באופן טבעי

אני המומה!
מאיימים על הגננת בפיטורים???
לא הייתי משלימה עם זה, בעיקר לא לאור ההשפעה הלא טובה שיש ליום ארוך על בנך.
חייבת להיות אופציה אחרת, אם זה לדבר עם הגננת ולהסדיר איתה תירוץ קבוע שיתקבל גם ע"י המערכת (אישור מיוחד עקב חוסר התאמה גופני ונפשי לשעות האלה), או לעבור למסגרת אחרת,פתוחה יותר שמתאימה להשקפת העולם שלך (אולי הגן של "מיתר" במושב עופר? לא מאוד יקר ולא מאוד רחוק, אולי אפילו תמצאי הסעה או טרמפ... ואולי יש עוד אפשרויות, אני לא גרה באיזור)

ולי דווקא אמרה הגננת שאין לה בעיה שאבוא לאסוף את בני באחת וחצי.
אבל.... ניסיתי כמה פעמים וזה ממש לא נראה לי טוב לילד, מן האספקט של - הם בדיוק באמצע מפגש, כולם ישובים ופתאום אני מגיעה וכביכול תולשת אותו... הוא מסרב לרוב לבוא איתי..
לעומת זאת כשאני מגיעה בשתיים, חצי גן יוצא יחד איתו, הוא בא אליי בשחמה ורוצה ללכת הביתה.
עד השנה זה היה עד אחת וחצי, אז הוסיפו חצי שעה. לא כזה נורא בעיני.

אבל שוב, לי הגננת אמרה בשמחה שאין לה שום בעיה.
רק שלילד זה לא יהיה אידיאלי, ודווקא היא צדקה, במקרה הפרטי שלי.

עננים, פשוט תודיעי לה שאין באפשרותך להגיע בשתיים, מכל מיני סיבות, ולכן את מגיעה באחת. יעבוד?

לצערי לא יעבוד, רק אישור רפואי, וגם זה חד פעמי
מעבר לקושי האישי שלי יש פה נושא עקרוני. של מי הילדים?
חשוב לי לא רק לפתור את הבעיה ברמה פרטנית אלא ליצור מצב שבו מכירים בהורים כבעלי שיקול דעת לגבי רווחת ילדהם. הגישה שלפיה אם לא למדת בסימינר זה או אחר את כשירה (וגם זה בספק) לשאת את הילד ברחמך ומרגע שיצא לעולם הוא רכוש המערכת (כמובן בתנאי שהוא תקין, אם יש בו פגם כלשהו היתכבדי וטפלי בו לבד ).זו גישה שחייבים לשנות, נכון שזה נאיבי אבל צריך להתחיל איפה שהוא.

זה נכון וגם לא, לדעתי.
את לא חייבת לשלוח את הילד למסגרת, אבל מהרגע ששלחת - יש נהלים מסויימים של המוסד החינוכי שבו הוא נמצא, ואחת מהן זו שעת הסיום שלו. או שיעורי בית.
כמובן שהמדינה חושבת שהוא הרכוש שלה, אין ספק שזה לא תקין.
אבל לגבי באיזו שעה להוציא - לי זה נראה פחות רלוונטי.

למשל, אם מחר הוא יילך לבית הספר הדמוקרטי, ומסיימים שם שיעור אחרון באחת וחצי, זו כפייה או לא?

אני מפרידה בין שני דברים
או יותר נכון שלושה
בין ילדים בני שלוש לילדים בני שש (כשבני השש לומדים עד 12.45)
נהלים של מוסד חינוכי מסוים כשיש אלטרנטיבות למוסדות חינוך נוספים מאותו סוג עם אפשרות בחירה בינהם
נעילה של גן בפני ההורים(פיזית בשער עם מנעול) ושעת יצאה אחידה לכל הגנים בכל הארץ תוך איום על הגננות בפיטורים במידה ותחרוגנה מהנהלים.

אופק חדש הוא רפורמה שמטרתה היא לאפשר זמן פרטני רב יותר של הגננת עם כל ילד (לא קורה), תוספת שכר משמעותית לגננות (קורה חלקית מאוד, את יכולה לקרא תגובות של גננות לרפרמה), קידום מעמדם של המורים והגננות בעיני הציבור (??????)

האופק החדש המלא אמור להשאיר את כלל ילדי הגנים מגיל 3 עד גיל 6 בגן עד 15.30 כל יום ללא אפשרות להוציא אותם קודם.

לילדים בגילאי שלוש חצי שעה שבה הם עיפים ורעבים זה המוווון זמן.
כדי להיתגבר על עיניין הרעב משרד החינוך הציע "טעימות" או "מרגיעי רעב" ב12.30, פרי,ירק, חצי כריך.

הילדים שאוכלים את אותם טעימות או מרגיעים לא אוכלים בבית צהריים כי הם לא מספיק רעבים, אלו שלא אוכלים או לא מספיק להם מגיעים הביתה מורעבים.

בקיצור, להורים שהילדים נשארים לצהרון השינוי לא הועיל להורים שרוצים לקחת את הילדים מוקדם יותר כמו שהיה קודם הוא גם לא הועיל. בקיצור אף אחד לא הרוויח וכולם הפסידו.

אני מציעה לך להיכנס לקישור ששמתי פה קודם, יש שם דיונים ומסמכים. שווה לקרא.

גם אני מרגישה שכולם הפסידו ואף אחד לא הרוויח.
אצלי נוצר מצב ממש פרדוקסלי: הגדול (10) מגיע הבייתה כמעט כל יום שעה לפני הקטן (5).
ממש לא מבינה למי עוזרת החצי שעה הזאת.
הדבר היחידי שזה עושה זה לעכב לקטנים את ארוחת הצהרים בחצי שעה.

_מעבר לקושי האישי שלי יש פה נושא עקרוני. של מי הילדים?
חשוב לי לא רק לפתור את הבעיה ברמה פרטנית אלא ליצור מצב שבו מכירים בהורים כבעלי שיקול דעת לגבי רווחת ילדהם._
את צודקת במאה אחוז, אבל אני אומרת שבמקביל לפעילות הציבורית החשובה יש למצוא פתרון אישי מיידי.

בקיצור, להורים שהילדים נשארים לצהרון השינוי לא הועיל להורים שרוצים לקחת את הילדים מוקדם יותר כמו שהיה קודם הוא גם לא הועיל. בקיצור אף אחד לא הרוויח וכולם הפסידו.
אני בהחלט יכולה לראות למי האופק החדש לא מועיל ואף מקומם ומזיק, ובטח שזה הזוי מכל בחינה להגביל את ההורים בגישה לילדיהם (לא הייתי מסכימה לרגע לשתף עם זה פעולה) אבל יש מי שכן מרוויח: למשל מי שעובד כעצמאי, לא חייב צהרון כדי לשרוד, אבל עוד שעת עבודה ביום ללא תשלום נוסף לעוד מסגרת (כמו צהרון או בייביסיטר) משמעותית בשבילו. ומי שהילד שלו ממילא לא אוכל ונח אף פעם באחת, אלא צריך להגיע לשעה שתיים כדי לחזור הביתה עייף ורעב

אנחנו מצאנו שקל יותר לאחר בבוקר מלצאת מוקדם בצהריים. זה לפחות לא מצריך אשורים ומילוי טפסים.. לא פותר את בעיית הצהריים אבל בכ"ז מקצר קצת את היום הארוך הזה.

ככה גם בגן חובה, שולחים איתם ארוחת צהריים והם אוכלים כשהם רעבים. ואגב, זכותה של אם להוציא את הילדה בכל תואנה שהיא. מבחינתי, "ארוע משפחתי" כל יום. מהו? ארוחה משפחתית.

מהניסיון שלנו בשנה הזו - אני מוציאה את הבן שלי בכל יום ב 12:50. הגן שייך לאופק חדש (שיש ששמעתי שכינוהו "אופל חדש"). הסברתי לגננת שככה אני עושה, שזה הילד שלי. לא אמרתי הרבה.

דו שיח לדוגמא עם הגננת -
נמרה - (מביאה את הילד בבוקר, ואומרת לגננת:) "מתי אתם בחצר היום?"
גננת: עד 12:30 ואז נכנסים לעשות יציר או לפת מנחה (העוד כריך או פרי שאמורים לחפות על תחושת הרעב הטבעית של הצהרים)
נמרה - ומתי המפגש של הצהרים?
גננת - יכול להתחיל מאחת ורבע בערך.
נמרה - אז אני אגיע היום לקחת אותו ב 12:50, כדי לא להפריע למפגש הצהרים.
גננת - בסדר.

זה חוזר על עצמו בוריאציות כל יום מאז תחילת השנה.

היו כבר כמה ימים שהגננת שאלה מיוזמתה - "אז באיזו שעה תבואי היום?" בהתעניינות אמיתית, לא בביקורת או אירוניה.
בהתחלה היא שאלה למה אנימוציאה מוקדם.
כלפעם אמרתי משהו אחר - "כי הוא צריך את זה"
כי זו תחילת שנה"
"כי ככה הוא אוכל עם האחים שלו ארוחת צהרים, וכולנו יחד, וזה כל כך חשוב לקשר ביניהם"
"כי אני צריכה לאסוף את אחיו מבית ספר במרחק 20 דקות נסיעה, ואין אפשרות להגיע בזמן באופן אחר".

עכשיו אני לא מסבירה. עכשיו זה ברור שאני מוציאה וזהו.

כמה פעמים היא הזכירה את משדר החינוך וההנחיות. הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי בקול הכי אימהי ורך שלי - אבל הוא הילד שלי נכון, אני יכולה לקחת אותו מהגן כשאני באה, נכון?
לצערי הגננת לכודה בין ההבנה הרציונלית שלה שהילד הוא של אמא (ושל טובת הילד לאכול צהרים ולהיות בבית בשעה סבירה) לבין ההנחיות שהיא אולפה בהכשרתה לציית להן. פעמיים חתמתי על טופס שחרור (רשמתי "סיבות משפחתיות").

חשוב מאד! להיות בקשר טוב עם הגננת, לפרגן לה, לעודד אותה.

אני תוהה אם במצב כזה היה לי אומץ להזמין משטרה כי חטפו לי את הילד ולא משחררים.
לי ברור שאני יעשה את ועוד הרבה סצנות אם משום מה לא יסכימו לפתוח לי את הגן כשאני באה. דרך אגב, יש לנו כהורים הרבה כוח לעשות נזק לגן, לגננת, למשרד החינוך, אבל אני לא רוצה לפרט בפלטפורמה פומבית.

בפלטפורמה פרטית, יש את המייל שלי בדף בית אשמח לשמוע.

או רורה גם אני כמו אמא נמרה ביררתי את הל"וז של הגן ומוציאה בזמן שמתאים לילד ולא פוגע במהלך העניינים בגן.

נסי לדבר עם הגננת בחביבות אסרטיבית בתקווה שהיא תבין.

רציתי לברר האם יש כאן מישהי/מישהו שקיבלו אישור לחינוך ביתי בשנה האחרונה מאיזור הדרום. אנחנו עומדים לעבור לשם ורציתי לדעת איך מתייחסים במחוז הזה לגבי האישורים/ועדות.
כשבני נולד וביררתי לגבי חינוך ביתי באופקים הם נתנו לי במחלקת החינוך את ההנחיות מודפסות אבל אמרו לי שזה מאוד קשה לקבל אישור. רציתי לדעת מה השתנה מאז בגישה. תודה.

פלוני אלמוני זה לא הדף הנכון... שווה לפרסם את השאלה ב ככר השוק, שם ייראו יותר אנשים ויש סיכוי טוב יותר לתשובה @}

או ב אישור לחינוך ביתי

פתחנו דף וקבוצה בפייסבוק בשם "גן סגור" (בפני ההורים, לא הילדים....) שמטרתה להיאבק בהוראה שאין להוציא את הילדים לפני 14:00 ושבכלל לא ההורים מחליטים על הילדים.
האמת, רציתי לפתוח ב'באופן', אבל האג'נדה של האכסניה הזו היא חינוך ביתי ונראה לי לא מתאים. אז מי שרוצה מוזמנים להצטרף אלינו לשם. למעשה זה הפייסבוק הראשון שלי, וממש פתחתי רק לצורך זה. כבר יש כמה מאות שותפים ואנו מנסים להניע את התהליך.

קישור לדף של גן סגור

נכנסתי לקבוצה בפייסבוק, התחלתי לקרוא ונהיה לי ממש רע על הלב... איזו אטימות, לנעול שערים בפני הורים, לא ייאמן!
אני מאוד מקווה שזה לא יילך לכיוון שבו ההורים נאבקים אחד בשני אם יום לימודים ארוך זה טוב או לא, כי למשפחות שונות צרכים שונים.
ברור שהדרישה שצריכה להיות לנו מהמערכת היא לאפשר את שתי האופציות - איסוף מוקדם ומאוחר גם יחד.
לצערי אני מתחילה כבר לראות התכתשויות בין הורים בפייסבוק, כי כל אחד מפחד שייקחו לו את הפתרון שנוח לו... זה עצוב
וגם מעצבן שהצליחו לשכנע את רוב האוכלוסיה שאיסוף בשעות מגוונות פוגע בילדים... זה פשוט לא נכון עובדתית!
בקבוצת משחק וגם בגן הפתוח ניתן להביא ולאסוף את הילדים מתי שרוצים מבחינת ימים ושעות, ואף ילד לא נפגע מזה או רואה בזה בעיה שהוא נשאר או הולך בניגוד לאחרים. זו סתם אמונה שהשתילו לציבור בראש כדי להקל על המערכת וזה ממש מעצבן לראות מסביב.
ברור שאם יש רק ילד אחד כזה בגן זה מעלה סימני שאלה, אבל כאשר כולם ככה, אז אין "יוצא דופן" בעניין הזה אלא פשוט מגוון של דרכים שכולן לגיטימיות וטובות. וזו לא אוטופיה, הדבר הזה מתקיים בהרבה מקומות בהצלחה רבה.

הולכת, אולי כדאי שתכתבי את זה גם בפייסבוק, במיוחד את
_אני מאוד מקווה שזה לא יילך לכיוון שבו ההורים נאבקים אחד בשני אם יום לימודים ארוך זה טוב או לא, כי למשפחות שונות צרכים שונים.
ברור שהדרישה שצריכה להיות לנו מהמערכת היא לאפשר את שתי האופציות - איסוף מוקדם ומאוחר גם יחד._
אבל גם את כל השאר.

כן, אני צריכה לקחת אוויר בשביל זה... יש דברים שהרבה יותר קל להכיל בדיון בבאופן מאשר במקומות אחרים

איסוף מוקדם ומאוחר גם יחד.
חייבת לציין, שאיסוף שכזה- יכול לעורר הרבה מאוד תסכול אצל ילדים, שכבר רוצים הביתה, ואמא לא מחכה בשער...
זו תגובה נקודתית...

א ל א ן, אני לא בטוחה שזה נכון, אולי זו רק אקסיומה שכזו?
כפי שכבר כתבתי קודם, בקבוצת משחק ובגן של ביה"ס הפתוח תמיד יש הורים שלוקחים יותר מוקדם והאחרים ממש לא מקנאים בהם.
מקבלים את זה באופן טבעי שלכל משפחה יש סדר יום אחר... זו הנורמה והכל בסדר.

אלאן, גם לדעתי זה סוג של אקסיומה שלא הוכחה. יש הרבה מסגרות בהן כל אחד נאסף בזמן אחר, כולל למשל גנים בהם אפשר להשאר עד הצהריים או עד אחה"צ. בגנים פרטיים שעבדתי בהם כגננת היה אפשר להוציא את הילד בכל שעה משלוש עד ארבע וחצי וזאת לא היתה בעיה.

שיחה ביני לבין בני, שהתקיימה ממש עכשיו:
אמא: אתה יודע איזה יום מחר?
שחר: כן, יום ראשון.
אמא: ומה אנחנו עושים מחר?
שחר: הולכים לגן. אמא, תבואי לקחת אותי יותר מוקדם ולא בשתיים. אפילו קצת יותר מוקדם. אני כבר נורא עייף. אני מגיע בבוקר עייף כי אני זוכר כמה הייתי עייף יום לפני כן.
וכרגע אני לא נמצאת במצב מאוד נוח עם הגננת, אני לא מצליחה ממש להבין איך לבוא אליה, באיזו גישה. לרגעים, בתחילת השנה, הרגשתי שיש לי את המפתח אליה, שאני אצליח להגיע לליבה, ומאז כבר היו לי מספר "התנגשויות" איתה ואני כ"כ עצובה עכשיו, ומתוסכלת. מרגישה שנמצאת במילכוד.

וגם מעצבן שהצליחו לשכנע את רוב האוכלוסיה שאיסוף בשעות מגוונות פוגע בילדים... זה פשוט לא נכון עובדתית!
אחיין שלי בן 3 בגן פרטי. הגן עד 4. אמא בבית עם תינוקת.
אני - הם ישנים בגן?
היא - כן
אני - אז את יכולה להוציא אותו לפני כן ושיישן בבית?
היא - חשבתי על זה, אבל הגננת אמרה שזה לא כדאי כי הוא יפסיד דברים בגן ואז למחרת הוא לא ירגיש שייך...

עצוב.

חשבתי על זה, אבל הגננת אמרה שזה לא כדאי כי הוא יפסיד דברים בגן ואז למחרת הוא לא ירגיש שייך...

ככה גם ניסו לשכנע אותי להשאיר בצהרון "כי אז הם מתגבשים". הלו?! מה הם עשו כל הבוקר?

חשבתי על זה, אבל הגננת אמרה שזה לא כדאי כי הוא יפסיד דברים בגן ואז למחרת הוא לא ירגיש שייך...
בישראל עדיין אין ערך חשוב ומקודש יותר מתחושת שייכות וזהות מלאה עם הקבוצה - עד כדי כך שניתן למכור להורים כל דבר עם משפט המחץ הזה כאילו שתחושת שייכות בחיים באמת קשורה לשעה שבה יצאת מהגן ולא לדברים עמוקים יותר...

רותם, אולי תספרי לגננת בפשטות את מה שהבן שלך מבקש? מעניין מה תהיה תגובתה לזה?

כן, אני עוד צריכה לראות איך אני מיישרת קצת הדורים ובאמת רוצה לשמוע את דעתה.

מניסיוני בתור גננת (אנתרופוסופית), בדרך כלל יהיו ילדים שיקנאו אם אמא אחרת באה מוקדם. אבל אז מה?!! זו לא סיבה לא לבוא מוקדם.
לדעתי החזקת הילדים בגן לזמן כל כך ארוך וללא האפשרות להוציאם מוקדם יותר היא שערוריה.

לדעתי החזקת הילדים בגן לזמן כל כך ארוך וללא האפשרות להוציאם מוקדם יותר היא שערוריה.

חבל כל כך שהגננת של בני לא חושבת כך.

בכל יום הסיטואציה הזו של סוף היום מכווצת לי את הלב- אני כבר רוצה את שני בני בבית ב- 13:20 אבל או, מוציאה אישור רפואי/עיניין משפחתי(אפילו לוויה כבר היתה- באמת לא המצאה ) או שלא ואז כולנו סובלים ממש.

אני תוהה אם יכול להועיל להתאגד, ולנסוע פיזית (לאן?) ולהוציא אישור זמני גורף לנקודת יציאה מוקדמת. עד שכל הדברים האחרים ילובנו,
כי בינתיים יש כל כך הרבה סבל ועוגמת נפש.

הרי מדובר בבני אדם לא במדפסות.

ולהוציא אישור זמני גורף לנקודת יציאה מוקדמת
בניגוד לדיונים על הלגיטימיות של המדינה לתת אישור או לאשר חינוך ביתי - כאן מאד ברור לי שאני לא צריכה אישןור כדי לקחת את הבן שלי הביתה. זה הבן שלי. בקשת אישור לכך היא הזויה.

ברור שזו בקשה הזוייה.
כל המהלך הזה הזוי מעיקרו.

אבל אני צריכה כרגע את שרותיהם

לכן, אני מנסה לשחק בחוקים שלהם תוך כדי מינימום הפסד במגרש האישי.

הרי בכלל לא ברור שזה חוקי להוציא ילדים מחזקת הוריהם בצורה כזאת. הגננת אינה סמכות גבוהה יותר מהחוק. אולי כדאי להזכיר לה את זה.

אכן, חוק האפוטרופסות.
אבל זה לא העיניין, זו ההתנהלות, המעוותת, שהם לא ערים לה כלל.

(הלוואי, והיתה דרך, להתקדם מבחינה מקצועית (בלימודים מקצועיים ממש מההתחלה) יחד עם חינוך ביתי.
אם הייתי מוצאת את הדרך, כלל לא הייתי במקום הזה, של לקבל שירות, שאני כל כך לא מאמינה בו, תוך כדי שימוש בו.)

תמר, מה אם את אומרת לגננת "שחררי את הילד, ואם ישאלו אותך, תגידי להם שאיימתי בעו"ד".

תמר, בגנים פרטיים זה לא ככה ואפשר לקחת את הילדים מתי שרוצים. לפחות בגנים שאני מכירה.

תגידי שאיימתי בעו״ד
זה אך אנושי שילד שאמו במתח עם הגננת, לא יהיה בראש רשימת הילדים המועדפים עליה, אם להתנסח בלשון עדינה במיוחד. לכן, כרגיל, לא מספיק להיות צודקים אלא גם חכמים...

אני נאלצת להשאיר את בתי לרוב בצהרון. יכולה להעיד שהיא ספציפית סובלת מאד כשהיא רואה הורים אחרים, לכן הפתרון של אמא נמרה - לגלות התחשבות בלו״ז של הגן וכשמקדימים, לקחת בשעה שזה ״הכי פחות מפריע״ נראה לי מתאים.

נקודה נוספת שאינני יודעת אם היא קשורה לאופק החדש שהפציע עלינו או סתם לגן הספציפי הזה, אבל היו לא מעט ימים שבתי אמרה שבמהלך שעות הגן ״אפילו לא הספקנו לצאת לחצר״...
קבוצה של 30 ילדים בגילאי טרום חובה וחובה סגורים בחדר עם אורות פלורוסנט, עד 14:00 (אם לוקחים אותם) או עד 15:45 (שעת חצר בצהרון).
מה זה?!!
אה, גולם שכמותי, הם צריכים להספיק לבנות ולשגר מעבורת לחלל.. ברור שזה חשוב יותר מלשחק בחצר!

היו לא מעט ימים שבתי אמרה שבמהלך שעות הגן ״אפילו לא הספקנו לצאת לחצר״...
זה לגמרי לא תקין ואת חייבת לדבר על זה עם הגננת.
אין לי ספק שאם המפקחת תשמע על זה, היא לא תהיה מרוצה.

לא הצעתי לאיים.
הצעתי להציע לגננת תשובה שתוריד מהגב שלה את הממונים עליה.

לא חשבתי שאיימת, הבנתי שהצעת את זה כתירוץ לגננת שהיא בין ההורים להוראות משרד החינוך המאיימות (מסתכמת במשרתה).
עדיין, ישנן גננות שכן עשויות לקבל את זה כאיום עליהן, ובכלל, כה מזדהות עם הכללים- שאז המתח נוצר איתן..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
אני מבקרת בדף באופן אקראי ואני שמחה שניתקלתי בו, בעירינו יש יום לימודים ארוך, אני שולחת את בנותי לבית הספר ומאוד מתוסכלת, ניסיתי לפעול רבות לקבלת אישור לשחרר מוקדם (לפני 3 שנים) ומאמצי עלו בתוהו וגם הניסיון להשיג עוד הורים תומכים השאיר אותי לבד..., בסופו של דבר, שנה שעברה ולפני שנתיים פשוט הופעתי בבית הספר כל יום עד החגים בשעה 1:20 והוצאתי את ביתי בלי שיאמרו לי מילה, היא הפסידה חומר לימודי (לצערי המערכת עד 3:30 רגילה לחלוטין!) והשלמנו לאט ובקצב שלנו עם הרבה הבנה מהמורה. אחרי החגים לאט לאט שיחררתי ואז הוצאתי אותה פעם בשבוע מוקדם והרבה ימי בית והרגשתי שזה נותן גם לבית להיות משמעותי בחייה.
אבל עם כל הכבוד לפיתרון שמצאתי, אם מישהו ירים את הכפפה ויחליט לעשות משהו, אני איתכם בשמחה,

הבעיה היא שיום לימודים ארוך, גם בגן וגם בבי"ס נתפס אצל רוב האנשים כדבר נהדר- גם כי זה כביכול מעשיר את הילדים ובעיקר כי זה מאפשר לאמהות לעבוד במשרה מלאה. מכיוון שמעטות יחסית האמהות שנמצאות בבית, או אפילו עובדות בחצי משרה, הרי שלרוב האמהות אין אינטרס לשנות את זה. להפך- ככל שהמסגרות ארוכות יותר זה חוסך להורים כסף שהיו מוציאים על מטפלת או צהרון.
עצוב והזוי, אבל זה המצב.

בנתיים הילדים שלי בבית הספר, כי בעיר שלי לא נותנים לי לרשום אותם לחינוך ביתי. אני לא רוצה יום לימודים ארוך. האם אוכל להוציא אותם מבית הספר כל יום בשעה סבירה בלי שהם יעשו לי בעיות?