ילדים נמוכי קומה

גיל עצמות 14... לא 12.. אחרת לא הייתי דואגת

אולי לנסות להתייעץ עם דר הוכברג

היי לכולם.
בני בן 13.5 עם גיל עצמות 16!! גובה 165 ועפ גיל העצמות לא נותרו לו עוד הרבה סמ... 3-4 להערכת אנדוקרינולוג. לאחר ביצוע כל הבדיקות והטסטים המיוחדים שיצאו תקינים... ובידיעה שהטיפול יקר מאוד-אני מעוניינת לתת לו הורמון גדילה ולו לתוספת גובה קטנה. בני ספורטאי מצטיין בנבחרת ישראל לנוער ולקח מאוד קשה את הידיעה כי לא יגבה עוד הרבה. רק אציין שבעלי 178 ואני 165 והילד תמיד היה בממוצע לגילו כל השנים... כך שהצפי לילד הטעה אותנו לאורך השנים. כנראה שעסקינן בהתבגרות מוקדמת שהאיצה את גיל העצמות.
אשמח לדעת אם למישהו קרה מקרה דומה ואם ידוע לכם על אנדוקרינולוג שאינו פוסל על הסף מתן הורמון גדילה בגיל הזה. חקרתי רבות על הנושא מכל כיוון... דואגת מאוד לילד ולהשלכות המצב הקיים...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בני בן 6
היו הפסקות בגדילה
גיל עצמות צעיר
בטסט הורמון הגדילה יצא חסר
בטסט השני (ארגינין) עבר אבל מיד קיבלנו דם בשתן, נמצאו עד היום עוד 9 מקרים שהוזכרו במאמרים בארהב למצב כזה, האופציה לא נשללת.
אנחנו באשפוז כבר שבוע.
לא יודעתמה לעשות, נחזור כשיבריא לאנדרוקינולוג, אבל זה לא יהיה מיד.
פרןפ הרי הירש מירושלים.
אשמח לתובנות

ועוד עניין, כנחמו נמנעים ממוצרי חלב - אולי זו הסיבה לחוסר במדדי ההורמון? אולי מי שצורך אז יש לו מלכתחילה יותר הורמון?

מחפשת מידע על מה מומלץ לעשות באופן אלטרנטיבי בנוגע לילדה בת 10 עם להתפתחות מוקדמת + קומה נמוכה גיל עצמות גבוה בשנתיים מהגיל האמיתי.
חשבתי על קרניו סקרל, עוצמת הרכות, הומיאופטיה למישהו יש נסיון והמלצות עם משהו שעבד
נראה לי הסיפור כאן הוא בעיקר איזון הורמונלי כי יש תופעות הורמונליות של גיל ההתבגרות למרות הגיל הצעיר..
תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה דעתכם/ן על טחפולים אלטרנטביים ו/או תוספי תזונה ו/או צמחים לעידוד הצמיחה לגובה?

אני בעד לנסות (בגבולות ההגיון הסביר )
לפעמים רגישות למזון (אפילו כזו שלא מותרת בבדיקות דם, או אחרות, גורמות לבעיה בספיגת חומרים, לכן אפשר לנסות להמנע ממרכיבים מסוימים (כמו גלוטן או לקטוז ) ובמקביל להוסיף מזונו עשירים בשומנים בריאים,חלבון בריא וויטמינים ומינרלים.
אצלנו לאחר הורדת מוצרי חלב וג'ון מהתפריט ותוספת מזונות ותוספים, נצפתה קפיצת גדילה .

תודה על אלו תוספים מדובר?

שלום לכולם....יש לי ילד בן שנתיים
קראתי כמעט את כל ההודעות ויש לי 2 שאלות:

אלו תוספי ויטמינים עשויים להשפיע על הגובה?
מה זה אייפק – (בהמשך לאחת ההודעות)?

תודה רבה

פלורויטל
מולטי ויטמין של צנטרום

שיטת אייפק

מישהי כאן סיפרה שהיתה קפיצת גדילה לאחר הורדת מוצרי חלב
איך זה ייתכן? הריי במוצרי חלב יש חלבון...

עכשיו טוב, שלום לך!
אני בדרך כלל בעד לנסות טיפולים אלטרנטיביים, אבל במצב של קידום גיל עצמות בגיל 10 צריך לעשות מה שרק אפשר, ודחוף! מנסיוני המר: קיבלתי מחזור בגיל 9, היה לי קידום גיל העצמות כשנתיים-שלוש. בין גיל 10 ל-12 כמעט לא גדלתי. בגיל 12 ניסינו תרגילי מתיחה ושיטות הארכה דומות. זה הוסיף לי עוד 2 ס"מ בלבד, והגובה שלי הסתכם ב138 ס"מ. הבעיה שלאחר סגירת איזורי הגדילה בעצמות הילדים נחשבים למבוגרים מבחינת הגדילה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלו את הוריכם - האם אתם הייתם גבוהים מלכתחילה, או שמא בשלב כלשהו בילדותכם "תפסתם גובה" פתאום.
אני ובעלי שנינו תמיד היינו גבוהים. אני להפך, הייתי מאוד מאוד גבוהה ובשלב כלשהו התאזנתי יותר וכבר פחות גבוהה. בעלי תמיד היה גבוה גם בתור ילד.
יש לנו ילד נמוך ורזה. שניהם לא פרמטרים שדומה בהם להורים שלו (מה זה נמוך? אחוזון 17 בערך. מה זה רזה? אחוזון 5. ) אז אולי הגובה כן סביר?
כל הזמן אני מקווה שיום אחד יתפוס גובה כשיגדל. (כיום בן 7). לעומתו אחותו מאוד גבוהה (אחוזון 80)

רק מה, ההורים שלי לא מאוד גבוהים. אמא שלי אפילו די נמוכה. ויש לי אחות נמוכה. אז אולי הגנטיקה פשוט דילגה דור?
זה נראה שיש מה לעשות בכלל או פשוט לחכות ולראות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עוד שאלה
תחילת צמיחת חזה בגיל 9 זה תקין? (האם זה הדף הנכון?) ממש בהתחלה,קצת בליטות. כבר לפני חצי שנה הרגשתי, ועכשו גם הילדה כבר מרגישה. וגם אומרת שהיא חושבת שהיא היחידה. חברות שלה באמת עדיין שטוחות.
אני עצמי זוכרת שגם לי היה חזה די מוקדם אבל לא זוכרת מתי זה התחיל בדיוק (ולא קיבלתי מחזור מוקדם)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עם שאלות כאלה הולכים לרופא.....

יש נושא שמעיק עלי הרבה זמן ואני די מבועתת מהמחשבה עליו אז רוב הזמן אני בהדחקה.
היום בדקתי קצת ובאתי לכאן כי אני חייבת קצת פרספקטיבה, זוויות ומחשבות שמקבלים רק בבאופן.
מדובר על הגובה של הבכורה שלי.
ילדה מקסימה ונהדרת, יחסית בריאה, יחסית אוכלת טוב, הרבה פירות וירקות, בת ארבע וחודשיים. מאוד נמוכה.
היום סוף סוף מדדתי אותה (מדידה לא מאוד מדויקת) ובדקתי בגרפים. יצאה אחוזון 3 בלחץ... היא נראית בערך שנה פחות מגילה הכרונולוגי.
העניין הוא שאני גבוהה. אבא שלה ממוצע-גבוה (סביבות 180) המשפחה שלו ממוצעים והגברים טיפה מעל הממוצע, המשפחה שלי מהצד של אבא שלי גבוהים, אפילו מאוד. מהצד של אמא שלי נמוכים, אפילו מאוד. אני קיבלתי את הגנים של הצד של אבא, כאמור.
עוד דבר שלפי מה שקראתי עכשיו יכול להוות סימן לבעיה הוא כפות ידיים וכפות רגליים קטנות. ושלה קטנות. מאוד.
אם יש דבר שאני לא רוצה זה להכניס אותה (ואותנו) לסרט הזה, מדובר על ילדה עם שנאה על גבול החרדה מרופאים, בדיקות והתעסקות של גורמים זרים בגוף שלה (כתבתי כאן לא מזמן על סאגה שהיתה לנו בעקבות קוץ קטן... היום היא צרחה כי ניסיתי למרוח לה קצת שמן רוזמרין על השיער להקל על פתיחת הקשרים...) מצד שני אולי הגיע הזמן להפסיק להתעלם?
מנסה להבין את העניין הזה של נתינת הורמון גדילה מלאכותי. יש בזה גם עניין בריאותי, או שמדובר רק על הרצון של כולם להתאחד לאיזו נורמה תרבותית.
בהנחה שאכן יש איזו בעיה עם הורמון הגדילה שלה, מה יכול לגרום חוסר טיפול...
אם זו היתה בדיקה פשוטה היינו פשוט עושים את זה כדי להירגע אבל אני מבינה שרק הבדיקה זו מסכת לא פשוטה של זריקות או מתן חומר כלשהו, כמה פעמים,שרק כך אפשר לבדוק מה רמת ההורמון. לילדה כזאת שצורחת רק כי רוצים לשים לה קצת שמן בשיער זה נראה לי כמו לטפס על האוורסט...

אשמח למחשבות, תובנות, או סיפורים דומים עם סוף טוב (הילד הגיע לגיל חמש נתן קפיצה והנה היום הוא שחקן הכדורסל הטוב בשכונה וכד').

לדעתי אם זה על גבול הסביר הייתי מניחה לזה בגלל סיבה ממש לא באופנית ופרמיטיבית שבעיני אצל בנות פחות קריטי הגובה היחסי ולכן זה לא שווה את הקושי שיגרום כל הפרוצדורה מסביב לבדיקות.

אבל אם את חוששת שכן יש פה בסיס לבעיה יותר עמוקה של הורמוני גדילה אז לדעתי כן כדאי לבדוק את זה לעומק למרות האי נעימות שזה יגרום לילדה (אני זוכרת מצוין את הסיפור על הקוץ )-: ) כי התועלת תהייה גדולה מהעלות.

ואני רוצה לחזק אותך שממה שקראתי ממך אני בטוחה שבמידה וכן תחליטי לבדוק את זה את תעשי את זה באופן הכי רגיש ועדין שאפשר.

יש בזה גם עניין בריאותי, או שמדובר רק על הרצון של כולם להתאחד לאיזו נורמה תרבותית.

האחיינית שלי, הקטנטנה והמתוקה, בת שלוש וחצי, בדיוק אובחנה... הרופאה אמרה שכן, מדובר לא רק בגובה, אלא בעוד בעיות בריאותיות שעלולות לצוץ. אני יכולה לשאול את אחותי, אבל נראה לי שהכי טוב יהיה להתייעץ עם רופאה.

שליחה על ידי דפנה* » 26 יולי 2018, 08:28

אין לי תובנות, אבל חיבוק גדול למצוקה שלך. מבינה, מזדהה, תומכת.
ובעצם, תוך כדי כתיבה, אולי כן תובנה - אולי כדאי לטפל בחרדה שעולה אצלך לנוכח המחשבה על טיפול בילדונת, עוד לפני שמקדמים את הבדיקות והטיפולים בה{{}}. וגם תוך כדי, במקביל. גם את צריכה תשומת לב פה.
אני ממש מקווה שאני נקראת נכון. זה לא בהתנשאות, זה בהזדהות. זה מתוך החוויה שלי בהתמודדות עם נושאים שמבעיתים אותי אצל ילדיי.

למיטב זכרוני הבדיקה בגיל ארבע היא צילום שורש כף היד או כף היד, לא פולשני ולא כואב. הייתי פונה קודם כל להתייעץ בלעדיה, רק עם נתונים של גובה ומשקל וכדומה, כדי לברר אם צריך לעשות משהו, מה בודקים ואיך.
ורק אחרי שאת יודעת אילו בדיקות - להתחיל מהפשוטה והלא-פולשנית. אם בכלל.
נדמה לי שצריך אנדוקרינולוג אבל לא מתמצאת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אנחנו בסיפור. בן שנתיים וחצי נמצא באחוזון 0.5...
הוא שמח פעיל ומפותח, ההתפתחות הקוננטיבית מצויינת, הפנו אותנו לבירור בגלל הירידה הקבועה באחוזונים. אנחנו ההורים בגובה ממוצע. בינתיים אנחנו במעקב אם כי במידה והירידה באחוזון תמשיך משקל טיפול בהורמןני גדילה... הרופא שלנו דוקא אופטימי ואומר שהילד מתפתח יפה וכניראה פשוט יהיה נמוך מן הממוצע.
מקווים ומתפללים לטוב ... גם לי עולות מחשבות האם גובה הוא צורך חברתי נטו או גם בריאותי.

https://www.hochberg.co.il/single-post/ ... 7%99%D7%9D
מקווה שהצלחתי להעתיק קישור.
זה. בדיוק זה.
ככה אני מרגישה מול כל הדבר הזה. ושמחה כל כך שנתקלתי במאמר הזה שכתב רופא אנדוקרינולוג.

לדעתי אם זה על גבול הסביר הייתי מניחה לזה בגלל סיבה ממש לא באופנית ופרמיטיבית שבעיני אצל בנות פחות קריטי הגובה היחסי ולכן זה לא שווה את הקושי שיגרום כל הפרוצדורה מסביב לבדיקות.
זאת בדיוק השאלה, אם זה על גבול הסביר או לא.

האחיינית שלי, הקטנטנה והמתוקה, בת שלוש וחצי, בדיוק אובחנה..
בא לך לשתף מהו תהליך האבחנה? ומהי בדיוק האבחנה?

אולי כדאי לטפל בחרדה שעולה אצלך לנוכח המחשבה על טיפול בילדונת
תודה דפנה. את צודקת. זה מה שאני בעצם מנסה לפענח ביום יומיים האחרונים ובגלל זה הגעתי לכתוב כאן.
אני חושבת שזאת המחשבה על לקחת ילדה בריאה ומושלמת ולהתחיל להתייחס אליה כעל בעלת בעיה ועוד כרונית (בהנחה שיתגלה בבירור שיש בעיית גדילה כלשהי) בדיוק כמתואר במאמר שאליו קישרתי.
מעבר לכל הלוגיסטיקה והבירוקרטיה שכרוכה בתהליך כזה (תחום שכולם גרועים בו בבית הזה) יש לזה ממש משמעות פסיכולוגית, קשה לי עם המחשבה שאני נוטעת בילדה שמרגישה טוב עם עצמה הרגשה שמשהו בה לא בסדר.
וכמה שלא ננסה ליפות ורכך את זה אם היא תתחיל ללכת לבדיקות ותשמע רופאים מדברים עליה, היא תבין, ילדה סופר חכמה ורגישה ובעלת רגישות מיוחדת בתחום הזה.
כל הדבר הזה עדיין תקוע לי כמו גוש מעיק במוח ולא מצליחה עדיין למצוא דרך לצלוח אותו.
מניחה שאכן אתחיל בירור בלעדיה, קשה לי להאמין שאוכל להתקדם הרבה כי ירצו לראות אותה מן הסתם ולמדוד אותה ולדבר עליה (ואולי גם איתה) וזה כבר יתחיל את כל התהליך הנ"ל.

בינתיים אנחנו במעקב אם כי במידה והירידה באחוזון תמשיך משקל טיפול בהורמןני גדילה...
יכולה לרחיב קצת איפה מתבצע המעקב ואיך? מאיזה גיל שוקלים להתחיל טיפול בהורמוני גדילה? במה כרוך ההליך לאבחן את זה?

תודה לכולכן!

שליחה על ידי דפנה* » 26 יולי 2018, 16:11

זה מה שאני בעצם מנסה לפענח ביום יומיים האחרונים ובגלל זה הגעתי לכתוב כאן
מעולה!
ושוב מציעה בזהירות, ואם לא מתאים לך תתעלמי לגמרי - בשבילי אישית היה עוזר לא רק לפענח{{}}, לא רק לחדד מודעות והבנה, אלא גם לטפל{{}}. לטפל ברגש, בחרדה.
כשאני אומרת לטפל אני ממש לא מתכוונת דווקא לטיפול מקצועי, או בכלל למישהו חיצוני. אני מתכוונת - כמו אמא שמטפלת בילד שלה, שעוטפת אותו במה שהיא מרגישה שהוא צריך --- ככה לטפל בעצמך כשאת מוצפת בחרדה הזאת. לנסות להרגיש מה את צריכה, ולתת לעצמך את הדבר הזה בנדיבות, ביד רחבה (וכמובן, ביד רכה{{}}...)
אני הייתי עושה לעצמי כמה צעדי טיפול כזה עוד לפני שהייתי ממשיכה לבירור רפואי לגבי הילדה. וכן בהמשך, במקביל לבירורים ולטיפולים בה.

גוונים, הקישור ששמת? זה זה. זה כל כך זה.
רק ראיתי את הכותרת ומייד התקלק לי הקליק ונוצר הנהון פנימי שאומר: כן! נכון!
כמי שהיתה במעקב גדילה בגיל ההתבגרות, זה בדיוק ולגמרי מה שהרגשתי. וכעסתי מאוד על כך. מובן שלא יכולתי לבטא את הכעס.
אני לא קיבלתי הורמון גדילה ובזמני השימוש בו היה הרבה פחות נפוץ ולא היה דבר כזה לקנות על חשבון ההורים.

רפואית - חושבת שחשוב לשמוע ממי שמעודכן במה שקורה היום. כי יש דברים שהשתנו ואני לא יודעת. לא בתחום.

פרקטית - כולי עם בשמת, כמו שאת עצמך חשבת, לעשות קודם בירור ראשוני בעצמך ואחר כך אם יש צורך לערב את הילדה.

לא אשכח לעולם את השיחה הראשונה של אבא שלי עם רופא המשפחה שנערכה בנוכחותי.

רגשית - כל מילה של הרופא הזה. ועוד רבות.
הילדה (נערה) שהייתי מודה לו מעומק ליבה על שהוא דיבר בשבילה.

רוצה לומר - כבר כנערה חשבתי דברים דומים, ולא היה לי למי לומר.

שוב - יש דברים שהשתנו מאז.
כאמא אולי הייתי בוחרת לעשות החלטות מידיעה ועל בסיס מידע עדכני. אבל בבסיס - כל מילה, כל מילה, כל מילה.
והרבה מלים על כך שכאשר אתה מזיז את האחוזונים הנמוכים אתה יוצר שוליים חדשים. ועל המשמעות החברתית של זה.

_האחיינית שלי, הקטנטנה והמתוקה, בת שלוש וחצי, בדיוק אובחנה..
בא לך לשתף מהו תהליך האבחנה? ומהי בדיוק האבחנה?_

טוב, מדובר באחיינית שלי, אז אני לא לגמרי מכירה כל פרט ופרט... אבל האבחנה היא שכנראה יש בעיה עם הורמון הגדילה. בשביל לאשר את זה סופית חסרה עדיין הבדיקה האחרונה - MRI למוח תחת הרדמה מלאה (לא יודעת בדיוק למה המוח, אולי ככה אפשר לראות באיזה שלב של הדרך נתקע ההורמון?).

אני חושבת שהתהליך התחיל בצילום כף יד. לאחריו היו שתי בדיקות די נוראיות - אינפוזיה של שעתיים-שלוש, כאשר כל חצי שעה נלקח דם. תחת צום (מהלילה. אולי בזמן האינפוזיה כבר אפשר לאכול. לא יודעת).
ובחודש הבא, כאמור, MRI.

אני חושבת שהאחיינית שלי קצת מזכירה את הילדה שלך, גוונים.
זאת ילדה סופר-סופר חכמה, ומאוד עדינה.
אני לא ממש יודעת איך העבירו לה את כל העניין. אני מניחה שעם הרבה הסברים הגיוניים ושוחד...

הולכת לקרוא את הקישור שנתת!

קוראת תודה על ההפניה לדף ילדים נמוכי קומה קראתי את כולו.
אפשר להעביר לשם את הדיון, אבל (למרבה המבוכה) אני לא יודעת איך עושים את זה... אפשר גם להשאיר כאן, מה שיותר נוח.

והרבה מלים על כך שכאשר אתה מזיז את האחוזונים הנמוכים אתה יוצר שוליים חדשים. ועל המשמעות החברתית של זה.
בדיוק. בדיוק.
המון מחשבות על איך ייראה העולם עוד כמה עשורים כשיתרחב השימוש בהורמון גדילה, איך טווח השונות יילך ויצטמצם. ברגע שמתחילים ליישר את כולם לפי איזה סקאלה, השוליים הופכים לחריגים יותר ויותר ואז גם כל מי שרק מתקרב לשוליים כבר ירגיש חריג וירחיבו את מתן הטיפול גם להם ואז ישנו את ההגדרה בגרף וכו' וכו' והנה אנחנו במדרון החלקלק של להנדס ולהאחיד לנו את האנושות.
ברור שיש בהתערבות הזו גם דברים טובים, אם זה פותר גם בעיות בהתפתחות המינית וכד' אז כן בהחלט יש מקום לטיפול. דילמה.
אנחנו כל הזמן מנסים לתקן את עצמנו וגם את ילדנו אבל איפה עובר הגבול. טיפולי שיניים זה ברור, משקפיים גם. מה עם הורדת שיער? בימינו שהנורמה היא ללא שיער בכלל... יש ילדה של חברים מאוד שעירה, היא בת שמונה-תשע וכבר זה מטריד אותה והיא מתחילה להתבייש בזה. אני מבינה לגמרי למה הם שוקלים טיפול בלייזר להסרת שיער כבר עכשיו, אבל... איפה עובר הגבול?

לא בא לי עדיין ללכת לרופא, אני יודעת שגם אם רק אנחנו (ולא הילדה) נשמע שהיא בפוטנציאל לבעיות כאלה ואחרות זה כבר יהיה צעד שקשה לסגת ממנו.
החלטתי להרפות מזה לחודש חודשיים, לטפל באמת, כמו שכתבה דפנה, בלחץ שעולה לי כל פעם כשאני חושבת על זה ואחרי זה מתישהו ניגש לרופא ככל הנראה.
שאלתי גם את שתי הגננות שלה, שתיהן לא הבינו על מה אני מדברת, ודי אמרו חד משמעית שהן נגד להיכנס לסאגה כזאת כשהילדה ממש ממש בסדר, אמנם אני יודעת ששתיהן בגישה אנטי ממסדית ואנטי רפואית (לא מחסנות וכד') אבל בכל זאת עזר לי לשמוע ממי שמכירות המוני ילדים שלדעתן אין כאן משהו חריג (מחזק אצלי את ההרגשה שהחריגות קיימת בעיקר על הנייר מול העובדות היבשות ולא במציאות כשמסתכלים על הילדה הספציפית הזאת ועל סביבותיה).

אשמח לקרוא עוד חוויות אישיות!

גוונים,
לא כל ילד נמוך מקבל אוטומטית הורמון גדילה. אני לא מתמצאת בפרטים אך תפקידן של חלק מהבדיקות המדוברות הן לברר האם קיימת בעיה במנגנון הטבעי של הורמון הגדילה והאם אין בעיות אחרות שמונעות מהגוף להשתמש בהורמון ובמקרה כזה גם כן לא מתקבל טיפול. את הטיפול ארוך הטווח לא נותנים בקלות ראש בכלל. (מכירה מאחיינית שלי שמטופלת כבר מספר שנים בהורמון גדילה).

דבר נוסף - במסגרת הבירור הרפואי בודקים דברים נוספים. בת של חברים נשלחה בגיל 3 לבירור בגלל שהיתה מאוד נמוכה והתברר שיש לה צליאק שגרם לחוסר ספיגה במעיים. גורמים נוספים יכולים להיות לדוגמא מחסור בברזל. סיבות כאלה ניתנות לטיפול ובעלות השלכות מערכתיות. אף אחד לא ישלח לטיפול דרסטי ילדה רק כי היא נמוכה או רזה אם אין שום דבר לא בסדר. אני הייתי שם בתור נערה שהתפתחותה נעצרה לכמה שנים, ולא הרגשתי שהבירור הופך אותי לחולה. מבחינתי ההיפך קרה - ביררו וראו שהכל בסדר ואמרו לי פשוט לחכות, וזה עזר להרגיע במעט את התסכול על הגודל שלי (30 וקצת קג על 1.40 בגיל 14). אגב הם צדקו, בסוף גבהתי והיום אני בכלל לא נמוכה.

גם אם תחליטו לערוך בירור, אני מאמינה בהחלט שתוכלו לוודא בהתייחסות שלכם אליה שהיא לא תרגיש שהגובה שלה הוא מחלה. אפשר ומותר להיות אסרטיביים עם הרופאים, ולנהל את השיחות על המשמעויות והבדיקות ללא נוכחותה בחדר, ולבצע רק את הבדיקות שאתם רואים לנכון. אפשר להגיע עם סבתא או בן זוג ולצאת איתה מהחדר לאחר הבדיקות.

למרות מה שציינתי, קיימת תופעה של הורים שמחליטים לתת את הטיפול בהורמון גדילה באופן פרטי לאחר שבבדיקות לא הוכח שקיימת בעיה או שהטיפול יועיל מתוך תקווה שאולי בכל זאת זה יעזור. לא הייתי מופתעת אם המאמר שהפנית אליו מתייחס בעיקר למקרים האלה ולא למקרים שבהם קיימת בעיה רפואית אורגנית אמיתית ומוכחת.

באופן כללי היה קשה לי עם המאמר שקישרת אליו, כי הוא מרגיש מאוד שיפוטי. בהחלט יתכן שהיום אנחנו ממהרים לטפל ואולי מגזימים, אך יש מקרים שנדרש בהם טיפול והתערבות ואחריותינו כהורים לעזור לילדים שלנו ושלא יגידו לנו "יש ילדים עצובים או נמוכים או שקשה להם להתרכז" ואל תנסו לשנות את זה.
קצת עצוב לי שמתייחסים בזלזול וקלות ראש אל מצבים שיכולים להיות מאוד משמעותיים והרסניים בחיים של ילד וניתנים לטיפול (כמו הפרעות חרדה, דכאון או הפרעות קשב), ואומרים להורים שהם מגזימים וזה טבעי. זה אולי נכון בחלק מהמקרים אך בטח לא בכולם.

וסליחה אם זה יצא לא עדין... קראתי את המאמר שקישרת כבר לפני כמה ימים והוא מאוד הכעיס אותי, ובקריאה שניה כתבתי בצורה לא כל כך נעימה.

מהקריאה שלי אותך אני בטוחה שאתם דואגים ומטפלים היטב בבת שלכם ותמצאו את האיזון המתאים עבורכם ועבורה שיכבד אותה ואת המקום שלה.
רציתי פשוט להפנות את תשומת הלב לכך שלא כל בירור הוא קיצוני ולפעמים הוא נדרש.

לא כל ילד נמוך מקבל אוטומטית הורמון גדילה. אני לא מתמצאת בפרטים אך תפקידן של חלק מהבדיקות המדוברות הן לברר האם קיימת בעיה במנגנון הטבעי של הורמון הגדילה והאם אין בעיות אחרות שמונעות מהגוף להשתמש בהורמון ובמקרה כזה גם כן לא מתקבל טיפול.
ברור לי לגמרי.
את הטיפול ארוך הטווח לא נותנים בקלות ראש בכלל.
לגבי זה לא בטוחה. כבר ממה שקראתי עד עכשיו קראתי על מקרים שבהם רופא אחד אומר להתחיל טיפול ארוך טווח ובחוות דעת נוספת מקבלים דעה הפוכה. כולל אמא אחת שכתבה על מקרה כזה של חוות דעת הפוכות, על כך שהם ויתרו על הטיפול ושאכן הילד לאחר שנתיים שלוש נתן קפיצה, הוא אמנם נמוך עדיין אבל ממש לא ברמה שבכלל מצדיקה התייחסות.

דבר נוסף - במסגרת הבירור הרפואי בודקים דברים נוספים. בת של חברים נשלחה בגיל 3 לבירור בגלל שהיתה מאוד נמוכה והתברר שיש לה צליאק שגרם לחוסר ספיגה במעיים. גורמים נוספים יכולים להיות לדוגמא מחסור בברזל. סיבות כאלה ניתנות לטיפול ובעלות השלכות מערכתיות. אף אחד לא ישלח לטיפול דרסטי ילדה רק כי היא נמוכה או רזה אם אין שום דבר לא בסדר.
ברור. אני מודעת לזה שנערך מכלול שלם של בדיקות, וברור שלא ייתנו טיפול דרסטי לסתם מקרים רגילים. אני חושדת שהילדה שלי כבר חרגה מתחום הסתם נמוכה או רזה ונכנסת לתחום החריג.
בדברים שלי אני מנסה לתת קצת ביטוי ואיוורור לעמדה ההפוכה, דווקא בגלל העמדה הרווחת, זו שאת כתבת, שהיא, ובכן, זו הרווחת. והיא העמדה בה אני מחזיקה רוב הזמן.

מבחינתי ההיפך קרה - ביררו וראו שהכל בסדר ואמרו לי פשוט לחכות, וזה עזר להרגיע במעט את התסכול על הגודל שלי (30 וקצת קג על 1.40 בגיל 14). אגב הם צדקו, בסוף גבהתי והיום אני בכלל לא נמוכה.
מבינה שאת מדברת מחוויה אישית אבל יש הבדל עצום בין גיל 4 לגיל 14.

אני דווקא לא הרגשתי שהמאמר שיפוטי. הוא אומר ללכת ולבדוק אבל הוא גם אומר לא לרוץ קדימה רק בגלל שיש לנו את האפשרות התרופתית.

בכל מקרה, תודה על הדברים, בהחלט חשוב וטוב לי לשמוע אנשים שמדברים מתוך חוויה והתנסות אישית.
אני באמת שמחה שאצלך התהליך היה בריא ונכון.

הרופא שלנו דוקא אופטימי ואומר שהילד מתפתח יפה וכניראה פשוט יהיה נמוך מן הממוצע.
פלונית אשמח לדעת מי הרופא
ובכלל אשמח להמלצות על אנדוקרינולוגים מומחים עם גישה מתונה.
אזור ירושלים הכי טוב אבל אזור המרכז גם אפשרי.
תודה!

גוונים, נסי את הקבוצה הזו בפייסבוק https://www.facebook.com/groups/1757736511160081/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי בן 7 ושמונה חודשים הוא מטר וחמישה עשר סנטימטר. אחוזון 3. האם תקין? אנחנו: 159 סנטימטר ובעלי 172 סנטימטר.

יש טיפול טבעי בצמחי מרפא שמעודד גדילה, זה לא מאוד ידוע, אני מכיר מרפא אחד מקסים עם ידע בנושא בראשון לציון (פניתי אליו בשאלה עבור תלמיד שלי לגיטרה שרצה להפסיק לגבוה כי נהיה מאוד גבוה בגיל 12, והמרפא השיב שאותו שילוב צמחים שגורם לאיזון גובה ולהפסקת גביהה מוגזמת גם מעודד גדילה וגובה)... אני חושב שזה לגיטימי (מקווה) לרשום פה פרטים של המטפל: סמנטוב דז'רסי 052-8654000 [email protected]

אני מכיר אותו כי עזר לי בכמה עניינים, והוא מעניין (מטפל בצמחי מרפא בשיטה שקיבל בירושה מאביו, אבל גם בעל תעודת נטורופת + תואר ברוקחות קונבציונלית).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לדעתכם. ילדון בן 5.4. היה נמוך רוב חייו. השנה נתן קפיצה וצמח ב 12 סמ (הממוצע השנתי הוא 5-6 סמ בשנה). קפץ מאחוזון 30 ל 50.
עשינו צילום כף יד, יצא גיל 4.
הוא כבר לא נמוך, רק הקפיצה הזאת זה מה שמדאיג את כולם.
יש לנו תור לבדיקת הדם המבאסת (זאת שמזריקים חומר ובודקים כל חצי שעה). אני נוטה להניח לו.
יש למישהי נסיון במשהו דומה? לא מצאתי משהו כזה בדף, כי כרגע הילד כבר לא נמוך...

זרח הפרח ממחשב אחר.

הי זרח,
אין לי ניסיון דומה ואולי אפילו בדיוק להפך. הבת שלי נמוכה ביותר אז הנושא קרוב לליבי.
מה שנשמע לי מוזר זה שהקפיצה מדאיגה את כולם. לנו כל הזמן אומרים (אנשי מקצוע למיניהם) שיש ילדים שלפעמים נותנים קפיצה ואנחנו אפילו די מחכים לקפיצה כזאת... מה גם ש-12 ס"מ בשנה לא נשמע משהו מאוד יוצא דופן, אם אני זוכרת נכון טווח גדילה נורמלי הוא 8-12 ס"מ בשנה (5-6 ס"מ זה מעט, גדילה של 4 ס"מ בשנה כבר מצריכה בירורים) כלומר העניין של הקפיצה הוא משהו ידוע ואפילו נורמלי, אז למה פתאום הוא מדאיג? מישהו נתן לכם הסבר לזה?
מתי עשיתם את צילום כף היד, לפני הקפיצה או אחריה? אם לפניה נשמע ממש בסדר, אם אחריה יכול להיות שיש פער גדול בין הגובה (שכבר בנורמה) לבין פוטנציאל הגדילה שעדיין מתאים לגיל 4? ואז מה שאולי יכול להדאיג זה הפער הזה? (אבל זו לא הקפיצה עצמה אלא שנשאר פער).
אלו סתם השערות, ממש לא משהו מקצועי. מה שאני הייתי עושה זה מנסה להבין יותר לעומק את הסיבה לדאגה. הלכתם לחווד נוספת? ממה שאני רואה ומבינה יש הבדל גישות עצום בין האנדוקרינולוגים השונים. אולי שווה לשמוע עוד דעה או שתיים לפני שניגשים לבדיקה. לי יש איזה התנגדות מעומק הלב לבדיקה הזאת (אנחנו כנראה בדרך לשם גם ואני מאוד מאוד מתלבטת) לא משהו רציונלי אלא פשוט כל פעם שאני קוראת או שומעת פרטים עליה מתהפכת לי הבטן... נראית לי בדיקה אגרסיבית ביותר, והשאלה אם הכרחית.
יכול להיות שאין לחץ ואפשר להניח לו לעוד חצי שנה - שנה ואז לחזור ולשקול?

הקפיצה היתה בשנה האחרונה, ובעקבותיה עכשיו הלכנו לצילום.
גם אני בנטייה להניח לזה. הכל תקין חוצמזה, והוא אחרי אינספור בדיקות דם בחייו הקצרים, והן ממש עולות לו בבריאות ובעצבים בכל פעם. אם היה הולך בקלות ייתכן ולא הייתי ככ מהססת לגביה.
רופא המשפחה אמר שהפרש של 1.4 שנים בצילום נחשב תקין, כי חוסר הדיוק של הבדיקה יכול להגיע לשנה לכאן או לשם, מה שאומר שאולי העצמות בנות חמש ולא ארבע, ואז זה כבר ממש לא עניין. הוא אמר שמבחינתו הצילום יצא תקין.
חושבת שכרגע אבטל את בדיקת הדם, נמדוד שוב עוד שנה ונחליט.

הדאגה היתה שקפיצת הגדילה יכולה להעיד על גדילה מואצת, ובזה האנדו המליצה כן לטפל. למשל, אם גיל העצמות היה יוצא 7.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב ... יש לי שאלה האם זה קשור שמגיל 12 נעצרת הגדילה אצל בנות ?

קשור למה?