הבנתי למה מעט מניקות

לא מילאת

אבל נורא נורא הציקו לך.

אני מכירה המוני אנשים ששונאים למלא טפסים, ועוד אף פעם לא פגשתי מישהו שאוהב!

עכשיו את מכירה שתיים

שלוש. תמיד חשבתי שזו סטייה אישית שלי.

ארבע.

(וגם לענות לסקרים ולמלא שאלונים)

כן כן, אני יודעת שהרבה שונאים. אני אוהבת. לדעתי זו הזדמנות מצויינת לבארטר.
אני אמלא טפסים, ומישהו ישטוף לי את הרצפה. הולך?

חה גם אני אוהבת!

טוב, שש.

>התפקדתי רק לעניין הטפסים, בנושא הדף -- אני לא סגורה<

תשמעו, ההתפקדות פה כבר הופכת אותי מחוץ לנורמה, אז אני הסוטה?

שונאת טפסים, לא סובלת.
רק בגלל זה אני לא נרשמת כבר שנים לשום דבר שאני לא חייבת. לא יודעת מה לבחור, תמיד התשובות שלי הן באמצע כאלה וטפסים זה שחור לבן, אין צבעים, אני צבעונית. בטפסים שיש את האפשרות הזו, ברירת המחדל שלי היא "אחר" גם אם במקרה זה לא נכון (ובדרך כלל זה נכון).

מישהי שם למעלה כתבה ש פרשת רמדיה לא תחזור או משהו כזה, אז זהו, שחזרה ועוד איך... (אבקה לגילאי שנה ומעלה או משהו כזה... טרי מאתמול...)

אגב, גם אני בממלאים - אבל לרוב הפרטים שאני מוסרת שגויים משהו

<ץ ומלחמתה בטחנות הגלובליזציה>
ץ

לא אוהבת למלא טפסים בשום מקום. כמו צפרדעית, זה לוחץ לי על כפתור ה"נכנסים לפרטיות שלי".
מאוד אוהבת לבלבל את המערכת ומכיוון ששיניתי את שמי הפרטי כשהייתי בת 15 ובנוסף התחתנתי פעמיים ואני מתגרשת בשנית...
(-: יאללה, בלאגן למערכת.

פרשת רמדיה אכן חוזרת. הפעם סימילאק.

אז סיפרתי להן איזה איבר חכם זה הציצי, שלפי הרוק של התינוק הוא יודע להתאים את עצמו לצרכים של התינוק, אבל צריך את הרוק של התינוק, עם הפה שלו ורצוי גם עם הטוסיק המתוק.
יפה מאוד לקדם הנקה, אבל ממש לא חייבים לעשות את זה עם שטויות נטולות שום בסיס. התנועה בשד היא חד-כיוונית - מהשד החוצה. שום דבר לא נכנס פנימה, בטח שלא רוק. והגוף מייצר חלב לפי דרישה - שיכולה באותה מידה לבוא גם ממשאבה. יש אימהות שמיניקות בשאיבה במשך שנים (אם בגלל כל מיני סיבות התינוק לא יכול לינוק או ליצור ואקום). קשקושים בלתי מבוססים מהסוג הזה עושים נזק לא פחות מתעמולת פורמולות.

פרשת רמדיה אכן חוזרת. הפעם סימילאק
אבל מסתבר שמדובר ב-4 ילדים שנמצאים באותו גן. אולי אלה סתם תנאי אחסון לא טובים של האוכל שם, או גורם אחר שקשור לסביבה הפיזית.

אנגליה 2008, אין פרסומות לתמ"ל בכלל במחלקות להריון בבתי החולים והמרפאות- מקסימום לחיתולי בד ולהנקה, בפרסומות בעיתון או במדיה לא מופיעים תינוקות קטנים (תקן של מדינה מתקדמת), לא מקבלים בשום פנים ואופן דוגמיות או פליירים על תמ"ל לא אחרי הלידה ולא בדאר חודשים אחרי ועדין אחוזי ההנקה פה נמוכים בהרבה מבישראל.

אבל ממש לא חייבים לעשות את זה עם שטויות נטולות שום בסיס.
ממש לא שטויות. אלה עובדות שהוכחו מחקרית במחקרים עדכניים. נדמה לי ש ש צברי היא החוקרת שגילתה לאחרונה את המנגנון שמאפשר לגוף האם לפתח נוגדנים מותאמים לחיידקים שמגיעים לפטמה דרך הרוק של התינוק, כדי שיעברו אליו בחזרה דרך החלב (הנוגדנים, לא החיידקים). חבל לקטול לפני שבודקים במה מדובר.

הנקה בשאיבה בלעדית היא אמנם הדרך היחידה להניק עבור אמהות מסוימות, אבל היא בהחלט לא משתווה להנקה ישירה- לא מבחינת הגירוי של השד ליצר חלב (אצל רוב האמהות החלב נגמר בשאיבה בלעדית הרבה לפני שהיה נגמר בהנקה ישירה) וגם לא מהבחינה של העברת החיידקים של התינוק לאם דרך הרוק. משאר הבחינות אין ספק שמי ששואבת בלבד משקיעה מאמצים הרבה יותר גדולים למען ההנקה ממי שרק צריכה להרים חולצה, ואני באופן אישי מסירה את הכובע בפני כל אחת כזו.

השאלה היא כמה תמיכה יש בהנקה באופן פעיל. מה שאת מתארת זה לא להפריע, השאלה אם יש גם צד של מערכת שעוזרת.
יועצות הנקה נניח.
ממה שאני שמעתי על מערכת העבודה הבריטית, היא מאד מאד לא ידידותית לאימהות.
לאחרונה קראתי ספר שבנוי מטורים בעיתון, כתוב כמו יומן אישי של אישה לונדונית עם שני ילדים קטנים. גם לפני כן לא שמעתי דברים טובים על זה, אבל הספר הזה מאד ממחיש, צריכה לחפש איך קוראים לו, משהו כמו "איך היא עושה את זה בכלל" או משהו כזה שכמובן לוקח דברים להקצנה אבל נראה לי מתאר מציאות קיימת.

עוד דבר הוא שאני יודעת שלאנגלים אין מודעות בשיט לתזונה ושהם הכי קרובים לאמריקאים או לפניהם בילדים בעלי עודף משקל. אני רואה קשר הדוק גם להנקה לא רק בגלל שהנקה מונעת סטטיסטית עודף משקל בעתיד, אלא פשוט מפני שזה מראה על חברה חסרת מודעות לנושאים בריאותיים ובכלל להורות.

התייחסתי ל יוטי לונדון

אנגליה 2008, אין פרסומות לתמ"ל בכלל במחלקות להריון בבתי החולים והמרפאות- מקסימום לחיתולי בד ולהנקה, בפרסומות בעיתון או במדיה לא מופיעים תינוקות קטנים (תקן של מדינה מתקדמת), לא מקבלים בשום פנים ואופן דוגמיות או פליירים על תמ"ל לא אחרי הלידה ולא בדאר חודשים אחרי ועדין אחוזי ההנקה פה נמוכים בהרבה מבישראל.

נכון, אבל... אסור לשכוח שזה שינוי יחסית חדש.
משיחות שערכתי עם אחיות של מחלקת יולדות בבית חולים בלונדון (עשיתי שם קורס הכנה ללידה למרות שילדתי בבית), הם הגיעו למסקנה שעידוד הנקה יוריד למערכת הבריאות הוצאות מיותרות. החשבון מאד פשוט - יותר הנקה -> מע' חיסונית טובה יותר-> פחות חולים לטפל בהם. בקורס עצמו מישהי שאלה שאלה על האכלה מבקבוק, וזכתה לתשובה "אנחנו בייבי-פרנדלי. מאתנו לא תשמעי שום דבר על האכלה מבקבוק" וכך לכל אורך הקורס - פמפמו על חשיבות ההנקה ושללו לגמרי מתן תמ"לים למינהם. התרשמתי מאד מאד לטובה.
יחד עם זאת, כשהיו לי קשיי הנקה בהתחלה, נתקלתי בבורות אדירה מצד יועצות ההנקה. המילדות לא הבינו דבר וחצי דבר (זו שיילדה אותי אמרה "זה לא נורא אם לא תניקי") וגם היועצות המוסמכות היו פשוט קטסטרופה ("את חייבת לתת תמ"ל כי הילדה שלך תרעב בגלל שאת לא יודעת להניק"). רק אחרי חודש של כאבי תופת וסדקים ופצעים וטירונות שאיבות ובלי דקה שינה, ואחרי שנועצתי בלא פחות מ11 יועצות (!) סוף סוף מצאתי יועצת שהבינה משהו בהנקה. לכן - אני ממש לא מתפלאה על אחוזי ההנקה הנמוכים.

בקיצור, הם עושים את הדבר הנכון, אבל לוקח זמן להכשיר את כל המערכת, ושהחינוך האמיתי להנקה, קרי - דוגמה אישית, באמת יחלחל פנימה.

גם ראיתי סרט בערוץ שמונה שבאנגליה זה לא חוקי להניק בציבור.
הם ממש עוצרים אמהות שמניקות בציבור.

דווקא בבית חולים כרמל הייתה יועצת הנקה, שאם זכור לי נכון הייתה לה הבנה והיא עזרה לי בתחילת דרכי המניקה וגם הציעה לי עזרה טלפונית. אבל אם זכור לי טוב, היא עשתה איזו עבודה או מחקר והייתה צריכה את עזרתי ב...מילוי שאלון מאוד ארוך שמילאתי עבורה רק כשיצאתי מבית חולים (שלחתי לה אותו נדמה לי) כך שהיה לזה "קח ותן".

בקורס עצמו מישהי שאלה שאלה על האכלה מבקבוק, וזכתה לתשובה "אנחנו בייבי-פרנדלי. מאתנו לא תשמעי שום דבר על האכלה מבקבוק" וכך לכל אורך הקורס - פמפמו על חשיבות ההנקה ושללו לגמרי מתן תמ"לים למינהם. התרשמתי מאד מאד לטובה.

בקורס הכנה ללידה בהדסה מקדישים שיעור שלם (מתוך שמונה) להנקה - את השיעור מעבירה יועצת הנקה מוסמכת, שמחלקת בובות ודובים לתרגול הזווית, ומתקנת. כולם צוחקים אבל עושים. אפילו חלק מהאבות לעתיד

מרצה על זה גם תיאורטי וגם חווייתי, ומסבירה על החלב הראשון, על החלב האחורי, על הכל.

בנוסף מישהי פה אמרה שבחו"ל שמרה קשר עם המחלקה להתייעצות - גם בהדסה נעזרתי באחיות כמה ימים אחרי השחרור, והן עזרו בהרבה רצון טוב.

פשוט נראה לי חשוב לציין, כי בארץ לא כל הזמן כזה גרוע.

דווקא בבית חולים כרמל הייתה יועצת הנקה, שאם זכור לי נכון הייתה לה הבנה והיא עזרה לי בתחילת דרכי המניקה וגם הציעה לי עזרה טלפונית.

באמת בבית החולים הזה יש אחוז גבוה של הנקה, MYDS]ראי Article[/po].aspx?ArtId=604

בקורס הכנה ללידה בהדסה מקדישים שיעור שלם (מתוך שמונה) להנקה.

זה יפה מצדם, והייתי שם. אבל כשהגיעה השעה, ניסו לסגור לי את התינוק בתינוקיה לכל הלילה ואמרו שרק בלידה ראשונה מותר ביות מלא

לגבי אנגליה, מאד מוזר. מצד אחד מעודדים כל כך לידות בית, מאידך חוסמים את ההנקה בכל דרך אפשרית כמעט. שתי חברות שלי, אחת מלונדון ואחת מהאזור הכפרי, ילדו בבית שניים ושלושה ילדים. כי זה מה שמקובל בסביבתן, הן אמרו לי. אחת הניקה טיפה ואחת בכלל לא.

ולהבדיל, ידעתן שבסקוטלנד הוכרז קנס של 2000 ליש"ט על מי שמונע מאישה להניק במקום ציבורי? קראתי את זה כאן

רק בלידה ראשונה מותר ביות מלא

מה??

רק בלידה ראשונה מותר ביות מלא
מה??
אני הייתי בלידה שנייה והרשו לי...
ויש לי כמה חברות שיולדות שם באופן קבוע בגלל הביות המלא ויש להן כבר מספר ילדים.

אני ילדתי פעם אחת בשערי צדק ופעם בעין כרם בשני המקומות היו פגישות הנקה וגם אחד על אחד.
ובביקור רופאים שאלו אותי איך הולך לי ואם הכול בסדר.

אני ראיתי ושמעתי בהדסה הר הצופים מלא מקרי ביות - וראיתי תינוקות לצד "אחים גדולים" (אז כנראה שמותר גם בלידות הבאות). לפי הלחץ שיש בתינוקייה, נראה לי שהאחיות שם ישמחו על כל אמא שתטפל בתינוק שלה בעצמה

והן גם אומרות את זה..

בהדסה הר הצופים הפריבילגיה של ביות מלא שמורה ללידות ראשונות.
גם אני הייתי בלידה שניה, ממש לא מזמן.

טוב גרמתן לי להתקשר למחלקת יולדות בהדסה הה"צ, ואכן יש שינוי בנהלים.
כיום גם לידה ראשונה לא מקבלים לביות מלא, נאסר לגמרי.

(מותר רק באישור מיוחד של רופא ילדים על מקרים מיוחדים ובתנאי ששאר היולדות בחדר מסכימות)

בתל השומר לחצו עליי מאד לתת תמ"ל. הם עובדים לפי כלל אצבע שאסור לתינוק לאבד יותר מ- 10% ממשקלו בלידה. אני מקווה שאני מדייקת בזה, לא לגמרי בטוחה. בכל מקרה, התינוקת שלי נולדה כמעט 4 קילו, וירדה מעט יותר מ-10% ועדיין נורא לחצו עליי, כמובן שסרבתי. היתה שם אחות שהיא גם מדריכת הנקה, שתמכה בי בהחבא, ואמרה לי "אם היית אחותי הייתי אומרת לך לא לתת תמ"ל".
כמעט בכל יום היתה פגישה קבוצתית עם יועצת הנקה שגם המליצה לרבות להשלים הזנה בתמ"ל. יושבת קבוצה של כ- 20 אמהות בייעוץ הנקה, לפחות לחצי מהן היה בקבוק תמ"ל בעגלה, לפי המלצת הבי"ח או היועצת (כמובן שקיבלו בחינם). בסה"כ אלו היו מפגשים תומכים וחינמיים.
אצלי היו פצעים קשים אחרי כמה ימים ורציתי להזמין לבי"ח יועצת הנקה (הייתי מאושפזת 5 ימים), אבל היא לא הסכימה להגיע לבי"ח כדי לא להרגיז את היועצת הבית-חולימית שמקבלת 1X1 בתשלום. עקום לגמריי...

ולהבדיל, ידעתן שבסקוטלנד הוכרז קנס של 2000 ליש"ט על מי שמונע מאישה להניק במקום ציבורי?
כל הכבוד לסקוטלנד!

לא מקבלים לביות מלא, נאסר לגמרי

צריך להסביר להם רגע, זה תינוק ש-ל-י, לא שלכם. שלי. לא שלכם - שלי!

מחשבות, טוב לדעת. האמת שהקדמתי אותי, חשבתי גם לחייג ולהתעדכן. מידע שחשוב לזכור.

אה, דיברת על הר הצופים , כ ן אז שם אין ביות מלא כבר למעלה משנה.
(ילדתי לפני שנה וזה היה חלק מהשיקול של לא ללדת שם..)

ולהבדיל, ידעתן שבסקוטלנד הוכרז קנס של 2000 ליש"ט על מי שמונע מאישה להניק במקום ציבורי?
בניו יורק "הטרדה" של מניקה היא עבירה פלילית.

הבנתי היום שסימילאק (במקרה...) יצאו נקיים מהפרשה האחרונה. אז רציתי לתקן.
ץ

לא מקבלים לביות מלא, נאסר לגמרי
אבל זה בניגוד להוראות משרד הבריאות.

אם זה לא מספיק, אז סיפרה לי מישהי שילדה שם לפני כשנה וחודשיים שכשהיה שם זוג שרצה ללכת עם תינוק בן שעות ספורות
"פה לא היו נותנים לך ללכת כמו שהלכת, כשהיה כאן זוג כזה אז קראו לאיש ביטחון"
התחלחלתי כששמעתי את זה.

רוקדת
אין כזה דבר. את תמיד יכולה לחתום וללכת ואם לא - ללכת בלי לחתום. למה מה? יעצרו אותך?
כמה חוצפה והתנשאות יכולה להיות בעולם הרפואה??
אם הייתן שומעות את סיפורי הלידה שלי (בעיקר הראשונה ) השערות היו סומרות לכן.
וזה בבית חולים כרמל, שם הרופאים שאני חוויתי היו מופלאים והכרתי את כולם (שכבתי שם שלושה חודשים) ובנוסף הם בנו מחלקת יולדות חדשה בשביל ביות מלא.
הבעיה שם שהתינוקיה והאחיות לא החליפו צד בתקליט (תקליט? מה זה?), והן עדיין לא מעודדות וכו'..
אבל וזה בטוח לגבי כל בית חולים: תהיי אסרטיבית, ברורה ובטוחה בעצמך ואף אחד לא יתעסק איתך. מקסימום יחשבו שאת משוגעת, או שיתנהגו אלייך כמו אל טיפולית. נו? אז מה?
אנחנו פה יודעות מי הטיפולי...כן?
רק ככה יבוא השינוי. אני חוזרת ואומרת: איתי הם לא התעסקו.!
כמובן כמובן שרצוי לברר מראש מה בית החולים נותן.
הם נלחמים על היולדות, כי המדינה משלמת כסף על כל יולדת.
בנות, נפחו חזה, הרימו ראש ויאללה לעבודה.
אנחנו זה המהפכה.
פה ממש פה באתר המופלא הזה.
@}

אם תינוק שתה כמה תמ"ל בבית חולים זה עדיין לא דופק את ההנקה.
מצטערת, זה ממש לא נכון.
זה הימור: יש תינוקות שעוברים את זה וההנקה שורדת.
יש תינוקות שהלכה ההנקה מבקבוק אחד. ואז לכי תתקני את הנזק! זה לא פשוט, ולא כל אמא תהיה מוכנה להילחם על התיקון של זה, מה גם שלא כל אחת יודעת מה לעשות.

_אז סיפרתי להן איזה איבר חכם זה הציצי, שלפי הרוק של התינוק הוא יודע להתאים את עצמו לצרכים של התינוק, אבל צריך את הרוק של התינוק, עם הפה שלו ורצוי גם עם הטוסיק המתוק.
יפה מאוד לקדם הנקה, אבל ממש לא חייבים לעשות את זה עם שטויות נטולות שום בסיס. התנועה בשד היא חד-כיוונית - מהשד החוצה. שום דבר לא נכנס פנימה, בטח שלא רוק._
כפי שתיקנו כאן, את לא מעודכנת, אבל תודה מקרב לב

על ההזדמנות לתת פה lec]קישור id[/po]=45 להרצאות שהיו בכנס לה לצ'ה - ואם תגללו עד למטה תמצאו שהאחרונה היא item]הרצאתה id[/po]=116&lec id=45&cat id=48 של ד"ר ש צברי אהובתנו

והגוף מייצר חלב לפי דרישה - שיכולה באותה מידה לבוא גם ממשאבה. יש אימהות שמיניקות בשאיבה במשך שנים.
לצערנו, לא. ריקון החלב אינו יעיל דיו ממשאבה. כפי שנאמר כאן. ומי ששואבת חלב שלה ונותנת אותו באמצעות בקבוק באופן בלעדי, כל הכבוד לה על ההשקעה אבל זו לא "הנקה". הנקה היא הפעולה של הצמדת התינוק לשד, כך שהוא יכול לינוק ממנו. יש אמהות מיניקות שגם שואבות במשך שנים, ויש אמהות שאינן מיניקות כלל, רק שואבות. למרבה הצער, זה לא מתקיים לרוב במשך "שנים" כי בשאיבה בלעדית כמויות החלב הולכות ויורדות.

בשמת
ולמי שאין כוח להיכנס לקישור
יש קשר לרוק או אין? לא הבנתי.

יש קשר לרוק או אין? לא הבנתי.
בוודאי שיש, הרי תיקנו כבר את הפלונית אלמונית. המגע של הרוק של התינוק בפטמת האם מעביר לגוף האם מידע על החיידקים והוירוסים שהתינוק בא איתם במגע כדי שהמערכת החיסונית של האם תוכל מייד לייצר נוגדנים עבורם ולהעביר אותם לתינוק בהנקה הבאה.
מדהים או מה?
ומי שצריכ/ה מראה מקום, סימוכין מדעיים ולשמוע בעצמה את הפלאים האלה ופלאים נוספים על ההנקה - מוזמנת בחום להאזין להרצאה של ד"ר צברי. פשוט הרצאה מדהימה, וזו תזכורת לעצמי ששווה לי להאזין לה גם בפעם השלישית והרביעית ועוד.

נשים לא מניקות כי:
אמא שלהן לא הניקה
הן לא מאמינות ביכולתן הטיבעית, המולדת האינסטנקטיבית להניק
הן לא סומכות על עצמן
הו לא מחוברות לעצמן
הנקה מתקשרת לאסוציאציה שלילית לגוף האישה
ראשית ההנקה היא התמסרות מלאה לתינוק
הסביבה לא תומכת
מודעות נמוכה לגבי יתרונות וחשיבות ההנקה
הן לא רוצות את זה מספיק
יש אלטרנטיבה נגישה וקלה יותר
הן שכחו את התפקיד שלהן

מנגד, שמעתי פעם מאמא שהחליטה לא להיניק שעשו לה את המוות כשביקשה את הכדורים האלו שמיבשים את החלב בבית החולים. שלחו לה גדוד של אחיות שיציקו לה. אני חושבת שזה היה בבית חולים מאיר אבל אני לא סגורה על זה. היא מצידה מאוד כעסה.

הרצאה מדהימה, באמת.
אחד הדברים החשובים שהיא אומרת שם זה כמה הורס התמ"ל את החומציות של קיבת התינוק במיוחד בימים הראשונים שאלו הימים בביה"ח שהאחיות עלולות לתת או לשכנע לתת תמ"ל.

המגע של הרוק של התינוק בפטמת האם מעביר לגוף האם מידע

בשמת
מה שנקרא unfucken bileavible
מצטערת אם יש טעויות

הערב חזרתי משוק האיכרים ופגשתי כמה וכמה וכמה נשים עם תינוקות.
בעקבות הדיון פה שמתי לב שכולן אמרו לי שהן מיניקות!!!
אני חושבת אחורה לגבי היריד הזה, שאני נמצאת בו כבר קרוב לשנתיים כמעט בכל שישי, ומוצאת שכך הן רוב הנשים שם.

אני יודעת שחלקן מגיעות אלי כי הן רואות שלט או מכירות את הבגדים, אבל חלק גדול מהן (בעיקר בשבועות האחרונים) לא יודע ולכן אני שואלת אם הן מיניקות.

אני מתארת כל זאת כדי לתת פרופורציות אחרות לדיון כאן:
האמנם כל כך מעט נשים מיניקות?
החתך שאני מתארת לא בא מהאתר פה ולא מאירוע של לה-לצ'ה, פשוט מגוון נשים שרובן גר בירושלים והסביבה ומיניק.

כשגרתי בפרדס חנה זו גם היתה התחושה שלי (שכל העולם ואשתו - בעיקר - מיניק), אבל בקציר הפרופורציות אחרות. יש מיניקות ושאינן מיניקות.

אם הממוצע הישראלי עומד על הנקה למשך 12 שבועות אז כנראה שיש הרבה מניקות, רק שבעיננו הן מניקות לטווח קצר. אני מכירה די הרבה נשים שהניקו משהו כמו 7-8-9 חודשים ומה שלי נראה כמו מעט מאד זמן להניק (בפועל זה היה הרבה עבורי, כי באמת זה היה שלב בהנקה שהיה קשה, אבל זה נראה לי מעט עבור התינוקות) הוא עדיין יותר מכפול או משולש מהזמן הממוצע.

אני נזכרת שבכל הישובים בהם אני מסתובבת כמעט כל הנשים מיניקות או היניקו.
וגם לתקופות ארוכות.
נכון ש:
א. לא מכירה הרבה שמיניקות למשך שנה וחצי-שנתיים ויותר.
ב. חלק גדול מהישובים אליהם אני מגיעה הם ישובים דתיים, ונדמה לי ששם אחוז המיניקות גבוה יותר. נכון?

בשורה התחתונה, אני מוצאת שבסביבתי הקרובה והרחוקה, הרוב המכריע של הנשים הוא של המיניקות. בעלות הבקבוקים הן מיעוט בטל בשישים.

< נורית לא קראה מחקרים. רק מדווחת מהשטח>

אני חושבת אחורה לגבי היריד הזה, שאני נמצאת בו כבר קרוב לשנתיים כמעט בכל שישי, ומוצאת שכך הן רוב הנשים שם.
אבל שוק האיכרים אינו מדגם מייצג. גם מפני שמגיעות אליו נשים שמתעניינות בתזונה טבעית יחסית (אין מתאם מושלם אבל בטח יש מתאם מסוים להנקה).
וגם הנשים שמגיעות לדוכן שלך, של בגדי הריון והנקה, הן מדגם מוטה

הן הרי נשים שמחפשות בגדים שיקלו עליהן את ההנקה בציבור. אלה שהיניקו שבוע ועכשיו קונות חליפות מחויטות לא מסתובבות שם...

זהו שלא.
א. שוק האיכרים אינו שוק לאנשים שמתענינים בתזונה טבעית. זו לא הכותרת שלו ובא אליו קהל מאוד מגוון.
ב. בדיוק על זה כתבתי, שנשים שמגיעות אלי אינן בהכרח מחפשות בגדי הנקה.
גם משום שיש לי כל מיני בגדים ולא רק בגדי ההנקה, וגם משום שחלקן הגדול אינו יודע שניתן למצוא אצלי בגדי הנקה.
כשאני עושה מכירה בישוב, גם אז אני לא כותבת שמדובר בבגדי הנקה. זהו רק חלק מהעניין. ולמכירות בגדים בישובים מגיעות נשים מכל קשת הגילים ובכלל -
מכל קשת ה...

אם הנשים היו מגיעות אלי לבגדי הנקה - לא הייתי כותבת מה שכתבתי.

קראתי עכשיו בעיתון פרטים נוספים לגבי עניין סימילאק והוא לא הסתיים כלל.
ברצוני להדגיש שאין לי שום עניין לתפור להם תיק פה.

נכתב שם שביממיה אחת פנו לבתי חולים 63 תינוקות שהקיאו לאחר שהוזנו ע"י סימילאק טופ 3.
בבתי החולים לא מתרגשים מזה, משום שהם רגילים שמגיעים אליהם בכל יום כ-40 תינוקות שהקיאו.
המוצר נשלח לבדיקה במעבדה.
ובינתיים אפשר להמשיך לצרוך את המוצר.
לא נכתב דבר וחצי דבר לגבי האפשרות שכל התינוקות מאותו פעוטון (האם יש פעוטונים של 63+ תינוקות? ואם כן, האם כולם ניזונים מסימילאק טופ 3?).

העובדה שהמספר גדול מהרגיל ושכולם הקיאו לאחר הזנה מאותו תמ"ל לא גרמה להם לעצור מיד, בדיוק בימים שהחל סו"ס משפט רמדיה.
כבר נאמר הרבה על אורכו הקצר של הזכרון האנושי.

אם הנשים היו מגיעות אלי לבגדי הנקה - לא הייתי כותבת מה שכתבתי
או.קיי

נורית, זה מעניין מה שאת מספרת.
כל פעם שמדברים על זה שיש מעט מניקות, (הבנתי למה מעט מניקות) זה מתנגש עם מה שאני רואה שנים.
(לא שאני מתווכחת עם הקביעה, רק מספרת על מה שאני רואה, כמו נורית)
גדלתי במרכז ת"א,
אני ינקתי ואחותי ינקה ו-3 החברות הטובות שהיו לי בגן ינקו. (התחברתי אתן כי האמהות שלנו התחברו ביניהן, בהחלט יכול להיות שהן התחברו דווקא אחת עם השנייה כי האמהוּת שלהן לא היתה מיינסטרימית)
בתור ילדה היה לי ברור: מה תינוק אוכל? חלב מהציצי של אמא שלו. בקבוק לא עלה בדעתי. בקבוק זה מה שיש לבובות-תינוקות. וכמובן, זה מה שפעוטות שותים ממנו מים / חלב / שוקו (אני הייתי שותה חלב שומשום מבקבוק בפעוטותי

)
אח"כ בגיל יסודי לא חשבתי על זה
באיזה שהוא שלב ידעתי שיש תמ"ל, הבנתי שזה בשביל נשים שלא יכולות להיניק כי קרה להן משהו בחזה או משהו כזה.
אני זוכרת את ההלם בכיתה י', כשהמורה לסוציולוגיה סיפרה לנו שהיא בחרה לא להיניק.
ההלם היה לא רק שלי, אלא בקרב כמה וכמה מילדי הכיתה
ההלם הפך לזעזוע כשהיא הסבירה למה: כדי שהחזה שלה לא יתכער. הזעזוע היה בעיקר בקרב הבנים (!)
גם אח"כ הרוב המכריע של אמהות שפגשתי היניקו ואפילו לאורך זמן (אחרי גיל שנה, אפילו שנה וחצי)
(יש לציין שגרתי בפרדס חנה מגיל 20, כך שהאמהות שפגשתי לא ממש משקפות את מה שקורה בארץ :-\)
היחידות שאני מכירה שלא היניקו כלל הן גיסותיי. (בלי לספור את המורה לסוציולוגיה...)
הפעם הראשונה שהבנתי שמיניקות הן מיעוט היתה באתר הזה.

הסיפור של יעלילה מזכיר לי סיפור בעברי שבטח סיפרתי כבר פעם.
מבחינתי תמיד ידעתי שתינוקות יונקים. לא חשבתי כמה זמן וכו', אבל במודעות שלי היה שיונקים. מצד שני עשיתי בייביסיטר המון זמן גם לתינוקות ואף פעם לא התעוררה בי השאלה למה משאירים לי הוראות הפעלה, בקבוק עם קופסא וכו', כאילו לא עשיתי את ההקשר מעולם.
כשהייתי בת 23 בערך התחלתי לטפל בפעוטה בת שנה שינקה גם ינקה, למעשה היא ינקה עד גיל שנתיים וחצי, זה מאד מצא חן בעייני, בכלל ההורות שראיתי שם בבית (לא לינה משותפת אבל הרבה כבוד והקשבה לילדים) והחלטתי שרוצה גם.
כמה שנים מאוחר יותר, בכלל בחו"ל, היה בית של ישראלים שעבדתי בו ואישה שהיתה בהריון מתקדם ולא יודעת למה שאלתי אותה אם היא תניק והתשובה שהממה אותי היתה: לא, זה מגעיל אותי. מדובר היה בילד שני ואכן כבר בגיל שבועיים השאירו לי אותו עם בקבוק תמ"ל. הייתי ממש בהלם מהתשובה הזו וזה למרות שאני לא באה מאיזו משפחה שמניקים בה לטווח ארוך או משהו, אבל כן היה ברור שמניקים לפחות איזה חודשיים-שלושה (כי ככה אמרו בקיבוץ שחשוב).
לי נראה שכולן מניקות, אבל האמת היא שבעיקר אני רואה שאלה שחברות שלי מניקות, ואלה שלא, מראש יהיו לנו עוד כמה דברים משותפים שלא עובדים.

מעבר לזה, אני יודעת שלמרות שעל הנייר אומרים שחלב אם הוא חשוב, יש מצבים בהם רופאים בפגיות לחלוטין לא מאפשרים הנקה. אז כבר נשאלת השאלה כמה את נלחמת ובאיזה מצב את.
הבן של אחי, ילד מקסים ובריא, נולד בקיסרי (סיבוכי הריון) במשקל סביר ולא פג אך היתה לו מיד התנהגות של פג. היו לו נפילות סוכר. הרופאים החליטו שצריך לתת לו, אפילו בכוח, כמות מדודה בבקבוק. הוא היה כמעט חודש בפגיה. מהתחלה השאיבה לא הלכה משהו (הרגשתי מטומטמת כשבאתי איתה לחדר הנקה לנסות לעזור לה והנקתי בעצמי בת שנתיים וחצי) אבל היא השתדלה לתת לו כמה שהצליחה חלב שאוב, מה שלא היה קל כי מהרגע שהיא השתחררה הביתה היא השתדלה פשוט לשבת לידו ולהחזיק אותו על הידיים כמה שאפשר והרגישה שלשאוב בפגיה אי אפשר, אין שם פרטיות ולא היה לה נוח כלפי אנשים אחרים שהיו שם (שאני אישית הייתי שמה XXX במצב כזה, אבל אני לא היא), גם כשהוא כבר יצא הביתה ההוראה היתה להאכיל אותו כל 3 שעות כמות מדודה וגבוהה יחסית לגילו ומשקלו, מפני החשש ששוב תהיה לו נפילת סוכר.

למה אני מספרת את זה? הנה אחת שתכננה להניק כמה חודשים אבל בעצם גרמו לה להבין שהנקה מסכנת את חיי הבן שלה. כלומר, זה בסדר שתיתן לו שאוב ואפילו רצוי, אבל הנקה ישירה לא טובה לו כי אי אפשר למדוד. אם מישהי נמצאת בסיטואציה רגישה כזו של אשפוז בשל סיבוכי הריון, קיסרי בשל הסיבוך ומצב של תינוק שנכנס למצב שהגדירו לה אותו כחירום (ואני לא רופאה אז אני באמת לא יודעת מה אפשר היה אחרת בהקשר הזה) ומה שעוזר לו זה כמות מדידה של אוכל כל זמן מדיד.
אני בטוחה שיש סיפורים דומים בפגיות, של נשים שכן התכוונו ולא מאפשרים להן בעצם מסיבות רפואיות שהן אמיתיות אבל אולי אפשר לפתור אותן אחרת, לא יודעת. יודעת גם על תינוקות שנוצרה להן בעיה של בלבול פטמות בבית חולים.

בישוב שלי אני מכירה כמה שלא הניקו, מה שכן, הן לא הראשונות שעולות לי לראש כי סביבי נשים מניקות, איתן אני בוחרת להתחבר.
ויעלילה אני מכירה גם בפרדס חנה כאלה שלא הניקו, תנוח דעתך, כנראה תלוי באיזה חלק של המושבה מדובר.

ויעלילה אני מכירה גם בפרדס חנה כאלה שלא הניקו, תנוח דעתך, כנראה תלוי באיזה חלק של המושבה מדובר.
ברור, גם אני, אבל אני חושבת שבקרב ההורים הצעירים שגודשים את פרדס חנה הן מיעוט (אולי מיעוט לא קטן, אבל בכל אופן לא הרוב).

גם לי נראה שהרוב מניקות ממה שאני מכירה.
אבל הנתון שהדהים אותי הוא נראה שלא מעט סובלות מבעיות בהתחלה - אין לי כמעט חברה או מכרה אחת שלא נתקלה בקשיים עם הילד הראשון - ממש ככה. ואני לא מדברת על מקרים יוצאי דופן כמו החברה הכי טובה שלי שהיתה בהריון תאומים ואיבדה אחד וכמעט את השני ושאבה כמויות אדירות של חלב כשהוא היה בפגיה כדי שתוכל בבוא העת להניק..
אלא על בחורות רגילות כמו אחותי או חברה שילדה בבית או עוד חברה שהיא רפואנית שממש התקשו להניק בהתחלה וממש התעקשו ועברו מסעות ארוכים סביב משאבות שונות ומשונות עד שמצאו את המשאבה שהצליחה להפיק מהן חלב.. בקיצור אני מכירה רק נשים שהתעקשו להניק והצליחו לעשות זאת במאמצים כבירים ואלו שנכשלו (כמו החברה שמהפצעים נוצרה פטריה והפטריה הדביקה את התינוק והיתה מוכרחה להפסיק ושאבה כל דקה ביממה וכשרצתה לחזור להניק התינוק כבר לא רצה ציצי) מדברות על זה בדמעות של כשלון
נכון שרוב הנשים שאני מכירה לא הניקו בלעדית מעבר לחצי שנה - אבל לי, סליחה, זה נראה סביר אולי בגלל השפעה תרבותי שאני לא מודעת לה.
האמת שגם אותי מרתיע לראות אמא מניקה ילד בוגר כשזה שהולך ומדבר..שוב סטריאוטיפ חברתי שנפלתי אליו בלי לשים לב? הרי סבתא שלי הניקה שניים ושלושה ילדים במקביל עד גילאי 3-4 שנים אבל זה בעיקר היה שיקול כלכלי (ככה זה כשיש 11 ילדים)

עוד פיסת מידע למדוע "חלב אם זה זהב" (משפט שהרבנית בהכנה לנישואים לא הפסיקה לאמר בקול)
מרכיביו השונים של חלב האם עדיין אינם ידועים לגמרי ולכן אין שום סיכוי שתמ"ל יכול להוות תחליף מלא
אמהות שגם מניקות וגם נותנות בקבוק תמ"ל בוודאי רואות את ההבדל בהבעות התינוק כשהוא יונק לעומת בקבוק תמ"ל,
תינוק יונק נראה מסטול מעונג, אחת הסיבות לכך היא נוכחות של חומר פסיכואקטיבי טבעי ונהדר שמפרישה האם בחלב שנקרא 2AG שהוא בעצם דומה כימית לנגזרת של החומרים הפעילים בקנאביס. משמע שבחלב אם יש חומר שממסטל אבל שימו לב זהו גם חומר שמעורר את תיאבון היונק (למי שמכיר את המאנצ' התוקף את המעשנים גראס) נתון זה לקוח ממחקרו של פרופ' רפי משולם מהאוניברסיטה העברית וכשהוא סיפר לי איך מצא את החומר הזה לפני ארבע שנים חשבתי לעצמי בטח יש עוד מלא חומרים מדהימים ונפלאים המופרשים בחלב שאין לנו מושג לגביהם כי לא מחפשים אותם ...
אז באמת שאי אפשר להשוות את פלאי יצירות הטבע למרקחת אבקתית אנושית

דף מומלץ

תענוג לקרוא!

גל, אני חושבת שלגבי הנקה בהחלט יש חשיבות להחלטה שזה מה שאני רוצה לעשות.
זה חשוב גם בהמשך כשיש משברים, כיוון שנשים שלא החליטו להמשיך לאורך זמן, או להמשיך למשך זמן מסוים עלולות להישבר כשמגיע משבר.

אצלי לא היתה לי כל בעיה להיניק מההתחלה.
הראשון ינק מיד בחדר לידה, והשניים האחרים כשעה שעתיים לאחר הלידה (כי אלו היו נתוחים, ולא מאפשרים להיניק בחדר ניתוח. מאוד קר שם).
כולם תפשו את הציצי ומיד ידעו מה לעשות.
וכשבאו משברים - סדקים בימים הראשונים, לילות ללא שינה עם המון הנקות, שיניים נשכניות וכו' - ידעתי שזה עובר והמשכתי, כי יש לי החלטה מראש שאני מניקה כל אחד שנתיים +-.

אגב, לענייני החלטות והנקה, זה נכון גם כשרוצים לסיים הנקה:
עם הראשון רציתי להפסיק אבל לא הייתי החלטית, וזה לא עבד.
ברגע שהחלטתי - סיימנו בהדרגה בלי בעיה.
עם השני ידעתי מההתחלה שזה מה שאני צריכה לעשות.
עכשיו אני לקראת סיום ואין לי עדיין את הכוחות לקבל החלטה, כי כנראה שהוא האחרון...(עם הקודמים מה שעוד עזר היא העובדה שהייתי בהריון ולא רציתי להיניק שניים יחד, אז היה לי חשוב להפסיק כמה חודשים לפני הלידה).

<נורית משתפכת על הבוקר>

מסכימה לגמרי עם
_אני חושבת שלגבי הנקה בהחלט יש חשיבות להחלטה שזה מה שאני רוצה לעשות.
זה חשוב גם בהמשך כשיש משברים, כיוון שנשים שלא החליטו להמשיך לאורך זמן, או להמשיך למשך זמן מסוים עלולות להישבר כשמגיע משבר._

לי היתה התחלה מאד קשה אבל חשבתי שאין בכלל סיכוי שאני לא מניקה. ואז בסביבות גיל 7-8 חודשים עם תחילת השיניים היה לי פתאום פצע בלתי נסבל, כאבי תופת להניק והיו עוד עניינים סביב ההנקה שהיו משבר רציני. אם לא הייתי נחושה להמשיך וברורה לגמרי עם עצמי שיתהפך העולם אני לא מניקה פחות משנתיים, לא בטוח שהייתי מצליחה לעבור את כל הרגעים שהיו פחות נעימים ולמצוא להם פתרונות.

רוקדת, איך ידעת בגיל 7-8 חודשים שלא תניקי פחות משנתיים?
אני הנקתי את הבכורה שנתיים ולא היה לי מושג עד מתי אניק. לא דמיינתי שזה יהיה שנתיים. מצד שני, כשזה הגיע, לא דמיינתי שהיא תגמול את עצמה

אולי צריך פה דף של סיפורים על התחלות קשות מאוד שנגמרו בהצלחות והנקות ארוכות טווח?

ובדיוק עכשיו נתקלתי ב{{}}קשיים בהנקה יש תקווה ...

מניסיוני בעבודה בתינוקיה של בבית חולים גדול
א. רוב היולדות שיולדות בלידה רגילה מנסות להניק בחדר לידה וגם מקבלות הדרכה ועידוד ע"י המילדות.
ב. רוב התינוקות לאחר יניקה ראשונה ישנים לפחות 4 שעות .
ג. רוב הנשים יצירת חלב משמעותית מתפתחת בהדרגה ורובן מניקות רק לאחר חזרתן הביתה.
ד. רוב האמהות מסבירות שתינוקות לא שקטים רעבים ואינן מתרגמות את האי שקט בצורך לשקט ,חום ,קירבהלאם .
ה. רוב האמהות מביאות את התינוקות לתינוקיה בלילה, למרות שהן רואות שכל אחות מופקדת על 9-10 תינוקות , החדר מואר בניאון והטמפ' סביב 22 מעלות.
ו. מיעוט מבקש ביות מלא ודורש שירות יעוץ הנקה.
ז. 30%-25% מהיולדות הן לאחר ניתוח ומתקשות להניק ביומיים הראשונים ולכן מאכילות בפורמולה, רובן מנסות להניק ביום השלישי וחלקן מצליחות.

רוב האחיות לא מבינות את הקושי של היולדות להניק במקום ציבורי.
רוב האחיות חושבות שהן מעודדות הנקה
רוב האחיות מעריכות שהסבר טכני של 3 דקות מספיק, עלמנת לעודד הנקה .
רוב האחיות לא יודעות להדריך בשיטות עדכניות מבוססות על עובדות.
רוב האחיות מאמינות שהשימוש בפורמולה הוא באמת תחליף טוב לחלב אם ולכן לא מהססות להציע אותו לאימהות.
כל זמן שהאימהות תקבלנה את הפורמולה בחינם, בית החולים לא יכול לטעון שהוא בעד מדיניות מעודדת הנקה.
כל זמן שבית החולים לא מעסיק יועצות הנקה במשרה מלאה בכל משמרת, אין הוא יכול לטעון שהוא מעודד הנקה.

רוקדת, איך ידעת בגיל 7-8 חודשים שלא תניקי פחות משנתיים?
זה כמו שתשאלי אותי איך בגיל 3 ימים עם תינוקת לא יונקת ושאיבה כל 3 שעות ידעתי שאניק. ידעתי כי החלטתי ולא היתה שום אופציה אחרת.

אבל יש הבדל בין ידעתי שאניק (הייתי שם. התחלה קשה קשה), לבין לדעת שזה יהיה ארוך טווח וככה באמת יתאים לי (וגם לה), בשלב מוקדם יחסית.

לא שאלתי את עצמי אם מתאים לי. כמו שהיה לי ברור שתינוק בן חודש צריך לינוק, ככה היה לי ברור שלא מניקים פחות משנתיים.

לא שאלתי את עצמי אם מתאים לי. כמו שהיה לי ברור שתינוק בן חודש צריך לינוק, ככה היה לי ברור שלא מניקים פחות משנתיים
גמני.
אצלי, אגב, חלק מההחלטה היתה חיסונית (יש לי איזה דז'הוו שכתבתי את זה איפהשהו פה למעלה, אבל השכל כרגיל נוזל לי בציצי).
אני לא נותנת חיסונים ומאוד חשובה לי ההנקה לטווח של שנתיים לפחות.
לפי מחקרים ששמעתי וקראתי - זה המינימום שחשוב למען מערכת החיסון (אם כי נאמר לי שפשוט אין מחקרים לטווחים ארוכים יותר).

אז ההחלטה נשענת פה על דאגה לבריאות מערכת החיסון של התינוק, בדיוק כפי שאמהות אחרות לא יוותרו על מתן חיסון במועדו בטיפת חלב, כי הן דואגות לבריאותו של תינוקן, גם אם קשה להן והן לא אוהבות שהילד מקבל זריקות וכו' (זו ההשוואה שעלתה לי /-: ).

סליחה אם אני מבטאת פה דעת מיעוט אבל קשה לי להאמין שחלב אם יכול להוות תחליף לחיסונים
חיסון של הגוף הוא תגובת זיכרון נלמדת לחשיפה לפתוגן ודורש עירור של כל מע' החיסון לזרועותיה ולזה אין תחליף (כלומר למתן חיסון או לחלות במחלה עצמה) נכון שבימים הראשונים של התינוק הוא יכול לקבל נוגדנים מהאם דרך הקולוסטרום אבל מדובר רק בימים הראשונים אח"כ גם כבר לא מיוצר קולוסטרום אבל בעיקר- וזו גם הסיבה שגוף האם לא טורח ליצר עוד קולוסטרום - אין שום טעם כי מערכת העיכול של התינוק מבשילה ונחסמת כך שנוגדנים שהם למעשה חלבונים מורכבים כבר לא יכולים להספג ומפורקים, לכן אין שום דרך להעביר נוגדנים לתינוק מעבר לימים הראשונים ולכן חלב אם לא מהווה חיסון!
אולי חלב אם יכול לשמש כמצע פרהביוטי טוב לילד ובוודאי תורם רבות לבריאות הכללית של הילד אבל לא מהווה תחליף לחיסון ולכן אני מאמינה שזה מאד מסוכן לא לחסן את הילד. ראינו את מקרי החצבת שהיו לפני שנה באוניברסיטה העברית, אני מאד מודה להורי שדאגו לחסן אותי בזמן כשהייתי צעירה כך שכיום אני מוגנת במידת האפשר ממחלות להן מתחסנים
להזכירכם חיסונים הוכיחו עצמם בעצירת מגפות שונות לאורך כל ההיסטוריה - האם עדיף לחלות ולמות ולהשאר טבעי?

בבקשה תקראי בדף מדור בלי חיסונים.

אני מאמינה שזה מאד מסוכן לא לחסן את הילד
אווו, איזה פחד!
אני מאמינה שזה מאוד מסוכן לחסן ילדים, בעיקר תינוקות ופעוטות.
גל, השכלת לבטא יפה את התפיסה הרווחת בלב הממסד הרפואי.
לחלק מהדברים שכתבת אין גיבוי מחקרי או אחר, חלקם נובעים מחוסר ידע או חוסר הבנה בביולוגיה של מע' העיכול האנושית ושל תינוקות יונקים. או פרשנות בעייתית, אני מנחשת, אין לי מושג מאיפה הידע שלך, אולי פשוט כתבת בקיצור מדי. למיטב ידיעתי זה: לכן אין שום דרך להעביר נוגדנים לתינוק מעבר לימים הראשונים פשוט טעות ואפילו בדף הזה יש הסבר לאיך הדברים עובדים.
ב{{}}מדור בלי חיסונים יש הרבה מאוד ידע בנושא, מומלץ לקרוא לפני שחורצים דעה כ"כ חד משמעית כמו "מסוכן לא לחסן"
תודה

כמו שהיה לי ברור שתינוק בן חודש צריך לינוק, ככה היה לי ברור שלא מניקים פחות משנתיים.
היום גם לי זה ברור (ומאוד הצטערתי כשהאמצעית הפסיקה בשנה ו-10, באמצע ההריון עם השלישית). וגם אז המשכתי מכל הסיבות שאתן כותבות. רק שלא ידעתי את זה מהתחלה.
חשבתי שאניק עד גיל חצי שנה... וגם כשהבנתי שלא מפסיקים סתם ככה, ממש לא ידעתי עד מתי זה יימשך.
את הנוכחית, מבחינתי, אניק לנצח.

הבנתי למה מעט מניקות - הרבה נשים לא מודעות למה שיש להן בציצי. זה לא רק הקולוסטרום, ולא רק ההזנה. החלב הוא אנטיביוטיקה - מחסן, מרפא פצעים ודלקות עיניים. אפשר למרוח על כל דבר וזה פשוט עובד.
בשנה וחצי שלא הנקתי, אחרי שבכורתי נגמלה ועד שהאמצעית נולדה, זה היה חסר לי. לא רק ההנקה, אלא העובדה שאפשר לפתור עם זה כל כך הרבה בעיות!

סליחה אם אני מבטאת פה דעת מיעוט אבל קשה לי להאמין שחלב אם יכול להוות תחליף לחיסונים.
לא דעת מיעוט, פשוט חסר לך ידע.
ממליצה לך לקרוא חומר על הנקה, וגם להיכנס לקישור שנתתי למעלה להרצאה של ד"ר צברי. מקום טוב להתחיל בו.

לכן אין שום דרך להעביר נוגדנים לתינוק מעבר לימים הראשונים ולכן חלב אם לא מהווה חיסון!
פשוט לא נכון, זה חומר בסיסי על הנקה. ממליצה לך על קריאה.

אני מאד מודה להורי שדאגו לחסן אותי בזמן כשהייתי צעירה כך שכיום אני מוגנת במידת האפשר ממחלות להן מתחסנים.
אם יש לך חיסון מלאכותי שמחזיק יותר מ-12 שנה, את בדרך לפרס נובל.

שלא לדבר על כל אלה שנדבקים במחלות על אף החיסונים: שעלת, צהבת ועוד.
אולי זה נכון (לא בדקתי!!) שיש יותר התפרצויות של מחלות כשאין חיסונים, אבל אני הטפילה שלא מחסנת ושהרוב הגדול יחסן (-:

הלו בנות - לא להתנפל.
נראה לי שהפניה לקריאת חומר בנושא זה מצוין, ולא צריך להקפיץ את כל הציניות והציפורניים מיד כשמישהי אומרת דיעה שלא ממש רווחת פה.
זה לא עוזר להתקרבות. רק להיפך.

ולך גל, אני באמת ממליצה לקרוא ולהקשיב לחומרים בנושא, ולהחליט מה טוב ונכון לך.
אני מבינה שאת לפני לידה, אז כדאי לך מאוד לעשות זאת עכשיו, לפני הלידה.

עוד סיבה לכך שלא כולן מניקות, היא הסביבה בכלל והגברים בפרט. אני נמצאת בעיצומו של משבר זוגיות חריף שנובע ברובו הגדול מכך שאני מניקה את בני השלישי, בן השנה וחצי. שני אחיו הגדולים ינקו עד גיל שנתיים - שנתיים וחצי וגדלו להיות ילדים מקסימים, נבונים, חזקים ועצמאיים בצורה מעוררת התפעלות. אך עם כל ילד, סביב גיל שנה וחצי, האבא חוטף ת'ג'ננה. אין לו כוח לזה יותר. אין כל תועלת בהנקה בגיל הזה, ולהפך, אני פוגעת פגיעה אנושה בהתפתחותו הרגשית של הילד ומחבלת בתהליך הנפרדות. הוא מביא אסמכתאות ממיטב הפסיכולוגים, כמו גם ממקבץ מקרי של שכנות ודודות קנטרניות על הסכנות שבהנקת פעוטות (הפסיכולוגית התורנית טוענת שהפעוט עלול לחשוב שהשד הוא אובייקט פרטי שלו. גוועלד!!!). וכשאני מצביעה על הבריאות הנפשית הקורנת מהבנים הגדולים, ועל כך שהם אינם מגלים כיום כל עניין בציצים שלי, הוא עובר לטיעון אחר - הוא לא יכול יותר. ההנקה גוזלת ממני זמן, ולכן לא תמיד אני מספיקה לעשות את כל מטלות הבית, ולכן חלק "נופל" עליו. והוא כל כך עמוס, ולא יכול לעמוד בזה. ולכן הקטנצ'יק צריך להתחשב בו, ולוותר. וגם אני. על הדרך שאני מאמינה בה, ושכל כך נכונה וטובה לי.
טוב, הייתי צריכה להוציא קצת קיטור.... P-:
לילה טוב, בנות.

קצת מיואשת,
נשמע שאכן בן זוגך קצת צריך אותך.
אני מניחה שמה שיכול לעזור זה יותר שיתוף ביניכם. אולי שתשבו יחד ותראו איפה את יכולה ללכת לקראתו ואולי קצת יותר תשומת לב לזוגיות, כמו ללכת לבית קפה ולהשאיר את הקטן עם סבתא לשעתיים, נניח, לא משהו קיצוני, או אפילו קצת יותר הקשבה.
כשתיארת את כל ההתחלה שהוא טוען שזה מזיק מיד חשבתי שמשהו מציק לו ואכן גם הוא מודה בכך. חשוב שהוא יהיה שותף, אולי הגיע הזמן לתת לו יותר אחריות על הפעוט? אני לא יודעת מה יעזור, רק זורקת כמה כיווני מחשבה.

<רוקדת ממחשב אחר>

אוי, איזו באסה.
לא יודעת אם זה עוזר, אבל ליבי ליבי איתך

נשמע כאילו עניין ההנקה פה הוא אמתלה להיתלות בה ולא העניין עצמו (אם יורשה לי לפרשן לפי תחושותיי).
אם מתאים לך - אולי כדאי לך לפתוח דף בנושא.

נשמע שאכן בן זוגך קצת צריך אותך.

בוא בואי ונתעלס

הואיל ומדור חיסונים הוא רחב יריעה, אשמח אם מישהי תקשר אותי למאמרים של ד"ר צברי. אני עוד לא שמעתי על בעל חיים שמערכת העיכול שלו יכולה לספוח חלבונים מורכבים כמו נוגדנים מעבר לימי הינקות הראשונים (למעשה זה מאד מסוכן עבור בעל חיים לא לפרק כל מולוקלה מורכבת שנכנסת דרך מערכת העיכול), אבל אשמח לשמוע אחרת.... יכול להיות שאתן מתכוונת שחלב אם תורם למע' החיסון של הילד ולזה לא התכחשתי רק לאפשרות שילד מעל למספר ימים לא מסוגל לספוג נוגדנים בשלמותם ולהעביר ממע' העיכול אל שאר מערכות הגוף

אם יש לך חיסון מלאכותי שמחזיק יותר מ-12 שנה, את בדרך לפרס נובל.
אז אני בדרך לפרס נובל?

לי יש תגובת יתר פרועה לחשיפה לאנטיגנים.
מעולם לא חליתי באדמת, רק חוסנתי בחטיבת הביניים כמו כולם.
בבדיקות הדם בהריון, הערכים שלי היו, לא מעבר לנורמה, אלא מחוץ לסקאלות מדובר ביותר מעשרים שנים אחרי החיסון.
את הגילוי המסעיר גילינו רק כי חשבו שאני חולה בטוקסופלזמוזיס, כי גם החיסון שלי למחלה הזאת (שחליתי בה באופן טבעי) היה מחוץ לכל הטבלאות.

לא שאני מחסנת בגלל זה...

טליה
אם יש לך חיסון מלאכותי שמחזיק יותר מ-12 שנה, את בדרך לפרס נובל לי באופן אישי אין כי פיתוח חיסונים זה ממש לא התחום שלי אבל את מוזמנת לעשות חיפוש קצר בנושא, אני לדוגמא מיד מצאתי מאמר סקירה שמראה איך חיסון לHPV (וירוס הפפילומה) מעניק חיסון לכל החיים
הנה ציטוט
A modified model (with a better data fit) predicted that 99% of women would have almost life-long
detectable anti-HPV-16 levels
וזה הרפרנס
שם המאמר: Long-term efficacy of human papillomavirus vaccination
מחבר: Ault KA.
עיתון: Gynecol Oncol. 2007 Nov;107(2 Suppl 1):S27-30.

ואני גם רוצה להזכיר את התפרצות החצבת בשנה שעברה בגלל תייר בריטי חולה אחד והנדבקים היו אלו שלא חוסנו בילדותם כלומר מי שכן חוסן פעמיים בילדותו היה מכוסה (ועברו יותר מ12 שנים מאז 78) ומי שלא - לא. הנה קישור לכתבה עם נתוני משרד הבריאות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3521234,00.html
כיום לפי כתבה שקראתי במקומון הירושלמי כ10% מבני הנוער לא מחוסנים בעיר, כך שמי שלא מחסן וסומך על זה שכולם כן מחסנים עדיין לדעתי מסכן את ילדיו וגם מספיק תייר אחד שיביא את המחלה שתגלגל הלאה

טוב מצאתי כתבה על ד"ר שרון ברנסברג-צברי והרצאה שנתנה בתל השומר (מאמר על חלב אם היא טרם פרסמה בעיתונות מקצועית), וגם שמעתי על זה בעבר ואכן זה לא סותר את טענותי שחלב אם מעבר לימים הראשונים לא מהווה תחליף למתן חיסונים בעיקר בגלל שחלב אם לא יכול לתת לתינוק נוגדנים (וגם בטח שלא תאים עם זכרון חיסוני).
(אם נצטט את צברי: "הנוגדנים בחלב האם בנויים בצורה שמקשה על פירוקם," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי, "וגם קיבת התינוק עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מסוגלת לפרק אותם. מאחר שרירית המעי של התינוק חדירה יותר מזו של אדם מבוגר, יכולים הנוגדנים להיספג דרך דופנות המעי אל מערכת הדם." כלומר ברגע שקיבת התינוק כן מבשילה -בימים 3-5 להיוולדו - אין הוא יכול ממש כמו במבוגר לספוג נוגדנים)
אז למה הכוונה שהפטמה מאתרת ברוק מחלות ומייצרת נוגדנים? אובכן לא מדובר בנוגדנים אלא בנוגדי דלקת ושוב ציטוט של ד"ר צברי: "אם תינוק חווה דלקת, תהיה עלייה בכמות החומרים האנטי־דלקתיים בחלב האם"
אני די בטוחה שאם תשאלו את ד"ר צברי בתור חוקרת האם היא חושבת שחלב אם מהווה תחליף לחיסונים תשובתה תהיה שלילית. כל מה שצריך כדי להגיע למסקנה הזו, זו הבנה בסיסית של פעילות מערכת החיסון

שגוי להחפז להסיק מסקנות כאלו מרחיקות לכת מתוצאות מחקר שמראות דבר נפלא שאכן חלב אם מותאם באופן מיידי ובלעדי למצבו הבריאותי של הילד ואין לוותר עליו, אבל מכאן ועד להציב אותו בתור תחליף לעירור ספציפי של מערכת החיסון...

ואו סליחה שאני לא מרפה, אני פשוט לא נרדמת בגלל שיעול נוראי
אז ככה, קבלו תיקון/דיוק: יש משמעות לנוגדנים בחלב אם והם יכולים בהחלט לתרום לחסינות של מע' העיכול של הילד גם מעבר לימים הראשונים אבל עדיין לא יחדרו לגוף ויופצו סיסטמית כמו נוגדני חיסון
מדובר בנוגדנים מסוג IGA (עליהם ד"ר צברי מדברת בהרצאתה) שהם נוגדנים של ריריות ולכן יכולים לעבור מהחלב ולצפות את מע' העיכול של התינוק (אבל שוב - זה לא שקול לחיסון ולנוגדנים ולפעילות החיסונית שבעקבותיו)
הנה ציטוט מספר באימונולוגיה
IgA antibodies are secreted in breast milk and are thereby transferred to the gut of the newborn infant, where they provide protection from newly encountered bacteria until the infant can synthesize its own protective antibody.
כלומר עוזרים למע' העיכול מפני חיידקים אבל לא מפני פתוגנים/וירוסים נגדם מחסנים וגם כאלו שחודרים לגוף ממע' אחרות כמו נשימה (נגדם צריך פעילות חיסונית סיסטמית של מע' החיסון ונוגדנים שונים מIGA כגון IGM IGG)

לוקח לעובר הרבה זמן להגיע לרמת ייצור מספקת של IGA לכן ללא ספק נהדר להניק ולאורך זמן!

גל
אני לא חושבת שמישהי נסתה לטעון שהנקה שוות ערך לחיסון.
מה שנאמר פה הם שני דברים שונים:

הנקה תורמת לחיזוק המערכת החיסונית, בין השאר באמצעות פיתוח נוגדני ריריות איך או שלא תקראי להם בתגובה לחיידקים שמגיעים לפטמה דרך הרוק.
הבחירה לא לחסן נובעת קודם כל מהתפיסה שהחיסונים מסוכנים יותר מהמחלות נגדם מחסנים (עם זה אפשר להתווכח כמובן), ולא מתוך מחשבה שהנקה מספקת נוגדנים זהים לנוגדנים שמגיעים מהמזרק. מאידך, העובדה שההנקה מחזקת את מערכת החיסון (ועל זה אני חושבת אין ויכוח), תורמת לכך שאם הילד יחלה במחלה שלא חוסן נגדה, הוא יתמודד עם המחלה טוב יותר, בין השאר הודות לנוגדנים שאמו תייצר עבורו.

קצת מיואשת, לטענתו של בעלך

ההנקה גוזלת ממני זמן, ולכן לא תמיד אני מספיקה לעשות את כל מטלות הבית, ולכן חלק "נופל" עליו. והוא כל כך עמוס, ולא יכול לעמוד בזה. ולכן הקטנצ'יק צריך להתחשב בו, ולוותר

שואלת בשיא התמימות, וביום בו הילד נגמל בגיל שנתיים הילד צריך אותך פחות? גלי לי איך עשית זאת. כשבני נגמל בגיל שנתיים, ניחומים, פחדים ועזרה בהתמודדות עם דברים חדשים שהיו לוקחים חמש דקות על הציצי, הפכו למורכבים וארוכים הרבה יותר. אהה וגם להכין נשנושים לוקח לי יותר זמן (-:

אני לדוגמא מיד מצאתי מאמר סקירה שמראה איך חיסון לHPV (וירוס הפפילומה) מעניק חיסון לכל החיים
למיטב ידיעתי השימוש בחיסון נגד פפילומה התחיל לפני פחות מ-5 שנים. אין מצב ש"יודעים" שהוא מחסן ליותר מזה (ועוד תראי שיוכח שלא, ויגידו שצריך מנה שניה ושלישית, ב-ד-י-ו-ק כמו שהיה עם החיסון נגד האבעבועות.
הנדבקים היו אלו שלא חוסנו בילדותם כלומר מי שכן חוסן פעמיים בילדותו היה מכוסה (ועברו יותר מ12 שנים מאז 78) ומי שלא - לא.
זה ממש לא כתוב בכתבה. הם אולי מנסים לגרום לך ולציבור להבין שזה כך, אבל זה לא נכון וגם לא כתוב.
הנה מה שכן כתוב:
"ההתפרצות החלה באוגוסט האחרון, כאשר תייר בריטי אובחן כחולה והספיק להדביק עוד אנשים" (ואני בטוחה שלא בלי סיבה הם לא מציינים כמה מהנדבקים הם מחוסנים...)
ומה שכנראה בלבל אותך:
"חלק מאלו שנולדו לפני 78' אינם מחוסנים בצורה אופטימלית... בדרך כלל אותם אנשים לא באו במגע עם חולים ולכן לא היו התפרצויות." (נגיד שבגלל זה... P-:)
ועוד משהו שכתוב:
"כאשר נכנסו החיסונים בסוף שנות ה-50' נתנו רק חיסון אחד. עם השנים התברר שזה לא מספיק טוב." (הפתעה... הפתעה...)
וכמובן:
"אחת ההתפרצויות היתה בתחילת שנות ה-80'. "הגיע לצבא מחזור של חיילים שלא קיבל את החיסון, היתה התפרצות של אלפי חיילים חולים" (המממ... אולי בגלל שהיתה ערמה של אנשים עייפים ועצובים בעלי תזונה ירודה שדבוקים אחד לתחת של השני עם מספר שירותים ומקלחות מצומצם- תנאים נהדרים להתפרצות מגיפות?)
המחלות מתפרצות אכן לכמה שנים, למרות שרמת החיסון של האוכלוסיה יורדת בשנים האחרונות בעקביות.

(מתנצלת על הציניות. זה באמת טפשי מצדי, הרי פעם חשבתי בדיוק כמוך)
(ניצן אמ - פששש... שווה!)

תזמורת לא יכולתי לנסח טוב ממך.
רוצה לחדד והוסיף שעניין החיסון על פיו אני פועלת מבוסס על הרצון שלי לאפשר לגוף לפתח את מערכת החיסון שלו, ולא להפריע לו ע"י הזרקת חומרים מהחוץ (ואינני נכנסת כרגע לאיכותם, להרכבם, ולסיבות שמערכות שונות רוצות להזריק אותם לגופים קטנים ומעוטי הגנה)
בניה זו נעשית ע"י תזונה בריאה, סביבה נוחה ורגועה ותומכת, מפגש עם מחלות.

הנקה נכנסת תחת שתי הקטגוריות הראשונות (גם אם אני לא תמיד רגועה, לרוב עם ההנקה אני נרגעת), ולעיתים - מה לעשות - גם תחת השלישי, אבל לא לשם כיוונתי (-; חיידקים יש מסביבנו נו-מטר-ווט.

אגב גל, כניסתך לעניין התחלואים בקרב אלו שלא חוסנו, הדוגמא של פוליו היא קלאסית: הפעם האחרונה בה היתה התפרצות של המחלה היתה בקרב ילדים שחוסנו בחיסון, ואפילו (עד כמה שידוע לי) בעקבותיו.

שאלה מתריסה לי: האם לחלות זה כל כך נורא?

כשבני בכורי היה בן פחות משנתיים התארגנו 3 אמהות לסידור בארטרי בטיפול בהם. שלושתם ילדים שלא מקבלים חיסונים.
לאחת מהבנות התחילו מידי פעם התקפות שיעול שחזרו על עצמן. מה שנמשך לאורך תקופה מסוימת.
אמה מצאה דרכים להקל עליה (היא עצמה מטפלת בשיאצו ודיקור).
נודע לנו בדיעבד, לאחר זמן מה שהיתה זו שעלת.
אם זה היה מוגדר קודם אפשר היה להיבהל - אם רצינו (-; אבל מה שחשוב לספר הוא העובדה שהשניים האחרים וגם אחרים בסביבתה לא נדבקו.