תמי גלילי

אנונימי

דף בית אישי
יש גם תמי גלילי בלוג שנערך מכאן.
אם ליותם (4.4.00) ולדניאל יובל (8.5.09) ונשואה לרז.
לא כותבת הרבה לאחרונה מפאת

. מנסה לערוך כבר כמה חודשים בתקווה לצמצם כאן נפח

(לאחר שזכיתי בכבוד המפוקפק של כניסה לרשימת חמישים הדפים הכי ארוכים, אוי לבושה)

סקייפ: tamigalili
דוא"ל: tami.galili שטרודל ג'ימייל דוט קום

רז ואני ניהלנו ביחד את פורום אוטיזם - גישה ביו רפואית (ז"ל) בתפוז:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... forum=1248

8.07 - בלוג חדש ליותם

19/2/08 - ציטוט שמצא חן בעיניי:
Everybody is entitled to their own opinions, but not their own facts.

Senator Patrick Moynahan

הרצאות מוצלחות ברשת:
כל ההרצאות של TEDTALK.
בינתיים אהבתי במיוחד את:
הלן פישר על אהבה
דן גילברט על אושר אמיתי ואושר סינתטי
ג'ושוע פרינס-רמוס על בניית הספרייה בסיאטל
מג'ורה קרטר על מירוק הגטו
ווייד דייוויס על אתנוספרה - הרצאה סוחפת על היופי שבגיוון התרבותי, וקריאה לשמרו.
ויש עוד...

"סם האריס על ספרו קץ האמונה
(לא חידש לי הרבה, ובכל זאת מרתק)
(בכלל, שווה לבדוק את BOOKTV)

what we still don't know

תום הרטמן - כאשר הדמוקרטיה מכזיבה (מצמרר)

דיסקליימר:
מדי פעם אני כותבת כאן על עצמי או משפחתי, לפעמים דברים אישיים למדיי. אין לראות בכך הזמנה להסבת הדיון לדיון עליי אישית (או על משפחתי), לפרשנות, ניתוחי אישיות ומניעים, עצות או "שיקוף" מכל סוג, אלא אם כן ביקשתי כך במפורש. תודה.
אני עצמי מנסה לנהוג על פי הכלל הזה. אם חרגתי ממנו לגביכם, אנא העירו לי. שוב תודה

.

דפים שהשתתפתי בהם לאחרונה:
[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]

דפים שפתחתי, רשימה לא מלאה:
תהליך אבל לשחרור מטראומות ילדות
הרעלת כספית
פרשנות מניעים ורגשות בדיון
תסמונת הבית החולה
אושר אמיתי ואושר סינתטי
פחד מחיידקים

כמה מהדפים שהשתתפתי בהם:
שיקוף רגשות
האם כעס רלוונטי בגידול ילדים

דפים למעקב ב-מה חדש:
תמי גלילי

ברוכה הבאה ותתחדשי על ה-דף בית אישי!

ברוכה הבאה @}

תודה תודה.

מזל"ט על פתיחת הדף

רציתי להביע את התרשמותי הרבה מהפורום שלכם בתפוז. נכנסתי לשם לפני כמה זמן וממש הרשים אותי הידע, הנסיון ורצונכם לשתף ולתמוך
במשפחות נוספות.
זה תמיד מדהים אותי איך אנשים לומדים וגדלים דרך שיעורים בחיים שלהם ומגיעים לתחומים שמעולם לא עסקו בהם. טוב, לא יודעת אם זה
ממש המקרה שלכם, כי לא מכירה אתכם אישית

אולי זו הכללה. דרך האינטרנט אני "מכירה" הרבה אנשים כאלה, מה שגורם לי להבין שיש
באינטרנט הרבה הזדמנויות להרחיב את מעגל המעורבות בחיים ולא רק לצמצם אותו (כמו שרבים חושבים).
טוב, יצא לי "נאום" קטן. אולי זה לא המקום, אבל הוא בהחלט בהשראתכם

ברוכה הבאה, בכל אופן

תודה תודה. הפורום הוא ה"בייבי" שלנו, נקודת אור בחיינו, ויקר לנו מאוד.
תמיד היינו מהטיפוסים החוקרים. בגלל האוטיזם של בננו נאלצנו לחקור את התחום הזה באופן ספציפי, אבל הרבה מהמחקר הזה הוא המשך
למחקר ומסקנות שהיו לנו לפני כן.
הייתי שמחה לשכוח את כל מה שאני יודעת על אוטיזם (הניסיון מראה שיש לי יכולת מופלאה לשכוח כמויות עצומות של חומר בזמן קצר מאוד,
אם רק ניתנת לי ההזדמנות...), אבל בינתיים אני שמחה שהידע שלי מועיל לאחרים.
תודה שוב על קבלת הפנים החמה.

את מוסיפה אור וידע לאתר, תודה לך @}

שלום לך תמי
האם מותר לחטט קצת?האם יש לכם ילד אחד בלבד?
ובקשה- האם את מוכנה להזכיר את שמו או לתת לו כינוי?

יש לנו ילד אחד (בינתיים). שמו יותם, וגם:
יותמון
יותמוש
חביקוש (במילעיל)
מישמש (במילרע)
הפשוש
האפרוח
ועוד כהנה וכהנה ברוח זו.
יותם בן שש. הוא מתולתל, מקסים, חכם, מצחיק ואהוב, ועונג טהור.

נולד בלידה טבעית קלה ונטולת סיבוכים, אחרי הריון קל על דייאטת איש המערות שכללה הרבה יותר מדיי טונה. לא נימול, לא נפרד ממני מעולם,
ינק מייד אחרי הלידה ועד גיל שנתיים וחצי, לא חוסן פרט ל-DT בלי P אצלולרי לקראת גיל שנתיים (מצטערים על כך עד היום), גדל במינשא עד
שנהייה כבד מדיי, ישן איתי במיטה עד היום (ההתמכרות היא שלי לא פחות משלו, אם כי הגב שלי מוחה נמרצות), גדל ברוח ג'אנוב, אליס מילר,
UNSCHOOLING, עיקרון הרצף וכו' עד גיל שנתיים (ומאז עד כמה שניתן במגבלות הלקות שלו), מעולם לא הלך לבית הספר או לגן (זה
כנראה הולך להשתנות בשנה הבאה).

ליותם שורת בעיות בריאות המאפיינות את ילדי הספקטרום, אבל בצורה קשה יחסית. בין היתר, הוא רגיש מאוד לכימיקלים ואלרגי לפלנטה, פחות
או יותר. דייאטה נקייה וסביבה נקייה מכימיקלים ונטולת ריחות סינתטיים הן תנאים הכרחיים לבריאותו ולתיפקודו, ולכן למדנו גם את הנושא הזה
יחסית לעומק.

תמי היקרה, ברוכים המצטרפים!!!!!!!
כמה טוב לראות אותך גם כאן!!! (ולא רק בתפוז כמובן)
את יכולה להוסיף לרשימת הספרים שלך את הספר המדהים בעברית -"אף אחד בשום מקום" -דונה ויליאמס.
שנמשיך להישתמע!!

<מזמינה אותך לביקור בדף שלי בלוג אנחנו מתמודדים >

תמי יקרה, תוכלי בבקשה להיכנס לדף ילד שונה האם להתערב ? יש לי הרגשה שהאם שפתחה את הדף מאבדת זמן יקר בגלל חוסר מודעות
לחשיבות של התחלת טיפול מוקדמת ככל האפשר. (מההודעות האחרונות נראה שהילד נופל איפושהו בספקטרום האוטיסטי, אבל היא החליטה
לא לגשת לאבחון).

פלונית יקרה,

קודם כול, תודה רבה על ההפניה. אכן נכנסתי לאותו דף וקראתי אותו.

בהתחלה סברתי שמדובר באם בהכחשה וחוסר מודעות, אבל ככל שקראתי עוד הודעות התחלתי לקבל את הרושם שזו דווקא אם מודעת מאוד,
שכן מעוניינת לתת לבנה כלים להתמודדות, ושמתמודדת באומץ יותר ויותר עם המושג הראשוני שלה על "לשנות את הילד". נראה שהיא גם
מודעת לכיוון הביורפואי ולצורך של בנה במבניות, אבל אולי לא לכל טווח האפשרויות הקיים היום בטיפול.
ניסיתי לענות על הצורך הזה ולתת גם עוד משקל-נגד לאנשים שנתנו לה עצות בנוסח "תבדקי מה לא בסדר אצלך", "החברה לא בסדר, לא הילד"
ושניסו להרגיע אותה שאין כאן בעיה אמיתית. לשמחתי, היו עוד כמה וכמה הודעות שקולות כאלה לפניי, שלא ראיתי צורך לחזור עליהן.

לגבי הליכה לאיבחון (במקרה זה איבחון נוסף, וזו נקודה חשובה) - כשמדובר בהכחשה ובלי האבחון לא יינתנו לילד טיפולים, זה הכרחי. כשמדובר
בכיסוי כספי של טיפולים - ההכרח ברור פחות. אני אישית מעולם לא הבנתי את הריצה הישראלית אחרי עוד ועוד ועוד איבחון, כאילו זה תחליף
לטיפול. הרי האיבחון חשוב פחות מלהודות בקיומה של הבעיה ולטפל בה. וגם את הדעה הזו כבר הביעו אחרים בדף, ולא ראיתי צורך לחזור עליה.

שוב, תודה על ההפניה ועל האיכפתיות.

מה שמפריע לי הוא התפיסת תחת הזו
הי תמי, במשפט הזה נסחת חלק מרכזי בסיפור חיי

ותודה על כל דבריך @} אני לא מכירה את ההתמודדות הזו ושמחה שאני יכולה להכיר דרכך ולא רק דרך "בעלי מקצוע".

<הגעתי לכאן דרך הדף הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים>

ברוכה הבאה! @}

_הוא רגיש מאוד לכימיקלים ואלרגי לפלנטה, פחות או יותר. דייאטה נקייה וסביבה נקייה מכימיקלים ונטולת ריחות סינתטיים הן תנאים הכרחיים

לבריאותו ולתיפקודו_
מכירה את שיטת ipec ?

לאורלי - תודה רבה על הברכה! ברוכה הנמצאת. אני שמחה להיות כאן.

שמעתי על שיטת IPEC מהאתר הזה, וגם נכנסתי לאתר של השיטה. אני מכירה גם שיטות דומות שקדמו לשיטה הזו ואולי אפילו שימשו לה
מודל, כמו NAET וקינסיולוגיה.

לא השתכנעתי, בלשון המעטה. הוכחות אנקדוטליות לא עושות לי את זה (לגבי כל שיטה שבעולם אפשר למצוא מישהו שאומר שהיא עזרה לו),
וההסבר מאחורי השיטות האלה נוגד את ההיגיון שלי. אני ספקנית מאוד לגבי כל השיטות הנ"ל ולגבי מרבית השיטות הניו-אייג'יות כמו הומאופתיה, ביקום, פרחי באך וכו' (וכן, התנסיתי בלא מעט מהן, ויותר מפעם אחת), וסוברת ככלל שמדובר בפלצבו. באופן כללי אני מעדיפה את שיטות החשיבה המדעית-מערבית. בלי קשר לזה, אני סבורה שכיום יש ניצול לרעה של עקרונות המדע, בעיקר בידי קבוצות עניין - ושלכן יש להתייחס בספקנות גם למימצאי המדע המודרני. modern
medicine is not a science, it's a business.

הנה משהו שכתבתי לאחרונה בפורום אוטיזם גישה ביו רפואית, כתגובה לשאלה על תוסף מסויים עם הרבה הבטחות מאחוריו:

הרהורים על בחירת תוספים והתערבויות בכלל

יש ים - לא, אוקיינוס - של תוספים ותרפיות, והמספקים אותם תמיד יטענו שזה הגילוי המדעי הסנסציוני של המאה, האלף, תולדות האנושות, הפלנטה והיקום. גם אם היה לנו כל הכסף וכל הזמן וכל הנכונות שבעולם להפוך את בננו לשפן נסיונות, לא הייו יכולים לנסות ה-כ-ו-ל. על כל תוסף וכל תרפיה אפשר גם למצוא עדויות של אנשים שטוענים שזה עזר להם.

עדויות של הורים אינן נטולות ערך כלל - נהפוך הוא. הרבה פעמים אנחנו צריכים להסתמך עליהן, מחסרונם של מחקרים מסודרים, לפחות בינתיים.

אבל גם זה משאיר הרבה יותר מדיי דברים לבחור ולנסות.
אז איך להחליט מה כן ו(בעיקר) מה לא? הרי חייבים לסנן איכשהו.
רז ואני בחרנו בכלי של שיקול דעת הגיוני בנוסף לכך. התרפיה או התוסף המוצע צריכים להתקבל על דעתנו, לפחות לכאורה.

אז מה, לא עשינו טעויות? מפה ועד להודעה חדשה. הארון שלנו מלא בתוספים שאין להם שימוש, שעלו ביחד מאות דולרים, ושלא עזרו או שכן הזיקו. כמה מהם בהחלט לוו בהסברים הגיוניים מאוד מדוע הם כן צריכים לעבוד ואפילו בהמלצת רופא או ליווי במחקרים (אני רחוקה מטענה שמחקרים זו האמת האולטימטיבית, ועוד יותר רחוקה מזה אחרי קריאת EVIDENCE OF HARM).

אני אגיד לך אפילו יותר מזה: עם כל הרצון הטוב והיומרות להיות תמיד הגיוניים ורציונליים, כמה פעמים בהחלט פעלו הנואשות והדחיפות, THEY
GOT THE BETTER OF US, ועשינו/רכשנו כמה וכמה שמני נחשים. אני מעזה לומר שזה עוד יקרה בעתיד.

ניסינו: קרניו סקראל, הומאופתיה, הטיפות של ד"ר יאסקו, מיץ נוני, PCA-RX, מיץ מנגוסטין, אמברוטוז (שאם אחת כתבה עליו שבצירוף תפילות לישו זה הוציא את הבת שלה מאוטיזם), כמעט (תודה לרז ולג'אנה שלא) התוכנית של SPECIALFOODS!, ואני בטוחה ששכחתי לפחות דבר אחד או שניים.

יכול להיות שפיספסנו משהו בגלל אמת המידה של ההיגיון, וכלי החשיבה המערביים שאנחנו מכירים? אני חותמת גם על זה.

לצערי, וכפי שקורה לכה הרבה הורים, יכולת התימרון והטעות שלנו הולכת ומצטמצמת. במילים אחרות, הכסף פשוט נגמר.

כשיותם אובחן, אמרתי שאני מוכנה להתפלל חמש פעמים עם הפנים למכה, להיטבל לנצרות, להצטרף להרי קרישנה, לחזור בתשובה, וללכת על הידיים והברכיים לסין אם הוא יחלים. היום אני עדיין מוכנה, אבל רק אם ישכנעו אותי בצורה הגיונית שזה יעזור, מתוך פירוט הנתיב הביולוגי הישיר שבו זה עוזר. רצוי בצורה שבה אני יכולה לבדוק את זה בעצמי בגוגל או בספרייה ולאמת את זה. שיהיה מאחורי זה הסבר מדעי משכנע - לא פסוודו מדע (רז מעולה בלעשות את ההבחנה הזו).

כרגיל, השיקול הסופי הוא בידייך. אני רק אומרת מה דעתי, אבל אני לא מחשיבה את עצמי סמכות משום סוג שהוא."

לגבי רגישות לכימיקלים אני מתכננת לכתוב מאמר על הנושא כבר יותר משנה (בפורום שאני מנהלת), ולצערי טרם הספיקותי, כי זה יהיה מאמר בגודל של ספר... בינתיים רק אציין שאמנם הנסתר בנושא רב על הידוע, אבל יש כמה וכמה מנגנונים פיסיולוגיים שיכולים להיות מועמדים הגיוניים לסיבה שמאחורי התופעה (וכולם מנגנונים שנמצאו פגומים אצל ילדים אוטיסטיים, במידה זו או אחרת). בעיניי, דרך הטיפול האפקטיבית תהייה דרך הבנת המנגנונים האלה.

[חלק עקשני (אם כי יותר ויותר קטן) של הקהילה הרפואית המיינסטרימית טוען שאין כזה דבר רגישות לכימיקלים, וזה הכול בראש של החולים.
שוין. אני מכירה ילד שכמעט מת מזה בגיל חודשיים וחצי, בטח גם לו היו בעיות פסיכוסומטיות].

תמי,
אני אהיה האדם האחרון לנסות לשכנע אותך לנסות גישה כזאת או כזאת, אני כאן על תקן של שלט. או במילים אחרות, אני רוצה רק להציע פיסת
מידע. מכאן והלאה - זה שלך

.

באופן אישי אספר לך שגם אני מגיעה במקור מתפיסות מדעיות ורציונליות של הדברים (ואיכשהו החיים חוללו בי שינוי בתחום הזה, מה שכמובן
לא אומר שום דבר...

).

לעניין
הוכחות אנקדוטליות לא עושות לי את זה
אני מבינה מה את אומרת.
אבל אם היית פוגשת מסה קריטית בעינייך של אנקדוטות?

(אנקדוטה: לבת שלי היתה מופיעה פריחה על הפנים כשהיא היתה אוכלת עגבניות. הבת שלי אוכלת היום עגבניות ובעקבות טיפול אייפק נעלמה
הפריחה.)
(אנקדוטה: בקשה מיוחדת של בשמת)

_היום אני עדיין מוכנה, אבל רק אם ישכנעו אותי בצורה הגיונית שזה יעזור, מתוך פירוט הנתיב הביולוגי הישיר שבו זה עוזר. רצוי בצורה שבה אני
יכולה לבדוק את זה בעצמי בגוגל או בספרייה ולאמת את זה. שיהיה מאחורי זה הסבר מדעי משכנע - לא פסוודו מדע_
טוב, אייפק זה וודו לגמרי. אני אומרת את זה בפה מלא.
הבעיה היחידה עם הוודו הזה, שהוא עובד

(על כל מי שאני מכירה שניסה את השיטה, ואני מכירה כמה).

זהו.
זה אולי נראה כאילו כן אבל אני באמת לא מנסה לשכנע. זה לגמרי עניין שלכם.
רק חשוב לי לתת את כל המידע שיש ברשותי, כדי שתוכלו כעת להחליט מה מתאים לכם, אם מתאים לכם.

ובזאת הסתיימו שישים שניות על שיטת ipec.

אורלי יקרה,

תודה רבה על המידע, לא חשבתי לרגע שכוונתך הייתה משהו אחר מאשר העברתו.

איש באמונתו יחייה. כתבתי כמה פעמים בפורום שלי, שאני לא מאמינה בוודו אבל כמה מחבריי הטובים כן מאמינים, ובהם כאלה שאני מכבדת את דעתם באופן כללי. אני מאחלת לכל הורה שהצרות הכי גרועות שלו יהיו שהילד רק יתקדם ויתקדם וההורים לא יידעו למה.
מה שהסברתי לעיל הוא למה אנחנו אישית בחרנו לא ללכת על שיטות כאלה. את מעט המשאבים שנותרו לנו בשלב זה אנחנו מעדיפים להוציא על דברים שנראים לנו הגיוניים. אנחנו דווקא עברנו תהליך הפוך למה שאת מתארת (תקופת הניו אייג' אצל כל אחד מאיתנו לחוד הייתה נעימה וחביבה, אבל היא עברה).

ספציפית בפורום שרז ואני מנהלים, מסיבות שונות (שפורטו שם כמה פעמים), אני מעדיפה לא לתת במה לשיטות טיפול ניו אייג'יות ולעשות הפרדה ברורה ביניהן לבין שיטות שנמצאות עמוק בתוך כללי החשיבה המערבית, גם אם אינן נחשבות למיינסטרים (אני בטוחה למשל שרופאים קונבנציונליים רבים שישמעו אותי מזכירה MCS או provocative neutralizaion ישייכו אותי אוטומטית לקהל חסידי הניו אייג'). אני סוברת שהצבת השיטות האלה כאלטרנטיבה לגיטימית ומוחלטת לשיטות המבוססות-מדע (או לפחות חשיבה מדעית) יכולה לגרום לפעמים לנזק עקיף, בדומה למה שאני חושבת לגבי גישה פסיכולוגית - על ידי זה שלא מחפשים עוד דרכים לבדיקה ולטיפול.

לפעמים הנזק עלול להיות אפילו ישיר. ראי להלן בהודעה על תרופות הומאופתיות המבוססות על צואה של הילד:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
למרות שהשירשור בנושא גרר תגובות קיצוניות מצד מאמיני ההומאופתיה, שממש לקחו את זה באופן אישי, מעולם לא קיבלתי תשובה עניינית לשאלה שבהודעה. בדיעבד הסתבר לי בעקיפין שהתרופות האלה כן מכילות שאריות ניתנות-למדידה של הצואה, ולא רק את האנרגיה שלה.

מצער אותי, שהורים שמעבירים את התוספים שהם נותנים לילד שבעה מדורי בדיקה (בלי גלוטן, קזאין, סויה, מתכות כבדות, רק מחברה אמינה, וגו') נוטים לא לנקוט כללי זהירות דומים לגבי תרופות הומאופתיות. תופעה דומה היא שיטות בלתי מבוססות לקילציה שכתבתי עליהן בדף ניקוי מתכות מהגוף. גם כאן הנזק יכול להיות גם ישיר מאוד וגם עקיף.

לגבי IPEC:

לגבי ראיות אנקדוטליות, אני חייבת להזכיר פלצבו. על פי גוף המחקר, פלצבו עובד נפלא ב-40% מהמקרים. בכלל, פלצבו זו תרופה בטוחה מאוד ונחקרת מאוד, שעובדת הרבה פעמים טוב יותר מתרופות כימיות, בעזרת סוגסטיה....

רפרפתי על הראיות האנקדוטליות באתר של IPEC ומה שהיה חסר לי זה טיפה יותר ספק והבאה בחשבון של עוד גורמים שהיו יכולים להשפיע על התוצאות המופלאות המדווחות.

הנה עוד הודעה שכתבתי בנושא:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1

מה שעוד חסר לי באתר של IPEC, כמו בהרבה שיטות טיפול אחרות מסוגו, הוא מחקר מדעי בלתי תלוי (הא הא, מי כמוני יודעת כמה מעטים כאלה יש...), שיראה שהתגובה החיובית לשיטה עוברת במידה משמעותית באחוזים את מה שאפשר לייחס לאפקט פלצבו, ושיצביע על תופעות הלוואי השליליות. חסרונו של מחקר כזה או לפחות הזמנה/יוזמה/נכונות לעשות אותו ממש זועק לשמיים, ואותי אישית מכבה מייד.

עוד משהו שמכבה אותי הוא שבדומה לפסיכולוגיה, כל תופעה אפשר להסביר כניצחון ההסבר שמאחורי השיטה.
הילד מתקדם? השיטה עובדת. הילד נסוג? השיטה עובדת. לא קורה כלום? זה יעבוד עוד כמה חודשים (ולכו תדעו אז מה באמת עבד), או שזה עובד בלי שאתם רואים. זה עובד על כולם - אין מצב שזה לא יעבוד על מישהו.

אין שום יכולת להוכיח או להפריך את ההסבר, ועל כן הוא מופרך.

למיטב זכרוני, תחפיף היא המילה שנבחרה לבסוף

ע"י האקדמיה ללשון עברית.
במדור שלי כתבנו, בין היתר, מערכת דוּחות, וכולם השתוללו מצחוק כשהתעקשתי מדי יום ביומו לומר דּוּחַ ולא דוֹחְ.

ילדות קשה...
(קוראת בסתר כל מה שאת כותבת ומלאת התפעלות, הן מהסגנון והן מהתוכן. מעט באיחור: התחדשי על הדף. @})

לניצן אמ,

תודה תודה!

תחפיף מילה מוצלחת, אבל לא כמו חפיפון...גירסה דינקותה

אני מזדהה לגמרי עם האנקדוטה על הדו"ח (מי שלימד אותי לומר דו"ח בחולם הייתה חברה בלשנית, דסקרפטיביסטית קנאית...היא לימדה אותי לשגות בכוונה)

קוראת בסתר כל מה שאת כותבת ומלאת התפעלות, הן מהסגנון והן מהתוכן. מעט באיחור: התחדשי על הדף. )

אני נהנה מהדיון אתך בדף על החיסונים, וכתבת דברים שנגעו ללבי בדף על הנרות (פרשתי מהדיון אבל לא מצפייה בהמשכו... בכל זאת יצא לי ממנו משהו טוב).

תמי יקרה שלום,
זקוקה לעצתך ולמילותייך החכמות.
אנא כתבי לי "לדואל"[email protected]
תודה @}

בנימה אישית: למדתי שיעור חשוב וגדול מאד בשבוע האחרון (ועדיין קטנטן לעומת השיעור שלך). אני מקווה שלא אצטרך לעמוד שוב באותן
שאלות, באותם מבחנים ובאותם מצבים שכמעט ולא מאפשרים בחירות מושכלות, הכל תחת אש צולבת.
פתאום אני מבינה הרבה יותר טוב על מה את מדברת בכל מיני דפים.
חושבת עלייך הרבה בימים האחרונים, ומודה לך.

גדול גדול.

~<כבר חיבקת את הילדים היום?> מיד רצה לחבק את הקטנה שלי, אחרי 24 שעות שלא יכולתי להתקרב אליה כי הייתי לגמרי רדיואקטיבית

~

תמי את כותבת נפלא בעיני

המילה ביהדות ובכלל @}

דליתוש ב

תודה רבה!!!

שלום תמי, אפשר להחליף איתך דואל? אם זה בסדר, תכתבי לי ל-[email protected]. תודה!

שלום תמי,
הבת שלי עכשיו בתהליך של אבחון. להפתעתי, ולשם שינוי, לא שמעתי שהכל אצלה זה בגללי. כמו כן לא אמרו לי שזה הכל כי אני "לא מציבה גבולות" "מפנקת את הילדה יותר מידי" וכי "את פשוט לא יודעת לגדל אותה". לא יודעת מה יהיה בהמשך האבחון, אבל כרגע הם נעימים, אמפטיים.

היום דיברתי עם מישהו שלא קשור לאבחון, שכן שלנו. הוא מטפל אלטרנטיבי (אנרגיות, תיקשור, e.m.f ). ומייד הוא הסביר לי שהילדה היא מראה שלי, מראה מדוייקת להפליא. כמו כן הילדה משקפת את מה שקורה אצלי פנימה מבחינה ריגשית ורוחנית . כמובן שזה גם תוצאה של הגלגול הקודם שלה. נו ברור. כמה טיפולים קטנים, והיא תשתנה (כסף קטן, כמה מאות ש"ח). ילדים הרי מושפעים בקלות. הם כמו פלסטלינה.

אני כותבת לך ובעצם קצת בא לי לבכות.

שלום לך תמי,

אני אמא לבן פעוט ומקסים, עם בעית תקשורת כלשהי - כנראה ולא ברור. בדף על ילד שונה האם להתערב מצאתי את דברייך אלו:
יש הבדל עצום ומהותי בין אוטיזם לבין נטייה להתבודדות או כמה תכונות שנראות לאחרים מוזרות, ושעלולות לנבוע מפגיעה ריגשית או תכונות אופי. אוטיזם זו בעיה נוירולוגית במהותה והיום אפשר לזהות אותה דרך שורה של סימנים פיסיולוגיים.

רציתי לשאול אותך, ברשותך, על ההפרדה הזו בין כן או לא אוטיזם. האם קיים מצב ביניים, תחום אפור כלשהו? אני מבינה, למשל, שילדים שאובחנו כ- PDD נחשבים כבעלי נכות של 100% בפני הביטוח הלאומי. האם קיימות לקויות תקשורת חלקיות יותר? האם אפשר להיות רק חצי בספקטרום?

תודה וסליחה על הבלבול הפורץ, -
מ.

מחשבות,
אנא זיכרי שאני לא מאבחנת מקצועית אלא רק אימא.

בעיות התפתחותיות וליקויי למידה הן ספקטרום. כאשר מאבחנים את הילד, המאבחנים מנסים לקבוע באיזה מקום הילד על הספקטרום הזה. זו הגדרה חמקמקה למדיי ותלויה לא רק בילד אלא גם באיך הוא תיפקד עם המאבחן הספציפי ובאותם ימים ושעות של האיבחון. זה תלוי גם בהעדפות של המאבחן. מאבחנים שונים עלולים לתת לילד תוויות שונות; למעשה, זו תופעה נפוצה מאוד. גם שני ילדים שקיבלו שניהם אותה אבחנה יכולים להיות שונים לחלוטין זה מזה.

PDD , כמו "קשיי תקשורת", הוא מונח פוליטיקלי קורקט שהומצא כדי להימנע מאמירת המילה אוטיזם. יש מאבחנים המתייחסים ל-PDD כאל רצף שאוטיזם נמצא בצד החמור שלו, ויש המשתמשים במילה כתחליף למילה אוטיזם.

ועוד משהו: כאשר הילד צעיר מאוד, והבעיות רק מתחילות להתגלות, כל איבחון הוא זמני. מרבית הילדים מתקדמים בעזרת טיפול ויש כאלה שמאבדים את הדיאגנוזה, לפעמים לגמרי ולפעמים לטובת דיאגנוזה פחות קשה.

לסיכום: אבחנה עם PDD, הפרעת תקשורת או אוטיזם לא נותנת שום מידע אמיתי על הילד שלך.
אז בשביל מה האיבחונים טובים?

בשביל להכיר בכך שיש בעיה רצינית המצריכה התייחסות - יש הורים שצריכים את זה כדי להפסיק להכחיש (כולל החתומה מטה). לצורך זה הפרעות תקשורת, PDD ואוטיזם זה אותו דבר.

כדי לקבל מהמדינה עזרה כספית ושירותים שהילד צריך. אני לא גרה בארץ, אבל ממה שקראתי בפורום אוטיזם בתפוז (שאני ממליצה מאוד מאוד שתיכנסי אליו! מס' 612) ביטוח לאומי סירב במשך תקופה ארוכה להכיר ב-PDD כאוטיזם וכך יצא שבשביל לקבל את הקיצבה מב"ל היה צורך בדו"ח איבחוני שכלל את המילה המפורשת אוטיזם. אני לא יודעת מה המצב היום - אני ממליצה שתשימי הודעה בפורום הנ"ל ותשאלי.

אבל מעבר לצורך באיבחון כדי להתפכח, וכדי לקבל עזרה כספית ואחרת - מה שחשוב הוא לא השם אלא התוכן. לא חשוב איך קוראים לזה בדיוק, מה שחשוב הוא הקשיים הספציפיים. לא חשוב אם זה בעיית תקשורת, PDD, אוטיזם, קווים אוטיסטיים, NVLD, אספרגר, כי המלצות הטיפול בכולם יהיו דומות: להתחיל בהקדם האפשרי, ולעשות אותם באינטנסיביות המקסימלית. קשה לי להדגיש עד כמה זה קריטי.

האם אפשר להיות חצי בספקטרום? לא חושבת. אם לילד יש קשיי תקשורת (להבדיל מקשיי שפה גרידא), הוא בספקטרום. בהחלט ייתכן שהוא בצד הקל של הספקטרום, ושבעתיד לא יהיה עליו בכלל. אבל בשביל זה ברוב המוחלט של המקרים צריך לתת לו את כל העזרה האפשרית עכשיו.

מה הקשיים של הילד למעשה, מעבר לדיאגנוזה? עיכוב שפתי בשפה קולטת או מבטאת או שתיהן, קשיים במוטוריקה גסה או עדינה, קשיים תחושתיים, קשיים חברתיים, קשר עין, עניין באנשים? מה הצדדים החזקים של הילד, שאפשר לבנות עליהם כדי לעזור לו? זה מה שחשוב, כי לפי זה תופרים את התוכנית ספציפית שתעזור לו להתקדם.

לרז ולי יש ניסיון וידע לגבי מגוון רב מאוד של טיפולים - כמו: ABA, VBA, DIR, RDI, HANDLE, OT, ST, פלדנקרייז, קרניו סקראל,וכמובן טיפולים ביו רפואיים. יש לנו ידע מוגבל על אופשיין ומפנה. אנחנו לא דתיים לגבי אף אחד מהם, ובכל מקרה לכל ילד מתאים משהו אחר (ואפלו משהו אחר בתקופות שונות). נשמח לדבר איתך ולחלוק מניסיוננו אם תרצי. מס' הטלפון שלנו 770-754-1378, סקייפי tamigalili, דוא"ל ראי לעיל.

השארתי לך תגובה בדף על הברית.

רציתי לכתוב גם שאתמול נכנסתי כלאחר יד לדף על הספר של ג'נסן בפעם הראשונה, ומצאתי את עצמי קורא את כולו ברצף. הוא עזר לי לסדר כמה מחשבות (ורגשות) ובדרך גם לגלות משהו, שעכשיו קשה לי להבין איך לא ראיתי אותו קודם.

תודה

היי תמי כל הכבוד לדף המקסים
כמו תמיד אני כל כך נהינת לקרא את מה שאת כותבת (אפילו אם אני לא תמיד מסכימה "תמציות נחשים" ; -) )
לומדת ממך המון.

הי תמי,
אני מוצאת את עצמי נפגשת איתך כבר בכמה דרכים אז נכנסתי הנה להכיר אותך טוב יותר

(עוד לא קראתי הכל - קשה לי לקרוא הרבה רצוף באינטרנט... אולי סוג של הפרעת קשב וריכוז שיש לי...). אני אקרא יותר בהמשך... במיוחד מעניין אותי לקור על אוטיזם וכימיקלים... עבדתי הרבה עם אנשים עם פיגור וגם עם אוטיסטים ואף פעם לא מאוד העמקתי בזה אבל בעצם זה כ"כ הגיוני - הרי הם כ"כ רגישים לשינויים, רעשים (לפי מה שאני יודעת), הגיוני שיהיו רגישים מאוד לכימיקלים...

צחקתי מאוד מהסיפור על החפיפון משמש ... תודה על השיתוף.

גמני פתחתי אתמול דף בית אישי. מוזמנת לבקר אותי ב מיכלונת פה

תודה גדולה תמי!

תודה על המחמאה....
כפי שהציטוט האוהב עלי בתולדות ההיסטוריה אומר "לקבל ממך מחמאה זה ממש קומפלימנט!"
(מתוך הסדרה רמת אביב ג')

שלום תמי
רציתי לשאול לגבי הדיאטה שהמלצת עליה למעי רגיש
קראתי את כל המאמר וראיתי שדבש מומלץ דווקא המחומם הנוזלי שהוא דבש שאיבד הרבה מערכיו התזונתיים ולא הדבש הגבישי שהוא הדבש

במצבו הטבעי בטמפרטורה נמוכה
האם יש לכך סיבה כלשהי של רגישות או שיש כאן חוסר ידע לגבי תכונות הדבש?

תמי, האם מתוך כל החומרים שקראת יש לך מידע שעשוי לעזור למבוגר הסובל מבעיות ריכוז?
תודה

בדיוק עניתי על שאלה דומה בפורום שלי לגבי ילד...

לרוב הילדים האוטיסטיים, אם לא כולם, יש גם הפרעת קשב. הרבה מהטיפולים הביו רפואיים עוזרים להם מאוד בתחום הזה. אבל מעבר לזה אין לי ידע ספציפי בתסמונת, בוודאי לא לגבי מבוגרים. מתוך המעט שאני יודעת, הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגר יכולה גם היא להיות קשורה להרבה מאוד גורמים שונים וללבוש הרבה צורות שונות. במידה שזה סימפטום המעיד על בעיה מערכתית, אפשר לנסות טיפולים שונים, אבל אם המבוגר הנדון מעוניין לבדוק מה מקור הבעיה, יש סיכוי שהטיפולים יהיו ממוקדים ויעילים יותר.

במידה שהמבוגר הספציפי מעוניין להשקיע את הזמן והכסף כדי לבדוק לעומק, אני ממליצה על חיה לוטנר כמטפלת. היא תחפש את מקור הבעיה. היא בדרך כלל מניחה שיש בעיית מתכות כבדות, אז אם לא מעוניינים ללכת בכיוון הזה אפשר פשוט לומר לה. היא ידענית, יסודית ואחראית מאוד. מרבית הניסיון שלה הוא עם ילדים אוטיסטיים (היא אם לילד אוטיסט) אבל שלחתי אליה כבר גם כמה מבוגרים שאינם אוטיסטיים, והם הביעו שביעות רצון.

בינתיים, הייתי:

מתחילה ב אומגה 3 (אני ממליצה על של גיא בן צבי בארץ, ושל RX OMEGA 3 FACTORS בארה"ב) + ויטמין E (בארץ של חיים שלוס). על "האתר של גיא"www.omega3galil.com יש מינונים על פי סיטואציות שונות (הפרעת קשב, דיכאון וכו'). לשים לב שהמינון כאן הוא קריטי. כמות קטנה מדיי של אומגה 3 פשוט לא תשיג אותן תוצאות.
עושה דייאטת אלימינציה כדי לבדוק אלרגיות (בעיות אלרגיה), כיוון ש כל בדיקת אלרגיה אחרת אינה מלאה ומהימנה מספיק . בהתאם לתוצאות הבדיקה עושה דייאטת רוטציה.
מוסיפה אנזימים לפני כל ארוחה (הכי טובים הם של יוסטון, WWW.HOUSTONNI.COM) . זה בתור התחלה.

עוד הצעות:

פוספטידיל כולין (זול ויעיל מאוד לניסיוננו) או פוספטידיל סרין (יקר ופחות יעיל אצלנו, אבל כל אחד הוא שונה). להיזהר אם יש אלרגיה חזקה

לסויה כי מייצרים אותם מסויה.

סביבה נקייה, דייאטה נקייה מכימיקלים, אלרגנים, סוכרים (במידת האפשר) ומוצרי חלב.
5-HTP עם ויטמין B6, חומצה פולית ומגנזיום.

אלה הצעות כלליות; רעיונות ספציפיים יותר אולי יהיו לי אם יהיו לי עוד פרטים.

בהצלחה.

הי תמי!
אולי את יודעת
איך יודעים לפי הסימון על כלי הפלסטי אם הוא מותר לשימוש בהקפאה או בחימום?
תודה

לא יודעת. ? אשמח לדעת.
ההיגיון שלי אומר שהקפאה בטוחה יותר מחימום, מבחינת כימיקלים. מבחינת שמירה על הכלי - אין לי מושג.

אגב, החלטנו לעשות homeschooling בשלב זה... סיפור ארוך. אני מקווה שנצליח לעמוד בהחלטה הזו (מבחינה כלכלית בעיקר).

בהצלחה!

איזה יופי! שתפי בפרטים, נשמח לשמוע!

ותודה כמובן.פניתי למשרד הבריאות שהפנו אותי למכון התקנים. אם יהיה משהו אני אעדכן בסף של סכנות בכלי אוכל

תמי שלום
קראתי בעיון את כל הדף והמרגיעון כותב לי "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".
רציתי לשאול אותך שאלה לגבי שיטת מילר ודעתך עליה. אתם הולכים ומתקרבים למרכז בבוסטון של השיטה
ניסיתי לצרף אותך לסקייפ שלי. אני ooofnik

שלום תמי
את יודעת משהו על כספית באצות ים?
אני רוצה לדעת אם הן בטוחות
תודה

אני לא ממליצה על אצות ים באופן כללי; ברוב המקרים הן מגיעות מאגמים, ומזוהמות לא רק בכספית אלא גם ב-PCB'S (סוג מאוס במיוחד של חומרי הדברה) ושאר מרעין בישין. כתבתי על זה בדף ניקוי מתכות מהגוף .

אצות בטוחות לשימוש הן רק כאלה שגודלו בברכה בתנאים מבוקרים ועברו בדיקות קפדניות. חברה המייצרת אצות כאלה אמורה להיות "מרטק"www.martek.com . לא בדקתי אותם אישית ואני רק מזכירה אותם כמידע שהגיע אליי, לא כהמלצה. נטען שסולגר קונים מהם את האצות, אבל אני גם לא חסידה ענקית של סולגר...

לא יצא לי לקרוא את ג'ואל פורמן. למיטב ידיעתי (החלקית מאוד) DHA בלבד הוא בעייתי מאוד - חומר בשפע תמצאי באתר של גיא בן צבי:
www. omega3galil.com . אני ממליצה מאוד על כל המצגות של גיא המובאות באתר. את יכולה גם ליצור איתו קשר דרך האתר, והוא ישמח להסביר את הנושא.

מומלץ!!!! The Misguided Pursuit of Happiness
http://throwawayyourtv.com/2007/01/misg ... iness.html

תמי, את יודעת איפה בארה"ב אפשר להשיג סירי נירוסטה 18/0-בלי ניקל?
תודה

לא חסר. חפשי בגוגל buy 18/0 stainless steel cookware.
הנה למשל ב איביי

Pans W0QQitemZ200063595169QQcmdZViewItem
אגב, לא בטוח בכלל שבכלים כאלה אין בעייתיות אחרת, הנה משהו שמצאתי באותו חיפוש:
http://missvickie.com/resources/cookwar ... nless.html
לפי מה שהיא אומרת, נירוסטה 18/0 נחותה מבחינת האיכות ועלולה להחליד ביתר קלות. היא אומרת שאם את אלרגית לניקל, אל תשתמשי בכלל בכלי נירוסטה. על זה נאמר לדעתי "גזרה שאין הציבור מסוגל לעמוד בה", אבל שוין...

תודה תמי על שאת דואגת לי, זה מחמם את הלב

אין לי עדיין שום מושג מה אני אעשה בסופו של דבר, אני מבולבלת ולכן שומרת על גמישות. תודה על כל המידע!
פורים שמח!

אכן בוסטון.

תכננתי לשוחח איתך בטרם המעבר. אני שמחה שהקדמת אותי. ואני שמחה שאת שמחה שאנחנו באים

אני אכתוב לך דואל בקרוב.
ליל מנוחה. @}

שלום תמי,
קודם כל תודה על ההתיחסות שלך בדף מיומנויות תקשורת לבן שלוש. השיחה שלך עם מחשבות כאן בהחלט נוגעת במה שעובר עלינו עכשיו.

התחלנו כאמור בתהליך האבחון, דיברנו עם עו"ס ובשבוע הבא נפגש עם רופאה התפתחותית. אני מנסה לחשוב מה אנחנו יכולים כבר לעשות

עכשיו, כיוון שאני מסכימה עם דברייך שיותר חשוב הטיפול מאשר האבחון המדויק. ביומיים האחרונים, מאז שנכנסנו לאתר של אלוט וחטפנו את

השוק, התחלנו - קצת בהיסטריה, נראה לי... - להתערב לו במשחקים הרבה יותר מפעם, לנסות לפתות אותו לעשות את אותם דברים שהוא לא

עושה (כמו להצביע, לגעת באיברי הגוף, לקרוא לו ולראות אם הוא מגיב, להגיד לו לעשות שלום, להגיד לו להגיד דברים וכו'...)והאמת שרואים

כבר תגובה שלו לחלק מזה, כך שנראה לי שכדאי שנקבל כמה שיותר מהר כלים לעשות דברים נכון. אני איתו בבית גם ככה וחבל לא ננצל את

הזמן.

אז רציתי לשאול אותך עם איזה סוג של איש מקצוע כדאי להתייעץ באופן פרטי במקביל לאבחון בהתפתחות הילד? קלינאית תקשורת אולי, או

משהו אחר?
אולי את צריכה לדעת קצת יותר פרטים עליו בשביל לענות על זה. אתמול אצל העו"ס מילוי השאלון לקח יותר משעה ונשאר לנו עוד הרבה מה

לספר... אבל בקיצור אני אגיד שמתוך המאפיינים שמעידים על סיכון באתר של אלוט :
בתחום התקשורתי - הוא דיי מתאים לכולם(לא מדבר כמעט חוץ מאבא ווורסיה על אמא, אמר בעבר מילים והפסיק, אינו מצביע על עצמים, מה

שעשה בעבר)
בתחום החברתי - הוא כן מחייך, כן יוצר קשר עין, מתעניין בחברת ילדים אך בצורה מוגבלת,לפעמים נדמה שנמצא ב"עולם משלו", בעיקר כשהוא

מקשיב למוסיקה אהובה, עצמאי, לפעמים לא מתייחס לסובבים.
בתחום ההתנהגות- הוא דווקא לא מתאים לרוב המאפיינים, אולי אפילו לכולם.
בעיקר אנחנו מוטרדים כי נראה שמסביבות גיל שנה ושמונה בערך, הוא הפסיק לעשות דברים שעשה.(הוא בן שנתיים וכמעט ארבעה חודשים)

אני לא יודעת למה, אבל היום - לעומת היומיים האחרונים - אני קצת מעודדת. הוא נורא חמוד, הילד שלי. היום מתישהו חיבקתי אותו ואמרתי

לו:"אני אוהבת אותך כמו שאתה" והוא הסתובב אלי ונתן לי נשיקה עם פה פתוח חמוד כזה

המון המון תודה, אני עוד אכנס גם לפורום שאת מנהלת, אין לי המון זמן לקרוא כיוון שאני איתו כל היום

. בכלל למדתי ממך הרבה בכל מיני

נושאים מקריאה באתר עוד לפני שכל זה התחיל.

נראה לי שכדאי שנקבל כמה שיותר מהר כלים לעשות דברים נכון. אני איתו בבית גם ככה וחבל לא ננצל את הזמן.
אין לי המון זמן לקרוא כיוון שאני איתו כל היום

.
לצערי תצטרכי לפנות חלק מהזמן שאין לך כדי לקרוא, גם אם זה אומר שבשלב ראשון תהיי פנויה אליו פחות. הדרך לקדם את הילדים שלנו היא

להפוך בעצמנו לתרפיסטים - עורכי דין - פסיכולוגים -רופאים שלהם, ולגבי ילדים על הספקטרום זה אומר הרבה חומר שצריך ללמוד.
אני מציעה גם שתתחילי לגייס עזרה מבחוץ. העבודה עם ילדינו תובענית מאוד ומעבר לכוחותיו של אדם אחד - אפילו מדובר באימא, ויש גם יתרון

לזה שהם נחשפים להרבה אנשים וסגנונות תקשורת.

בינתיים אתם יכולים לקרוא:
השמיעי קולך מאת קתרין מוריס - לגבי הגישה ההתנהגותית
ילדים עם צרכים מיוחדים של גרינשפן-וויידר - לגבי גישת "זמן ביחד" או DIR או FLOOR TIME
more than words של HANNAN INSTITUTE (לימוד שפה לילדים בגישת DIR) - אני ממליצה מאוד על הקלטת למרות שהיא יקרה

(125$ כמדומתני), כי היא יופי של כלי לאמן תרפיסטים.
SOLVING THE RELATIONSHIP PUZZLE של סטיב גטשטיין לגבי גישת RDI - צריך להזמין באמזון.
הספרם ייתנו לך גם רעיונות מה לעשות ואיך לעבוד איתו.
יש גם קצת מידע על שיטת OPTION בפורום (אני חושבת שבקישורים), ועל מפנה (שוב, דעות מעורבות, רובן שליליות)
יש גם קומונת חומרי לימוד שצמודה לפורום אוטיזם (פורום מס' 612) שלאחרונה נערכה מחדש ונוספו לה לא מעט חומרים, שיכולים לתת לך

מושג ורעיונות.
הנה כמה רעיונות להתחלה:
לא לתת לו דברים בלי שהוא עושה משהו (לא חייב להיות דיבור - יכול להיות מבט, הצבעה, צליל) כדי לקבל אותו.
להתחיל לשים דברים שהוא רוצה בכוונה במקומות שאין לו גישה אליהם, כדי ליצור סביבה המעודדת תקשורת.
לשחק איתו במשחקים שצריך בנאדם בשבילם - למשל, ניפוח בלונים (יש תיאור יפהבקלטת של MORE THAN WORDS). לא לנפח מייד

אלא לדרוש תקשורת כאמור לעיל, לנפח קצת, לדרוש עוד תקשורת, וכו'.
להתחיל לעשות דברים בלתי צפויים - למשל, להלביש לו מכנסיים על הידיים, ללבוש בעצמך בגדים שלו, לתת אוכל לבובה וכו'. לנסות להחליף
איתו מבטים ולצחוק או להעיר הערה מצחיקה כשהוא מגיב.

לגבי הגישה הביו רפואית אני ממליצה לקרוא את מאמרי הפורום שלי, ולדבר עם אחד מבעלי המקצוע (שפרטיהם נמצאים במאמר על בעלי מקצוע בשיטת

DAN!). אשמח גם לדבר ולתת המלצות ספציפיות. אפשר להתחיל בכמה תוספים פשוטים ויש ילדים

שזה בלבד חולל אצלם מהפך (למשל: אבץ, אומגה 3, מלח אפסום...)

איזה סוג של איש מקצוע כדאי להתייעץ באופן פרטי במקביל לאבחון בהתפתחות הילד? קלינאית תקשורת אולי, או משהו אחר?
קלינאית תקשורת זה רעיון מצויין. בפורום אוטיזם בתפוז יש כמה שממליצים עליהן - אני התרשמתי מאוד מרונית וולגרין שגם כותבת בפורום. היא

"התנהגותית", אבל פתוחה מאוד ובאופן כללי עושה רושם נפלא, חכם ואכפתי.
בהתאם לגישה שנראית לך, את יכולה גם לדבר עם מנחת תכנית התנהגותית, מנחת גרינשפן או מנחה RDI היחיד בארץ - דורון זוהר (יש לגביו

דעות מעורבות), שגם עושה VBA (גירסה מרוככת וטבעית יותר של השיטה ההתנהגותית, שאני אישית מעדיפה).
אני חושבת שכדאי לכם מאוד גם ללכת לאיבחון פרטי, תוכלי לקבל שמות בפורום 612.

_אני לא יודעת למה, אבל היום - לעומת היומיים האחרונים - אני קצת מעודדת. הוא נורא חמוד, הילד שלי. היום מתישהו חיבקתי אותו ואמרתי

לו:"אני אוהבת אותך כמו שאתה" והוא הסתובב אלי ונתן לי נשיקה עם פה פתוח חמוד כזה_
חמוד!!!!! גם הבן שלי חביק מאוד וזה כיף, ויש לו הנשיקות-עם-פה-פתוח הכי רכות בעולם.....

ואת מוזמנת גם להתקשר, גם אני כל היום בבית. 914-533-7235 ניו יורק (אצלנו התחיל כבר שעון חורף, אני חושבת שהפרש השעות בינינו הוא 8

שעות כשאתם מקדימים אותנו).

יש עוד אבל יותם רוצה אותי

וואו,תמי. אני נפעמת מהאורך וההשקעה. תודה.
טוב, אני באמת אתחיל לקרוא וליישם את העצות שלך. אני חושבת שאולי אתקשר כשאדע קצת יותר גם בנושא בכלל וגם על האבחון שיציעו לו.
מרגישה שבשביל לשמור על שפיותי אני לא יכולה לצלול ב100% מזמני הפנוי לנושא, כשאני עוד מאמינה שאולי השד לא נורא כל-כך. הלוואי

שלא אתבדה. ואם כן, גם אז נראה לי שיקח להכרה זמן לחלחל.
אבל אני מתחילה.

שליחה על ידי רויטל* » 31 מרץ 2007, 20:17

תמי שלום
גם אני התחלתי לאחרונה להשתמש בסודה כדיאודורנט.
ראשית רציתי לדעת האם פשוט לפזר את האבקה ישירות על העור?
שנית - כיצד לודא שאין כל אלומיניום בסודה? האם אמור להיות כתוב כאחד המרכיבים?
ציינת שהוספת אלוורה. כיצד ומדוע?
תודה רבה

האם קראת את הדף דאודורנט נטול אלומיניום ? יש שם תשובות לכל השאלות שלך.
ובכל זאת, הנה תקציר:
אני מערבבת את הסודה בנוזל אלו וורה (אני משיגה עם חומר שימור טבעי) ואז שמה.
ריחות של יסמין כתבה שהיא שמה ג'ל ואז נוגעת קלות עם סודה לשתייה.
איך לוודא שאין אלומיניום - קונים מבית המרקחת נצח ישראל (פרטים בדף ההוא).
הוספתי אלו וורה כי סודה לשתייה בלבד גרמה לי לגירוי בעור. זו גם הסיבה שאני מערבבת קודם, ורק אחר כך מורחת.

תודה רבה

תמי שלום

תודה על מה שכתבת בדף אין שכל אין דאגות.
בתחילה לא ממש הבנתי מה את מתכוונת. ואז הלכתי לדף של על תהליך האבל של ג'נסן, ומשם לעוד מקומות, ועוד... ממש נדהמתי מההשקעה

שלך, וגם מכמות הידע והדברים שאת מספרת שעברת.
זו לא פעם ראשונה שנתקלתי בשמך באתר, ובכל פעם שקראתי אותך, זיעזעת בי משהו. אני מאוד מאוד מעריך את הישירות שלך, את הביקורתיות, את הפתיחות, והתחושה שלי היא שאת בודקת כל דבר, כולל את עצמך, שוב ושוב, וזה נפלא בעיניי.

הדברים שכתבת הותירו אצלי הרבה קצות חוט ללכת אחריהם. אני לא יודע אם זו ברכה או קללה... יש לי כל כך הרבה קצות חוט בחיים שעוד מעט אני יכול להקים מפעל לקצוות חוטים. רק עבור מעטים מהם יש לי זמן או כוחות ללכת בעקבותיהם, והבחירה קשה. וגם - ההדחקה והפחד מחלקם.

עושה לי רושם שחבל (לנו, לפחות) שאת לא בארץ, כי היית יכולה להיות חלק לא-וירטואלי חזק בקהילה הזו. כן, וגם - הסקרנות לראות מי את (לקרוא משהו שמישהו כותב באינטרנט, בלי להכיר את הבנאדם, זה בעיניי חלקי בלבד. עכשיו שאני חושב על זה, זה כנראה נכון גם לגבי אנשים שכתבו ספרים - וכמה מהם אני מכיר??)

תודה על כתיבתך. יש לי עוד המון לקרוא בדברים שכתבת (וגם לקרוא פעם שניה), ובטח עוד אכתוב לך בהמשך.
עודד

הי תמי, רק קפצתי לומר (שוב) שאני נהנה ומשכיל מכתיבתך!

אהלן תמי,
שכחתי להודות לך על התשובה בשאלות ותשובות בנושא תזונה 3
תודה!

ואם אני כבר פה,
אני מבין שאת ובעלך מבינים בענייני אוטיזם, אז אני מפנה אליך שאלה שכבר הרבה זמן יושבת אצלי בראש.

לפני שנה בערך קראתי את המאמר בקישור הבא:
http://www.codinghorror.com/blog/archives/000490.html
ומאז הגעתי למסקנה שיש סיכוי לא רע שגם אני סוג של אספרגר'ס.

אני לא הייתי מגדיר את עצמי בתור "סובל מהתסמונת", כי נראה לי שאני דוקא נהנה ממנה.
בכל מקרה חיפשתי בן אדם שמבין בעניינים האלה (אבל לא אחד שיצריך פגישה מקצועית ותשלום), שיידע לעזור לי להבין האם אני צודק, והאם

זה בכלל משנה, וכו'.

יש לך סבלנות לשיחת טלפון על הנושא?

כן, יש לי סבלנות, ואשמח לדבר איתך, אבל אני לא בטוחה שאנחנו האנשים המתאימים לתיאור. אני מציעה שתפנה לקומונת

גשרים בתפוז.

הי תמי
קופצת מדעמפעם לביקור פה בדף. עוקבת, לומדת חוזרת והולכת.
היום אני מבקשת עזרה. קשה לי בפורומים השונים יותר מדי מילים לראשי המפוצץ גם ככה!
4 ילדים קטנים, אחרונים תאומים שניהם מאובחנים. אחד מגיל שנתיים מינוס- אוטיזם שני מגיל3 + PDDNOS
רוצה לפנות לטיפול הומופאתיאו ביורפואי. איך מתחילים. האם יש לך שם של אנשי מקצוע בארץ שיוכלים לעזור???

תודה תמר

תודה

מאוד נהנתי משתי ההרצאות (הראשונות) של TED שהפנית אליהם. רציתי להגיד תודה!

הי תמי
אחרי שקראתי את הדף על הכספית בדגים ביקשתי מחמותי לא לתת לילד דגים יותר. גם ככה הוא לא ממש אהב ואין לו בעיה לוותר..הסברתי לו

על הכספית והוא אימץ את זה. כשהסברתי לו על גלידה למשל הוא לא קיבל את דעתי ואומר שהוא מרגיש שגלידה בריאה לו..הוא בן כמעט 4.

ראיתי שהמלצת על השמן דגים שמוכר גיא בן צבי, מהידע שלך זה מומלץ לילדים? אני טבעונית ונגעלת מבישול דגים ובשר אז אין אצלנו בבית

אבל אני מכינה לו ביצים, אורגניות כמובן.
חושבת מה לתת לו במקום בשר ודגים. למרות שאני כאמור טבעונית.
תודה על כל המידע. נדהמת לקרוא כל פעם מחדש.@}

תמי, קודם כל את ברשימה של הטובים ויקח לך הרבה זמן לצאת ממנה

חוץ מזה, נדמה לי שלמרות שהרדוף הם אימפריה, הם עדיין לא משווקים את ביצי חוות מעון של אברי רן בג'רזי

ואם כן, אני מתחייב, כחול על

גבי צהוב, להתפלל לאלים שיקימו למציאות את טוני סופרנו שייקח מתנובה דמי פרוטקשן.

היי תמי, קיבלתי את עצותייך בעריכת הדפים על מזון אורגני - אבל פיצלתי לשניים:

את הדיון (הקצר) שהתפתח משאלתה של הולכת העברתי ל-עוף אורגני (דף עוף אורגני שאת הפנית אליו, שאוחד עם הדף

שכרגע ערכתי + הדף על הסכנה של ביצים אורגניות שהצבעת שעוסק באותו נושא בדיוק)

את הדיון (הארוך והמרתק) שהתפתח מהערתה של ארני לגבי פשטות מרצון ומזון אורגני העברתי לדף האם מזון אורגני סותר פשטות מרצון

לכן אולי לא נחוצה ההערה שהדיון התחיל בעקבות שאלתה של הולכת - מה דעתך?
כמו כן, היא לא מרוצה כ"כ מהעריכה, אז אולי נצטרך לשנות שוב, אם היא תציע רעיון מוצלח וישים יותר.

_{<יוּ, קשה להיות גמד, לרוץ כל הזמן ולנקות את הקווים התחתונים המלוכלכים שאחרים השאירו.. >}

שוכנת, ראיתי ובעיניי זה אחלה. ההערה לגבי מקור הדיון באמת לא נראית לי שייכת שם ולא נראה לי שהיא תעניין את מי שיגיע לדף בעתיד,

אבל זה לא קריטי.

אולי בא לך גם להחליף שם לדף מחלת האיידס, הצעתי שם כמה שמות חלופיים. אני חושבת שזה נושא רציני שראוי להתייחסות רצינית ומאוזנת

והדף הלך ברובו לכיוון לגמרי אחר.

<אני יודעת מה אני מרגישה כשאני נכנסת לאתרים על אוטיזם שטוענים שאין בכלל מגפה, זו בכלל לא בעיה, וכו'>.

שליחה על ידי יעל* » 07 יוני 2007, 15:36

הי תמי
קוראת פסיבית כבר כמה שנים, וקוראת אותך..
מתרשמת שאת לא כותבת כלום בלי לדעת בדיוק על מה את מדברת.. ועם זאת כותבת בכל כך הרבה תחומים, ובעוד אתרים ו, ו,
(מסקנה?... )
טוב, נכנסתי לדף שלך כדי לבקש ממך לקרוא שאלה ששאלתי בקוסמטיקה תוצרת בית...
(אבל אם כבר אני בדף שלך אז אגיד לך תודה כללית על הרבה דברים מחכימים שכתבת בכל מיני דפים)

גם את בארה"ב? איפה?
אורגון. לתקופה קצובה.

מדגים אני אישית נמנעת בכלל
אבל יש דגים שהם בסדר, לא?
וזה גם העלה לי שאלה אחרת (וואלה, לא קשור לדף האורגני, אז אני עוברת לדפביתשלך):
מה הבעיה עם ,נניח, סלמון שגדל בבריכות. יעני farm raised - למה שם הוא חשוף לכספית?
(מטריד אותי בגלל ה בהריון או אניק שמאד רלוונטי לגביי, וגם כי דגים זה בריא בסה"כ, אם מוציאים מהם את הכספית

)

סלומון שגדל בבריכות לא מכיל בהכרח כספית, אבל זה מוצר חקלאי לכל דבר וככזה הוא לא מזון בריא. דגי בריכות אוכלים חיטה ולא פלנקטון

ולכן אינם מכילים את האומגה שלוש והאנטי אוקסידנטים שמכילים דגי בר. כמו כן הם יכולים להכיל כל מוצר אחר של חקלאות תעשיתית כמו

קוטלי חרקים וקוטלי עשב.

אורגון? איזה כיף לך, שמעתי שנורא יפה שם.
שרונגי, הסתכלת בדף הרעלת כספית ? יש שם דיון בנושא הדגים. כמו כל דבר אחר, המידע לא שלם, וכל אחד מסיק ממנו את המסקנות

שנראות לו.
מז"ט על ההריון.

מז"ט על ההריון
אני כבר לא מזה כמעט חודשיים....אני יותר בקטע של ה או אניק

תודה בכולופן. על המז"ט ועל ההפניה לדף.
אורגון מדהימה (בואי לבקר... )

מזל טוב על ה או אניק ! איזה יופי!!
ותודה גם על ההזמנה, תיזהרי, אולי נעשה את זה... וגם אתם מוזמנים לניו יורק, בכיף.

פויה, תקראי את הקישור הזה
אני הולכת לכתוב אותו בדף הרעלת כספית

סוף סוף היה לי קצת זמן להיכנס ולקרוא קצת בדפבית שלך.
רציתי להגיד (נו כבר אמרו כאן הרבה לפני) שמאוד מענין לקרוא ושלמדתי הרבה.

הי תמי,
סליחה שאני נדחפת, אבל חבל לי נורא שמחקת את הדברים שלך בדף הלגיטימציה להפרד . הם היו מעולים ומועילים בעיני.

תמי היי,
גם אני הספקתי לקרוא את הדברים שכתבת וחשבתי שהיו מאוד חכמים ותורמים. חבל שמחקת.

תודה לשתיכן, בעקבות המשוב שלכן ושל בשמת החזרתי מה שכתבתי. אם זה מעניין אתכן, כתבתי דברים קשורים באריכות בדף

תהליך אבל לשחרור מטראומות ילדות .

היי תמי,
ניסיתי שוב ולא הלך, אני אנסה לחפש תשובות במדור עריכה.
תודה על הלינק לדף של ג'ין ג'נסן - מרתק.

שלום תמי,
כתבת דברים מדהימים עמוקים ל- מה אני עושה בדף לגיטימציה להיפרד
_אצלי כעסים בעוצמה שאת מתארת, היו תמיד הגנה שכיסתה על רגש עמוק יותר - מה שהרגשתי באמת היה שאני חסרת אונים, מיואשת ולא

אהובה, ושתמיד אהיה כזו. זה רגש ילדות._
רציתי לשאול אם למדת ימימה?
אם לא, אז הדברים האלו ממש דומים ללימודי ימימה.
אני הגעתי לתובנות מהסוג הזה רק אחריי שהתחלתי ללמוד ימימה
מעניין לדעת אם גם אצלך זה כך...

פלונית, לא למדתי ימימה. כן קראתי וראיתי באינטרנט קצת חומר על זה, ואכן יש קווים דומים. אבל יש קווים דומים בהרבה מאוד גישות, את

יודעת... אולי כי זה עובד (-: . אני מזמינה אותך לדף תהליך אבל לשחרור מטראומות ילדות, שם פירטתי על שיטת

העבודה הזו.
גם ימימה וגם ג'נסן לא המציאו את הרגשות. הן פשוט גילו מחדש גישה אפקטיבית לשיפור החיים.

רוצה להודות לך על מה שכתבת בדף לגיטימציה להיפרד ולבקש ממך לא להמנע מלייעץ על עניינים של הרגש - יש לך הרבה מה לתרום

תמי, אולי לא את הכתובת, אבל את בטח יכולה לעזור לי לחשוב, או למצוא מקורות מידע, ואם לא אולי בשמת או אמא לחמישה ייכנסו להשיב.

עלתה לי שאלה מוזרה (?) על הנקה. ברור לי שרמות השומן, החלבון והסוכר תפורות בדיוק למידותיו של התינוק המסויים, אבל פשוט תהיתי לגבי

הנוגדנים. הוכיחו מחקרית שבחלב אם יש נוגדנים, אבל איך הם נספגים בגוף התינוק? ז"א, אם הם לא נספגים ישירות דרך הלשון (כמו סוכר, נניח),

אז איך זה שהם לא נמסים/מתבשלים בתוך מרק החומצות והאנזימים שנמצא בקיבה? או אולי קיבה של תינוק פחות חומצית? או שחלק מתבשלים

וחלק שורדים, מגיעים למחזור הדם ומגינים על התינוק?

אם הם לא נספגים ישירות דרך הלשון (כמו סוכר, נניח), אז איך זה שהם לא נמסים/מתבשלים בתוך מרק החומצות והאנזימים שנמצא בקיבה?
הנה איזכור של דעה כזו: . http://www.drgreene.com/[po]21 552[/po].html בתשובה מוזכר שגם אם זה נכון (וכנראה לא), הם מצפים את

מערכת הנשימה בציפוי שמגן מפתוגנים. עוד איזכור של זה ממקור אחר: http://www.askdrsears.com/html/2/T020600.asp
Breastmilk is also power-packed with immunoglobulin A (IgA), which coats the lining of babies'

immature intestines, preventing germs from leaking through. Secretory IgA also works to prevent

food allergies. By coating the intestinal lining like a protective paint, it prevents molecules of foreign

foods from getting into the bloodstream to set up an allergic reaction.

Colostrum, the milk mothers produce in the first few days after birth, is especially rich in IgA, just at the

time when the newborn is first exposed to the outside world and needs protection from germs and

foreign substances entering his body. Colostrum also contains higher amounts of white blood cells and

infection-fighting substances than mature milk. Think of colostrum as your baby's first important

immunization.

הירהור: איך הנוגדנים שנמצאים אצל מבוגרים בקיבה לא נמסים או נהרסים? הם בנויים לעמוד בחומציות הזו וכך הם התפתחו אבולוציונית. זה

הכרחי - הרי נוגדנים נועדו להילחם באנטיגנים, והרבה מאוד אנטיגנים מגיעים לתוך הגוף דרך מערכת העיכול. IgA

בוויקיפדיה

אולי קיבה של תינוק פחות חומצית?
מצאתי איפשהו איזכור לזה שקיבת תינוק שניזון מחלב אם היא חומצית פחות משל תינוק שניזון מתמ"ל, אבל אני לא מצליחה למצוא את זה

עכשיו.

HTH (איך לתרגם את זה לעברית? מש"ע? )

אהלן תמי,
סייעת שעובדת עם ילדי תקשורת בבית ספר רגיל (משולבים) ביקשה שאמצא לה חומר, שכתוב בפשטות (ולא משהו מסובך ורפואי) על ילדי

תקשורת, והצעות איך לעבוד איתם...אני עייפה ועצלנית, יש לך רעיונות בשלוף?

תודה מראש,
יסמין

יסמין, אני קוראת כרגע ספר מוצלח על שילוב, הנה הקישור באמזון

Socialization/dp/193128217X/ref=pd bbs sr 1/105-0979645-6135660?ie=UTF8&s=books&qid=1182092469&sr=8-1

עוד רעיונות:
כדאי לה גם להציג את השאלה בפורום אוטיזם בתפוז (מס' 612). יש שם גם קומונה מוצלחת ובה חומרי לימוד.
הספר "ילדים עם צרכים מיוחדים" של גרינשפאן וויידר
הספר "השמיעי קולך" של קתרין מוריס
הרעיונות שנתתי לעיל בתשובה ל-מקווה לטוב
הקלטת more than words של מכון hannan בקנדה - יקרה נורא וקצת איטית אבל נהדרת להדרכה של חסרי ניסיון. אולי היא תצליח

למצוא מישהו שיממן אותה או ישאיל לה מהפורום.
אני יכולה לנסות לקשר אותה עם ענת שמר, מרפאה בעיסוק שיש לה הרבה ניסיון בשילוב, המתגוררת בארה"ב ולומדת RDI. ענת היא אוצר

בלום של ידע וניסיון, ובכלל בנאדם מקסים.
שתשלח לי דוא"ל ל-tamitamir ביאהו דוט קום.

כמובן שזו הייתי אני עם התודה

תמי - את מכירה את האתר הזה ? יש שם לוח שנה של 2007 עם המון טיולים וסיורים של

לקטות בעיר ובכפר בדיוק באזור שלך... נראה נחמד מאד ואשמח אם תהי הנציגה של באופן ותדווחי לנו מהחוויות שם. גם תמונות!