סימני התעללות בזוגיות

כתבתי בשטק- התכוונתי בשקט חחחח

ןאני אמשיך לכתוב לציפי לבני מיילים. כל פעם שיעשה משהו חדש, אז בנוסף לזה שאני חופרת פה לכן- אני אחפור גם לה
שהיא תהיה מודעת למה שהיא עושה ומה ההשפעות וההשלכות
ואני מבקשת גם מכן בנות יקרות שלי לכתוב לה
העתיד שלנו מונח על הכף ואנחנו צריכות לדבר

עוזבתעדיין_אוהבת*

שלום לכל הנשים היקרות
קראתי את הבלוג הזה מתחילתו עד סופו וקוראת שוב ושוב ופשוט לא מאמינה .
עד היום לא ידעתי איך לקרוא בשם למה שאני עברתי ועדיין עוברת.
אתן נשים חזקות ואמיצות ואני מאחלת לכולכן לשמור על המקום השמח והמועצם, היודע והמודע ליכולת הענקית הזאת שיש לכם להעניק והכיל.
עכשיו אני מבינה שזאת לא רק השריטה שלי שבחרתי בגבר הלא נכון !

עוזבת_עדיין_אוהבת*

אני בת 35 , גרושה מזה חודש .
נישאתי לאחר 9 חודשי היכרות לאדם "מקסים" והינו נשואים כשנה נוספת ( כולל הפרידה וההמתנה לגט )
רק שהאדם המקסים הזה היה הופך למפלצת וככל שהזמן עבר טווחי הזמן בין הנורמלי והטוב למטורלל נהיו קצרים יותר ויותר .
אמנם לא היה אלים פיזית אבל נפשית מילולית למכביר .
הייתי בתחושה של שליחות שאני אצליח לעזור לו להתרפא . שאני אראה לכולם את האישיות הטובה והמקסימה שמסתתרת מאחורי הקוצים .
לא הצלחתי .
עד שכבר לא יכלתי ועזבתי את הבית . בתקופת הפרידה הוא ניסה לחזור בתנאים שלו ומשהבין שזה לא הולך להיות בתנאים שלו החליט להתגרש מטעם עצמו ואפילו יצר קשר עם אישה אחרת ( לא מסוגל היה להשאר לבד ) .
עד היום מאשים אותי בהרס הבית , את החברות את המשפחה את הרבנית ...ובעיקר אותי.
לא הסכים ללכת לטיפול בשום שלב .
לא חושבלרגע שהעולם הדימיוני שלו הוא שקר ולא אמת .
חלק מהבעיה שלו הוא שהוא הלום קרב ברמה קשה.
עדיין אוהבת אותו ועורגת אליו ...אבל לאחר שניסיתי לחזור אליו לשבוע כי חשבתי שהצליח להתעלות ולטפל בעצמו בתקופה שלא התראנו בה... כחודשיים ....הבנתי כמה אין עתיד לי בקשר הזה וכמה אין עתיד לקשר ביננו .
לגביו - אני מקוה שימצא בשביל עצמו את הרפואה הנכונה .
בעניין של שע' הפך מגבר אוהב עורג ומתגעגע לשיא הגועל, הגבר המקטין, המאשים, החכם והטוב יותר מבין שנינו.
שמחה בדיעבד שעשיתי את הניסיון הקצר הזה ולו בשביל להבין כמה זה לא נכון בשבילי .
ביקשתי ממנו שלא יצור איתי קשר ושלא ידבר איתי .
ההזוי בכל זה ..ועכשיו אני מבינה קצת יותר זה הכמיהה אליו למרות הרע ולמרות ההתעללות הזאת שעברתי מצידו .

הי עוזבת ועדיין אוהבת, אני מבינה שאין לכם ילדים משותפים?
אם עדיין לא הספקתם להביא ילדים, אז הוא במהרה יצא מחייך ממחשבותייך
ותוכלי לצאת לדרך חדשה ונקייה
ולבחור בצורה נבונה את הגבר הבא שבעזרת השם יהיה איתך תמיד במורדות ובעליות של החיים
הוא כבר המשיך בחייו, ואת תעברי תקופת "התנקות" ותמשיכי הלאה
אני בטוחה שהניסיון הזה חיזק אותך
הכמיהה מצידך והגעגוג מגיע כיוון שהשקעת מעצמך כל כך הרבה ונתת מעצמך ולכן נקשרת אליו, אבל זה יפוג כלא היה
הזמן ישחרר אותך ממנו
בהצלחה

עוזבת_עדיין_אוהבת*

כמה שאת צודקת סוזן סוזן , השקעתי בו את אהבתי, את נשמתי, את כוחי
הייתי מותשת מ"לטפל" בו ובכל המלחמות והסצינות שיצר סביבו.
הוא לא רצה ילדם בשלב הזה....פרשנות שלי כדי שאהיה איתו כמה שיותר .
רק מחכה שהכאב והמועקה הזה יעבור מהר...
מפחדת לטעות שוב ולבחור לא נכון ......................
מפחדת מכמה עדיין אוהבת ועורגת ומתגעגעת אליו...ברגעים שלי לבד עם עצמי בבית .
ככ מתגעגעת לביחד, לצחוקים, לחיבוקים, לנשיקות, ללדבר ללא מילים .
ולפעמים חושבת לעצמי ...מעניין איך הוא היה לפני הצבא .........או שהפוסט טראומה מהצבא פשוט התיישבה על משהו קיים .........
מפחדת להשאר לבד ...

התחברתי היום בפייסבוק עם חברת הכנסת גילה גמליאל מהליכוד. בדעותיה היא באותו ראש של ציפי לבני שצריך לבטל את חזקת גיל הרך מגיל אפס. היא חושבת שהיא איזו פמיניסטית דגולה שעוזרת לנשים החלשות ומורידה להן את הנטל ועוזרת להתפתחות. הקיצר כתבתי לה הודעה וסיפרתי לה מנסיוני. ואני מקווה שעוררתי משהו בתוכה.
בנות, אם מישהי רוצה לחלוק איתה חוויות אז שתכתוב גם
חברי הכנת הם נבחרי הציבור וחובתם לדעת מהשטח מה קורה, אחרת הם יסיקו מסקנות מוטעות וישפיעו על חיינו באופן נחרץ!!!

וגם משהו שיכול לעניין אתכן שקראתי - ציפי לבני פוטרה יום לפני שקראה להצביע עבור הצעת החוק של ביטול חזקת גיל הרך!!!!!!
אז קיבלנו "הארכה" ויש לנו זמן להביע את דעתינו
דע לכן שהגברים מקבוצות רדיקליות כמו א זה אבא, הפגינו מול הבית של ציפי לבני, עשו גוועלדס מפה עד הודעה חדשה, ואנחנו לא פועלות. לא שומעים את קולנו.
הגברים מצטיירים כמסכנים וכמופלים, ואז חברי הכנסת מבינים לא נכון
אומנם אירגוני הנשים כן מזהירים מהנושא, אבל משום מה ציפי לבני וגילה גמליאל לא שומעות אותן
אני אנסה לעשות מה שאני יכולה
כי עוד מעט יכול להיות מאוחר מדי
בנות תתעוררו בבקשה
עוד כחודש תהיה ממשלה חדשה וחברי הכנסת יתחילו לעבוד
החוק הזה יעמוד להצבעה בקרוב
120 חברי כנסת יצביעו מתוך ניסיונם, מחשבותיהם, השערותיהם
ומה הם יודעים? ממה שהם שומעים, ממה שנראה להם, ממה שהם מרגישים
זוהי שעת כושר בשבילנו

הי סוזן,
כל הכבוד על היוזמה והנחישות לפנות לחברי כנסת. ממה שאת כותבת את נשמעת חזקה ובטוחה, וזה מעורר הערכה רבה (:
תודה גם על כל העדכונים לפני הבחירות, זה בהחלט שינה את ההצבעה שלי ושל כמה מבני משפחתי בעקבות מה שכתבת כאן.
לגבי הגן- מקווה שיסתדר לך וכמוך- מרגישה בכל "צומת קטנה" את הצורך שלו להתעמר ולראות אותי מתעצבנת (ובאמת אחרי שסחט את כולך - להגיד שבעצם הוא מסכים)
מקווה שכמו שכתבה זוהר-אור- יגיע יום שבו יוצב גבול שהוא לא יוכל לעבור דרכו יותר.
אני עוד רחוקה משם, ואשמח לשמוע ממה שכבר "עברה" את זה איך זה קורה, איך עושים את זה...

שליחה על ידי לילי* » 20 מרץ 2015, 11:46

עוזבת אך אוהבת .. אני מזהה איתך ומרגישה בדיוק כמוך .
אין מה לעשות זה כואב , אבל זה יעבור כמו כל דבר שעובר עם הזמן
את לא הפסדת כלום . את הרווחת!!!
ברווחת הזדמנות לחיות את החיים שלך בצורה טובה יותר , לחפש גבר שיאהב אותך באמת וגם יראה לך את זה . לחפש בן זוג שלא ימעיט בערכך ולא יחשוב שהוא תכלית הבריאה כולה .
יצאת מהזוגיות הזאת בלי ילדים . תגידי תודה!!! את תימצאי מישהו ואת תיראי שאת לא תביני מה עשית עם אדם כזה ואך יכולת לאהוב אותו . היי אופטימית , תאמיני שזה רק עניין של זמן . את תשכחי ממנו ורק תשמחי על זה שהוא יצא מחייך .

סוזן כל הכבוד !!

שליחה על ידי דניאל* » 21 מרץ 2015, 02:23

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני גבר שעבר התעללות רגשית על ידי בן זוג ועברתי חוויה כ"כ דומה וקשה. כמעט ולא מצאתי שיח בנושא התעללות נפשית של גבר לגבר.
מי שהיה נראה מושלם בהתחלה, מקשיב ומבין הפך תוך זמן קצר לגבר שתלטן שגרם לי לפקפק בכל מה שאני מאמין בו.
הפחד הזה מלדבר על בעיות, התחושה שאני תמיד אשם, אובדן העולם הפרטי שלי (היית סוגר אותי אם היית יכול"), יחסי מין בכוח, השפלות מילוליות....
והשאלות שלא נגמרות - איך בנאדם שיכול להיות כ"כ טוב לב ורגיש מתנהג ככה? האם הוא בנאדם רע? מה גרם לו להתנהג ככה?
והשאלות הישנות - אולי אני הבעיה? מה לא בסדר בי שנתתי לזה לקרות? אולי הוא ישתנה? אולי אעזור לו להשתנות?
אני עדיין בתהליך של התנתקות ממנו למרות שנפרדתי באופן חותך לפני למעלה מחודש. למזלי יש בינינו מרחק של אלפי קילומטרים שעוזרים לי בתהליך הזה...

אם מישהו יכול לשפוך אור על השאלה - מיהם אותם גברים מתעללים? האם יש דבר כזה אנשים טובים עם צדדים אפלים?

תודה

הי דניאל, בספר "למה הוא עושה את זה?" יש פרק שמופנה לקהילה הגאה. כמו בזוגיות של גבר-אישה שיש שם מתעלל וקורבן - יכול לקרות אותו תהליך ביחסים חד מיניים.
האנשים המתעללים אינם אנשים טובים, למרות שלכאורה הם יכולים להראות בהתחלה מאוד רגישים טובים ונעימים, זוהי מסיכה שלאט לאט יורדת ומתגלה טבעו האמיתי של האדם.
אדם טוב אינו כופה יחסי מין על אדם אחר.
אדם טוב אינו משפיל ומקטין אדם אחר
אדם עם אופי של מתעלל אינו אדם טוב
ולמה אתה נחשפת ליחסים כאלו? כנראה כמו כולנו פה- היית במקום נאיבי, רגיש, קצת חסר ביטחון, קצת פחות מעריך את עצמך, ולאותו מקום עדין ורגיש השתחל לו אדם כוחני.
מחשיפתך לקשר זה אני מניחה שכמו כולנו פה אתה תלמד להבא להציב גבולות יותר ברורים, לעשות חשבון נפש שיוביל להערכה עצמית לבניה מחודשת
לשמחתך לא מעורב כאן ילד או ילדה בסיפור, ואתה תוכל לצאת לדרך חדשה וטובה יותר
ואני מאמינה שניסיון מר זה יעזור לך להתעצם ולאסוף כוחות ולהמשיך הלאה (גם אם אולי בחודשים הקרובים קצת תהיה מהורהר לגבי מה שקרה מדוע וכו)
מאחלת לך כל טוב, כדאי לך לכתוב פה לפעמים כשעולים הרהורים ומחשבות- עצם השיתוף מאוד עוזר להתרפא, ובאמת חייבים לעבור תהליך של ריפוי אחרי חוויה כזו
תן לעצמך לעבור תהליך של ניקוי מכל מה שעברת

אני מאוד מזדהה איתך לגבי השאלות שאתה שואל את עצמך, זה כל כך אופייני למי שהיה מתוך קשר כזה

עוזבת_עדיין_אוהבת*

לילי, דניאל וסוזן ....
אין חכם כבעל ניסיון
קרה לכם שהאשמתם את עצמכם שאולי לא עשיתם מספיק? שאולי לא באתם מהמקום הנכון ? שאולי אם לא הייתי עוזבת את הבית באותו היום הכל היה נראה אחרת ?
המצחיק שהוא גם אמר לי ...למה עזבת באותו היום .......
הבעיה היא לשחרר.....מרוב אהבה, מרוב דאגה, מרוב רצון שרק יהיה מאושר שכחתי את עצמי
וכאילו שהיום אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי בשע' שאני לבד....
במקום כזה...שאין לי למי לדאוג , לדבר, להכין לבשל ...בקיצור מתגעגעת ל"כל" העבודה ........ הזוי .......
יודעת שלאט לאט אתנקה ...התחלתי טיפול ...מאוד איטי אבל מאמינה שמשהו בסוף יכנס

לא רוצה לאפשר לאף אדם בעולם לעשות לי את זה שוב בשל הרצון האידיוטי שלי "לתקן "..... כן זה מה שעלה בטיפול

עוזבת_עדיין_אוהבת*

היום גיליתי שהוא הכיר מישהי חדשה...
מלבד זה שיש טיפלה רגשות קנאה...יודעת שברור לי שלא יכול להיות בלי אישה לידו.
ומצד שני מרחמת עליה ...היא לא יודעת מה מצפה לה .....ובטח תיפול כמוני במילים היפות .
בקורבנות שלו ....במסכנות שהוא משדר בו זמנית לגבר גבר ....אלק .
ברוך השם .....שיפטרני ריגשית שיכלית מהדבר הזה........

שליחה על ידי דניאל* » 22 מרץ 2015, 10:57

תודה על התגובות, זה עוזר מאוד.

סוזן סוזן, אצלי התהליך היה מאוד מהיר. סימני השאלה התעוררו כבר בהתחלה ולא חששתי להעלות אותם גם בפניו.
בנסיעה השנייה שלי אליו (הוא גר באירופה), וחודשיים בלבד מאז שהכרנו פשוט קמתי בבוקר והודעתי לו שאני קונה כרטיס טיסה חזרה. שאני לא יכול להתמודד איתו.
כל התחנונים שלו לא עזרו והחלטתי לעשות מה שטוב לי. עד שהגיעה שיחת טלפו מחבר (ועובד) מאוד רגיש שלו שהבין אותי ואהב אותי. הוא אמר לי שהוא בחיים לא ראה אותו ככה, ממרר בבכי במשרד שלו. שהוא אוהב אותי כ"כ ומוכן להשתנות בשבילי.... נכנעתי

כמעט כלום לא השתנה, היה טוב יותר. אבל הדפוסים החוזרים שבו על עצמם כמובן.
הגבר הזה מתנהג בצורה טובה שלא ניתן לתאר במצבי חירום, בימים שלפני החזרה שלי לישראל למשל, שישאר לי טעם טוב

נושא הפרידה היה מרכזי בקשר שלנו, ופעמים רבות הבנתי שאני לא יכול להיות עם גבר כזה. הוא היה אומר לי להרגע, להנות בינתיים, ויהיה מה שיהיה.
כשהייתי חד משמעי בנוגע לפרידה - התגובה היתה כאילו הוא שמע על זה בפעם הראשונה.

אני מספר את כל זה כי כבר עברו 6 שבועות מאז אותה הפרידה. אני מרגיש טוב, הבטחון העצמי שלי שב אליי וגם שמחת החיים.
אבל סימני השאלה לא מפסיקים וכך גם הגעגועים. הוא עדיין מקוה שאני אחזור, ולו רק לכמה לילות. ברור לי שהמטרה שלי זה להחזיר אותו אליו ל"כלא".
לילה שלם של חלומות שבהם אני מפתיע אותו ומגיע ליומולדת שלו, והכל כל כך מושלם
אל מול חלומות אימה שמזכירים לי בדיוק למה עזבתי

אנחנו עדיין בקשר מוזר של הודעות, ואני לא מרגיש שזה עושה לי רע כי אני שמח ומאושר פה. גם החברים שלי אומרים ומעידים עליי שחזרתי לעצמי, ואפילו יותר טוב ממה שהיה לפני שהכרתי אותו.
אבל זה גורם לי לרצות לחזור ולטעום עוד קצת, להרגיש, כי הנה - אני במצב טוב עכשיו.

והייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתכן. אני יודע שזה תירוצים שאני מספר לעצמי כדי לא להרפות ממשהו שעושה לי רע. ובכל זאת, אני לא יכול לשלוט במחשבות והרצונות האלה לראות ולחבק את הצד ה"טוב" הזה שלו.
וקצת מתבייש שאני כותב ככה כי הייתי אמור להיות כבר אחרי, נקי וחדש. אבל מאמין שאולי תבינו אותי...

הי דניאל,
אני בהחלט מבינה ומזדהה איתך- לגמרי!!
אצל גברים מתעללים זה מאוד אופייני להבטיח לשינוי ולבכות ולהשבר ברגע שעוזבים אותם- זה חלק בלתי נפרד מההתנהגות המתעתעת שלהם
אבל השינוי לא יגיע כי האופי שלו ישאר אותו הדבר
אני מבינה לגמרי את ההרגשה שלך של הגעגועים והתקווה והחלומות
זה יחלוף
תן לזמן לעשות את שלו
אני ממליצה לך לא לתקשר איתו בהודעות יותר, זה רק יחזיק אותך מחובר אליו ולא יעזור לך להתנתק
הפרידה כואבת גם לך אבל אתה תתגבר עליו ומגיע לך זוגיות יותר שוויונית ומכבדת
תזכיר לעצמך שוב ושוב שמגיע לך לחיות עם אדם נעים רגוע מכבד ומכיל
וגם- שהתעללות הולכת וגוברת עם הזמן. אם חלילה היית נשאר איתו הוא היה מסבך אותך יותר יותר עם התעתועים שלו ועם ההתעללות ואז הנחמדות
תגיד תודה שהוא באירופה ואתה כאן
ומה שאתה עובר הוא טבעי לחלוטין - עד שתתנקה לגמרי ממנו
וחוצמזה לטווח הרחוק- יום אחד כאשר תרצה להביא ילד לעולם- אני מבטיחה לך שלא תרצה לידך אדם כזה. ילדים זה דבר עדין ורגיש ואם אתה חווית התעללות אז לא תרצה שגם ילד שלך יהיה ליד אישיות כזו

עוזבת_עדיין_אוהבת*

דניאל_
תחליט שמגיע לך הטוב ביותר
ואינך צריך להתפשר על כלום
ותחשוב אם היית רוצה לקבל דוגמא מאדם כמותו - או האם היית רוצה שהילדים שלך יהיו דומים לו
אני יודעת מה התשובה.
תתנתק מהכל ...מהרצון לדעת, מהרצון לפרוק מולו, מהרצון לשמוע שגם הוא מתגעגע, מהרצון לנקום ( אצלי זה ככה ...)
פשוט תשים איזשהו קיר אנרגטי ותטפל בעצמך . במקום הרגיש הזה שלך שגרם לך לאהוב אדם מתעלל .
זה מה שאני עושה. הכי מבינה אותך ואת כל הנשים שפורקות ומשתפות את שעובר עליהן .
וזה נכון - ככל שהזמן עובר ההתעללות הזאת הופכת להיות הרבה יותר מודגשת, יותר מאסיבית ויותר "מקובלת"....בכאילו ...כי כבר חווינו את הפרומו אז זה לא נראה לנו כ"כ שונה ....וזה המקום שעלינו לטפל בו .
כבר מהפעם הראשונה להציב גבולות ואם זה לא זה ----- ללכת משם מבלי להסתכל אחורה.
אני מכה על חטא...עשיתי את זה חודש לאחר שהכרנו בגל משהו מאוד קטן שעשה ...אם הייתי מתקדמת הלאה אולי היום הייתי במקום אחר לגמרי.

שליחה על ידי דניאל* » 22 מרץ 2015, 12:29

תודה לשתיכן על ההתייחסות.
אני מאוד מזדהה עם מה שאתן אומרות ויש לי הבנה מלאה, גם בעניין של ילדים ועתיד
מה שמפריע לי זה שקשה לי להתייחס לעצמי כקורבן לגמרי. כי פעמים רבות למרות שהבנתי שהוא לא בשבילי נשארתי שם כי היה פשוט מרגש, מסעיר, מעניין, מלמד ומפנק...
אילו הייתי קם בבוקר פתאום ומבין שנפלתי על מישהו כמותו, הייתי רק רוצה להתנתק ולהמשיך בחיי
אני מחמיר עם עצמי, כי היו לי "הטבות" מהקשר הזה. בין היתר אנחנו שומרים על קשר כי הוא עזר לי במשהו עסקי כשעוד היינו בזוגיות ועכשיו הוא ממשיך להשתמש בקשרים שלו כדי לעזור לי
מן הסתם אני לא מסתכל על זה שהוא כ"כ רוצה לעזור אלא הוא רוצה להתקרב אליי ולהחזיר אותי אליו....
אבל עדיין - היה לי הרבה יותר קל אם הייתי תמים ופגוע נטו. כשאני יודע שבראשי אמרתי לעצמי "תהנה", "תחווה", "תלמד" וכו'.
למרות שעכשיו כשאני ממש קורא למה שהוא עושה לאנשים סביבו ולי בשם "התעללות רגשית" אני הרבה יותר עדין עם עצמי...

דווקא זה שהייתי מודע מחזק אותי ולא מחליש אותי. אבל מצד שני זה גורם לי לחשוב שאין לי את הזכות להרגיש שהתעללו בי.
ואז שוב אני נכנס למעגל שאלות האם באמת עברתי את מה שאחרות עוברות עם גברים, במשך שנים ארוכות שהן לא מבינות מה קורה להן?

בקיצור, שאלות אינסופיות שלא מפסיקות להטריד את מנוחתי.

עוזבת_עדיין_אוהבת*

אני מזדהה איתך
רק אחרי שקראתי את הדברים כאן הצלחתי לקרוא למה שאני עברתי התעללות .
האשמתי את עצמי, שאני מרצה מדי, רכה מדי, לא החלטית, שאני מבולבלת , שלא עשיתי מספיק .
אבל זה ממש ממש לא נכון .
אולי ההתעללות היתה ברמה נמוכה יחסית למה שקראת פה - אבל זה היה רק עניין של זמן .
זה כרוניקה של שיטה .... נשלטת או לא נשלטת עדיין לא ברור לי עם עצמי .
מה שבטוח , נוח להם לגברים האלו להגיד שזה לא נשלט שזאת המציאות ....אבל פשוט קל להם להשאר במקום הזה שהם מרגישים הכי ב"נוח".
לא דורש מהם להשתנות .
הכי מעצבן שהם הגברים הכי מקסימים ורגישים וכריזמטיים שפוגשים בהם בפעמים הראשונות .

שליחה על ידי דניאל* » 22 מרץ 2015, 12:43

כל כך נכון, לגבי כמה שזה מעצבן כמה הם רגישים וכריזמטיים....... וזה מה שגורם לתסבוך הזה עוד יותר...
לא ידעתי שקיימת תופעה כזו עד לפני כמה חודשים. עולם שלם של גברים וסיפורים שחוזרים על עצמם...

אני עדיין לא מצליח להבין איך הצד השני מסרב להכיר בהתנהגות שלו. האם הוא לא רואה את התוצאות ההרסניות של ההתנהגות שלו? האם הוא באמת חושב שהוא צודק בהכל?
הרי לא מדובר בגברים טיפשים. היכולת לעשות מניפולציות רגשיות כאלה זה סוג של אומנות פושעת
כנראה שעוד אמשיך לשאול ולנסות להבין... ובעזרתכן אני גם מקבל תמיכה טובה כי למרות שהכל כתוב שם - אין כמו לקבל התייחסות חיה לדברים האישיים שלי

עוזבת_עדיין_אוהבת*

משוגע לא יודע שהוא משוגע....

מבחינתם ....טיפול זה מהם והלאה.
הם לא רואים את החולי שלהם =השיריון שלהם .
במקרה של בעלי לשעבר.. על זה קם ונפל דבר , טיפול או גירושים .
עד היום הוא באותו המקום רק הפעם עם אישה אחרת..... שאולי לא מודעת לגורלה

עוזבת_עדיין_אוהבת*

תנסה אילו נקודות הזוגיות הזאת גרמה לך למלא .... ועל המקומות האלו תנסה לעבוד, ללמוד, להבין..להשלים

אצלי בתחושה למרות שהתגרשתי ממנו אני עדיין חווה את הרכבת הרים הזו, את הטלטלה הזו.
כל שבוע בערך יש סיפור חדש שקשור לבת שלנו ואני כל הזמן נמצאת במאבקים איתו ובמצב של חוסר וודאות כמו לפני התפרצות של הר געש
זה מאוד קשה לי ולוקח ממני המון כוחות
האם תמיד אהיה מושא לכעס שלו ולשנאה שלו?
אולי בעתיד כשתהיה לו בת זוג חדשה אז הוא מעט ירפה ממני?
ואיך אצליח לעטות מעלי שיריון שהוא לא יוכל להזיז לי יותר.. הרי תמיד מדובר בדברים קריטיים שקשורים לבת שלי ויש לי אחריות כלפיה והוא מצליח לטלטל אותי דרכה

עוזבת_עדיין_אוהבת*

סוזן ...ניסית להכיר מישהו חדש מאז הגירושים ?
ניסית לפנק את עצמך ? אולי טיפולים אנרגטיים ...מסאג' , רפלקסולוגיה ....
ניסיתי כ"כ הרבה..משהו עבד .... עוד לא יודעת להגיד לך מה עבד....

כ"כ מבינה את הרכבת הרים הזאת ... יום קל..יום ברצפה .
יום שונאת, יום חזקה, יום זורם והיום שגיליתי שיש לו מישהי אחרת ...לא ברור עדיין .
בטח כמוני, את יודעת שזה לא זה, וטוב לא יצמח כאן. כמו שכתבת באחד הפוסטים : אדם מתעלל הוא לא אדם טוב .
שההגיון והלב יהפכו למציאות אחת...שום דבר לא יגע בנו .

הי עוזבת ועדיין אוהבת, ממנו השתחררתי מבחינת הזוגיות, העניין הוא גידולה המשותף של הבת שלנו, מה שאומר שהוא תמיד עדיין בתמונה ושהוא עדיין מתעלל בי דרכה, באופן גידולה, הוא מוצא את הדרכים להכאיב לי, להדאיג אותי, לשים אותי במצב של חוסר וודאות, חשש, פחד מהעתיד ומההווה, הרגשה מתמדת של מתקפה וכו'

אצלי בתחושה למרות שהתגרשתי ממנו אני עדיין חווה את הרכבת הרים הזו, את הטלטלה הזו.
זו בדיוק הדרך שבה אני תמיד מתארת את הקשר שחוויתי איתו. "רכבת הרים", טלטלה מתמדת...
וגם אצלי- אין מנוחה, כל שבוע (ולעיתים בתדירות גבוהה אף יותר) משהו אחר... תמיד משהו שיודע שיפריע לי, תמיד קשור לבן שלנו, תמיד משהו כל כך נבזי...
שמציק, לא נותן מנוחה וסוחט.
ואז בשיחה הוא כל כך נחמד, בהודעות הוא כותב כל כך "נקי ויפה" ואני חושבת לעצמי- "האם זה אותו אדם שאתמול מעך אותי כל כך?"
אכן, רכבת הרים איומה. ואי אפשר לרדת... ):

וגם אצלי תהיה כנראה משמורת משותפת....
למה אף אחד לא מבין? אף אחד לא מצליח להאמין שהמתעלל הזה באמת מתעלל, למרות ששומעים את כל מה שעשה ועושה לך ולילד שלך.
ל מ ה ??? ):

שליחה על ידי קוראת* » 25 מרץ 2015, 11:22

למה אף אחד לא מבין? אף אחד לא מצליח להאמין שהמתעלל הזה באמת מתעלל, למרות ששומעים את כל מה שעשה ועושה לך ולילד שלך.

זה אחד הכאבים הגדולים בפרידה או זוגיות עם מתעלל: אנשים לא קולטים כמה הוא מתעלל או שהוא בכלל מתעלל. זה נורא קשה לאנשים מבחוץ להסכים עם זה. זה די מוזר.

אמא קטנה- לא בטוח שתהיה משמורת משותפת, אולי עוד תופתעי לטובה
אצלי בחודש הקרוב אנו אמורים לקבל את פסק הדין לגבי משמורת ומזונות
תחזיקו לי אצבעות

אני מנסה דרך חדשה- לא לשתף פעולנ עם הרכבת הרים הזו. פשוט לא לעלות על הרכבת הרים הזו. לא להתעצבן או לחשוש.
ממש לעשות לעצמי שטיפה בראש- ואני מקווה שאכן זה יצליח
בפעמים הבאות שמשהו יקרה - אני פשוט אנסה לנשום ולא להלחץ
כך לא אתן לו את העונג לשלוט בי יותר
אנסה ואעדכן

גיבורה אני בלכתוב... כשיגיע רגע האמת אנסה ואשתף

מחזיקה לך אצבעות (:

שליחה על ידי קוראת* » 25 מרץ 2015, 19:58

סוזן יקרה, גם אני מחזיקה לך אצבעות! אנא עדכני!

_בפעמים הבאות שמשהו יקרה - אני פשוט אנסה לנשום ולא להלחץ
כך לא אתן לו את העונג לשלוט בי יותר_
בהחלט! להיות בשיא ה-cool! זאת עצה שחברה נתנה לי, חברה עם נישואין מאוד טובים דווקא. אבל היא ממש קלטה את ההתעללות. היא אמרה לי כל הזמן לשחק אותה קרה ושהוא לא מזיז לי. זה עזר ממש. ועדיין עוזר.

סוזן היקרה,
_אני מנסה דרך חדשה- לא לשתף פעולנ עם הרכבת הרים הזו. פשוט לא לעלות על הרכבת הרים הזו. לא להתעצבן או לחשוש.
ממש לעשות לעצמי שטיפה בראש- ואני מקווה שאכן זה יצליח_

אשמח אם תסבירי לי מה את עושה כדי לא לעלות על הרכבת הרים הזו? אני גם סובלת מאקס מתעלל ואני לא יודעת איך לנטרל את עצמי ממנו כדי שלא ישלוט עליי יותר.

הי אישה אישה, התחלתי רק בימים האחרונים לנסות לתרגל את ה"לא להכנס לזה"
אז בנתיים ממה שאני יכולה לשתף זה שפשוט אני לא מאפשרת לעצמי להכנס לדרמות ולדאגות של מה יקרה.
למשל- אתמול אמר שמחזיר אותה בערב אחרי מקלחת, ואמרתי לו שעדיף שלא יוציא אותה עם שיער רטוב, ואני כבר יכולה לחפוף לה, שזה לא דחוף. הוא ענה לי בחוצפה ולא הקשיב.
אני - במקום להכנס לדאגות פשוט הרפיתי- היא גם הילדה שלו והוא האבא שלה וזה התפקיד שלו לדאוג לבריאותה כשהיא אצלו. פשוט לא נתתי לעצמי הזדמנות לדאוג. כל פעם כשצצו דאגות אז התעסקתי במשהו אחר ואמרתי לעצמי שהוא אבא שלה ושהוא ידאג לה.
ואכן הביא אותה עם שיער רטוב אך עם כובע צמר על הראש, וגם הביא איתו שקית עם פירות ומעדנים (כן כן הוא מאוד נחמד)
אחר כך ניסה לכתוב לי הודעות של מה נשמע ומה שלום הילדה. לא עניתי
אני לא רוצה להיות חברה שלו וחוזרים כביכול ליחסים טובים ואז שוב מטלטל אותי. פשוט לא להיות חברה שלו בכלל. כמה שיותר יחסים קרירים ועניניים כל הזמן

סוזן את בכיוון הנכון, כל הכבוד
השלב הבא יהיה שבכלל לא תגידי לו שלא יוציא אותה עם שיער רטוב
אם את רוצה שהוא יעזוב אותך את צריכה גם לעזוב אותו (אלא אם יש לך חשש לנזק מהותי לילדה)

שליחה על ידי קוראת* » 26 מרץ 2015, 13:39

, ואמרתי לו שעדיף שלא יוציא אותה עם שיער רטוב, ואני כבר יכולה לחפוף לה, שזה לא דחוף.

סוזן יקרה, לדעתי, כשאתם בהליך משפטי, כדאי שתצמצמי את התקשורת איתו רק לדברים שהם הכי קריטיים בעולם. בסדר העדיפויות היא לשמור על עצמך רגועה וצלולה. אז שיוציא אותה עם שיער רטוב. כבר אביב וזה יהיה בסדר. לא לפתוח שום פתח בשבילו להבין שהוא יכול להדאיג אותך או לעצבן אותך במשהו. מדברת מניסיון.

אני רוצה להתייחס לשאלה שעלתה פה בעבר, האם בן זוג מתעלל צפוי להיות גם לאחר הפירוד אבא מתעלל וגרוש מתעלל.
האם זה נצחי, האם זה לתמיד, האם זה הפיך.
אני כותבת מתוך החוויה והניסיון שלי ומפרספקטיבה של שנים.
מה שאני כותבת לא מתאים לשלב שבו את נמצאת, סוזן, ואחרות, זה רק מן קריאת כיוון כזו, לסמן כיוון אפשרי שייתכן שיתרחש.
כל עוד אין סיום של ההליך המשפטי הפורמלי ומרחק מסויים בזמן (לדעתי לפחות של שנתיים שלוש מסוף ההליך הפורמלי של המשפט) הכל עוד מאוד אחר.

אני אישית חושבת שאצל המתעללים ה"גבוליים-בכאילו", אלו שלמי שנמצא שם בתוך מאוד ברור מה קורה ושזה לא בסדר, אבל מבחוץ נורא קשה לראות, איפה שזה לא מלווה באלימות פיזית, מבחוץ יכול להיראות מאוד יפה, הרבה פעמים אלה אנשים שיש להם מידת שליטה עצמית יחסית גבוהה (הם לא יעשו התנהגויות כאלה בנוכחות אדם אחר שלא ירצו שיראה אותם כך, גם אם התעצבנו מאוד איזה טריגר, או כשהם יודעים שלא כדאי להם) ומצד שני מערכת צרכים ילדיים מאוד לא מסופקת שתמיד תדחוף לכיוון הדפוסים הפוגעניים איפה שיש איזה חריץ שמאפשר את זה או טריגר שמגביר את הצורך.
אני גם חושבת שבכל אדם יש טוב.
כל אדם.
הטוב לא מוחק את הרע, והרע לא מוחק את הטוב.
אדייק: בתוך מערכת זוגית בין שני בני אדם שווים שיש בה דפוסי פגיעה, ישנו שלב בו כדי לזהות את מה שמתרחש חיוני (לטעמי) לאמץ מערכת הסתכלות שאומרת: עם סוג הרע הזה, אני לא אהיה מוכנה לחיות אפילו עוד דקה, גם אם בחבילה כולה ישנו גם הרבה טוב.
לעומת זאת, כשמדובר על הורה שני לילד שלך אחרי פירוד, לא בהכרח אותה מערכת הסתכלות תשרת את האדם שרוצה... לשרוד, או לחיות טוב, כשההורה השני הוא עם עבר של דפוסים של פגיעה.

בעיני, מה שעוזר הוא:
כשההורה השני עושה משהו טוב - לחזק את הטוב. להגיד מילולית ובהתכוונות הפנימית ובמעשים - עשית טוב בעיני. לי/לילד המשותף שלנו.
לשדר כלפיו אמון שהטוב שהוא עשה - הוא טוב. ללא כוונות זדון, ו"בטח הוא מתכוון ל..."
לעומת זאת, כלפי עצמנו פנימה, לשדר - הוא עשה עכשיו טוב, זה לא מוחק את הפוטנצייאל שאני מכירה לדפוסים פוגעים שעשויים לחזור בתדירות משתנה. אני מכירה בטוב החלקי הזה, וזוכרת היטב את הפוטנצייאל לפגיעה, אלא אם כן יסתבר אחרת.
אני שומרת על עצמי.
איש לא יפגע בי.
בשונה ממערכת זוגית, שבה אפשר להגיד - טוב, הוא הביא פרחים כדי לפייס אותי כדי שיוכל לפגוע בי אחר כך, הוא מתעתע...
במערכת הורית של זוג פרוד בעיני - הטוב הוא טוב. הפוטנצייאל לפגיעה קיים תמיד כל עוד לא הסתבר אחרת.

ולחזק את הטוב במקביל ליכולת לשמור על עצמי.

אני חושבת שלעתים דווקא האנשים האלה, שפגועים מאוד מהדחייה שספגו מבת זוגם שלא הסכימה להישאר בתוך הקשר המתעלל (זה יכול להיות נכון גם ביחס הפוך בין המינים, אני מתייחסת כרגע לדינמיקה שיותר מוכרת לי סטטיסטית, אני בהחלט מכירה גם גברים שהתעללו בהם אבל שם ישנן דקויות אחרות בעיני בהתנהלות של הקשר לאחר הפירוד, שקשורות גם ליוזם הפירוד, ואני לא רוצה לכתוב על מה שמעולם לא נכנסתי עד הסוף לכל דקויותיו, אלא למה שאני מכירה היטב) בתוך תוכם מאוד זקוקים והיו רוצים הכרה, אישור, מצד בת הזוג לשעבר. במלים הם יקטינו אותה ויגרמו לה להרגיש אפס, אבל בתוך תוכם היו מאוד רוצים בהכרה שלה שהם אבות טובים.
מכיוון שלעתים בהורות הם משתמשים יותר ביכולת השליטה העצמית ונוטים פחות לעשות את מה שעשו בזוגיות, אני חושבת שמאוד מועיל לשני הצדדים להשתמש בצורך הזה ולהכיר בטוב כשהוא עושה טוב.

אני עושה הפרדה מאוד חזקה בין שני מישורים:
במישור הרוחני ה"טהור" - השני הוא אדם. אני בחרתי להביא איתו ילד לעולם. ידעתי או לא ידעתי, זה לא משנה. הוא אדם, יש לו רצונות, העדפות, בחירות. אני משתדלת לאפשר לו כמה שיותר ספייס ולא להתערב בסגנון ההורות שלו גם כשהוא נראה לי שגוי לפי הערכים שלי או לא מספק על פי מה שאני מאמינה (שגוי או לא מספק - אין הכוונה לאלימות או לדפוסי פגיעה ברורים בילד). אני משחררת שם. לגמרי, או לפחות הכי לגמרי שאני יכולה.
במישור הרגשי - האדם הזה הוא האבא של הילד שלי. נקודה. לא יותר ולא פחות. וכך גם אני קוראת לו, ביני לבין עצמי וביני לבין העולם. לא מוכנה שיגידו לי "בעלך" או "גרושך" או "האקס שלך" או כל מיני מלים שאנשי חינוך או אנשים בקהילה יכולים לפעמים להמציא. מי שלא יודע - אני מלמדת אותו מה נעים לי לשמוע.
מערכת היחסים איתו היא קורקטית. נקודה. הוא לא ה"לשעבר" שלי, אין לי שום עניין איתו מעבר למערכת היחסים העכשווית סביב הילד. הוא לא האיש שנפגעתי ממנו פעם וגם לא זה שרצה אותי ולא היה מוכן לוותר עלי. הוא פשוט האבא של הילד שלי. נקודה.
אני לא חברה שלו על אף שאני יכולה לנהל איתו שיחה מאוד חברית ולהודות לו על דברים. אבל היא תסתיים בשנייה שסיימנו לדבר על הנושא. אני אישה דתייה, אני לא מנהלת שיחות עם גברים סתם כך ללא סיבה מוגדרת. כשישנה סיבה מוגדרת, השיחה יכולה להיות גם ממושכת וחברית (באופן יחסי). לפעמים אני יכולה במסגרת שיחה בעלת מטרה מוגדרת גם לשתף אותו שמחשבות שלי על איך אני רואה את הילד המשותף שלנו במין מבט רחב כזה שמעבר לנושאי השיחה, תהליכים שהמבט שלי רואה שהוא עובר ואולי נקודת המבט של ההורה השני לא בהכרח מכירה אותם, לשתף בתובנות שיש לי לגביו, כאשר אני חושבת שזה יקדם מטרות או החלטות משותפות לכיוון שבעיני הוא טוב או שזה גורם עונג ונחת לשני לשמוע ממני על הילד שלנו - שוב, רק כאשר זה במסגרת שיחה שמתקיימת ממילא סביב משהו קונקרטי ומוגדר וזה מקדם את התהליך.
במסגרת שיחה כזו, אני עשוייה לפעמים אפילו לשתף ברגעי נחת קטנטנים או בהתפעלות שלי מהילד שלנו.
אבל זה לא יהיה על בסיס יומיומי, אקראי, מזדמן. זה יהיה רק אם זה מקדם משהו מאוד מוגדר.
מילת המפתח בעיני היא קורקטיות.
כמו בין שני קולגות.
אני יכולה להעריך אותו יותר או פחות, שנינו כרגע שותפים במלאכת הגידול של הילד הזה.
אני מבחינתי לוקחת מאה אחוז אחריות על מה שחשוב לי ולא מחכה שהשני יעשה או לא יעשה אלא עושה בעצמי. אם יש משהו ספציפי שנדמה לי שרק הוא יכול לעשות אני שואלת בצורה מאוד ישירה ומכבדת (מאפשרת להגיד לא) האם הוא מוכן. (נגיד, ללמוד עם הילד גמרא.. אני לא יכולה). אם יש מצבים שאני רואה שפניתי ישיר מפורש ומכבד ואין היענות, אדאג לזה בעצמי. (תמיד יש גבר אחר שיוכל בתשלום מתאים למלא את אותה פונקציה. נגיד, בחור צעיר שילמד איתו... אולי פחות כייף אבל אין פונקציה שאין לה תחליף). אני לא יוצרת תלות שלי בו, מצבים שבהם אני צריכה שהוא יעשה משהו שלא בטוח שיסכים. הרבה פעמים אני יודעת לצפות די טוב מראש מה יסכים ומה לא (וזה בהחלט משתנה מתקופה לתקופה) ואם אני לא צופה במדוייק, אני שואלת.

במקביל לזה שאני לוקחת מאה אחוז אחריות על כל מה שחשוב לי, אני מפרגנת לו שיעשה כראות עיניו בזמן שהילד שלנו נמצא איתו. אם יש משהו מאוד מאוד חריג אני אומרת ישירות ובנעימות ובקצר וכהבעת דיעה/הגשת מידע בשיחה טלפונית קצרה שבה בדקתי קודם לכן האם הוא פנוי עכשיו לשמוע. (למשל: אם לא נראה לי שיגידו לילד רזה מאוד שהתחיל לעלות טיפה במשקל שיש לו בטן, אני מסבירה. קצר). (ואם הוא אומר שמה פתאום והוא לא אמר אני מאמינה לו. ובלב שמחה שאמרתי. מה זה משנה אמר או לא אמר, העיקר שעכשיו הוא יודע שדעתי היא שלא רצוי להגיד. לא נראה לי שזה יקרה שוב. קרה או לא קרה בעבר. הכל מאוד תכליתי, מכבד ככל האפשר, קורקטי).

וכן, לעניות דעתי הבלתי קובעת (ניסיון החיים שלי הוא רק של אדם אחד, אם כי אני חושבת שעברתי כמה גלגולי חיים שלמים בתוך המערכת הזו) אני חושבת שזה לא בהכרח לנצח. תלוי גם באדם אבל גם במה שקורה בתוך האינטראקציה.
אבל זה כן עניין של זמן. ואם היו דפוסים קשים של פגיעה, ישנו בעיני שלב ראשוני של ניתוק, פיזי ורגשי, והעיבוד שלו, אצל האדם הפוגע, שפשוט לוקח זמן. זה זמן "מת", שבו מה שלא עושים נדמה שלא מועיל, חוץ מאשר הפגנת חוזק כלפי מניפולציות.

איך זה יכול להיות שמה שלא עבד לפני הפירוד יכול כן לעבוד אחריו?
אם האדם הפוגע יכול בטווח של שנים להיות לא פוגע, או הרבה הרבה הרבה פחות פוגע, או כמעט ולא פוגע, למה זה לא יכול היה לעבוד בטיפול זוגי? ואולי חבל שנפרדתי......?
הו, כאן האישה הפגועה-לשעבר (אני מתייחסת בכוונה למצב שבו האישה היא הצד הנפגע, למרות שאני מכירה לא מעט מקרים הפוכים, כי אני חושבת שהמיגדר של הצד הנפגע יוצר ניואנסים שבכתיבה שלי כרגע אין לי לא הידע והפרספקטיבה ולא המוטיבציה להסתכל ולחשוב על הניואנסים כמדובר בפירוד על רקע פגיעה עם היפוך בים המינים, כלומר שהגבר הוא הנפגע) - האישה כאן שוכחת אמת מאוד פשוטה אחת: היא היתה המראה ששיקפה לגבר הזה שעם התנהגויות כמו שלו, היא לא תישאר איתו. יש סיכוי שעם האישה הבאה, אחרי תהליכים של טיפול ועבודת מודעות, הוא יתנהג לגמרי אחרת. איתה אין הרבה סיכויים בעולם שהוא היה מתנהג לגמרי אחרת, (טוב, אולי אחרי 10 שנים טיפול זוגי היה קורה משהו, קצת זז, ובכל זאת...) כי אם היא היתה נשארת איתו, לא היתה מראה. הוא לא היה מבין שיש מחיר למעשים שלו. הוא למד דרכה.
למה היא היתה צריכה להיות שם? זו שאלה שלה עם עצמה. (לא נכנסת לשאלה האם זה קשור לדפוסים שלה או פשוט לכך שהמציאות מזמנית לעתים מצבי חיים מורכבים בלי סיבה מוגדרת, זה לא העניין שלי כרגע וגם אין לי תשובות מוחלטות. רק סטטיסטית אני יודעת כמה בערך ראיתי מכל סוג. אבל זה שזה מה שאני ראיתי, לא אומר שזה מה שאחרים ראו).
אבל כן, אחרי שהוא קיבל את המראה, לפעמים זה יהיה לנצח ולעפמים לא בהכרח באופן מוחלט.
אבל תמיד זה יהיה תהליך, לעניות דעתי לרוב ארוך, תמיד ידרוש תשומת לב, אנרגיה, במקום הזה.
אבל זו לא חייבת לאורך שנים בהכרח אנרגיה מהסוג הכי מחליש ומתיש ומרוקן. לא בהכרח.
הוא האבא של הילד שלי.

סוזן, כל מה שאת עושה בהווה הוא ההכי נכון בעולם בעיני לכרגע, מחזקת אותך.
ומסכימה עם התגובה האחרונה של קוראת וזוהר אור.
(מסכימה עם הרבה ממה שאת כותבת קוראת, מתכוונת כרגע לנקודה הספציפית האחרונה שהעלית).

אם להגיד את כל מה שאמרתי בלגמרי קצר:
כשאת רואה שהוא רע על אף שיש בו גם הרבה טוב, זה הרגע שבו את נפרדת, רגשית. ויוצאת לחופש.
כשאת רואה שהוא טוב וגם רע והטוב תמיד גובר על הרע מהותית, במובן של לכבד אותו כאדם, עם רצונות, העדפות, ואילו הרע יקבל עדיפות על פני הטוב מעשית-פרקטית במובן של זהירות בתגובות, בקבלת החלטות, בשמירה על גבול פנימי מאוד חזק של קורקטיות ותו לו - זו יציאה לדרך חדשה.
והרגע הזה יכול לקרות רק כשהמציאות מאפשרת אותו.
לפני כן - את נאבקת על שלך מול רע תהומי שרוצה רק לפגוע בך, ולומדת לא לוותר גם במצבים מאוד קשים, ואחר כך לומדת לא להיבהל ולא להתרגש...
זו דעתי.

הי לכולכן, הרבה זמן לא כתבתן... מקווה שאצל כולכן החגים האחרונים עברו בשלווה יחסית, ושטוב לכן.
זה לא קל כשהילדים לא נמצאים בחגים... לי היה קשה. החסר גדול מאוד....
איך אצלכן?
מאחלת לכולכן תקופה טובה של התחדשות, עם האביב (:

הי אמא קטנה
הגיע הפסק דין שלי
משמורת בלעדית אצלי טפו טפו
הוא הבטיח שילך לערעור
אני בנתיים משתדלת לא לשמוח יתר על המידה
את המזונות הורידו לו מ1500 ל1400 ולדבי השתתפות בגן הורידו לו מ70 אחוז ל50 אחוז
על הכסף פחות אכפת לי, על המשמורת אני שמה יותר דגש
ומה יקרה בהמשך אם יהיה אב למופת וירצה לערער?
ומה יקרה בגיל 6 כשכבר מקובל לתת משותפת?
בנתיים הוקל לי אבל אני מאמינה שהמאבק עוד ימשיך
לא נראה לי שהוא התעייף
אני מקווה שכן, אבל אני מכירה אותו טוב מדי

כלומר , אם יהיה אב למופת בהמשך זה משהו שיש לחשוש ממנו ?

משמורת בלעדית אצלי טפו טפו

הידד! איכשהו, זה נראה לי הכי חשוב.

יו-הו-הוווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם יהיה אב למופת וירצה לערער?
השופטת קבע משמורת בלעדית אצלך כי התרשמה שהוא לא למופת, או כי זה מה שמקובל?

מאמינה שהמאבק עוד ימשיך, אבל לא לנצח.
הולך ומתקרב הרגע שהוא לא באמת יוכל לפגוע בך.

הי סוזן,

איזה חדשות נהדרות! אני כל כך שמחה לשמוע וכל כך שמחה בשבילך...! זה היה בניגוד להמלצת פקידת הסעד, נכון? מה המשמעות מבחינת הסדרי הראיה?
האם ביתך תהיה יותר זמן אצלך או שזה נותר ללא שינוי?
האם המשפט הסתיים או שנותרו לכם עוד עניינים נוספים?

בכל מקרה- החלק החשוב באמת, המשמורת שלך, התקבל. אולי יש עוד קצת צדק בעולם הזה....
שמחה בשבילך מאוד מאוד, מגיע לך!

שליחה על ידי לילי* » 03 מאי 2015, 20:27

סוזן כל הכבוד!, אני ממש שמחה בשבילך .
את הדבר הכי חשוב כבר יש לך ביד .

את הדבר הכי חשוב כבר יש לך ביד . ברכות ונשימה ארוכה!
אבל אני חייבת לשאול:
את המזונות הורידו לו מ1500 ל1400 זה ממש מעט!! זה כולל מדור? ומה לגבי השתתפות בהוצאות מיוחדות כמו שיניים, משקפיים, חוגים?
אני מבינה שאת מוכנה להתפשר כדי להשיג דבר חשוב יותר, אבל כל מה שהזכרתי זה סטנדרט בהסכמים, ובסופו של יום, עם כל האהבה, החיים של ילדינו עולים כסף.

הי בנות, לגבי מזונות: 1400 לא כולל מדור. מדור זה עוד 700 שח כשאגור בכוחות עצמי. חינוך ובריאות- חצי חצי
לגבי הסדרי ראייה- נשאר אותו דבר ללא שינוי. שני רביעי וכל שבת שנייה כולל לינה

לא התפשרתי בכלל לגבי תשלום המזונות . השופט קבע זאת בגלל חובות עצומים שיש לו ולא בגלל התפשרות שלי

שליחה על ידי לילי* » 07 מאי 2015, 11:48

שלום, מה שלומכן ? קודם כל אני רוצה להודות לך סוזן על שהמלצת לי על הספר "למה הוא עושה את זה " . הספר הביא אותי אותי למסקנה שאין לי מה לעשות עם בעלי ועליי לברוח כמה שיותר מהר .
כעת אני נמצאת במקום שאני צריכה עצה .. אני מתכננת להתגרש ממנו בחודש הקרוב הבעיה שאין לי כסף לעורך דין טוב ולא עורך דין בכלל : \ ..
ניגשתי לייעוץ משפטי בחינם , אך היועץ הסביר לי שכל עוד יש לנו כסף זורם בחשבון עובר ושב אין לי סיכוי לקבל עו"ד מטעם המדינה . הבעיה היא שאני לא יכולה להתנתק מהחשבון , מפני שיש לנו הלוואה משותפת שעלינו להחזיר . אני מנסה כעת לפנות לעמותת ידיד בכדי לראות האם אוכל לקבל סיוע . בנוסף לזה יש את הטלטלה הרגשית , ישבתי עם בעלי ודיברתי אתו על כך שאני מתכוונת להתגרש ממנו בזמן הקרוב . הוא קיבל את זה בעצב ובדמעות . אך לאחר יום שב להתנהלות הרגילה שלו שכוללת גם עלבונות כלפיי. כעת אנחנו שבוע לאחר השיחה ובימים האחרונים הוא מנסה להתנהג בצורה יפה , כזה דואג ואכפתי אך אני משתדלת לא להיסחף אחריו ולהאמין לו ויודעת שכל רגע המצב עלול להתהפך . בכל מקרה היום הזכרתי לו שהגירושין עומדים על הפרק ואני מצפה ממנו לגלות בגרות והבנה בשביל הילדים וביקשתי שהוא ינסה להתחשב כמה יותר ואני מצידי ינסה להתחשב וננסה לסיים את זה בצורה נעימה . לצערי , התאכזבתי מאד מהתגובה שכללה קללות ואיומים .. עכשיו אני כבר מבינה שזה לא ילך בצורה חלקה ונעימה כמו שייחלתי . אני פוחדת .. מאד !! מה יהיה כשהוא יקבל את מסמך הגט , הוא יכול לקחת לי את האוטו ולהפסיק לי את התשלומים בבנק ובלימודים . לי אין כסף . הדבר היחיד שיש לי הוא אמא שאוכל לגור אצלה . האם להתגרש ממנו תכניס אותי לחובות שאני יצטער שבכלל חשבתי לעזוב אותו ? האם החיים שלי יהפכו לסיוט יותר גדול מה שהם עכשיו .. ?
מרגישה לבדי במערכה מול איש חזק ומאיים .

שליחה על ידי אחת* » 07 מאי 2015, 12:41

אולי אפשר לפנות לנעמת לייעוץ משפטי.
נראה לי שהפרידה תמיד קשה , השאלה מה יבוא אח"כ. אבל את בטח לא צריכה לספוג עלבונות ואיומים.

הי לילי,
מה קורה עם עמותת ידי? יש שם עזרה עם עו"ד?

הי לילי,
מה קורה עם עמותת ידיד? יש שם עזרה עם עו"ד?

שליחה על ידי לילי* » 08 מאי 2015, 09:04

אני מחכה ליום פנוי ללכת לשם . יש סניף בעיר שלי

אצלי למרות שיש לי פסק דין של משמורת אצלי עדיין יש אצלי חששות כי בגיל שש זה כבר לא מוגדר גיל הרך וניתן לבקש שוב משותפת.
זה די ברור לי שינסה להגיש שוב בקשה
בנתיים הוא מנסה לבלות איתה כמה שיותר מעבר לשעות של הסדרי הראייה, והעו"ד שלי אמרה לי לא להסכים כי אז הוא יכול לערער על הפסיקה ולהגיד שרוצה משותפת, שהינה אנחנו מסתדרים ושהוא מקבל יותר גם ככה ממה שפסקו לו.
אני חייבת לציין שכן אני צריכה את הזמן חופש הזה. כשהוא לוקח אותה אני מרגישה משוחררת ויכולה לנוח ומעט לצאת, אבל לטווח הארוך כנראה זה לא הכי חכם לאפשר לזה לקרות מעבר למוסדר בהסדרי הראייה.

ומה באמת קורה אחרי גיל שש? נניח שהאב מקיים בצורה סדירה וטובה את הסדרי הראייה, מוכיח לכל שהוא אב ראוי וכו'
האם יכול להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש משמורת משותפת ולקבל ללא בעיה?
הרי בנתיים מה שהציל אותי זה חזקת גיל הרך שטרם בוטלה, והנושא שדיברתי עליו שהיה אלים מילוליםת כלפי ואיים עלי.
אך האם כשהילדה תהיה בת שש וכבר "מוכיח" את עצמו שאב טוב ומשקיע, האם יש משהו יכול להגן עלי מפני משמורת משותפת?
או שמה שיכול להגן עלי זה אם אני משתמשת בהנחות של חד הורית והשופט מתרשם שעדיף שאני אמשיך להיות מוגדרת כחד הורית.. (כי אם זה משמורת משותפת אז האישה כבר לא "חד הורית")

בהצלחה לך לילי!!! מחזיקה לך אצבעות

אמא קטנה, מה קורה אצלך? יש התקדמות?

שליחה על ידי קוראת* » 11 מאי 2015, 12:35

_מה באמת קורה אחרי גיל שש? נניח שהאב מקיים בצורה סדירה וטובה את הסדרי הראייה, מוכיח לכל שהוא אב ראוי וכו'
האם יכול להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש משמורת משותפת ולקבל ללא בעיה?_

סוזן, אני לא מאמינה שאפשר לקבל ללא בעיה. בניגוד למזונות או הסדרי ראיה, משמורת זה לא דבר שמשנים בקלות. בכל מקרה, השגת הישג מעולה! בינתיים, יש לך שקט בעניין, וזה לא מעט.

הי קוראת, כן אני מקווה, אני כנראה עדיין מפחדת לשמוח.. וגם מה שהבנתי שאחרי גיל שש שזה כבר לא גיל הרך אז יותר קל לקבל משמורת משותפת..
ותמיד אפשר לפתוח את התיק שוב ולהגיש בקשה לשינוי- ככה אמרה לי העורכת דין שלי
אני מאוד מאוד מקווה שהמשמורת הבלעדית תשאר אצלי לתמיד
אני יודעת שתמיד הוא יהיה בתמונה וזה בסדר גמור, אבל לא רוצה שתהיה לו עמדת כוח עלי, כי הוא אוהב לנצל כוח לרעה.
מאחלת לכל הבנות הצלחה מרובה
תשתפו

לילי- ברגע שתפרדו הוא כמובן יפסיק לשלם על הלימודים שלך וכו אבל הוא יהיה מחוייב במזונות עבור שני ילדים.
לגבי אוטו- אתם תצטרכו להתחלק בסכום. זה לא רק שלו!!! כל הרכוש שצברתם יחדיו במהלך הנישואים הוא של שניכם- ואפילו אם הוא היחיד שעובד!!

משאירה פה את הקישור הזה
בתקווה שלמישהו/י יהיה זמן ורצון לתרגם

תודה רסיסי זהב, מאמר חשוב

לאחר קראיה של רק כמחצית המאמר.. ורפרוף על השאר.. אני חושבת שחשוב לקבל את הכלים האלו בשביל מישהי שנמצאת במערכת זוגית מתעללת, אך אני חושבת שלמרות כל הכלים מאוד קשה לאורך זמן לשמור על הכוחות, כי צורת החניקה של המתעלל היא רק הולכת ומשתכללת, וקשה מאוד לאישה להתחזק בקשר. למרות זאת מאוד חשוב שלאישה יהיו הכלים האלו בשביל "למשוך זמן" עד שהיא מנתבת את דרכה החוצה בשלב זה או אחר (ועדיף שהעזיבה תהיה בצורה מחושבת ומתוכננת אם ניתן כמובן), ורק אחרי פרידה והתרחקות מה"אויב" אז למעשה אפשר באמת להתחיל עבודה אישית של שיקום ושל בנייה מחודשת.
אבל בהחלט בהחלט חשוב שהאישה תדע איך לשמור על עצמה כאשר היא מזהה שהיא בקשר מתעלל!!

בננות, לא רוצה להלחיץ.. אבל גילה גמליאל התמנתה לשרה לשויון מגדרי. (מה זה הדבר הזה?? חדש?? אף פעם לא היה)
היא לוחמת עבור ביטול חזקת גיל הרך מגיל אפס!!! (נפטרנו מציפי ליבני- קיבלנו אותה)
כתבתי לה מייל לפני הבחירות וספרתי לה את הסיפור שלי, כתבה לי בתגובה שהיא פועלת למען ביטול חזקת גיל הרך בגלל שהיא פמיניסטית ומאמינה בשויון, ושהיא מצטערת לשמוע על הסיפור שלי..
אני מקווה שהיא לא תצליח להעביר חוק לביטול חזקת גיל הרך.. בכל זאת צריך רוב של מצביעים ויש כמה ח"כ שמתנגדות כמו אורלי לוי, עליזה לביא ועוד..

הינה היא גברת גמליאל:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/267595

הלינק קפץ לי לצד ימין של הדף http://www.inn.co.il/News/News.aspx/267595

לילי? אמא קטנה? יש חדש?

שליחה על ידי לילי* » 20 מאי 2015, 22:19

אצלי קצת .. בעלי החליט לקחת צעד ורשם אותנו לטיפול זוגי , זאת אחרי שהבין שאני רצינית לגבי הגירושין ..
מנסה בינתיים .
מחזיקה במה שיש ..
ועם זאת מבררת לגבי אופציות ושמה כסף בצד לכשאצתך.
תודה על ההתעניינות.

בהצלחה לילי, תחזיקי מעמד, עוד כמה זמן יש לך עד שאת מסיימת ללמוד? ואח"כ גם סטאג' נכון?

הי סוזן, ויתר הבנות...

אצלי ככה ככה... תקופה לא פשוטה, המשפט על הפרק, מלחיץ. רוב הסיכויים שתהיה משמורת משותפת, הסדרי ראיה נרחבים.
ויש ילד אחד שצריך לחיות ככה... אני כל כך אוהבת אותו ועצוב לי עליו, הוא גדל ומתחיל להבין.
סוזן- איך את מתמודדת עם השאלות של ביתך? היא כבר מדברת? מבינה? איך היא עם המעברים בין הבתים?
האם בן זוגך לשעבר מגדל אותה לבדו או שיש לו תמיכה של בני משפחתו/ חברים/ בייביסיטר?

לא יצא לי לראות מה ששלחת אך אני אסתכל. מה שמרגיז הוא שכל מי ש"קובע את החוקים" המטופשים האלה לא חווה דבר וחצי דבר ממה שעוברת אישה שחיה בצל בעל מתעלל וכשהחיים שלך טובים אז אין בעיה להיות "פמינסטית ומאמינה בשיוויון זכויות"... לדעתי בכל הועדות האלה צריכה להיות גם נציגה של נעמת/ ויצו שתתן את האינפוט שלה.

חג שמח לכולכן.

הי אמא קטנה. הבת שלי כבר בת שנתיים וחצי ומבינה טוב מאוד שיש לה שני בתים ושהיא לפעמים אצל אבא ולפעמים אצל אמא.
לגרוש שלי אין עזרה ממשפחה כי שני הוריו נפטרו. יש לו דודות ובני דודים והרבה חברים אבל לא נראה לי שיש לו ממש עזרה מהם, אלא יותר תמיכה חברית.
הבת לי לא שואלת שאלות כי היא גדלה לתוך זה ונראה לי שזה נראה לה טבעי אם כי מבלבל שיום כך ויום אחר כך, וכשלפעמים מעוררת בלילה היא אומרת אמא? אבא? אמא? מתוך שינה היא לא זוכרת איפה היא..
אני מקווה בשבילך אמא קטנה, שיהיו לך הסדרי ראייה נרחבים ולא משמורת משותפת.
בהצלחה

אני חייבת לציין שאני כל הזמן בסרטים וחרדות- איך הוא הולך לדפוק אותי עכשיו.
על כל דבר אני מייד חושבת איך הוא יכול להרע לי- ואני עושה את זה בשביל להיות עירנית ולראות דברים מראש ולהתכונן
ואז יוצא בעצם שאני כל הזמן עסוקה בפחדים וסרטים
ממש ממש עדיין לא השתחררתי מהטראומה שלו

תודה סוזן.. אעדכן כשיהיו החלטות.

וגם אני עסוקה באותם סרטים, כמוך. לעיתים נראה לי כי "הנה התגברתי" "לא משנה מה יעשה - אני חזקה ולא מתרגשת", ואז יום למחרת (או כמה שעות אחר כך) מוצאת את עצמי חושבת מה הוא מתכנן עכשיו ולמה אמר כך/ אחרת.

נראה כי הטראומה לא תחלוף מהר כל כך, גם אצלי, לצערי.

תהיי חזקה...

הי בנות ואמא קטנה
בשלושה פעמים האחרונות הוא לקח את הילדה רק לאחר הצהריים לא כולל לינה.
אני חושבת שיש לו מישהי ולכן אולי יותר "עסוק" בלילות
מצד אחד זה דווקא די טוב אם יתרחק מעט ויהיה עלי פחות איום של בקשה מצידו לעירעור למשמורת משותפת
מצד שני אני "תקועה" בערבים. אני לא חופשיה לצאת להתאוורר כמו מקודם לכן, וצריכה לחשוב על פתרונות כמו בייביסיטר, שזה לא פשוט כי אני גרה עם אמא שלי שלא בטוח שתסמפט את הרעיון שיש מישהי בבית אצלנו בערב... אני צריכה לבדוק את זה..
מצד אחר חרדות נוספות- שיקים משפחה עם אישה חדשה וירגיש כבר יותר בטוח שיש לו את המקום והמשפחה שלו ואז ינסה לערער למשמורת משותפת כי הינה הוא יותר כבר מסודר עם מישהי שעוזרת לו וכו כו
החששות לא עוזבים הם רק משנים צורה בהתאם לסיטואציה
ואני- למרות שאני עובדת, אני לא יכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית להשכיר דירה, ואני מרגישה תקועה, כי איך אני יכולה גם להכיר מישהו אם אין לי את הפינה שלי ואין לי את הזמן לעצמי
לא קל

בכל מקרה אני נעה בין הלחץ של- יבקש משמורת משותפת ואז יהיה לי בעיות איתו של שליטה וכו
לבין לחץ של- יהיה פחות בקשר וכל גידול הילדה יהיה תלוי בי
אני חושבת שהאופציה השנייה פחות מלחיצה- מה שכן, זה יביא אותי למקום שאני אצטרך להיות יותר עצמאית, יותר לבנות לעצמי מערך של בייביסיטר (פשוט כשהוא כן לוקח אותה כולל לינה אני די נהנית מהחופש שאני ממש ממש חייבת אותו לנפש ולנשמה)
כי גם להביא בייביסיטר בערב זו בעיה כי לבייביסיטר הטובה שאני מכירה אין רכב לחזור מאוחר.. הקיצר זה לא הכי פשוט העניין הזה
ואם בסופו של דבר אצליח לעמוד על הרגליים ולהשכיר דירה אז בזמן שהילדה שלי ישנה אני אוכל לארח אצלי למשל, אם יהיה לי בן זוג, או לארח חברה, כי כרגע אני גרה אצל אמא ואין לי את הפינה השקטה והפרטיות שאני צריכה
בכל מקרה שורה תחתונה- אני ממשיכה לאכול סרטים לכאן או לכאן

ועוד דילמה- האם אני צריכה להתעקש איתו שיקח את הילדה בזמנים שצריך (כי גם לי מגיע חיים וגם אני צריכה לדעת את הזמנים שעלי לתכנן וכו, ושהדברים יהיו צפויים ושהכל יתקתק ויעמוד בזמנים), או שעלי לתת לו להרפות ממנה, וכך השפעתו עליה תלך ןתקטן.. כלומר ,לעזור" לו לצאת מהתמונה...
המון דילמות, המון מחשבות, המון סרטים, המון מחשבות על מה יהיה הסיבוב הבא ואיך הפעם ירצה להכאיב לי וממה עלי להזהר
אני כל הזמן מנסה להכין את עצמי לסיטואציות אפשריות, וכך אני מוצאת את עצמי טובעת בתוך סרטים
מצד שני אני לא יכולה להרפות ולהיות שאננה כי אז הוא עוד יפתיע אותי בסיבוב..
מישהי יכולה לחלוק מתוך נסיונה?

היום קמתי עם החלטה להניח לכל הסמטוחה שבראש
הרי בכל מקרה הוא ישאר כפי שהוא
ולמה אני צריכה להעניש את עצמי?
יהיה מה שיהיה
אני רוצה להרפות מכל הפחדים והחששות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום! אני עולה מארה"ב מ1989 ואני בת 55. עוד לפני שהתחתנתי הרגשתי שכמה דברים לא נראים נכון איתו. התחתנתי איתו בכל זאת...אנחנו נמשכים לגברים האלה! ואז זהיתי את האלימות. הייתי בהרעיון והיה לי סכרת הרעיון ובעלי התעלל בי ובעט בי. בכיתה בי היא התחילה להיות גם אלימה וגם שברה כל דבר בבית. הבאתי אותה לבית חולים נגד ברצון בעלי. הבת. נשארה בבית חולים והבחינו אותה. באותו הזמן בעלי האשים אותי והיה אלים בכל הדרכים. נולדה עוד בת. הגדולה הועברה לפנימיה אבל בעלי שכנע לפנימיה להשחרר את הבת הביתה. היאהייתה צריכה לקחת תרופה כל לילה ותרפיה לתקופה כרוכה. ביחד עזרו לה מאוד אבל בעלי לא הסכים ועד שהייתה בת 18 תמיד אמר לה לא להסכים לקחת תרופה ולא ללכת לרופאים. בעלי המשיך להיות אלים בגיל 18 בעלי שכנע לבתי להפסיק הכל. היא חזרה להיות אלימה מאוד וה"הפרעה אישיות" פסיכיאטרי הפך לחיים שלנו לגהנום ובעלי הפך להיות אלים איתה פיזית. גדולה הייתה אלימה גם עם אחותה. היינו רצות לחדנרו ונעלנו את עצמנו. בסוף איכשהו מצאתי דירה אבל לא היה לי את האומץ לעבור כמה חודשים. בסוף ברחתי כשבעלי היה בטיול רחוק מהבית. לא דיברתי עם בעלי עד לפני שבועיים. אני מנסה להשכנע אותו לקבל עזרה. הוא מחכש הכל ואומר שהוא לא אלים. אני עובדת על חיזוק עצמי כדי שבפעם הבא אהיה חזקה ביותר שאגיד לו שוב ללכת ושאין קשר איתי אם לא יקבל כי ניסיתי בדרך הנחמד. ואני מתחילה לעמין סוף סוף אחרי 23 שנים שמגיע לי ולבנות שלי כבוד. אני מאוד דוגעת להפגע ועוד יותר מפחדת מה זה יעשה לי. לכן אני חייבת לעבוד על כבוד לעצמי ואיך לקבל את עצמי...אתן שקוראות את זה....תדעו שעל אלה אתן חייבות לקבל טיפול...לעבוד על מה שטוב בכן וילחזק ועוד...

כל הכבוד לך שאזרת אומץ לעשות את זה. מגיע לך חיים שקטים וטובים בלי איומים וגם לבנות. את כל האנרגיות שהתבזבזו על הישרדות קחי לטובת חיים חדשים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות יקרות ואהובות . חלקכן מכירות אותי מדפים אחרים, בעל שלא רוצה סקס ושלמה ואהובה.
אני רוצה להודות לאתר הזה, לכותבות ולכותבים בו ובמיוחד במיוחד לבשמת א . הקריאה כאן וגם הכתיבה עזרה לי להבין שבמשך שנים הייתי קרבן להתעללות סמויה מצד בעלי והחל מחודש ינואר השנה ההתעללות הזאת הפכה לגלויה מאוד.
אני מתגרשת ממנו. וכמובן כמו כל גבר אלים, מתעלל ושתלטן הוא מתעלל בי כל הדרך. אבל אני חזקה ומתחזקת. אז תודה לכולכן .

אני מתגרשת ממנו. וכמובן כמו כל גבר אלים, מתעלל ושתלטן הוא מתעלל בי כל הדרך. אבל אני חזקה ומתחזקת. אז תודה לכולכן .

צעירה יקרה, מאוד קשה ולא פשוט. כל הכבוד על ההבנה של מצבך ועל האומץ. שתפי פה.

כתבה קצרה על אלימות מילולית

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4674829,00.html

הכתבה הזו זו פרסומת ברמה הנמוכה ביותר

הי אמא קטנה מה שלומך?
האם יש חדש?

הי סוזן, תקופה מאוד קשה. אין עדיין פסק דין אך נראה כי הסוף אצלי יהיה פחות שמח. נראה כי משמורת משותפת, עם הסדרים מאוד נרחבים (מצטערת שלא יכולה לפרט יותר בפורום הזה). כספים וכו' עטד אפילו לא על הפרק. ארוך ארוך ומתיש ביותר.
מה איתך? האם נכנסת לאיזשהי שגרת חיים? האם ההליכים אצלכם כבר הסתיימו או לקראת הסוף? האם הסתדרתם עם הגן לשנה הבאה?
אגב, ראיתי גם את הכתבה הזו שצירפת קישור אליה... תודה בכל מקרה על השיתוף (:

הי אמא קטנה, תאזרי בסבלנות, בסוף זה יגמר. אצלי ירד המתח אחרי ספק הדין. כבר יותר "שגרתי" לא מושלם כמובן, עדיין האופי נשאר אותו הדבר, אבל זה כבר פחות מזיז לי ובאיזה שהוא מקום יותר השלמתי עם המצב.
יש לי פחות כעסים כלפיו ופחות תסכול של איך הגעתי למקום הזה
לגבי הגן שנה הבאה הסתדרתי, ואני כרגע עוד גרה עם אמא שלי, כרגע אני עוד לא במצב של לגור לבד, אבל אולי בעתיד ארגיש יותר בנוח עם המחשבה הזו.
אגב- משרד השיכון עוזר בהשתתפות בשכר דירה לחד הוריות - עד 1100 ש"ח לחודש. שווה לבדוק את זה למי שמעוניינת להשכיר דירה.

שמחה לשמוע ממך, אמא קטנה, למרות החדשות המעציבות. שמחה לשמוע גם ממך, סוזן סוזן @}