כוחן של מילים

[קים_קלר*]

מהו כוחן של מילים?

[קים_קלר*]

אני קורא בימים אלו ספר של חיים סבתו "כעפעפי שחר"

הספר במילותיו הקסומות מקסים אותי וכאילו מדגדג את הנשמה היהודית שלי
במקום שרק מילים הכתובות בצורה מאד מסויימת יכולות לדגדג

חיים סבתו מאורר משהו בי באותה צורה אבל קצת אחרת כמו מאיר שליו
שניהם מאוררים בי געגועים שהם כאילו לא שלי
אלא של מישהוא אחר שנראה כאילו הוא קבור עמוק בתוך הזיכרון הלא מודע שלי

ועל כך כתבתי שורה באחד משירי:
איך זה שיש בי געגוע לזיכרון,לזיכרון שהוא אפילו לא שלי

מילים.....

[ג'ינ_ג'ית*]

מילים שנאמרות ניתן לנתח, לבטל, לקבל, לדחות. הן הופכות למשהו לא אישי, שניתן לדון אותו ועליו.
מילים שלא נאמרות, שחולפות להן בראש, לעיתים לרגע, לעיתים מתנחלות ומנהלות שיחות פנימיות. לעיתים מחזקות אותי, לעיתים מחלישות.
מילים שלא נאמרות אצלי או אצל האחר - גורמות לתהייה, מה אנחנו בוחרים לשמור לעצמנו ומה לא, איפה ניתן המקום למה שהוא כבר לא מילים, ואיפה אי אפשר בלעדיהן.
אבל לדעתי, כוחן של הללו שלא נאמרות עוצמתי בהרבה מאלו שכן.
לאחרונה למשל חשבתי על כך שלא בהכרח מי שלא משמיע את עצמו לעיתים קרובות או בנושאים מסויימים - חסר דעה מגובשת בעניין, או טיפוס מופנם מטבעו או בכלל, אדם בעל יכולת איפוק מופלאה. לעיתים ההיפך הוא הנכון. ישנם רבים הממעטים להשמיע ביקורת בפני האדם מולו הם עומדים. זה מאוד נוח ואפילו שובה... אממה, לעיתים הביקורת מושמעת לאוזני אחרים, או הופכת למפלצת של ביקורת מוסתרת, או בכלל... לעומתם יש את הללו שמסננת המחשבות לא בדיוק פעילה, ומהם ניתן לשמוע באופן תמידי הערות, מענות, טענות, לא תמיד נחמד עם אלו, אבל מה, מאוד אותנטי לטעמי. כי "מה ש (לרוב) אתה רואה זה מה ש (לרוב) אתה מקבל" .
הבחירה של מתי להשמיע את המילים, לתמלל את המחשבות, היא משמעותית במקרים רבים כאלה ואחרים. גם קורה ההיפך.
הללו שמפרגנים ומחמיאים לא בהכרח מאמינים בכך, ואילו הללו המוחצנים פחות, יכולים מאוד להעריך דבר מה - ולהראות זאת ללא מילים.

אני באמת חושבת שמילים שנאמרות, יכולות לעורר רגשות מכל הגוונים בעוצמות מטורפות, להזיז, לזעזע, לבנות, ולטפח עולמות. אבל למילים שלא נאמרות - יש לדעתי עוצמה אחרת חזקה יותר שטמונה במסתוריות שלהן יותר מכל מילה שנאמרת, ממארת ונמהרת.

[ריח_מנטה*]

כוחן של מילים
מילים הן אוסף של אותיות
אותיות פזורות אך נוגעות
מילה ועוד מילה שנאספת
למשפט חוכמה או מילה נרדפת
מילה יכולה לפגוע ולרסק
וגם יכולה לעודד ללא הפסק
יכולה המילה להצחיק ולהרגיע המון
אכן חיים ומוות ביד הלשון(ריח מנטה)

[אני*]

גילוי וכיסוי בלשון (ח.נ. ביאליק)

רוב מה שאומרים מכסה בעצם על מה שלא אומרים.

[קים_קלר*]

אלמוני/ת, סחטיין על התיקון
באמת משהו נראה לי צורם בשם הדף אך לא ידעתי מה....
תודה

[סיגל*]

נכנסתי לדף הזה כי הכותרת שלו "כוחן של מילים" היא השם שנתתי ל"עסק" שלי שבו אני כותבת מילים מחזקות ומאיירת את הכתוב לקישוט על גבי חולצות. מהנסיון שלי מילים ממש יכולות לרפא! כמו למשל בשיטת שאנן (IPEK) בה משתמשים במילים לרפוי וזה פשוט עובד!

[ריח_מנטה*]

כל כך כעסתי על חברתי כעס אדיר ולא יכולתי להגיד לה כלום בכדי לא לפגוע בה.
בסוף יזמתי שיחה מלב ללב ושוחחנו על מה שהציק לי והיא התנצלה,אכן למילים יש כל כך חשיבות גם איך הן נאמרות ומתי וגם חשוב להשתמש בהן ולא לבלוע אותן(הכוונה לא לשמור בבטן כלום כי הבטן מתנפחת וזה כואב)

[חני_בונה*]

זה מדהים בעיניי איך מלה יכולה להפסיק מלחמה
אלמונית מתוך הדף של צפריר שפרון

[ריח_מנטה*]

אכן מילה יכולה להפסיק מלחמה קוראים למילה שלום

[אמא_של_יונת*]

אכן מילה יכולה להפסיק מלחמה קוראים למילה שלום
המלה שלום לא מפסיקה מלחמה. מעשים מפסיקים מלחמה.

[קים_קלר*]

אגב.....

מדוע - ברית מילה?

ובעניין מלחמות ושלום......

למילים יש כוח במיוחד עם יש מאחוריהן כוונה

המילה "שלום" לדעתי היא אחת המילים היותר עשוקות שיש בשפה העברית

שלום מהמילה שלם כך אמר לי מויש......כשנהיה שלמים עם עצמנו ועם זולתנו הו אז יבוא "שלום"

ולהתראות

[ד_קדברה*]

תמיד נראה שלמילים יש כח עצום, שהן יכולות להרים שהן יכולות למוטט שהן יכולות לגרום כאב וסבל אבל יכולות לכאב ויכולות גם לסבל .


והכח הוא לא בהן אלא במי שמעניק להן את הכח הזה.. כלומר במי שמקשיב ומפרש אותן ובאיך שהוא מפרש אותן.
וברצון שלו לנווט את המילים האלה אל השממות שאצלו, לאותו מקום חשוף-ובוער-ורועד-ומוכן-כל-כך-לנביטה.
שאם לא היה מקום לנביטה, שומדבר לא היה נובט ואם לא היו שממות לא היה מה להפריח.
ולא היה צורך להזיז הרים או להרים בכלל..

[פלוני_אלמונית*]

תמיד נראה שלמילים יש כח עצום
נשיא רוסיה בארץ
לו למילים היה כח לבד לזוז:
יהיה- נשיא סוריה בארץ
(חומר למחשבה אה?)

[קים_קלר*]

כשקוסם אמיתי עושה קסם אמיתי
הוא תמיד אומר איזשהו לחש קסם
המילה והכוונה
היתכן שבאמת קסם שכזה קיים?

[קים_קלר*]

יום השואה....
אמסטרדאם,הולנד....
הסרט רשימת שינדלר......
אין לי מילים

[ריח_מנטה*]

א מ א
כח אדיר למילה בת 3 אותיות בלבד.
שמעתי שיר על אמא ופתאום המילה הזו כל כך שיחררה ממני בכי עצור
בכיתי המון על אמא ענקית שהיתה לי ואיננה.

[יש_שם_מישהו*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בימים כמו היום..אני מחפשת מילים שיחזקו וירוממו אותי מתחתית הבור שאליו נכנסתי בלי רצון ובלי דעת.. המילים שלא נאמרו הם אלו שהכי מכאיבות כי את נשארת עם דברים כול כך גדולים עם עצמך הלוואי והיה מישהו לדבר איתו אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי בא לי למות בא לי להתרוקן מעצמי לא להיות...להרגיש שלווה אינסופית בעולם האמצעי לא כאן ולא שם...

[יש_שם_מישהו*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה לעשות עם הכאב הגדול בשל דברים שלא נאמרו?? להמשיך לשתוק??לדבר??? מה הטעם לדבר??הרי בסוף רק יצאו נפגעים שום דבר טוב לא יצא מזה !!!!!
חיבלו בגופי ואין לי תקנה ...אין תקנה למי שאני ....לבד חיה בעולם שלא רוצה להיות בו...רוצה ללכת לאיבוד בעולם שאיש לא ימצא אותי...שלא תהיה לי שום אחריות או מצפון...אני רוצה לברוח מהמקום שאני נמצאת אבל אין לי לאן אני כבולה ממש חזק... אין שם אף אחד בעולם שיכול לנחם אותי ולומר שיהיה בסדר אל תדאגי שיתן חיבוק גדול שאיש לא יפגע בי לעולם....אולי אני צריכה לשים סוף לחיי???? אבל אני כול כך פחדנית שהידיים רועדות...אז איך אני אמורה להמשיךל לחיות??איך אני אמורה להמשיך לחייך שאני בעצם רק רוצה לבכות ולהיות לבד???אולי אם אמשיך לבכות הדמעות יתייבשו ולא יהיה יותר??!! אולי אני פשוט צריכה להפסיק להיות אדם מנומס?? להפסיק לרצות את כולם?? להפסיק ללמוד כי זה ממש לא מעניין אותי??אבל מה אמא תרגיש ש"התקווה האחרונה" שלה לבת אקדמאית תיעלם???

יש שם מישהו??

[יש_שם_מישהו*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני כותבת כאן כי אי אפשר לכתוב על דף מלא דמעות אחרי כול מילה שנכתבת... על המחשב..העיינים מטושטשות מרוב הדמעות אך בכול זאת קצת יותר טוב..אולי מהסיבה שסוף סוף כתבתי למישהו "אמיתי" שיום יבוא והמכתב יקרא על ידו.. אולי כי איש בעצם לא ישפוט אותי??איש לא מכיר אותי ..אז זה מקל ב"היפתחות" שלי ...חיבלו בגופי בהיותי קטנה וזה נמשך עד לגיל מצווה אולי אפילו יותר.. לא איש אחד כמה אנשים...אנשים שקרובים לחיי...אנשים שאני לא יודעת מה אני מרגישה כלפיהם.. הרגשתי אשמה על שאפשרתי לזה להמשיך לקרות האשמתי את ההורים על איך לעזעזל לא השגיחו עליי כמו שצריך..האשמתי את אחותי הגדולה שלא פקחה את עיינה ומה שעניין אותה זה רק החבר מהתיכון!!! גדלתי הדחקתי וזה שוב חזר כול האשמות..הבכי בלילות..השנאה העצמית כול כך גדלה שנכנסתי בתוך עצמי. ..והפעם האשמות התרכזו בעצמי..איך יכולתי להיות כזאת טיפשה??איך נתתי לזה לקרות??..ושוב קצת הדחקתי כאילו שום דבר לא קרה...אך אני כבר לא מדברת בכיתה , כבר לא מחוברת לכיתה.. היה מקרה שפשוט התפרצתי בבכי בכיתה כבר לא יכולתי לשאת את הכאב ..אך שוב שום דבר לא יצא מפי בדבר מה שקרה לי...היום בת 21 לומדת באקדמיה.."הבחורה ששתקה במשך שלוש שנים ולא הוציאה הגה.." אני לא יודעת מה לומר שפונים אלי אני נאלימת דום כאילו המוח שלי התרוקן ואין שם שום דבר..אני רואה את הבנות בכיתה מדברות וצוחקות ואני חולמת בהקיץ שאני אחת מהן...
תודה רבה לאתר.. על ההקשבה האמת שזה עזר לי להוציא מה שבפנים