מה חובה בהיריון

אני קוראת על כל כך הרבה דברים שקשורים להריון ולבדיקות
ואחרי כן לתינוק שנולד מה לתת לו ומה חייבים ומה לא ממש חייבים
ותוהה איך מישהו כמוני (שמתעייף מלקרוא את כל הלינקים באנגלית) יכול לדעת מה חובה ומה לא מה באמת מסוכן ומה סתם רופאים ממליצים כדי שהישבן שלהם יתכסה .
איך אפשר לדעת?ומה לדעתכם באמת חובה ? ועל מה אתם חושבים שאפשר וכדאי לוותר .

לדעתי אפשר לוותר על הכל.
ללכת לפי התחושת בטן. מה שמרגיש לך נכון או שאת מתלבטת לגביו אז לעשות. מה שלא לא.
אפשר להגיד מזל טוב?...

בלי מזל טוב אבל עדיין יש דברים שחובה לא ?
חומצה פולית ויטמין K
על הכל ויתרת ?

שליחה על ידי ...* » 14 אפריל 2007, 12:02

כדאי לדייק יותר בשם הדף, כמו שהוא הוא לא אומר הרבה, ולכן אולי לא ימשוך את הקוראים שתרצי בדעותיהם...
אולי משהו כמו: "מה חייבים בהיריון ובגידול ילדים". משהו בכיוון שידגיש שמדובר בתחומים האלה.

חומצה פולית - חובה, עוד לפני ההריון (ראי העצות המעולות של ורד לב בדף הנ"ל).
אם הבנתי נכון, את עוד לפני ההריון. אז אני מזכירה:

מזון אורגני בלבד, אחרת את מזינה את העובר המתקרב בכמויות אדירות של רעלים.
חומצה פולית אפשר לקבל בהחלט מהמזון בלבד, אם אוכלים מזון בריא, חי ואורגני. נגיד, בעלי חסה יש המון חומצה פולית - אבל אוי ואבוי אם אוכלים חסה לא אורגנית, כי היא מן המזונות הכי מרוססים. לא בטוח שחומצה פולית בכדורים היא באותה איכות כמו המזון.

דעה חתרנית שלי: תעיפי את המיקרו מהבית. או לפחות אל תפעילי אותו ואל תאכלי דברים שעברו בו עד שיהיה לך ילד בן שנה... בטח לא פיתות מקמח לבן שחוממו במיקרו P-: (כן, קראתי אותך בדף אחר (-: )

ויטמין K: אחרי הלידה? יש גישה שלא מוכרחים. אני היום לא הייתי נותנת. אבל בואי נתחיל מלפני ההריון ועד הלידה, טוב? פרה פרה כל העדר, לא לרתום את הסוסים לפני העגלה וכל זה (-:

לפני ההריון ובהריון: תזונה ללידת תינוק בריא. חשוב ביותר. אם את לפני הריון, זכית. מומלץ לפחות שלושה-שישה חודשים לפני. לאכול רק מזונות חיים ונקיים. וזה כולל גם את נושא החומצה הפולית כמובן, כי אם את אוכלת לפי ההמלצות אז את מקבלת שפע של חומצה פולית ועוד ויטמינים ומינרלים חיוניים להתפתחות עובר בריא והריון בריא, שהרופאים הקונבנציונאליים פשוט עוד לא "גילו". ממליצה גם לקרוא את הספר שוטי החלב .

בהריון, במקרה של חשקים ובחילות מאוד קשים, שמונעים ממך לאכול בריא: מומלץ להשקיע בטיפולים כמו רפואה סינית כדי להקטין למינימום את הנזק. מומלץ לבלות כמה שיותר באוויר הצח (ים! ים! כמובן לא בשעות הצהריים). זה כן משמעותי, אף שכל הרופאים שתפגשי יזלזלו בזה.

בדיקות בהריון: בדיקות דם, שתן ולחץ דם - אין בעיה. הן לא משפיעות על העובר. אגב, אם קופת החולים שלך לא נותנת אוטומטית, כדאי לבקש שיבדקו לך הפטיטיס B. אם את לא חולה ולא נשאית, זו ההוכחה שלך אחרי הלידה לאסור מתן חיסון ליילוד שלך (חייבים לתת חיסון אם כן יש אפשרות שהיילוד יידבק ממך, אבל מערכת הבריאות מעדיפה לחסן את כל התינוקות מאשר לבדוק את כל האמהות S-: ).

אולטרסאונד: מצטברים מחקרים שמזהירים מאוד מהכלי הזה בגלל נזקים לתינוקות (יש רמזים שזה משפיע על ההתפתחות של מוח העובר ורקמות שונות בעובר, ולא לטובה )-: ). תלכי עם התחושות שלך, אבל כנראה, מומלץ הריון בלי אף בדיקת אולטרסאונד. ואם כן, אז כמה שיותר מאוחר בהריון. הרוב המכריע של הרופאים טוענים שזה כלי בטוח, אבל הם לא מסוגלים לקשר בין מגיפות זמננו לבין האולטרסאונד, כי אלרגיות, ADD ועוד כיוצא באלה מתגלים הרבה זמן אחרי הלידה.

בדיקות לסוכר: אם את מקפידה על תזונה ללידת תינוק בריא אז לא בטוח שצריך. יש הרבה תוצאות מוטעות שעושות בלגן בהריון. גם סכרת הריון וגם רעלת הריון ניתנות למניעה בעזרת תזונה.

ברזל במהלך ההריון: לא בטוח שצריך. תלוי לאיזה המוגלובין הגעת. אם כן, אז נראה שפלורדיקס ייספג הכי טוב ובלי נזק. הסיבה לפיקפוק היא, שלמעשה האנמיה בהריון נובעת מהעובדה הפיזיולוגית של הגידול בנפח הדם, כלומר, תופעה נורמלית של הריון. ויש סכנה להרעלת ברזל. לכן לא בטוח שאוטומטית כל ירידה בהמוגלובין מחייבת נטילת ברזל, ולא בטוח שכדורי ברזל מקופ"ח הם רעיון טוב. שוב חשובה פה התזונה (בשר, ביצים, טחינה, שקדים ועוד).

אני אישית ממליצה להיות בקשר עם מיילדת טבעית טובה לאורך ההריון, אבל אני חוששת שזו רק אופציה ליולדות בית.

לא זוכרת מה עוד.

מצטערת על ההפחדות, אבל אם חשוב לך לדעת מה חשוב וטוב - אלה תשובותי. מי שרוצה לחיות בעיוורון ובהכחשה, לא שואלת...

ממליצה לשנות את שם הדף למשהו שמרמז על הקשר להריון ולידה.

מסכימה עם בשמת..חשבתי שהתכוונת לבדיקות...אני מקפידה על תזונה בלי קשר כך שזה נראה לי מובן מאליו...
בדיקות דם לברזל וכו. אני עושה כל כמה זמן כי אני טבעונית מגיל מאד צעיר. כדאי לבדוק חומצה פולית, ברזל ובי 12. לגבי הבדיקות- ברור שעדיף בלי אולטרסאונד. אני עשיתי 1 בארץ 1 ביפן ואת הסקירה המאוחרת בלבד. את האולטרסאונד ביפן לא רציתי לעשות אבל נאמר לי מבית החולים שבלי אולטרסאונד אחד לפחות לא יקבלו אותי במצב חרום..
אני חושבת שיוגה ומדיטציה מאד עוזר בהריון ובכלל.
מסכימה מאד לגבי המיקרוגל .
אם יש שינויים שהיית רוצה לעשות באורח החיים שלך את יכולה לקבל כאן את התמיכה! אם יש שאלות יותר ספציפיות אז תשאלי..

לגבי הפיתות זאת הייתה בדיחה

אני אישית ממליצה להיות בקשר עם מיילדת טבעית טובה לאורך ההריון, אבל אני חוששת שזו רק אופציה ליולדות בית.
לא בהכרח. לפחות מיילדת אחת שאני מכירה מציעה שירות של מעקב הריון שמתומחר בנפרד מליווי הלידה (כמובן שמדובר בעסק יקר למדי ואף קופת חולים לא תשתתף בעלויות, כך שכן אפשר לומר שזו אופציה רק למי שיכולה להרשות לעצמה את ההוצאה, או שמוכנה להשקיע במעקב אצל מיילדת במקום בעיצוב חדר ילדים, או בקניית עגלה ממותגת).

רגע, בלי אולטאסאונד אז זה בעצם אומר שעד הלידה לא יודעים אם לולד יש 2 ידים מספיק אצבעות בכל יד ורגל שיש לו שתי עיניים אף ופה והוא לא שעיר או משהו כזה (סתם נזכרתי בדף של אמא שנולדה לה ילדה שעירה) כלומר אני יכולה לדמיין לא לדעת את מגדרו אבל בדיקת תקינות נשמעת לי סוג של סייב סייד שמאוד טורד להעביר הריון בלעדיו , לא ? יש כאן מישהי שניסתה ?
לגבי ADD לי יש וזה לא ניהיה לי מאולטראסאונד פשוט עוד לא היה אז .
אורית מה כולל המעקב הזה?

וואו, הנה גם פה השכלתי. בשמת, בזכותך ממחר רק חסה מרוססת. אגב אבטיח ותותים רגילים בכלל לא מומלצים כי הם עמוסים בחומרי ריסוס ברמה שאני שמעתי רופא אונקולוג בכיר שאומר שהוא לבית לא מכניס אותם.

לגבי ADD לי יש וזה לא ניהיה לי מאולטראסאונד פשוט עוד לא היה אז .
זה לא מוכיח כלום, את יודעת.
גם סרטן היה לפני 50 שנה (רק הרבה הרבה פחות...)

רגע, בלי אולטאסאונד אז זה בעצם אומר שעד הלידה לא יודעים אם לולד יש 2 ידים מספיק אצבעות בכל יד ורגל שיש לו שתי עיניים אף ופה
נכון.
יש אנשים שלא צריכים אישור מבחוץ כדי לדעת שהעובר שלהם בסדר.
יש כאלה שמאמינים שמה שבא זה מה שצריך לבוא (והם לא יעשו הפלה, לא משנה מה יגלה הUS)
יש כאלה שעושים US בודדים, אחד או שניים או שלושה כדי לגלות את מה שאפשר לגלות במסגרת הזאת.
ויש כאלה שעושים בכל ביקור אצל הרופא (כי הוא נותן אז למה לא לקחת ולהציץ בעובר).
כל אחד בוחר לעשות מה שמתאים לאמונה שלו.

לסקירה יש יתרון שהיא מגלה חלק מהמומים בשלב מוקדם. את זה כל רופא יגיד לך. כאן הציגו לך גם את החסרון והסכנות האפשריות (כמו גם בתחומים אחרים). מכאן - זאת הבחירה שלך מה לעשות.

יש כאלה שמאמינים שמה שבא זה מה שצריך לבוא
גם אם אני איך שהוא קשורה למישהו כזה הקשר היחיד של הב"ז שלי לאנשים כאלה זה שהוא מוכן להרביץ להם:-)
בקיצור ברור לו לחלוטין שאם התינוק שעיר או חסרות לו אצבעות אז כן עושים הפלה . ולכן אני בטוחה שנצטרך לספור לו את האיברים לפחות פעם אחת בתחילת ההריון. ובטח אצל כל ביקור אצל הרופא השאלה כמה באמת חייבים לבקר את הרופא ?

גם סרטן היה לפני 50 שנה.
נכון סבא שלי מת מכזה אבל אמרו שהוא מת מזיקנה בן פחות מ70

רגע, בלי אולטאסאונד אז זה בעצם אומר שעד הלידה לא יודעים אם לולד יש 2 ידים מספיק אצבעות בכל יד ורגל שיש לו שתי עיניים אף ופה והוא לא שעיר או משהו כזה (סתם נזכרתי בדף של אמא שנולדה לה ילדה שעירה) כלומר אני יכולה לדמיין לא לדעת את מגדרו אבל בדיקת תקינות נשמעת לי סוג של סייב סייד שמאוד טורד להעביר הריון בלעדיו , לא ?
אני לא במפלגה הזו. לי היתה בתחילת ההריון "הפלה מאיימת" (דימומים כבדים וחשש שהעובר לא ישרוד), מצב שנמשך ימים ושבועות, ובלי אולטרא סאונד הייתי מאבדת את הצפון לגמרי. נכון שאפשר להוציא את זה גם בחתירה לשלווה פנימית ואמונה ביקום וקבלה וכל זה, אבל מה לעשות שהכי פשוט זה לבדוק רגע באולטרא סאונד ולראות שיש (עדיין) דופק...

כל אחד בוחר לעשות מה שמתאים לאמונה שלו.
ולנסיבות המסוימות בהריון.

יש דף אולטרסאונד אחד . רופא מיילד המליץ לי שאם עושים רק אחד, הכי חשוב הוא הראשון, זה שרואים בו דופק ומעריכים גיל הריון מדויק.
יש מיילדות בית וגם לא מיילדות בית אבל מיילדות "טבעיות" שיבצעו בשמחה מעקב הריון. שאוהבות להיות מיילדות בקהילה...
איפה את גרה?
הייתי עושה ספירת דם לדעת מה המצב, בעיקר המוגלובין.
וגם לבקר כמה שפחות רופאים, ובדיקות. לכן ההמלצה ליוגה טובה מאוד כי היא בהחלט תקרב אותך לאינטואיציה ולשקט פנימי. ולבריאות, כמובן (-:
אני יכולה לומר שהתחלתי הריון עם תחושה חזקה שאין לי צורך בבדיקות ובסופו עשיתי 3 או 4 US. את הראשון, סקירה מאוחרת ובחודש תשיעי הערכת גודל (למרות שהערכה ידנית של המיילדת היתה נעימה ומדוייקת יותר...) כולם מבחירתי החופשית כי ככה רציתי (9 חדשים הם הרבה זמן להתפתחות של דעות ותחושות). מה שכן, לא נבדקתי וגינלית כלל. עד אחרי הלידה.
אז קחי לך את כל העצות הנפלאות כאן, וקחי לך את האופציה לשנות החלטות ולהיות נאמנה רק לעצמך במהלך התהליך הכיפי הזה (-:
בהצלחה

ומעריכים גיל הריון מדויק.
עד כמה שהבנתי גם ההערכות האלה לא כל כך מדויקות, אבל שיבואו המומחיות ויתקנו אותי...

כמה א"ס לעשות? אנסה לעשות קצת סדר.
חשוב לומר שיש הריונות שמועדים לסוגים מסוימים של מומים- אם בגלל מחלות גנטיות, ואם בגלל נסיבות ייחודיות של ההריון כמו הדבקות ב CMV למשל, או תוצאה חריגה במיוחד של חלבון עוברי, ואז מערך השיקולים משתנה. אני מתיחסת לצורך הענין להריון הממוצע, שלא ידוע בו על סיכוי גדול במיוחד לסוג מסוים של מום.

א"ס ראשון, בסביבות שבוע 7-8. בא"ס הזה רואים דופק, מוודאים שההריון בתוך הרחם ולא בחוץ וקובעים גיל הריון.

למה כן לעשות?
כדי לדעת שיש דופק (שקט נפשי)
כדי לשלול הריון חוץ רחמי (מצב שמחייב הפלה)
כדי לדעת גיל הריון מדויק (חשוב אם רוצים לעשות בהמשך חלבון עוברי (או שקיפות עורפית? כבר לא זוכרת), וכן כדי לדעת מתי להתחיל מעקב הריון עודף, מתי מוקדם או מאוחר מדי ללדת בבית וכן הלאה (נחוץ בעיקר לצורך מיקוח עם הצוות הרפואי).
למה לא לעשות?
השקט הנפשי נשאר ליום בערך ואחר כך שוב מתחילים לדאוג שאולי משהו לא בסדר.
גיל הריון מדויק לא הכרחי (תלוי בבדיקות שרוצים לעשות בהמשך ההריון) וממילא זה לא מדע מדויק.

שקיפות ערפית, שבוע 11-12. יש רופאים שמאחדים אותה עם הסקירה הראשונה. בודקים בעיקר את העורף של העובר, יש שם מדד שעלול להצביע על תסמונת דאון.

למה כן לעשות?
אם לא רוצים ללדת ילד עם דאון, ולא רוצים לעשות בדיקת_ מי שפיר, שקיפות ערפית בשילוב חלבון עוברי (=בדיקת דם) ועוד בדיקת דם שאני לא זוכרת איך קוראים לה נותנות ביחד תוצאה ברמת אמינות של למעלה מ 90% לזיהוי דאון.
למה לא לעשות?
אם ידוע מראש שעושים מי שפיר בכל מקרה, השקיפות כאינדיקציה לדאון מיותרת.

סקירת מערכות מוקדמת שבוע 14-15, סקירת מערכות מאוחרת שבוע 22-23.

בסקירות מתחילים סוף סוף לספור אצבעות, לבדוק שיש לעובר את כל האיברים שהוא צריך ושכולם פחות או יותר במקום ובגודל הנכון.
משרד הבריאות מממן רק את הסקירה המאוחרת. מדיונים שהיו פה באתר עולה שאם רוצים לעשות רק א"ס אחד, כדאי לעשות את הסקירה המאוחרת, שבה אפשר לאתר את רוב המומים (אם כי לא את כולם), לזהות מומים שניתנים לתיקון כבר ברחם (מומי לב מסוימים) או שידרשו טיפול מיוחד ביילוד מייד אחרי הלידה, וכמובן לזהות מומים שיצדיקו (בעיני אנשים מסוימים) הפסקת הריון.
למי ששוקלת להפסיק את ההריון במקרה שיתגלה מום, החסרון של ביצוע סקירה מאוחרת בלבד הוא שהיא מתבצעת בשבוע שבו כבר אי אפשר לעשות גרידה אלא חייבים לעבור לידה מוקדמת.
בכל סקירה יש מידע שניתן לראות רק בה ולא בסקירה הנוספת, לכן אם רוצים לדעת כמה שיותר, עדיף לעשות את שתי הסקירות.
עוד פרט- הסקירה, בניגוד לשאר בדיקות הא"ס, היא בדיקה ממושכת יחסית וכוללת לפעמים גם א"ס וגינלי. בדיקת א"ס לקביעת דופק אורכת דקות ספורות, סקירה אורכת לפחות חצי שעה (כלומר הסיכון לעובר, יהיה אשר יהיה, הרבה יותר משמעותי בביצוע סקירות).

אחרי שבוע 22 מה שנשאר הוא רק הערכת משקל בא"ס וקביעת מצג ומנח.

הערכת משקל חשובה כדי לדעת שהעובר מתפתח, שהוא מתאים לגיל ההריון שלו, כדי לשלול מצבים של אי ספיקת שליה או מומים שונים.
לא חייבים לעשות הערכת משקל בא"ס! מחקרים מראים שהערכה ידנית ע"י מישוש ומדידה, שנעשית ע"י איש מקצוע מיומן (דגש על מיומן), לא פחות ואף יותר מדויקת מהערכת משקל בא"ס.
אם עושים מעקב הריון אצל מיילדת, או אצל רופא שיודע לעשות הערכה ידנית (כיום יש רק בודדים), אפשר לוותר לגמרי על הערכת משקל בא"ס, אלא אם כן ההערכה הידנית נותנת תוצאות לא טובות ואז אפשר להשתמש בא"ס כדי לקבל אינדיקציה נוספת.
אם עושים הערכת משקל בא"ס חשוב ללכת אך ורק לרופא מומחה בביצוע הערכות משקל, שידוע בהערכות המדויקות שלו, ושעושה בנוסף גם הערכה ידנית (יכולה להמליץ על אחד כזה, אגב). בשום פנים ואופן לא ללכת לסתם טכנאי א"ס בקופת חולים.
לגבי מצג ומנח- שוב, אם עושים מעקב הריון אצל מישהו שיודע למשש בטן הריונית, זה אמור להספיק. עם זאת ידוע לי בודאות על אשה אחת לפחות שעברה מעקב הריון לפני לידת בית והגיעה ללידה עם מצג עכוז מבלי שהיא והמיילדת שלה ידעו על כך, מה שאומר שגם מיילדת מיומנת שבודקת באופן ידני יכולה להתבלבל בין ראש וטוסיק.

כמו שקרוטונית כתבה, הרבה החלטות תלויות בנסיבות של כל הריון, וגם בתחושות הבטן שלך בזמן ההריון עצמו, שיכולות להנחות אותך בכיוונים שונים מאלו שנראים לך עכשיו.

רופא מיילד המליץ לי שאם עושים רק אחד, הכי חשוב הוא הראשון, זה שרואים בו דופק ומעריכים גיל הריון מדויק.
זה מהזווית של רופאים מיילדים, שאין להם צל של מושג על סכנות האולטרסאונד.
אילה א, לכן אמרתי שתלכי עם ההרגשה שלך. באמת.
אני חוזרת ואומרת: כמה שיותר מוקדם בהריון (האולטרסאונד הראשון, למשל!) - יותר מסוכן.
מהזוית שלי, סליחה, למה חשוב לראות דופק? אם אין דופק בשבוע 8 או 9 אז העובר ייפול בסוף, או שסתם יבהילו אותך לחינם וישלחו אותך להפלה כשכעבור יומיים כבר יהיה דופק. ולמי חשוב גיל הריון "מדוייק"? לאלה שירצו לעשות לך זירוז בשבוע 41?
סקירה מוקדמת או מאוחרת טובה זה סיפור של שעה, לפחות.
הרבה חשיפה של העובר.
אני מבינה לחלוטין את הפחדים. הייתי שם בעצמי.
היום אני יודעת מה שלא ידעתי כשהייתי בהריון, והיום אני לא ממליצה על זה.
אז כל אחת מחליטה לעצמה, רק שתדעי מה עקרונות הסיכון (עדיף מינימום, עדיף כמה שיותר קצר, עדיף כמה שיותר מאוחר).

טוב רק הצלחתן לבלבל אותי יותר בערך
אז עכשיו תמליצו לי על ספר הכי טוב להריון ואז אני אולי אבין יותר את מה שאני רוצה לשאול

אילה ממחשב אחר

המלצה של מי שהיא לא ממש "באופנית".
בדיקות טרום הריון - לבצע את כל המומלץ
חומצה פולית (בכדורים, לא להסתפק לעולם במה שבמזון) ליטול באופן קבוע מראשית גיל הפריון ועד סופו לפחות

בזמן ההריון:
אל תשתי אלכוהול
אם את מעשנת, אל תפסיקי, רק צמצמי מאוד את הכמות, אם אינך מעשנת הקפידי להמנע גם מעישון פסיבי
להקפיד על ברזל וחומצה פולית לכל אורכו ואם יש צורך (רק בהוראת רופא) גם תוספי מזון נוספים
בשליש הראשון להמנע מכל טיפולי "בריאות" וספא, ובשני השלישים האחרונים, אם את לא מסוגלת להמנע אז אצל רק מטפלים שהתמחו בהריון
לבצע בתחילת כל שליש בדיקות דם ושתן
לבדוק בעצמך כל שבוע לחץ דם ורצוי גם שתן (פעם בחודש) לבדוק בעצמך בבית עם סטיק
להשקל בבית כל שבוע
לאכול מזון בריא, אבל בלי הגזמה (כלומר לא משהו שדורש הוצאה כספית גדולה)
להמנע מליטול תרופות לא הכרחיות, גם אם הן לא מוגדרות כמסוכנות בהריון
אם יש כל סוג שהוא של דלקת להקפיד לקחת אנטיביוטיקה בדיוק בהתאם להוראות הרופא
אם ניתן להמנע מכל טיפול רפואי שדורש טיפול בקרינת רנטגן, לבצע כזה רק אם מדובר בסכנת חיים לך או לעובר
לבקר אצל הגניקולוג לראשונה בדיוק בשבוע 8 להריון (אם את יכולה לדעת מתי התעברת ולא כשבועיים לאחר שבצעת את הבדיקה שאשרה שאת בהריון)
לבקר אצל הגניקולוג (רצוי כזה שיש לו במרפאה מכשיר אולטראסאונד) באופן קבוע אחת לחודש עד הלידה (אלא אם הוא יורה לך אחרת)
להמנע מבדיקות בטיפת חלב - מיותר
לא לבצע סקירת מערכות מוקדמת
אם את בת פחות מ-35 בצעי בדיקת חלבון עוברי ורק אם זו תצביע על צורך בצעי דיקור מי שפיר, אם את מעל גיל 35 (ביום ההתעברות) ותרי על החלבון העוברי ובהחלט בצעי מי שפיר
בצעי בקירת מערכות מאוחרת בלבד - חפשי רופא מספיק טוב אבל במכון שממון ע"י הקופה, אל תלכי לפרטי, אם תעשי כך תעברי בדיקה זולה, נוחה וקצרה ומקיפה בדיוק כמו הסקירה המורחבת
בצעי העמסת סוכר
אם הורו לך בצעי אקו לב עוברי
בצעי כמה שניתן יותר הערכות משקל עוברי
קורס הכנה ללידה מיותר מאוד

לאחר הלידה:
השתדלי להניק בלבד בחצי השנה הראשונה, אבל אם זה לא מצליח אל תהיי פנטית לענין
היי קשובה לגופך ולמה שהילד משדר
הקשיבי בעיקר לעצות של חברות וקרובות משפחה צעירות ופחות לכל עצה אחרת
אל תלבישי את הילד יותר מידי ואל תכסי אותו יותר מידי, גם לא בחודשי החיים הראשונים ואפילו אם זה חורף
היי קשובה לאינסטנקטים שלך
אם את מניקה הנקה מלאה, אל תתני מזון נוסף ומים לפני גיל חצי שנה, אם אינך מניקה התחילי דייסות ו"מוצקים" בסביבות גיל 4 חודשים

טוב, אפשר עוד המון עצות, אבל זה העיקר. אבל אם את "באופנית" חלק מעצותי לא יתאימו לך אידיאולוגית

_אני חוזרת ואומרת: כמה שיותר מוקדם בהריון (האולטרסאונד הראשון, למשל!) - יותר מסוכן.
מהזוית שלי, סליחה, למה חשוב לראות דופק? אם אין דופק בשבוע 8 או 9 אז העובר ייפול בסוף, או שסתם יבהילו אותך לחינם וישלחו אותך להפלה כשכעבור יומיים כבר יהיה דופק. ולמי חשוב גיל הריון "מדוייק"? לאלה שירצו לעשות לך זירוז בשבוע 41?_
אבל האולטרסאונד הזה חשוב גם כדי לבדוק שההריון תקין - בתוך הרחם. ומה מספר העוברים.
ולחכות ואז לגלות שההריון יהיה מחוץ לרחם עלול להוביל לבעיות אולי לא הפיכות- ובדיקות הריון גם שתן על סטיק וגם דם עלולות לתת תוצאה חיובית גם במקרה של
הריון מחוץ לרחם.

וכל שאר הבדיקות - אני בדיוק מתחילה לחשוב ולדון בזה [למרות שלחלוטין לא מסוגלת לחשוב ולדון על עוד ילד]

_בצעי כמה שניתן יותר הערכות משקל עוברי
קורס הכנה ללידה מיותר מאוד_
לא מסכימה לחלוטין.
אצלי קורס הכנה היה נפלא. למרותש ילדתי בסוף הואקום.
ועדיין הקורס הכנה נתן לי המון כלים שהשתמשתי בהם בלידה למרותש לא הייתה טיבעית בכלל.

ולגבי הערכות משקל - בשני ההריונות היו הבדלים בין אולטרסאונדים שונים לגבי הערכות המשקל הבדלים שהגיעו עד חצי קילו.
בבהריון השני המיילדת בבדיקה הידנית שלה צדקה לגבי הערכת המשקל שלה. האולטורסאונד טעה בחצי קילו ו- US אחר טעה כמעט בקילו שלם.

כל אחת ודעתה, כל אחת ונסיונה. אני באולטראסאונד רואה לא בדיקה רפואית אלא תענוג להורים, שמי שמבין את משמעותו מבין שאין סיכוי שיגרום נזק.
הערכות משקל זה עוד דרך מעקב והרגעה, ולדעתי החל משבוע 30 חייבים לבצע לפחות אחת לחודש, אבל בצפיפות שאינה עולה על פעם ב-3 שבועות. לי אישית קורס ההכנה גרם נזק ובסוף פרשנו ממנו וגם התברר שהקורס לא הוסיף לי שום ידע (לא יכול להוסיף ידע לאשה אם טיפטיפונת ידע בסיסי בענין) ולא עזר כלום - סתם בזבוז כוחות, זמן וכסף

הקשיבי בעיקר לעצות של חברות וקרובות משפחה צעירות ופחות לכל עצה אחרת
מה זה "צעירות"? למה דווקא צעירות? חברותיי הצעירות והרווקות שלא ילדו עדיין, כולן מלאות כוונות טובות כרימון, ולאף אחת מהן לא היה שמץ של מושג מה לומר ואיך להתנהג עם הריונית דאוגה או עם יולדת טרייה ותשושה.
זה לא אומר שהדודות יודעות יותר טוב, גם להן היו עצות אחיתופל ודברים חסרי טקט (וגם הן לא מבינות בהנקה).
בכל מקרה, חלוקת הגיל כאן נראית לי לא רלוונטית.

השתדלי להניק בלבד בחצי השנה הראשונה, אבל אם זה לא מצליח אל תהיי פנטית לענין

עם עיצות כאלו אפשר לחסל את ההנקה עוד לפני ההריון

חשוב לומר שיש הריונות שמועדים לסוגים מסוימים של מומים- אם בגלל מחלות גנטיות, ואם בגלל נסיבות ייחודיות של ההריון כמו הדבקות ב CMV למשל, או תוצאה חריגה במיוחד של חלבון עוברי
מזכירה שתוצאת החלבון העוברי (כמו גם תוצאת השקיפות העורפית) היא סטטיסטית ומשקללת את הגיל במשקל גבוה, כך שאשה מעל 35 בד"כ תקבל תוצאה גבולית או גרועה מאוד - שלא קשורה למציאות בד"כ. יש הרבה סיפורים על חלבון עוברי שיצא אפילו 1:2 או 1:4, שסופם בתינוק בריא ושמח. לי היה כמדומני 1:35(הסיכוי לעובר פגום), גם כן תוצאה מתחת לכל ביקורת, שמורטת עצבים סתם.

ברור. אבל אני מכירה למשל מישהי שהיתה לה תוצאה חריגה במיוחד של חלבון עוברי, שיכול היה להשתמע ממנה סיכוי גבוה למום עצבי חמור או חור בעמוד השדרה (בלי קשר לתסמונת דאון ובלי קשר לגיל האשה), מה שהביא לסקירת מערכות חוזרת (בא"ס אפשר לזהות מום כזה ברמה גבוהה של ודאות). התוצאה של הסקירה, אגב, היתה תקינה.

חשוב לומר שבנושא הבדיקות בהריון יש מעגל קסמים- כל בדיקה עלולה לתת ממצאים מדאיגים, כמו בדוגמה שהבאתי, שיובילו לעוד בדיקות, שבתורן גם יכולות לתת ממצאים מדאיגים. ברגע שמחליטים לעשות בדיקות, ולו את המינימום שבמינימום, קיימת האפשרות שבדיקה תגרור בדיקה ויווצר מעגל הקסמים. לכן כל ההחלטות בנושא הבדיקות, מה לעשות ומה לא, הן בראש ובראשונה פונקציה של תפיסת העולם של ההורים, ואין פה "חובה" או "לא חובה".
עוד דבר חשוב: כשמתקבלות תוצאות מדאיגות, הרבה פעמים הן לא חד משמעיות (אם לא ברוב המקרים). הרבה החלטות על הפסקת הריון מתקבלות על סמך סיכוי סטטיסטי כזה וכזה שהעובר פגוע, ולא על סמך ידע ודאי. אתן דוגמה- במקרה של עובר שנדבק מאמו ב CMV, הסבירות למום בעובר היא 20% בלבד, ובכל זאת ההמלצה של הממסד הרפואי היא לעשות הפסקת הריון במקרה כזה (כלומר מתוך כל 10 נשים שמפילות בעקבות הדבקות של העובר ב CMV , 8 מהן יפילו עובר בריא). זה לא שהמצב תמיד שחור ולבן- או שהעובר בריא לגמרי, או שהוא סובל ממום איום ונורא וידוע מעל לכל ספק. הרבה פעמים אחרי כל הבדיקות והסקירות והדקירות, התוצאה היא כך וכך אחוזים של מום כזה וכזה, ואז צריך להחליט אם לקחת את הסיכון של ללדת עובר פגוע (בדרך כלל לא ברור גם עד כמה פגוע) או להפיל עובר בריא.

טוב מסתבר שאני הרבה יותר באופנית ממה שחשבתי כי השאלה הראשונה שעולה לי בראש זה חייבים?
לבצע בתחילת כל שליש בדיקות דם ושתן. חייבים ? למה ? מה יכול התגלות ?

לבדוק בעצמך כל שבוע לחץ דם ורצוי גם שתן (פעם בחודש) לבדוק בעצמך בבית עם סטיק מה זה ? מה אפשר לבדוק בשתן לבד? חוץ מהצבע שלו ?

להשקל בבית כל שבוע
הדיאטקנית שלי אוסרת עלי להשקל וטוב שכך שקילות רק משמינות
להמנע מליטול תרופות לא הכרחיות, ברור לא ? בלי קשר להריון

להקפיד לקחת אנטיביוטיקה
חס ושלום שאני אקח אנטיביוטיקה אחרי שהצלחתי לא לקחת 21 שנים ?(לא מחשיבה משחה אנטיביוטית )
להמנע מכל טיפול רפואי שדורש טיפול בקרינת רנטגן
ברור
לבקר אצל הגניקולוג לראשונה בדיוק בשבוע 8 להריון למה ?

לבקר אצל הגניקולוג (רצוי כזה שיש לו במרפאה מכשיר אולטראסאונד) באופן קבוע אחת לחודש עד הלידה
למה?
ואם יש לי חבר שיש לו אולטרא סאונד אז לפי זה כמה כדאי ללכת אליו?
לא לבצע סקירת מערכות מוקדמת למה לא ? זאת לפי מה שאני מבינה דרך לגלות מומים בעובר לא ?

בצעי כמה שניתן יותר הערכות משקל עוברי למה זה טוב?

הקשיבי בעיקר לעצות של חברות וקרובות משפחה צעירות ופחות לכל עצה אחרת
לא רעיון טוב במקרה שלי גיסתי היא בוקית שעושה מה שאומרים לה והיא היחידה שיש לה נסיון במשפחה ובין החברות שלי (כלומר יש אחת באפריקה שהנושא שם הוא לא הכי מפותח אז היא באה לישראל לעשות כאן סקירת מערכות ואחרי כן ניתוח קיסרי )
מעדיפה לשמוע מה שיש לאורית ובשמת לכתוב הן בטח למדו את הנושא מאוד לעומק ובחנו את כל צדדיו (בשמת בטח עשתה דוקטורט לפני בתחום כדי להיות בטוחה מה הכי טוב

)
אבל אם את "באופנית" חלק מעצותי לא יתאימו לך אידיאולוגית מתברר שנכון
במיוחד לא העצה לקחת אנטיביוטיקה היא ממש הפחידה אותי

אני באולטראסאונד רואה לא בדיקה רפואית אלא תענוג להורים. אם זה תענוג אז אני מוותרת אם זה צורך רפואי חיוני אז מה לעשות
.
טוב יצא שהדף הזה הוא עלי ואני בכלל קיוותי שיהיו כאן עצות מונעות בלבול באופן יותר גלובלי מה כדאי ומה לא כדאי
מה הכי חשוב ומה הכי סתםבולשיט

אני באולטראסאונד רואה לא בדיקה רפואית אלא תענוג להורים.
אני דווקא רואה בזה עינוי להורים. הייתי לחוצה נורא לפני כל בדיקת א"ס והייתי מתחילה לקחת רסקיו כמה ימים לפני כל בדיקה כדי שאצליח לישון כמו שצריך. עד כדי כך (אבל בכל זאת עשיתי א"ס, מסיבות ששייכות לסעיף "נסיבות מיוחדות").
יש לא מעט אמהות שחשות ההפך ממני.
כל אחת צריכה לשקלל את הצורך הפרטי שלה בא"ס לעומת החשיבות שהיא מייחסת לסיכונים הפוטנציאליים.

עצות מונעות בלבול
תגידי, כמה שנים את פה? עוד לא הבנת שבבאופן אין דבר כזה "עצות מונעות בלבול"?

אין קיצורי דרך.
צריך ללמוד, לחשוב, לקחת בחשבון את כל השיקולים, הצדדים והאספקטים, ולקבל את ההחלטות בעצמך.
אם את רוצה עצות מונעות בלבול לכי לרופא הנשים שלך- רוב הסיכויים שהוא יגיד לך בדיוק מה חובה, מה לא, אין חילוקי דיעות, אין ספקות ואין לבטים

אין דבר כזה "עצות מונעות בלבול"? ברור שיש כשמישהו שאתה סומך עליו אומר לך
אני בדקתי ולכן החלטתי כך מהסיבה הזאת
זה מונע ממני להתבלבל

יש הרבה תחומים שאני יכולה לתת בהם עצות מונעות בלבול למי שסומך עלי . יש המון תחומים שבשמת יכולה לתת בהם עצות מונעות בלבול למי שסומך עליה יש המון תחומים שצפריר יכול לתת עליהם עצות מייצרות יותר בלבול למי שסומך עליו

לאכול מזון בריא, אבל בלי הגזמה (כלומר לא משהו שדורש הוצאה כספית גדולה)
אני מאוד לא מסכימה.
בתור "מתכוננת להריון", אני קונה חלק מהמזון שלי אורגני, שחלקו עולה פי כמה יותר, ואני מרגישה שכל גרוש שאני משקיעה בו יחזור אלי בדיווידנדים בעתיד.
"בלי הגזמה" - כן, אני אוכלת גם אוכל לא אורגני ולא בוכה על חלב שנשפך. אבל הדברים שהכי חשובים לי (פירות, ירקות, טחינה, אורז, ספגטי ועוד כמה בצד) הם בהחלט אורגניים. גם לחם, באידיאל, אילו האורגני היה גם אכיל. אבל אני לא סובלת אותו

מצד שני, כשאני צריכה לבחור בין קמח אורגני לקמח מלא - אני הולכת על המלא. נראה לי חשוב יותר.

חומצה פולית - עוד מקור טוב שלה הוא אבוקדו.

קורס הכנה ללידה מיותר מאוד
להגיד "קורס הכנה לידה" זה כמו להגיד "מורה למתמטיקה". הרי יש גרועים, בסדר, טובים ומעולים.
ויש הבדלים עצומים ביניהם. בגישות, ביחס, במטרה, בידע. באג'נדה של מי שמעביר.
ויש הבדלים עצומים בצרכים של נשים שונות.
צריך להיות הרבה יותר ספציפית, בנקודה הזאת.
אני מאמינה לך שהקורס שלך היה מיותר ומזיק, אבל מה שכתבת בהתחלה (בציטוט), זה דיסאינפורמציה.

כל אחת צריכה לשקלל את הצורך הפרטי שלה בא"ס לעומת החשיבות שהיא מייחסת לסיכונים הפוטנציאליים
נכון, וגם: הסקירה הפכה למעין מופע בידור חווייתי שבו הרופא מראה להורים כל איבר ואיבר של העובר, מסביר הסברים, מתבדח, מקליט הכל על קלטת וגם מציע או"ס תלת ממדי. אז אם עושים סקירה מוקדמת אפשר לבקש מהרופא פשוט להיות קונקרטי, לבדוק מה שצריך ולא להאריך (ייקח לו זמן להאמין לבקשה הזו

) - זה יכול לקצר את זמן הסקירה בחצי.

התברר שהקורס לא הוסיף לי שום ידע (לא יכול להוסיף ידע לאשה אם טיפטיפונת ידע בסיסי בענין) ולא עזר כלום - סתם בזבוז כוחות, זמן וכסף
אז היית בקורס גרוע..
זו עדיין לא סיבה, בעיני, לפסול אתך כל הקורסים באשר הם...

אני הייתי בשני קורסים שונים בשני ההריונות.
ולמרות שבהריון הראשון הייתי בקורס שכאמור היה טוב ויעיל גם בשני הרגשתי צורך בקורס והייתי בקורס מסוג אחר והוא כן היה יעיל ונהדר.

וחוץ מזה מצטרפת להרבה הסתייגויות שנכתבו מעלי..

לבדוק בעצמך כל שבוע לחץ דם ורצוי גם שתן (פעם בחודש) לבדוק בעצמך בבית עם סטיק מה זה ? מה אפשר לבדוק בשתן לבד? חוץ מהצבע שלו ?
בודקים עם הקופסא המצאות חלבונים, אצטון ועוד. יש ערכה מיוחדת לזה, ניתן לרכוש בבית מרקחת ערכה שתספיק למספר הריונות (אני קבלתי בחינם מהרופא)

שוב, הייתי בקורס אחד, אבל שמעתי מאחרות שהיו בקורסים אחרים והיו מרוצות, וברור לי שגם לאלה אם הייתי (כל קורס בלי יוצא מהכלל) לא יכולתי ללמוד ממנו כלום, אבל בהחלט יש כאלה שלפחות לא היו מזיקים לי. אבל מה שמלמדים, בכל קורס שהוא, הוא כל כך שטחי, שאפילו לי עם הידע האפסי (ואני בהחלט מגדירה את הידע שלי כאפסי) יש הרבה יותר ידע מאשר זה שאותו מעבירים בקורס.

אני חד משמעית נגד סקירה מוקדמת, כי בא פעמים רבות מתגלים מומים מדומים, שלא באמת קיימים, שאת חלק מההורים מכניסים לסתם דאגות מיותרות, ואחרים רק בגללן מבצעים הפסקת הריון והורגים עובר תקין ובריא לחלוטין. את שאר האולטראסאונדים אני בהחלט מגדירה כמתנה.

_השתדלי להניק בלבד בחצי השנה הראשונה, אבל אם זה לא מצליח אל תהיי פנטית לענין
עם עיצות כאלו אפשר לחסל את ההנקה עוד לפני ההריון_ מדברת מנסיון כפול, גם של מי שבעצמה כמעט מתה כי האמא התעקשה להיניק, וגם כמי שבעצה התעקשה להיניק ולכן כמעט הרגה את בתה. לכן דעתי היא בעד להעדיף את ההנקה ולנסות אותה, לא להכנע מהר מידי, אבל אם זה לא הולך ורואים שזה מסכן את הילד אז לוותר ולעבור לתחליפים. אני עדיין חולמת על הריון נוסף, ואחריו בהחלט על הנקה, אבל גם למדתי היטב שהיתרונות היחידים של ההנקה הם: הזמינות (במקרה שאין דבר שמונע), החסכון הכלכלי ומעל לכל התענוג לאם. לילדים אין בזה שום יתרון אמיתי, ההוכחה היא שבתי בריאה יותר ממש מכל הילדים שאני מכירה (גם כאלה שינקו הרבה או מעט וגם כאלה שלא ינקו כלל) וכנראה גם מחוננת למרות שלא ינקה. בכלל, אני שייכת לדור שבו היה אנטי להנקה (ובכל זאת אמי רצתה להניק), ומרבית בני דורי בריאים יותר (לא אני לצערי) הן מהמבוגרים מהם והן מהצעירים מהם (בהקבלת גילאים). עם כל זה, אני חולמת שכן אזכה לילד נוסף, גם כדי שאזכה כן להניק, כי לדעתי זו חוויה שמאוד לא נחמד לוותר עליה.

אני אישית במזון קנוי (בחנויות ושווקים) נגד האורגני, לא מאמינה שהוא באמת כזה ורק שהוא סתם דרך לסחוט כספים מהצבור. מה שכן, אם היה לי מכר שמגדל בביתו ירקות בדרך אורגנית, או שהייתה לי אישית האפשרות לעשות זאת הייתי בהחלט מעדיפה את זה. אבל במזון קנוי אני ללא ספק מעדיפה את ה"רגיל" ולא אבזבז סתם כסף (גם אם אהייה מיליונרית) על הכביכול אורגני, כבר פעמים רבות היו הוכחות לכך שאפילו דברים שיש עליהם את הסימן שכאילו אמור להוכיח שהם אורגניים גם הם עברו הדברה כימית וכל יתר הדברים שאמורים לא להופיע במזון האורגני. לגבי מזון מלא, זה כבר כן ענין תקציבי בלבד. לצערנו המזון המלא (ולכן גם הבריא הרבה יותר) יקר בהרבה, לא תמיד ניתן לעמוד בזה כלכלית. אז אני למשל לא רואה טעם לאכול אורז מלא, או לחם מלא, פעם בחודש וכל יתר הזמן מזון רגיל. אבל אם התקציב יאפשר לי לאכול מלא באופן קבוע, אעשה זאת תמיד, ולא רק בזמן הריון.

אבל מה שמלמדים, בכל קורס שהוא, הוא כל כך שטחי
אני עשיתי קורס פרטי מקוצר, עם הדולה ועם המלווה שבחרתי ללידה. בשלושה מפגשים של שעתיים אצלי בבית, עבר בדיוק החומר החשוב, פלוס מה שמספיק להכניס את המלווה לעניינים, פלוס מה שעניין אותי במיוחד (ובאותו המחיר בערך כמו קורס "גדול").

טוב, אני אישית נגד כל השימוש בגורמים פרטיים בהריון (מלבד רופא, וגם זה במקרים חריגים) ונגד כל הוצאה כספית מיותרת בהריון. את כל הכספים שניתן להוציא על אלה אני מעדיפה להוציא על הילד אחרי הלידה. אבל אם את בחרת בקורס פרטי משלך, אז זה כבר ספור אחר, כי הוא היה חייב להיות מה שנקרא "תפור לפי מידותיך". אבל כל הקורסים הקבוצתיים, לפי מה שלמדתי עם השנים, הם סתם מיותרים.

נגד סקירה מוקדמת, כי בא פעמים רבות מתגלים מומים מדומים, שלא באמת קיימים
שכחתי להגיד, שיש רופאים בודדים בארץ שיכולים לבצע סקירה מוקדמת.
וטיפה יותר רופאים שיכולים לבצע סקירה מאוחרת.
ורוב הרופאים שמבצעים את הסקירות האלה בפועל מבינים בזה בדיוק כמו שרוב הרופאים מבינים בהנקה (יעני: נאדה!).
קצבים - רק באיטליז.
אם בכלל בוחרים בסקירה כלשהי, אז אך ורק, אך ורק, אצל מומחה ותיק, בדוק ומנוסה. אחרת, חבל על הזמן, הכסף והנזק לעובר.

בעיקרון יש לי הרבה מה להגיד על העצות של עוד אמא מהורהרת, אבל אסתפק בזה שאגיד שלמקרא רובן התעלפתי.
רק לדוגמא:
אם את מעשנת, אל תפסיקי
הא??? כל רופא, ואפילו המטומטם ביותר, כבר יודע שאם את מעשנת - תפסיקי בהריון, למען העובר שלך! מאיפה מגיעות ההמלצות האלה? זה לא קשור ללהיות "לא באופנית", רק ממש-לא-מתמצאת.

אני עשנתי מעט, אבל הפסקתי שנים לפני שהריתי. אז לי נותר רק להתרחק מהמעשנים ולהמנע מעישון פסיבי. אם הייתי מעשנת ורק בשלבי תכנון ההריון הייתי מפסיקה לחלוטין בתקוהה שבין מועד ההפסקה לתחילת ההריון יחלוף לפחות שבוע (לא צריך יותר) ואז אתנהג כמי שאיננה מעשנת כלל. אבל בנושא זה (וגם בנושאי תרופות בהריון) אני מאוד מעריכה את דעותיה של אחותי שהיא ביוכימאית, ומבינה בזה הרבה יותר מכל רופא. אז לדבריה, הסטרס אליו נכנס הגוף אצל מעשנת שמפסיקה לחלוטין את העישון עלול להזיק הרבה יותר מאשר עישון סיגריה בודדת או שתיים כל יום. לכן, אם מדובר בהריון שתפס אותך "מוקדם" בעודך מעשנת, עדיף רק לצמצם בעישון. אם ניתן להתכונן להריון, אז בהכנות עדיף גם להפסיק לחלוטין את העישון.

לגבי סקירות, מה שבטוח לא מומלץ ללכת אל המומחים בעלי השם. כבר קראתי את תיאורי עבודתם ואת סכומי הכסף שהם לוקחים. הסקירה נמשכת זמן רב מאוד, מאוד מכאיבים לאם וגוזלים מההורים בדרך כמה אלפי שקלים. אני ביצעתי את הסקירות (בשני ההריונות) מטעם הקופה, שלמתי רק 110 ש"ח כל פעם, הסקירה הייתה קצרה ונעימה וראינו כל איבר, ובהריון הראשון הרופא גילה את הבעיה שהייתה לילדה (ולא כל רופא יצליח בזה, ודאי לא מרבית סחטני הכספים) ובשני עלה על זה שהיא בריאה לחלוטין.

לגבי כלל המלצותי, אני רוצה לחשוף כאן גם לדעות שהן לא לחלוטין "באופניות" אבל גם לא במאה אחוז שונות, כי גם את אלה שבמאה אחוז שונות היא תשמע כבר מאחרים. אני נמצאת בתווך, ואני מציעה דעה שלמי שהיא שנמצאת במקום בו אני נמצאת. בסופו של דבר אין אמת אחת. תקרא השואלת את כל הדעות ותקח מתוכן את מה שיתאים לה).

הסטרס אליו נכנס הגוף אצל מעשנת שמפסיקה לחלוטין את העישון עלול להזיק הרבה יותר מאשר עישון סיגריה בודדת או שתיים כל יום
האם חובה שיהיה סטרס? אצלי לא קרה כך - הגוף שלי דחה את הסיגריות מרגע שנכנסתי להריון (אחרי שנים שניסיתי להיגמל ולא הצלחתי, ולא ידעתי אם ואיך אצליח להיגמל בהריון). פשוט לא היה לי טעים יותר לעשן, עשה לי רע. כמו גם קפה וחומרים נוספים. ולא הרגשתי שום סימני גמילה.
אני מבינה שלשיטתך לא הייתי צריכה להפסיק?

הדעות והתובנות האישיות שאת מפרטת כאן על סמך ניסיונך, ממש לא מתאימות להיכתב כהכללה או כ"עצות".

אם הגוף שלך דחה את הסגריות אשריך, אז גם אם רצית לא יכולת לעשן אפילו סגריה בודדת. בעצתי אני מדברת על מי שגופה כן דורש סגריות, אחת כזאת אם תפסיק כן תכנס לסטרס.

מדברת מנסיון כפול, גם של מי שבעצמה כמעט מתה כי האמא התעקשה להיניק, וגם כמי שבעצה התעקשה להיניק ולכן כמעט הרגה את בתה
מוכרחה לציין שבמצבים כאלה היום אפשר ורצוי ומומלץ להתיעץ עם יועצת הנקה, שברוב המכריע של המקרים תהיה מסוגלת לאבחן ולפתור את הבעיות בהנקה, למנוע מהתינוק לרעוב, וגם למנוע את הצורך בתמ"ל.
יש גם תינוקות שמתים כתוצאה מכך שמזינים אותם בתמ"ל, אז אולי כדאי לא להיות פנטיים גם לגביו

וכמה שיותר בדיקות גנטיות
בניגוד לאירופה, בארץ יש שכיחות גבוהה של כמה מחלות גנטיות קשות. במיוחד בקהילות יהודיות שיחסית התחתנו במשך מאות שנים בינן לבין עצמן.

אני באולטראסאונד רואה לא בדיקה רפואית אלא תענוג להורים, שמי שמבין את משמעותו מבין שאין סיכוי שיגרום נזק.
אולראסאונד הוא מכשיר ה"רואה" רקמות בגוף על-ידי כך שהוא משדר אליהם גלי קול בתדירות מאד גבוהה, וקולט את ההדים החוזרים אליו. אותם גלי קול יוצרים אינטראקציה עם הרקמות. אם הם היו עוברים דרך הרקמות בלי להשפיע עליהן כלל המכשיר לא היה יכול "לראות" אותן. זה לא גורר בהכרח שהגלים גורמים לרקמות נזק או שינוי תמידי. מצד שני, אני לא רואה שום בסיס לטענה שאין סיכוי שיגרום נזק.

לגבי ה תענוג להורים. - זהו הליך רפואי פולשני - כלומר מדובר פה על השפעה על רקמות פנימיות בגוף. הוא אמנם לא מסוכן כמו ניתוח או CT, אבל אם ההורים מחפשים תענוגות - שילכו לבית קפה (יש בארץ קפה אורגני?).

ככל הידוע לי אין כיום עדויות על נזקים מאולטראסאונד, אבל הטכנולוגיה לא בשימוש נפוץ מספיק זמן על מנת לאמוד את ההשפעה שלה לטווח רחוק. אני יודע שבמחקר אחד גילו נזקים גנטיים בדור השני - כלומר לאחר ששני דורות עכברים הוקרנו באולטרסאונד.

אני חושב שכן כדאי לעשות לפחות בדיקת אולטראסאונד אחת, משום שלעיתים יש פגמים בעובר שאפשר לרפא במהלך ההריון או בהליך רפואי דחוף לאחר הלידה. במקרים האלו ההתערבות היא מצילת חיים.

מישהי מתנגדת לשינוי שם הדף ל _מה חובה בהריון ? השם הנוכחי ממש לא לעניין.

אסתפק בזה שאגיד שלמקרא רובן התעלפתי.

כנ"ל.

בפרט הקפיץ אותי לקרוא ש :

היתרונות היחידים של ההנקה הם: הזמינות (במקרה שאין דבר שמונע), החסכון הכלכלי ומעל לכל התענוג לאם. לילדים אין בזה שום יתרון אמיתי, ההוכחה היא שבתי בריאה יותר ממש מכל הילדים שאני מכירה (גם כאלה שינקו הרבה או מעט וגם כאלה שלא ינקו כלל) וכנראה גם מחוננת למרות שלא ינקה. בכלל, אני שייכת לדור שבו היה אנטי להנקה (ובכל זאת אמי רצתה להניק), ומרבית בני דורי בריאים יותר (לא אני לצערי) הן מהמבוגרים מהם והן מהצעירים מהם (בהקבלת גילאים).

ואני חייבת להדגיש שוב : לילדים אין בזה שום יתרון אמיתי.

סליחה ???

במקרה של שני הורים מאותה עדה מקובל לבדוק קודם כל את ההורים לנשאות של ליקויים גנטיים מוכרים, ורק אם שניהם נשאים יש צורך לבדוק את התינוק
אבל מי שפיר בודקת עוד הרבה ליקויים גנטיים מלבד אלה שנבדקים אליהם בבדיקות דם.

אפשר לקרוא כאן עוד על בדיקת מי שפיר

ההוכחה היא שבתי בריאה יותר ממש מכל הילדים שאני מכירה
מדגם של ילדה אחת מהווה הוכחה למשהו?
נו באמת.

_ההוכחה היא שבתי בריאה יותר ממש מכל הילדים שאני מכירה
מדגם של ילדה אחת מהווה הוכחה למשהו?
נו באמת._
מדגם מייצג אכן אין לי, אבל הן בפועל והן דרך הפורומים אני מכירה לפחות עשרות ילדים, ושמתי לב שלחלוטין אין הבדל בשום אספקט, לא בריאותי ולא התפתחותי בין יונקים לבין הניזונים מתחליף. כן שמתי לב שאמהות שרצו בלב שלם להניק, או אמהות שהניקו רק בגלל לחץ חברתי מרגישות עם עצמן רע בהרבה מאשר אלו שנהגו כרצונן, וזה כן משפיע על הילדים. מלבד בריאות והתפתחות, איזה עוד תועלת ההנקה יכולה לתת לילד, תועלת שאולי נעלמת מעיני? כי כפי שציינתי, מהכרותי את השטח, בשני תחומים אלה אין זה משנה אם הילד יונק או ניזון מתחליפים. אבל שוב חוזרת ואומרת שלמרות כל זאת אני בעד הנקה, ולו רק מהשיקול שלדעתי זו חוויה מעולה לאם.

הן בפועל והן דרך הפורומים אני מכירה לפחות עשרות ילדים, ושמתי לב שלחלוטין אין הבדל בשום אספקט, לא בריאותי ולא התפתחותי בין יונקים לבין הניזונים מתחליף.
כלומר כל המחקרים והסטטיסטיקות המקצועיות חסרי ערך, לעומת "המחקר" האישי שלך.
תראי, הויכוח הזה חסר טעם. יתרונות ההנקה ידועים ומוכחים.
את חושבת שאת יודעת יותר טוב מאנשי מקצוע בתחום- סבבה.

כל אחת ודעתה, כל אחת ונסיונה.....
שהקורס לא הוסיף לי שום ידע (לא יכול להוסיף ידע לאשה אם טיפטיפונת ידע בסיסי בענין) ולא עזר כלום - סתם בזבוז כוחות, זמן וכסף - אז כנראה שהקורס הספציפי שלך לא היה מוצלח במיוחד, וחבל שהוא לא תרם לך הרבה. אני רואה סביבי המון דוגמאות אחרות לקורסים ומדריכות הכנה ללידה שיכולות לתרום ולהרחיב ידע גם של נשים שמגיעות מתחום ההריון והלידה. זה שהניסיון שלך לא היה מוצלח, עדיין לא אומר שאצל כולן זה ככה...

הבדיקה היחידה המוכרת והמסובסדת היא לתסמונת דאון
וגם לטיי זקס

מהכרותי את השטח, בשני תחומים אלה אין זה משנה אם הילד יונק או ניזון מתחליפים.
מהכרותי את השטח, בתחום הסרטן אין זה משנה אם האדם מעשן או לא.
(מזל שבמשרד הבריאות לא פועלים לפי ההרהורים שלי).

ומעל לכל התענוג לאם
על חלקו השני של המשפט, לגבי בריאות הילד כו', כבר העירו לך. אני רוצה להעיר גם על המשפט הזה. הוא תמוה בעיקר כי לפי עדותך לא הינקת. אבל גם מעוד סיבות.
א. יש נשים שעבורן זה לא תענוג בכלל. אישית, אני לא בטוחה שכל מקרה כזה הוא בהכרח סיבה טובה לאי-הנקה (אני כמובן מכבדת כל החלטה, אבל לא חייבת להסכים איתה) . נראה לי שהנקה שווה שיתאמצו בשבילה (ולא, לא התכוונתי ללהיות מרטירה. רק לעשות קצת מעבר למה שנוח ונעים). בכלל, לא כל היבט של ההורות הוא מענג. נראה לי שבעייתי לבוא עם ציפייה כזו.
ב. ממתי "תענוג לאם" הוא "מעל לכל"? הוא חשוב, אני מסכימה. אבל בחבילה הזו של הורה-ילד יש עוד כמה דברים, חשובים לא פחות. איכשהו, לא הייתי ממקמת דווקא את התענוג שלי כאם בראש הרשימה, אף על פי שהוא בהחלט קיים ואני מאד נהנית להיניק.
מהורהרת, יש לי חשד שאת העמדה הזו אימצת כדי להימנע מהתחושה שבתך הפסידה משהו מכך שלא ינקה (עדותך שהיא ילדה בריאה ונהדרת נאמנה עלי לחלוטין, ואשרייך שיש לך ילדה כזו), ולכן החלטת שההפסד היה רק שלך.
זה לגמרי לגיטימי בעיני שתגני כך על עצמך, אבל לא לגיטימי לרשום זאת כ"עצה" של "יודעת דבר". מישהו עוד עלול לקחת את הדברים ברצינות.
>סמדר נ ממחשב אחר<

שליחה על ידי יעל* » 17 אפריל 2007, 14:26

אין שום חובה בהריון!!!!!

רצוי לנשום ולהשתדל לשמוח.

ושאף אחד לא יבלבל אותך עם עובדות אחרות.

<כמובן שגם זה לא מחייב אף אחת >

חומצה פולית (בכדורים, לא להסתפק לעולם במה שבמזון)
למה?

אנחנו עשינו אולטרסאונד אחד, את הסקירה המאוחרת ביותר. (נדמה לי שבדף ההוא יש את ההתלבטויות שלי ומה שהביא להחלטה)
ובדיקות אחרות- בחרתי לעשות את כל בדיקות הדם, השתן והשקילות. החלטתי שכל מה שאפשר לעשות לי, אפשר לעשות. רק לא להציק לעוברית.

מסכימה מאוד עם מה ש תזמורת הים כתבה בקשר לבדיקות:
חשוב לומר שבנושא הבדיקות בהריון יש מעגל קסמים- כל בדיקה עלולה לתת ממצאים מדאיגים, כמו בדוגמה שהבאתי, שיובילו לעוד בדיקות, שבתורן גם יכולות לתת ממצאים מדאיגים. ברגע שמחליטים לעשות בדיקות, ולו את המינימום שבמינימום, קיימת האפשרות שבדיקה תגרור בדיקה ויווצר מעגל הקסמים. לכן כל ההחלטות בנושא הבדיקות, מה לעשות ומה לא, הן בראש ובראשונה פונקציה של תפיסת העולם של ההורים, ואין פה "חובה" או "לא חובה".

ועם תמרוש רוש ועם בשמת א.
בכלל, גם לא בהריון, נראה לי נכון וחכם יותר להשקיע בתזונה, אורח חיים והשגת ידע (ספרים, פגישות קבועות עם מיילדת מנוסה "בראש שלך" וקורס מתאים של הכנה ללידה) מאשר בטכנולוגיות ובכדורים.
אבל, מובן שזו דרך חיים שמצריכה גם השקעה כלכלית וגם נפשית, הסתמכות על ידע ואחריות אישית.

הייתי שמחה לאפס חזרה את הדיון:
בהריון ראשון עשיתי כמעט את כל הבדיקות מלבד מה שמסכן עובר שלא לצורך (מי שפיר למשל) וגם על זה הרימו עלי גבה. בתחילת ההריון זה עוד היה בסדר כי באמת שהייתי סקרנית וגם כל ההתעסקות הזו בהריון נתנה לי נקודות קטנות של התרגשות. אי שם באמצע ההריון נמאס לי מכל הבדיקות, נמאס לי ללכת לטיפת חלב כל חודש אפילו שהאחות עליזה היתה מאוד נחמדה, נמאס לי מבדיקות דם, פשוט נמאס לי. אומרים שהריון זה בריאות, אני עם הריון משעמם מאוד הרגשתי חולה כמו שלא הייתי חולה מימי. ביקרתי אצל כל כך הרבה רופאים וקופות חולים כמו שלא עשיתי כשהיו לי התקפי האסטמה חמורים. פשוט סיוט. האסימון שלי נפל רק בסוף ההריון ואז אמרתי גוועלט, נמאס. כשעברתי את שבוע 40 סרבתי ללכת למעקב הריון עודף, גם ככה התחזיות ציפיו לתינוקת במידה הגיונית (אם כי חזו אותה ב600 ג"ר יותר ממה שנולדה וזה משמעותי במשקל שלה). כשפקחו עלי עין מסביב עניתי שעד יום שישי אני אלד גם ככה ושאין סיכוי שאגיע לשבוע 42 בכל מקרה וכך היה, ילדתי ביום חמישי, שבוע 41 וקצת. את הלידה עשיתי במרכז הלידה הטבעית בבי"ח לניאדו.
הפעם אני רוצה אחרת. לא רוצה שישגעו אותי. לא רוצה לראות רופאים כמעט. רוצה שקט ושלווה. מתמהמהת מאוד עם הבדיקה הראשונית אצל הרופא נשים כי אני לא סגורה שאני רוצה שהוא ילווה אותי בהריון, הוא היה נחמד אבל לא ממש "באופני" כלבבי. הודעתי לבן זוגי שאני רוצה מינימום התערבויות ומינימום בדיקות ובכלל שלטיפת חלב אני לא מתכוונת ללכת לא לפני הלידה ובטח שלא אחריה.
אבל עדיין חושבת על ללדת במרכז הלידה. השאלה שלי היא, כשמגיעים למיון יולדות אילו בדיקות חייבים שיהיו תיעודים שלהן כדי להתקבל ללידה טבעית ומה נתון להתעלמות או לביצוע במקום (זוכרת שעשו לי במיון בדיקת דם וחזרו על הערכת משקל-שוב שגויה- כי למרות כל הבדיקות שעברתי הסתבר שאלו היו ישנות מדי)?

אילה,
אני עכשיו בהריון ראשון וחווה כמוך את כל השאלות האלה. אני רוצה להקדים ולומר שאני מאד "באופנית" (גם אם אני לא כותבת כאן הרבה, אבל אין ספק שמבחינת דרך החיים שלי אני שייכת לקהילה, ובאורח פלא יצא לי מרגיעון "באופן טבעי כולנו שייכים"..).

ועכשיו לעניין, אני מאמינה שחשוב לדעת, להבין, להכיר. בעצם זה שהצגת כאן את השאלה ופתחת כאן דף, הרי את עושה כבר דבר אחד ש"צריך". לפני ההריון ידעתי מעט מאד על כל הבדיקות וקיבלתי מטר של עצות מכל מי שרק היה סביבי, חלקן היו תקיפות ומפחידות (תעשי בדיקות גנטיות כי אנחנו לא רוצים מומים במשפחה שלנו..) וחלקן נאמרו באופן תומך יותר, אבל עדיין העצות בעיקר בלבלו אותי מאשר תרמו לי. מה שעשיתי זה לקרוא, והרבה. קראתי הרבה ב"באופן" על אולטרסאונד, על תזונה בהריון, על סוגי הבדיקות ומשמעותן, קראתי גם בפורומים אחרים (הרבה ב"סטארמד" ועוד אחרים) ולמדתי. אני חושבת שעשיתי מחקר בהיקף של חצי דוקטורט.. כך היה לי יותר קל לגבש דעה על איך לנהוג. עצוב לי לשמוע על נשים שהלכו ועשו בדיקה מסוימת כי הרופא אמר להן שככה צריך. אני רואה את התפקיד של רופא כמייעץ וזה גם המקום שאני נותנת לדבריו, ההחלטה תמיד נשארת בידי.

עם זאת, אני חושבת שלהרגשה האישית שלך יש חשיבות גדולה. אני עשיתי אולטרסאונד ראשון למרות שידעתי שהמידע שיש לנו היום על בדיקות אולטרסאונד לא בהכרח מעידות שהוא בטוח. היה חשוב לי השקט האישי שלי - חוויתי כאבים בשליש הראשון והייתי בטוחה שיש לי הריון חוץ רחמי ורציתי וודאות מסוימת שהכל בסדר. האולטרסאונד הראשון נתן לי המון כוחות ושקט נפשי. הוא כמובן לא הכרחי אבל אני לא מתחרטת שעשיתי אותו. אולי בהריון הבא אנהג אחרת, תלוי איך ארגיש. גם לא עשיתי את כל הבדיקות הגנטיות למרות שהחברה מסביב מאד מקשה בעניין הזה, יש לחץ חברתי אדיר בכל מה שקשור בהריון, לידה וגידול ילדים. חברה שלי צחקה ואמרה לי שמרגע שיש לך ילד את חלק מהמפעל הציוני, וכל אחד יגיד לך בדיוק מה הוא חושב על הנקה, חיסונים, חינוך וכמובן תמיד איזו אמא חסרת אחריות את.. לא משנה מה תעשי..

ההריון מביא חיבור אמיתי אל התחושות הפנימיות שלך ואני רואה את זה ממש כהזדמנות. צריך הרבה כוחות לסנן את כל מה שבא מבחוץ ולהקשיב למה שאת מרגישה מבפנים, אבל אם הצלחת לעשות זאת - זכית.

חומצה פולית (בכדורים, לא להסתפק לעולם במה שבמזון)
אני הבנתי דווקא ההפך: לקחת במזון, לא להסתפק לעולם במה שבכדורים.

שליחה על ידי גלי* » 17 אפריל 2007, 16:55

חובה לשתות המון המון המון מים תמיד ובייחוד בהריון.
חובה לבוא תמיד עם אסטרטגיה מוצקה לרופא ולא לתת לו להשפיע עלייך ולהפחיד אותך.
לא לתת לרופא לעשות לך US וגינלי, אם הוא רוצה לבדוק משהו והוא לא מומחה לאולטראסאונד, שיתן לך הפניה למכון US.
בזמן הזה תמיד תוכלו להרהר שנית בייעילותה של הבדיקה. לבדוק ולהבין יותר.
בדיקות US בתחילת ההריון הן תמיד פנימיות ולכן רצוי להימנע מהן כדי שלא תעוררנה דברים לא רצויים.

אני באולטראסאונד רואה לא בדיקה רפואית אלא תענוג להורים, שמי שמבין את משמעותו מבין שאין סיכוי שיגרום נזק.
דעתך היא בניגוד לדעת רוב המומחים בנושא, שבהחלט מבינים את משמעות הטכנולוגיה שהם עוסקים בה. למי שיש גישה לספריות אוניברסיטאיות, אני ממליצה בחום מאמר שיצא לאחרונה ואפילו ממש קריא יחסית, ב- American Journal of Maternal Child Nursing בשם Picture perfect: benefits and risk of fetal 3D ultrasound. מי שאין לו גישה כזאת ומעוניין, יכול לכתוב לי ואני אשמח לשלוח. זה מאמר שמנסה לרכז את הידע (המועט) שיש לנו כיום לגבי ההשפעות של אולטרהסאונד על בני אדם, לטוב ולרע, בעיקר לאור התופעה האמריקאית של חנויות שמציעות שירותי אולטראסאונד תלת-מימדי לכל דורש (ממוסגר יפה, כמובן). למי שרוצה רק את השורה האחרונה, זה ככה: א. אולטרהסאונד בהחלט משפיע על עוברים, ב. לא ממש ברור מה ההשלכות של ההשפעות האלו, ו-ג. מומלץ מאד להימנע שלא לצורך רפואי, וגם בזה להמעיט עד שיבוצעו מחקרים מקיפים יותר.

_אני חוזרת ואומרת: כמה שיותר מוקדם בהריון (האולטרסאונד הראשון, למשל!) - יותר מסוכן.
מהזוית שלי, סליחה, למה חשוב לראות דופק? אם אין דופק בשבוע 8 או 9 אז העובר ייפול בסוף, או שסתם יבהילו אותך לחינם וישלחו אותך להפלה כשכעבור יומיים כבר יהיה דופק. ולמי חשוב גיל הריון "מדוייק"? לאלה שירצו לעשות לך זירוז בשבוע 41?
אבל האולטרסאונד הזה חשוב גם כדי לבדוק שההריון תקין - בתוך הרחם. ומה מספר העוברים.
ולחכות ואז לגלות שההריון יהיה מחוץ לרחם עלול להוביל לבעיות אולי לא הפיכות- ובדיקות הריון גם שתן על סטיק וגם דם עלולות לתת תוצאה חיובית גם במקרה של הריון מחוץ לרחם._

זה נכון, אבל לא חד-משמעי. אם את צעירה ואין לך הסטוריה של ניתוחים ברחם או בשחלות, או הסטוריה של הריונות קודמים מחוץ לרחם, הסיכוי שלך להריון מחוץ לרחם לא כזה גדול. נראה לי (אבל אני לא מומחית! להפעיל שיקול דעת, כן?) שבגלל שהריון מחוץ לרחם גורם לרמות HGC גבוהות מהרגיל אבל נמוכות מהרגיל בהריון, אפשר להתחיל קודם כל בזה, ואם הרמות גבוהות דיין אפשר להרגע.
והאמת, עכשיו כשאני חושבת על זה, אם את עוקבת אחרי המחזורים שלך גם ככה את צריכה לראות שיקוף של רמות ה-HGC בטמפרטורות היקיצה.

יש סיכוי שמישהי עם יותר ידע ממני תבוא ותגיב לזה? אני מתבססת כאן על ידע ממקורות משניים (ויקי וכאלה), והייתי שמחה לשמוע ממשהי שעוסקת בזה.

אילה,

למי חשוב גיל הריון "מדוייק"? לאלה שירצו לעשות לך זירוז בשבוע 41?
זה לא תמיד נכון.
למשל, כשמדובר בלידה מוקדמת מאוד-מאוד חשוב לדעת בדיוק את גיל ההריון (בשבועות). כי יש שבוע שהריאות בשלות, ואז את יכולה לחסוך לתינוק שלך זריקת סטרואידים שמבשילים אותן בצורה מלאכותית. ויש שבוע שרפלקס המציצה כבר קיים, ואז את יודעת שאת יכולה להתחיל להניק מייד, אפילו שזה פג (וכן, את צריכה ליזום את זה).

העצה הכי חזקה שאני יכולה לתת:
את (וגם הוא) חייבת להתמצא בתחום, ממש לדבר עם הרופאים בשפתם. לא להיבהל מהמלים הארוכות. ללמוד לבטא אותן ולומר אותן בטבעיות ובאסרטיביות.
אני אישית חסכתי התערבות רפואית מסויימת בלידה, רק בזה שידעתי מה האפשרויות, ומתוך זה מה אני ממש לא רוצה. אמרתי באסרטיביות ובמלים של רופאים מה אני לא מוכנה שיעשו, ומה אני מעדיפה (לידת בית חולים. בלידת בית זה בטח שונה).

שתי דרכים שעזרו לי לגשת לידע הזה:

הספר של עמוס בר וטלי רוזין - המדריך הישראלי להריון ולידה (יש מהדורה חדשה מ-2006 נדמה לי). ספר מצויין, אם כי לא "באופני" בכלל. אפשר וצריך לקרוא אותו בעין ביקורתית (ולשאול פה על כל מיני פרטים שנראים לך "חשודים".. )
קורס הכנה ללידה בבית החולים הרלוונטי (אם את לא יולדת בבית), עם הבנזוג.

כי יש שבוע שהריאות בשלות, ואז את יכולה לחסוך לתינוק שלך זריקת סטרואידים שמבשילים אותן בצורה מלאכותית. ויש שבוע שרפלקס המציצה כבר קיים, ואז את יודעת שאת יכולה להתחיל להניק מייד, אפילו שזה פג (וכן, את צריכה ליזום את זה).
ראשית, בכל מקרה זה לא הולך ככה.
יש הבדל בין עוברים, ואי אפשר להחליט באופן שרירותי לפי השבוע (או שזה מה שהרופאים עושים כי הם לא יודעים דרך אחרת...).
שנית, אשה שמתכננת הריון יודעת מתי נכנסה להריון.
לפעמים בדיוק של יום.
גם אשה שלא מתכננת הריון אבל עושה מעקב, יודעת.
למען האמת, החישובים של הרופאים מבוססים על תאריך וסת אחרונה, ולפעמים (-; לא ממש עולים בקנה אחד עם המחזור של אשה ספציפית. הם מחשבים כאילו לכל הנשים מחזור סטנדרטי, ולא חשוב מתי באמת היה הביוץ שלך, ומתי באמת קיימת יחסי מין בפעם היחידה בכל החודש.
וכבר הכרתי אישית לפחות אשה אחת, שנכנסה להריון ביום ספציפי - והיא ידעה כי זה היה היום שבעלה חזר לחופשה קצרה מהמילואים, וכל שאר השבועות היה במילואים - והרופאים חישבו אחרת, כי היום הזה לא היה בזמן הסטנדרטי. אז מה גיל העובר? מה שהרופאים החליטו בשבילה או מה שבאמת היה?

אז מה גיל העובר? מה שהרופאים החליטו בשבילה או מה שבאמת היה?

תלוי בטריטוריה - כשהאישה בביתה, במצב בריאותי תקין וההריון הולך בסבבה, אז היא אפילו לא צריכה לספור שבועות.
אבל כשהאישה עוברת לטריטוריה רפואית, וזה קורה באופן הכי לא צפוי, ספירת הרופאים היא הקובעת. ולכן כדאי לעקוב אחריה, ולדעת מה הם ירצו לעשות בשבוע מסויים, שאולי אפשר לחסוך. ולו רק בבחינת דע את האוייב (האוייב, במקרה שלי, האוייב השנוא, שקיללתי אלף פעם בלב, הציל את בתי).

את (וגם הוא) חייבת להתמצא בתחום, ממש לדבר עם הרופאים בשפתם. לא להיבהל מהמלים הארוכות. ללמוד לבטא אותן ולומר אותן בטבעיות ובאסרטיביות.
עם זה אני מסכימה בהחלט, אבל על שתי העצות בהמשך אני חולקת:

הספר של עמוס בר וטלי רוזין - המדריך הישראלי להריון ולידה (יש מהדורה חדשה מ-2006 נדמה לי). ספר מצויין, אם כי לא "באופני" בכלל. אפשר וצריך לקרוא אותו בעין ביקורתית.
הספר של עמוס בר נוקט בגישה של "תלכי לבית חולים ואל תפריעי להם ליילד אותך". את המידע שיש בו אפשר למצוא בספרים אחרים, שבנוסף מסבירים לך איך להיות שותפה פעילה בלידה (כמו "לידה פעילה" לבלסקס, "טבעי ללדת"- שכחתי את שמות המחברות...). זה ספר מפחיד, שמתיחס ללידה כאל אירוע רפואי עתיר סכנות, מחליש ולא מעצים. חברה שלי, בהריונה הראשון, היתה אומרת לי שהיא נורא פוחדת מהלידה כל פעם שהיתה מעיינת בו. בסוף שכנעתי אותה לקרוא את לידה פעילה ופתאום הלידה הפסיקה להיות מפחידה... מיותר לציין, כמובן, שלהגיע ללידה עמוסת פחדים לא תורם לסיכויים ללידה טובה.

קורס הכנה ללידה בבית החולים הרלוונטי (אם את לא יולדת בבית), עם הבנזוג.
מי שרוצה לידה פעילה, לא משנה איפה, מי שרוצה להיות שותפה להחלטות ולא יולדת פסיבית, עדיף לה ללכת לקורס פרטי שהמטרה שלו היא באמת להכין ללידה ולא להסביר ליולדת איך לשתף פעולה עם הצוות הרפואי, כמו שקורה ברוב הקורסים הביתחולימיים. יש מן הסתם יוצאים מן הכלל (שמעידים על הכלל)- למשל באסף הרופא יש קורס של מדריכת הכנה ללידה פרטית שמעבירה במסגרת קורס של בית החולים את אותם תכנים שהיתה מעבירה בקורס הפרטי שלה.
גם מי שמתכננת ללדת בבית יכולה למצוא שקורס הכנה יעזור לה (יש גם קורסים שמיועדים במפורש ליולדות בית).

אישית, אני חושבת שקורס הוא לא דבר הכרחי, ועדיף בעיני להשקיע כסף בדולה, או ביוגה להריון, מאשר בקורס (בהנחה כמובן שהתקציב מוגבל, ואצל מי הוא לא מוגבל?

), כי את המידע שמועבר בקורס אפשר למצוא כיום בקלות בספרים ובאינטרנט.

האמת?! שום דבר הוא לא חובה בהריון
נשים נכנסו להריון, היו בהריון וילדו בלי "לעשות" שום דבר
יחד עם זה הרפואה המודרנית גילתה כל מיני דברים - חלקם אפילו מועילים P-:
בין השאר גילו שחומצה פולית מקטינה מומים נוירולוגיים בעובר, מחסור בויטמין B, ברזל, תת פעילות של בלוטת התריס עשויים כולם לפגוע בהתפתחותו העיצבית והשכלית, CMV עלול לפגוע בחלק מהעוברים. ויטמין K קטין את הסיכון לדימום פנימי ועוד ועוד מידע.

מה עושים עם המידע הזה זה כבר דיון אחר, שבו משתלבים שיקולים שונים: חלקם של "בריאות הציבור" או של "עלויות למערכת" או של "הענות לביקוש" (של נשים) או "חשש מתביעות" וכיו"ב.
כמו כן רופאים, כמו אנשים פה

, מחזיקים בעמדות, דעות, הנחות יסוד ותפיסות עולם שמשפיעות על ההמלצות שלהם.

אילה א נדמה לי שהדבר הנכון לעשות הוא ללמוד מה מציע הממסד הרפואי- את יכולה לסכם את זה מהדף הזב (אם כי זה נראה לי מסובך המון אינפורמציה ודיונים צדדיים) ו / או לקרוא ספרים שעוסקים בהריון ולידה מכיוון מינסטרימי ומכיוון טבעי (שלצערי אינו המינסטרים), מקור נוסף הוא - הרופא שלך, לפחות במכבי מקבלים דף הנחיות לביצוע בדיקות (כשלעצמו מעיד על תפיסת ההריון הרפואית, הם לא מציעים למשל דף מידע "מה קורה בגופי" ).
ואז להפעיל שיקול דעת - שיקול השעת שלך יושפע מהמידה בה את שונאת סיכון, מתפיסות עולם שלך, מהנתונים האישיים שלך, וכו'.

אחרי הפתיח הזה אני בכ"ז רוצה להציע איזה סיכום מקוצר (מבוסס על מידע שאספתי ואני לא רופאה - רק בוגרת שני הריונות תקינים)
חומצה פולית כשלושה לפני ההריון 400-500 (אני מניחה שזה מ"ג ליום), חוסרים אצל האם עלולים לגרום למומים אצל העובר. אם את לא נוקטת בתזונה בריאה בשגרה ואת כבר בהריון אולי זה לא הזמן לאכול אותה בחסה

. יש רופאים שממליצים להמשיך לקחת לאורך כל ההריון (למרות שלמיטב הבנתי אין מחקרים שמלמדים שזה מפחית מומים זו נראה לי שהרופאים פשוט מניחים שאם זה לא יועיל זה לא יזיק.
בדיקות גנטיות יש טאי זקס שמשרד הבריאות ממן, ויש עוד 15 (הפעם האחרונה שבדקתי אבל מספרן גדל מהר) שאפשר לעשות במימון חלקי של הקופות - חשוב! לבדוק מה צריך לעשות זה תלוי במוצא שלכם!!! חברה שלי נשואה לאיש שאביו אינו יהודי ובכ"ז המליצו להם (במכון פרטי) לעשות את כל הבדיקות - זה היה מיותר בגלל המוצא הגנטי של אבא שלו.
ברזל הרופאים ממליצים לקחת ברזל אך יש על כך הרבה ביקורת "אלטרנטיבית" משום שההמלצה היא גורפת לכל הנשים בלי קשר למצב הברזל אצלן - את יכולה להחליט שאת בודקת המוגלובין + מאגרי ברזל שלך ולפי זה מחליטה. - לדעתי כדאי לבדוק לאורך ההריון לא רק בהתחלה
בדיקות US כתבו לך בפירוט מה ניתן לעשות גם פה הציגו גישות שונות, אציין רק שאם החלטת לעשות בדיקת מי שפיר אז שקיפות עורפית היא מיותרת. (מצד שני את יכולה להשתמש בתוצאות השקיפות + אינטגרציה כדי להחליט אם לעושת מי שפיר)
בדיקת אינטגרציה / חלבון עוברי מדובר למעשה בשתים או שלוש בדיקות דם שיחד עם תוצאת השקיפות עורפית נותנת הערכה לגבי הסיכוי לת. דאון - עד כה עשו אותה במכון זר בלבד, בשנה האחרונה גם קופ"ח מכבי עושה אותה (גנטיקאי, של מכבי, שהתיעצתי איתו אמר לי "חבל שעשית בקופה הם לא עושים אותה טוב" בכל מקרה הוא המלית לא לעשות מי שפיר)
בדיקת מי שפיר לפני הכל את צריכה לשאול עצמך מה יקרה אם.... ז"א אם את מחזיקה בדעה שלא עושים הפלה בשום מקרה הרי שאין סיבה לעשות את הבדיקה. כמו כן חשוב לדעת א. שיש סיכון בבדיקה עצמה, ב. היא לא מגלה את כל הפגמים הכרומוזומליים האפשריים ג. היא לא מגלה "פגמים" שאינם כרומוזומליים ד. שיכול להיות שהכל תקין בבדיקה ועדיין יקרו צרות אחרות - כלומר הבדיקה הזו בניגוד למה שאומרים עליה היא לא "תעודת ביטוח".

לידה - את מוזמנת לקרוא את כל מדור לידה

אחרי הלידה
ויטמין K - מונע דימומים מאז נותנים אותו פחת מאוד מס' מקרי הדימום אפשר בזריקה / דרך הפה
חיסונים - ראי מדור בלי חיסונים.

בהצלחה

בעיניי קורס הכנה ביתחולימי טוב כדי להכיר את הראש של בית החולים הספציפי שנרשמת אליו. לא כולם אותו דבר, ואת צריכה להבין לאן הגעת מבחינת נהלים, מבחינת מי יקשיב לך ומי לא, על מה תוכלי להתעקש, ועוד. הכוונה היא לא לשתף פעולה עם הצוות, אלא ללמוד עליהם מספיק כדי לגייס אותם לצד שלך. וגם לשאול שאלות עומק ולהאיר את עיני הזוגות ההריוניים האחרים שבאים לשם..

להכיר את הראש של בית החולים הספציפי שנרשמת אליו.
בשביל זה אפשר ללכת לסיור בחדר לידה (זה באמת חובה, לדעתי, אם מתכננים לידת בית חולים), אפשר לחפש סיפורי לידה מאותו בי"ח, ואפשר להתיעץ עם "זהר כרמי" www.zoharbadka.co.il

בשום אופן לא ממליצה על קורס ביתחולימי (למעט זה שמועבר ע"י מיילדת פרטית שתוכנו זהה לקורס הפרטי שלה, שנזכר לעיל [ענת תל-אורן במקרה?]). זו הכנה רעה מאוד ללידה.

ויטמין K - יש היום מחקרים שמודאגים מתוצאות רעות של הויטמין הנ"ל, אני לא זוכרת כרגע מה. מחלות קשות בהמשך. לא חד משמעי שכדאי לקחת. אילו הייתי יולדת היום לא הייתי נותנת.

בשמת, את יכולה לחפש בשבילי את המאמרים האלה, או לנסות להיזכר איפה ראית אותם? (איכשהו לא נראה לי שחיפוש של "vitamin K" הוא ספציפי מספיק...)

ויטמין K... אנחנו לא נתנו. לפני הלידה קראנו על הויטמין הזה ועשינו חושבים והגענו למקנה שכל עוד הלידה היא לידה טבעית תקינה והתינוק בריא ושלם אין כל סיכוי שיהיה שטף דם תוך מוחי אחריה (ישמרני האל! מאיפה האיום הזה מגיע בכלל? ממתי גוף האם יכול לפגוע כך בתינוק?) ומאחר שכך אין צורך כלל לתת את הויטמין הזה שגם ככה אחרי שישה ימים מהלידה גוף התינוק מתחיל ליצר אותו בעצמו. לגבי הטיפות שהיתה אופציה ידידותית יותר, לא זוכרת כבר איפה קראנו אבל הוסבר שם שהן חשודות כמסרטנות (לכן די הזדעדעתי כשגיליתי שנשות באופן נותנות אותן באופן די שרירותי ואילו חושבות שמונים פעם לפני אולטראסאונד). נכון, בבדיקות השחרור של הקטנה מבית החולים הרופא (נו, זה שמרצה תמיד בדיאדה בעד חיסוינים בפאנל יחד עם דר' רוזנטל) אמר לי שאם אני רוצה להרוג את הילדה שלי זו זכותי המלאה ושאחר כך לא נבוא בטענו לבית החולים-מילים קסומות מאין כמוהן, אבל כמובן שזה לא ממש עשה עלינו רושם.

ואני שמעתי אתמול על בדיקה חדשנית שניתנת "במתנה" לילודים בבית החולים "בני ציון" בחיפה - US מוחי שמתבצע מספר שעות לאחר הלידה לבדיקת השפעת הלידה על היילוד.

על פניו נשמע לי תמוה.

מישהו/י יודעים במה מדובר ?

לבדיקת השפעת הלידה על היילוד
אוי:-S
כאילו, ניתן לך זבנג ואחר כך "מתנה" - מדידה כמה זה היה בסולם ריכטר...

בהריון השני לא עשיתי כמעט שום בדיקה, חוץ מדם ולחץ דם ושתן ומי שפיר, טוב בגיל 40 זה נראה לי סביר.
עכשיו עשיתי המון א"ס - למרות שאני מודעת לזה שכנראה יש בזה נזק לעובר, אבל הייתי חייבת לדעת שהשקיפות העורפית בסדר ושהכל נראה תקין אחרי ההפלה האיומה שעברתי. הרופא שלי הבטיח שזה לא מזיק - למרות שהזכרתי לו שחומות יריחו נפלו עם תקיעת החצוצרות. ביקשתי שיקצר בסריקה המוקדמת והמאוחרת, אבל זה לא ממש קרה. אני מתפללת שלא נגרם נזק.
מי שפיר, לשם שינוי, לא עשיתי למרות גילי המופלג 44.5, מפני שלא היה בכוונתי לפעול להמתת העובר במקרה של תשובה לא תקינה (מה ששיגע את חמותי שקראה לי 'הורסת משפחות'). גם העמסת סוכר לא.

אה, וכמובן אני לוקחת סידן, ברזל רפואי, כי העדין לא הורגש בבדיקות הדם, עשב שעורה, חומצה פולית, בי12, כף שמן פישתן, סירפד והרבה הרבה אורגני.

ביקשתי שיקצר בסריקה המוקדמת והמאוחרת, אבל זה לא ממש קרה
כבר כתבו פה כמה פעמים על קיצור הסריקות, ואני רוצה להעלות נקודה חשובה- הסקירה, בפרט אצל רופא פרטי שלא צריך לעמוד בזמנים, היא ארוכה משום שהרופא זקוק לזמן כדי להתעמק כראוי בכל האיברים. אני ביקשתי בתחילת הסקירה הראשונה שתהיה תמציתית, והרופא אכן לא בזבז זמן כלל על שואו בשבילנו, אבל הסקירה בהחלט היתה ממושכת, כי הוא בדק היטב את כל האיברים הפנימיים, והמוח, והשד יודע מה, דברים מאאאאד משעממים מנקודת המבט של ההורים, אבל מן הסתם בעלי חשיבות מנקודת המבט של הרופא.
האמת? אם כבר מחליטים לעשות סקירה, אין שום טעם בעיני לעשות סקירה תמציתית, כי אז יוצאים קרחים מכאן ומכאן- גם חשפנו את העובר לנזקי הא"ס (הפוטנציאליים), וגם לא קבלנו את כל המידע שאפשר לקבל מהסקירה, ואז מה הטעם לעשות אותה?

תזמורת הים צודקת, ועם זאת - גם ה"שואו" וההסברים להורים לוקחים זמן. יש דברים שהוא בודק בשנייה, ולוקח יותר זמן אם הוא מתעכב להסביר עליהם. אבל באמת יש המון דברים, והוא בודק אותם אחד אחד. יש גבול לכמה שאפשר לקצר.

אורך בדיקות א"ס תלוי גם בגוף האישה ובעובר - לעתים לאישה רזה ולא שרירית זמן הבדיקה מתקצר (כי לפי מה שהבנתי שכבות שומן ושרירים שחוצצות בין המתמר לרחם מסתירות/מטשטשות). בשלבים מתקדמים יותר, תנוחות מסויימות של העובר מקשות לראות איברים מסויימים.
מה שכן, הגעתי למסקנה ש(אם עושים יותר מבדיקה אחת) כדאי לעשות אצל רופאים שונים. פחות סיכוי לטעות שנובעת מרופא מסויים.
וכן לא הייתי ממליצה ללכת למעקב השוטף אצל רופא/ה עם מכשיר א"ס שניצב במרפאה. הם לעתים מפתחים תלות במכונה ופחות מקשיבים לבנאדם שמולם.

כדאי לעשות אצל רופאים שונים.
נשמע כמו עצה טובה

תודה. הלוואי שהיו אומרים לי אותה בזמן (הסתבכות עקב הערכת משקל לא נכונה - במקרה שלי אופטימית מדי, אבל יכול להיות גם הפוך). בכל מקרה זכותך תמיד לחוות-דעת נוספת אם את לא אוהבת מה שאומרים לך.

לרופא שלי יש א"ס במרפאה והוא מקשיב ומקסים מאין כמוהו!

חגית, אשריך (תתני המלצה בדף המלצות רופאי נשים ?)
האם הוא השתמש בא"ס בכל ביקור מעקב?

חגית ל , שיהיה בשעה טובה! @}

מה הענין עם לקחת ברזל, ולא משנה מה רמת ההמוגלובין?
הרופא שלי לא ממש נתן לי תשובה. כששאלתי ענה שאין כזה דבר שלא צריך. אני סיפרתי שכל ההריון הקודם היה לי מעל 14. אז הוא מלמל משהו על צניחת הברזל אחרי הלידה.

מה הענין עם לקחת ברזל, ולא משנה מה רמת ההמוגלובין?
מיותר לך.
ההמוגלובין אמור לרדת בהריון וגם כמות גבוהה מידי היא מסוכנת.

גם העמסת סוכר לא.
לדעתי זה דווקא חשוב, במיוחד אם יש רקע במשפחה של סכרת...
זו לא נראית לי בדיקה כ"כ מזיקה אומנם שתיית הגלוקוז זה לא תענוג גדול אבל מילא. ובסכרת הריון אפשר לטפל.

תודה-תודה!!!! שנזכה בבריאות ושמחה @} @} @}

כן, בכל ביקור, אחת לחודש, אנחנו מציצים על הקטנה,שזה כולל א"ס ראשון, שקיפות עורפית ו-2 סקירות. אני חושבת שבביקור הקרוב אני אוותר על זה - בצער רב - כי זה כמדומני כבר 7 פעמים א"ס לקטנה, אם כי מה שמטריד זה דווקא החשיפה בחודשים הראשונים.

דעתי הצנועה:
לא חייבים שוםםםםםםםם בדיקה וגינלית לפני ההריון במהלכו בלידה או אחריה. (וגם לא א"ס וגינלי). לדעתי זה איכס (וגם כואב)
לגבי ברזל: עדיף להגדיל את כמויות הברזל לפני ההריון ואז כשרמת ההמוגלובין יורדת היא יורדת נניח מ13.3 ל11.5 וזה עדיין מאוד טוב. אם הברזל נמוך מדי זה עלול להוות לך סכנה בלידה וגם לגרום לחוסר אצל העובר/תינוק, ואין לי ידע מה זה מספיק או איך הכי כדאי להעלות, לכן נראה לי שהעצה שלי עדיפה.
לא מומלץ לעשות בכלל בדיקה ל GBS כי אם יוצא חיובי יכריחו אותך לקחת כמות אדירה של אנטיביוטיקה בלידה דרך הוריד (על כל המשתמע מכך) וכנראה שלשוא (ואת עוד נמנעת בחיי היום יום, אז בכלל). עם זאת את הרי מתכוונת לגדל את התינוק אז תהיי ערנית לכל עליית חום בחודש הראשון (ברור, לא?)

אין לי ידע מה זה מספיק
10 הוא הערך הנמוך ביותר שאתו אפשר ללדת בבית.
אחרי לידה שהסתיימה באובדן דם מטורף, והמוגלובין שצנח מ 13 ל 6, לדעתי כדאי לעשות כל מאמץ להגיע ללידה עם המו' גבוה ככל הניתן ולא להסתפק במינימום.

אז מה צריך לאכול בשביל לא הגיע לזה?
כלומר מתחת ל10 ?

לדעתי חשוב להתחנך וכך כל החלטה שתעשי ,תעשי מתוך חוכמה ולא מתוך בורות.
יש פה המון דעות לכל קשת הצבעים אבל אם תחנכי את עצמך תוכלי לבחור בסיטואציה הספציפית מה נכון לך אישית ומה לא!
חשוב להתחנך באופן נכון וזה כולל קריאת ספרים שמביאים את שתי נקודות המבט,למשל:מה מסוכן באפידורל ומה היתרונות של אפידורל.חשוב לא?
כך אם תקחי אפידורל תוכלי לעשות זאת בידיעה ברורה של התועלת מול הנזק ואף אחד לא יוכל להפחיד אותך או מצד שני לשכנע אותך!
ספרים טובים הם אלה שיראו לך את שתי הזוויות של המטבע!
לדוג:The Thinking Woman's Guide to a Better Birth
בעברית"הספר של אילנה שמש "ללדת בבית" ספר טוב בלי קשר ללידת בית!
לידה פעילה של ג'נט בלאסקס
עוד ספר באנגלית"childbirth without fear"
עוד ספר מעולה !!!!!! "spiritual midwifery" של אינה מיי גסקין