מה הוא קפיטליזם

אנונימי

איזה שיטה חברתית מתאימה לאדם?

האם ישנה שיטה חברתית המכירה בזכויות הפרט?
האם ישנה שיטה חברתית האוסרת על השימוש בכוח ביחסי האנוש?

קפיטליזם הוא שיטה חברתית המבוססת על ההכרה בזכויות הפרט, לרבות זכויות הקניין, ובה כל רכוש נמצא בבעלות פרטית.

עלי להזכירכם ש"זכויות" הן עיקרון מוסרי המגדיר ונותן תוקף לחופש הפעולה של האדם בהקשר החברתי, שהן נגזרות מטבע האדם כישות רציונאלית ומהוות תנאי הכרחי לצורה המיוחדת שלו להישרדות. עלי להזכירכם גם שהזכות לחיים היא מקור כל הזכויות, לרבות הזכות לקניין.

הכרה בזכויות הפרט גוררת אחריה סילוק השימוש בכוח מתוך יחסי האנוש: באופן בסיסי, ניתן להפר זכויות רק על ידי השימוש בכוח. בחברה קפיטליסטית, איש או קבוצה לא יכול ליזום את השימוש בכוח נגד אחרים. תפקידה היחידי של הממשלה, בחברה כזאת, היא החובה להגן על זכויות האדם, למשל, החובה להגן עליו בפני השימוש בכוח; הממשלה פועלת כסוכן של זכותו של האדם להגנה עצמית, ומותר לה להשתמש בכוח רק כגמול ורק נגד אלה שיזמו את השימוש בו; כך הממשלה היא האמצעי להעמיד את השימוש בכוח תחת שליטה אובייקטיבית.
[. . .]
התיאוריה האובייקטיבית טוענת שהטוב הוא לא תכונה של "הדברים עצמם" ולא של מצבי הרגשות של האדם, אלא הערכת עובדות המציאות על ידי תודעתו של האדם בהתאם לאמת מידה רציונאלית של ערך. (רציונאלי בהקשר זה, פירושו: שנגזר מעובדות המציאות ואשר מקבל תוקף על ידי תהליך החשיבה). התיאוריה האובייקטיבית טוענת שהטוב הוא היבט מסוים של המציאות ביחס לאדם -- ושיש לגלותו, לא להמציאו, על ידי האדם. באופן בסיסי התיאוריה האובייקטיבית של הערכים היא השאלה: ערך עבור מי ולאיזה מטרה? תיאוריה אובייקטיבית איננה מאפשרת ויתור על ההקשר או "גניבת מושגים"; היא איננה מאפשרת הפרדת "הערך" מ"התכלית", הטוב מהנהנה ממנו, ולמעשי האדם לחשיבה.
[. . .]
מכל השיטות החברתיות בדברי הימים של האנושות, קפיטליזם הוא שיטה חברתית היחידה המבוססת על התיאוריה האובייקטיבית של הערכים.
[. . .]
התיאוריה האובייקטיבית של הערכים היא תיאורית המוסר היחידה שלא עולה בקנה אחד עם השלטון בכוח. קפיטליזם הוא השיטה היחידה המבוססת ללא סייג על התיאוריה האובייקטיבית של הערכים – והטרגדיה ההיסטורית היא שהדבר מעולם לא הוברר . . .
[. . .]

[מתוך: מה הוא קפיטליזם?, אין רנד - אליס רוזנבאום , קפיטליזם – משאת הנפש הלא מוכרת]

(ד.ר.- 13.11.02)

שאלות נפוצות על קפיטליזם

דוד
נכנסתי ללינק.
שתי התשובות הראשונות פשוט מופרכות לדעתי.

שאלה - האם יכול להיות שצריך ממשל כדי להתנגד למונופוליםץ לדוגמא מיקרוסופט ?
תשובה - אין דבר כזה כוח של מונופול. בגלל שזה גוף כלכלי אנחנו כצרכנים נבחר אם לקנות או לא לקנות.

(הי חברה איפה הייתם במאה השנים האחרונות)

שאלה - האם לא נוצר מצב שהעשירים נעשים עשירים יותר והעניים עניים יותר?
תשובה - לא.

(נחירת בוז מכיווני)

האמת היא שזה נראה לי כמו Hoax מתוחכם. נראה לי אתר שמקדם סוציאליזם.

הם לא אמרו ש-"אין דבר כזה כוח של מונופול". להפך, הם אמרו במפורש שלמונופול יש כוח כלכלי. הטענה שלהם היא שכוח כלכלי (כלומר, כוח על נכסים וכסף) אינו אותו דבר כמו כוח פוליטי (כלומר, כוח פיזי). על פי הטענה הזו מיקרוסופט לא מפעילה כוח פיזי (כליאת אנשים, הריגתם) אלא רק מפעילה כוח כלכלי. על אף טענות רבות שיש נגד מיקרוסופט, לא שמעתי עד כה אף טענה שהיא כולאת אנשים או הורגת אותם.

ולגבי השאלה השניה הם אמרו שמכל השיטות הכלכליות הנהוגות בעולם הקפיטליזם הוא השיטה שבה יש הכי הרבה מקרים של אנשים שהתעשרו על אף שלא ירשו הון או קשרים חברתיים ענפים. האם אתה חושב שזה לא נכון?

רק לשם הבהרה: אני לא מסכים עם הטענה הראשונה שלהם (אם כי מטעמים אחרים ממך).

אגב כוח כלכלי לעומת פיסי: מסתבר שאת הפירמידות לא בנו עבדים מדוכאים, אלא פועלים רעבים. כלומר, אלה לא היו אנשים שהעבודה נכפתה עליהם בכוח פיסי, אלא הם בחרו לעבוד בשביל לזכות במשאבים כלכליים (ספציפית: בחיטה מהממגורות של השליטים). ובהקשר זה ראו גם: http://www.wikipedia.org/wiki/[po]Wage slavery[/po].

למזלנו הבעיה של רעב נפתרה בעולם המערבי הקפיטליסטי, וכך גם משך חיים שהיה משמח כל מצרי של לפני אלפיים שנה, וכן רמת השכלה מדהימה במונחים של אז, וכו'. הבעיות של עניים כיום הן שירותי בריאות טובים יותר, מגורים טובים יותר, גישה לאינטרנט, וכיו"ב. העניים לא נעשים עניים יותר באופן אבסולוטי, אלא רק באופן יחסי לעשירים. וכאן גם טמון הבדל נוסף בין המדינות המערביות הקפיטליסטיות לבין מדינות אחרות: במדינות האחרות העניים עניים לפי כל קנה מידה, כולל אבסולוטי.

הבעיה שלי עם הטענה שכוח כלכלי שונה מכוח פוליטי מורכבת משני נושאים:

החברות הרב-לאומיות הגדולות אולי לא רוצות כעת להחזיק כוח פוליטי אבל לדעתי הן מסוגלות אם הן ירצו: התקציב השנתי שלהן גדול מהתקציב של הרבה מדינות, והעובדה שהן לא ממוקמות במיקום פיזי אחד הופך אותן לפחות פגיעות מאשר רוב המדינות.
חלפו הימים שבהם חופש אישי היה מורכב מהיכולת ללכת לאן שאני רוצה מתי שאני רוצה. כיום חופש אישי כולל גם את היכולות למכור את המוצרים שלי, לעסוק בכל עבודה שאני רוצה, ואפילו להנות ממבחר של כמה מוצרים בכל קטגוריה. את החופש הזה כן מגבילים המונופולים, ולגבי רבים (ואני בתוכם) זהו מצב בלתי נסבל.

רועי, אני לא מסכים איתך לגבי צמחונות הקפיטליזם.
"הטענות בנושא התערבות לא-רצויה של הממשל נוגעות אך ורק לנושאים כלכליים כגון עלות ההון, מכסים, מסים, רגולציה, וכיו"ב" מה היא אנרכיה באמת
קפיטליזם מתעסק בהפרטת הבריאות החינוך הרווחה שרותי הכליאה ומה שלא תרצה.
זה די בלתי נמנע. אלו שרותים שהאזרח משלם עליהם כסף ולכן מישהו גם יכול לגזור קופון. זה ריק שחברות כל הזמן נשאבות אליו.
אזי גופים כלכלים כל הזמן שואפים להשאיל מכוחה של המדינה.
לדוגמא שרותי הכליאה בארצות הברית, גופים כלכלים שהמדינה משאילה להם כוח פוליטי.
לדוגמא כביש האגרה בארץ שמאפשר לחברה המפעילה אותו להשעות לך את הרשיון.

אבל לא לראות בכוח כלכלי כוח וכזה שניתן לניצול על האזרח הקטן ?
הרבה יותר בסיסי מהזכות לבחור. הזכות להתפרנס בכבוד.
לדוגמא נראה לי ברור שבשוק שהיו בו 10 מערכות הפעלה ומגוון גדול בהרבה של תוכנות כולל מערכת הפעלה עברית. (נניח שהיו קוראים לה סוסיתא)
היתה הרבה יותר עבודה לאנשי מחשב ישראלים.
דוגמא אחרת ההוצאה על אוכל בארץ היא סכום X לאורך השנים. כל רשת שנפתחת כאן בארץ מעבירה עוד ועוד מהX הזה לבעלי הון בחו"ל במקום למסעדנים ישראלים. (ועם זה רשת ישראלית אזי זה לבעלי הון ישראלים. שזה יותר טוב אבל גם לא משהו)

ובקשר למוביליות החברתית. בהחלט, במדדים של שוויון מדינות מרוסנות כנו מערב אירופה מוליכות על ארצות הברית וישראל. כך שאם אתה מרסן את הקפיטליזם, היכולת של אנשים לעבור בין המעמדות משתפרת.

ולבסוף אין ספק שהתאגידים לא ישארו הרבה זמן נטולי כוח שלטוני. יש להם אותו כבר בגדול במדינות עולם שלישי. (קניית שלטון בעיקר)
אבל גם בארץ לדוגמא אתה לא תמיד יכול להבדיל בין אחד לשני. בג"ץ הקרקעות, מכסים למינהם, העיתונות, שר"פ ובתי החולים וכו'.

(ולקוראי המד"ב המניקים אין לי אלא לשוב ולהמליץ על מאדים האדום)

טוב, כפי שכבר אמרתי, אני לא מסכים עם הטענה שלהם שכוח כלכלי אינו כוח פוליטי, מסיבות שכבר ציינתי (שכפי שאתה יכול לראות אינן שונות בהרבה משלך).

לגבי מוביליות חברתית - אם אני מבין נכון אז אתה בעצם טוען שאתה בעד קפיטליזם מרוסן יותר מאשר אתה בעד סוציאליזם? זה מרענן. עכשיו רק נותר לקבוע מה זה "מרוסן".

קפיטליזם הוא אידיאל הקובע כי הרכוש, החומר, הכסף, המעמד וכן הלאה... הם ההוכחות לכך שהאדם נאור, מואר, מצליח, שמח, מאושר וכד'..
יסודות הקפיטליזם בתאולוגיה הפרוטסטנטית. על פי זו חלק מבני האדם נולדו מוארים וחלק ארורים. אין באפשרות האדם לדעת האם הוא מואר או ארור, אלא שבעבודה קשה המניבה הצלחה כלכלית ניכרת יכול האדם להוכיח כי הוא מואר ולא ארור. אלה הנכשלים בהגשמת שאיפות ההון (קפיטל) נמצאים בהכרח ארורים.

ראו "נצרות ופסיכאטריה - התאולוגיה שמאחורי הפסיכולוגיה" מרדכי רוטנברג, סדרת הרצאות של האוניברסיטה המשודרת.

הייתי אומר שזו הגדרה אקדמית משהו, כזו שאולי מתאימה היסטורית למקור אבל היא לא מה שאני, ונדמה לי שגם הרבה אחרים רואים בו...

רועי
סוציאליזם מרוסן = קפיטליזם מרוסן ?
בטח הדגשים שונים אבל המימוש קרוב.
מערב אירופה ולא ארצות הברית בקיצור.

הייתי אומר שזו הגדרה אקדמית משהו, כזו שאולי מתאימה היסטורית למקור אבל היא לא מה שאני, ונדמה לי שגם הרבה אחרים רואים בו...
אולי אתה לא רואה זאת כך בגלל שאתה חי את זה, ניזון מזה, ישן את זה, מדבר את זה...ולכן הביקורת שלך על זה מוגבלת?

אולי אתה לא רואה זאת כך בגלל שאתה חי את זה, ניזון מזה, ישן את זה, מדבר את זה...ולכן הביקורת שלך על זה מוגבלת?
מה הקשר? מי דיבר על ביקורת? כל מה שאמרתי זה בסך הכל שההגדרה הזו אולי מתאימה היסטורית למה שהקפיטליזם היה בהתחלה אבל לדעתי זה לא מתאים למה שהוא היום! מאיפה בכלל הבאת את זה? את באמת חושבת (אחרי כל השיחות אתי כאן באתר) שאני מעריך אנשים לפי כמה כסף יש להם? את באמת חושבת שכל מי שהגן כאן על הקפיטליזם באתר מעריך אנשים אחרים לפי הכסף? באמת נראה לך שאני חושב ש הרכוש, החומר, הכסף, המעמד וכן הלאה... הם ההוכחות לכך שהאדם נאור, מואר, מצליח, שמח, מאושר וכד' ?

סליחה, סליחה, רק בלי צעקות בבקשה

את באמת חושבת שכל מי שהגן כאן על הקפיטליזם באתר מעריך אנשים אחרים לפי הכסף? באמת נראה לך שאני חושב ש הרכוש, החומר, הכסף, המעמד וכן הלאה... הם ההוכחות לכך שהאדם נאור, מואר, מצליח, שמח, מאושר וכד' ?
אולי באופן "מבוקר"? אולי הם בעצמם לא, אבל הם מגינים על הערכים האלה?

זה עדיין לא קשור למה שאמרתי. ואני לא מגן על ערכים כאלה. זה כמו להגיד שמי שמגן על אנרכיזם מגן בעצם על פורעי חוק שכל מטרתם ליצור חברה שבה כל דאלים גבר. ואני לא צועק, אני רק קצת מרים את הקול.

איתי,
אז אני מבין שאתה קפיטליסט?

לא, כי מהות הקפיטליזם נותרה בעינה. אתה לא מעריך אנשים על פי כסף ואולי אפילו אינך נמדד ב"הצלחה מוכחת", אבל מבחינת הנורמה הבסיסית של הקפיטליזם הרי שההון - הקפיטל (ולא חשוב איך הוא לידי ביטוי, בכסף, מעמד, שררה וכו') הוא אבן הבוחן לקבלת ציון קפיטלסטי למהדרין.

אז, אם אתה קפיטליסט בהגרדתך העצמית, נראה לי כי יש כאן סתירה פנימית, ואם הקפיטליזם שינה את עורו, הרי זה שינוי קוסמטי, בדיוק כפי שהחילוני - זה שמקדש את החולין, מחפש כסות מדעית על מנת לקיים פולחנים דתיים הטבועים באדם מימי קדם.

ראה, הקפיטליזם אינו מבצבץ רק בתחום הכלכלי כמבטא את הרוח התיאולוגית של הנצרות הפרוטסטנטית, ביטוי שכזה עולה ברבדים שונים בעולם המערבי, רבדים תרבותיים, רבדים בריאותיים, ועוד כהנה וכהנה.

אין הדברים באים לתת ערך טוב או רע לקפיטליזם. זה מטבעו מחזיק בהישגים נאים למין האנושי ובו זמנית מאמלל את כל המתפתים להאמין לעיקריו באמת ובתמים. טוב, אולי לא את כולם, אולי רק את הרוב. בכל מקרה, אומללות זו איננה באה לידי ביטוי במקרה הפרטי דווקא, אלא יותר באופן רחב באוכלוסייה. בסתירה מוחלטת לעקרונות התיאולוגיים שתוארו כאן כמהות הקפיטליזם, נמצאים גם לא מעט "מוארים" אומללים.

לעומתם, אותם ארורים הנמצאים מתחת לקו העוני, לעתים קרובות אינם כה אומללים כפי שהם נתפשים בעין המתנשאת של ה"מוצלחים".

מתוך מילון פונטנה למחשבה מודרנית:
קפיטליזם הוא מונח מעורפל ובעל משמעויות רבות; במסגרת זו כוללים חברות כה שונות בדרכי ארגונן הפנימי כמו החברה השוודית, הצרפתית, היפאנית, הבריטית והאמריקנית; בכל אחת מהמדינות האלה הסדרים וכללים שונים לגבי: הערוב של עסקים פרטיים וציבוריים, הוראות החוק המפקחות על תהליך צבירת הרווחים, מבנה השוק, אפשרות הצבר ההון וההכנסה. באופן כללי ביותר אפשר לומר, כי חברות קפיטליסטיות נבדלות מחברות סוציאליסטיות בכך שהחברה הקפיטליסטית מעדיפה את עקרון הרכוש הפרטי והחברה הסוציאליסטית את עקרון הרכוש המשותף-הציבורי. אף על פי שלמעשה הכירו כל החברות המתקדמות בצורך החשוב לאמץ מידה מסויימת של התערבות מצד המדינה בעניני המשק, חברות סוציאליסטיות מעלות על נס את כורח המציאות שהביא להתפשטותה של התערבות זו וחברות קפיטליסטיות מצרות על כך.

ברמה בעקרונית (לפני שנכנסים לפרטים) ההגדרה של רועי לקפיטליזם מקובלת עלי. אני לא מחלק ציונים לאף אחד ולכן לא מקובל עלי ש הקפיטל (ולא חשוב איך הוא לידי ביטוי, בכסף, מעמד, שררה וכו') הוא אבן הבוחן לקבלת ציון קפיטלסטי למהדרין . ברמה העקרונית אני פשוט חושב שלכל אחד יש אחריות בסיסית על עצמו, וזכות להחליט על דרך חייו. זכותך להחליט שאתה רוצה להיות עשיר ולשלם את המחיר הכרוך בכך (להיות הרבה בעבודה, לצורך העניין) וזכותך להחליט שאתה מעדיף לחיות חיים רוחניים עשירים בפשטות חומרית ולא לעבוד הרבה (ולשלם את המחיר הכרוך בכך!). קומוניזם, לצורך הענין, לא נותן לי את חופש הבחירה הזה. לכן אני מעדיף קפיטליזם. אגב, אחד הדברים הנחמדים בעיני בקפיטליזם זה שהוא תמיד משאיר לך תקווה. אם תעשה סקר בארה"ב תמצא שאחוז עצום ביותר של האנשים, כולל העניים שבהם, לא היו מוכנים להחליף את הקפיטליזם בשום שיטה כלכלית אחרת. לדעתי זה קשור בדיוק לתקווה: יש לך תקווה שיום אחד, בעשר אצבעותיך, תוכל לשנות את מצבך.

...שהחברה הקפיטליסטית מעדיפה את עקרון הרכוש הפרטי...
אוקיי, אבל כמה הילולה ומניפולציה אפשר לעשות סביב רכוש???

איתי,
מבחינתי, כולנו חיים בתוך בריכת הקפיטל. כולנו נושמים ישנים ניזונים מהאידיאולוגיות שהרעיון הקפיטליסטי הוליד וממשיך להוליד. אני קוראת לזה ה matrix
מה שאהבתי ברעיון ה"דריב" מ ספר]ספר שיבוש תרבות שיבוש תרבות[/po] זו ההזדמנות לחוות את עומק חילחולן של האידאולוגיות האלה לתוך האני הפרטי שלי. ואני גיליתי וממשיכה לגלות דברים שהם מאד לא נעימים לי.

אוקיי, אבל כמה הילולה ומניפולציה אפשר לעשות סביב רכוש???
שוב, מה שיפה פה זה שמידת ההילולה תלויה רק בך; אם בא לך אז תעשי הילולה, אם לא - צמצמי את מידת המגע שלך עם העולם החומרי למינימום. אף אחד לא מכריח אותך. בשיטה שלך (אנרכיזם+קומוניזם) את מכריחה אותי לא לעשות משהו שלא מוצא חן בעינייך (לעשות הילולה מכסף, לדוגמא). לכן אני לא אוהב את זה.

למרות כל מה שאני אומר כאן אני (לפחות אוהב לחשוב ש) לא עושה כזה עניין מכסף. אבל יש דברים שאני אוהב לעשות ושמאוד חשובים לי (הייתי מגדיר את זה אפילו כדברים שהם חלק מהאני שלי) שעולים כסף. לפעמים גם הרבה כסף. למשל: אני מאוד אוהב לטייל בעולם. למרות שאני לא מטייל במלונות יוקרה (נהפוך הוא, אם אפשר אוהל אז אני מאושר) וגם סגנון הטיול שלי בכלל הוא לא בזבזני (יותר חשוב לי לראות טבע, עם הרגליים...) טיול לחו"ל זה עדיין עסק יקר. אז אני עושה את הבחירות שלי, מוותר על דברים אחרים, עובד 100% משרה, ויוצא (אם הכל בסדר) לטיולים גדולים כמו שאני אוהב. זו הבחירה שלי, ואני אהיה מאוד אומלל אם פתאום בגלל שיטה כלכלית אחרת לא ירשו לי לעשות את זה... למה את רוצה למנוע את זה ממני? להסתכל על כל התרבות המערבית דרך העיניים של "שיבוש תרבות" (למרות שמאוד אהבתי את הספר ולמדתי ממנו) עושה עוול לאנשים שבאמת משתמשים בכסף בשביל דברים שהם אוהבים. לדעתי, אני לא היחיד, ויש הרבה כאלה. במקום למנוע מאתנו את מה שעושה אותנו למאושרים, בואי תנסי לפקוח את עיניהם של אלה שלדעתך טועים!

בשיטה שלך (אנרכיזם+קומוניזם) את מכריחה אותי לא לעשות משהו שלא מוצא חן בעינייך (לעשות הילולה מכסף, לדוגמא). לכן אני לא אוהב את זה.
אני לא מכריחה אותך לעשות כלום. אני רק סיפרתי לך איך זה מרגיש.
במקום למנוע מאתנו את מה שעושה אותנו למאושרים, בואי תנסי לפקוח את עיניהם של אלה שלדעתך טועים!
איתי, אני מנעתי ממך משהו? האם גרמתי לך לעשות דבר מה שנוגד את רצונך?
תסל'ם על האהבה שלך לטיולים ולטבע!
הם לא רק חלק מה"אני" שלך, אני חושבת שהם חלק מה"אני" של כולם!

אני לא מכריחה אותך לעשות כלום. אני רק סיפרתי לך איך זה מרגיש.
זה לא אישי נגדך

. הכוונה היא שאם יבוא יום והשיטה שאת מציעה אכן תתממש, יש סיכויים גבוהים שזה מה שיקרה.

אני לא מתימרת להיות חוזת העתיד.
בסך הכל הבאתי זווית שדרכה החיים שלנו נראים קצת אחרת.
יש הרבה אנשים מדוכאים בעולם שלנו. אולי אינך נמנה עליהם!
אני מכירה הרבה אנשים שכן.
אם אנחנו מבינים את התנאים שמייצרים את המצב הפסיכולוגי הזה,
נוכל להיות קצת יותר מאושרים, וקצת יותר חופשיים.

את "התיימרת" להביא שיטה שלדעתך תפתור את הבעיות, ואני ניסיתי להציג לך איך השיטה שלך תיצור בעיות חדשות. ההבדל העיקרי בינינו, לדעתי, הוא שאת אופטימיסטית חסרת תקנה (לטעמי

) בקשר לטבע האדם, לדעתי בלי בסיס. כלומר: אני לא מכיר תרבות שבה חיו האנשים ללא שום חוקים או אפילו מעמד חברתי כלשהו אי פעם. את מוזמנת להביא לי דוגאות הפוכות אם את מכירה. זה שאף אחד לא עשה את זה לא אומר שזה לא יעבוד, אבל זה עדיין נותן חומר למחשבה. אני גם בחור אופטימי בד"כ אבל כשאני מסתכל על סדר חברתי אני משתדל להשאר מפוכח (שוב, לדעתי...). בכל מקרה זה כייף לבחון את הדעות שלי מול אנשים אחרים שחושבים אחרת. זה גם עוזר לי לגבש את המחשבות שלי. למשל: פעם חשבתי שאנרכיזם יכול להיות רעיון לא רע אחרי הכל; אחרי כל הדיונים בנושא איתך כאן באתר אני די בטוח שזה לא יעבוד. זו לא ירידה, אני מבטיח לך; פשוט עזרת לי לחשוב על הנושא יותר לעומק ולגבש דעה לגביו. אני לא אעלב אם תגידי שעזרתי לך להשתכנע בכך שאנרכיזם זה הסדר החברתי המועדף עלייך...
חוץ מזה להיות אופטימי זה בעיני דבר מאוד חשוב

זה בסדר, אנחנו לא חייבים להסכים אחד עם השנייה.
אני לא מכיר תרבות שבה חיו האנשים ללא שום חוקים או אפילו מעמד חברתי כלשהו אי פעם
עכשיו אני משוכנעת שאני פשוט לא יודעת לבטא את מחשבותיי באופן ברור, בכתב.
לא זכור לי שכתבתי במפורש "ללא מעמד חברתי". ואם כן, היה זה ביחס למעמדות, רגש המעמד, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברתנו, והביטוי שלו קלוקל.
ליותר מדי אנשים יש רגשי נחיתות שלא במקומם, ובו זמנית הם מקבלים על עצמם תפקידים סמכותיים ואחראיים.
יותר מדי אנשים מגיבים באופן היאה למעמדם כילדים, בעודם אנשים בוגרים (ראה דוגמא מהדיון על אנרכיזם את תשובתך האחרונה: "ומה, כולם ילכו מכות?").
רגש המעמד הוא רגש בסיסי, הוא חיוני לתפקוד נאות של המערכת שלנו. הבעיה אינה עם נוכחות קטביו של רגש זה, אלא עם האופן בו הוא בא לידי ביטוי בהתנהגות האנושית (אולי לילדים שגדלים תחת החינוך הביתי תהיה חוויה מתקנת?).
ולגבי חוקים, כבר אמרתי שזו מערכת פנימית, קודם כל.

ליותר מדי אנשים יש רגשי נחיתות שלא במקומם, ובו זמנית הם מקבלים על עצמם תפקידים סמכותיים ואחראיים. יותר מדי אנשים מגיבים באופן היאה למעמדם כילדים, בעודם אנשים בוגרים - נראה לי שזה לא בגלל סדר חברתי כזה או אחר, אלא בגלל משהו הרבה יותר מוקדם: הצורה בה גידלו אותם כילדים.

הצורה בה גידלו אותם כילדים.
ומה זה, אם לא פונקציה של סדר חברתי במשפחה?

אולי יש לנו כאן פער בהבנת המושג "סדר חברתי": בכל הפעמים שהשתמשתי איתו כאן בדף התייחסתי לחוקים הפורמליים של החברה, ולאמצעים שהחברה מפעילה על מנת לאכוף את החוקים האלה (קרי: משטרה, כליאה, הוצאה לפועל, וכיו"ב).

כשאמרתי "הצורה בה גידלו אותם כילדים" התכוונתי לתהליך ההתפתחות הפסיכולוגית שלהם, שברובו הגדול התבצע הרבה לפני שהילדים האלה התחילו להתעניין בחברה מסביבם (וממילא, לקיים יחסים חברתיים עם הסביבה). בצורה קצת יותר קונקרטית, התכוונתי לתחושת הבטחון העצמי שלהם, לבטחון שלהם בהוריהם, ליכולת שלהם להתמודד עם דחיית סיפוקים, לצורך שלהם לשלוט, לאמפתיה שלהם לאנשים אחרים, ולעוד הרבה דברים אחרים שנקבעים ברובם עוד לפני גיל שנה (לדעתי). הדברים האלה משפיעים בסופו של דבר על 90% מדרך התנהלותם כמבוגרים. ה-10% הנוספים זה כלל ההשפעה של "החינוך החברתי" שהם קיבלו במסגרות השונות.

התכוונתי לתחושת הבטחון העצמי שלהם, לבטחון שלהם בהוריהם, ליכולת שלהם להתמודד עם דחיית סיפוקים, לצורך שלהם לשלוט, לאמפתיה שלהם לאנשים אחרים, ולעוד הרבה דברים אחרים שנקבעים ברובם עוד לפני גיל שנה (לדעתי).
למיטב הבנתי, הדברים נקבעים ברובם עד גיל 5 שנים, ואין להמעיט ביכולת ה"קיבוע" של דברים שקורים אחרי זה.
אולי יש לנו כאן פער בהבנת המושג "סדר חברתי": בכל הפעמים שהשתמשתי איתו כאן בדף התייחסתי לחוקים הפורמליים של החברה, ולאמצעים שהחברה מפעילה על מנת לאכוף את החוקים האלה
אז כן, כנראה שהיה לנו פער.
אני חושבת שמערכת היחסים בתוך המשפחה, רגש המעמד של פרט במשפחה, יש לו השפעות לטווח הארוך מאד.
אולי יצא לך להכיר תיאוריה שנקראת "פיזיקה משפחתית"?
יש לי שני ספרים של האישה שפיתחה את התיאוריה. היא גם מעבירה סדנאות להפצת התיאוריה שלה כמסגרת "מרפאת" (לא נכחתי באחד מהם).
אחד הדברים שעיניינו אותי אצלה, זה שהיא רואה את הילד כ"מוביל של ההתפתחות של הבית".
ההסבר שלה מבוסס על ההנחה שלילד יש רמת חשיבה יותר גבוהה מאשר למבוגר, כי הוא לומד המון דברים בפרק זמן מאד קצר.
אם אתה מקבל את זה או לא, עדיין יש מקום להסכים שיש מקום לדינמיות בתוך מערכת המעמדות של המשפחה.
אני לא גדלתי במשפחה כזאת (וגדלתי במשפחה משוחררת יחסית!). גם היום, נדיר מאד שאפגוש במשפחה כזאת שהקימו בני הדור שלי.
אני מאמינה (ונדמה לי שאתה ובת זוגתך חיים את זה באיזשהו אופן) שמעמדו של הילד יכול לפעמים להיות יותר גבוה מזה של הוריו.
אני למשל הצעירה במשפחה של 4 ילדים. אני "הקטנה", וזה "דבוק" בראש של כל בני משפחתי.
כשהבנתי את ההשלכות של זה על האינטראקציות החברתיות שלי בגיל מבוגר, הבנתי מה אפשר לשנות.

למיטב הבנתי, הדברים נקבעים ברובם עד גיל 5 שנים, ואין להמעיט ביכולת ה"קיבוע" של דברים שקורים אחרי זה. - אני אישית ממעיט.

אני מאמינה (ונדמה לי שאתה ובת זוגתך חיים את זה באיזשהו אופן) שמעמדו של הילד יכול לפעמים להיות יותר גבוה מזה של הוריו. - קשה לי קצת להתחבר למושג "מעמד" כי נראה לי שאת ואני מייחסים לזה משמעויות שונות. אבל כבר הבעתי את דעתי במספר מקומות כאן באתר שילדים הם אנשים, ויש להם זכויות לחופש ולכבוד אישי לא פחות מאשר למבוגרים; וכמו כן, שביתי הוא הבית של יונת ושלי, ואילו הילדים הם אורחים בלבד -- אורחים לטווח ארוך, אורחים מכובדים, אורחים רצויים מאד, אבל אורחים. יונת ואני פה לתמיד. הילדים יעזבו מתישהו את הקן. הם הדבר החולף, אנחנו הקבוע. זה פחות או יותר מסכם את הדינמיקה המשפחתית אצלנו. את רוצה לקרוא לזה מעמדות? אני קורא לזה יחסים בריאים.

את רוצה לקרוא לזה מעמדות? אני קורא לזה יחסים בריאים.
ההגדרות שלך לילדים הם מעניינות.
לזה לא קראתי מעמדות. המעמד הוא רגש.

sorry, הדיון שלכם מעניין מאד -- אבל אין לו ולא כלום עם נושא הדף.

אז תעשה לו פירוק לגורמים. אני נוהג לא לערוך דיונים שאני משתתף פעיל בהם כי קשה לי לצאת מהראש הכותב.

רועי, "פירוק לגורמים" הוא ממש מסמך אנרכיסטי!

כפיתליזם הוא שלטון בעלי הכפית

קפיטליזם אינו מכיר בזכות הראשונה במעלה של בני האדם - הזכות לחיות.
באשר ל"זכויות קניין" - הקפיטליזם אינו מבדיל בין הון - מכונות אדמה, מפעלים לבין רכוש פרטי - בגד, אוכל, בית.

הטענה כאילו הקפיטליזם אינו מפעיל כוח על האנשים היא מגוחכת במקרה הטוב. לחץ כלכלי הוא גורם לחץ לא פחות מלחץ פוליטי (אחרת אנשים לא היו מפחדים מקנסות). מה גם שבימנו אנו רואים כיצד כוח כלכלי מתרגם לא רק לכוח פוליטי (קניית חוקים, הרצת פולטיקאים) אלא גם לכוח תרבותי (שליטה על חברות תקשורת, תרבות הצריכה).

אתה לא מדבר על קפיטליזם, דרור, אתה מדבר על אֶטַטיזם של הרווחה/כלכלה מעורבת ( ראה, מילון מונחים ).
תלמד את הנושא ותשתכנע בכך.
Politics]The right to liberty is a part of the right to life Rights[/po].html
Politics]Reason is Man's Means of Survival Rights[/po].html
Politics]there is never a reason for the initiation of force InitiationOfForce[/po].html
Politics]The Necessity of Government InitiationOfForce[/po].html

the myth of socialism is far stronger than the reality of capitalism. That is because capitalism is not really an ism at all. It is what people do if you leave them alone. - Arnold Beichmen, Hoover Institute Fellow

. . . capitalism is a social system based on the recognition of individual rights . . . the recognition of individual rights entails the banishment of physical force from human relationships: basically, rights can be violated only by means of force . . . [Ayn Rand, Capitalism: the unknown ideal]

There's no liberty-based argument for forcing one person to care for the needs of another. Under socialism, one is obliged to care for another. A parent-child relationship emerges between the citizen and the government. That was not the vision of our Founders. -- America today is not a capitalism system

שבירת מיתוס "האנוכיות של הקפיטליזם האכזרי"

אמריקה של תחרות

". . . האם התחרותיות הופכת את האמריקנים לאנוכיים יותר? לאדישים לזולת? זו אגדה ריקה שאנחנו אוהבים לטפח . . ."

(האם מישהו יכול לאכסן את המאמר המקורי ?)

"מסי הכנסה הם מיושנים"

TAXES FOR REVENUE ARE OBSOLETE - Beardsley Ruml

כפיתליזם לשילטון!
גם אני כפיתליסטית גאה!

צחלפת להמונים!-

אחים שלי אני צריך לדעת מזה משק קפיטלסטי....אני לא מוצא אתם יכולים לעזור לי....

לא בטוח שזה הדף המתאים-

כתבה מעניינת על ההבדל בין המפקח על הבנקים למפקח של הבנקים

מה קורה למפקחים על הבנקים בסיום תפקידם? ומי המפקח יוצא הדופן ולמה?