ישנה רק עלינו

מי ידע, מי ימצא, מי יעוץ לנו עצה?.?
הקטנטונת בת חצי שנה. יונקת, מנשא, מיטה משפחתית - כל מה שכולכם מכירים.
אבל....בחודש האחרון היא ישנה רק עלינו. ביום זו לא בעיה - היא פשוט במנשא. אבל בלילה זה כבר די סיוטי. ברגעים אלו לדוגמא היא על אביה (הוא על הגב, היא על הבטן - נוחרים יחדיו בשלווה. בד"כ בלילה היא עלי. זה אומר כמה דברים - כאבי גב מתגברים והולכים, העדר זמן של שנינו לבד (היא על אחד מאיתנו כל הזמן), אין אפשרות לנצל את שעות הלילה לעניינים אחרים (מחשב, עבודה וכד' ), ועם שתי תינוקות זה בעצם מבטל את העניינים הללו..
ניסינו כל מיני דברים. העניין הוא כזה - אחרי שהיא נרדמת (בד"כ על הציצי)ברגע שמניחים אותה או חצי דקה אחרי - היא מתחילה להתפתל, אם לא מרימים אותה - היא מתחילה לבכות. עד לפני כחודש אחרי הציצי הייתי מרימה אותה למעין תנוחת גרפס (בד"כ אין) ומשכיבה אותה משם על הבטן. היום - לא בטן - לא צד - לא גב. רק חזה של מישהו, רצוי ישן, בכל מקרה - נושם.
"באופן טבעי" - זה כנראה פשוט מה שהיא צריכה - באופן מעשי - אני לא עומדת בזה, וגם פסיכולוגית קשה לי לקבל את זה - בת חצי שנה, תינוקת שקטה ורגועה באופן חריג (ביחוד בהשוואה לאחותה הפעלתנית) , איפה טעינו??

איפה טעינו??
בהנחה שאת רצינית - אני ממש לא חושבת שטעיתם במשהו.
אולי זה לא מנחם אותך, אבל הניחוש שלי הוא, שהיא פשוט ככה.
מזכירה מאוד את הינוקא שלי.
בן שבעה חודשים. מאז שהוא נולד (ממש מהלילה הראשון), אני מנוטרלת לחלוטין בערך משמונה בערב: אנחנו מתרחצים, נכנסים למיטה, הנקה מצד ימין, הנקה מצד שמאל, הלוך-ושוב הלוך-ושוב, חזרה למיטה, עוד הנקה, או שכל הסיפור (הנקה הליכה) חוזר, או שהוא ממשיך לינוק (מפסיק חוזר מפסיק חוזר מתוך שינה בערך עד חצות) ונרדם. לפעמים אני עושה שלוש הליכות כאלה (עשר דקות - רבע שעה, הלוך ושוב הלוך ושוב, ששה צעדים הלוך ששה צעדים חזור, מדלת חדר השינה עד הקיר, תוך טפיחות על הגב, ועם קולות "ששש...." או "מה מה מה" אם הוא עצבני) בתשע-עשר בלילה עד שהוא סוף סוף נרדם. אחרי זה, כשהוא גם לא יונק וגם ישן ברגיעה, אני יכולה לקום לצחצח שיניים או לשירותים. לא שני הדברים בקימה אחת, כי אז הוא כבר מרגיש שאני לא לידו ומתעורר - הופ! עוד הלוך-ושוב הלוך ושוב הנקה הנקה וחוזר חלילה.

באופן מעשי - אני לא עומדת בזה
כן, גם לי יש לפעמים הרגשה כזאת. במיוחד בימים שאני חולה או אחרי שנפלתי במדרגות ולא יכולתי ללכת. לפעמים אני ממש כועסת שרק אני יכולה לעשות את זה - מה לעשות, הוא פשוט לא מוכן שמישהו אחר (אבא) יעשה את זה (נגיד, רק את ההלוך-ושוב).
אז מה לעשות?
מה אני אגיד לך, אני "מתנחמת" בעובדה שזו הפעם האחרונה בחיים שאני עושה את זה (סגרתי את הבסטה)...

הם יגדלו, התינוקות שלנו, וכדאי ליהנות מהמתיקות התינוקית בקטעים המקסימים, ולשרוד בקטעים הקשים.
תראי, מדי פעם אני נזכרת שיש אופציה:
לתת לו לבכות, עד שיירדם מייאוש ועייפות, בעצמו.
ברררר...
מייד אני יודעת שזו לא אופציה.
אז אני האופציה היחידה שמקובלת עלי, וזהו.
אני מקווה שצרת רבים - חצי נחמה... את לא לבד, לא בזה שיש לך תינוקת כזאת, ולא בזה שגם אמהות אחרות יוצאות לפעמים מדעתן מהצרכים של התינוק.

מצטרפת למה שבשמת מספרת. כך זה היה עד לא מזמן גם אצלי. אבל בלי הליכה הלוך ושוב. בשמת, איך את עומדת בזה??
מאז שחזרנו מבית היולדות, הייתי נכנסת בשמונה למיטה וכמו שבשמת מתארת: רק הליכה לשירותים וכדומה, אחרת היא הייתה מתעוררת מעוצבנת.
ההבדל העיקרי הוא שאצלי היא ישנה מחובקת ורק מחובקת, ולא על החזה.
זה באמת קשה!
היום, בת שנה וחצי והכל אחרת. יותר קל. ככה זה.
תתנחמי במשפט שפעם אמרו לי ועד שלא התנסיתי לא האמנתי:
ילדים קטנים- צרות קטנות, ילדים גדולים-צרות גדולות.
עד שלא מתנסים, לא מאמינים.
כשהיו לי רק ילדים קטנים חשבתי שצוחקים עלי. הרי זו תקופה כל כך קשה!
היום, כשיש לי ילדים גדולים וקטנים, אני יודעת: כשהם קטנים זה כלום.
בקיצור, חכי שהיא תגדל, ואז נדבר ( בצחוק).

אילנה, מי אמר שאני עומדת בזה? כמו אמא גמדים, אני עייפה ומותשת. ואחר כך מתפלאים שאני לא מתקשרת...

בשמת,
אני שואלת איפה טעינו כי זה התחיל פתאום. חמשה חודשים על פני כדור הארץ המלאכית הקטנה היתה יונקת וישנה לידנו (קרוב אבל לא עלינו). זה התחיל פתאום. ואני מרגישה שיש לזה איזו שהיא סיבה או משהו שגורם לזה מעבר ל"היא ככה" - יש פה שינוי שהוא כאילו מרגיש לי שינוי פאזה. ואני לא בטוחה שהוא לא קשור אלי או אלינו , אולי אני לא ברורה מספיק, אבל גם עם עצמ זה לא ממש ברור. כאילו מתעורר בה צורך חדש ואני נוטה להניח שהצורך הזה שלה קשור בי - במשהו שאני עושה או לא עושה , מרגישה או לא מרגישה וכד'. עכשיו תוך כדי שאני כותבת, ירד לי אסימון. בחודש האחרון חזרתי לעבוד קצת. אני עובדת מהבית, קצת ביום ובעיקר בלילות ויצאתי להופיע כמה פעמים החודש (דווקא במשך היום) והיא נשארה עם סבתא וקיבלה בקבוק שאוב..... אולי חרדת נטישה מתעוררת? או כוח סמוי שמנסה להסביר לי שהיא מעדיפה שלא אתעסק עם עניינים אחרים חוץ מהבית ??
מדהים איך תוך כדי כתיבה פה אני מבינה דברים... תודה!

אצלנו הילדה (שנתיים ורבע) ישנה על מזרון נמוך ליד המיטה שלנו (אין לנו אומץ לזרוק את המיטה) ןב98% מהלילות היא עולה אלינו באמצע הלילה. אלא שבזמו האחרון היא עולה עלינו. היא מסתובבת ומסתובבת ונרגעת רק כשהיא לרוחב המיטה, עם הראש וכמעט חצי גב עליי ועם הרגליים על אבא שלה. חוץ מזה היא מתלוננת על כאבי גב (נדמה לי שעוד מלפני הלינה עלינו). האם נתקלתם/ן בתופעה שכזו? האם זה קשור לכאבי הגב? האם זה עובר? ומה עם כאבי הגב שלי?!...

מתלבטת, אולי היא שמעה אותך מתלוננת על כאבי גב? זה נשמע מוזר לגילה. אולי כדי לבדוק את זה....
אמא גמדים, אני חויתי דבר דומה בזמנו עם בכורתי, צריך לזכור שזה תקופתי, זמני, זה עובר, וכל נסיון לשנות את זה "בכח" לא יצלח, צריך ללכת עם, לזרום בלי שום ניסיון לשנות את התופעה, נראה לי שכשזורמים עם זה למרות שזה לא קל בלי שום התנגדויות התופעה מתקצרת ולבסוף נעלמת.

יו, כמה כייף לשמוע את ההתלבטויות שלי אצל אחרים- וזה בנימה מאוד חיובית, כי הרבה זמן אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר, כולם מסביב ישנים כל אחד במיטתו, אחותי שהבן ישן אצלה במיטה זה עדיין בקטע של הוא עוד יישן במיטתו אבל עדיין בגיל שלוש ורבע בא לאמא (לעיתים מסלק את אבא במודע ושלא במודע), חברה שחייה הפכו גיהנום זוגי מאז שני ילדיה איתה והיא על המיטה רצה בין שניהם ובעלה ברח, ואני שבן זוגי שיחיה מוכן לכל ורק מידי פעם אומר שאולי יהיה לי קל יותר אם הקטנה תהיה במיטה לבד, מה שאני לא יכולה לחשוב כרגע כי אני לא מסוגלת לישון בלעדיו או לבד במיטה אז אני אשים אותה לבדה, ארגיש רע יותר ופחות אשן..
אמממה... הקטנה היפה שלי בת שנה ותשע בשבוע האחרון החליטה שאומנם ישנים במיטה שלה הצמודה לשלנו וזה תענוג אבל צריך שעתיים הרדמה בשביל זה וזה גומר אותי ומפיל אותי לשינה שנגמרת היכן שהוא ב- 2:00 בלילה ואסור לי לקום פתאום לשום דבר ואסור לזוז כי כל תזוזה שלי מלווה בהיצמדות מפתיעה.. כך שאני לא קמה לשירותים שלא לדבר על כך שאני עם קדחת השחת - האלרגיה וצריכה מים וטישיו כל הלילה וזה קשה בשכיבה מחובקת לקנח ולשתות, ובבוקר בלתי אפשרי ללכת לעשות תירגול יוגב ב"חיים הטובים" שזה לפי שעות כי היא מתלוננת וכשאני אומרת לה לבוא אז היצירתיות עולה, היא התחילה להפשיט אותי בעודי מדוטה (מדיטציה) ולינוק... מה שהיה מאוד מצחיק.. וכל תזוזה שלי מלווה באי שביעות רצון ורק הרצון להיות עליי בתנוחת עובר ...
נראה בתקווה שבמהרה יעבור לנו השלב כי כבר ישנו איש איש בצידו והיה נעים...

מיכלי

את אכן לא לבד...
אבל קשובה ואוהבת.
הילדה גדלה. את תרגישי בשינויים.

אני קוראת ומקנאה. אמנם קשקש(שנה ו11) גם ישן צמוד עלי אבל פחות ופחות ואני כ"כ אוהבת את הקרבה שלו , הריח שלו, הגוף שלו, הנשימה שלו.הידיעה שזה זמני ובעתיד יהיה ילד, גבר ויהיה רחוק ממני רק גורמת לי לרצות עוד להניק ולהיות קרובה.
יש שתי תמציות פרחי באך שרלוונטיות כאן ואפשר לקנות או לבקש ממשהו להכין (העלות למי שמכין לכם היא שולית ביותר, מה שיקר הוא האבחון, תשומת הלב,הידע, הניסיון,המחשבה, האחריות).
אם יודעים מה רוצים מטפל הגון לא אמור לקחת יותר מ20 ,30 ש"ח שעל זה הוא גם מרוויח בכבוד, במיוחד אם תחזירו את הבקבוק בתם השימוש)
אחת שנקראת red chesnut.
הפרח צבעו אדום חי כמו הצ'קרה השניה והתמצית מתעסקת ספציפית בהפרדות מקשר וספציפית במיוחד- הורה ילד.
הלקיחה חייבת להיות דו כיוונית מכיוון שמדובר בשני צדדים אבל אשה מניקה בהחלט פטורה מלתת לתינוק.
העבודה של הפרחי באך היא מאוד עדינה ומאוד עמוקה-זוהי עבודה ברמת התדר.
כשלקחנו אותה אני וקשתאת התמצית באו לי חלומות על אימי וסבתי שנפטרו ולא התחלתי בכלל להפרד מהם,לדוגמא...
תמצית נוספת וחברה טובה של תהליך הריון לידה וילדים היא תמצית wallnut שמלווה תהליכי שינוים ופרדות.היא למעשה תמצית להגנה והפרדה והיא מתיישבת על ההילה.
זהו לבנתיים.
ברכת אהבה אינטימיות וגבולות

אני מחייה את הדף כדי לשמוע רעיונות לפיתרון
הקטנה שלי בת חצי שנה יונקת כמובן
כל הזמן הזה ישנה בידיים או לידי . ה"בעיה" היא שברגע שמניחים אותה היא מתעוררת או אם כבר הצלחנו להניח אותה מהידיים ויצאנו לשניה מהטירטוריה שלה (הכוונה לרדיוס של חצי מטר ממנה..) היא מתעוררת ואין מצב לחזור לישון אלא אם כן אנחנו ישנים לידה שוב ..
כמובן שזה מנטרל כל יכולת לעסוק במשהו אחר חוץ ממנה ! לא שאני לא מתה עליה אבל אני לא מסוגלת להכין לי כוס קפה בחצי שנה האחרונה (ואל תשאלו על מצב הבית שלי שנהיה לדיר וכל אחד שהגיע לביקור בחודש האחרון גם טרח להעיר לי על כך...)
כל תגובה תתקבל בשמחה

בידיים - הכוונה במנשא? כי בלי מנשא זה נשמע לי בלתי אפשרי...
אולי זאת לא נחמה גדולה, אבל פעם ציטטתי באחד הדפים משהו מתוך איזה ספר - טענה שלפי הרכב החלב של האם האנושית (אחוזי השומן והחלבון שבו), בני האדם שייכים ליונקים "הרציפים" - אלה שצמודים לאם כל הזמן ויונקים בהפוגות קצרות מאוד. ז"א שהציפייה של תינוקות האדם היא לנשיאה רצופה לגמרי והנקה כמעט רצופה בכל החודשים הראשונים ואפילו בשנים הראשונות. אני לא אומרת שזה אפשרי למימוש בתנאי החיים הנוכחיים שלנו... אלא רק שזאת הציפייה הבסיסית. ובהחלט הגיוני שיש תינוקות שההיפרדות קשה להם יותר מתינוקות אחרים.
אבל באמת, עם מנשא (ילקוט, על הגב, למשל) זה כן אמור להיות אפשרי להכין כוס קפה ואפילו לשתות אותו, אם כי אולי תיאלצי לשתות בעמידה. גם סידור הבית אפשרי ככה, ויש תינוקות שמאוד נהנים מהתנועה שזה מספק להם. אם כי מבחינתי תשלחי לעזאזל את כל החוצפנים שמעירים לך ותנקי ותסדרי רק אם זה מפריע לך!
האם היא מסכימה להיות גם אצל מישהו אחר מלבד ההורים? אם כן, כדאי לגייס עזרה, ובכלל, כל מי שבא הביתה - שיכין לך קפה במקום להעיר, או ייקח אותה ממך כדי שתוכלי לנוח, להתרחץ, אפילו לישון לבד...
חצי שנה זה עוד גיל זערורי, והיא לא תהיה על הידיים תמיד. בינתיים אל תתביישי לבקש עזרה, המצב שלך הוא מסוג המצבים שיכולים למוטט אמא. את לא אמורה לעשות הכל לבד, ואפילו בן זוג תומך, אם יש, זה לא מספיק.
האם היא מסכימה לישון בטיול בחוץ בעגלה? הרבה תינוקות נרגעים בחוץ, אפילו כשהם לא בידיים.

חצי שנה זה ממש פיצי ודינאמי. מהגדולה הנצמדת שלי אני זוכרת שמאוד עזר ללוות אותה לשינה על הידיים עטופה בשמיכה נעימה ואז להניח אותה עם השמיכה במיטה. אם המיטה קרה אז לשים כרית חימום או בקבוק חם קודם כדי לתת חום גוף. אבל הפתרון שהחזיק הכי טוב זה להיניק לשינה בשכיבה, ככה אין מעבר מידיים למיטה. מחליק יותר טוב. כל זה טוב ויפה לשינה הארוכה לנימנומים שבין לבין-מנשא גב כלשהו, או מסורתי או ילקוט. ככה התינוקת ישנה, יש לה מגע אמא ותנועה וכל מה שהיא צריכה ואת יכולה להתפנות לניקוי הבית/קפה/אינטרנט קצת כבד לפעמים ויכול גם להכאיב את הגב אבל הכל זמני וכשהצורך יתמלא תעברו הלאה. מבטיחה.

שלא תבינו לא נכון היא תינוקת מאוד רגועה ! משחקת ומשתוללת ולא בוכה בכלל אבל לישון היא לא ישנה אלא אם כן אני שם ....ואם היא לא ישנה היא נהיית מאוד ...נקרא לזה נחנחית , מעין נודניקית שכזו אבל באהבה

גם אני חושבת שמנשא גם כמו היאמו או מקדם יכולים לעזור ...
והיא לא ישנה בחוץ....סתם סקרנית ואז היא בכלל לא ישנה חחח

ואתם לא רוצים לשמוע אילו תגובות קיבלתי על הבית (והוא לא כ-ז-ה הפוך...) אבל הכי מעצבן שאומרים לי "את כל היום בבית" כאילו אני משחקת כל היום ...אוף איתם

גם אני חושבת שמנשא גם כמו היאמו או מקדם יכולים לעזור ...
אז זה דבר ראשון! אבל באמת מומלץ למדוד ולהתלבט בעזרת המומחיות. מנשא שלא מתאים ספציפית לך ולתינוקת שלך יכול לחרב את העניין.
אבל הכי מעצבן שאומרים לי "את כל היום בבית" כאילו אני משחקת כל היום ...אוף איתם - בלתי נסבל! מדהים איך לאנשים אין מושג.
איפה את גרה בארץ? אולי יש שם עוד באופניות שיכולות להיפגש ולגלות הבנה ואמפתיה?

אני גרה בר"ג ..יש מפגשים בפארק הלאומי אבל אני לא ניידת...אז קשה לי

באמת מומלץ למדוד ולהתלבט בעזרת המומחיות יש לך המלצה על מומחיות במרכז?
אני מכירה את רובין (ר ו ב י נ א) אבל היא רחוקה לי כדי למדוד.. ועד שאגיע לאזור שלה יעברו עוד כמה שבועות...

שלום, רויטל S . נכנסתי לדף בגלל שמו. בימים אלה אני גומלת את ביתי בת השנתיים ורבע מלישון עלי. זה בשום אופן לא כדי לייאש אותך אלא כדי להסביר את העיניין שלי בדף הזה. מה שרציתי להגיד זה שאנחנו בת"א ואת מוזמנת לבוא למדוד את הארגו שלנו. הוא היה מעולה בשבילנו להכל. שינה, ספונג'ה, קניות, טיולים, מחשב, ביקורים, הנקה (כולל באוטובוס יותר מפעם אחת...)ועוד. בשמחה. אפס חמש שתיים חמש שמונה שלוש שמונה ארבע שש שבע

וואי המון תודה !! אני אכן אצור קשר (אני לא אפריע לך בסוף השבוע ...) יום ראשון

) תודה תודה