איך אומרים בעברית

[מייק_בר_רב_אשי*]

חסר פה ניקוד.

שרון גרועה בניקוד.

זה מזכיר לי שכבר מזמן יש לי טענה אל פורום "באופן". אני יודע שלא פה המקום, ושהכתובת לטענות היא בדף נפרד או בחדר השכן כאן בדירה.
אבל נזכרתי כאן ועכשיו (יש איזה דף על "סיפוקים מיידיים"?):
סימני הניקוד, ואגב -- כמוהם גם סימני הפיסוק, מוציאים את העיניים ואינם נראים היטב בפונט הנוכחי.
זה נכון, אגב, גם לגבי כמה וכמה ספרים לא-וירטואליים.
בכולופן, בפורום זה אני משתדל להאיר עיניים ולנקד במקומות שזה מועיל, והנה זה לא כל-כך מועיל, כי בקושי-בקושי רואים את הניקוד. וכמו-כן גם לא תמיד קל לי להבחין אם נכתב פסיק או נקודה.
<האופטימטריסט שלי טוען שזה מה יש, נקודה.>

[אלמוני*]

ברב יקר,
ניסית לקרוא את העמ' המדווח על סרטי השבוע בעיתונים השונים?
לא קל להיות לא צעיר.

[מייק_בר_רב_אשי*]

_ניסית לקרוא את העמ' המדווח על סרטי השבוע בעיתונים השונים?
לא קל להיות לא צעיר._

אלמוני החביב,
אין בעיה: לא צעיר -- לא מתעניין בסרטי השבוע, בקושי בסרטי המילניום שעבר.
ותודה ליוחנן מאגמה.

[מיכל_שץ*]

יש לי שאלה, שאני לא בטוחה אם היא שייכת לפה או לדף של התרגומים.
איך אומרים בעברית prioritize?
לפי המילון מדובר בקביעת סדר עדיפויות, או לדרג העדפות.
באיזה קורס שהזוגי עושה משתמשים במילה "תעדוף"
איך זה נראה לכם? נכון? לא נכון? המצאה? ואם זו המצאה, האם היא נכונה מבחינה מבנית?
כמובן שמזה אפשר להמשיך ל - "לתעדף" תיעדף, תיעדפה וכו'...
תודה מראש למשיבים

[איתי_שרון*]

בטכניון לפחות יש כל מיני המצאות ביזריות של מתרגלים ומרצים. או שהם פשוט מתעדכנים מהר מאוד אצל האקדמיה בעברית... אם כבר הזכרנו, אז מישהו מכיר חיה כזאת "מנשק"? קיבלתי את זה בכל מיני עבודות שבדקתי ותיקנתי ל"ממשק", אבל הסטודנטים התעקשו שהם שמעו את המילה הזאת בקורסים קודמים. מישהו מכיר?

[סמדר_נ*]

איתי, הסוגייה הזו כבר נדונה כאן פעם, למיטב זכרוני. נסה לעשות חיפוש על שתי המלים האלה. השורה התחתונה היתה ששתי המלים תקניות, או כך נדמה לי. את האטימולוגיה המדויקת אשאיר ליודעי ח"ן התעשייה הגבוהה.

[תבשיל_קדרה*]

נשמע לי סביר (כלומר - מתאים לסגנון בו ממציאים פה מילים לאחרונה), לתעדף.

[עודד_לבנה*]

_באיזה קורס שהזוגי עושה משתמשים במילה "תעדוף"
איך זה נראה לכם?_

במקצוע שלי - יומיומי

---

אם כבר הזכרנו, אז מישהו מכיר חיה כזאת "מנשק"? קיבלתי את זה בכל מיני עבודות שבדקתי ותיקנתי ל"ממשק", אבל הסטודנטים התעקשו שהם שמעו את המילה הזאת בקורסים קודמים. מישהו מכיר?

כן.
אני אפילו מכיר מרצה חובב עברית אשר בקורס אחד אמר "מנשק", ובקורס אחריו החליט שלא מתאים לו, וחזר ל- ממשק.

[מיכל_שץ*]

במקצוע שלי - יומיומי
אין לי ספק שמי שהמציא את המילה הזאת הוא יועץ ארגוני.
האם באמת משתמשים בה? היא נשמעת לי חסרת משמעות ודי מזעזעת למען האמת.

[עודד_לבנה*]

אינני יועץ ארגוני, אני יועץ ניהולי.
כמו שמהנדס חשמל אינו מהנדס כימיה.
משתמשים בה, למשל, במקרה שלחוליה קריטית במערכת (נגיד תנור חיסום) יש יותר מטלות מאשר זמן עבודה. במקרה כזה צריך לתעדף, זאת אומרת לקבוע את סדר העבודה לפי סדר העדיפויות.
תיעדוף נכון יכול להגדיל מאד את הרווחים.

[מיכל_שץ*]

אינני יועץ ארגוני, אני יועץ ניהולי.
אני יודעת, אני פשוט מכירה כמה יועצים ארגוניים שמאוד מתאים להם להמציא מילים כאלה. ד"א הקורס המדובר הוא קורס למנהלים
ולמרות הדוגמא שלך, אני עדיין תוהה
האם זו מילה תיקנית בעברית?

[סמדר_נ*]

האם זו מילה תקנית בעברית?
האמת -- אין סיבה שלא. אם "לתמחר" משמעותו לקבוע מחיר, מה רע בלתעדף=לקבוע עדיפות (חוץ מהצליל הפלצני, אבל זו כנראה שאלה של הרגל)?
יש עוד מלים שנוצרו מתוספת של ת' כזו לשורש המקורי. לעתים המשמעות היא "לעשות את הדבר באופן שוטף/רוטיני" כמו במלים לתחקר, לתשאל, לתחזק.
יש לי התלבטות לגבי "לתבלן", אבל רק משום שלמלה "לתבל" יש בדיוק אותה משמעות.

[עודד_לבנה*]

המעבר מ- לתבל ל- לתבלן הגיע בעקבות המעבר מ-תֶבֶל ובריבוי בסגנון לשון המשנה - תְבָלִין ליחיד תַבְלִין.
במקור, היחיד הוא תֶבֶל, וממנו הפועל לתבל.

> תנו רבנן: בביתו של צלוי אין מדברים על תבל <

[שרון_ג*]

תנו רבנן: בביתו של צלוי אין מדברים על תבל.
גדול!

[שרון_ג*]

בעקבות החותמת החדשה שקיבלתי (לרגל מעבר מקום עבודה) התעוררה לי שאלה:
איך נכון לומר בעברית - מומחית לרפואת ילדים או מומחית ברפואת ילדים?
(האופציה הראשונה נרשמה, ולי יש תחושה שדווקא השניה נכונה)

[אחות_של*]

איך נכון לומר בעברית - מומחית לרפואת ילדים או מומחית ברפואת ילדים?
אחותי, מה את מפריעה בדיוק כשאני מצווה על עצמי ללכת לעבוד סוף סוף.
חיפוש 'סטטיסטי' בגוגל העלה שיותר נפוץ ה"מומחית לרפואה".
יש לי הרגשה, אבל אני לא בטוחה, שה"מומחית ברפואה" זה מן תרגום מאנגלית.
בכל אופן, רק באתי קצת לבלבל את המוח. לא בטוחה בתשובה. האינסטינקט שלי אומר מומחית לרפואה .

<הכה את המומחה>

[סמדר_נ*]

לעומת זאת, כשמשתמשים בפועל, אומרים "מתמחה ב". "מתמחה ל" לא עובד.
יש סיבה לכך שבמעבר מסטאז'ר למומחה תשתנה אות השימוש?
>אובדת עצות<

[פטרוזיליה*]

מומחית לרפואת ילדים. אחרי התמחות ברפואת ילדים, נעשים מומחים לרפואת ילדים.

[אחות_של*]

יש סיבה לכך שבמעבר מסטאז'ר למומחה תשתנה אות השימוש?

נו באמת סמדר, שמומחה וסטאז'ר ישתמשו באותה אות?

[שרון_ג*]

מסטאז'ר למומחה
אם לא אכפת לכן, מתמחה וסטאז'ר זה ממש לא אותו הדבר.
אתן מתכוונות למעבר בין מתמחה ומומחה.
סטאז' היא השנה האחרונה ללימודים.
התמחות עושים במשך כמה שנים אח"כ, בנוסף ללימודי הרפואה.

<את בחינות הסיום שרון עשתה כשרבין נרצח. את הסטאז' בשנת 1996, ואת ההתמחות בין השנים 1998-2003. כך שהמעבר מסטאז'רית למומחית לקח כשבע שנים, בהן אפשר להחליף לפחות אות אחת...>

[אחות_של*]

נו באמת סמדר, שמומחה וסטאז'ר ישתמשו באותה אות?
גרסה מתוקנת: נו באמת סמדר, שמתמחה ומומחה ישתמשו באותה אות?

<תודה לשרון ג>

[סמדר_נ*]

אתן מתכוונות למעבר בין מתמחה ומומחה.
אה, זה במקצוע שלך. יש מקצועות שבהם סטאז'ר=מתמחה.
ובכל מקרה מועכים אותו למחית בממחה.

[שרון_ג*]

מועכים אותו למחית בממחה.
גם מת וגם מחה (מחית?). החצי הראשון די קרוב למצב בו הייתי בשנות ההתמחות שלי.

[עודד_לבנה*]

שרון,

נו באמת סמדר, שמתמחה ומומחה ישתמשו באותה אות?

אני מבין שאת מוחה

---

לגבי מומחה ל- ומומחה ב-, נראה לי שההבדל צריך להיות כזה:
כאשר מדובר במיומנות - מומחה ב: "מומחה בהישרדות".
כאשר מדובר בתחום ידע - מומחה ל: "מומחה לתולדות סין".
כאשר יש שילוב של ידע ועשיה - אפשר כל אחד מהם, והתחושה שלי נוטה לכיוון ה- ב-: "מומחה בכירורגית פה ולסת".

[ש_מים_וארץ*]

רגע של עברית (קיבלתי במייל הבוקר)

האקדמיה ללשון ממשיכה לעדכן את השפה העברית ומומחי הלשון לא זונחים גם את תחומי המחשב. להלן מקבץ של מילים חדשות שאושרו :

Sms - מִיסְרון

Shutdown - הדממה

Laptop - מחשב בִירְכַ?ים

Log off- נָעַל שִיח

Log in- פָתַח שִיח

Format- תָסדיר

Insert - תחיבה

Startup- חברת הֶזנק

Proxy server- שָרָת מְתַווך

גם הפרצוף החמוד עבר שינוי ושמו בישראל פרצופון.

והחידוש העיקרי הוא בסמל @ המוכר כשטרודל שמו מעתה כְרוכית.

[שרון_ג*]

ושמו בישראל פרצופון
בגן של הקטנה שלי קוראים לו חייכן, וזה הרבה יותר נחמד לדעתי.

[יונתן*]

מוזר. פרצוף חמוד מה שנקרא באנגלית emoticon? אני מציע מביעון.

[סמדר_נ*]

נראה לי ש emoticon הוא משהו כללי יותר, שמדבר גם על פרצופים לא חמודים ר"ל.
מביעון -- יופי של רעיון!
(סליחה על המצלול הסלוגני. לא מכוון)

[שרון_ג*]

הפרצוף החמוד
חשבתי שהכוונה לסמיילי.

[אמא_של_יונת*]

חשבתי שהכוונה לסמיילי. וצדקת.
אבל לטעמי כל ההצעות מסורבלות. אני אשאר עם סמיילי עד שימציאו משהו יותר ידידותי למשתמש.

[תבשיל_קדרה*]

באנגלית emoticon
אמוטיקון זה עם סיומת עברית.

[פלונית*]

חשבתי שהכוונה לסמיילי
סמיילי

[שרון_ג*]

כל ההצעות מסורבלות
גם ה"חייכן"? אני דווקא מצאתי אותו חינני.

[אלף_בית*]

שאלה שאולי חברי המאפיה הדתית ידעו להשיב עליה: איך צריך לומר, "כל עכבה לטובה" או "כל הקב"ה לטובה"? (ולא נשכח את גיבור סיפורי חז"ל, "גם זו לטובה"). בעבר היה לי ברור שאומרים "כל הקב"ה לטובה", אבל אני שומעת הרבה שאומרים את הגרסה הראשונה. מה נכון?

[פלונית*]

"כל עכבה לטובה" (עכבה = עיכוב).

[נונה_בי*]

כלב נובח, ציפור מצייצת, תרנגול קורא, פרה גועה, כבשה פועה, צפרדע מקרקרת
ודג ???
ולמה תרנגול קורא אבל תרנגולת מקרקרת?

<לנונה יש אלרגיה לפועל עושה. היום עושים עוגה, עושים טלפון, עושים כביסה, אפילו חופש וטיול>

[רינ_צ'י*]

זה ברור - דג בּוֹעֶה (=מפיק בועות)
<רינ צ'י מנסה להפיץ את החידושים הלשוניים המשפחתיים>

ותרנגול ותרנגולת באמת לא משמיעים אותו קול - הוא "קו-קו-ריקו" והיא "קוד-קוד-קודה"

[שרון_ג*]

השאור שבעיסה - שין שמאלית או ימנית?

[אחות*]

שמאלית.

[אופס...*]

פדיחה...

[סאן_שיין*]

יש לי שתי שאלות:

1. איפה אפשר למצוא הסברים על מספר היודים הנכון במילים.
2. הספלר שלי, בודק האיות ב word, לא פועל משום מה, האם יש למישהו מושג אם יש אתר כלשהו שבודק איות של מסמכי word בעברית.

(אגב יש לי windows 2003) שזו הגרסה החדשה ביותר של ה word)
תודה תודה תודה @}

[שרון_ג*]

ותרנגול ותרנגולת באמת לא משמיעים אותו קול - הוא "קו-קו-ריקו" והיא "קוד-קוד-קודה"
לידיעתך, בארה"ב הברית התרנגול אומר "קוּקָה דוּדְל דוּ"

[אחות_של*]

.איפה אפשר למצוא הסברים על מספר היודים הנכון במילים.
מה שיעזור לך כאן הוא מה שנקרא כללי הכתיב החסר והמלא .
את זה תוכלי להשיג ב אקדמיה ללשון העברית
(ייתכן שאפשר למצוא גם ברשת).
בכלל, למי שנכנס לתחום של עריכה לשונית כדאי להציץ באתר של האקדמיה ללשון.

[מונו_נוקי*]

יש כמה חיות שתהיתי לגביהן
שועל- איזה קול משמיע?
זאב
פיל
זברה
תנין

בדרך כלל כל מי שאני לא יודעת ,שואג. אבל אני מנסה להשתפר.

[אלמונית*]

שועל משתעל, מה לא ?
אם לא דרך קבע, עכשיו בטוח.

[אמא_של_יונת*]

בארה"ב הברית התרנגול אומר "קוּקָה דוּדְל דוּ"
לא בדיוק. הוא קורא קַקָה דוּדְל דוּ -- לפחות בקליפורניה.

[סמדר_נ*]

הספלר שלי, בודק האיות ב word, לא פועל משום מה.
ואולי טוב שכך. הוא הרבה פעמים מכשיר זוועות וכועס על מלים תקניות לחלוטין.

[סלעית*]

פיל מריע, או תוקע, כמדומני. אבל לא כדקתי במילון.

[אילה_א*]

זברה לדעתי היא סוג של חמור ולכן היא נוערת.
איך אומרים קונסטרוקציה.?

[עודד_לבנה*]

איך אומרים קונסטרוקציה

לפעמים מבנה, לפעמים שלד. תלוי בהקשר.

[מייק_בר_רב_אשי*]

ואיך אומרים קונסטרוקטיבי?

[אחות_של*]

ואיך אומרים קונסטרוקטיבי? לפעמים אפשר להגיד בונה.
למשל: ביקורת קונסטרוקטיבית = ביקורת בונה.

לפעמים אפשר אולי גם מועיל .

[איתמר_הגלילי*]

אני מתרגם ספר שדן ביחסים בינלאומיים ויחסים בין ציביליזציות והתעוררו מספר בעיות.
באנגלית משתמשים במלה ציביליזציה לשני מובנים.
ביחיד. - המילה מקבילה לתרבות או יותר נכון למכלול התנאים המבדילים אותנו (בהנחה שאנחנו בני תרבות) מאלו שאינם מתורבתים או באנגלית Uncivilized.
ברבים. - המלה מבטאת את רמת ההזדהות האנושית הגבוהה ביותר (פרט להיותנו בני אנוש). לדוגמה, ישראל נמצאת בתחומי הציביליזציה האיסלמית, בעוד שתרבותה היא של הציביליזציה המערבית. דוגמה אחרת, קיים ויכוח רב שנים ברוסיה אם רוסיה היא מדינת גרעין של הציביליזציה האורתודוכסית או שמא עליה להיות שייכת לציביליזציה האירופאית.
שאלתי היא, איך לומר בעברית 'ציביליזציה'?

שאלה אחרת שעולה ממלאכת התרגום. המאיית של Word אומר שיש לאיית 'איסלאם' (כלומר עם אל"ף), לעומת זאת הוא מתעקש שיש לומר 'ציביליזציה איסלמית', כלומר ללא האל"ף. יש למישהו הסבר לכך?

[סמדר_נ*]

יש למישהו הסבר לכך?
כן, שזה מאיית טמבל.
אני לא יודעת: ייתכן שיש לזה איזשהו הסבר אקדמי מלומד (למשל, הטעם עובר, או אמור לעבור, לסוף המילה, וה-א' מרמזת על תנועה ארוכה דווקא, שלא מתאימה למלה המודגשת בסופה) והמאיית צודק, אבל ככלל -- לא הייתי מסתמכת על המאיית העברי של וורד. יצא לי לא פעם לתפוס אותו בשטויות.
בכלל, נראה לי ש"אסלאם" עדיף לכתוב בלי י', כי החיריק מבוטא שם מאד מאד קצר. אם אתה יודע ערבית, אולי כדאי לבדוק לפי הכתיב בערבית (אני מניחה שיש חוקי תעתיק מקובלים פחות או יותר) או לשאול מישהו שיודע.

[אחות_של*]

זו המילה אסלאם בערבית: ????? (התעתיק הרשמי בעברית, לפי המילונים, הוא אסלאם). (את האותיות בערבית רואים משום מה רק במצב עריכה...)
למי שיודע לקרוא ערבית - מישהו זוכר האם הסימן שמעל ל א' מסמן תנועה ארוכה? (אם זו תנועה ארוכה אז ה א' אחרי ה ל' נראה לי מוצדק....).
.

<איפה שמיכת טלאים כשצריך אותה >

[אחות_של*]

סמדר נ - בשבילך:

מתוך ויקיפדיה

חשיבות הכללים [כללי התעתיק מערבית לעברית]
בערבית יש הקפדה על תנועות קצרות, שנכתבות ללא אם קריאה אחריהן ועל תנועות ארוכות, שנכתבות עם אם קריאה אחריהן. משמעותה של מילה יכולה להיות שונה אם מוסיפים אם קריאה שלא כצורך. כך למשל "עַלַם" משמעותו דגל, ו"עָאלַם" משמעותו עולם ואילו "עַלָאם" פירושו על מה.

כללים אלה מאפשרים לקורא לשחזר במדוייק את המילה בערבית, ומונעים בכך אי הבנות.

ועוד קצת :
אין להוסיף אימות קריאה (אהו"י) שלא מופיעות בערבית לתעתיק המילה בעברית.
אין להשמיט אחת מאימות הקריאה בערבית בתעתיק לעברית.

[סמדר_נ*]

הו, אחות של, אין כמוך.
מה לגבי הכנסת המילה המתועתקת לתבניות של השפה המתעתקת? אילו כללים אמורים לחול אז, האם אלו של שפת המקור או אלו של שפת התעתיק? כלומר, האם צריך לכתוב אסלאמית, או אסלמית?
ובינתיים השארנו את איתמר הגלילי בלי פתרון לבעיית הציויליזציה שלו...
אכן איפה שמיכת טלאים כשצריך אותה

>מסתבר שאני נוהגת לכתוב ציויליזציה דווקא ב-ו'. למה? לא יודעת.<

[אחות_של*]

%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7[/u]%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA]כללים לתעתיק מערבית
(אגב, אם הבנתי נכון, זו הצעה לכללים, ולא הכללים הרשמיים....)


%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D[/u]%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA]תעתיק שמות זרים לעברית
(תקראי, זה מעניין).

לגבי ציביליזציה - גם אני נוטה לכתוב ב-ו'. אבן שושן העתיק שלי כותב ב-ב' .

[נונה_בי*]

האם צריך לכתוב אסלאמית, או אסלמית?
הצורה הראשונה היא הנכונה.
לא הצלחתי לנסח ברור את ההסבר אבל ההתחלה שלו היא בקטע המודגש אצל האחות לבית קור.

רגע אני אלך לחפש איזה קלסר

[מייק_בר_רב_אשי*]

התרגום היחיד הנראה לי אפשרי לציביליזציה הוא תרבות. ואם זה לא מצלצל במקרה המסויים -- אין ברירה אלא לכתוב ציביליזציה.
ובאשר לשאלות המשניות שהתעוררו. לדעתי:
המילה אסלאם מקורה בעצם במילה סְלאם. אבל בערבית לא מקבלים מילה עם שוא בראשה, לכן משחילים בכל מקום כזה לפני האות הראשונה עוד א עם תנועה קצרצרה. כמו שבעברית הוסיפו א למילה גרוף, ואנחנו אומרים אגרוף. לכן מוטב לכתוב אסלאם, לא איסלאם.
באשר לציביליזציה:
למיטב הבנתי מבטאת האות ו בתעתיק מלועזית את האות W, ואילו ב בלתי דגושה -- את האות . לכן ראוי לכתוב טלביזיה ואוניברסיטה לעומת שווייץ, למשל. אבל כדי לא לכתוב ב בלתי דגושה בראש מילה (שהרי את זה העברית לא אוהבת) נקבע חריג, כי בראשית מילה ייוצג בכל זאת באות ו. כן, ואנדאליזם.
לסיכום, אני ממליץ לדבוק בציביליזציה, בין אם מוסלמית (אסלמית, אסלאמית?) ובין אם אירופית (אברופית, ארופית, ארופאית?).

[נונה_בי*]

לא מצאתי קלסרים רק ספרים. הצורה בה משתמשים מזרחנים (לצרוס יפה, שמיר) היא אסלאמית.

[אחות_של*]

הצורה בה משתמשים מזרחנים (לצרוס יפה, שמיר) היא אסלאמית
תודה, נונה. נראה לי שאם המזרחנים כותבים אסלאמית אז אפשר לסמוך עליהם בעניין.
וזה אומר שהתנועה של ה ל' אכן ארוכה וה א' שאחריה אכן מוצדקת לפי הכלל שאם בערבית יש אם קריאה אז גם בתעתיק לעברית תהיה אם קריאה (א' במקרה הזה).

<שלחתי אי מייל למומחים, אעדכן אם יהיו תוצאות>

[סמדר_נ*]

ואם נסכם -- הספלר של וורד, לפחות זה העברי, בהחלט טמבל.
>האיש מבטיח שבשדרוג הבא של מערכת ההפעלה לא נקנה וורד<

[איתמר_הגלילי*]

תודה לכולן.
הרבה זמן לא "פינקו" אותי כל כך הרבה עלמות...
בכל אופן, נונה, קלסר בעברית נקרא עוקדן מלשון עקדה...
אז אסלאמית ולא איסלאמית, אז גם אסלאם במקום איסלאם?
יש למישהו (נכון יהיה לומר מישהי) מושג אם יש אתר כלשהו עם כללי התעתיק הנכונים?
יש למישהו מושג לגבי המונח ציביליזציה? זה אולי הנושא המציק ביותר...
מצטער על הנודניקיות, זהו ספר של אבי המנוח ואיני מתרגם מקצועי, אלא סתם דובר אנגלית עם הכשרה בתחום האקדמי האמור, אבל מלפני שנים רבות ואני לא ממש זוכר את כל כללי התעתיק. (לא התחלתי "לשפוך" לפה את כל המלים באשורית, אכדית ומצרית עתיקה שאני עדיין אמור לוודא שהן כתובות כהלכה...)
חשוב לי לתרגם את הספר בצורה הולמת מתוך כבוד למנוח...

[אחות_של*]

ואם נסכם ? הספלר של וורד, לפחות זה העברי, בהחלט טמבל. טמבל אינדיד.
ואם נסכם - העיקר ש סמדר נ ו מייק בר רב אשי באים לראות מה חדש .

[נונה_בי*]

אסלאם במקום איסלאם? נכון.
פעם אחרונה ביקרתי בחוג לשפה וספרות ערבית לפני 12 שנים אבל אני בטוחה שיוכלו להפנות אותך שם למקור
עם כללי התעתיק הנכונים.
בהצלחה.

[שרון_ג*]

טוב, בעקבות השיר של ארקדי דוכין שהוא שר לסימה (אישתו?)
"סימה שאותי הֵקסימה"
הה"א צריכה להיות בחיריק? בצירה? משהו אחר (הוא שר בצירה, ולי זה נורא צורם. אבל כבר למדתי כאן שלא תמיד מה שצורם לי שגוי...)

[שרון_ג*]

אני חשבתי שבחיריק.
הרי אמרתי:
הוא שר בצירה, ולי זה נורא צורם
זה בניין הפעיל. אבל יש מצבים שבהם אין חיריק, ואני לא זוכרת את החוקים.

[שרון_ג*]

יש עניין שנקרא, נדמה לי, חוק הקמץ. כשהתנועה מתרחקת מההברה המודגשת היא הופכת לתנועה קטנה ולא גדולה או משהו כזה.
הקסים זה בסדר. אבל בהקסימה - ההברה הראשונה רחוקה מההברה המודגשת. ולכן שאלתי.

[שרון_ג*]

אני לא מספיק יודעת איך להכניס ניקוד למחשב
קפס לוק לחוץ. אצבע על השיפט, ולחיצות על המספרים. נסי את זה בזמנך החופשי (ויש גם דף - נדמה לי ניקוד בצ'יק צ'ק או משהו כזה)

[פלוני_אלמונית*]

זה בניין הפעיל. אבל יש מצבים שבהם אין חיריק, ואני לא זוכרת את החוקים.
לפני אותיות גרוניות, מלבד ר, ה-ה' מקבל צירה.

[שרון_ג*]

בקיצור, כמו שחשבתי, חיריק בהא' במילה הקסימה.
תודה פלוני (ת) (?)

טוב, נו, מותר לו, לארקדי דוכין.

[אנה*]

דחוף!!!

1. איך אומרים, אישה ספרדית או אישה ספרדיה? (מניחה שספרדית אבל פתאום לא בטוחה)
2. איך מאייתים את המושג "דאוס אקס מאכינה" (האל מן המכונה), כמו שכתבתי או אחרת?

[סיגל_ב*]

לדעתי אישה ספרדיה. (היא מדברת ספרדית.)
כמו יהודיה (ולא יהודית....?)

[אחות_של*]

1. איך אומרים, אישה ספרדית או אישה ספרדיה ספרדיה. ספרדית היא השפה.

1. דאוס אקס מכינה. נדמה לי שלא מוכרחים את הא' במאכינה.

[אנה*]

תודה!

[סיגל_ב*]

האתר האולטימטיבי לענייני עברית

<האם הדף הזה יהיה כעת מיותם?>

[אמא_של_יונת*]

אפרסקים,
יופי של קישור!
ראית שאחד הקישורים שם הוא באופן טבעי מדור שפות ולשון ?

[אחות_של_אבשלום_קור*]

אפרסקים, תודה. לא הכרתי..
אחלה אתר לשיטוט למשפחת קור!

<הידעת למשל שמלצר ואדריכל הגיעו לעברית מהשפה האכדית?>

[אנו_נים_it*]

ואם איני טועה, פעם בכלל היה "ארדיכל".
הולכת לבדוק.

[סיגל_ב*]

ראית שאחד הקישורים שם הוא באופן טבעי מדור שפות ולשון ?
אוי נחמד!

[אנו_נים_it*]

ארדיכל
ארדיכל=אדריכל
ארדיכלות=אדריכלות וכו'.
מילה במילה/איתן אבניאון עמ'48

[טרה_רוסה*]

יש מילה כזו שול כיחיד של שוליים, או שזו המצאה של מע"ץ ?

[אמא_של_יונת*]

נראה לי שזו המצאה של מע"ץ. אבהל זה לא אומר שאין מלה כזו. עכשיו יש. כנראה שהיה צורך בה (קודם השתמשו במלה שוליים גם לשני הצדדים וגם לצד אחד).
המונח הבלשני הוא "גזירה לאחור", ויש לפחות עוד מקרה אחד כזה: פַּן (יחיד של פנים). גם כאן היחיד נגזר מהריבוי, ולא כמקובל.

[מייק_בר_רב_אשי*]

שול ו-פן, כל אחד מהם לחוד, ממלאים פונקציה דרושה וסותמים חור. לכן יש להם הצדקה, אף שהם יצירה מלאכותית, יחיד של משהו שבמקורו יש לו רק צורת ריבוי.
מי יתן וימציאו צורת יחיד גם לרכבים, נשקים, ציודים, ועוד כיו"בים.

[אחות_של_אבשלום_קור*]

מי יתן וימציאו צורת יחיד גם לרכבים, נשקים, ציודים,
גדול!

[יפעת_הר_אבן*]

יש לי שיר (די ישן) שהולך טוב עם החידות, הקושיות והתהיות בדף הזה:

הוֹכִיחָה הַשָׂפָה אֶת עֶליוֹנוּתָה
עַל הַמִשְתַמְשִים בָּה
בְּהוֹתִירָה אֶת הַמִלָּה "בּוֹדֵד" לְלֹא הֵיפֶךְ
"אֵין בָּנִמְצָא מִלַת הֵיפֶךְ נְאוֹתָה"
צַעַק מַחסְנַאי הַמִלִּים מִן הַמַרְתֵף
אֶל הַזוּג הֶחָבוּק הַעוֹמֵד בְּדַלְתוֹ
בִּתְבִיעָה לְמִלָּה חַגִיגִית, מַתַת-הַגְדַרָה
"נִסְתַדֶר גַם בְּלִי מִלָּה"
הִבְטִיחוּ הַאוֹהַבִים לְעַצְמָם בְּהִידוּק הַחִיבּוּק
וּבְאוֹתוֹ הִידוּק עַצְמוֹ הֵחֵל הַסָפֵק מְכַרְסֵם
וְכִרְסוּמוֹ טוֹרְדָנִי - עִם הַזְמָן יִתְגָבֶּר
כִּי כֵן הוֹכִיחָה הַשָׂפָה אֶת עֶליוֹנוּתָה
עַל הַמִשְתַמְשִים בָּה
וְסֵירְבָה לְהַנִיחַ דַעַת אוֹהַבִים נִסְתַרָה
וְנוֹתְרַה בְּשֶׁלָה בְּאֹמְרָה
כִּי הַשְׁנַיִים
הֵם לְכֹל הַיוֹתֵר "בּוֹדֵדַיִים"

<טוב. לא להתייאש. >

[מייק_בר_רב_אשי*]

מי מתנדב להסביר לי:
מדוע נעל היא נקבה, ואילו גרב הוא זכר?
מדוע סכין היא נקבה?

[פלוני_אלמונית*]

באקדמיה טוענים שסכין יכול להיות זכר או נקבה .
הגרמנים לעומתם טוענים ש - das messer הוא לא זכר ולא נקבה אלא ידידנו נויטרום, ואילו כפית היא זכר (ומזלג נקבה).
אינטואיטיבית (אולי אף קלישאית) הייתי מסווג את הסכין כזכר ואת הכפית והמזלג כנקבות.

<שוב ממחשב עם עוגיות שאינן שלי. עוגיות נקבות. מבצק זכר.>

[ד_קדברה*]

אין מסכנה חותכת בקשר לסכין
והנעל כדי להרים אותה מעפר, שתהייה נעלה, ניקבו אותה.

ואיך אומרים אחריות ברבים? אחריויות? אחראויות? אחריותות?
[ואולי אי אפשר שתהיה יותר מאחריות אחת בוזמנית]
ולמה אחריות היא נקבה. וזו כבר לא שאלה.