הזה לא אידיאליים וכל אחד מקבל משהו מהקשר הזה.
בוודאי שהוא חושב עלייך והוא מתעניין מה קורה איתך אלא שייתכן והמינון שהוא זקוק לו, התלות, הפחדים- אתם פשוט לא אותו דבר.
נראה לך שבמחי יד הוא יכול למחוק ולבטל את מה שהוא מרגיש אלייך? ואולי הוא בחר להתרחק כי זה הטריף לו את החיים ואולי הוא מחליט להתרחק כי זה פוגע במשפחה שלו וכל מה שעוזר לו להתרחק זה התלות שאת מראה לו.
ואולי הוא בוחן כל הזמן את ההחלטה להתרחק וזה מערער אותו כי הוא מפחד להפסיד אותך שהראית לו משהו אחר בחיים?
בכלל לא ברור איך הגעת למסקנה שיש לו מישהי אחרת

קודם כל נפרדנו רישמית לפני 4 חודשים...רבנו על משהו והוא אמר זהו נמאס..תמיד היה מתכתב עם עוד מהצד לא היתה לו נאמנות רק אליי נכון שמי שבוגד באשתו לא נאמן אני היחתי נאמנה לו וציפיתי ממנו לאותו דבר.. אחרי הפרידה לא שוחחנו חודש אני לא שלחתי והוא גם לא שלח...אחכ שלחתי לו מיוזמתי הודעה ואז שוחחנו כמה פעמים והוא אמר שהוא יודע שיש לי רגש אלי ולכן לא חוסם שמתי שארצה אכתוב לו..ויצא שרק אני יזמתי ויזמתי ורדפתי אחריו והוא כבר הרי לא חבר אז לא הרגיש שום מחויבות כלפייו..ניסיתי להתחבר אליו חזרה להחזיר תקשר בצורה חכמה ..טען שלא בא לו חברה..ההתכתבות האחרונה לפני השנה טובה שלחתי לו מנשמע והוא שאל מה עם החברים שאלתי אותו והחברות שלך?והוא ענה החברה שלי?סבבה וכ והכל אחלה איתה וזה...ולא הבנתי אם חלק היה בציניות או מה.. הוא חא סופר אותי לא חושב עלי יש לו מבחר חברות..הוא רצוף בוואצאפ ולא איתי..בכלל לא פונה אלי מעולם ..החלטתי למחוק כבר לא יכולה להסתכל ולראות שהוא צמוד לאחרת..הוא ממזמן כבר לא סופר אותי..לא מועילה לו ולא זמינה לו פיזית..אין לו במה להשקיע בי. עצוב וכואב אבל ככה זה

מי שאכפת ואוהב ישלח שנה טובה..זה מינימום!!! מינימום אבל כשאתה לא חושב על מישהי בכלל למה תשלח לה?ההוא מבסוט אני בכיס שלו כשירצה אותי הוא יפנה.אבל לא עוד ..נכנסתי לשתיקה סופית

מזל שיש לי איפה לפרוק את הכל אחרת הייתי משתגעת..כואב לי להבין שזהו אבל אין ברירה פשוט איןןןןןןןן אפילו שבא לי לצרוח עליו שאולי לעולם הוא לא הרגיש אליי כלום והייתי סתם כי היה לו כיף...

ליבי_שבור*

אין יותר גרוע מלשלוח הודעה ולחכות שיענה לי

האמת הוא גם לא מחובר אבל...
הוא שלח לי ראשון משהו ומחק שאלתי מה שלח כתב לא משנה אז קפצתי על ההזדמנות ושאלתי אם הוא עובד עכשיו יעני רומזת לו לבוא
וזהו כבר שעה אין תשובה נדה ובעלי כל דקה שואל מתי אני יוצאת הרי אמרתי לו בר מצווה
אם הוא לא עונה עד 21 אני נישארת לאן יש לי ללכת..
בקיצור מניאק לא עונה אבל גם לא מחובר אז אולי ישן...

ליבי תשמחי שהוא שלח לך משהו....הנה הוא רוצה צומי ממך....

ליבי_שבור*

חזר אלי עכשיו כתב שהיה בעבודה
4 שעות רק בביתי בטלפון לראות אם הוא מחובר ולא עונה בכוונה אךךך כבר נהייתי אובססיבית.
שלחתי לו חזרה שיערתי לעצמי נתראה עם אחרת לילה טוב . לפחות ענה. זה מאז השיחה איתו במפגש האחרון שאמרתי לו שכשהוא לא עונה זה פוגע ולא מכבד .הוא כנראה הפנים מחכה לפעם הבאה שייפנה אלי
לילה טוב:)

ליבי_שבור*

אחרי הלילה טוב שכתבתי לו הוא לא החזיר לי
כאילו מה הקטע שלהם לא לענות 2 מילים
מהבוקר אני עם דמעות בגרון בא לי אותו ממש
כל כך רציתי אתמול הכנתי את עצמי נפשית
לא עשיתי א. ערב לילדים רק שכבתי במיטה ובהיתי בטלפון נדפקתי סופית.
רע לי שהוא כזה ועכשיו בגלל החגים הוא בטוח לא ייקרא לי .אני אלבש הופעה הכי יפה שלי ובחול במ6עד סוכות אלך לסיבוב ליד מקום עבודתו קצת אזכיר לו מה הוא שכח..
כמו ילדה קטנה אני אוף.. ופתחתי משתמש חדש כדי שאוכל לצפות לו בפרופיל בלי שיידע שזו אני והוא חסם ויש לי הרגשה שהוא יפה על זה שזו אני איזה פדיחה רצינית בא לי לקבור את עצמי

ליבי שבור, את צריכה להניח לכל הסיפור הזה, הוא לא מרגיש מה שאת מרגישה וכנראה לא ירגיש אף פעם.
את מאוהבת בו והוא רק רוצה סקס.
תביני שמה שיש לך אליו הוא לא מרגיש אליך ויש לו עוד כמה בנות שהוא מתקשר אליהן לבוא, לכי תדעי איזו עדיפות את מכל הבנות....
תעבדי על הקשר שלך בבית, בעיקר תהיי שם בשביל ילדייך ושימי את הסיפור הלא מועיל והרסני עבורך איתו מאחור, חבל על כל שניה מיותרת.
דתיה זה גם לגביךאת השכלת להבין שהוא לא רוצה אותך, אז לקוות ולרצות ולחכות לא יועילו לך הוא פשוט לא בעניין ולא מרגיש כמוך ומה שכתבת מראה שהוא לא בעניין כי מי שמעוניין לא מתנהג ככה... הוא אדיש אליך וזה בגלל שהוא לא בענין. לא משחק, לא קשה להשגה, פשוט אדיש.

קמתי הבוקר מלאת געגועים ודמעות...חלמתי ששוחחנו וקמתי עם בטן הפוכה...ככ כואב לי אלוקים

בא לי לצרוח אני רוצה אותו!!!!!

אני רוצה לדבר איתו שיחה נורמלית...התכתבות כמו פעם..לדבר בטלפון לשמוע אותו לראות אותו מה ביקשתי מה

(( אני יכולה לפנות אליו ושוב הוא יתנהג אלי בקרירות או בחוסר התעניינות או בנחמדות וזהו וזה אסור לי פשוט.בשום אופן כי אחכ אפגע...מה עושים???ומצד שני חושבת לכתוב לו שאני מרגישה שמה שהוא אמר שאכפת לו ממני זה ממש לא נכון ואני מרגישה שאין לי עוד מה לעשות פה או הכי חכם זה לשתוק?כבר לא יודעת כואב לי נורא היום

ברור שהוא לא מעוניין אבל הוא,השאיר באוויר והקושי הוא עצום .אני לא יכולה יותר שוקלת אם לשלוח לו איזה מייל פרידה?להסביר שהבנתי שהוא כבר ממזמן לא מעוניין בי ואין לי יותר מה להיות פה..ואני שמחה בשבילו שיש לו מישהי שהוא מאוהב בה אבל אני לא יכולה להיות במקום שלא רוצים אותי ואני כלום עבורו...וזהו בלי לסיים את זה בקטע של אוקיי בהצלחה לך וכזה אלא לראות מה הוא יגיב?אני שוקלת לעשות את זה היום בערב מה דעתכם?הוא מסוגל לענות אני עובד אני בלה בלה אנחנו לא חברים.'אני אכתוב לו שחשבתי שנוכל להיות ידידים אבל זה רחוק מאוד משם..אני מרגישה כמו 2 זרים והוא לא חייב לי כלום.. הוא יגיד לא נוח לך את יכולה ללכת או לחילופין ינסה לחרטט משהו אבל אני לא יכולה יותר לשמור את זה בפנים ..זה הורג אותי

דתיה,
את צודקת בהכל.
והרגשות הסוערים האלה והמצוקה הגדולה מוכרים לכולנו- יש כאן כאלה שכרגע המצוקה קצת פחות מורגשת.
לא בטוח שאת רוצה אותו- אלא את מה שקיבלת ממנו. הערכה, הערצה, שווה, ששמים לב אלייך וכו'. אבל זה מובן את רוצה אותו!!!!
תשלחי פה בדיוק את המייל שאת רוצה לשלוח לו ( בלי פרטים מזהים כמובן ) ואם תרצי גם את כל הקללות שאת מאחלת לו ואת תרצי גם את כל מה שאת רוצה לעשות לו או איתו.
כל דבר כזה יעזור לשחרר את הרגשות הללו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - לא!!! (הכי בהדגשה)
פשוט לא. לא לשקול את זה ובטח לא לבצע.
מה את רוצה לכתוב לו? שהבנת שהוא שם עליך פס? בשביל מה?
את צריכה להפנים שלא אכפת לו ומותר לו שלא יהיה לו אכפת, ונכון זה כואב וכאבך מובן.
אבל זה לא ייתן לך דבר. את חייבת ללמוד להעריך את עצמך יותר
בשום מצב את לא יוצרת איתו קשר!!! יודעת למה? בשביל הנפש שלך. בשביל הבריאות שלך. כי אם תעשי את זה שוב תכנסי ללופ ולסרטים
והמטרה היא לצאת מהמצב הזה ובאמת לשכוח את האחר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חחח כתבנו באותה שעה בדיוק .
אני פלוני אלמוני 2

מחזקת את פלוני אלמוני 1+2.
דתיה ,
ניכר שאת קוראת את המפה ומבינה את יחסי הכוחות בינכם. הקושי אצלך הוא לשחרר.
נסי פחות לחשוב אותו ועליו רע. זכרי שמה שהיה בינכם היה אמיתי ושתקופה מסויימת הוא באמת אהב אותך. רק שעכשיו הוא פחות ואת נשארת במקום.
התמקדי בלשחרר אותו נקי . הוא לא אדם רע, הוא פשוט אדיש אלייך , פשוט ככה ומותר לו. זכרי תמיד שמותר לו . אנחנו בני אדם , אנחנו משתנים, מתקדמים וכו' . כל מחשבה שלך עליו אימרי לעצמך "מותר לו"
אל תנתבי את האנרגיות שלך למקומות חשוכים. זה לא המצב באמת.

הייתה לכם תקופה יפה. זכית לאהוב זמן מה , הוא התקדם , השתנה . עכשיו לשחרר נקי .
הזמן שלך להתקדם הלאה.
זה יגיע.

אני פשוט עם דמעות...יושבת ובוכה..אני מקבלת איחולי שנה טובה מאנשים שלא דיברתי שנים וממנו לא יכולתי???למה???למה???אני נתתי לו את כל חיי ולא יכולה לפרט גם כלכלית השקעתי משהו במפגש איתו..הוא קיבל ממני מה שביקש מתי שביקש...לא אמרתי לו לא מעולם..הלב,שלי כואב הוא לקח אותי כמובן מאליו ...הוא תמיד אמר כשתגיעי לאזור אשמח להיפגש..למה התקווה ההזויה הזו,??למה כל המילים והפתגמים שהוא זרק לי לפני חודש ואני האמנתי....הנה הוא אמר נפרדנו אבל עכשיו אני פה מתי שתצטרכי אני פה....מבחינתו הוא פה איך בדיוק,??????איך הוא פה?כשהוא עם אחרת וכל כך רחוק ממני

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתיה,
תקשיבי באתי לכאן לאחל שנה טובה לכולם וקראתי את כל מה שסיפרת
זה די דומה למה שעברתי בעצמי אם תסתכלי למעלה תוכלי לקרוא
גם לי היתה תקופה כזו שניתחתי כל מילה וחשבתי אם לכתוב לו ואת יודעת פעם אחת ממש ממש מזמן כשהייתי על הפנים נפשית שלחתי לו אחולים לחג והוא לא טרח לענות.
נפגעתי מאוד אבל הבנתי שהוא אידיוט . לקח לי זמן להבין שאני לא צריכה אותו בחיים שלי.
גם לי הוא אמר בדיוק אותו דבר שהוא יישמח להפגש ובכלל לא התכוון לזה ואחר כך שיגע אותי ונדבק אליי בלי שרציתי. סתם אידיוט.
וכיום הכל ממש מאחורי לא חושבת עליו לא משקיעה בו מחשבה כי הוא לא ראוי לזה.
נ.ב. המשפחה שלו עזבה את הבניין כבר לפני כמה שבועות!! בשעה טובה...
בקיצור תני לעצמך זמן ותראי שהכל יסתדר.
שתהיה שנה טובה!

ניקי

דתיה,
בחוויה שלך נתת את כל כולך.
בחוויה שלו, אולי הרגיש שזה לא מתקדם. כנראה שאצלך לשכב זה קו אדום והוא הבין שיותר ממה שנתת לא יהיה.
חוסר השליטה בסיטואציה יכול להטריף את הדעת ומכאן התסכול הגדול. הקנאה קשה וזה בלתי נסבל.
אם יש לך מישהי לדבר איתה ולספר לה זה יקל מאוד.
תמשיכי לכתוב פה ולהתאפק מלכתוב לו

תקשיבו!!!!! מחקתי אותן מאנשי הקשר הרי נכון??וזה אומר שהוא לא רואה תמונה ולא רואה מתי נראיתי לאחרונה אמרתי אולי עוקב ויבדוק יחשוב שחסמתי וזה יעורר אותו ומי שלח לי הודעה??????הוא!!!!! היי מה שלומך מה המצב?וכ

אני לא מתלהבת הוא בודק דופק ולי זה חשוב אפילו טיפה...

אני יודעת שהוא זורק פירורים ..ולא אכפת לי ..אני צריכה לדעת שאני יושבת במוח האחורי שלו

אני אמשיך בלא לשלוח לו הודעות ואתן לו לרדוף...זה הכל...אני חייבת אבל להתחיל להיות קרה אליו פחות לענות פחות יחס...

ענית לו ?
וכן, הוא מתחיל לקלוט שיחסי הכוחות משתנים.
תמשיכי באותו קו , הוא יחזור על 4
רק שאסור לך לחזור למקום ההוא

אמור להיבנות בך משהו קטן בבטחון העצמי וכבר אמרנו פה שזה לא יכול להיות שהוא לא סופר אותך.
תיקחי את ההישג הזה ותיזכרי בו כשיהיה לך קשה בזמן הקרוב.
אלא מה, התחיל המשחק...
הוא יענה קצת. תתלהבי. תחזרו קצת. את תירגעי. הוא ייעלם. את תמחקי אותו שוב הפעם לפרק זמן ארוך יותר. ויתחיל תהליך של הרגל ולמידה חדשים.
תנצלי את הזמן שהוא חוזר עכשיו בשביל לרכוש תובנות שכליות שלא ניתן לרכוש כשאת תלותית בו

יןדעת מה הוא אמר לי בשיחה איתו?התכתבנו מלא והוא אמר כמה וכמה פעמים אני חכם אני יודע לכבוש בחורות את מכורה אליי את חולה עליי וגם אם אזרוק אותך מבניין תמיד תתני לי מה שאני רוצה

וואו.
אין לי מילים.
בדבר כזה את מאוהבת ?

מה את חושבת על זה ?

העניין שהוא ככ צודק אבל אני שמחה שעשיתי.צעד בריחה ממנו ואופס הוא בא..רק ככה איתו..לא לשלוח לשתוק ואז הוא מגיע..

הוא סתם מתרברב ...פשוט ככה אני כבר לא מתרגשת מעניין הפעם מי רדף אחרי מי..אמרתי לו שהוא חולם בחלום דאם יזרוק אותי יקבל מה שירצה...הבהרתימלו שהוא לא שם לב ופוגע שהוא גורם לברוח ולא להישאר...לא היה לוממה לענות....הוא פשוט בא לבדוק דופק זה הכל!! שלא ברחתי או חסמתי...לא האמנתי שהמחיקה מהווצאפ תדליק אותו ככ מהר

טוב עכשיו שנרגעתי קצת אענה על הכל...
ניקי שמחתי לשמוע שהכל נרגע אצלך ..וכן אני האמת הייתי היום בשוק! בדיוק שלחתי משפט כזה לידיד שלי ככ קשה לי אני עם דמעות ו..בום הודעה ממנו..רעדה לי היד ממש לא האמנתי שזה קורה לי..הוא בא לבדוק האם אני עדיין מכורה אליו..כמה אני עדיין אוהבת אותו ..טוען שאין לו חברה ולא בא לו בכלל...מה שהיה היה..צחקנו קצת והרגשתי שוב שמחה מסוימת..אבל יודעת שאני חוזרת לשבלול שלי..לאיפה שהייתי..וככ שמחתי שהקשבתי לכם ולא שלחתי לו כלום. הוא בונה על פגישה עתידית..לצערי הוא עדיין מבין שהוא חשוב לי והוא נלחם איתי על זה גם כשעניתי לו שאם הוא מתקרר וקר אליי אני מתרחקת..הוא אומר את לא ואת לא תברחי ממני לעולם. יש בו גאווה ומשום מה כל זה הוא הצליח לכבוש אותי יש בו משהו מושך עם כל הרוע שבו לפעמים.אמרתי לו אתה יכול חהרוס ויכול לבנות.הוא לא אוהב לדבר על רגשות לצערי וכל פעם בורח מיזה.כן עכשיו אני יודעת שהוא כן עוקב אחריי...רק משחק אותה לא רודף..אולי היה לו משעמם אולי רק בדק אם חסמתי. בודק שאני לא נעלמת לו.. מה ככ חשוב לו לשמור עלי?זה עושה לי טוב וגם רע וגם סתירה של כמה דברים יחד..אני כמובן פחות עצובה עכשיו וממשיכה באותו הקוו..עם תמיכה מפה זה ממש מציל אותי. תודה לכולכם על ההכוונה..כשבורחים מגבר הוא בא..וזה הוכח לי בכל מיני דרכים..

ליבי נעלמת...מה איתך?

דתיה,
בלי קשר: לכי לישון קצת.

ליבי_שבור*

וואו דתיה קראתי עכשיו הכל... לא קל בכלל
אני קוראת מה שכתבת וכאילו זו אני
התאהבנו במי שלא מגיע לו איזה דיכאון אוףף
שוב השבת המזורגגת הזאת!!!הכל צף
בא לי אותו ממש בא לי אותו כל כך אני מרגישה שאני בוגדת בו ששוכבת עם בעלי זה לא עושה לי את זה א י מרגישה שונה לגמרי כאילו נאנסת קשה לי מאוד אני לא מפסיקה לחשוב עליו ואילו הוא לא מסמס לי לא כלום והבטיח לי אחרי הפעם האחרונה וכצפוי לא קיים
ואני שנתתי לו סיסמא של הנטפליקס שלי והוא חורש על זה גם חשבתי היום להחליף סיסמא שהוא ייצטרך אותי פתאום ישאל מה הסיסמא אני עושה לו את זה
חצוף גם מנצל מינית גם כספית יופי לו ואני בוכה רוצה אותו למוות
דתייה מקסימה הלוואי שנפסיק לסבול הלוואי שנמצא את הנחלה שלנו
אני כבר מידרדרת ומחפשת ריגושים ועושה שטויות רק לא עם בעלי . קילקל אותי לכל החיים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כבר כמה ימים טובים שאני קוראת את הדף. מתחילתו, ממש כמו ספר מתח טוב. יש הו את כל האלמנטים. אפילו הסוף ידוע.
גם לי זה קרה. בת 35+1, הכרנו בעבודה, מפגישה אחת זה התלקח מהר מאוד כמו אש בשדה קוצים( פגישת עבודה תמימה לחלוטין), האחר שלי מנוסה בשטח, הוא בדבר הזה לא מעט שנים. זיהיתי את זה לי השתלשלות האירועים באותה פגישה. אבל המשכתי כי הסתקרנתי, כי ניסיתי להבין מה זה פה שקורה. כמובן שלא על ההתחלה היו עיניינים, התכתבויות עם המון מחמאות ופרגונים. התחלתי לא לישון בלילה, הבנתי שאני עושה משהו לא בסדר.
וככה נמשך הקשר חודשיים. כשאני חופרת לעצמי ובקונפליקט של איך אפשר לחיות חיים כפולים לבין התאהבות ברמות גבוהות. גם אני רזיתי, כל סמס ממנו היה בשבילי עולם. הקשר עם בעלי הדרדר והגיע למצב שהוא התחיל לחשוד ואני חשבתי על לפרק את הבית.
חתכתי מהבחור אחרי חודשיים והכאב הפיזי שחשתי בגוף לא ישכח. הבכי בלילה לכרית, המצוקה האיומה שהייתי בה.
הייתי אצל פסיכולוגים און אנד אוף.
אני יודעת למה הגעתי לנקודה ההיא. הקשר עם בעלי מרגע שילדתי הלך והתמעט , הוא שקע כולו בעבודה ולא ממש ראה אותי. אלימות מילולית הייתה גם ממנת חלקו. היינו בטיפול זוגי שהתמסמס ואני פשוט נשאתי בכל האחריות של גידול הילדה. הרגשתי כמו אם חד הורית.
הייתי במדבר של אהבה. ופתאום מגיח בחור, מצליח, חכם, כובש, שמרעיף עליי מחמאות שכבר ממזמן שכחתי (אני ובעלי 10 שנים יחד, נשואים 6).
והדרך ליפול הייתה מהירה.
כשחתכתי ממנו הוא עוד ניסה קצת להחזיר, אבל הייתי חזקה. ידעתי שאני חייבת להלחם על החיים שלי (תרתי משמע), והקשר עם בעלי הלך והדרדר עוד. הייתי בדכאון אמיתי, רזיתי 15% ממשקלי (שכם ככה לא גדול), ולמעט הילדה שהיוותה עבורי חלקת האושר היחיד איבדתי כל עניין בתחומי החיים.
הייתי על סף גירושים, כבר הודעתי לבעלי. ואז כאילו משהו נכה בו, הוט התחיל במעשים להשתנות. לא האמנתי בשינוי (אני עדיין בוחנת) ולאט לאט לאטטטטטטט התחלנו לשקם. אני היום אחרי 8 וחצי חודשים מתחילת הקשר עם האסור.
וארבע חודשים מאז שהחלטתי להתגרש וחזרתי בי.
אני רואה את האסור בעבודה. אפילו נפגשנו בחמישי לפני שבועיים והיה מה שהיה (לא סקס, אבל היה). כן ממשהו סקס כשהיינו יחד.
הוא שלח חג שמח בראש השנה ולא אוכל להכחיש זה עשה לי טוב, טוב מדיי.
מה אני באה להגיד בפוסט הארוך הזה.

להיות שותפה לתחושות שעולות פה ולחשוף את עצמי למעגל הנשים שפשוט נכוו או נפלו בכוחה של האהבה
לנסות להוות קול שפוי בטירוף שאנחנו חוות
לנסות לקבל מכם גם חיזוקים, עובדה שהגעתי לדף, הרגשתי שאני שוב נכנסת למערבולת
לחזק את הדברים שנאמרו פה לגבי בחינה פנימה. לעיתים קל לנו להיות קורבן, זה נח. אבל אנחנו שולטות בחיים שלנו! ואנחנו האחריות לתחושות שלנו ולאיך שנרצה שחיינו יראו. זה מתחיל מבפנים, להבין למה אנחנו צריכות את זה, איך הגענו לזה והכי חשוב למה אנחנו לא משחררות את זה.

לגבי א.א,א״ש,אלינור,אם-אחות, אתן מדהימות ושאבתי מכן המון השראה, ישר כח לכל אחת מכן.
תרגישו טוב.
ליבי שבור: בבקשה תצילי את עצמך מעצמך!
ברור שתבטלי את הסיסמא שנתת לו.
תחסמי אותו בכל מדיה אפשרית. כשתביני את עצמך תגשי לזה אם תרצי. אבל כרגע קחי שליטה על העניינים. גם עם הבעל שלך אדיוט גמור ומעצבן. תתייחסי לעצמך כמו שאת רוצה שיתייחסו אלייך.
דתיה: כל הכבוד! המשיכי ככה! בואי נאתגר את עצמנו לא לשלוח כלום לפחות שבוע?
אני לבנתיים מחזיקה את עצמי חזק חזק.
תגידי לעצמך בראש אם הגבר הזה שאת מגלה לפנייך באמת תורם את הפנטזיה שרקמת? זה מקסם שווא! הוא לא בעלך ולכן את לא חייבת להבין אותו או לנסות לתמוך בו או כל דבר אחר.
אם את הנפגעת העיקרית מהיחסים עדיף שלא יהיו.
ניקי: ליבי איתך על כל הטירוף שעברת. אני מקווה שאת במקום טוב ואת מאושרת!

ליבי_שבור*

פנטזיונרית היקרה
ריגשת אותי במה שכתבת "תצילי אותך מעצמך" זה המשפט שחייב להכנס לי לנשמה אני חייבת הצלה ..36 שנה של גוש שומן בילתי רצוי בכל מקום פתאום אני רזה יפה ואהובה על כולם זה היכה בי בשנה האחרונה כמו נערה ואני מדביקה פער בחיי חלום שהתגשם פשוט לאהוב את עצמי לפני שאזדקן .נכון בניתי בית יש לי 3 ילדים מקסימים לא מזלזלת אבל מה איתי עם הנשמה שלי? בעלי לא מתייחס אלי יפה לא כשמנה וכרזה הוא השתנה דווקא לטובה אבל עדיין רע אלי רוב הזמן . אני מונעת מההוא המחשבות עליו וכל מה שקשור אליו זה רע ואני יודעת רק צריכה להציל את עצמי לפני שיהיה מאוחר אני עדיין בסרט מחכה להתעורר.
הסיפור שלך מעניין ואת כתבת נפלא וחכם .הרעיון של האתגר השבועי אני איתך בואי נעשה מאמץ השבוע לא לשלוח הודעה גם דתיה:)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי שבור; שומעת את הכאב והמצוקה שאת נמצאת בהם. אין ספק שזה שהדימוי העצמי שלך צריך חיזוק לא מוסיף לעניין.
הייתי מציעה בחום לטפל בזה, קודם כל בשביל עצמך. זה דברים באמת עמוקים ושורשיים שצריך לעשות שינוי תפיסתי.
אבל נראה לי שכל אישה תסכים שמתישהו הדימוי העצמי שלה בהקשר לחיצוניות היה לוקה בחסר.
נוסיף לזה את השחיקה ילדים ושאר ירקות ונקבל מתכון לצרות.
תחשבי כל פעם כשאת נזכרת בבחור רק את ההתנהגות הפוגענית שלו. בבקשה אל תנסי לפרש ולתת משמעות לדברים שלא קיימים באמת. אני אומרת את זה מכאב לא מביקורת או שיפוטיות.
גבר או אישה שרוצים עושים! אל תאמיני למילים/אימוגּים כאלה ואחרים תאמיני למעשים!
תדרשי מעשים שיגבו את המילים.
ותאמיני לי שבשקט בשקט עמוק בפנים את תביני שזו רק את שמזינה את הפנטזיה ועושה אידאליזציה לבחור שלך.
מתיאורייך נשמע כי הוא באמת מתעורר כשמשהו אצלו מתעורר. הוא לא מתאמץ בכלל אם כבר זו את שיוצאת מגידרך.
ככל שתחזיקי יותר מעמד ככה תצליחי לצאת מזה יותר מהר.
אם כבר לעשות את הדבר הזה אז לפחות עם מישהו רגיש, מכיל ומבין. שיתייחס אלייך כמו מלכה.
אם כבר פנטזיה אז לפחות תהיי ותקבלי יחס של דמות מכובדת.

ליבי_שבור*

ואז אם יתייחס מכובד ויאהב אותי אז בכלל הכל ייפול לטימיון הבית המשפחה הנישואין עדיף מישהו כזה מניאק שרק אני סובלת ממנו ואוהבת אותו מאשר שקרובים שלי יסבלו אולי זה בכוונה מגיע לי
אם הוא היה אוהב אותי אני יודעת אני והלב החלש שלי ואופי חלש הייתי עוזבת הכל והולכת אליו ואז נישארת קירחת משני הכיוונים לפעמים אני מודה לאל שהוא כזה חצי נחמה משתגעת אבל מאהבה חד צדדית
אבל את בהחלט צודקת אין פה ויכוח

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי שבור, את יודעת אבל זה בדיוק מה שאמרתי לעצמי שהחיסרון שלו זה היתרון שלי. וזה מה שנותן לי עוד אפשרות לקחת נשימות של אוויר. אחרת מזמן הייתי באבדון.
תשמעי אם אתחיל לספר לך מה עברתי איתו, ממש טלנובלה. רכבת הרים, פעם הוא רודף פעם אני. בפעם האחרונה אמר שאני לא יציבה, שאל מה האינטרס שלי מכל הסיפור הזה. שתקתי, לא ידעת מה להגיד, הלכתי הבייתה וחשבתי טוב טוב עם עצמי. מה התכלית של הדבר הזה, של האש הקטנה הזו שאני ממשיכה לטפח? והבנתי שזה את הריגוש, לא להשאר בחיים אפורים ומשעממים. להגיד לך שספורט, סדרת טלוויזיה או משחק טאקי הם תחליפים טובים? לא עבורי. אבל בתמורה לזה אני מסתכנת שוב בהפרת האיזון הרגשי.
גם אני כמוך הרגשתי בשלב מסויים שלא בא לי שבעלי יגע בי, עברה בי צמרמורת כשנגע (ולא מהסוג הטוב). וזה עוד היה בתקופה שכביכול נפרדתי ממנו. עברתי לא מעט או ואוף בעיקר עם עצמי. המון התלבטויות ומדיי פעם חזרתי לאיזה נשיקה/חיבוק/ אפילו מעדתי לפני שלושה חודשים ועשינו סקס(התחרטתי נורא),
והבנתי שצריך לטפל בבעיית שורש. הבית, בעלי. גם אם אחליט להתגרש ממנו זה צריך להיות נקי משיקולים. וזה עזר לי לשמור מרחק (כמה שאפשר) ולנסות להשקיט את הרגש שבעט וצעק.
והחלומות בלילה שהיו גומרים לי את הנשמה. והמקומות שהיינו בהם, וכיוון שאנחנו עובדים באותו מקום יום אחד את מתפללת להפגש בו ויום אחר את מתחבאת. בחדר אוכל אני כמו מאורר מחפשת אותו, לראות, שיראה. המון קונפליקטים, רגע רוצה ומוכנה לשלם את המחיר ורגע תופסת פיקוד ואומרת לא,זה לא שווה את הדאון שאחרי.
וגם אני הייתי בודקת סטאטוסים בוואטאפ.תודה לאל לא חברים בפייס. ומתפללת שישלח איזה הודעה.וחושבת עליו יומם וליל, מוחי קדח. לא אכלתי , לא ישנתי, לא חייתי, עשיתי הצגה. מזלי שהבת שלי נתנה לי כוחות.
הגעתי למצב של התקפי חרדה ואפילו ניסיתי טיפול תרופתי, שלשמחתי הרבה גרם לי לתופעות לוואי (לקחתי במשך 3 ימים), אז הפסקתי והחלטתי לקחת את עצמי בידיים. הייתי צריכה לנהל שתי חזיתות, בית שמתפרק ולב שכואב ורוצה (והוא נתן סימנים שמבחינתו מוכן להמשיך).
אשתף במשהו נוסף, חברה טובה שלי שהיא כמו אחותי, מנהלת רומן שנה, עם בחור שהכירה בחדר כושר, היא התאהבה בו מעל לכל דימיון. ועכשיו היא עומדת לפרק את הבית שלה, כי זה התגלה.
הכאב והשבר גורמים לך להבין באיזו קלות אפשר להרוס שנים של זוגיות.
לגבי בעלך, איך הוא מתנהג אלייך? תוכלי לפרט?
אשאל את השאלות ״הרגילות״: ניסית לשבת איתו לשיחה? טיפול זוגי? תמיד היה כזה?

ליבי_שבור*

בחיי מרוב הדפיקות אני מנחמת את עצמי
זהו אני מתכוונת לשכוח ממנו אתן תראי איזה חזקה אהיה כל השבוע מבטיחה לעצמי בעיקר.
שבוע חדש שנה חדשה אהבה חדשה זה מה שיהיה לי אבל הוא כבר לא!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רק הוסיף, שהבחור של החברה, באמת מקסים. גם להם היו עליות וירידות. אבל סהכ הוא מכיל אותה נהדר. ובנוסף לא ברח ברגע שהבין שכל הסיפור התפוצץ. שזה באמת הזוי מבחינתי, קשה לי לא לשייך את זה לאהבה שהוא חש כלפיה.
אז לא אגיד לך שלא קינאתי מדיי פעם לשמוע סיפורים שלה. אבל בסוף מה ישאר?
רק הזמו יגיד. אני לא חשובת שהוא יעזוב את אישתו. והיא תוך כמה שבועות כבר תהיה גרושה+2

ליבי_שבור*

איך בעלי מתייחס?
אין אף פעם נשיקה לטיפה מילה טובה מחמאה כלום
כל דבר מעיר עוקץ ישן בסלון כבר כמה שנים כי הקטן היה בא אלי בוכה כל לילה ומאז נשאר ההרגל
אם אני מתחילה יום בכיף שולחת לו לב או מילה טובה הוא עונה משעמם לך? את רוצה כסף? ככה מעצבן
הכנתי לו אוכל לעבודה אז מה קרה פתאום את מכינה? ככה שנים . גם לילדים אין יחס חם ואני נשבעת לך כל כך טובה עושה הכל עובדת 4 עבודות קונה מטפחת את הבית והילדים לבד! הוא עובד חוזר מעיר עוקץ מקלל יושן זה החיים שלו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תנסי לעשות צעדים קטנים. נתחיל מזה שעד שבת הבאה את לא שולחת כלום. לא נכנסת לבדוק מתי התחבר לאחרונה.שום דבר.
נמשיך משם

לא יודעת איך פונים בפרטי, אבל אם תרצי בשמחה.
עשיתי עבודת דוקטורט כבר על כל הנושא הזה.
ודרך אגב, תקחי מזה באמת את הטוב שאפשר , וזה שקיבלת שיעור לחיים, במחיר מאוד גבוה , אבל שיעור. לכי תשקיעי בעצמך, מבפנים. אני בטוחה שעברת דברים לא פשוטים עם ״הגוף הישן״, החברה שלנו מקדשת את הרזון... תרפאי את הנשמה שלך. יש כאילו שאומרים שהשינוי מתחיל בפנים ויש כאלה שצריכים שהשינוי יתחיל מבחוץ. אז שלך התחיל מבחוץ- עכשיו כנסי פנימה. זה תהליך, יקח זמן. אבל זה שווה את זה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני ממש מצטערצ שזה מה שאת עוברת. את יודעת שזו אלימות לכל דבר?
הוא שולט עלייך כלכלית?
זה מזכיר לי מעט את בעלי, בעלי גרסה מעודנת יותר. אבל בקלות העיניינים יכלו להתגלגל לשם.
העיר לי על אוכל שהכנתי, הפסקתי מאז להכין ארוחות ערב (זה העקבות הבחור, נהייתי אדישה לבעלי), לא שולחת לו הודעות ולא כלום. מדברת איתו קונקרטי בנוגע לילדה.
מגיעה הבייתה עושה מה שצריך משכיבה את הילדה לישון ויאללה למעלה. ככה התנהלתי בזמן הרומן. הבחור חיזק אותי (בלי שידע), לעמוד על שלי מול בעלי. לקח לי זמן לצאת מהקורבנות ומהתקווה שיראה כמה אני משקיעה עבורו ויזרוק מילה טובה וידע להעריך. ושחלילה האדון לא יתעצבן. וגם הוא ראה ״כתיק״ את הבת שלי.
ואמרתי זהו סטופ!
תחשבי על הילדים שלך, את תרצי שמישהו מהם יהיה בזוגיות כמו שלך ושל בעלך? אני בטוחה שלא.
לכן אהיה אמיצה ועמדי על שלך, באסרטיביות, לא בתוקפנות ולא בהצטדקות. אם צריך ליווי של מטפל , תעשי את זה. את חייבת את זה לעצמך ואם לא על עצמך את חושבת אז למען ילדייך!
זה אנחנו שהבאנו את עצמנו למקום הזה! גם עם הבעל וגם עם הבחור!
שימי את עצמך במרכז, הרימי ראש ותגידי אני לא קורבן, אני לוקחת שליטה.

פנטזיונרית שבוע טוב נעים להכיר:)
כן אני שוב באתגר לא לכתוב למרות שאמרתי לו איזה משפט דבילי לפני סוף ההתכתבות כאילו למה פנית אליי '.סתם מפגרת אבל גברים שוכחים מהר....ניראה אם אשמע ממנו או שזה שהוא שלח הודעה השבוע זה יצא ידי חובה לחודש הקרוב...וכל הכבוד לך על מה שאת עושה לחזור לבעלך...זה מה שבאמת יש לנו בחיים...ו..לא ניראה לי שאי פעם הייתי רוצה להתחתן עם האחר שלי...חח ממש לא. ישלי בעל נפלא פשוט השיגרה השוחקת והחיים הבנאליים ולפתע מגיע ריגוש זה עושההמון...שאלתי אותו אם הוא הרגיש אליי משהו כשהיינו חברים אמר וודאי ..אבלזה שהוא יודע שאני מכורה אליו בעייתי עבורי..כי בדיוק בגלל זה הוא לא רודף אחריי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נעים להכיר

השאלה האמיתית נגיד וירדוף אחרייך. מה זה יתן לך?
נראה לי זה יקשה על העיניינים יותר כמו שליבי שבור אמרה.
קמתי הבוקר עם תחושות לא טובות, והדרך לעבודה הייתה קשה. ודווקא ידיד מהעבודה שיושבים לשתות קפה בבוקר לא נמצא היום וזה מרגיש לי בודד. וכשמרגיש בודד, המחשבות נודדות והרצון גדל. ואצלי זה ממש מעבר לפינה. מחזיקה את עצמי לא לשלוח כלום, לא להתפתות. מאז החג שעניתי לחג שמח לא דיברנו. אני גם לא מבינה את הקטע בכלל. כל בבדיקת דופק הזו מתישה. יש לי דופק הכל טוב יאללה תתקדם.
לא יודעת אם אהיה מספיק חזקה לסרב למפגש ״לקפה״ שאיכשהו תמיד כולל מגע.( כמעט תמיד)
בוקר קשה עובר על כוחותינו.
יש שיר מקסים של מרינה מקסימיליאן : ״אפס סבלנות״, הקשבתי לו הבוקר בלופים ופשוט חשבתי על בעלי. ככ נכון השיר הזה. המילים שלו.
זה לא מעמדה קורבנית אבל יש בי כעס אליו, כאילו הוא זה שבגד בי. מנסה לפתור את זה רגע עם עצמי ולהבין למה אני לא משחררת את הכעס הזה כשהוא מראה במעשים (לא במילים) שהוא אוהב ורוצה לתקן

בוקר טוב
לא יודעת אם להגיד ברוכה הבאה פנטזיורית..
הספורים פה ככ דומים וכל מקרה פה מורכב ולא פשוט.
כבר חצי שנה בעלי ואני בטיפול זוגי הוא לא יודע שהיה לי רומן כמעט 20 שנה הוא גם לא הבין למה אנחנו צריכים טיפול (תראי לי זוג שלא רב מידי פעם)מה שעלה בטיפול זה שבעלי לא מבין כמה אני רגישה וכמה הוא לעיתים מלחיץ..אבל עם יד על הלב הבעל שלי משתדל מאוד הרבה יותר סובלני ומכיל ובאמת נותן את כולו ותמיד היה מפרגן ומכבד
הרומן עם האחר התחיל מתוך משיכה חזקה שהתפתח לתלות של שנינו.רק אחרי שנים הבנתי שגם הוא זקוק לי (עובדה שאשתו תפסה אותנו לפני 5 שנים והוא הילך על חבל דק ובכל זאת חזרנו עד שלפני שנה שוב חשדה והתעמתה איתו ושוב חזרנו עד שהיא לפני 8 חודשים עשתה עליו מעקב ואז הוא נכנע ואמר לי שהנשואים שלו יגמרו אם לא נפסיק ודרך אגב ממרץ הוא בקושי עובד חזר לשבועיים באוגוסט ויצא שוב לחופשה לחודשיים והוא מנהל מחלקה)לפני חודש בערך היתה לנו שיחה לא פשוטה שזה נגמר לא מתוך זה שאנחנו לא רוצים אלא מזה שזה בלתי אפשרי ..
אני רוצה לעודד אותכם ולתת לכן כוחות האובססיה נרגעת ויורדת בעוצמה שלה
העבודה שלנו היא עם עצמנו זה שהוא לא התקשר לא התייחס זה שלו ולא שלנו
אנחנו מפרשות את זה הוא לא רוצה הוא שכח יש לו משהי אחרת.
תפנימו בנות את הרעשים שאנחנו רוצות או עושות מבחוץ(רגושים מתלבשות יפה לכבודם קונות הלבשה תחתונה לכבודם סקס בתנוחות שהבעל רק היה חולם..)כל הרעש החצוני הוא להשקיט את הרעש והאי שקט שיש לנו בפנים עם עצמנו זה רעש שמבודד אותנו מלהרגיש מלהרגיש את הכאב או חרדה או פחד או דכאון או והערכה עצמית נמוכה ..
כ"כ נכון כתבת פנטיונרית משהו חסר לנו מפנים ואנחנו מקוות להשלים אותו בחוץ
וללא ספק תקופה הזאת היא זמן טוב לעשות בדיקה חשבון נפש ולא מתוך הלקאה עצמית ולהעניש את עצמנו
נבדוק מה יעשה לנו טוב באמת מה ירגיע אותנו מבפנים
הבגידה היא לא בבעל הבגידה היא בנו
אנחנו מרחיקות את עצמנו מהשקט והשלווה הפנימיים אנחנו צריכות לטפל בעצמנו ולהבין שאם הוא יתקשר או לא יתקשר נעשה סקס או לא כ"כ מערער אותנו סימן שמשהו לא מאוזן ולא מטופל.הפרשנות שלנו לטלפון הגואל ולסקס המטורף זה הספור שאנחנו מספרות לעצמנו זה לא באמת המציאות
כמו שהפסיכולוגית שלי אמרה שמצאתי סוג של פרוזק והוא בצורת זין
מאחלת לכולנו שנלמד השנה יותר להעריך את עצמנו לכבד את עצמנו לא להיות פוגעניות כלפי עצמנו שיהיה לנו טוב מבפנים פתאום יפתחו לנו העיניים ונראה את המציאות כפי שהיא ולא נהיה תלותיות ..
ושוב זה תהליך שמצריך עבודה והיום אני במקום יותר רגוע יותר שלו גם אם פתאום יש בי צורך בלתי נשלט להתקשר אני מנסה לשלוט ואם לא מצליחה מתקשרת (הוא בחול אז לא ענה)
ואין לי יום שחור בגלל שלא ענה
שוב זה לא ששכחתי אותו כל יום נזכרת בו אבל עוברת הלאה ולא מרשה לעצמי להכנס למרה שחורה כי החיים יפים
מאחלת לכולנו בריאות איתנה בריאות הנפש והגוף
יצא שאכלתי לכם את הראש תכתבו פה זה מעודד ומקל על הכאב בהחלט יכולה להגיד את זה מנסיון
אלינור אופק ניקי מאוהבת א"ש אם ואחות אפילו מנסה להיות אופטימי הלומד כולכם הייתם לי למשענת ועודדתם ויעצתם לא שוכחת
תודה אהובים שנה טובה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א את אלופה. אהבתי את המשפט: כמו שהפסיכולוגית שלי אמרה, מצאתי סוג של פרוזק בצורת זין. צודקת, כל אחת והפרוזק שלה.
אני לחלוטין מבינה את מה שאת כותבת, ומבינה שזה צורך שלי פנימי לפצות על דברים שאין לי או בי. משתדלת לא להתקרבן ולקחת אחריות.
אבל הבועה הזו, המקום הזה שהוא רק שלך. יש בו את הכאב, את הסבל, עובדה שניתקתי. אבל יש את הכמיהה להרגיש עוד קצת.
זה כואב לי ומתסכל אותי שאנחנו עובדים באותו מקום ואני מפרשת אותו ״כחזק״, שלא חושב עליי ויכול לעבור במסדרונות וללכת לישיבות ולהמשיך כאילו כלום. ומדיי פעם כשנפגשים במקרה או כשהתקף געגוע קל יותר קשר.
ברגע שאני מתחילה לנתח את ההתנהגות שלו, אני יודעת שהסתבכתי. נמנעתי תקופה לעשות את זה.
ואיכשהו אני מחזירה את עצמי ללופ הזה. רוצה לא רוצה. ברור לי שאם ארצה לחזור לזה הוא יהיה שם. אבל אז נזכרת בסבל שזה גרם לי, ברצון תמיד לעוד, חוסר יכולת להסתפק במה שהוא יכול לתת.
איך יוצאים מהמעגל קסמים הזה?
זו מפלצת רעבה.
אני יכולה למנות את הסיבות ללמה אני נשאבת לשם, ולתת להיגיון את המקום שלו, אבל במקום שככל שהזמן יעבור הגעגוע יפחת והרעב יקטן, קורה לי בדיוק ההפך.

פנטזיונרית יקרה
ברור שאם הוא נמצא במקום העבודה זה קשה עד בלתי אפשרי להתנתק כי את מאוהבת ומלאת אדרנלין וברגע שהסם הזה נמצא סביבך את תשתמשי בו
שהסכנה מרחפת ותודה לאל כעת לא מוחשית(שתתפסי)את עדיין שבויה בפנטזיה באשליה ברגוש ובהתאהבות
ברור זה נעים זה מחמיא זה מחיה ואז ההרגשה הממכרת הזאת משתלטת עליך ולא יעזור מה יגידו חברים מה תגיד הפסיכולוגית את מספרת לעצמך את הספור שיהיה לך נעים באוזן להקשיב (הוא עסוק בגלל זה לא התקשר הוא מפחד מהקשר ..) זה ככ חזק התחושות האלו שאנחנו מוכנות לשלם עבורן מחיר כבד והוא "היום שאחרי" הכאב הגעגוע התסכול ההמתנה הציפיה הבהייה בנייד מתי תגיע ההודעה שתושיע אותי
ששאלתי את הפסיכולוגית למה את לא אומרת לי שאני פשוט צריכה לעזוב אותו ולהתחיל להתמודד עם המצב היא ענתה לי שזה לא האישו. בניתי סביבי מקלט מבוצר שיגן עליי ואני עדיין במלחמה (עם עצמי)וכשאהיה מוכנה וחזקה מבפנים אראה שאין צורך במקלט אראה שאני מוגנת (אעריך את עצמי יותר פחות בדאון)יהיה לי את הכלים והכוחות להחליט מה אני באמת רוצה וצריכה בנתיים הוא=האחר עוד שכבת מגן ולא מורידים אותה בזמן מלחמה(אני לא צריכה לפגוע בעצמי יותר משכבר פגעתי)שאחיה בשלום עם עצמי לאט לאט אחליט מתוך שיקולים נכונים ומדויקים לעצמי מה נכון לי ואת מי אני משאירה בחיי ואיך אני מתנהלת.ואם אחליט להמשיך עם האחר שזה יהיה מתוך חוזק ולא חולשה ואז אם הוא יתקשר או לא יתקשר לא יהיה משבר וסוף העולם
ליבי שבור דתיה לכן יש לפחות יתרון שזה ההתחלה תלכו לטפל בעצמכן תאהבו את עצמכן תעריכו את עצמכן ואז תראו שגם אחרים מסתכלים עליכם באור שונה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א תודה על הדברים. אני יודעת את מה שכתבת.
נלחמת בשיניים,באמת. האמיני לי שהתנגדתי לא פעם לכוחות הפנימיים שלי. שרף לי מבפנים, הגוף שלי נכנס למצוקה. אני שואלת את עצמי דקה דקה, מה יש לך מפגרת?!!!!! לא משלה את עצמי שהוא עסוק/מפחד/אחר. יודעת שכשרוצים עושים. יודעת שאני התאהבתי בו והוא לא התאהב בי. אין הדדיות בעוצמת הרגשות שלנו. כשרצה השקיע, כשרצה עשה. למרות שהוא ״מאשים״ אותי בריחוק שלו, בהתנהגות שלו. ולפעמים אני נזכרת בזה ו״אוכלת״ את עצמי, אילו רק יכלתי להתנהל בשפיות...לא לאבד את הראש, להכנס לדרמה גדולה. לצפות לאותו סמס כאילו ימות העולם אם ישלח או לא. אבל זה במסגרת הקיימת כן הוכחה למשהו. שהוא חושב עליי. ככה פשוט. שהוא מעוניין בקשר.
היו הרבה תהפוכות הדבר הזה ומי שהדפה את הסיפור זו אני, אבל גם מי שנופלת מדיי פעם זו אני. לכן הגדיר אותי כלא יציבה ,״משוגעת״. הוא מבחינתו להמשיך ולקיים את הדבר הזה.
זו אני שנקרעת בין הרצון להפסיק ולבין הרצון להמשיך. שואלת את עצמי שאלות פנימיות. מנסה באמת ובכנות לענות עליהם.
מצד אחד משתוקקת לראות את השם שלו (בדוי, היו זהירות) בפלאפון מצד שני מפחדת.
הבנתי שאין סוף טוב, שאנחנו לא באגדה ושעל כל מערכת יחסים צריך להלחם. אבל אין לי תחושת מיצוי.מרגישה שקטעתי את זה בשיא הפריחה.
מאז עברו יותר חודשים שאנחנו מקרטעים.
היה משהו שהייתי צריכה אותו והוא פשוט לא היה שם וזה יצר נתק של שבועיים, שאחכ שלחתי לו סמס עם כל מה שאני מרגישה, והוא התנצל והבטיח שנדבר כשיחזור מחול, הדפתי אותו שבוע, אבל אחרי שבוע של ניסיונות נפגשנו. והייתה שיחה טובה. אני אפילו לא זוכרת אם היא כללה מגע(חיבוק/נשיקה) ואחכ שלח שהוא מתנצל שפגע. והרגשתי טוב, מעולה. שזהו סגרתי אחרי בלב טוב את הדלת ואני במקום אחר, שקט ושליו.
לא יודעת איך שוב הגעתי למצב הנוכחי.לכמיהה לראות אותו.כל סמס מקפיץ אותי,אולי זה הוא.
דווקא כי חשבתי שאני חזקה וכבר יודעת לשלוט נפגשתי איתו חמישי שעבר.נמאס לי לשמוע את עצמי. אותו שיר שמתנגן.לפחות לא בדכאון שהייתי ומצליחה לאכול. מתחשק לי ככ לכתוב לו סמס ולפרט לו למה אני ״לא יציבה״ כהגדרתו ומה האינטרס שלי.
הייתי רוצה למצות איתו ואותו ולהגיד אוקיי, סיימתי תודה.
החופשה הארוכה שבפתח אולי תקל מעט. אבל הגעגוע ממש נמצא שם חי ובועט.

פנטזיונרית חמודה אסביר לך למה ככ חשוב לי שהוא ירדוף...בתחילת הקשר כשהכרנו בצ'אט לא ככ רציתי אותו ..והוא לא וויתר לי בכלל..לא הניח עד שהייתי בחכתו ופתאום לאט לאט מצאתי את עצמי מאוהבת בו..הוא מבחינתו גם שידר כך וזה העיף אותי..הוא החמיא לי על הגוף המדהים וכ עד שהתחלתי להרגיש סקסית מאוד והתלבשתי לכבודו ובדיוק מה שכולן מתארות כאן..ואחרי שנפגשנו התאהבתי בו פי כמה. המגע שלו היה טבעי לי כאילו הוא חלק ממני אבל אז הגיע הפרידה הפתאומית מצידו שלפתע טען שהמחויבות אליי מלחיצה אותו. והוא זרק אותי בצורה פוגעת שלא הפסקתי לבכות חודשיים. החזרתי אני מיוזמתי את הקשר כידידים שכידוע יודע עליות ומורדות. מה שקרה לי בעצם בפרידה שכל הדימוי העצמי שלי קרס! שהרגשתי אפס אחד גדול כאילו הוא זה שנצן לי את ה" אישור" שאני יפה וטובה וכ וכ' . וברגע שהוא העיף אותי בצורה פוגעת למרות שאחכ התנצל הכל התמוטט לי כמגדל קלפים.. ובעצם זה שהוא רודף אני מרגישה שאני עוד שווה משהו שאני חשובה לו.אני יודעת שזה הכל פסיכולוגי ומשוגע למה מי הוא שיתן לי את האישור?צריכה לאהוב את עצמי ולא בגללו כמו שפירטה א. א. שכל מילה אמת ויציב. אבל לצערי אני עוד ממש מאוהבת בו והוא צדק ביום חמישי כשאמר לעולם לא תברחי ממני. את מכורה אליי. אני עוד בתוכי רוצה להרגיש את המגע שלו ולא מוכנה עדיין לוותר עליו מצד שני כשזה די חד צדדי אני בעצם פוגעת בעצמי.. אני לאט לאט אבל בונה את עצמי. קמה נופלת רוצה להיות האשה השמחה לפני שהכרתי אותו שהכל היה מצוין והרגשתי יפה ושווה גם בלעדיו.. מרתק לקרוא כמה נשים חוות אותו דבר ואני האמת?חושבת שזה הגיל 35 ומעלה..הגוף מתעורר וכמו גיל ההתבגרות מחפש ריגושים.

ועוד משהו עכשיו כשקצת נרגע בבית והבעל מתקרב אליי ומראה לי אהבה הצורך באהבה מהאחר קצת יורד..אבל עדיין ..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה, הרצון שלך ממש מובן לי.
מצטערת לשמוע שהוא זה ש״זרק״ אותך.
וברור לי הכמיהה למגע שלו.
גם אצלי הוא סיחרר אותי עם מילים כמו: סקסית, יפה שלי, ילדה שלי, נסיכה, אני בטוח הולך להתאהב בך. והתקשרות בינינו הייתה כל יום, כולל סופשים. אבל אני התחלתי ממש להתאהב והקשר עם בעלי נהיה ממש רע והתחלתי לשאול את הבחור שאלות, איך מסתפקים בפירורי אהבה? איך הוא יכול לנהל חיים כפולים? האם סקס בלי רגש לא משאיר אותו ריקיני ועוד כהנה וכהנה שאלות ותהיות. שיתפתי אותו שאני בצומת כרגע ומתלבטת לגבי המשך הנישואים עם בעלי, ושאני שוקלת להתגרש. והרגשתי שהוא מעט מתרחק. לא עברו יותר מדי ימים וחתכתי את זה. כי כאב לי מדיי וכי באמת רציתי לקבל החלטה שקולה לגבי המשך הנישואים שלי.
הייתי בתקופה ממש ממש רעה. ממש.
והוא ניסה ליצור קשר ובהתחלה החזקתי את עצמי. אבל אחרי תקופה וזה שעובדים יחד פשוט רציתי אותו חזרה, אבל לא הרשתי לעצמי. ויצא מצב שאני אומרת לא, אבל אז כן מגיעה. אומרת כן ולא מגיעה.
מתכתבים ופתאום אני מקבלת רגליים קרות להתאהב שוב בעוצמות אז מתרחקת.
עד הפעם האחרונה שהניתוק בא בגללו. סיפרתי לו משהו שגרם לו להתנתק לשבועיים, והייתי צריכה אותו בסיטואציה. ובעקבות סמס ששלחתי לו
חזרנו לקשר לייט. פה הודעה שם הודעה.
ובחמישי האחרון (לא ממש האחרון), התנשקנו והתמזמנו. ובילינו שעתיים יחד והיה ממש כיף ושלח חג שמח בראש השנה, ומאז דממת אלחוט.
ואני נאכלת מבפנים. בין הרצון לשאול אותו מה נדפק, לבין הרצון להסביר את עצמי. לבין הפחד. לבין זה שאני יודעת שהוא לא הבן אדם האידיאלי שיכול להכיל אותי.
ואגיד בכנות, הוא זה שעזר לי ״לעמוד״ מול בעלי, בלי שהוא יודע. בגלל שהתאהבתי בו, הפכתי לאדישה לבעלי. והוא כבר לא פגע בי עם האמירות שלו ועם ההתנהגות שלן. הרגשתי שעצם זה שאני בקשר איתו אני ״מוגנת״.
ועכשיו שגם הוא לא יותר קשר מהחג בעצם מתנהג כמו שבעלי התנהג, ״לא רואה״אותי, ״עסוק״ או מה שזה לא יהיה. וזה קשה לי.
יש בי כעס, שקשה לי לשחרר אותן.
מרגישה ש10 שנים נתתי לבעלי את כל נשמתי, אהבתי כמו שרק יכלתי והענקתי, מרגישה שהוא זה שבגד בי, על כל הפעמים שרציתי לדר והיה אומר אני עסוק, על חוסר ההתחשבות בסקס (רצון לענג אותי), על הדיבור האלים, על חוסר הפירגון והתמיכה.
הרגשתי כמו אם חד הורית. בודדה במערכת יחסים.
ואני נראית טוב ומשכילה וחברמנית (צנועה, אבל רוצה להמחיש) שבאמת החיצוניות פה לא שיחקה תפקיד.
באמת מבולבלת, חשבתי שאני אחרי ימי הבכי בשירותים.

שולחת לך חיבוקים...פשוט כואב לשמוע על היחסים אצלך בבית וככ מובן למה את כמהה לאהבה ותשומת לב מהאחר שלך...האם אתם ניסיתם יעוץ?
אני לעומתך מרגישה בוגדת בבעל המדהים שיש לי וכל פעם שהאחר לא מבקש משהו מיני או לא נפגשנו בכל אופן כרגע מרגיש לי טוב יותר מול בעלי. באמת לא מגיע לו שאבגוד בו ובימים האחרונים אני ממש עובדת על זה ומאידך מתגעגעת לאחר מאוד ..אני בטוחה שיום אחד נצחק על עצמנו משום מה זה מרגיש לי משהו שחולף..למרות שאני כבר כמעט שנה בבלאגן הזה.. מי חלם שנגיע ככה רחוק?לו היית שואלת אותי לפני שנה את מסוגלת לבגוד בבעלך הייתי נותנת בך מבט לא שפוי..לכן למדתי מכאן שnever say never ולעולם לא לשפוט אף אדם כי אתה לא יודע מה הוא עובר. אצלי הכל התחיל בגלל שהיה מריבה גדולה ביני לבין בעלי
לפני שנה והייתי בתסכול ממש. מאז דברים השתפרו אבל ברגע שטועמים את האסור זה ממכר ומסוכן מאוד.

אוףףףף

ליבי ?

איזה מפגרת אני...החלטתי לא להיכנס היום לוואצאפ לראות אם ישים לב וישלחהודעה ..בודקת אם הוא עוקב אחריי..פחחח חיה בסרט שהוא עקב ביום חמישי.אולי סתם במקרה שלח

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתייה, תודה לך. המצב עכשיו הרבה יותר טוב.
כשהילדה שלי נולדה ביקשתי ממנו שנלך לטיפול זוגי ואכן הלכנו כמה מפגשים. אבל זה התמסמס הוא לא באמת היה שם.
זה לא שהוא בן אדם רע, שעושה את זה בכוונה או מרוע. זה המודל שראה בבית וזה איך שהוא יודע.
ולצערי כל השנים זה גם מה שאמרתי לעצמי ושהוא יראה אותי ואת המשפחה שלי ויבין שיש אחרת.
אבל בלי שבן אדם ירצה באמת לעבוד על עצמו ולעשות שינוי, דברים לא יקרו סתם כך.
והוא חטף בומבה שהבין שאני רצינית ורוצה להתגרש. הלך לטיפול אחד של שליטה בכעסים וזה נתן את אותותיו, אבל זה לא מספיק יש לו עוד עבודה ודרך לעשות.
עכשיו אני בשלב שאני חושבת שהוא צריך ללכת לטיפול פרטני קודם ואחכ לזוגי. אני גם בטיפול פרטני כמה כמה חודשים. אנחנו קודם צריכים להבין את עצמנו ואחכ לפנות לבן זוג, לדעתי.
כמוני כמוך, ״בזתי״ לאנשים האילו, אמרתי, לא טוב לך? קום ותלך! והבנתי שזה לא כזה פשוט לקום וללכת. אני ניסיתי ללכת ובסוף נשארתי.
וגם אני יותר לא אשפוט אנשים. וגם לא רוצה להגיד שיותר לא יקרה לי כזה דבר.
ברגע שחוצים את הגבול...ונוי כמה חציתי.
על פניו אין לי ממה להיות בבאסה.כי באמת שלא קרה שום דבר.אני חושבת שאם אדבר איתו וארמוז שאולי נחזור לקשר הוא לא יסרב. אבל לא רוצה להיות היוזמת של זה, רציתי שהוא יתאמץ יותר וגם עדיין מפחדת מזה. כאילו להשלים עם הבחירה שלי להמשיך להתנהל ברומן.
אל תיכנסי לוואטאפ ותבדקי, זה סתם אכילת לב וזה ממכר (גם זה).
יודעת קטע מצחיק? כשהיינו בקשר נכנסתי פעם אחת לוואאפ באיזה 22 והתחלתי להגיד:״קליד,תקליד,תקליד״ ופתאום הוא הקליד ושלח הודעה, התפוצצתי מצחוק.
היו רגעים נחמדים בדבר הזה.
רק לא החלטתי עם עצמי שאני רוצה לוותר או רוצה להישאר ונקרעת בין הרצונות.
חייבות להמשיך באתגר! עברו יומיים.
ליבי שבור, איפה את מתוקה?

איזה הזוי..מחקתי אותו ופתאום טלפון ממנו....תגידו לא הזוי?

כדי לשנות הרגל או להמנע מדפוס מסויים (הרי זה ממש כמו גמילה) צריך להתמיד 21 יום.
אחר כך קל יותר. זה משך הזמן הדרוש להטמעת שינויים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה, למה הוא מתקשר בשעות כאילו?
אלא אם כן קבעתם סימן מסויים. תיזהרי לא להתפס. חלילה. וכן זה ממש הזוי.
להגיד שמחה בשבילך?
תהני מההיי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה: כן 21 יום לשינוי תפיסתי. רק שצריך להתמיד במחשבה אחת. מה עושים כשהמחשבה חלוקה?
שרצות אינסוף מחשבות, רצון בעד ונגד...
ראיתי באחד הפוסטים שנכתבו בעבר
שברגע שנחליט בלב שלם להפסיק, אז נוכל להפסיק. אבל אני לא בלב שלם וזו הבעייה שלי

אם נשברים צריך לספור מההתחלה שוב 21 יום עד שמצליחים.
אני חושבת שברגע שנבין מה אנחנו נרוויח מסיום הקשר האסור הגמילה תהיה קלה יותר

ראש השנה גרם לי קצת לרצות להיות יותר עם בעלי, למרות שחשבתי על הצעיר וממש קיוויתי שנוכל להפגש אבל הוא אמר שהוא עסוק
בעלי כל כך טוב אלי . מבשל, עוזר לי בכל דבר קטן באמת עושה עבורי הכל (לא כמו שחלקכן מספרות פה סיפורים על יחס מזעזע) אבל יש לנו חילוקי דעות על נושאים מהותיים שמשפיעים על הזוגיות שלנו
זה גורם למתחים ובעיקר שתיקות . כשבעלי כועס הוא לא צועק. הוא פשוט יכול לשתוק 3 ימים ולא לדבר איתי מילה
עד שהוא נרגע ומחליט להסביר לי שוב למה אנחנו לא צריכים ילדים ולמה הוא לא מעוניין שיהיו לנו ילדים.
ואני רק רוצה ילד... יודעת שזה לא קשור לדף הזה פשוט פרקתי
על הכל אני יכולה לדבר איתו עם בעלי אבל לא על ילדים

ליבי_שבור*

וואו איזה סיפור פרזנטורית וא.א היקרה התגעגעתי
כולנו עוברות את אותו הסיפור ממש ככה
גם אם שלי מניאק יותר לא חסר גם לכן.
לי קשה היום קשה מאוד חושבת על זה שאם ישלח הודעה בא לי לנפנף אותו אבל כמו שאני מכירה הוא יענה טוב וזהו הלך הבחור מה כן כדאי לענות לו אבל שלא ייפגע שיידע שיש רגש מאחורי הזונה שלו ויש בן אדם ובא לי לכתוב לו משהו קצר וענייני שאני לא באה אבל ... אני לא טובה בלנסח הודעות..מצד שני לא רוצה לקטול שלא ייעלם לי לגמרי אבל למה לא..צריך לשחרר אותו כבר אוף נימאס לי הכל חרא אצלי הכל
שום דבר לא מסתדר לי בחיים
יו איזה פדיחה היתה לי היוםםם העלה תמונה חדשה ואני קירבתי כי התגעגעתי לעיניים היפות שלו ובטעות נלחץ לי לייק מיד הסרתי אבל השאלה אם ראה איזו פדיחה עכשיו הוא יעלה על זה שאני סטוקרית ביעס לי את כל היום הטעות הזאת עכשיו הוא בטח כמו טווס
מישהי מבינה בזה? אם ישר מחקתי הוא ייראה שעשיתי לייק? זה באינסטגרם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה, מה שאת מדברת עליו זה משהו מהותי ומשנה חיים. הוא לא רוצה כרגע ילדים, או לא רוצה בכלל?
זה משהו שקשה מאוד להתעלם ממנו ברגע שהרצון הזה בך התעורר.
נספור עד 21, ושוב ושוב, אה אולי מאתגר את עצמנו לגבי שליחת הודעה? אז נספיק כל 7 ימים, 21 נשמע קשוח מדיי.
עברו יומיים נשארו עוד 5 למקצה הנוכחי.
תראי, כל אחת והסיבות שלה, אני מכירה מישהי שעשתה את זה כי כבר לא נמשכה לבעלה, לא הייתה שם תשוקה , לה לא היה, והוא באמת על הנייר אבא וגבר מושלם. אין סיבות נכונות וסיבות לא נכונות.
תשמעי 3 ימים זה בהחלט לא פשוט.תנסו לעבוד על זה, לא יודעת מה תדירות הריבים שמביאים לשתיקה בזו, אבל באמת חבל לבזבז את הימים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי שבור, איפה נעלמת? כבר התחלתי לחשוש שלא הקמת מאהל ליד הבית שלו

לא נראה לי שהוא שם לב. וזה גם באתגר! לא לשלוח הודעה ולא להסתכל במדייה, מיד לאתגר את עצמך יחד איתי!!!
תביני שאני במרחק של 2 דק הליכה מגיעה אליו למשרד ושמרתי את עצמי היום.
אם יגיד טוב. אז מה יקרה? תתבאסי כי תרגישי שהפסדת נכון? אבל למעשה הרווחת. תדמייני את הפרצוף ההמום שלו כשיקרא את זה.
או שאל תעני. זו גם אופציה ותחזרי אליו במועד מאוחר יותר כשיהיה לך נח.
למיטב זכרוני הוא לא תמיד ענה לך,נכון?
תשחקי ות המשחק. גם ככה את נשרפת מבפנים!
תני לו לאכול קצת מהחרא שהוא מבשל!
זה קשה אני יודעת, הייתי גם במצבים האילו.
אבל את מסוגלת, באמת! יאללה תהיי גיבורה ותחליטי או להתעלם לגמרי כשישלח לך הודעה או לענות בהפרש שעות שזה יהיה כבר לא רלוונטי
ואז לא ״סירבת״, אבל כן סירבת
מה יהיה הסוף שלנו מה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטזיונרית
אני לא יכולה לבוא לבעלי בטענות כי מהרגע הראשון הוא אמר לי שהוא לא מעוניין בילדים וגם הייתי באותו ראש כמוהו במשך שנים
אבל אני כבר לא צעירה ובשנים האחרונות הדעה שלי השתנתה לגמרי. אני רואה את כולן סביבי עם ילדים ותינוקות וזה צובט לי בלב, אני ממש כמהה לילד/ה .
כל פעם שאני מנסה להסביר לו ששיניתי את דעתי , הוא מסרב לפתוח את הנושא לדיון. ושותק.
אומר לי: אני מוכן לעשות עבורך הכל אבל אני לא רוצה ילדים. מבחינתו זה סוף פסוק.

והכרתי את הבחור הצעיר המקסים והוא היה כל כך קשוב אלי ורגיש והרגשתי שאני סוף סוף יכולה לדבר על זה עם מישהו
והתקרבנו וגם הוא משתף אותי בדברים אישיים שקורים לו בחיים ומיום ליום אני מרגישה שאני מתאהבת בו עד מעל הראש
זאת אני יערה , לא הצלחתי להרשם משום מה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה, הכמיהה הזו זה רצון טבעי ושורשי
והדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, שהפכתי לאמא גם אני בהתחלה דחיתי את זה, והגעתי לזה בגיל יחסית ״מבוגר״. אבל רוצה להגיד לך שזה משנה סדרי עולם. למרות האתגרים זה אחד ״התפקידים״ היפים והחשובים שניתנו לנו
תנסו ללכת לייעוץ, שיפתח את זה שם. מה זה לא בא לא לדבר על זה? אבל לך כן בא לדבר על זה
אנשים משתנים, את צודקת, רצונות משתנים.
החיבור לבחור הצעיר מאוד ברור.
מקווה שתשיגי את שלך, באמת.
ותיזהרי לא להסחף, שלא יתלהב ויתחיל לפטפט הבחור שלך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד לבעלי שאנשים משתנים ודעה יכולה להשתנות אבל לא מבחינתו. לא מוכן לכלום.
אני כל הזמן מנסה לעצור את עצמי ולא להסחף
(יערה)
לילה טוב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מצטערת בשבילך לשמוע, יש לך את מי לשתף בנושא? מישהו אולי שיוכל לדבר איתו, לפחות לנסות להבין מדוע היא אטום לנושא?
חלומות נעימים, עדיף בלי חלומות בכלל

פעם אלינור יצרה לעצמה טבלת ייאוש, נראה לי אדפיס לעצמי מחר ואתחיל לסמן x ים.
אנחנו נהייה בסדר! קצת העצמה נשית וסולידריות ואנחנו על המפה!
נשיקות

יצא לי האוויר..הבנאדם שוב מתעלם ולא מגיב להודעה שלי ..הוא שואל משהו לא עניתי מיד..תוקף אל תעני אמרתי לו הבטריה מתה..בקיצור שלחתי לו 3 הודעות לא ענה...בנאדם פשוט רע..שוב נזכרת במנייאקיות שלו..בקיצור כשבא לו הוא נחמד וכשלא מתעלם ..יאלה נמאס לי מהשטויות שלו ..שילך

חוזרת לשתיקה שלי שוב...חצוף שכמוהו ולמה מחר אני שוב אתגעגע למה???ולמי???למי שמשחק בי?

ליבי_שבור*

ואצלי!! התקשר ב12 בלילה למה??
להגיד לי מה הסיסמא החדשה של הנטפליקס!!!
חחחח אני באמצע סדרה הרגת אותי שינית את הקוד בטח רצית שאתקשר אליך בגלל זה שינת חחחח בן כלב זה נכון בתכלס.. אמרתי לו למה אני צריכה תירוץ לדבר איתך? הוא ענה לא תמיד את מוזמנת להתקשר
זבלללל וזהו אמרנו לילה טוב
איך התקשר מהלחץ לסיסמא
ואני כששומעת רואה אותו שוחכת מי אני מה אני ומה רציתי לענות לו נהיית אילמת עיוורת מגמגמת אז כמובן שקיבל שוב את הסיסמא כוסומו אין לא יילך איתי לא!!
אתגר ה21 מתחיל מהיום (אימוגי חנוק ומתחנן)

ליבי_שבור*

אוף דתיה ככה הם כשרוצים הם מתנהגים ממש יפה אבל כשאנחנו פונות אליהם כלום לא מגיע לנו אבל הלב מטומטם הוא ששולט במוח שלנו כשזה קשור אליהם
איזה ילדותי אל תעני . לנו מגיע ככה לענות אבל אם נענה אנחנו ככה הם לא ידברו איתנו וייפגעו.
גברים!!! אין להם מוח המוח שלהם בתחתונים .

דתיה,
אמרנו למעלה - התחיל המשחק.
הוא שלח הודעה נכון? כמה זמן לא הגבת כי "הבטריה מתה"? אז הוא הבין שאת משחקת
הוא שיחק בחזרה, ולא השתנה הרבה בימים האחרונים בתכונות האופי שלך ולכן את יותר תלותית ממנו והוא שוב על הסוס.
אין מה לקלל אותו- צריכה להבין יותר טוב למה זה קורה לך ואיך את מתקדמת בתהליך שלך הפנימי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי שבור, תשני את הסיסמא ואל תתני לו אותה. שיחנק. זה מתחיל במעשים קטנים כמו אילו.
תפעילי את ההגיון שלך חזק חזק, בבקשה למען עצמך. את לא צריכה להיות נחמדה אליו בשום רמה.
אם מתאים לך ״קריאות הסקס״ איתו מצויין, אבל אל תתני לו שום דבר מעבר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה, תרימי ראש ותמשיכי הלאה.
הגבת להודעה ששלחת, לקח לך זמן או לא , אבל ענית ולא התעלמת.
תניחי את זה בצד. זה בדיוק המנגנון שמופעל כרגע אצלך, שאת חושבת שהוא פגוע/כועס/ אחר.
זה עניין שלו ובעיה שלו. מזה הוא שואב את הכח ״עלייך״. שימי ז׳, כמה שזה קשה וזה קשה!!!
אני עוד לא התמודדתי עם אתגר ההודעה ויצירת קשר ממנו, מתלבטת באיזו גישה לנקוט.
אבל לא רוצה לחזור אחרוה בתחושות ושוב להגיע למעגל הסבל הזה, דיי מספיק.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סליחה אם זה לא שייך אבל מה זה נטפליקס?
אין לנו טלויזיה בבית

לפנטזיונרית - אני לא יכולה לכתוב פה הרבה פרטים אבל אני יודעת למה בעלי מסרב
אני יודעת ממה זה נובע . פשוט לא מצליחה לשכנע אותו אחרת.

חלמתי על הצעיר ישנתי ממש טוב חלמתי שאנחנו בחופשה יחד
מתגעגעת אליו ומנסה להמנע מלהפגש איתו כי יש גבול לשליטה העצמית שלי
אלוהים הוא כזה חתיך!!!
החלטתי שגם אני מצטרפת לאתגר ה-21 יום מעכשיו
יערה

אולי כדאי להתחיל מ 21 דקות לא לחשוב עליו

יאו ליבי ככה הוא אמר??אז הוא לא טיפש הוא יודע שאת מאוהבת בו..ואל תתני לזבל הזה את הסיבמא השתגעת??תמיד את מוזמנת להתקשר מזכיר לי את המניאק הפח שלי שאומר את מוזמנת לשלוח הודעות..שיחפש אותי כשבא לו ונוח לו..יורה לעצמו ברגל.

יודע שעוד מעט מגיעה לאזור שלו התלהב כולו אבל חבר שלו רמז משהו שוב שיש לו חברה..שישכח ממני אמרתי לו לא הולכת להיפגש איתך אם יש לך חברה. סורי!!!