אוי אני אמא מזניחה

[אלטר_אגו*]

_הסבון מתחיל בתוכי
אני היחידה ששמה לב לפנינה הזו?
נראה לך?_
פשוט אין מה להוסיף אחרי פנינה כזאת.

[זוהר_אור*]

קרה לי אותו דבר עם צחצוח שיניים...

צחצוח שיניים זה לא אותו הדבר - אצל בת אחותי, בת 5, הגיע למצב של צורך לעקור את 4 השיניים הקדמיות, כאבי תופת לילדה (מהשיניים הרקובות, לא מהעקירות) וכמה אלפי שקלים טובים.

[אוד_ליה*]

זוהר אור
כמובן שזה לא אותו הדבר, בגלל זה בהתחלה לא וויתרתי (גם אצלנו במשפחה יש סיפור דומה).
אבל כשוויתרתי- ראיתי שהרווחתי גם יש צחצוח יומיומי, ובכיף בלי צעקות, וגם לילד יש גישה בריאה יותר כלפי צחצוח שיניים.

ואם בצחצוח שיניים הרשיתי לעצמי לוותר- אז במקלחת, אדרבה...

[אוד_ליה*]

מה התזונה שלה?

כן, וכמובן גם זה P-:
אצלי אני יכולה לספר שבהריונות קשה לי לצחצח שיניים- כל פעם שאני פותחת את הפה לצחצח אני מקיאה... ולבסוף ויתרתי על צחצוח שיניים כליל, לפעמים צחצוח עדין בלי משחה.
לא קרה כלום.
וגם לבן שלי ששנה לא צחצח שיניים לא קרה כלום.
(גםכן אנקדוטאלי...)

[אוד_ליה*]

_כאשר הטענה היא - קריטי לצחצח שיניים אחרת יש פגיעה וכאבים ונשפך המון כסף ועוד.
כדי להוכיח - צריך להראות שכל מי שלא מצחצח שיניים נפגע. לא מספיק מקרה יחיד. אנקדוטה. לא מספיק.
כדי להפריך - מספיק להראות שאחד שלא מצחצח שיניים לא נפגע._


בכל פעם שאני קוראת אותך מדגדג לי לשאול: מה למדת?

[פ''א_1*]

אני מבולבלת וחוששת מסיפור השיניים.עד לא מזמן צחצחתי להם את השיניים והחוויה הייתה מאוד לא נעימה גם לי וגם להם. יש בזה חדירה אל תוך הגוף וזה מאוד מעצבן את כל הצדדים. לבן שלי יש גם איזו רגישות בחניכיים והוא מתחלי לעשות כל פעם קולות של מקיא וכאלה.
מצד שני יש לי אחיינית שהייתה מצחצחת לבד מגיל עם שיניים עם מברשת ממונעת כזו וכשגדלה, הלכו לרופא שיניים והסתבר שבין השינייים מתחבאים להם לא פחות מ-8 חורים...

היה לי ידיד בכיתה י"ב שלא היה מצחצח את השיניים בכלל. מעולם לא היה לו ריח ולא סתימה, אפילו אחת.

בקיצור לא יודעת כלום. כרגע הם מצחצחים את השיניים לבד עם מברשת ממונעת. אולי צריך לעבור לצחצוח עם מי מלח?

[קלמנ_טינה*]

ואצלנו הפעוטה גם סרבנית מקלחות ואמבטיות
(בייחוד אחרי האפיזודה האחרונה, שבה בייאושנו שמנו גיגית מים עם צעצועים בסלון והיא טבלה את קצות אצבעותיה. חיכיתי שתתנהג כמו בשלולית, כלומר לאט לאט תיכנס כולה. אבל זה לא קרה. אז הושבתי אותה בפנים. אילו צווחות! איזה פרצוף נעלב על הבגידה האמהית!! היא צורחת כאילו טובלים אותה בחומצה מאכלת. אז התינוקת מסריחה, ואני ויתרתי. מחכים לקיץ)
אבל בשבועיים האחרונים וגם סרבנית לבישה והסרה של חולצות.
אז אני מורידה במאבק מסוים את השכבה העליונה, המחרידה באמת (שילוב צבעוני של בוץ, כוסמת מעוכה ומרק בטטה) ומוותרת בשלב החולצה שמתחת. ממילא הי די נקייה... P-:
אתן צריכות לראות אילו צווחות נוראות עולות כשאני מחליטה שהגיע הזמן להחליף גם חולצה (כשקצות השרוולים שחורים). אפילו ציצי לא עוזר.
ווואאאההה.

שנאמר, אוי אני אמא מזניחה.

[קלמנ_טינה*]

מורכב. הרבה מאד תזונה, קצת גנטיקה (יש אנשים עם נטייה לבעיות, לא ההיפך לדעתי.) זה שיש או אין פלואוריד במים ועוד גורמים סביבתיים וביתיים
זה העניין גם בעיני. אין חוק אחיד לכולם.
אצלנו, למשל, אני מקפידה על צחצוח בקנאות עקב גנטיקה גרועה, ובכל זאת יש לי חורים.
הבנים במשפחה לא מצחצחים כמעט לעולם, ושיניהם טפו טפו טפו בלי עין הרע.
לא פייר. >:)
והקטנה? משתעשעת במברשות של כולם, ולפעמים קצת מצחצחת, באופן סמלי.

[עולם_ומלואו*]

אחד הזוכים (לא השנה) היה מאמר בפיזיקה שבו תוצאה של סימולציה הידרודינמית תלת ממדית, של תנועת המים והמערבולות באוויר החם והקר, המסבירה מדוע הוילון של האמבטיה נוטה להדבק לתחת כאשר מסתבנים ומשאירים את המים החמים דלוקים.

נקרעתי מצחוק
<כזה בקול רם>
<שבודקים מה העניינים איתך>

[זוהר_אור*]

_אנקדוטאלי.
מה התזונה שלה?_

ברור שאנקדוטלי.
תזונה טובה או גרועה, צחצוח או לא, אף אחד מהם הוא לא תעודת ביטוח מחד, ולא איום מוחלט מאידך.
כל אחד עושה את השיקולים שלו, ואין מישהו שיודע מה הדרך הכי נכונה.
יחד עם זה, אני חושבת שכדאי לעשות בחירות מתוך שיקול דעת ולא מתוך שאננות.
למשל, אם מישהי החליטה שהיא לא מקפידה על צחצוח, מכל הסיבות הטובות שניתנו כאן, אולי היא תחליט ללכת לביקורת אצל רופא שיניים לעיתים תכופות יותר.
או למשל, יש מי שתגיד שהיא קראה חומר בנושא, והגיעה למסקנה שהגורם הכי חשוב הוא גנטיקה וכל העניין של הצחצוח בא מתוך הרצון של בני אדם לנסות לשלוט במה שיקרה להם ואין לו השפעה אמיתית על מצב השיניים.
יש עוד הרבה אופציות.
אבל בעיני לא כדאי להשאר רק עם משהו כמו "צחצוח שיניים הוא לא הכרחי" (ויהיה בסדר)

[עוברת_אורח*]

יאללה, אני רואה שמזמן לא התכתשתי עם ניצן אז קדימה למים הסוערים:

1. יש קורלציה מדהימה בין חורים בשיניים-אמונה בגנטיקה גרועה-וצחצוח שקדני. - צריך דוגמה אחת להפריך, נכון? אז אני עם גנטיקה לא טובה (אם לשפוט לפי ההורים), צחצוח אוחטרא-קפדני וכמעט שום חור מאז גיל ההתבגרות.
2. כאשר הטענה היא - קריטי לצחצח שיניים אחרת יש פגיעה וכאבים ונשפך המון כסף ועוד. - לדעתי לא זו הטענה, אלא שבמקרה של שיניים ה-worse case scenario הוא כואב ויקר, בניגוד למקלחת שהיא סתם עניין של מוסכמות והרגלים. הטענה לגבי השיניים ממש לא צריכה לחול תמיד כדי להוכיח קשר סיבתי, כי ברור שזה פקטור אחד מרבים.

(הייתי ממשיכה ומפרטת אבל לא רק ש - אלא גם חושך)

[קלמנ_טינה*]

איכשהו כולם מאשימים את הגנטיקה ולא את הצחצוח או את התזונה.
כי בעוד שהגנטיקה שלי על הפנים, התזונה דווקא לתפארת והצחצוח... ובכן, בואי נאמר שחלה הרעה בתקופות שלא צחצחתי (להרדמות תוך כדי הנקה יש מחירים מסוימים בתחום ההיגיינה האישית (-; )

[ג'וניפר_והמשפחה*]

ילד ראשון.
ואני - דווקא מניקה ולא-רוחצת בדיוק כמו שצריך.

אבל המצלמה, המצלמה - כבר מלא זמן לא הטענתי את הבטריות שלה. ולילד אין תמונה מאחרי גיל יומיים...

[מארז_אהבה*]

צחצוח אולטרא-קפדני וכמעט שום חור מאז גיל ההתבגרות.
טוב גם זה בעייתי. עששת זה אכן משהו ששייך לגיל ההתבגרות / שנות העשרים, ואחר כך עובר. בגילנו כבר אין כל כך חורים בשיניים, אבל יש דברים הרבה יותר גרועים (ו{{}}הרבה יותר יקרים) מחורים, כמו אבנית ונסיגת חניכיים עד כדי התנדנדות השיניים. ואת זה אפשר בהחלט למנוע או לפחות לעכב מאוד על ידי צחצוח נכון ועוד יותר מצחצוח -- ניקוי בקיסם.
בכל מקרה, העששת מקושרת היטב לעמים אוכלי לחם, שהביאו אותה (יחד עם הרבה מאוד מרעין בישין אחרים) לארצות הלא-נודעות החדשות, ותושביהן נדבקו בה וסבלו סבל רב. כך בין היתר לפי הספר המדהים של אדוארדו גליאנו.

[עוברת_אורח*]

אני לא אמרתי אולטרא-קפדני, אמרתי אוחטרא-קפדני, שזה אפילו יותר קפדני!
(ושכחתי כמובן לציין: תזונה מזעזעת במונחים של האתר הזה)

[אליס_בארץ_המראה*]

עוברת אני מצטערת, עלי לקרוא אותך לסדר. מכיוון שהיפיוף עומד להיות חתני (ואת, ירחם השם על נשמתך, המחותנת שלי), אינני מרשה לך להזניח אותו. מעכשיו הוא ואת במשטר טקילות (יעזור לתחושה של שניכם כשתכנסו למשפחה שלי,
באחריות), הנקה, צחצוח שיניים ונעליים למרחקים ארוכים וא"ג בוקר.

נא דווחי על התקדמותו בדקדוק גרמני עד מחר בצהריים, ועמלני את הצווארון של הביבי-גרו עד מחר אחרי הצהריים. בין לבין שישמע שופן. תודה ונתראה בחופה.

[בשמת_א*]

וא"ג.
תרגום?

[עוברת_אורח*]

אימון גופני.
סלנג צבאי, שעורר בי געגועים לבה"ד 15.

[עוברת_אורח*]

<בחיי, מי הרשה לאליס, הפרוסית המטורפת הזאת, להיכנס לדף הזה>
<את כולנו היא תשטוף באקונומיקה, ואחר כך בשמת תעבור עלינו בניר טואלט רטוב ויבש>
<הלך עלינו>
<ניצן, תפסי מחסה!>

[אליס_בארץ_המראה*]

אקונומיקה!? אין דברים כאלה בפרוסיה. פה שוטפים בחצצית ומנגבים באלונטית דוקרת. ומי שמתגעגעת לבה"ד 15, שתבדוק טוב טוב עם עצמה איזה מין שיעור בנפלאות מערכת העיכול היקום מזמן לה ברגע זה ממש.

<בשמת, את?! עוד רגע אני שולחת אותך להקיף ת'מחנה>

[אליס_בארץ_המראה*]

או בעצם, להקיף ת'אתר!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

חסרות תקנה אתן....

[אלטר_אגו*]

בגילנו כבר אין כל כך חורים בשיניים טוב לדעת
(<ל{{}}אלטר אגו יש את השיניים הכי בעיתיות בעולם, ומצד שני נסיגת חניכיים לתפארת. גנטיקה על הפנים, מצחצחת בהיסטריה, ולא זה לא השתנה כשהתזונה שלי השתפרה>

אבל המצלמה, המצלמה - כבר מלא זמן לא הטענתי את הבטריות שלה. ולילד אין תמונה מאחרי גיל יומיים... הו! נכון, שכחתי, אני האמא הכי מזניחה!
כל תחילת שנה מבקשים ממני להביא תמונה לגן.
כל יום הולדת.
כל יום העצמאות אני צריכה להביא "תמונה של הילד ממקום בארץ".
מה לעשות שאני לא מצלמת, יש לי שלוש תמונות לכל ילד, וכיוון שהם נוטים לא להחזיר את התמונות האלה, או לחילופין להחזיר אותן גזורות, אז כבר אין לי שלוש תמונות לכל ילד? אוי אני אמא מזניחה{{}}, אני לא מצלמת את הילדים שלי!

עו"א ואליס, גלגלתן אותי מצחוק. שוב.

[בשמת_א*]

בשמת, את?! עוד רגע אני שולחת אותך להקיף ת'מחנה
אני לא חושבת שקראו לזה בזמני א"ג. לא זוכרת דבר כזה.

<מה בה"ד 15????!!! התחלקתן על השכל? שמה עשית אימון גופני?! שם זה אימון שכלי. ותורנויות שמירה ומטבח עד שאת נופלת. אולי התבלבלת עם הטירונות בבה"ד 12?>

[קלמנ_טינה*]

פוצ' עם חום קל, אבל כידוע וכנאמר לעיל - אין מצב למקלחת.
מזג האוויר - חם ולוהט.
אנחנו בגינה, והיא יושבת בלי מכנסיים על... הברזייה, אהובת נפשה!!
המטפלות בג'ננה (אם יש מישהי עם תינוק בגינה היא לרוב מטפלת P-: ) .
פוצ' בעננים (לעולם לא יסתיים ביקור בגינה בלי טיפוס על הברזייה והשפרצה).
החום ירד.
ועלה שוב, אחר כך.
(אבל היום כבר בסדר, תודה).

ועל זה נאמר: אוי אני אמא מזניחה

[קלמנ_טינה*]

במחשבה שנייה, על זה נאמר "אוי אני אמא תמהונית", אבל למה להיות קטנוני.

[גברת_פלפלת*]

את כולנו היא תשטוף באקונומיקה, ואחר כך בשמת תעבור עלינו בניר טואלט רטוב ויבש

_נקרעתי מצחוק
<כזה בקול רם>
<שבודקים מה העניינים איתך>_

[ילדת_טבע*]

אנחנו בגינה, והיא יושבת בלי מכנסיים על... הברזייה, אהובת נפשה!!
אכן, היא אחותה הרוחנית של החיפושית שלי.
גם היא נהגה להתאמבט בברזיה בגן השעשועים בפרדס חנה באותו הגיל בדיוק, עוד כשהיו מפגשי טרום חינוך ביתי באיזור.
יש לי אפילו תמונות שלה... אכן מזעזעות
את יכולה להרגיש נוח, אמבטיה תגיע מתישהו. על בטוח. מיוזמתה. אם כי, אני חייבת לציין שבשבוע האחרון מכיוון שאנחנו אמורים להיות במשטר אמבטיות רצחני כי נדבקנו בסקביאס מהארנבת (זו לא בדיחה!) היא עושה אמבטיה כל ערב שני (כי אני אמא מזניחה) ואחרי האמבטיה השניה בשבוע היא כבר בקשה לצאת אחרי חמש דקות-בניגוד לחצי שעה ומים קפואים בזמנים של הפעם בשבוע אולי.

[שביל_בצד*]

תודה בנות, הייתי זקוקה לזה.
עם זאת שלי בת 4 כבר. פשוט שונאאאאאת לשים מים על הראש. אסור שהגיסות ידעו עד כמה אני מזניחה.

[קלמנ_טינה*]

הבנתי למה היא שונאת אמבטיה!!
זה הכל בגלל שטיפת המוח שהיא עוברת מגיל כלום עם "איה פלוטו", ששם כתוב במפורש: אבוי מה רטוב, באמת זו מקלחת! / ובא אליו דג ואומר לו ככה: / כלבים במים? לא, זה לא טוב!, צא ידידי היקר אל החוף.
בקיצור, מסרים חתרניים בספרות הילדים.

(אבל אני מ'כפת לי. מאז שהגיע הקיץ פוצ' כל הזמן מבקשת לשחק במים. לא על הראש, ולא חלילה להסתבן, אבל נרטבת מיוזמתה ובהתלהבות וללא בגדים, בתוך האמבטיה ממש. יש תקווה).

[גברת_פלפלת*]

מה, רק הבן שלי לא מוכן לצאת מהמקלחת גם אחרי עשרים דקות במים? <אוי אני אמא לא אקולוגית> <אבל לפחות אנחנו מתקלחים ביחד>
ואז אני מוציאה אותו כשהוא צורח <אוי אני ממש אמא מתעללת> <אבל אם אני אתן לו להישאר שם אני בכלל אהיה אוי אני אמא מזניחה>

[אלטר_אגו*]

[רוקדת_לאור_ירח*]

מה, רק הבן שלי לא מוכן לצאת מהמקלחת גם אחרי עשרים דקות במים?
אצלי היא מוכנה לצאת קודם (אמבטיה, כלומר גיגית, או מקלחת משותפת איתי, לא ארוכה במיוחד) אבל מעולם לא עברנו שלב של "לא מוכנה להתקלח" אם היו שלבים כאלה, אורכם היה של יום אחד מקסימום, בשל עייפות או עניין רגעי אחר.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

תסלחו לי אבל צריכה לשחרר קצת עצבים:
אז לכל אלה שריחות הגוף שלהן שושנים וורדים. לכל אלה שכשהילד שלהן משתין במיטה, הן משאירות את זה כי אין לזה ריח:
ביום שבת, בני בן השלוש וחצי (!) חזר מנסיעה עם אבא, בה הוא נרדם. בקיצור הגיע על הידיים של אבא, ישר אל הציצי של אמא.
אני ישבתי לתומי על הספה , צופה בטלויזיה, פתאום אני מרגישה משהוא חם, אני קמה ומגלה שהוא השתין עלי ועל הספה- כמות מכובדת מאוד.
טוב, קמתי החלפתי אותו ואותי, התעצבנתי ו..מה עם הספה?
שטפתי עם מים, אחר כך שמתי קצת סבון כביסה (כימיקלי), שפשפתי עם מגבת.
היום סוף יום רביעי ומעבר לכתם הבהיר שיצרתי עם סבון הכביסה, עדיין יש ריח מצחין של פיפי!!
טוב אנחנו משפחת מסריחים. אצלנו השתן מסריח, כמו אצל המגעילים האלה במשתנות הציבוריות.
לא כמו אצל האמהות המזניחות שבינכן -אצלכן ריחות הגוף הם כאמור, ריח שושנים וורדים.

[תמי_אמא_לשתיים*]

עזבי, אצל כולם הפיפי מסריח (טוב לפחות גם אצלנו כך), השאלה היא רק מיהו המריח, אני מכירה כמה אנשים בני מזל שלא מריחים ריחות כאלה... הדבר היחיד שעוזר לטשטש קצת את ריח הפיפי הוא שמש - הרבה - והזמן שיעשה את שלו יויסיף עוד שלל ריחות...

[אחת*]

עדיין יש ריח מצחין של פיפי!!

תנסי לשפשף עם חומץ מהול במים. אחר כך תחפשי דרך להפיג את הריח של החומץ שאומנם מסריח אבל עדיף מזה של הפיפי (אני משתמשת במרכך כביסה).

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

תודה לתמי ולאחת. @}

[אמא_אינקובטור*]

אני בעד לזרות סודה לשתיה על כל האזור - סופג ריחות כלל עולמי. אפשר אחר כך לשאוב או לחבוט את הכריות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לכל אלה שכשהילד שלהן משתין במיטה, הן משאירות את זה כי אין לזה ריח:
אין לזה ריח, בגיל חצי שנה, לא בגיל 3.5...
והאמת שברגע שהם עוברים למוצקים מתחיל הריח, לאט אבל בטוח.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אצלי מאז ועד היום הספה עם כיסוי בד ומתחת לכיסוי בד מגבות מקופלות לשתיים פרושות מה שבטוח בטוח. חבל לי על הספה. זה מאד הועיל כשהיא היתה בת שנה וחצי ונרדמה על הספה ומאד הועיל גם כשהיתה חולה והקיאה על הספה. ככה הכיסוי ואם צריך אז גם המגבות מתכבסים אבל הספה נשארת נטולת ריחות ארוכי טווח.
אנייודעת שזה נשמע כמו פולניה, לגמרי, אבל דווקא בגלל זה אני לא מודאגת ששמים על הספה רגליים עם נעליים או אם נשפך משהו, פשוט לא איכפת לי.
וכמו שאת יודעת אני לא בדיוק שיא הסדר והניקיון, רק שהספה הישנה הזו עברה אלי בירושה והיא די יקרה לי.

[בשמת_א*]

בני בן השלוש וחצי
נו, מי דיבר על גיל כזה מופלג. אצל תינוקות שרק יונקים אין ריח. לא אצל ילדים שכבר אוכלים הכל... (-:

[פלוני_אלמונית*]

באיזה כיסוי את משתמשת?

[אמא_של_דגיגונת*]

עדיין יש ריח מצחין של פיפי!!
גם סודה לשתיה לפעמים עוזרת (סודיום ביקרבונט).
<אמרה מי שקמה בבוקר אחרי שני פיפים במיטה המשפחתית. מנסה לחזור לבלי חיתולים גם בלילה...>

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

תודה בנות יקרות.
מיד זריתי סודה לשתיה (אבל לא היה לי מספיק, צריך להשאיר עוד קצת לדאודורנט עד אחרי החג..P-:), אחר כך ניגבתי עם סמרטוט רטוב. לא ברור לי עד כמה זה עזר. אנסה אחרי החג שוב.

באיזה כיסוי את משתמשת?
מה זאת אומרת כיסוי? אלו ספות עם ריפוד בד.
הבעיה העיקרית שהפיפי מחלחל אל תוך הספה ואז...לך תגיע אליו!
רוקדת-
זוהי ספה יד שניה ב-300 שח וטוב שכך. אני ממש לא היסטרית עליה והבנתי את זה רק אחרי שקניתי, עד כמה זה היה נכון.
אבל-
בכל זאת ריח של פיפי בעיקר וגם מראה של כתמים,
שנוצרו מהמים ששפכתי על הספה כדי לנקות (נוצר ב"שפת המיים") וכתם בהיר איפה שהייתה אבקת הכביסה- מבאס!
לגבי בד על הספה - לא אוהבת.
תודה לכולכן.


אמרה מי שקמה בבוקר אחרי שני פיפים במיטה המשפחתית.
ועל זה נאמר - צרת רבים - חצי נחמה (-:

[או_רורה*]

לפני שבועיים דרור היה חולה והקיא על כל הספה.
עכשיו, גם אצלנו היא ספה זולה שנרכשה במכוון כדי שלא יהיה לנו חבל עליה, אבל הריח, נכון.
אז שמתי שמפו לשטיחים ובדים (כימי) ושפשפתי עם סמרטוט עם הרבה מים.
נעלם כלא היה.

[צפרדע_ית]

מראה של כתמים, שנוצרו מהמים ששפכתי על הספה כדי לנקות (נוצר ב"שפת המיים") וכתם בהיר איפה שהייתה אבקת הכביסה- מבאס!
מומלץ - אם כבר לשטוף - אז את כל הכרית (של הספה) כך שהכתם יהיה אחיד, וכך לא יראה לעין בלתי מודעת (ולייבש בשמש...)
בהצלחה!
ץ

[ממליצה*]

ממליצה על אבקת כביסה מעורבבת עם מים וחומץ , וביד לעשות קצף של האבקה עם המים , ואז את הקצף למרוח על כל הכרית ולשפשף .

[אמא_של_שפן*]

אנחנו מראש קנינו Sofa]כזאת bed IKEA PS LOVAS[/po] כיסינו אותה בכיסוי מזרון נגד "נזילות" (כשהיא פתוחה), ואז קיפלנו אותה ופרשנו עליה שמיכת קיץ קלה לכביסה, ומאז מותר אפילו לאכול גלידה על הספה.

[פלונית_אלמונית*]

_איך הילד היה לומד לאכול בצורה מתקבלת על הדעת (שלי, של ההורים שלי, של הציבור שאינו אוכל בידיים) בלי הנחיות ברורות מאתנו
לדעתי - בלי שום בעיה._

זה ממש ממש לא נכון. אני מכירה ילד בן 10 וחצי שבקושי מסתדר עם סכו"ם (וזה לא שיש לו בעיה בעוד דברים כאלה).

[אחת*]

אני מכירה ילד בן 10 וחצי שבקושי מסתדר עם סכו"ם (וזה לא שיש לו בעיה בעוד דברים כאלה).

רק לשם הבהרה, ילדים 'אמורים' לדעת להשתמש בסכום רק לקראת גיל 12-13

[שמש_בחורף*]

רק לשם הבהרה, ילדים 'אמורים' לדעת להשתמש בסכום רק לקראת גיל 12-13
הו, באמת? אפשר פתק מהרופא להראות לסבתות מכל הצדדים?

[ילדת_טבע*]

רק לשם הבהרה, ילדים 'אמורים' לדעת להשתמש בסכום רק לקראת גיל 12-13
את רצינית? אז באמת שהחיפושית שלי יכולה ללכת לסעוד בארמון מלכת האנגליה! (או שאני יכולה להוציא את עצמי בבושת פנים מהדף הזה כי ביתי בת ארבע עוד מעט וכבר אוכלת בסכין ומזלג מרצונה החופשי ומלמידה עצמית בלבד, בחיי! אני עודדתי אותה לאכול עם הידיים! להרגיש את האוכל! באמת! בחיי!! באמא'שלי!!! <אל תבעטו בי ואל תסכלו אותי... זנב בין הרגליים>).

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם שלי, רק שאני לא ניסיתי להתנגד..
היא ממש עוד תלמד אותי סדר ונקיון מהו..
מה לעשות, יצאה עם הגנים של אבא שלה
(נקודות לא טוענת שהיא מבולגנת נורא אבל יחסית אל ביתה בת ה-4 (!) היא סופר מבולגנת)

[ניצן_אמ*]

אוי, אני אמא מזניחה.
רציתי שהילדה שלי תאכל בידיים, אבל אכלתי לידה בסכו"ם והיום האיסטניסית לא מוכנה אחרת
אוכלת בסכין ומזלג מרצונה החופשי ומלמידה עצמית בלבד, בחיי! אני עודדתי אותה לאכול עם הידיים! להרגיש את האוכל! באמת! בחיי!! באמא'שלי!!!
כן

_{בקשר לילד בן עשר וחצי, אם הוא רוצה ולא מצליח, כדאי לבדוק את זה... מוטוריקה עדינה. ריפוי בעיסוק נשמע מתאים.}

[אלטר_אגו*]

ביתי בת ארבע עוד מעט וכבר אוכלת בסכין ומזלג מרצונה החופשי ומלמידה עצמית בלבד אוי, את אמא מזניחה! איך נתת לה לאמץ תרבות לקחנית מרצונה החופשי? ילדים צריכים גבולות!
(מה, כאן לא טבריה? אז איפה? אה, תודה, סליחה).

[ילדת_טבע*]

ביתי בת ארבע עוד מעט וכבר אוכלת בסכין ומזלג מרצונה החופשי ומלמידה עצמית בלבד
עכשיו כשאני קוראת את המשפט הזה אני חושבת "סכין?! גוועלט!!!! היא עוד תחתוך אצבע!!!!" אכן דיווחים קשים.

[אלטר_אגו*]

"סכין?! גוועלט!!!! היא עוד תחתוך אצבע!!!!"
איזה קטע, זה אפילו לא עבר לי בראש. גם הבן שלי משתמש בסכינים, ועוד מהסוג החד, לא זוכרת מאיזה גיל אבל ארבע בטוח. אוי אני אמא מזניחה{{}}.

[ג'וניפר_והמשפחה*]

הילד בן 4 חודשים, מתרחץ לרוב רק עם מים או עם טיפה של סבון וולדה באמבטיה.
לא זוכרת בדיוק ממתי, אבל היו לו כתמים חומים שכאלו על הראש. חשבתי שזה עוד עור שמתקלף, וזה בטח ייעלם עם הזמן. הנחתי לזה.
אחר כך ראיתי שהעור מפסיק להתקלף והכתמים נשארים - אמרתי לעצמי שזו בטח קצת פיגמנטציה. אולי משהו שקשור לחשיפה לשמש, למרות שתמיד שמתי לו כובע.
עד שהיום ראיתי שהיי, אפשר לקלף את זה קצת... ואז גיליתי שלא עור ולא פיגמנטציה - הילד פשוט מלוכלך! ג'יף קטן!

ברגע הגילוי הוא הוכנס מיידית לאמבטיה, שמתי קצת סבון על ספוג, קירצפתי לו את הקרקפת באריכות ועכשיו סופסוף יש ילד נקי.

(אגב נקי - זה נחמד מאוד שהאבא המזניח שלו גם עושה לו אמבטיות מדי פעם, אבל הוא שוכח שהג'יפה שמצטברת בין הקפלים של הצוואר רבה יותר מהלכלוך בכל שאר חלקי הגוף של הילד יחדיו.)

[ג'וניפר_והמשפחה*]

הלו, לאן נעלמו כל האמהות המזניחות?
קדמן תפס אתכן ורק אני הצלחתי להתחמק??


אתמול שתי זקנות עשו לי אמבוש ליד הכספומט.
כהרגלנו בקיץ, הקטנצ'יק יושב לו במנשא בעירום, כשרק שרשרת ענברים לצווארו.
בעוד אני עסוקה בענייני באה זקנה א' משמאלי ושואלת בקול מאיים:"למה אין לו כובע?".
והימנית מצטרפת "זה לא בסדר. היא צריכה ללבוש משהו. זה מסוכן ככה בשמש".
ולא נותנות לי אפילו להשחיל מילה, בקושי.
בסופו של דבר המאבטח בבנק היה צריך להתערב לטובתי, ואז הן התחילו לצעוק גם עליו שאני צעירה ולא יודעת, והן צריכות להסביר לי, וגוועלד.

זה היה הזוי.

[ליירה_24*]

נראה לי שגם אני אמא מזניחה...

אחת המבוגרות פה בקיבוץ, נראה לי שיש לה השגות לגבי התפקוד שלי כאמא...
בכל פעם שאנחנו יוצאות לטייל במנשא, היא אומרת לתינוקת: "איזה יופי שסוף כל סוף מוציאים אותך החוצה".
פעם אחת אפילו הגדילה לעשות, וכשיצאנו החוצה ב-11 בבוקר, אמרה: "או, איזה יופי - סוף כל סוף אמא מתפקדת".

נראה לי שהיא חושבת שזה לא בסדר לקום מאוחר,
או שאין סדר יום מאורגן ומדויק.
טוב שהיא לא יודעת שהתינוקת ישנה איתנו במיטה מיום היוולדה...

מבוגרת אחרת פה נזפה בי על שהתינוקת (רק בת 7 חודשים) חייבת ללכת כבר לגן, כי היא חייבת לשחק עם ילדים בני גילה.
וכמה אחרות הביעו מדי פעם מורת רוח כלשהי על קיומו של המנשא באופן כללי (זה נוח לה? למה לא בעגלה? את צריכה להתעקש איתה על העגלה... ופעם אחת שהייתה רק על הידיים, ולא במנשא: "אוי איזה יופי, סוף כל סוף התינוקת מחוץ לכיס")

אני חושבת שהן פשוט שבויות בתפיסה הקיבוצית של פעם. אין ספק שאילו היו בתי ילדים פה, הן היו חושבות שהתינוקות צריכים להיות שם.
אין כמו מטפלת מאומנת ומיומנת על פני אמא צעירה עם רעיונות מטורפים על גידול ילדים, לא?

אבל יש גם הרבה אחרים שמתמוגגים לראות אותנו מטיילות צמודות, בכל שעה של היום...

[קוראת*]

היא צריכה ללבוש משהו. זה מסוכן ככה בשמש.
אבל האמת היא שהשמש באמת מסוכנת לעור, ובעיקר לעור עדין של תינוק

[ג'וניפר_והמשפחה*]

אבל האמת היא שהשמש באמת מסוכנת לעור, ובעיקר לעור עדין של תינוק
כאמור, הוא בתוך מנשא. הוא לא חשוף לגמרי לשמש הקופחת.
שנית, אנחנו לא בחוץ כל היום. לשמש יש את היתרונות שלה כשנחשפים אליה במידה .
שלישית, יש קרם הגנה.
ורביעית, כבר אמרנו שאני אמא מזניחה, לא? בדיוק בגלל זה כתבתי כאן.

[פלונית*]

ג'וניפר- עדיף כובע ובגדים מאשר קרם הגנה...

[ג'וניפר_והמשפחה*]

אולי, אבל אני אמא מזניחה. כבר אמרנו את זה, לא?

אני נשמעת לכלל האצבע שאומר שבמנשא מלבישים שכבה אחת פחות. וכיוון שמחוץ למנשא הוא לובש שכבה אחת, בתוך המנשא אני מכניסה אותו בלי כלום.
בינתיים עובד לשנינו.
למרות שאני אכן שוקלת שימוש בשמשיה.

[תמרוש_רוש]

לפני יומיים, באמצע ארוחת צהריים הבן שלי מפסיק לאכול ומסתכל עלי ואומר בקול מלא הבעה: מרעיבה! מרעיבה אמא!

קודם כל, התעלפתי. אני????

לקח לי כמה שניות טובות להבין שהוא אמר:
מר (=נגמרה)
עיבה (=העגבניה)
אמא (=של אמא)

אז זהו. מסמר אחרון בארון הפולני. אני אמא מרעיבה

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

(-:

[ליבי_לי*]

מקפיצה ל{{}}מה חדש
דף ענק!

[שם_בדוי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתן בכלל קוראות מה שאתן כותבות פה ? תראו מה הולך פה דף של לכלוך וטינופת , מזניחות את הילדים שלכם ? למה כי אין לכם כוח להתמודד עם זה ? אז למה אתם מביאים ילדים לעולם למההה ?!
תתחילו להתעורר ולפקוח את העניים שלכן כי הילדים שלכן זה הדבר היקר מכל ואת הדברים הכי יקרים צריך הכי לטפח איך אתן מסוגלות להזניח ככה את הילדים שלכם ? פשוט דף של אי שפיות .. ואני לא באה מכוונה של לשפוט שאף אחת תבין אותי לא נכון ! פשוט אני לא מסוגלת לראות את מה שהלך פה . ועם מישהו פה נעלב תדעו שזאת לא הייתה הכוונה פשוט תפקחו את העניים שלכןןןןן !! אתם בוגריםםםםםם תראו מה הולך פה ?! כמו דף של ילדים בני 3 תתעוררווווווו .

[נועה_ברוך*]

תודה על הקפצת הדף לא היה סיכוי שהייתי מגיעה לפנינה הזו של תמרוש רוש:

_לקח לי כמה שניות טובות להבין שהוא אמר:
מר (=נגמרה)
עיבה (=העגבניה)
אמא (=של אמא)

אז זהו. מסמר אחרון בארון הפולני. אני אמא מרעיבה_
נפלא!!!

[שיר*]

מרעננת את הדף

השארתי את הילדונת (עשרה חודשים, התחילה לזחול על 6 לפני שבועיים) בקומה למטה (גרים בקוטג' חמוד), לשחק בסלון
בינתיים עליתי לחדר השינה (18 מדרגות יחסית תלולות מפרידות) לארגן את החדר
בהתחלה נהנתי לשמוע אותה שרה לעצמה
עד שקלטתי שאני שומעת שקט...
נחשו את מי מצאתי בחצי הדרך אלי?
בינגו!

במשיכת כתפיים נונשלנטית חזרתי לסדר את החדר
טוב שהייתי לבד בבית. אמא שלי/חברה/שכנה הייתה מזמינה את הרווחה
אוי אני אמא מזניחה{{}}!

(להגנתי יאמר שבחנתי את דרך העליה שלה - היא שומרת יפה על שיווי משקל, נעזרת בכל הגוף שלה, והייתה שקועה כ"כ בלימוד עצמי של הגוף שלה, שלא היה לי לב להוציא ואתה מעצמה בפאניקה בגלל שככה אמא שלי הייתה עושה)

[או_רורה*]

לעלות במדרגות בגיל הזה תחת השגחה צמודה - ניחא, אבל לבד? נראה לי מסוכן לאללה.
פניקה לא טובה ולא עוזרת בשום מקרה, אבל כן, זה ממש מסוכן לדעתי.

[שיר*]

אז אל תתני לילדים שלך לעלות מדרגות ללא השגחה צמודה (כי זה מסוכן לאללה) @}

[עוד_אמא*]

שיר, לא מתכוונת להשבית שמחה אבל...)
כשהבן שלי היה בן שנה וארבע וכבר הלך, הוא עלה מאחורי במדרגות- הסתובב בפתאומיות, איבד שיווי משקל ונפל על הפנים (נפילה שלא ניראתה דרמאטית מגובה של כשלוש מדרגות). רק שהוא לא קם או בכה הוא הפסיק לנשום לכמה שניות, דקות או משהו שהרגיש כמו נצח.
בבית החולים נקבע שמהנפילה הוא קיבל זעזוע מוח ורק אחרי סריקה מוחית הוא שוחרר הביתה.
מאז אני תמיד ניזהרת...
רק שתדעי...בגילאים האלה הכל יכול לקרות

[עוד_אמא*]

ועוד תינוקת זוחלת מ-18 מדרגות תלולות...

[תמרול_ה*]

איזה תמיכה יש כאן...
האמא כאן בעצמה הרגישה רע.
כל הכבוד על המקום שנתת לילדה, לראות את הדרך שעשתה ולא "נבהלת" לה.
אני ודאי הייתי נבהלת ומבהילה וזה ודאי לא היה עוזר לאף אחד.

[פלוני_אלמונית*]

בין פאניקה למשיכת כתפיים נונשאלנטית יש עוד כמה דרגות של תגובה.
אני חושבת שהייתי יורדת ונעמדת מאחוריה.
בכל זאת תינוקת שהתחילה לזחול לפני שבועיים וזו היא לה התנסות ראשונה בעליה במדרגות..

[סלט_פירות*]

כל הכבוד על המקום שנתת לילדה, לראות את הדרך שעשתה ולא "נבהלת" לה.
גם הפעוט שלי חובב עליות מדרגות (אצלינו 14 בגרם אחד. לא משהו שכיף ליפול ממנו), כשהוא עושה את זה, או שעולים מאחוריו ומשגיחים שיעלה בבטחה או שלוקחים אותו משם אם לא מתאים לעקוב אחריו בפעם המאה. בכל מקרה בלי קריאות היסטריות ובלי להפחיד אותו או את אחיותיו.
הוא הגדיל לעשות כשהחליט יום אחד אחרי שקם משינה לרדת לבד. הגיע לאמצע ושם בעלי מצא אותו. זה היה באמת מפחיד. מזל שהוא יודע לרדת אחורה. מזל שלימדתי אותו.
וכן, לרוב אנחנו סוגרים שער לירידה, בפעם ההיא לא. מאז אנחנו מקפידים כי הוא לא תמיד בוכה או עושה רעש כשהוא מתעורר.

[או_רורה*]

שיר, צר לי אבל זה חוסר אחריות בעיני.
אצלי הילדון בגיל שנה ושלושה עלה מדרגות (בקוט'ג בחו"ל) כשלא שמנו לב. כששמנו לב הסתכלנו ונעמדנו מאחוריו ואז הוא פשוט איבד שיווי משקל ונפל.... 15 מדרגות... מזל שהיינו שם לתפוס אותו.

לא יודעת איך אמא שלך הייתה מגיבה, אבל התגובה שלך מה זה לא בוגרת.

[מירב*]

השארתי את הילדונת (עשרה חודשים, התחילה לזחול על 6 לפני שבועיים) בקומה למטה (גרים בקוטג' חמוד), לשחק בסלון
הילדונת (די תינוקת, האמת) לא ישנה, היא הושארה לשחק בסלון, רק שהיא לא הבינה עד הסוף את ההוראות.

[סלט_פירות*]

תגובה בפאניקה מלחיצה גם את הילדה באמצע המדרגות. זה מבהיל ומוציא מפוקוס ויכול להיות מסוכן נורא. להשאר רגועה ולא לקחת את זה קשה או להלקות את עצמך על חוסר אחריות אבל ללמוד לפעם הבאה נשמע הרבה יותר טוב.

[פלוני_אלמונית*]

רק שתדעי...בגילאים האלה הכל יכול לקרות
בכל גיל, 'הכל יכול לקרות'. אסונות אורבים בכל פינה. לכן, דווקא מצא חן בעיני
שלא היה לי לב להוציא אותה מעצמה בפאניקה בגלל שככה אמא שלי הייתה עושה
פניקה לא טובה ולא עוזרת בשום מקרה,
לא המשכת לעקוב אחריה? לראות את היציבות שלה? לפי מה שתארת, נראה לי שכן. בכל מקרה, נונשלנטיות עדיפה בהרבה על פניקה.
סלט פירות

[טליה_אלמתן*]

זהירות מובנית אצל תינוקות
צביה עולה לבד במדרגות, ונפלה רק פעם אחת, משהו לא רציני.
היא עולה עד למעלה, ואז מחזיקה בסורגים, ו"קוראת" לנו.
גם אני נפלתי פעם במדרגות, לא רציני, ופעם גם כמעט נפלתי כשהיא היתה על הידיים שלי, ואם הנפילה הזו היתה יוצאת אל הפועל, אז זה היה עלול להיות מאוד רציני.
אין לי עקרון מאחורי ההתנהגות שלנו, אבל היא עושה את זה באמת באופן שנראה אמין (או שאני מתעצלת ומספרת לעצמי סיפורים. גם זה אפשרי).
את הגדולים טרחתי ולימדתי לרדת בצורה נכונה, אבל רחלי ויואב למדו לרדת באופו נכון בעצמם, וגם צביה בכיוון.

[שיר*]

וואו, כמה תגובות!

אם הייתי רוצה ביקורות לא הייתי כותבת פה, בדף הזה.
נכון, אני לא אשאיר אותה לבד בסלון בפעם הבאה. אבל באותה סיטואציה ספציפית - זאת הייתה נראת דרך ההתנהלות הכי נכונה. ועובדה - לא קרה כלום.
היא למדה שהיא יכולה ויודעת, אני למדתי שהיא יכולה ויודעת.
בירידה למטה היא ניסתה פעם אחת (הייתי שתי מדרגות לפניה), ראתה שקשה לה מדי והגוף שלה עוד לא בקטע - אז היא הבהירה לי שלא טוב לה שם והיא רוצה ידיים.

או רורה{{}}, אני מבינה את המקום שממנו נאמרו הדברים שלך, לא מוכנה לקבל את איך זה נאמר התגובה שלך מה זה לא בוגרת
לא נעים לי.

את מאמינה בדרך חינוך מסויימת, אני לא מאמינה בה.
אני בוחרת לתת לילדה שלי להכיר את הגבולות שלה ואת הבית מתוך חווית למידה אישית. אני לא מאמינה בלמדר אותה מהחיים.
כן, גם אם זה במחיר של מכה. (הילדה יודעת ליפול יפה. היא מוכיחה את זה כל פעם מחדש בסיבוב הגוף תוכדי נפילה לנחיתה על המקומות הפחות רגישים - כפות ידיים, טוסיק)
יש פה באתר מספיק דפים שמדברים בדיוק על המקום הזה של לבטוח בילדים.
לא היית שם, ובתגובת שלך את מקטינה אותי כאמא, ולא נותת לי את הקרדיט הראוי שאני אדע מתי כן להתערב ומתי לא.

לרדת ולעמוד מאחוריה לא הייתה אפשרות - המדרגות צרות, פחדתי להסיח את דעתה מהגוף שלה
ראיתי את היציבה שלה, ראית שהיא מסתדרת לבד (אחרי הכל - היא כבר הייתה כבר בחצי הדרך למעלה)

חלקתי בדף הומוריסטי חתיכה קטנה, פיסונת מהחיים שלי, ועל פיה החלטת שאני חסרת אחריות וילדותית?

(והמרגיעון הפעם: ידיעה פנימית לא נקנית - היא מתגלה. וואו.)

[פלוני_אלמונית*]

לא היית שם, ובתגובת שלך את מקטינה אותי כאמא, ולא נותת לי את הקרדיט הראוי שאני אדע מתי כן להתערב ומתי לא.
אל תשכחי שאחרי הכל, בכולנו חבוייה אמא פולניה. גם אם היא עירקית / תימניה (או אפילו גבר). האמריקאים מדייקים יותר אמא פולניה יהודיה.

[או_רורה*]

שיר, אני גם אמא עם אותה השקפת עולם.
על בסיס אותה השקפה אני מגדלת את הילדים שלי, ובוטחת בהם שילמדו את הגבולות של הגוף שלהם.
עדיין, אני חושבת שבאופן כללי, לתת לילדה בת 10 חודשים לעלות לבד מדרגות זה מסוכן ולא אחראי.
דיברתי על ההתנהגות, לא עלייך כאמא, לא על האישיות שלך שאותה אינני מכירה.
פשוט, מהאופן בו כתבת את האירוע הזה, זה נשמע לי שאת חושבת שזה בסדר. לי. רק לי.
וכיוון שאירוע דומה קרה גם לנו בערך באותו גיל, הבעתי את דעתי.
ממש לא היתה לי כונה להקטין אותך, לא כאמא ולא בכלל.

ופלוני אלמוני, גבר אני עדיין לא, פולנייה - תמיד!...

[לומדת*]

טוב - עוד לא גמרתי לקרוא את הדף - הוא ארוך - אבל אני פשוט חייבת לשאול (באמת):
איזה נזק עושה סבון?
(ניסיתי בחיפוש כמה מלים רלוונטיות ולא מצאתי כלום חוץ ממתכונים לבועות סבון... (-: )
אפשר הפניה להסבר? אילו נזקים נגרמים? ואילו נחסכים - או לא - בסבון טבעי?

[בהצלחה*]

רחיצת תינוק

[אישה_במסע*]

הוא מסרטן. ליתר דיוק, ברוב הסבונים והתחפיפים יש חומרים מסרטנים.
בסבונים טבעיים אין את החומרים האלו.

מחיפוש קצר בגוגל - http://www.time2focus.com/index2.php?id=12725344

[שיר*]

בוקר.
עייפות שהצטברה לה מפתה אותי לישון יותר מהרגיל ולא לקום עם הגורה (שנתיים וחצי)
היא הולכת למטבח, חוזרת אלי עם שקית ערמונים קלופים מוכנים לאכילה: "תפתחי!"
אני פותחת, וחוזרת לישון.

כשאני מתעוררת, שעה וחצי אח"כ
אני מגלה שהיא אכלה ארוחת בוקר (ערמונים, בננות וכמה תותים)
ציירה בפינת היצירה
הדיחה כלים (טיפסה על הכיור, סיבנה וניקתה את שתי הצלחות וכמה כפיות שהיו בכיור תוך השפרצת מים על כל האיזור)
האכילה את הכלב (כנראה כבמה נגלות - שביל של אוכל מהשק לצלחת של הכלב על הריצפה)
ושיחקה בחול


(לילדה ולכלב שלום)

הזנחה פושעת? או חינוך לעצמאות?

[תפוח_אדמה*]

ברור שחינוך לעצמאות