בלי חיתולים שאלות ותשובות

שאלה, אשמח לעצות:
הקטנה אוטוטו בת שנתיים.
מוזר לי להגיד "גמולה" - הרי היא לא בדיוק הייתה מכורה למשהו - אבל אפשר לומר שהיא יבשה כבר די הרבה זמן. לגמרי לגמרי אולי מגיל שנה וחצי.
קקי היא תמיד מבקשת מבעוד מועד. פיפי לא.
היא מחזיקה המון שעות, ותמיד תמיד צריך להזכיר לה או לקחת אותה.
לפעמים היא גם מסרבת ומתנגדת וצריך למצוא את הדרך הנכונה בסבלנות.
מה שמטריד אותי זה שהיא לא מבקשת פיפי בכלל.
היא לא משתינה במכנסיים - לפעמים יוצא לה איזה כתם בתחתונים ואפילו אז היא לפעמים לא מבקשת! (לפעמים כן)
אני מנסה להגיד לה, כמו כשהיא הייתה תינוקת,
באופן כללי וגם כשהיא בשירותים,
שאם יש לה אז שתבקש לפני וניקח אותה,
מנסה את העניין הזה של לחזור על עצמי כמו תקליט שרוט
(זה עבד בעבר).
אני מוטרדת מזה שהיא לא מבקשת - בעיקר כי אני לא רוצה שתתאפק כל כך הרבה שעות. אם בורח לה קצת בתחתונים זה די ברור שהשלפוחית מלאה.
וגם מכיוון שבקרוב תלך לגן והייתי רוצה לעזור לה קצת לפתח את העניין הזה של לבקש.

רעיונות?

"בקרוב תלך לגן" זה בספטמבר?
אם כן, אז יש לך כל הקיץ.
אני חושבת שיכול להיות קשר בין העזרה שלך, והעובדה שאת מוטרדת מהנושא, להתנהגות שלה.

אני הייתי מציעה: לסלק את השטיחים (אני גילגלתי אל מתחת לספה (-: ), וברגע שאת מרגישה שמספיק חם - לתת לה להסתובב בבית בלי חלק תחתון. לא תחתונים, לא מכנסיים, לא גרביים. לשים סיר או שניים במרחק סביר ממנה (אחד בשירותים ואחד יותר קרוב אליה?). ולעזוב. שתעשה על עצמה. שתעשה שלוליות. פשוט לעזוב. להרפות. לשחרר. לרדת ממנה. לא להציע, לא לשאול, לא לעזור, לא לבקש, לא להגיד לה, לא לייעץ לה לבקש, לא כלום.
היא תבקש עזרה לקקי, תעזרי לה.
אם תבקש עזרה לפיפי, תעזרי לה.
אם לא, אז לא. פשוט תסדרי משהו ככה שיעזור לך להפסיק לחשוב על זה, לא לשים לב אם היא עשתה או לא, מצדך שתלך אפילו 12 שעות בלי לעשות פיפי... בסוף יברח לה.
למה?
כי עד שלא יקרה מספיק פעמים שיברח לה, ככה לגמרי, כי השלפוחית מלאה מדי וגמרנו, היא לא תרצה לקחת את האחריות על עצמה.
כי היא כנראה חווה אותך כמאוד "מעורבת" בנושא, ומשום מה גם נכנסה לאיזה מאבק קטן (היא נמנעת ככל האפשר מלעשות, עד שהיא מרגישה שהיא חייבת להיענות ללחץ מצדך).
אז העצה שלי היא לסלק הצידה את ההתערבות ואת המאבק. לתת לה לעשות במכנסיים (או בלי מכנסיים, על עצמה, על הרצפה, לא חשוב) מספיק פעמים עד שיהיה חשוב לה אחת מהשתיים: א. להגיע לסיר בעצמה ולעשות בזמן (קל לתינוקת אם היא לא לובשת כלום בחלק התחתון, ואז היא צריכה עזרה רק בניגוב, שזה כבר "אחרי"), ב. לבקש עזרה מאמא ולעשות בסיר בזמן.
אם את לא תרפי מהנושא לגמרי וכאילו "תזמיני" אותה לפספס ככל יכולתה - יכול לקחת עוד המון זמן בשבילה, וחבל. כל שבוע שעובר ככה רק מקבע את ההתנהגות שלה, ורק מקבע את הבעייתיות שנצמדה לזה, וזה בטח יקשה עליה בגן.
אני יודעת שזו עצה קשה...
אבל אני חושבת שהיא הכי טובה.

דניאלה,
היתה לי את אותה בעיה בדיוק עם הבכורה שלי:
מגיל שנה וחצי היתה גמולה לגמרי מקקי אבל פיפי שמרה ושמרה עד שכבר לא יכלה ועשתה על עצמה.
ככל שיותר התערבנו היא היתה נגד ולא הסכימה בשום פנים ואופן לשתף פעולה, ברגע שירדנו ממנה היא לקחה אחריות על עצמה.
היא פספסה כמה פעמים אבל ממש לא אהבה את זה וזה עזר יותר מכל ההערות שלנו.
את יכולה לקרוא על זה ועל מקרים דומים ב גמילה מחיתולים בגיל צעיר .

תודה על התגובות המהירות.
אז נתתן לי את העצה הקשה מכל - לשחרר. נו באמת.
כנראה שידעתי שבעצם זה מה שצריך לעשות.
אוי התעוררה.
תודה
אכתוב עוד קצת בערב

שליחה על ידי מורן* » 06 מאי 2008, 16:29

כתבתי שאני לא יודעת אם הוא בוכה כי כואב לו . עכשיו כבר ברור שממש כואב לו. יש לו פצע לא נעים בכלל בפי הטבעת ואני שואלת את עצמי אם ההחזקה הזאת ברגליים מקופלות לא מותחת לו שם את העור ומכאיבה לו/ לא מאפשרת לפצע להחלים
יש למישהי נסיון עם דבר כזה?

אוי, מסכן!
האם יש סימנים לאלרגיה? הרבה פעמים זה פיסורה, שקשורה לאלרגיות.
ראשית: הלכת לרופא? יש מה למרוח על הפצע? אם עדיין לא הלכת, תתחילי מלשים על זה חלב אם, זה אחד מהחומרים הכי מרפאים שיש.
שנית: תשימי לב להחזיק אותו ככה שכמעט אין פיסוק, ושהרגליים מקופלות אבל לא עד הבטן, מה שמותח את העור, אלא הכי מעט שאת יכולה. בכל מקרה, קקי שעובר שם יכאיב בכל מקרה )-:

"בקרוב תלך לגן" זה בספטמבר?
לא, זה ממש בימים הקרובים.
אבל זה לא איזה דד-ליין או משהו.
היא תהיה שם חצי יום (היא מחזיקה לפעמים חצי יום גם ככה)
ומקסימום תרטיב, זה לא מאוד מדאיג אותי. רק לא רציתי שהשהייה עם אנשים פחות מוכרים תחמיר את העניין.

לשחרר. כמובן. אני תמיד צריכה להגיע הנה כדי לשמוע את זה מחדש.
בעניין הסיר - אין בכלל סיר נגיש,
כי היא כבר מזמן מעדיפה בשירותים עם ישבנון,
אבל כשאני חושבת על זה - זה מתבקש ביותר, שיהיה לה סיר נגיש.
היא אפילו מצליחה להוריד לבד מכנסיים ותחתונים במקרה הצורך,
אבל עם הקיץ המתקרב - אני צופה שמלות בלי תחתונים בעתידה (-:

מה שכן - יש אחלה גינה,
אני מנסה קצת ללמד אותה לכרוע ולעשות (היא לא יודעת, המצחיקה, רגילה שמחזיקים אותה)

תודה

שליחה על ידי גלי* » 06 מאי 2008, 21:27

מתחיל להיות לי מאוד כבד לשאת את התינוק במנשא על הזמן, אני שוקלת לעבור קצת לעגלה. נראה לי שגם לו לא כל כך נח במנשא כל הזמן, הוא רוצה קצת חופש.
נראה לי שיהיו המון פספוסים בעגלה. גם כך, עכשיו הוא התחיל לזחול ולשבת ויש המון פספוסים. איך מסתדרים עם תינוק ללא חיתולים בעגלה?

אפשר:
א. להלביש חיתול.
ב. לרפד בחיתולי בד (טטרה ופלנל) את העגלה, ומתחתיהם לשים שעוונית, שיהיה קל להחליף והעגלה לא תיהרס.
ג. לשים בעגלה רק אחרי פישפוש, להוציא מהעגלה לפישפושים יזומים, או ברגע שמתעורר, וכך לדאוג שהוא יכיר בעגלה כ"טריטוריה שלא עושים בה פיפי".

שליחה על ידי גלי* » 07 מאי 2008, 08:45

תודה בשמת.

לרפד בחיתולי בד (טטרה ופלנל) את העגלה
אפשר גם לשים מגבת

שליחה על ידי מורן* » 07 מאי 2008, 11:54

תודה בשמת.
בהתחלה זה אכן היה נראה כמו פיסורה ולא עבר עם משחת חיתולים של וולדה. לבסוף הלכנו לרופאה (מעולם לא נתקלתי בכזאת אנטיפתיה, ועוד מרופאת ילדים!) שאמרה לשים משחה די נוראית.
ביאושנו ניסינו את המשחה שרק החמירה את המצב לתפרחת בכל האיזור. הפסקנו וחזרנו לרופא אחר שאמר שפשוט נשאיר אותו בלי חיתול כמה שיותר(-:
המשחה של וולדה עזרה לתפרחת אבל הפצע בעינו עומד.
היום הולכים לדיקור ומקוים לטוב
הבעיה עם רגלים צמודות חוץ מפיפי על הרגלים שהוא לא הכי אוהב, זה שזה גורם לו לפלוט, אבל אולי זה עדיף

אני הקפדתי להוריד את הפין עם קצה הזרת שלי. ככה היתה לי שליטה בכיוון של הזרם, והוא לא עשה על עצמו (מה שממש ביאס אותו). הפליטה לפעמים נגרמת כתוצאה מזוית חדה מדי בין הירכיים לבטן.

שפשוט נשאיר אותו בלי חיתול כמה שיותר
וואללה! (-:

החלמה מהירה!

קצת נמאס לי מהכתמי קקי הקלים במהלך היום.
קקי, בלי עין הרע, הוא שומר לעשות בדלי או בכיור אבל פשוט נוזל לו קצת קקי מידי פעם מהטוסיק, בלי קשר לזה שהוא צריך לעשות אפילו.
אני לא יכולה להסתובב איתו בלי חיתול בכלל כי זה משאיר כתמים קטנים בכל מקום.
אני לא מסתדרת עם טטרא עליו ובעלי עוד יותר לא מסתדר עם זה.
בנתים הפיתרון לזה זה דפי אורז לחיתולים ר"פ- מחליפים רק נייר והחיתול עדין נשאר יבש. זה רק אומר שהוא מחותל בבית כל הזמן עם ר"פ (מחוץ לבית עם ח"פ וגם בהם אני שמה נייר אורז).

עכשיו לשאלה- מתי זה נגמר? מתי הכתמים האלה מפסיקים?
בא לי כבר להלביש אותו רק מכנסים, בלי החיתול הזה, במיוחד שהוא כל כך משתדל להיות יבש.

קשה לי נורא להחזיק אותו מעל הכיור, כואבות הידיים! מה עושים?
תרגילי רצפת אגן!
תרגילי רצפת אגן!!
תרגילי בטן!!!
עוד תרגילי בטן!!!!
ושוב תרגילי בטן ורצפת אגן, שלוש או ארבע פעמים ביום, בזמן הנקה, כל הנקה, וכשיוצאים לטיול רגוע אז גם בזמן הליכה. ועכשיו כשאני חושבת על זה - אז גם בזמן פשפוש. זה זמן מצוין.

הרבה פעמים אחרי לידה הידים כואבות לא כי משהו לא בסדר בידיים, ולא בגלל שהמשקל כזה גדול אובייקטיבית, אלא כי אין לידיים שום תמיכה מהבסיס, ממרכז הגוף, כי שרירי הבטן רפויים מאוד אחרי שהתינוק יצא, ושרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה (גם אם לפני הלידה הם תוחזו במצב טוב, על ידי תרגילי רצפת אגן סדירים, ובמיוחד אם לא), ובייחוד בייחוד אם יש תפרים.

לאנשים שלא למדו לפעמים קצת קשה להבין את זה - עד כמה ה"אמצע" חשוב לתפקוד של ה"צדדים", (ריפוי הכאב בידיים על ידי תרגילי בטן - נשמע הזוי?) אבל זה קריטי. להמחשה, תנסי להרים כסא כשאת עומדת על רגל אחת, על קצות האצבעות. למשל. או תנסי להרים כסא בשכיבה. או כשהוא נמצא מטר ממך, מצד ימין. בלי לקרב אותו לגוף! אם אין תמיכה טובה מהמרכז, מהבסיס - כל מה שמעליו הולך פקקט.
(ולכן פיזיותרפיסטית אחת אמרה לנו: אתן מסתכלות על בעיות בכתיבה? רדו למטה ותתחילו עם כפות הרגליים. ועם המשטח שעליו הן עומדות).

לדעתי גם חשוב להשעין את הגב שלו על הגוף שלך, שמשקל הגוף שלו יישען על הגו שלך, ושלא יהיה רק "תלוי" לך על הידיים. גם בשבילו וגם בשבילך.

תמרוש רוש, ממש ממש חשוב מה שאת אומרת!

רק על עצמי לספר ידעתי... אחרי הלידה, עם התפרים, הבטן שלי הרגישה מוצקה כדייסה ורצפת האגן היתה פודינג, ואחרי שבועיים של נשיאת תינוק בבית בלבד, מחדר לחדר (ממש לא הרבה, ועוד בכלל לא פשפשתי אז) - הידיים שלי קרסו טוטאלית. כאבים כמעט בכל מפרק ומפרק.
אחרי כמה תרגילים וחיזוקים למרכז הגוף - הידיים בכלל שכחו שמשהו הציק להן, ובלי שום התייחסות אליהן.

שליחה על ידי מורן* » 12 מאי 2008, 10:09

תמרוש רוש תודה.
אני צריכה הדרכה עם הנושא הזה ולא מספיק לי מקריאה. את יודעת על מישהו באיזור ירושלים שיכול לעזור? ביו-פידבק לדעת שאני בכלל בכיוון כי אני לא מצליחה להפריד ומרגישה שאני מכווצת גם ישבן ובטן

שליחה על ידי מורן* » 12 מאי 2008, 10:14

וגם כתבתי שאלה ב בלי חיתולים גם בלילה. אשמח לרעיונות
תודה

לא ידוע לי, אבל תשאלי בפורום לידה פעילה בתפוז, מישהי שם בטוח תדע

הקטנה נולדה באוגוסט שעבר וורציתי לנסות ללא חיתולים אך מרוב קקי-כל הנקה ותוך כדי בעיקר היה לי מאוד קשה והתחלתי לחתל. למדתי לזהות את הקול המתאמץ בזמן הקקי אך רק תוך כדי ולא ראיתי סימנים מזהים לפני שעושה כך שלא ידעתי איך לתת לה לעשות שלא בחיתול, עם הפיפי בכלל לא ידעתי איך לזהות. ניסיתי לסרוגים עם ובלי ופשפשה עליי המון ועשתה גם המון קקי על חיתולי הבד ששמתי תחתיה בזמן שהרמתי אותה ותוך כדי הנקה. יותר מאוחר כבר ניהיה קריר וחתכתי את תהליך הלמידה שלי לטובת החיתולים. היום היא בת תשעה חודשים וזה נראה לי זמן טוב לשחרר חיתולים בבית כי כבר חם אך הבעיה שבנוסף לכך שהיתה מחותלת חודשים רצוף גם הפסיקה להשמיע קול בזמן הקקי ואני לא יודעת איך להתחיל מחדש. שמתי לב שהיו פעמים שפתאום שתקה בזמן משחק ואז כשבדקתי ראיתי שעשתה. היום היתה כל היום ללא חיתול ונאלצתי לנקות שלוליות רבות מהרצפה וקקי של יונקת מהרגליים שלה. אשמח לטיפים המתאימים לגילה ולמצב החדש.

קקי, בלי עין הרע, הוא שומר לעשות בדלי או בכיור אבל פשוט נוזל לו קצת קקי מידי פעם מהטוסיק, בלי קשר לזה שהוא צריך לעשות אפילו
היה לנו עם האמצעית. כנראה מעיד על רגישות כלשהיא (אלרגיה אבל ממש בקטנה) כי למעשה זה סוג של חוסר שליטה על הסוגרים.
נפתר בטיפול אייפק אחד.

הי!
שאלה לכל המנוסות - כשאתן מפשפשות בלילה לקערית, מה קורה אחרי קקי? איך אתן מנקות את הטוסיק?
נכון להיום אני שמה לקטנה (כמעט בת חודש) חיתולים אבל מפשפשת אותה ומשתדלת להשאיר אותה ללא חיתולים למשך חלק מהיום. אני פשוט מנסה כרגע ללמוד, להתרגל וגם מחכה שיהיה חם כדי שאוכל להשאיר אותה עירומה בפלג הגוף התחתון. אחרי פשפוש וקשקוש (והאמת שהולך לי ממש יופי) אני רוחצת לה את הטוסיק. אז מה קורה עם הקערית בלילה?
וחוצמזה - המון תודה לכולכן על שפע המידע. אני לומדת כל כך הרבה מכן.

מה זה טיפול אייפק ?

מה זה טיפול אייפק
שיטת אייפק

אז מה קורה עם הקערית בלילה?
בגיל חודש, קמתי לכיור האמבטיה בלילה.
אבל אצלנו זו לא חוכמה: הדירה מאוד קטנה, דלת חדר השינה (מטר מהמזרון שלנו) נמצאת במגע ישיר ובזוית ישרה עם דלת האמבטיה, שבה האמבטיה, הכיור והאסלה... הכיור ממש מימין לדלת...
לעומת זאת הקערה בלילה היתה בעיה גדולה יותר, כי בצמוד לצד שלי של המיטה היה המזרון של בתי ("היה" מפני שלפני חודש וחצי הילדים עברו ל"חדר משלהם"), ואם שמתי את הקערה בצד של הרגליים שלנו, אז היא הפריעה במעבר הצר שבין הארון למזרונים ליציאה ולכניסה מהחדר (דירה קטנה כבר אמרתי?), כך שהיתה סכנה שאם האיש קם בלילה לשירותים, הוא או דורך בתוך הקערה בטעות, או נתקל בה בחושך והופך אותה P-:
אז קמתי לכיור (-:
מהתיאור שלי את יכולה להבין, שכל אחת (ואחד, אין הפלייה) מתייחסת לסידור הספציפי בבית שלה, ולפי זה מחליטה מה יהיה מתאים ומה לא.
וגם כל אחת מתחשבת בכוחות שלה, ולפי זה מחליטה מה מתאים לה ומה לא.
מה שכן, הינוקא שלי עשה גם קקי בסיר. לרוב במשך היום.
כשהוא עשה קקי בסיר, ניגבתי בנייר טואלט. כיוון שמחזיקים אותם עם קצת פיסוק, הם לא מתמרחים. קל לנגב וזה באמת מספיק.
אפשר גם להחזיק מגבת קטנה לחה בקערית ליד המיטה (אני עכשיו לוקחת לטיולים שלנו מגבת קטנה שהרטבתי וסחטתי, שמה בתוך קופסת פלסטיק רב פעמית סגורה, וזה משמש לרחיצת ידיים בתנאי שטח, אם צריך) ולנגב אחרי נייר הטואלט. זה בעיקר בשביל ההרגשה הטובה של אמא...

מה קורה אחרי קקי? איך אתן מנקות את הטוסיק?
אני ארגנתי "פינת החתלה" בצמוד לקערה, קופסה עם כמה חיתולים (כי אנחנו עדיין עם חיתולים), חופן של עיגולי צמרגפן ובקבוק מים עם פקק ספורט, וזה מספיק לי לכל הצרכים. אני יכולה אפילו להספיג הצמרגפן במים מהבקבוק ביד אחת. ואז אני זורקת אותו לקערה.

אימצתי - תודה!

בשבת העזתי לישון שנ"צ עם היונקת בלי חיתול.
אני רוצה להעז לישון איתה גם בלילה בלי חיתול.
איך מעזים?
אנחנו בלינה משפחתית. יש כיסוי למזרן והיונקת ישנה על מגבת (תוחמת את מקומה ומגנה מפני פליטות ודליפות).
אני מיניקה בשכיבה בלילה, וכמעט מתוך שינה. לא תמיד זוכרת אם התעוררתי והנקתי אותה.
בשני הלילות האחרונים היא התעוררה בבוקר עם חיתול יבש.
אשמח לקבל תשובות ועידוד בדף שלי: בלוג בלי חיתולים ביצה עלומה
תודה

הי לכולם.
הקטנה שלי בת שנה ו-4 פושפשה בשילוב עם ר"פ עד גיל 8 ח' בערך, אח"כ הגיע החורף ועוד כל מיני עניינים משפחתיים והפסקנו עם הפישפושים.
עם פרוץ האביב חזרנו לפשפש ועכשיו שעות רבות במשך היום היא ערומה חלקית או רק עם מכנס.
ההצלחות הם חלקיות ומשתנות מיום ליום. לפעמים עושה בסיר, לעיתים רחוקות מוכנה שהחזיק אותה לפשפוש בחוץ , ולרוב פשוט עושה פיפי על הרצפה ברחבי הבית,
ואני מנגבת. היום עלה בדעתי שאולי היא כבר יצרה לעצמה סוג של הרגל וחושבת שזה מאוד נוח ונחמד לעשות פיפי על הרצפה, וכך היא כמעט ולא נרטבת, ואמא כאמור מנגבת.

אז חשבתי אולי לשים לה מכנסיים גם בבית, וכך היא תרגיש יותר את הרטיבות אם היא תעשה במכנסיים, ותבין שעדיף לתקשר עם אמא וכך אמא יכולה להוריד את המכנס ולעזור
לכוון את הפיפי למקום המתאים.
יש לי גם תחושה שכשהיא עם בגדים היא מסמנת קצת יותר.

מה דעתכן , אשמח לתגובות, רעיונות ועצות.

תודה

הי נהר.

גם אני מתמודדת עכשיו עם מצב דומה של חזרה לפישפושים אחרי "שביתת פישפושים" חורפית שלי , לא של התינוקת.

ומנסיוני במצב דומה לוקח זמן לחזור לזה ולבנות שיגרה חוזרת של פישפושים, אבל אני מאמינה שלאט לאט שתיכן תלמדו שוב לקרוא אחת את השנייה בעניין הזה ולתקשר
שוב סביב הצרכים.
גם אצלנו יש עליות ומורדות, אך בסך הכל מגמת השיפור ניכרת.

לגבי המכנסיים אני מציעה לך להתייעץ עם המנוסות כאן כמו בשמת א שבטוח ישמחו לעזור ולייעץ.
אני אישית לא בטוחה שזה הפתרון, אבל עם כל ילד המצב הוא שונה וצריך לשקול את העניין לגופו (תרתי משמע

) .

בכל אופן שתהיה לכן המון בהצלחה,
ותעדכני מה קורה ואיך הולך.

איפה מפשפשים באולם ארועים?

יש לנו חתונה השבוע, הקטנטונת בת שבועיים.

לא בא לי להתחיל לענות על שאלות, ככה שבכיור של השרותים נשמע לי בעייתי,
לשרותים עצמם עלול להיות תור,
בחוץ לא בא בחשבון כי החתונה בירושלים ובטח יהיה קר...

(ולא, אין מצב לא להגיע. מקסימום להגיע ולצאת מוקדם).

מוותרים על העסק לערב אחד וזהו?

כי כשאני לא מבינה אותה היא בוכה זמן די ממושך, ובגדול ברור לי לגמרי שהיא בעניין לחלוטין.

שיטה של יונת שרון :
מתישבת על האסלה עד הסוף ומחזיקה את הינוקא עם הפנים החוצה, הברכיים שלה לכיוון הבטן שלה כשידיך מחזיקות תחת הברכיים והגב שלה נשען עליך.
ההסבר מובן?
אפשר להתאמן בבית.

שלום,
אני מחפשת מטפלת לספטמבר-אוקטובר, לתינוק שיהיה בן 4-5 חודשים (בפתח תקווה), מישהי שמכירה ותסכים לפעול בשיטה של בלי חיתולים.
אשמח לקבל המלצות.
תודה, אמא של עילי

אני משכיבה את נעה (בת חודשיים) על מזרון הפעילות כשהאגן מונח על שעוונית וחיתול פרוש עליו.
כשהיא זזה, מנסה להרים עצמה על ידיים ("להרים את הראש"), הידיים והרגליים זזות ומחרבשות את המיגון כך שהכל מסתרבל לה. אתן לא מרגישות שזה סירבל את התנועות שלהם? מה עשיתן אתן?
תודה!

אני הייתי מניחה רק חיתול מתחתיו ומנקה את המזרן פעילות כל יום (אבל אני מניחה שזה לא מתאים לך).

אולי תצמידי את השעוונית עם סקוטש למזרן פעילות?
או אולי תתפרי לשעוונית סרטים ותשחילי אותם איפה שהקשתות מחוברות למזרן (אם אני לא טועה יש שם חורים)?

והכי כדאי - להניח אותה על חיתול על הדשא. ככה את לא צריכה לדאוג למיגון והילדה חופשייה לזוז כמה שהיא רוצה...

שלום,
אני מחפשת מטפלת לספטמבר-אוקטובר, לתינוק שיהיה בן 4-5 חודשים, לפתח תקווה, מישהי שמכירה ותסכים לפעול בשיטה של בלי חיתולים.
אשמח לקבל המלצות.
תודה, אמא של עילי

קצת באיחור, ובכל זאת...
במקום לנסות למגן את משטח הפעילות, תפרתי משטח פשפושים, שהוא כמו חיתול כיס של ר ו ב י נ א רק פתוח וענקי (-:
וכך עושים:
מלמעלה שמיכת פליז
מלמטה שעוונית רכה
תופרים זו לזו משלושה כיוונים
באמצע מגבת, שנשלפת מהפתח האחד שלא תפרתי.
וזהו.
התינוקת נשארת יבשה, הרצפה גם. בסוף מחליפים מגבת.
זה היה טוב גם כפתרון למיטה כשהיינו על בלי חיתולים גם בלילה

כמובן, כל זה טוב רק עד שהתינוקת מתחילה למשוך את עצמה אל מחוץ לשמיכה ולזחול, מה שאצלנו קרה די מהר... P-: (-:

קלמנטינה, סחתיין על הפטננט!

בסוף מחליפים מגבת
כן אההה... בסוף בסוף

ואני פשוט מקפלת שמיכת פליס גדולה עד שהיא מקבלת גובה נחמד

<עצלנית>

הפליס לא חם מדי עכשיו? אני מרגישה שהוא חורפי מדי..

מזגן עדין + תינוק עירום + פליס זה דוווקא נחמד.

אה, עם מזגן זה לא נחשב (-:

טוב, גם לי שאלה. לא ממש בלי חיתולים, אלא פשפושים כשאני תופסת. לרוב היא בחיתול בד, והיא בת 7 שבועות.
והשאלה - לפעמים היא עושה קקי רק כשיש איזה גירוי בפה. בין אם זו הזרת שלי, או הציצי.
אז מה שקורה הוא שאנחנו מעל הכיור, מחכות. היא מתאמצת ולא ממש מצליחה אבל ברור לשתינו שיש לה קקי. ואז איכשהוא בתרגיל אקרובטי אני מחזיקה אותה ביד אחת ובשניה נותנת לה את הזרת שלי והופה - קקי. לפעמים קצת על הרגל שלה (זאת שלא הצלחתי להחזיק ביד אחת).
זה לא נוח ודי מסורבל. מה עושים?
לאחרונה היא גילתה את הידיים שלה, אז אולי היא תתחיל למצוץ אצבעות וזה יצליח להחליף את הזרת שלי, אבל אני לא בונה על זה.
מוצץ היא לא לוקחת. (רק לפעמים. בסלקל. וגם זה הרבה זמן לא קרה).

אופציה שניה היא ששומדבר לא הצליח (כולל אקרובטיקה) מעל הכיור, חיתלתי. הנקתי, ואחרי 10 שניות של הנקה - קקי. גדול. מאוד.
ניסיתי לפשפש תוך כדי הנקה, וזה עוד יותר מסורבל.
יש טריקים?

הי סלט פירות
הנקה היא דרבון מספר 1 לפשפושים - זה ידוע.
יש איפשהו באתר תמונה של פשפוש מעל קערה, תראי אם זה מדבר אליך.
את יכולה להניק בידיעה שהיא הולכת לעשות משהו, ופשוט לקבל את זה (זה מה שאני עשיתי עד לאחרונה - עדיין לרוב אני מניקה כשעל ברכי פרוש חיתול טטרה).
וגם - מעל הכיור נסי לתפוס עם האמה את שתי הרגליים שלה מלמטה, מאחורי הברכיים המקופלות. זה יפנה לך יד וזה די נוח.

בהצלחה וסחתיין על ההתחלה המוקדמת.

אה, והשערה: המציצה המובילה לפשפוש קשורה לכיווץ השרירים הטבעתיים.
עוזר?

המציצה המובילה לפשפוש קשורה לכיווץ השרירים הטבעתיים
בהחלט. ידוע ומוכר. אין לי בעיה עם איך שזה עובד, ככה זה גם עבד עם אחיותיה הגדולות (אותן לא פשפשתי, אבל לא היה קשה לזהות שצריך קקי

).
להניק עם חיתול טטרה זה לא מספיק. לרוב הקקי נוזלי וזה עובר דרכו ויכול להשפריץ לכיוון המכנסיים שלי/הספה.
אנסה את ההנקה מעל הקופסא המרובעת.

בהצלחה וסחתיין על ההתחלה המוקדמת.
תודה. כרגע לא ברור אם נוריד חיתול לגמרי או לא. בינתיים נחמד להמנע מחיתולים מלוכלכים... והיא גם מבסוטה מזה מאוד.

התחלנו טעימות מוצקים, מה שגרם לי לחשוב על ההמשך.
מה עושים בלי חיתולים עם מוצקים? איפה אתן מפשפשות?
אני כמעט נטשתי את קערת הפלסטיק, ומפשפשת בעיקר לכיור (ופעמיים בשבוע האחרון לשירותים מחוץ לבית).
זכור לי מבני הבכור שמתישהו הקקי משתנה (כשכמויות המוצקים גדלות והופכות משמעותיות) ונראה לי שאז לא יתאים לי לפשפש לכיור אם זה קקי (ואני בד"כ לא יודעת אם זה קקי או פיפי). לפשפש לשירותים דורש הדחת שירותים במקרה קקי, לא? כנ"ל לגבי קערה (וגם מים לשטיפתה) מה שלא כה מועיל לעולם ולתצרוכת המים שלי, לא כן?
אשמח לשמוע טיפים ורעיונות. תודה

אולי זה הזמן לשים דלי באמבטיה כדי לאסוף את מי המקלחת? אם האסלה והאמבטיה באותו חדר, וקרובות יחסית, ואם האסלה טובה (רחבה למטה) זה קלי קלות להוריד בה את מי האמבטיה עם דלי (ואולי עוד מיכל פלסטיק גדול לאיסוף המים). אני ככה כמעט ולא הורדתי מים בשירותים במשך שנה שלמה.

ועוד רעיון: למצוא איפשהו (או ליצור, או לאלתר) קערה עם מכסה טוב, שבה אפשר לאגור כמה פיפיים לפני הריקון. להוסיף לה טיפה שמן עשב לימון, בשביל הריח. אין לי מושג אם זה עובד, אבל פעם הרי היו סירי לילה, לא? מצופים בלכה, ספוגים מבפנים בשמנים ריחניים. ולא רוקנו אותם תוך דקה מהשימוש.

רק להבהיר, שכדי לא להוריד את המים במשך שנה שלמה, דלי לא הספיק והייתי פוקקת את האבטיה עצמה כל מקלחת.

תודה תמרוש רוש אבל בד"כ אנו ממלאים מעט מים באמבטיה ואחד מאיתנו מתרחץ עם הבן שלנו. במצב כזה איך ניתן לשמור את המים להדחת השירותים?
כמו כן חדר האמבטיה אצלנו בדירה קטן וכבר יש בו דלי חיתולים מלוכלכים. אמנם כעת אנו שוקלים שיפוץ שבמסגרתו גם יורחב חדר האמבטיה, אבל לא ברור מתי הוא יתבצע, אם וכאשר

קערה עם מכסה טוב, שבה אפשר לאגור כמה פיפיים לפני הריקון.
הבעיה היא קקי. לא פיפי. פיפי אני לעתים מפשפשת כמה ברצף בקערה ואז מרוקנת.

אני קצת אובדת עצות, לא יודעת אפילו אם זה המקום לשאול.

הגוזל שלי בן שנה וחצי. כעיקרון הוא יבש כל היום והלילה אבל לפעמים הוא צריך שנזכיר לו ללכת לעשות פיפי.
למה זה חשוב?

האיש קיבל חודש מילואים

. אני והוא שנינו עובדים ומתחלקים בטיפול בקטן. אין שום אפשרות לעזרה מהמשפחה, לא לפרק זמן כ"כ גדול.
הפיתרון היחיד שעלה הוא פעוטון או איזושהיא מסגרת לשעות הבוקר (בעיה ענקית בפני עצמה...).
ברור לי שאני אצטרך לשים לו חיתול ( למרות שאני קודם כל אציג אותו כגמול ואבקש להתחשב).

השאלה: האם בגיל הזה חיתול יכול להחזיר אותו אחורה, ואם כן, כמה רחוק? איך להתייחס לזה בכלל? להגיד לו "בשעה כזאת וכזאת אתה עושה פיפי בחיתול"?
הוא אפילו לא יודע מה זה...

אוף....

הפיתרון היחיד שעלה הוא פעוטון או איזושהיא מסגרת לשעות הבוקר (בעיה ענקית בפני עצמה...).
למה?
כמה שעות ביום תצטרכי עזרה?
אולי תחפשי באזורך אמא בחינוך ביתי שמחפשת הכנסה נוספת והיא תשמור על גוזלך במקביל לגוזליה ותמשיך בשיטת בלי חיתולים?
את יכולה לפרסם מודעה בכיכר השוק.

אבל לפעמים הוא צריך שנזכיר לו ללכת לעשות פיפי.
לא מבינה למה צריך לשים חיתול. יש גם תקופות שילדים (שגדלו עם חיתול ונגמלו) מפספסים מסיבה זו או אחרת. מקסימום תביאי כמה סטים של בגדים להחלפה. אני חושבת שההתייחסות של הגורם המטפל (מי שזה לא יהיה) תלויה גם באיך שתציגי את הדברים. אם הוא גמול אז למה לשים חיתול? אם יפספס אז יחליפו לו. אם לא אז לא. נראה לי שחיתול יכול להיראות מבחינתך ומבחינת הגורם המטפל כפתרון לבעיה אבל לדעתי זה אולי פתרון לטווח קצר אבל עלול לגרום לבעיה יותר גדולה לטווח ארוך.

כן, את צודקת. חשבתי על זה במעורפל אבל עכשיו ברור לי שאני אתייחס אליו כאל "גמול" לכל דבר.

באמת איך לא חשבתי לפרסם כאן?... זה יכול להיות פיתרון מצוין! תודה.

מקפיצה
_התחלנו טעימות מוצקים, מה שגרם לי לחשוב על ההמשך.
מה עושים בלי חיתולים עם מוצקים? איפה אתן מפשפשות?
אני כמעט נטשתי את קערת הפלסטיק, ומפשפשת בעיקר לכיור (ופעמיים בשבוע האחרון לשירותים מחוץ לבית).
זכור לי מבני הבכור שמתישהו הקקי משתנה (כשכמויות המוצקים גדלות והופכות משמעותיות) ונראה לי שאז לא יתאים לי לפשפש לכיור אם זה קקי (ואני בד"כ לא יודעת אם זה קקי או פיפי). לפשפש לשירותים דורש הדחת שירותים במקרה קקי, לא? כנ"ל לגבי קערה (וגם מים לשטיפתה) מה שלא כה מועיל לעולם ולתצרוכת המים שלי, לא כן?
אשמח לשמוע טיפים ורעיונות. תודה_

מה עושים בלי חיתולים עם מוצקים? איפה אתן מפשפשות?
לסיר או לשירותים.
לא הבנתי כל כך מה הבעיה עם הדחת השירותים במקרה קקי. על עצמך את לא מורידה את המים בשירותים? (אני שואלת ברצינות) ובעוד זמן קצר, כשהוא יגדל וזה כבר לא ייראה לך מוזר שהוא בלי חיתולים - איפה הוא בדיוק יעשה את צרכיו אם לא בשירותים?

ככה זה כשמביאים עוד אדם לעולם - גם השירותים הם פקטור (-:

(פה ההמלצה החמה על הספר זבלאנושי וכמובן בלוג שירותי קומפוסט )

אם תשווי את זה לקקי בחיתול, כשאת זורקת את החיתול החד פעמי יחד עם הקקי למזבלה וזה לא מתכלה 500 שנה ויוצר זיהום - אז כן, עדיף לשירותים, וכמות המים שתלך לשטיפת הסיר זניחה לעומת כמות המים שהלכה לייצור החיתול החד פעמי ולא דיברנו על יתר הזיהום הקשור בזה.
ואם תשווי את זה לקקי בחיתול רב פעמי, אז גם ממנו מנקים את הקקי לאסלה וגם שוטפים את החיתול לפני שמכבסים את החיתול.
כך שכך או אחרת - הכי הכי אקולוגי והכי פחות בזבזני: סיר או שירותים.
חד משמעית.

ומובן שאני מצטרפת להמלצה לאסוף מים באמבטיה. כשמתרחצים, לא משנה באיזו שיטה, להשאיר את הפקק סגור וכך כל מי הרחצה מצטברים שם ומשתמשים בהם להוריד מים.
גם קערה קטנה בכיור, כך שכל מי שטיפת הידיים הולכים גם הם להוריד מים בשירותים.
אפילו אם זה יספיק רק להוריד את המים על הקקי של התינוק - כבר תרגישי יותר טוב, לא? (-:

תודה בשמת

לא הבנתי כל כך מה הבעיה עם הדחת השירותים במקרה קקי. על עצמך את לא מורידה את המים בשירותים?
אבל אני עושה פחות פעמים ביום

את צודקת שבהשוואה לחיתול ח"פ או ר"פ זה עדיף.

לאסוף מים באמבטיה. כשמתרחצים, לא משנה באיזו שיטה, להשאיר את הפקק סגור וכך כל מי הרחצה מצטברים שם ומשתמשים בהם להוריד מים.
איך עושים את זה בפועל? לוקחים קערה, ממלאים במימי האמבטיה ומדיחים את השירותים? האם המים לא משאירים כזה פס ליכלוך על דפנות האמבטיה?

וגרוע יותר-
האם מים עומדים באמבטיה בבית שבו מסתובב פעוט לא מהווים סכנה לטביעה?

(גם אנחנו עושים את זה, אבל צריך לזכור לנקוט אמצעי זהירות (לסגור את הדלת, בגיל הזה, מספיק בהחלט))

אבל אני עושה פחות פעמים ביום
אה! עכשיו תפסתי! (נדמה לו כי בתו מאסתי, על כי איננו די נכבד, על כן למען כבוד הבת, הוא נאחז באיזה קש, ככל טובע שנואש.... אופס סליחה זה מסיפור אחר (-: )

איך עושים את זה בפועל? לוקחים קערה, ממלאים במימי האמבטיה ומדיחים את השירותים? האם המים לא משאירים כזה פס ליכלוך על דפנות האמבטיה?
לנו יש גיגית לאמבטיה, וגיגית קטנה לכיור. הגדולה עומדת על שפת האמבטיה, ממלאים אותה בעזרת הקטנה. גם שופכים אליה מים שמצטברים בגיגית הקטנה ברחיצת ידיים. אחרים שמים דלי.
כן, המים משאירים פס ליכלוך. קל מאוד לנקות אותו כי זה סבון ושומן, את בעצם מנקה את האמבטיה בשאריות הסבון. אבל באמת רצוי לעשות את זה כמה פעמים בשבוע (אני משאירה שם את הסקוץ', זה לוקח כמה שניות).

הדופן של האמבטיה גבוהה. אני תוהה איך פעוט מגיע לאמבטיה ומחליט על דעת עצמו לקפוץ ראש לתוכה? באמת קשה לי לדמיין תאונות מהסוג הזה. איך אפשר בכלל לטפס על זה כשאתה קטן כל כך?

שליחה על ידי חן* » 09 ספטמבר 2008, 21:11

הקטנה בת 10 ימים ואני קולטת את רוב הסימונים
יש לה כל הזמן נק' קקי קטנות
קראתי לוג בשמת בלי חיתולים וראיתי שחווית עם הקטן חוויה דומה
בגיל הזה? איך גילית למה אלרגי?
ובלי קשר עושה פיפי פעם בשעה-שעתיים ובלילה עוד יותר מזה וכמות ענקית
ככה זה אמור לעבוד?

הקטנה בת 10 ימים ואני קולטת את רוב הסימונים
א. איזה כיף לך!
ב. היא ממש קטנה. עוד לא הייתי נלחצת מענייני אלרגיה עכשיו, אלא אם כן יש לך כוחות ללכת לאיבחון אייפק עכשיו.
את עשרה ימים אחרי לידה, את נחה נכון?
לגבי כמויות פיפי וקקי בגיל הזה אצל תינוקת יונקת:

פיפי יכול להיות כל רבע שעה כשהיא ערה. אנחנו מצפים להרבה פיפי בשבועות הראשונים.
אנחנו מצפים לפחות לשלושה קקי יפים, בכמות, ביממה. לפחות. כמה אצלך?

שליחה על ידי חן* » 10 ספטמבר 2008, 22:27

פיפי יכול להיות כל רבע שעה כשהיא ערה. אנחנו מצפים להרבה פיפי בשבועות הראשונים. יש הרבה פיפי אבל פעם בשעתיים+-. בלילה אולי פעם פעמיים.

אנחנו מצפים לפחות לשלושה קקי יפים, בכמות, ביממה. לפחות. כמה אצלך?
קקי יש והמון לפחות 4-6 ומלא טיפות (כל רבע שעה)

יש לי תחושה של אלרגיות באופן כולל (ביטויים על העור וכו') ולכן שאלתי
בנתיים באמת לא בודקת כלום.

תודה

יש לי תחושה של אלרגיות באופן כולל (ביטויים על העור וכו') ולכן שאלתי
המממ.
אני באופן כללי מאמינה גדולה בתחושות של אמא. אם את קולטת שיש בעיה של אלרגיה, אז בהחלט הכתמות קקי הן אחד הסימנים המובהקים. אם זה מתבטא כבר בגיל עשרה ימים, לדעתי זו אינדיקציה שחשוב לאבחן ולטפל כמה שיותר מהר, כי הדברים האלה נוטים להחמיר מאוד. לא נתקלתי באלרגיה שעוברת - רק נתקלתי באלרגיות שעברו שינוי ומהתבטאות חיצונית ברורה עברו לפאזה עמוקה ובעייתית עוד יותר )-:
אני ממליצה על שיטת אייפק, קודם כל לאיבחון. האם זה קשור לתזונה שלך? האם זה קשור לגורמים סביבתיים אצלכם? האם יש תרופות או ויטמינים שאת לוקחת (כדורי ברזל? פרנטל? משהו שקיבלת בלידה?) האם הסבון או אבקת הכביסה שנוגעים בה? האם את אוכלת הרבה מוצרי חלב או סויה (האלרגנים הנפוצים ביותר)? או יש משהו שאת אוכלת הרבה וכל יום?
איך נראה לך?

שליחה על ידי חן* » 11 ספטמבר 2008, 21:09

הכי קל להתחיל בהפסקת מוצרי חלב ונתקדם עם זה.
כביסה זה אקובר אז אני מקווה שזה לא זה.
לא לקחתי כלום בהריון וגם לא עכשו.
התחושה לאלרגיות נובעת מתגובות על העור - פנים שהאדימו ל12 שעות, פריחה כתומה על הלחיים, פריחה על העורף וחברה ערנית שציינה בפני את הכתמות הקקי.
בדרך כלל אין הכתמות קקי?

שיטת אייפק- זה אומר שבאיזה שהיא דרך אני מציקה לה בבדיקות? בקונבנציונלי זה פשוט בדיקה מזעזעת לגורים כאלו קטנים (ולטעמי גם לא נעימה משהו לגדולים יותר)

שוב תודה על העזרה והכוונה

שאלה:
האם יציאת שיניים גורמת להמון המון פספוסי פיפי בלילה?
ממש לא נראה לי שזה קרה מקור כי אנחנו מחממים (בשבילו) את החדר בלילה, הוא עם בגדים עליו+שמיכת פליז+השמיכה שלי (איך זה נשמע....אבל כן, בלונדון קר בלילה).
גם היה בזה משהו מוזר, כאילו לחלוטין הוא לא שלט בזה?
מישהו מכיר דבר כזה?

אם שיניים גורמות לפספוסים ביום, אני לא רואה שום סיבה למה שהן לא יגרמו, אצל התינוק שלך, לפספוסי לילה.
וכן, חוסר שליטה. המון פשפושים קטנים.

(אצלנו הן גרמו לפספוסי יום [בלילה ממילא עוד לא היינו בכלל בעניינים], אבל בדפוס מוזר ביותר. יום כן, יום לא, ויום אחד עם המון המון המון קקיים קטנטנים, כל רבע שעה - ועל כולם הוא הודיע בבירור. לכי תדעי...)

שאלה בנוגע לילד שבבית מפשפש בסיר אבל בחוץ מתאפק או עושה במכנסיים:
נתקענו עם משהו. אם זה דיון שהתנהל בדף כלשהו אשמח להפנייה ואם לא אז אשמח לעצה טובה. הקטן בן שנה אבל לא מצליח לפשפש מחוץ לבית על עץ. הוא פשוט לא עושה פיפי מחוץ לבית או שעושה במכנסיים לעתים רחוקות. לא נרשם שום סימן שהצלחנו לזהות וכאשר חשבנו שזיהינו משהו ופעלנו בנידון הוא תמיד סירב בכל תוקף. ניסינו בעבר להחזיק מתחת לברכיים וזה עבד אבל היום הוא כבר גדול ולא מוכן. ניסינו להפשיל מכנסיים (את שלו...) ולעשות קולות של פשפוש וזה לא הולך. שאלתי, אם כן, איך מלמדים אותו לפשפש בעמידה על איזה עץ מחוץ לבית?

בחוץ אצלנו לא כל כך מתאים בלי מכנסיים. גינות תל אביביות עירוניות, לא בדיוק עושה לי את זה עם כל הפרשות החתולים והכלבים.
בבית הוא בלי מכנסיים אז הוא לא רגיל לפעולה הזו של הפשלת מכנסיים לצורך פשפוש.
בבית הוא עושה פיפי בישיבה על הסיר כאשר הכל מסתדר וזה לא פספוס. הוא לא אוהב את השירותים.
זו בדיוק הבעיה שלי. אני מנסה ליצור בחוץ משהו ששונה מהבית. אפשר כמובן לקחת סיר החוצה אבל זה מאוד מסורבל, בעיקר נוכח העובדה שכאשר הוא מפספס הוא עושה בעמידה, מה שאומר שיש לו אפשרות כזו. אני פשוט לא מצליחה לחבר את זה לעשיית הצרכים בחוץ וחשבתי שאולי יש דרך פבלובית לעשות את זה בקלות.

אני מנסה ללמד מניעה (למשל, הרגלה של פישפוש על עץ ממש מההתחלה, הרגלה של הפשטת מכנסיים לצורך פישפוש, דיבור עם הילד מגיל אפס להסביר מה עושים, כמובן בקצרה - נגיד "עכשיו נוריד לך את המכנסיים כדי לעשות פיפי" כשלוקחים בדרך לשירותים ומפשיטים, או כשלוקחים בגינה ומפשיטים, או במקרה של פיספוס: "אופס, יצא במכנסיים. טוב, בוא נחליף לך מכנסיים, ובפעם הבאה נוריד את המכנסיים כדי לעשות פיפי, שלא יירטבו"), ולא מרגישה שיש לי מי יודע מה רעיונות למצב הנוכחי.

מה עושים עם מחלה?
האדון המפושפש בן 7.5 חדשים, חולה ומנוזל (אחרי שאחותו המקוררת כבר משתעלת עליו כמה ימים) ויש לו הרבה פספוסי פיפי ופעם אחת אפילו פספוס קטן של קקי (שאחריו הוא בכה את בכי ה"קחי אותי עכשיו לשירותים").
אני לא רוצה לחתל אותו

, יש רעיונות מה לעשות?

אם מתחילים לגדל ללא חיתולים בחורף, איך אפשר לבצע את השלב הראשון של התבוננות והבנת הקשר בין תנועותיו והבעותיו לעשיית צרכים? הרי בחורף הוא לבוש לחלוטין ואין לי מושג מתי בדיוק הוא עושה צרכים. (אני מצפה לתינוק בשבועות הקרובים).

בחורף אמנם קצת יותר קשה, בגלל שצריך להלביש אבל בהחלט אפשרי - רואים ישר אם הם עושים שרטוב במכנסיים,
על האמא בתנועה במנשא נדיר שיש פספוסים, וכשלא במנשא, אנחנו קנינו מלא מכנסיים בחנות יד שנייה הכל בשקל...
זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה כשקוראים על זה, שווה פשוט לנסות.
תסתכלי ב בלי חיתולים בחורף
גם אנחנו התחלנו בחורף, לפני כמעט 10 חודשים, והיום אפשר להגיד שהגורה כבר מאוד מודעת לענייני יציאות,
מודיעה בברור (צריך להיות ממש מטומטם בשביל לא להבין כשהיא מבקשת...)
וכמעט שאין פספוסים- רק כשאני ממש עסוקה (למשל בדיוק עכשיו D-: תוך כדי שאני מקלידה כאן על הטימטום... היא זחלה אלי, משכה לי במכנסיים וצרחה... ועשתה פיפי במכנסיים).
לידה טובה

תודה, אני אנסה

עד עכשיו פשפשנו עם חיתולים. קקי אין פספוסים בכלל ועם הפיפי לא ממש השקעתי.
בעוד שבוע מהיום החיתול יורד באופן מוחלט וסופי. (אנחנו עוברים דירה). הוא בן 4 חודשים.
השאלה שלי האם אני אבלבל אותו? אולי זה מאוחר מדיי ללמד לפשפש גם פיפי? חברה שלי אמרה שהיא ניסתה להתחיל עם הבת שלה כשהייתה בת חצי שנה ולא הצליח לה. יש הצעות?

הי ליהי. לא מאוחר מדי, פשוט תתחילי. המטרה בעניין היא שהוא יהיה בלי חיתולים, כי זה יהיה לו הרבה יותר נעים. אבל צפי להמון פספוסים, כי באמת קשה לזהות מתי הוא צריך פיפי. אם הוא יהיה כל הזמן בלי חיתול, אז למה שזה יבלבל אותו? להיפך. קודם בלבלת אותו, שנענית לבקשה לקקי ולא נענית לבקשה לפיפי. עכשיו תהיי עקבית. נשמע לי מצויין.
בהצלחה!

(אגב, מה זה "לא הצליח לה"? זה קצת מגוחך לגבי "בלי חיתולים". הבת היתה בלי חיתולים? אז הצליח לה! אם היא מתכוונת שהיא פספסה בלי הכרה - נו, ברור. ככה מתחילים. וגם כשאנחנו מתקדמים, בואי נגיד, אמא הודית אנחנו לא נהיה (-: אז מה?)

הקטנה בת שנה וחמישה וחצי חודשים יושבת כבר בסיר ועושה פיפי וקקי בדר"כ תמיד מהתעוררות ולפעמים במשך היום.
מאז שהתחילו לצאת לה הטוחנות בלילה, והיה לה גם פעמיים חום, היא עושה בלילה במיטה. אני יודעת שהיא צריכה לעשות, בייחוד אם היא חולה ו/או לא עשתה פיפי לפני השינה אבל אני לא מעזה להעיר אותה בשביל זה כי צפוייה היסטריה עצבנית שבינכה לא תסכים בסופה לשבת בסיר באמצע הלילה, אז אני שמה לה מעל המכנסיים טיטול באמצע הלילה ואח"כ עם היבבות שלה מחליפה לה ושמה שמיכה מתחתיה שתישן על יבש עד הבוקר.
בשבוע האחרון היא גם עושה פיפי בעגלה מתוך שינה, מפני שאנחנו מבלות בגינה והיא מסרבת בתוקף לעשות שם פיפי ואז היא נירדמת בעגלה וכשהיא מתעוררת היא כבר עם הפיפי במכנסיים ובעגלה.
מה לעשות?

מה לעשות?
לדעתי - מה שאת כבר עושה.
למגן את הסביבה, להחליף מצע (מגבת / פליז / חיתול בד וכו')
כדי שתמשיך לישון על יבש, ובעיקר לא להתרגש ולחכות שיעבור.
אפשר לומר כל פעם - בפעם הבאה תגידי לי ונלך לשירותים,
או משהו בסגנון,
שיזכיר לה שאפשר אחרת.
זה יעבור

אני בוריאציה קטנה: תמגני את הסביבה, אבל תני לה לישון ברטוב.
היא כבר גדולה.
כל הסיבות למה היא עושה בלילה, שיניים וכו' - נכונות. לא נורא, קורה.
אבל זה שהיא מתעצבנת כשאת מנסה לעזור לה להתפשפש - זו הבעיה פה.
אם את רוצה שהיא תשתף פעולה, אז זה חייב לבוא עם מחיר שהיא מרגישה. אם לא יהיה לה נעים, את תגידי לה, כן, לא נעים לישון ברטוב. בפעם הבאה תגידי לי ואני אפשפש אותך.
וכשהיא מתחילה להתעצבן ולסרב גם כשאת יודעת שהיא צריכה - את מזכירה לה: את זוכרת, שלא יהיה לך נעים אחר כך לישון ברטוב.
בעדינות. לא לוחצת.
רק עוזרת לה לקשר: אם לא תעשי עכשיו - תצטרכי אחר כך - ייצא לך בטעות על עצמך - תהיי בתוך שלולית - יהיה לך ממש לא נעים - אפשר למנוע מראש.

המון תודות לכן @}
הקטנה נולדה עצבנית ביותר. לא מבינה למה, היה ההריון המדהים ביותר בעולם והלידה המדהימה ביותר שהיתה לי והיא כזאת רגזנית!

האם בגיל כזה היא יכולה לעשות את הקישור בין רטוב לי עכשיו בגלל שלא עשיתי קודם בסיר? אני מבינה שדרושה קשיחות מה בעניין ואני עם לב רך

נראה מה ילד יום.

ברכות ותודות @}

היום זה כבר הגיע למצב של אנטי מצידה. הצעתי לה ללכת לפיפי כמה פעמים כי ידעתי שעכשיו היא בטח צריכה והרגזנית צועקת ללאא!!! ודקה אחרי זה היא קוראת לי שוב כועסת ושוב עם פיפי במכנסיים. נראה לי שמעצבן אותה שהיא צריכה להפסיק בשביל זה דברים ולבזבז על זה זמן יקר.

הצעתי לה ללכת לפיפי כמה פעמים כי ידעתי שעכשיו היא בטח צריכה והרגזנית צועקת ללאא!!!
האמת, קשה לייעץ לך דרך האינטרנט. מה שצריך באמת זה לראות אותך בפעולה. מדובר בנימים דקים ביותר של שידור ותקשורת בינך לבינה. אם את מגיעה בסיבוב מהזוית הלא נכונה, מסתבר שאותה זה מקפיץ.
מה פירוש "הצעתי"? האם את מהססת? יש פה קו דק מאוד בין "ידיעה בטוחה של אמא שבאה בביטחון ועוזרת לתינוקת להתפשפש" לבין "כפייה של אמא בלי קשב לתינוקת" בין "היסוס וחוסר ביטחון של אמא, שמוותרת על הקשב ומוותרת על תפקידה המדריך ונותנת לתינוקת להשתולל".
אני לא יכולה להנחות אותך לידיעה בטוחה ולהובלה בטוחה, כי אני פה על בליינד, את מבינה? אני לא רואה מה את עושה, אני לא רואה את שפת הגוף שלך ושלה.
כשמדובר בשביתות פשפושים, שזה מה שאת מתארת, אני לרוב מציעה שילוב של ביטחון ויצירתיות. לא "להציע" סתם, אלא לקחת ולהגיד לה, "את צריכה פיפי, עכשיו עושים פיפי, את לא אוהבת שיוצא לך", ומשנים מקום (אני ירדתי שלוש קומות למטה במדרגות והלכתי עד לעץ שבצד הבניין, רק בשביל לשנות מקום, שתקבלי מושג על כמה רחוק אפשר ללכת בשביל לפשפש), ומספרים סיפור, או פותחים ברז מים, או עושים משהו יצירתי אחר.
אם יש לה טמפרמנט רגזני - את חייבת להשתמש במינון מדוייק של הומור, הפתעה, שינוי ובטחון.
תובילי. בבטחון ובהומור.
תני לה להרגיש שאמא יודעת, שאמא קובעת, שאפשר לסמוך על אמא, וזהו.
הרי זה לא נעים לה שרטוב.
היא צריכה להפסיק? זאת תינוקת. תעשי שיהיה לה כיף ומשעשע ומעניין לעשות פיפי. שוב, כשיוצאים החוצה יש לזה סיכוי יותר גדול. יש פחות שביתות בחוץ. אולי מפני שזה נעים בחוץ, ואולי מפני שעצם השינוי הגדול מעניין ומנתק מהקיבעון של "עכשיו אני עסוקה במשהו ולא רוצה להפסיק כדי להתפנות".

אצלנו יש הרבה סירובים ללכת לשירותים כשנמצאים באמצע משהו (משחק וכו') ומה שעזר זה להזכיר שאותו עיסוק ימתין בסבלנות לפיפי ורק אחרי שהפרחחית בטוחה שהיא לא תפסיד כלום ברגעי הפשפוש היא מוכנה...

_אם יש לה טמפרמנט רגזני - את חייבת להשתמש במינון מדוייק של הומור, הפתעה, שינוי ובטחון.
תובילי. בבטחון ובהומור.
תני לה להרגיש שאמא יודעת, שאמא קובעת, שאפשר לסמוך על אמא, וזהו.
הרי זה לא נעים לה שרטוב._

תודה מקרב לב! כל מה שכתבת נכון אבל זה לא זורם אצלי בטבעיות. אני אצטרך לתרגל את ההומור, ההפתעה והביטחון. אני מאוד מהססת להציע לה מפני שהיא מתרגזת כ"כ והפעמים שהושבתי אותה בלי שהיתה מוכנה לכך כנראה נצרבו אצלה לא לטובה.

מה שקורה זה שאני מרגישה שהיא צריכה, ברור לי ממש מפני שזה הזמן כבר ואפילו אחרי, ואז אני עוקבת אחריה בעיניים דואגות שמא היא תפשפש כל שנייה על הכיסא/הספה/השטיח או כל דבר שהיא עליו ואז אני שואלת אותה אם יש לה פיפי והיא עונה לא החלטי ואחרי כמה זמן אני אומרת לה שתבוא לעשות בסיר, או לוקחת אותה לסיר או מביאה את הסיר אליה ואז היא צווחת בכעס אז אני מניחה לה ואז תוך כמה זמן היא עושה פיפי במכנסיים.

בלילה היא עשתה שוב פעמיים פיפי במכנסיים, בפעם הראשונה בלי טיטול מעל ובפעם השנייה עם. היא נצמדת לציצי ורק מחזיקה אותו אז אני יודעת שהנה היא הולכת לעשות אבל היא חצי ישנה. הבאתי למיטה סיר אבל היא התעצבנה ולא היתה מוכנה אז שמתי לה טיטול מעל. לא החלפתי לה מייד וזה לא כ"כ הפריע לה אבל בסוף החלפתי לה ושמתי שמיכה חדשה במקום החיתולים שספגו את הפיפי הקודם. לילה מלא אקשן.
עכשיו גם שמתי לה טיטול כשהיא ישנה בעגלה, על המכנסיים, כי ברור לי שהיא תיכף תעשה. לקחתי את הסיר לגינה והיא אכן חיפשה בניילון משהו, חשבתי אוכל, אבל אז עשתה במכנסיים אז כניראה חיפשה את הסיר.

אנסה את ההצעות שלך שנשמעות לי מאוד נכונות ואקרא גם בשביתת פשפושים.
המון המון תודות על הקדשת זמנך היקר @}

הקטנה בת שנה וחמישה וחצי חודשים
אבל אז עשתה במכנסיים אז כניראה חיפשה את הסיר.

חגית, ילדה שמחפשת את הסיר היא כבר לא בלי חיתולים

אתן בגמילה מחיתולים בגיל צעיר ! אולי כדאי לך לקרוא את הדף, פלוס מעבר מבלי חיתולים לגמילה . יש שם המון סיפורים מאלפים וטיפים.

בגיל הזה בערך (1.3) התחלתי גמילה של ממש, אחרי חודשים של קשב חלקי וחיתולי בד. "העלמתי עין" מכל פספוסי הפיפי הרבים, שהיו בד"כ בעמידה ליד שולחן הסלון, כשהוא שקוע במשחק... ובחוץ, יצאתי איתו לגינה עם הרבה זוגות מכנסיים ופשוט החלפתי.
פספוס בעגלה לא הייתי מקבלת בשמחה, אבל מצד שני טיטול זה לא הפתרון - אולי למגן את העגלה בשעוונית/ניילון ואז לרפד בטטרה? לשתף אותה בהחלפה של הטטרה המרפד, כמו שעושים לילד שמתחיל גמילה, שיקלוט את תוצאות המעשים ויהיה שותף יותר פעיל בתהליך (מעבר להשתנה פעילה

).

התכוונתי ל גמילה מחיתולים בגיל צעיר

מה שקורה זה שאני מרגישה שהיא צריכה, ברור לי ממש מפני שזה הזמן כבר ואפילו אחרי, ואז אני עוקבת אחריה בעיניים דואגות שמא היא תפשפש כל שנייה על הכיסא/הספה/השטיח או כל דבר שהיא עליו
אצלנו היה לחץ דומה - גם קצת מצדי וגם מצד הסבים, שהתלהבו מזה שהוא גמול לגמרי בגיל 1.6 (זה באמת היה כייף). הוא היה עונה "לא פיפי, לא פיפי". באיזשהו שלב קלטתי שהוא משחק עם עצמו ואומר לעצמו "לא פיפי". מייד הודעתי להם (ולעצמי) שחסל סדר נדנודים, גם אם זה יעלה בפספוס או שניים. אז למגן רהיטים ולהניח לילדה.

מה שקורה זה שאני מרגישה שהיא צריכה, ברור לי ממש מפני שזה הזמן כבר ואפילו אחרי, ואז אני עוקבת אחריה בעיניים דואגות שמא היא תפשפש כל שנייה על הכיסא/הספה/השטיח או כל דבר שהיא עליו ואז אני שואלת אותה אם יש לה פיפי והיא עונה לא החלטי ואחרי כמה זמן אני אומרת לה שתבוא לעשות בסיר, או לוקחת אותה לסיר או מביאה את הסיר אליה ואז היא צווחת בכעס אז אני מניחה לה
את ממש מתארת איך בונים תקשורת עם תינוק ככה שתגיעי למצב ש"את מפחדת ממנה" )-:

תראי:
את מרגישה שהיא צריכה?

לא לעקוב, בטח לא בעיניים דואגות! למה את עוקבת? למה את דואגת? חבל. את סתם משדרת גלים שליליים שהיא קולטת. לחץ לחץ לחץ וחרדה. חבל!
לא לשאול! אף פעם לא לשאול.
מה כן? במקום לעקוב, ובמקום לחכות סתם, ובמקום לשאול - ברגע שאת מרגישה שהיא צריכה, את באה, מרימה אותה

(באהבה, בעדינות, ואפשר גם בנישוק ועם איזה גוון של הומור, כמו "הופ חטפתי אותך!" או "הי, תראו מה תפסתי, יש פה פיה קטנה!" או לא פיה, אולי עופר קטן, אולי גור חתולים, תמציאי!)
ולוקחת אותה לפישפוש.
בלי לשאול.
וכשאת מפשיטה ומחזיקה מעל הסיר, את אומרת "עכשיו הגיע הזמן לפיפי" - לא שואלת, אומרת. לא בנימה חרדה וחסרת ביטחון, אלא בנימה עליזה, בנימה מובנת מאליה, בנימה שאמא יודעת, ושפשוט ככה זה. עכשיו זמן לפיפי. כמו שיש זמן לכל דבר אחר.
ולהרגיש את עצמך בפנים. להרגיש שאת מנקה את החרדה ממנה, הרי זו תינוקת קטנה! התינוקת שלך! ואת עושה דבר טוב בשבילה, שאת עוזרת לה! היא לא באמת רוצה לעשות על עצמה - היא פשוט מבולבלת כי במקום לעזור לה את מסתכלת אליה מלמטה למעלה ושואלת אותה. מסכנונת! הרי היא תינוקת! איך זה תינוקת תגיד לאמא מה לעשות?
חשוב מאוד לא לבלבל בין קשב לצורך של התינוק, לבין המתנה לפקודת התינוק! זה לא אותו הדבר! היא זקוקה להנחייה בטוחה שלך. באהבה. אבל בבטחון. בלי חרדה ממנה.
אם אז, היא אומרת שהיא לא צריכה - אז להרפות. ואז, אם היא עושה, את אומרת, אופס, התבלבלת. כן היית צריכה פיפי. בפעם הבאה תביני שאמא יודעת.
זה עניין של תקשורת מאוד עדינה, קשה לי להסביר. לפעמים אני פשוט הרגשתי עם הבן שלי שאני צריכה להתעקש: ממש. אמרתי לו, אני מבינה שלא מתחשק לך עכשיו לעשות, אבל אתה צריך ותיכף יברח לך, אז אני מחכה, יש לי סבלנות, תיכף ייצא. או פותחת ברז ואומרת פששש בכל זאת, כי אני לגמרי בטוחה שהוא צריך. את מבינה? אבל יש פה קו דק בין בטחון ויצירתיות לבין כפייה, וצריך מאוד להיזהר לא לעבור אותו.
איך ללכת על הקו הדק הזה? לא יודעת ללמד באינטרנט. זה צריך להילמד מבפנים.
אז בינתיים אם זה מה שקורה, אז כשהיא מסרבת ואת יודעת שבאת מהמקום הנכון והנקי, את מכבדת את הסירוב, גם במחיר של פיפי שניה אחרי זה.

בגילה, אחרי גידול עם קשב, אפילו חלקי, לא הייתי מלבישה שום חיתול. תמגני היטב. ושתלמד שאם עושים אז רטוב. בלי לעבור את השלב הזה היא תמשיך להתנהג כאילו זו הבעיה שלך ולא שלה.

טוב, להבהרה, הטיטולים הם תמיד מעל המכנסיים, כך שאת הרטוב היא בהחלט מרגישה, רק שהמיטה והעגלה לא.

היום לפני השינה היא כרגיל כמעט נירדמה מעייפות ואמרתי לה שכדאי באמת שהיא תעשה פיפי לפני שהולכים לישון כי אח"כ יהיה לה רטוב - כמו שאמרת. כמובן שהיא סרבה ואמרה בנחרצות לא איזה 3 פעמים. אז התעקשתי ואח"כ שאלתי אם רוצה סיפור על הסיר - מייד הנהנה, אז ישבנו עם מעשה ב-5 בלונים ועשתה פיפי! איזה כייף!
אמרתי לה שיופי, שעכשיו יהיה לה יבש במיטה.

בצהריים, כשנירדמה בעגלה הפעם הנחתי מתחתיה טיטול והעגלה ניצלה.

אני גם שואלת וגם אומרת שנלך לפיפי והיא מסרבת. אבל עכשיו אני רואה שלהצעה של סיפור היא מתלהבת אז אמשיך עם זה.

מודה לכן ביותר על העצות. בשמת, כרגיל, הפירוט שלך מאוד מאוד מאוד עוזר @}

יש לי שאלה,
הקטנה בת 4 חד'.
התחלנו בשילוב של בלי חיתולים / רב פעמי/ חד"פ מגיל חודש וחצי. בשלב מסויים (לפני שבוע) קצת חיפפנו. עכשיו אני מנסה לפשפש והיא לא עושה, או שאני לא קולטת את הסימנים או שיש מעין 'שביתת פשפושים'
מה זה יכול להיות??
יש סיכוי לחזור לפשפושים?

_מה זה יכול להיות??
יש סיכוי לחזור לפשפושים?_
במהלך הגדילה של הקטנים יש המון שינויים בדפוסים, אם זה שעות שינה, דרכי הרדמות, חיבה למזונות שונים, לצבעים שונים כל דבר משתנה כל הזמן, דברים הם דינמיים כל הזמן מרגע הלידה ולכל החיים. שום דבר לא נשאר אותו הדבר.
יכול להיות שהסימון שלה השתנה, יכול להיות שזה בגלל החיפוף, יכול להיות שלא מתאים לה המיקום של הפשפוש, הכל יכול להיות. מה שצריך לעשות זה להמשיך ולנסות. קראי קצת את התשובות של בשמת לשאלות שונות ומשונות (כולן בסופו של דבר מדברות על העניין הזה פחות או יותר-שביתה, שינויים, האופן שצריך להציג דברים לתינוק). לדעתי אם רוצים ומוכנים להתמיד ולא מתייאשים אחרי פספוס אחד או שניים ומשדרים חוסר ביטחון/יאוש/אכזבה ועוד כל מיני דברים שליליים אז בטח ובטח שאפשר לחזור לפשפש.
בהצלחה.

אז באמת בלילה עשתה רק פעם אחת פיפי, הפעם המאוחרת יותר.
אין, אני יודעת שכשהיא ישנה הרבה היא תעשה פיפי מתוך שינה, גם בשנת הצהריים.

היום היינו אצל מישהי ואיך שהגענו הקטנה הסכימה להתפשפש באסלה, כי מהר מהר מהכניסה לקחתי אותה לפיפי וזהו. אבל האשה שהיינו אצלה התעקשה שבכ"ז אשים לה טיטול. התווכחתי איתה שאני מכירה אותה ועכשיו ייקח הרבה זמן עד שהיא תעשה שוב אבל בסוף בכ"ז שמתי לה מעל המכנסיים - והפאדיחה שאחרי שעה בערך היא באמת עשתה במכנסיים. קודם היא כל הזמן ניסתה להזיז את הטיטול אז חשבתי שזה מעצבן אותה וגם שאלתי אותה אם היא צריכה פיפי אבל לא לקחתי אותה לעשות