אין פרנסה יש זמן יש זמן אין פרנסה

[פשוט_אלון*]

היי,
זה קורה..
יש כסף לתחביבים המודרניים שעולים כסף, אין זמן בשבילם כי עובדים בשביל להרוויח כסף!
אני אפילו עובד באחד הדברים שאני מאוד מאוד אוהב והעיסוק שלי הוא אחד מהתחביבים הגדולים שלי,
אבל יש עוד תחביבים לא ממומשים מה איתם?

הצעד ההגיוני הבא שנראה לי, הוא להשקיע את המשכורת בנכסים כך שיהיו לי הכנסות שלא תלויות בשעות שאני עובד אצל מישהו.
ואז זה לא מצב של הכנסה של אלפים בחודש בעבודה קבועה, מול 0 ש"ח הכנסות בחוסר עבודה קבועה.
אחד מתחומי העניין שלי כרגע זה ללמוד בצורה מעמיקה איך עושים את זה.

אשמח לשמוע את דעתכם/ן בעניינים הנ"ל.

< אגב, חשבתי שאני יכול לעשות את כל התחביבים שבעולם 20 שעות ביממה, עכשיו אני יושב עם בקבוק המים הרותחים של המגזימים, מבין שזה לא אפשרי >http://www.ynet.co.il/PicServer/141002/ ... po]bakbook a[/po].jpg

[מיכלול_ה*]

ש כסף לתחביבים המודרניים שעולים כסף

מה עם לבחור תחביבים שלא עולים כסף או שעולים מאט כסף?

[תמי_גלילי*]

אתה מכיר את הבלוג של סטיב פבלינה? הוא מחלק עצות מעשיות לגבי זה (והוא עצמו נאה דורש ונאה מקיים...)
steve pavlina

[פלונית_כרגע*]

אני במקום הזה, לא של התחביבים אלא של הפרנסה.
שנינו עובדים מעט מאוד, יש זמן אבל אין כסף.
זה מאוד מתסכל, במיוחד כי בעלי לא נהנה בעבודתו הוא לא מוצא עבודה בתחום השכלתו.
אז נכון היום לא שלחנו את הילד לגן וכולנו מבלים ביחד.
אבל קשה לעשות את זה בכיף- המחשבות על שכר הדירה מציקות
וכך גם אי אפשר להחליט שהולכים לטייל- אין רכב ו2 ילדים על ציודם בטרמפים לא מתאים לי.
מחכה להיות קצת בצד של הפרנסה וחוסר הזמן

[פלוני_אלמונית*]

הצעד ההגיוני הבא שנראה לי, הוא להשקיע את המשכורת בנכסים כך שיהיו לי הכנסות שלא תלויות בשעות שאני עובד אצל מישהו. בעל הבית שלנו כך. משכיר כמה נכסים ועובד להנאתו כמה שעות בשבוע כמורה לתיאטרון. כיף לו.

בינתיים אנחנו לא מצליחים לחסוך כי שכר הדירה, חסכון צנוע לפנסיה ולילדים והוצאות החיים בכללותם משאירים אותנו בסוף החודש כמעט על קו האפס. אז בעל הבית מרויח. אנחנו לא. ואני לא רואה כרגע איך אנחנו קונים דירה שניה להשכרה אם אנחנו לא מסוגלים לגייס אפילו דמי קדימה לדירה הראשונה, כך שהרווח של בעל הבית מבטיח שאנחנו לא נצליח לשנות סטטוס בשנים הקרובות (ולא, לא צפויה ירושה שמנה או העלאה רצינית במשכורת).

[זהבי_ת*]

הי פשוט _אלון.
יש ת'ספר אבא עשיר אבא ענ י וכל השושלת הארוכה שבאה בעקבותיו... ושם עיצות לרב.

בכל מקרה מנסיוני: נושא הפרנסה הוא אחד מהנושאים שיכולים להיות שער מדהים למודעות.

הצעד הראשון במסע :לראותו כמסע ולא כמשהו סיזיפי שמתרחש בלי שיש שליטה עליו.

כשיוצאים לטרק להר גבוה, לא מפקפקים האם ההר קיים.

אפשר גם אפשר לחיות בדיוק כפי שאתה רוצה. לעסוק במה שאתה אוהב, ולהישאר חופשי לחלוטין.
עם זמן בלתי מוגבל וכסף בלתי בלתי מוגבל ומשאבים למימוש כל חלום ואנשים אהובים קרובים.

זה ההר.
איך להגיע אליו? זה מאד אישי ולכל אחד יש את הדרך המסתורית הייחודית לו שעליו לגלות.

מה שדרוש זה: (רשימה חלקית)
לדעת שיש הר
לרצות להגיע אליו
ראש פתוח וגמיש
טונות של סקרנות והומור.
ולדעת שהדרך בדרך כלל צעד קדימה ושניים לאחור...

ולמי שלא אוהב טרקים (יש כאלו?)
לעשות קואצ'ינג עם מישהו טוב ולהגדיר ביחד מטרות לטווח ארוך, קצר,
לשים כסף בהשקעות פינאנסיות ו/או נדלניות
ולהגיע לפסגת ההר בהליקופטר (בדיחה פרטית)

[פרנסית_העיר*]

וואוו...כמה מדויק.
אני כבר למעלה עשור מתעסקת בסוגיה הזו.

כשרק נישאנו, שנינו עבדנו מעט.
שנינו עצמאיים, או עובדים כפרי לאנס.
היה לנו המון זמן לביחד, לטייל, לבהות, ולנוח על הערסל בגינה.
אבל התבאסנו שאין לנו גרוש פנוי..ושעל כל שקל אנו חושבים פעמיים.

עברו כמה שנים-
שנינו התקדמנו מאד בעבודה.
אין זמן
. יש כסף,
אבל לא בכמות שמצדיקה את האין זמן.

חשבתי על זה שאם היינו מרוויחים ממש ממש טוב-
אז זה היה שווה את האין זמן.
כי בסופו של דבר זה היה יוצר זמן ( חשבנו על רעיון- כמו אצל מורים ומורות-
כל כמה שנים לקחת חצי שנת שבתון, אם הפרנסה מאפשרת. אבל הפרנסה לא הספיקה לרעיון המדליק הזה).
אז עבדנו עבדנו, וקיטרנו. כי לא היה לנו זמן גם אחד לשני...

אח"כ עברו עוד כמה שנים ועברנו לדרום, מקום חדש.
שוב אין הרבה עבודה.
שוב יש זמן.
איזה כיף זמן פנוי ( כך התענגנו בשבוע הראשון)
וואוו- זמן פנוי, ועוד זמן פנוי ( אחרי חודש...)
נו - מה יהיה עם הפרנסה? ( אחרי חודשיים של זמן פנוי).

עברו שנתיים-
העסק שוב פורח.
עובדים עד שעות הערב.
אין זמן.

נו, מה יהיה עם המעגל הזה?
איך יוצאים מהמטריקס?

נדל"ן נשמע מעולה.
אבל ממה מתחילים כשלא מצליחים לחסוך כסף לבסיס?
האם לדעתכם אפשר להתקדם רק ממשכנתא?
( אנחנו בדירה שכורה) רוצים לקנות דירה או בית...
לא יודעים מה נכון יותר-
לקנות בית למגורים אן להשקעה - כנכס ראשון?

[שירי_בן_דב*]

שם דף הוא בבחינת יצירת מציאות לא רצויה. אולי צריך לשנות למשהו כמו: זמן פנוי ופרנסה, האם הולך ביחד?

[קט_קטית*]

שירי, אכן שם מבאס

אלון, אם שאלתך היא איך מרוויחים הון עתק ולאן משקיעים אותו אחר כך,
תגובתי היא חחחחחחח מצאת את מי לשאול D-:
קהילה עם חור בכיס....

יכולה רק לאחל הצלחה !

[פשוט_אלון*]

קהילה עם חור בכיס.... האמנם ?

אגב, אין לאף אחת מכאן נכסים ? בית שאתם משכירים ? ניירות ערך כלשהם ?

[רוקדת_לאור_ירח*]

ניירות ערך כלשהם ?
המממ. אלה שיש לי ננגסים מעט בכל חודש. משפחה חד הורית, יש זמן להיות עם הילדה בבית, יש פרנסה וזמן מחוץ לבית אבל מעט, ומה שהיה בצד נאכל קצת בכל חודש, ובאמת שיש לא הרבה.

[אילה_בשדה_הדגן*]

אני לא כותבת כאן ממקום של מבוססת כלכלית והלוואי שידעתי לתת עצות בתחום הזה.

אני חושבת שכסף בא מעבודה .צריך ממש להתאמץ בשביל כסף.
אני לא מבינה אחרת.ובטח יש מי שכן מבין.

העינין הוא שיש פרק זמן בחיים שבו אדם אמור לבסס את עצמו מבחינה כלכלית ויש פרקי זמן שבהם עדיף להשקיע את האנרגיות במשהו אחר.

להתנדנד בערסל ולטייל בעולם כשאין לך בית זו לפי דעתי תוכנית לא טובה.
ללכת ללימודים ,לעבוד בשתי משרות ,ללמוד על שוק ההון וכ' ולשים כסף לחיסכון והשקעה -יופי.

אני חושבת שלמי שיש ילדים קטנים והוא רוצה להיות איתם ולהשקיע בהם ,עדיף לחיות בצניעות ולא להגיע למצב שבו הוא עובד שעות נוספות כדי לקנות לילדים שלו מתנות ולוקסוסים.
אבא שמשחק עם הילד שלו בחול ממש את ההורות ואת הילדות של ילדו הרבה יותר מאבא שמביא לילד כרטיס טיסה לאני לא יודעת איפה.
אני מניחה שעוד אנשים באתר חושבים ככה.

עוד משהו בנושא כלכלה :
לחפש הזדמנות,לעשות טיולים באזורים שונים כדי למצוא נכס נדלני להשקעה /להקשיב לאנשים ולהבין את הצרכן ולמה הוא זקוק ,לבדוק את השוק , את תהליכי היצור
יש הרבה דרכים כדי ללהעלות רעיון לסטרט-אפ הבא .
אני לא שוללת לגמרי את רעיון ההתנדנדות בערסל , כי אולי כשנרגעים , היצירתיות מתחילה לפעם .
וגם לא שוללת את הטיול בעולם , כי אם מטילים בעינים פקוחות , מוצאים כל מני רעיונות .

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי אלון
אין לי רעיון לגבי ההווה אבל לגבי העתיד יש לי.
אנחנו קנינו דירה באילת להשקעה. הסבתא נתנה את הסכום ההתחלתי (23 אלף ש"ח) ועכשו יש לנו דיירים שם
שמשלמים את המשכנתא על הדירה.
מחיר הדירה כבר מאוד מאוד עלה ועוד יעלה...
כך שעוד 14 שנה נוכל לחיות בהודו לתמיד!!!!
(קוסמת חולמת לגור בהודו בלי לעבוד ובטוחה שזה יקרה לפני גיל 50!!)

[אורי_יורמן*]

שם דף הוא בבחינת יצירת מציאות לא רצויה. אולי צריך לשנות למשהו כמו: זמן פנוי ופרנסה, האם הולך ביחד?
מסכים (אבל אין לי שם להציע)

[פשוט_אלון*]

הסבתא נתנה את הסכום ההתחלתי (23 אלף ש"ח)
היום 23 אלף זה קצת כדי לקנות בית, גם אם זה בית ממש פשוט, (נכון? 100 אלף יותר מתקרב?)
אני תוהה, לאיזה סכום משתווה היום ה-23 אלף של מתי שקניתם ?

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

לפני שנה... הבית עלה בסביבות 50 אלף דולר, שלושה חדרים. היום כבר עולה 60.
אילת מאוד מאוד זולה וטובה להשקעה.

[רוני_בלוני*]

לא יודעת כמה טובה להשקעה. אולי השכירות גבוהה באילת אבל אם תרצי למכור את הדירה ערכה ילך וירד. הדירה שרכשתם היא דירה ישנה באזור לא משהו (סביר להניח). הדירה תתישן עם הזמן ותושבי אילת עם הזמן עוברים לשכונה החדשה במעלה העיר (שחמון??) כך שאם תרצי למכור אי פעם את הדירה ערכה לא יהיה רב (יהיה קשה מאוד למכור אותה, ויתכן שאף תאלצו למכור במחיר נמוך יותר מתוך חוסר ביקוש בדירות ישנות, באזור ישן).
משתלם רק להמשיך להשכיר כל עוד אפשר, וכל עוד ההוצאות עבור תחזוקה (צנרת ישנה וכו') לא חורגות.
בהצלחה.

קוסמת, ומה בינתיים?
כשיש בבעלותכם כבר דירה לא ניתן לקבל משכנתא לזוגות צעירים לדירה נוספת. הזכאות היא רק לדירה אחת, אלא אם תקחו משכנתא נוספת בתנאים רגילים (לא של זוגות צעירים וההחזר הוא גבוה הרבה יותר) או לגור בשכירות.

[סוף_מעגל*]

הזכאות היא רק לדירה אחת, אלא אם תקחו משכנתא נוספת בתנאים רגילים (לא של זוגות צעירים וההחזר הוא גבוה הרבה יותר)
כשאנחנו קנינו דירה הריבית שששילמנו על ההלוואה מהבנק הייתה נמוכה מהריבית הלכאורה נמוכה שנותנת המדינה.
הסיבה שהשתמשנו בזכאות הייתה שניתן לפדות אותה בכל עת.
לדעתי הדבר נכון היום גם לגבי חלק מההלוואות שניתנות על ידי הבנקים.
בכל אופן, הזכאות (כ- 70K ש"ח) אינה מספיקה לכסות אפילו חצי ממשכנתא בגובה 50K$.

[קט_קטית*]

_שם דף הוא בבחינת יצירת מציאות לא רצויה. אולי צריך לשנות למשהו כמו: זמן פנוי ופרנסה, האם הולך ביחד?
מסכים (אבל אין לי שם להציע)_

פשוט מאוד: יש פרנסה יש זמן

[תות_שדה*]

שיווק רשתי.
הדרך היחידה(?!) לדעתי לאפשרות להרוויח כסף ללא סיכונים.
לא כולם אוהבים את השיטה, אנחנו (אני ובנזוגי) אוהבים אותה מאוד.
בעיניי זו הזדמנות שניתנת לכל אחד, וכל אחד עושה עם זה מה שהוא רוצה ויכול (ויש כאלה שעושים הרבה כסף ויש כאלה שלא עושים כלום...)
גם בספר "אבא עשיר אבא עני" הוא כותב על שיווק רשתי, אאל"ט.
אבל בניגוד למה שהרבה חושבים: אין קיצורי דרך, אין כסף קל. אם עובדים, מרוויחים. רק יש גם הכנסה פסיבית (כמובן לאחר עבודה ממושכת).

ולא, אני לא רוצה לצרף אף אחד (לכן גם לא ציינתי באיזו חברה אנחנו עובדים)

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אולי השכירות גבוהה באילת אבל אם תרצי למכור את הדירה ערכה ילך וירד. הדירה שרכשתם היא דירה ישנה באזור לא משהו (סביר
מה פתאום...
אוטוטו עומדים להקים קזינו באילת ומחירי הדירות יאמירו שם.
אמא שלי היא כרישת נדלן ויש לה חוש עסקי מדהים.
לה יש כמה דירות באילת - והמחיר של כולן רק עולה...

[תמר_מסיני*]

כולם בונים על העלייה הזאת במחירים - בגלל הקזינו, אבל לי נראה שלא יהיה קזינו - ההתנגדויות גדולות מדי.

[פשוט_אלון*]

עדכון !
מצאתי פתרון אדיר!!!
עברתי לגור ממש קרוב לעבודה ! 10 דק' באופניים !!!!
זה מאפשר לי זמן להשקיע כמו שצריך ב-Potash (וגם לעשות $ מזה )
גם ללמוד יוגה (יש!!!!!!! סוף כל סוף !)
גם לבקר לפעמים בים בבוקר !!!!!!! (ולאכול ארטיק)
בקיצור:::::::======>>>>>>>>> !!!!!!!!!!!!!!!!!! פאנננננננננננננןןןןןןןןןןןןןןן !!!!!!!!!!!!!!!!

[תמי_גלילי*]

The Four Hour Work Week by Tim Ferris

[תבשיל_קדרה*]

לא התכוונת ל - אין פרנסה יש זמן יש פרנסה אין זמן?

[פסטורה_פאבון*]

1. נראה לי שכדאי להגדיר קודם מה כלול תחת המושג המעורפל "פרנסה". קורת גג, זה ברור. אבל איזו? נעליים זה ברור. אבל אילו? הקטנת צרכים והבדלה בין מה שחשוב ומהותי לבין מה שמיותר היא קריטית. אנחנו פירותיה של חברה שבעה ורקובה...
2. אם למדתי בילדותי לנגן בפסנתר ולצייר, אנגלית בבית הספר, טבע מקריאה, וספרדית מטיול ממושך בחו"ל ויוגה מחברה, איזו סיבה יש לי לעבוד כל היום בשביל שאוכל לאפשר לילדים שלי לקחת "חוג" או "שיעורים פרטיים" בתחומים הללו, בשעה שאני יכולה לעבוד פחות וללמד אותם בעצמי וכך גם להנות קצת יותר מהחיים? אני בדעה שקהילות החינוך הבייתי צריכות לצמוח בדיוק מהמצוקה הזו שמוגדרת בדף זה ולקיים "הצלבות". אני מלמדת את ילדיי פלוס עוד שלושה פראי אדם שחייה, ואבא של אחד מהם מלמד את כולם אנגלית וכולי וכולי
3. גם את נושא הדיור צריך לארגן בצורה דומה ולהפוך את המצוקה לידי "מעז יצא מתוק". אם כמה משפחות גרות בשכנות או אפילו תחת קורת גג אחת, חולקות מכונית משותפת וכדומה זה מוזיל בהרבה את יוקר המחייה. אל תשכחו שהמשפחה הגרעינית היא סוג של קונספירציה כלכלית שנועדה להוריד מהמדינה או מהמוסדות האוויולנטים את האחריות לאזרחים באמצעות הטלת האחראיות עליהם על אזרחים אחרים.

כל עוד לא נפרץ מעגל המשפחה הגרעינית ונשאר מקודש, הדבר המתבקש הוא שרוב המשפחות בחינוך ביתי הן:
א. חזרה למודל המגדרי השמרני: הוא עובד, היא יכולה לטפל בילדים
ב. מבוססות כלכלית עד רמה אריסטוקרטית
מי שלא שייך לאלה שיצביע... אלה שהצביעו הם אלה שמדברת אל ליבם הכותרת המרה של הדף הזה.
בלי להישמע יותר מדי מרקסיסטית (אני לא) נדמה לי שברור הוא שהפתרון הוא ש-ת-ו-פ-י-ו-ת.

[הראלה*]

אני בדיוק מתחבטת בזה... כשהילד היה יותר קטן, עבדתי מעט מאוד, חיינו על המינוס והתחשבנו על כל 10 אגורות. אבל היה לי זמן להיות יצירתית. אז הלכתי לחנויות יד 2, ומה שיכולתי, החלפתי את הכסף ביצירתיות. ובכל זאת, זה היה קשה ורע. יותר מידי הרגשה של חוסר וצמצום.
היום אני עובדת יותר מידי לטעמי. (למרות שעל הנייר אמא שמגיעה לקחת את הילדים שלה מהגן ב14:00 זה לא נקרא הרבה מידי....)
ואני רואה שלא נשאר לנו יותר כסף. ראיתי את זה עכשיו, שקניתי תחפושת יקרה לילד. בגלל העבודה אין לי זמן לתפור, וגם לשוטט בחנויות ביום האחרון כשכל המבצעים מוזילים הכל, ואני קונה יותר כי אין לי זמן לחפות ביצירתיות על המחסור בכסף.
וזה לא שאני "טחונה". גם עם העבודה הזו אנחנו בקושי סוגרים את החודש ולא שאפשר להתפרע בלי חשבון...
בקיצור אני מרגישה שרק העמסתי על עצמי יותר עבודה מחוץ לבית ובסוף הייתי יכולה לחסוך את הכסף אם הייתי נשארת בבית והיה לי זמן..
אשמח לתובנות

[ממני*]

ככה זה. ככל שההכנסות עולות, ההוצאות עולות יותר. זה טבע האדם.
וזה מניסיון. כשהרווחתי 4,200 ש"ח הייתי תמיד על סף מסגרת האשראי, כשהרווחתי 8,000 ש"ח הייתי על סף מסגרת האשראי וגם היום שאני מרוויח פי כמה, אני על סף מסגרת האשראי.

רק אם גם תעבדי וגם תתחשבני על כל 10 אגורות - תסגרי את החודש.