באופן טבעי

תודה על כל הטיפים...

האמת היא שבשבוע, שבועיים האחרונים ממש עשיתי שינוי רציני בכל ענייני הבית (בהשראת הדף הזה והדף של פלייליידי ומה שבשמת ואחרות כתבו). הדברים פחות נצברים, יותר תחזוקה, וגם אם פתאום נצבר, אני מזכירה לעצמי שפליי ליידי לא מרשה להיות פרפקציוניסטית ואני לא כועסת על עצמי... גם שמתי לב שרוב הדברים באמת לוקחים דקות ספורות לסדר, אז זה פחות מלחיץ אותי אם מבולגן. אני גם מרגישה יותר חופשיה לסדר או לא לסדר, כי כל הנושא פחות מלחיץ.

היום יש לי יום חופשי לעצמי לעצמי, ועל הבוקר אמרתי לעצמי, היום אני מתעצלת עד הסוף, לא עושה כלום, רק לאכול ולגלוש כל היום, והמחשבה היתה כל כך נעימה ומילאה אותי בכל כך הרבה אנרגיה, שישר נכנסתי למטבח והתחלתי לסדר ולנקות (תוך שיחה בטלפון עם חברה טובה)...

יכול להיות שזה מהדף איך מנקים בחינוך הביתי מתאריך 21.07.2002 ?
כן!

נו מה יהיה איתי? זו אני שם למעלה.

במוסף שבת של מקור ראשון,כתבה מיכל ווזנר על הסדנה של בשמת בהמון פירגון

מסודרים

והמחשבה היתה כל כך נעימה ומילאה אותי בכל כך הרבה אנרגיה, שישר נכנסתי למטבח והתחלתי לסדר ולנקות (תוך שיחה בטלפון עם חברה טובה)...
פוצצת אותי מצחוק! D-:

_במוסף שבת של מקור ראשון,כתבה מיכל ווזנר על הסדנה של בשמת בהמון פירגון
מסודרים_
תודה שמצאת. אני חיפשתי בשבוע שעבר, אבל עוד לא שמו אותה (במקום זה, נהניתי לקרוא כמה עשרות כתבות אחרות של מיכל ווזנר).

והמחשבה היתה כל כך נעימה ומילאה אותי בכל כך הרבה אנרגיה, שישר נכנסתי למטבח והתחלתי לסדר ולנקות

כמו קרפד, בסיפור על הרשימה? (צפרדי וקרפד)

יש לי רעיון ל"פחות שטיפת כלים", הוא יושב לי בראש כמה שנים ואולי הגיע הזמן ליישם-

כוסות מסומנות לכל אחד מבני המשפחה, לשתיית מים, או תה בלי סוכר. שוטפים קלות, או בכלל לא, ושמים במייבש כלים עד השימוש הבא. חוסך עבודה ואקולוגי.
(הסבר: שטיפה קלה בין שני אנשים שונים לא עוברת את האסטניסיות המשפחתית).

כוסות מסומנות לכל אחד מבני המשפחה. אוי זה ממש לא נראה לי... כמו במעונות...
לפעמים זה נוצר בטבעיות שהקטנים נצמדים לכלי שהם אוהבים אבל כלי לכל אחד ממש עושה לי הרגשה לא טובה... כבר עדיף לי להדיח עוד כמה כוסות.

לשתיית מים, או תה בלי סוכר. שוטפים קלות, או בכלל לא.
כוסות אחרי שתיית מים או תה נשארות אצלנו על השיש לשימושים חוזרים, עד לסידור הכללי וריקון הכיור בלילה או בבוקר.
כוסות מסומנות. נהוגות במקומותינו רק כאשר מישהו חולה ומנסים להמנע (בדרך כלל לשוא) מלהדבק.

כן, אני יודעת שהכוסות זו שריטה, אבל קשה להגמל. וכבר העברתי את השריטה לדור הבא...אני גם רצה לרחוץ ידיים בסבון אם נאלצתי ללחוץ יד למישהו זר. ומנקה את העכבר והמקלדת אחרי שאנשים אחרים נגעו בהם. יש הפרעה כזו, אני חושבת שאני בורדרליין.

בדיוק פגשנו בחורה שחזרה מאפריקה אחרי שהיא היתה שם במשך החצי שנה האחרונה עם התינוק שלה (שעכשיו בן 9 חודשים), והיא תיארה איך הם אכלו שם על הרצפה, ככה שהילדים יכלו ללכת או לזחול בקלות אל השולחן וממנו וההורים יכלו לאכול בלי בעיה, ואיך הם אכלו מתוך כלי גדול משותף עם הידיים - ככה שאין כלום לשטוף אח"כ! כל האוכל נאכל בעזרת פנקייקים כאלה, קצת כמו פיתות או צ'פתי. נראה לי שאנחנו סתם מקשים על עצמינו במערב, עם כל הכלים האלה...

יש לי עצה שמשלבת מיחזור עם פחות עבודות בית. יכול להיות שהיא טיפשית קצת, ומובנת מאליה אבל אני אלך על זה בכל זאת-
בבית מצטברות הרבה שקיות מהסופר. חבל לזרוק וכדאי למחזר לא? הבעייה היא שלרוב הן מאיכות ממש גרועה לשימוש בפח האשפה של המטבח (בשירותים אין בעייה). אז כדי להשתמש בהם בפח האשפה המטבחי בלי לפחד שיטפטף ריקבון תותים למשל, מרפדים את תחתית פח האשפה בעיתון משומש (חברתי ג' משתמשת רק בחלק שמעניין אותה, למשל הספרותי, שיהיה מעניין גם לאשפה (-: ) ואז משתמשים בשקית הלא משהו של הסופר ואם היא מטפטפת (לא תמיד, רק אם נרקבו התותים...), זורקים את המדור הספרותי שספג הכל ושמים במקום את מדור איכות הסביבה או משהו.
כמובן שהכי טוב זה לצרוך פחות - שקיות ניילון, לייצר פחות אשפה ולא להגיע למצב שהתותים נרקבים במקרר!
מקווה שאני ברורה ובברכת בית נקי לכולם!

שיבולת תודה ששיתפת @}

שיבולת אהבתי את מה שכתבת,
יותר נכון אהבתי איך שכתבת.

דרך מעשית להורדת סטנדארטים: לעשות כמה פיקניקים בטבע או טיול שישנים בקמפינג.

וקצת על דעתי בענייני סדר ונקיון באופן טבעי:
מה יותר נקי בעינייך:
אקונומיקה או אבק?
הברק שמשאירים חומרי ניקוי כימיים אגרסיביים, או צלחת שאכלו בה עגבנייה ואח"כ שטפו רק עם מים (או גם זה לא).

למה לעזאזל אני צריך:

• בגדים מגוהצים? גופיה בלי כתמים?
• ריצפה מבריקה?

זה לא שאני מציע להיות מלוכלכים. אני סה"כ מציע להיות פחות סטריליים ומחוייטים.

_מה יותר נקי בעינייך:
אקונומיקה או אבק?_
רובנו בדף הזה לא מנקות באקונומיקה בכל מקרה. אז ההשוואה לא רלבנטית. זה לא "או להרוס את הסביבה ולמלא את הבית רעלים - או לחיות בזבל"...
חלק מאיתנו אלרגיים לאבק, ולא ממש נעים להם "לחיות איתו" (במובן "להתעטש ולדמוע כל היום" במקרה הטוב).
בשביל להיפטר מאבק בסך הכל צריך מטלית לחה. זה הכל. והמטלית יכולה להיות זוג התחתונים שלך שכבר נשארו בו יותר חורים מתחתונים (-;

בגדים מגוהצים - אכן מיותר. מי קונה בגדים מהסוג שצריך לגהץ? (-:
גופיה בלי כתמים - אתה מתכוון לבגד הזה שהיו לובשים פעם מתחת לחולצה?
אני אישית לא אוהבת לצאת בבגדים עם כתמים.

רצפה מבריקה? האמת, הרצפה מבריקה מעצמה, אם היא סתם נקייה. אצלי זה מושג גם בסתם שטיפה בסמרטוט עם מים, בלי חומרי ניקוי. לפעמים עם טיפונת נוזל ניקוי כללי אקולוגי של אקובר, אבל גם זה לא ממש נחוץ. מעולם לא בזבזתי שנייה מחיי כדי "לעשות את הרצפה מבריקה".

אגב רגישות לאבק, אני מנסה לחשוב על דרכים לתפוס את האבק כשהוא עדיין באוויר.
יש את כל המכשירים האלה שאמורים לסנן את האוויר בבית, אבל לא על זה אני מדבר.

לי נראה שאם נשים בחדר שהאוויר בו לא עומד, פיסת בד רטובה קצת למשך שעה, היא אמורה לספוג הרבה מאוד מהאבק שבאוויר אליה, כי האבק שמגיע לפיסת הבד לא חוזר חזרה לחדר.
מישהו ניסה את זה פעם?

באותו הקשר, חשבתי לא מזמן על הרעיון של לתלות לונג בחדר, ולכבס אותו פעם בחודש.

באותו הקשר, חשבתי לא מזמן על הרעיון של לתלות לונג בחדר, ולכבס אותו פעם בחודש.
וילון קוראים לרעיון הזה ואכן הוא מתמלא באבק אבל לא על חשבון האבק בחדר (נראה.לי,אבל זה ניסוי מסובך ומעניין כי אין אפשרות למדוד לא ? )

שיבולת- עדיף להפריד אשפה אורגנית לקומפוסט, חוסך את כל הטפטופים וטוב לכולנו- ויפה שעה אחת קודם

אילה,
התכוונתי ספציפית לנסות להרטיב את הוילון (שיהיה לח, לא ברמה שיתחיל לטפטף) ולהפעיל מאוורר בחדר.
מישהו מתנדב לעשות את הניסוי?

הניסוי הזה נעשה, בכל מיני צורות.
לא מפחית את האבק, אבל בהחלט גם מתיז מים וגם מעיף את האבק על הכל...

אה זה למי שאין מזגן זה לא קשור לאבק

קנינו מדיח
וואי וואי וואי
זה באמת פחות עבודות בית....
שווה כל שקל!!!

_קנינו מדיח
וואי וואי וואי
זה באמת פחות עבודות בית...._

יש לי חברה שחושבת שאני סוכנת של חברת מדיחים מרוב שאני מעריצה את המדיח...

ויש לי גם טיפ בלי קשר (למדיח) - אני מקפלת כביסה כשאני מרדימה את הילדים. עכשיו אנחנו בטרנד חזק של חידות, ואנחנו חדים חידות בתורות (הקטן: איזה גי'רפה עושה מו?), ובזמן הזה אני מקפלת כביסה (אנחנו בלינה משפחתית, ככה שהם במזרון שלהם, ואני מקפלת במזרון שצמוד אליהם). כשאני מסיימת לקפל, אנחנו שמים שירים בסי.די. ואני הולכת לשים את הכביסה בארונות (שאין ספק שזה השלב הכי קשה ושנוא בכל העסק הזה של הכביסה). הם נרדמים עם שירים. ככה כולנו מרוויחים:

סיפור לפני השינה (או חידות)
קיפול כביסה
חלוקה לארונות

זה מה שנקרא זמן איכות

אני מיישמת עצה מצויינת שקראתי ב"לאישה" (אם כבר דיברנו על פולניות...):
את הסטים של המצעים לארוז בתוך אחת הציפיות. גם לא צריך ממש לקפל וגם זה מסתדר מעולה בארון.

איזה גי'רפה עושה מו?),
נו, איזו?

גדלתי בבית די מוזנח, אמא שלא מנקה כי לא מפריע לה בלאגן וליכלוך גם כשרצו עכברים וחולדות בבית, אמא קונה כפייתית שמערימה קרטונים של דברים שקנתה ואין לה איפה להציג את הדברים, מצעים שמוחלפים פעם ב....מגבות שמוחלפות פעם ב.... אבל - אסור היה לאכול בסלון. זה היה מטריף אותה.

נשבעתי שבחיים לא אהיה כמוה, אני מנקה, מסדרת, מרעננת, מאוררת ומרגישה ניפלא עם בית נקי ומסודר . זה לא גוזל הרבה זמן אם מנהלים את הזמן נכון ושומרים על רמה סבירה של סדר וניקיון ביום יום.
זה לא שכל יום אני מקרצפת, שואבת, מנקה ומכבסת אלא שיש רמת מינימום של עשיה יומית ופעם בשבועיים -"הניקיון הגדול" שכולל הזזת רהיטים, שאיבה, שטיפה, אבק, קירצוף וכדומה.
אין לי שטיחים,אין לי מדיח, אין לי שואב אבק,אין לי תמונות ממוסגרות,אין לי חפצי אומנות ופיציפקס,יש וילונות רק על 2 חלונות גדולים, ככה שזו לא מטלה שלילית בעיני , זה זמן של שמיעת מוזיקהרועשת והוצאת אנרגיות .

ולי יש עוזרת פעם בשבועיים! בסך הכל 150 ש"ח ל-5 שעות, לא נורא, חוסך לי יום שלם של ניקיון (אני מאד איטית) ומשאיר לי זמן עם הילד, הכל נקי.

התחלתי עם זה בהריון שלא יכולתי להתכופף, והאמת שאצנו הניקיון המינימלי פעם בשבועיים זה באמת מינימלי כי יש לנו 2 חתולים (שערות, המון שערות) ותינוק.

חשבתי על רעיון שמצליח לאזן בין לא לאהוב לשטוף הרבה כלים אבל גם לא לאהוב סירים על השולחן:
אפשר לקנות סטים של קערות זכוכית פשוטות שנכנסות אחת לשניה, עם מכסים מפלסטיק.
אם מעבירים את האוכל מהסיר לקערה כזאת ומגישים בה לשולחן (אם היא קטנה מידי לכול הכמות זה טוב כי...)
אחרי האוכל מוסיפים את מה שנשאר בסיר לקערה סוגרים את המכסה ולמקרר (תופס פחות מקום במקרר)

כיף לראות את הדף מתעורר (-:

אנחנו עושים בדיוק את זה עם הכלי זכוכית. יש לי המון כאלה שקניתי בזול באייס, של מרינקס, לא נגיד שהאיכות בשמים, אבל זה אוטם. בדיוק כמו שתיארת. אפשר גם לחמם במיקרו בזה למי שעוד לא לגמרי מחרים את המיקרו, גם להקפיא, זה ממש טוב. יש לי בכל הגדלים.

לאחרונה אני הרבה מכינה אוכל ומקפיאה. זה אולי קצת פחות טרי, אבל גם חוסך המון עבודה. מאפים, מכינה ושוברת לחתיכות ומקפיאה (פיצה, פוקצ'ה). כדורי בשר או שניצלים בתנור, מכינה וישר (בעודו חם - זה קצת שומר על הטריות) מקפיאה. ככה יש ימים שאפשר לא לבשל בכלל, איזה כיף.

עוד משהו זה מתכונים קלים. למשל לפעמים במקום עוגיות אני מכינה כדורי תמרים ושקדים, זה לוקח ממש כמה דקות. טוחנים במעבד מזון ועושים כדורים (אנחנו מקפיאים את זה, זה טעים קפוא). לפני ששמתי לב הכל מוכן. לעומת עוגיות שצריך לחמם תנור, להכניס, לבדוק מתי מוכן, להוציא, לקרר, לאחסן... עוד משהו קל ביותר זה סורבה, אם יש מכונת גלידה. מכינים לימונדה (הפרי היחיד שמספיק זול להכין ממנו סורבה אורגני...) ומכניסים למכונה. כמעט אפס עבודה.

משהו כבר ממזמן, מקוה שלא כתבתי כבר (חיפשתי), יש לי ליד הדלת תיק מוכן ליציאה, יש בו כובע, פריכיות אורז, בקבוק מים שרק צריך למלא, קופסת נשנושים (פירות יבשים, אגוזים), טישו, וככה כשרוצים לצאת בבוקר, אין את ההתרוצצות למלא את התיק, וכשחוזרים, לא צריך לסדר. ממש כיף.

מה שכן, כלים. כלים. כלים. הגעתי למסקנה שזו עבודת הבית הכבדה ביותר. זה לא נפתר. משהו שכן קצת חוסך, זה תמיד תמיד לשים את הסכו"ם בכלי עם מים בכיור, תמיד, אז לא צריך לשפשף אותו כי הוא מושרה. אבל את השאר. אני לא יוצאת מזה. אני מרגישה שאני שעות במטבח. בישול ושטיפת כלים, כל הזמן.

חג שמח (-:

אני לא רציתי מדיח אבל כשנכנסתי להריון בעלי אמר:
אני יודע שעכשיו רק אני עושה כלים לפחות 9 חודשים אז אני קונה לי מדיח.
מאז אני מכורה. אולי זה לא אקולוגי (אם כי אני משתמשת בטבליות של אקובר) אבל זה חוסך המון זמן ומנקה מעולה.

אולי זה לא אקולוגי
לא בטוח מסתבר שמדיח מבזבז פחות מים משטיפה ידנית (וכמובן יותר חשמל) אז לא בטוח מה במאזן הכולל.

עיצות לחסכון בעבודה עם מדיח:

1. לא לפרוק אותו אם לא חייבים [יענו מהמדיח לשולחן בי לעבור בארון]
2. אם הכלים כן הולכים לארון - לשיםאת הסכום ממויין כבר במדיח (תא למזלגות / כפיות / כפות וכו') ואז קל להחזיר למגרת סכום

או 3. לקנות שתי סלסלות סכום למדיח וככה בכלל לא מפזריםלמגרת סכום.

מה שכן, כלים. כלים. כלים. מעניין, שדווקא הכלים והבישול זה מה שהכי פחות מעיק עליי בעבודות הבית. אני לא מצליחה להבין למה אני מטאטאת פעמיים ביום ועדיין לא כיף ללכת פה יחפים (קומה שלישית, ת"א, חלונות ענקיים).

גם אני בעד להקפיא אוכל. אנחנו משתדלים שתמיד יהיה לנו בפריזר ציר מרק עוף קפוא ורוטב עגבניות קפוא. הציר מתאים לאורז משודרג או לארוחת קוסקוס זריזה. רוטב העגבניות אומר שתמחיד אפשר לתקתק פסטה או פיצה.

למשל לפעמים במקום עוגיות אני מכינה כדורי תמרים ושקדים ושוב מעניין, כי אני חושבת שלהכין כדורי תמרים זה הרבה יותר סיפור מלהכין עוגיות . וכשאני מכינה עוגיות (מהזן החמאתי הפריך), אני בד"כ מגלגלת את הבצק לגליל, מקפיאה קצת ופורסת לפרוסות. מכיוון שאצלנו לרוב לא נרגעים עד שלא מחוסלת כל כמות העוגיות, כמעט תמיד נשאר לי גליל אחד במקפיא (כזה שממלא תבנית של התנור כשפורסים אותו לעוגיות), לאחד הימים הבאים, בהם פתאום אזכר שהוא שם ותוך 15 דקות ניחוח העוגיות ימלא את הבית.

איזה כיף שהגעתי לכאן!
אני גאה לומר שהרבה דברים שקראתי כאן אני כבר עושה באוטומט שלי (אני אחד האנשים היותר יעילים שפגשתי וגם למדתי כמה דברים חשובים ביותר כאן..

אבל המסקנה הכי חשובה שלי היא לשחרר!
יש ימים שלא בא לי לעשות כביסה או לשאוב, ויש ימים שאני לא מבשלת ארוחה שמורכבת מ2-3 מנות אז מה....זה מה שגורם לי להרגיש ש"לקחתי חופש" ואני חוזרת למחרת בדכ רעננה ,
ולא יקרה כלום אם הבית לא יהיה מתוקתק יום אחד...למחרת כולם יעריכו את זה רק יותר

ולא יקרה כלום אם הבית לא יהיה מתוקתק יום אחד...למחרת כולם יעריכו את זה רק יותר

זה בטוח! זה נכון וזה עובד. כאשר הבית פיקס כל הזמן, אף אחד לא שם לב. אפילו שמתי לב שגם אני לא מבחינה, בבתים שנקיים ומסודרים בצורה מושלמת תמיד (כמו במשפחה של בעלי), לא מבחינה בזה כבר. אבל אצלי, לפעמים מסודר יפה ולפעמים לא כל כך, ואז שמים לב כשזה מסודר.

ולא יקרה כלום אם הבית לא יהיה מתוקתק יום אחד...

הדף הזה הוא על כך ש לא יקרה כלום אם הבית לא יהיה מתוקתק חודש שלם.

_משתדלת לעשות "ארוחה בסיר אחד"
משהו שורד לב לימדה אותי,_

אני גם אשמח ללמוד.

מאוד נהניתי לקרוא את הדף.
בייחוד בגלל שאני גדלתי בבית שלאמא היה חשוב שהכל יהיה מסודר ונקי (היא גדלה בבית שלא ניקו בו ולא היה לה נעים בו...)
ואני, לעומת זאת, זורמת עם הבלאגן ושמחה שיש לי יותר זמן לחיות ופחות זמן לנקות

אני חושבת שעבודות הבית הכי מבאסות והכי לא נגמרות מבחינתנו הוא : הכביסה והכלים....

כלים עוד מילא. זה נחמד וזה מים וזה מתחלק בין שנינו ואף אחד לא עושה מזה סיפור.
מסיימים לאכול צהריים - כלים.
מסיימים ערב - כלים.
ככה גם אף פעם אין לי ערימה בכיור, תמיד מעט.
מה שלפעמים מבאס זה הבקבוקים של הילד כי איכס לשטוף אותם...


אבל הכביסה....
לקראת הלידה הוריי רוכשים לנו מייבש, וזה נראה לי חכם, חוסך לי לתלות ולחכות בחורף ובגשם (איזה חורף? איזה גשם?) שהכביסה של הילד תתייבש.

כביסה...

אני חושבת שאני מכבסת פחות מאחרים. בערך 1-2 מכונות בשבוע (4 איש).
פשוט אחרי שהילדים שלי (ובטח אני) לובשים בגד, אני מסתכלת עליו, והרבה פעמים הוא נראה ומריח נקי, אז אני מחזירה לארון. ככה הם לובשים כמה פעמים כל בגד. כמובן לא אם יש לזה ריח של פיפי, או אם זה מלוכלך. בד"כ זה נקי, אולי כי הילדים שלי כאלה, לא הכי מתלכלכים. אז יש לי מעט כביסה. זה איזה שינוי מחשבתי שעשיתי, פעם היתי מכבסת יותר.

נראה לי שכתבו את זה כבר, אני גם לא מקפלת בגדים של הילדים בכלל. שמה כמו שזה בארון, יש מדף/מגירה נפרדת לחולצות, מכנסיים, תחתונים וכו', פשוט זורקת את זה שם. לא מקפלת מצעים. מגבות. רק בגדים שלנו המבוגרים, שלא יתקמטו. לא מגהצת שום דבר - לא קונה מה שצריך גיהוץ.

לכלים לא מצאתי פתרון (-: יש גבול כמה אפשר למחזר. זה גם עושה בלגן על השיש.

טריקים שגיליתי לאחרונה.

1. .להיות כמה שפחות בבית, בעיקר בזמן ארוחות.

בהשראת הטריק הזה אנחנו גם בונים בית קטן על חצר גדולה,ככה גם נמצאים בסביבת 2 הדברים הכי קדוש בבית (=מכונת כביסה ומייבש) וגם מבלגנים ומלכלכים בחוץ.

1. לבנות /לשפץ בית כך שיהייה מחומרים שלא רואים עליהם כשהם מלוכלים (למשל,ריצפה שלא רואים עליה כל שערה למקרה שלא יהיה כוח לשטוף בזמן).
2. להזמין אורחים פעם בשבוע, עדיף חם או חמה...אני שונאת לנקות אבל אם הם באים אני מתקתקת את הבית תוך שניות מבלי להרגיש.

להזמין אורחים פעם בשבוע, עדיף חם או חמה...אני שונאת לנקות אבל אם הם באים אני מתקתקת את הבית תוך שניות מבלי להרגיש.
הדרך הכי טובה שיש לגרום לי לנקות...

אני מרגישה שאני שעות במטבח. בישול ושטיפת כלים, כל הזמן.
אני מיקמתי לי טלויזיה קטנה במטבח, במקום מדיח.
אני מבזבזת זמן כלים וזמן טלויזיה ביחד.

חוץ מזה-
אני מכינה שעורי בית-
מכינה אוכל ליום המחרת.
ככה אני גם אוכלת אוכל שמישהו (אמנם אני) הכין לי מראש, וגם לא שורפת את שעות האיכות שלי עם עצמי על שטויות.

הגיע הזמן להחיות את הדף, לא?...

כבר כמה חודשים שיש לי את הרומבה רובוט שואב אבק. זה באמת מסתובב ושואב אבק בבית, ומסתבר (לא ידעתי) שאבק ושערות זה רוב הלכלוך. אז אם בחדרים לא אוכלים ולא הולכים עם נעליים מבחוץ, אפשר להסתפק כמעט רק בשאיבה. לא צריך לעשות הרבה ספונג'ה בכלל. אני מבסוטה. זה מוציא את פעולת הטאטוא מהתמונה, כמעט. כמו מכונת כביסה - בעצם כבר לא מכבסים. רק לבדוק לפי המידות שהוא נכנס לכל המקומות שאכן מצפים ממנו. אצלי למשל הוא לא נכנס מתחת למזנון. אבל מתחת לכל שאר הרהיטים - כן. עכשיו אני רק מחכה לסקובה שהוא הדגם ששוטף!

בלי ציניות, אני ממש מקנאה במי שמצליחים להוריד את הסטנדרטים שלהם, או מלכתחילה לא היו להם כאלה גבוהים. אני מוצאת שאני מקדישה יותר מדי אנרגיה, גם מעשית וגם רגשית, לנושא הבלגן והלכלוך. אבל זה חזק ממני. לא נעים לי בגוף כשמבולגן או מלוכלך מסביבי. החלטתי להפסיק להילחם בעצמי ופשוט לנקות ולסדר, ולהשתדל כמה שפחות לקטר או להרגיש מתוסכלת מזה. אם יש למישהו רעיונות או פתרונות מעניינים ל"מצב" שלי, יהיה נחמד לקרוא.


איך לא ראיתי את הדף הזה עד היום?
ואני עוד רק בהתחלה (של הדף...)