באופן טבעי

ועוד פרט טכני: אני מהמרימות. לא נעים לי ולא נוח לי להוריד החולצה ולהניק מהצווארון, וגם הפעוט לא רגיל.

לפעמים הוא רק רוצה לשקול לעבור צד, ובשביל זה כמובן צריך לחשוף את שני הצדדים ולתת בהם מבט מעמיק - כדי להחליט.
D-:


קשה לי "להציב גבולות"
נראה לי שאין מנוס. אבל מניחה שיהיה קל יותר אם תצליחי להגדיר גבול שיהיה מוחשי רק בעיניו. נגיד, מחוץ לבית - צריך לבקש ואמא תרים את החולצה. או : מחוץ לבית - מרימים רק קצת (ולהדגים ולתרגל מראש).

ללבוש טייטץ ולהרים אותו מעל הבטן
ללבוש גופיית סבא גזורה מתחת לחזה ומעליה חולצה עם פתח רחב, להרים את גופית הסבא ולהוריד את החולצה - רק השד בחוץ.
חולצת הנקה

אני הפסקתי להניק אותה בחוץ, אני פשוט לא נמצאת המון בחוץ, לגיחות גינה של שעתיים הכי הרבה, אז אני מניקה לפני שיוצאים, וכשהיא מבקשת אני מסבירה לה שעכשיו אנחנו בחוץ ואם היא רוצה לינוק נחזור הבייתה, מההתחלה היא הבינה את העניין והפסיקה לבקש והלכה לעשות משהו אחר.
אם אני יום שלם בחוץ אני מתלבשת לפי אחת השיטות שרשמתי למעלה כך שיהיה לי נעים ונוח להניק גם בחוץ (כי עם כיסויים למינהם אנחנו כבר לא מסתדרות)

_הוא רוצה לעבור צד כל הזמן... בערך פעם בדקה.
שלא לדבר על סיטואציות במקומות חדשים וזרים, כשהוא רוצה לינוק אבל גם רוצה להסתכל כל הזמן לכל הכיוונים כדי לראות מה נשמע ברדיוס.
לפעמים הוא רק רוצה לשקול לעבור צד, ובשביל זה כמובן צריך לחשוף את שני הצדדים ולתת בהם מבט מעמיק - כדי להחליט._
פשוט הצחיקו אותי התיאורים כי גם אצלי זה ככה, במיוחד הרצון להסתכל כל הזמן לצדדים, ולא רק במקומות חדשים. אני כן מתכסה בציבור,אבל זה אכן לא קל כי היא כל הזמן רוצה לצאת מהכיסוי, אני גם לא מרבה לא להניק בחוץ, משתדלת למצוא פינה סגורה בשביל להניק או פשוט לא מניקה לזמן שאני בחוץ-מעדיפה. ולפעמים מסתדרת איכשהו עם הכיסוי והיא נכנסת ויוצאת ממנו כדי להציץ לעולם.
לא יודעת אם עוזר לך.

אורי, עם איזה מין כיסוי את מיניקה? איך זה הולך?
דנדי, כל החולצות והגופיות והטייטס לא יעבדו לי, אני אזיע בטירוף, שונאת ללבוש עוד שכבה כשלא צריך. זה גם מסריח
כנראה שלהציב גבולות ברורים, לקרוא אותו לשיחת-פעוטות לפני שיוצאים, ולתרגל על יבש. קצת מתעצלת מהמחשבה על זה, אבל אתגבר...
פשוט, אין לי כל כך כוח לתקופת הפעוטות....... מנסה להדחיק שזה כבר כאן.

אני מניקה "מלמעלה" - חולצותי מאפשרות מתיחה כלפי מטה והוצאת השד מלמעלה (אחרת קר לי וחשוף לי הגב, המותן, הצמיג וכו'). אני לא מורידה את החולצה או מוציאה שרוול. אולי זאת כן אפשרות לימים של הבחוץ?

אני נוהגת כמו שתפילה רשמה: לא מרשה להרים לי את החולצה, אלא הוא מבקש ואני מרימה (כך גם בבית אגב, לא נעים לי שפתאום מרימים לי את החולצה בלי לבקש) ואם תוך כדי הנקה הוא מושך את החולצה עוד למעלה, אני אומרת "מרימים רק קצת" ומחזירה.
אפשר גם להחליט שבחוץ - כל צד רק פעם אחת (בהנחה שהוא בשל לזה מבחינת הגיל והאכילה).
פשוט, אין לי כל כך כוח לתקופת הפעוטות....... מנסה להדחיק שזה כבר כאן
אההמ... כן (המהום של הזדהות, למקרה שלא הובן). מצד שני יש בה גם הרבה קסם

ורי, עם איזה מין כיסוי את מיניקה? איך זה הולך?
מעין שכמיה, זה מכסה את כולי ואני מסתכלת מלמעלה מהרווח. מאוד נוח (בעיניי אפשר לקחת כל חצאית רחבה קלילה מבד קליל ולהניח על עצמך מלמעלה את פתח החצאית)
מובן?

לא מרשה להרים לי את החולצה, אלא הוא מבקש ואני מרימה
אתן מאמינות שזאת הייתה אחת הסיבות שהפסקתי להיניק את הגדולה בגיל שנה ושלושה? היא התחילה לנסות להרים לי את החולצה במקומות ציבוריים.
טוב, וחוץ מזה, בשעתו, זה היה נראה לי גיל מכובד.

מצד שני יש בה גם הרבה קסם
לגמרי!!!

מעין שכמיה
אה, פונצ'ו. אני מכירה רק את הצמריים - אולי אחפש משהו קליל יותר.
חצאית - רעיון מבריק! יש כמה קצרות בחנות צדקה הראובה אלינו, עשוי להתאים.

טנא, לא מתאים לי מלמעלה. פשוט לא נוח... (אני חושדת שזה בגלל שלציצים שלי אין נפח, אז החולצה כל הזמן קופצת למעלה ומפריעה לפטמה)

תודה @}

מאוד שמחתי בשבילן אבל היה קל יותר לשמוח בשבילן מרחוק.
לצערי מזדהה מאוד