באופן טבעי

_{דף נבירה עצמית}

_{ראו גם: הגלישה באתר מסוכנת / התמכרות לאתר באופן טבעי / מכורים לאינטרנט}

קם בבוקר, ובדרך לצחצוח מתחבר לאינטרנט ,
בחזרה אל F5, אני כמעט שועט
כדור הארץ סב לו, ואני בקצת חשש
ממתין לשינויים ,
ומתמכר אל מה חדש

מכין לי איזה סנדוויץ', מסתכל בפקס
עוד לא הספיקו לעבור 3 דקות מקס '
F5, והכדור, וכבר אני נרגש
הנה הם באים
מתמכר אל מה חדש

הדואל מצפצף לי, וגם אחד הילדים
חבל שאין לו F5 בשביל החיתולים
עלים באים אחד אחד, (אחד מהם כמש?? )
ו-מה זה?! מה פתאום? איך ככה?
"אין כל חדש. "

טוב, ננסה עוד פעם. מה זה, שוב? אולי נשבר ?
עוד לא הבינו שם שככה לא בונים אתר
נשמע קצת רדיו בינתיים, אני כבר מיואש
אולי הפעם? יש! הגיע !
מתמכר אל מה חדש

אז תנו לי שקט, ולכלים להיערם לי בכיור
ת'טלוויזיה תכבו, וגם אפשר ת'אור
תשתלו את הילדים אצל סבתא, רק תנו לי ממש
ללחוץ F5 ברצף
להתמכר אל מה חדש

אני מכיר אתכם היטב, כמוני מכורים
ויודע שאתם רוצים לראות עוד שינויים .
אל פחד ידידַי, אני עוד לא מותש
בשבילכם הוספתי דף
מתמכר אל מה חדש .

תרמו: רועי שרון, יונת שרון.

D-:
נפתח קבצת תמיכה - מהחדְשוליק אנונימוס? מהחדשים אנונימיים.

(-: (-: (-:
(אנחנו כאן לא מודים בהתמכרות עדיין, רק מחייכים במבוכה שלא מסגירה שום דבר.)

אני מכורה כבדה. דבר ראשון מה חדש הפך להיות עמוד הבית שלי. חוץ מזה אני נכנסת כמה פעמים ביום שלא כמנהגי לבדוק אם קרה משהו מעניין וחדש. כל כניסה כזו לוקחת לי איזה 1/2 שעה.
המצב קשה...

רני וחדוה הזהירו אותי שהפורום הזה הוא לא כמו כל פורום אחר וגם הזכירו לי לא לשכוח לעשות דברים אחרים חוץ מזה.

תארו לכם שהאינטרנט שלי הוא מהסוג שמנתק אותי כעבור רבע שעה. כל כניסה - שלוש שיחות...

אח...כמה רווח לי

.אני לא מכורה יחידה שמתחילה את היום ב מה חדש .
כמה פעמים היו לי תקלות במחשב והרגשתי רע...רע מאוד...

מדברת על הילדות ובינתיים מזניחה אותן. אופס...

חחחחחחח
אני חדשהההה ה
וכבר שמתי את מה חדש כדף הבית
אני על המחשב המון וכל היום מחוברת לאינטרנט
ו... אני טיפוס מתמכר אז.. .
כל כמה זמן בודקת אם קרה משהו מעניין

אולי מישהו מהמכורים מכיר ,
מדוע ולמה כשהבוקר מאיר
ובלילה גלשה לה בתי הקטנה
ה"הום-פייג'" הפך פתאום ל"נענע "

ומי שעיניים לו עיני העיט
יודע בוודאי מה פירושו של אייקון ה"בית"
וגם שם אפשר לאכסן את מה חדש
וללחוץ כש- F5 מרגיש מעט מותש.

מסתבר שהתופעה מוכרת: "ראו"wiki:RecentChangesJunkie
ויש גם מקבילה ל "מהחדשים אנונימיים"wiki:WikiAddicts

שלום, שמי...וגם אני מכורה למה-חדש.

ככה מתחילים את הוידוי של ההתמכרות בסדנאות גמילה? אף פעם לא הייתי...
איך יוצאים מזה? אני חייבת לחזור לתרגום על פיסרו ונאו-אימפרסיוניזם...ובמקום זה אני פה...

חבצלת - טעית - סדנת גמילה היא (אולי) ב- מהחדשים אנונימיים. כאן זו קבוצת תמיכה, בלי שום נסיונות גמילה. קבלה מוחלטת.

בעצב רב מוצאת עצמי מחוץ לעניינים.
מה חדש אינו עולה ולא מגיב להקלדותיי הנמרצות.
מצליחה להגיע לדפים ע"י דף פתיחה גאוני וחדש, או בעזרת החיפושים ככל שזכרוני מתיר לי.
מרגישה כמו מסתובבת בערפל סמיך ולא מצליחה לראות את מה שמסביבי...
עצוב

ורד,

(מהר שלא יתעורר לי לפני שאוריד את כל הדפים לקריאה מ מה חדש )

הלילה שועט אל הבוקר
לא עוצר
אני מול המסך כותב
אני מתמכר
שעות השינה מועטות גם כך
אבל מסתבר
שבשביל מה חדש זה היינו הך
אם אני ישן חולם או ער

צצצ עשיתי אינטרנט מהיר ועכשיו: נו כבר נו כבר מה זה אף אחד לא כותב כלום?

את רואה? ככה אני גם מרגישה.. .

אז תצלצלי אלי בטלפון D-:

אני לא מכור - אני סתם אובססיבי

האם זה בגלל שאנחנו מרגישים קצת חוסר ביטחון בשונות שלנו מהחברה שסביבינו ?
מה שבטוח, יש פה עיצות מועילות ותמיכה רבה. שווה כל רגע. @}

לא.
פשוט כי כיף פה.
(אנשים מתמכרים להרבה דברים אחרים, גם בלי שהם מהווים עבורם קבוצת תמיכה).

האם זה בגלל שאנחנו מרגישים קצת חוסר ביטחון בשונות שלנו מהחברה שסביבינו?
זה פשוט כי יש באתר הרבה אנשים מקבוצת התמיכה של דחיינות כרונית - ובשבילם מה חדש הוא תירוץ נפלא לדחות רק עוד קצת את מה שכבר נדחה לא קצת המון (וכנראה ידחה עוד).

נשבעת לכם שידעתי שבמוקדם או במאוחר מישהו יפתח דף גמילה בשם מהחדשים אנונימיים.
אבל מי בכלל רוצה להגמל?! סוףסוף יש בשביל מה לקום בבקר. אשרי, מכורה אני!
מה שבאמת נחוץ באופן דחוף ביותר זה קבוצת תמיכה למשפחות המהחדשים ואני מציעה את השם "מ.מ.מ.מ" שהם ראשי התיבות של "משפחות מתמודדות עם מכורי מהחדש".
מכיון שלשם של הדף נחוצה עוד מילה וקו תחתי, אני מזמינה אתכם בזאת לסיעור מוחות בנידון.
אז כתבו נא רק את המילה הנוספת ולא את השם המלא של הדף, כדי שלא ייפתחו בו זמנית דפים אחדים לאותו עניין, ובסופו של דבר הההכעה תיפול במשאל שנערוך כאן, כיאה לרוח הדמוקרטית של אתרנו הגאוני.
אני רק לא מבינה איך זה שעד היום אין לנו המנון. אז בשרותכם אני מציעה את המנון המהחדשים הבא:

מי אנחנו?

מהחדשים!
מי כולנו?

מהחדשים!
יונת שרון אמנו!
רועי שרון אבינו!
צ'יק צ'ק אלוהינו!
מה שפר חלקנו!

גם חיבור ההמנון פתוח להצעות נספות וההכרעה כנ"ל.
האם אני שומעת הצעות?

נ.ב
הצעות להנ"ל אנא שלחו אך ורק לדף זה

אין לי הצעות (עדיין), אבל צחקתי D-:

יש קצת בעיות מוסר ולוגיקה עם ההמנון הזה:
בין המתמכרים למה חדש נמצאים:

אמא של יונת, אשר לא באמת יכולה לכתוב יונת שרון אמנו! .
יונת שרון, אשר אם תכתוב רועי שרון אבינו! - זה יהפוך לגילוי עריות.
כמה מ- המאפיה הדתית, אשר אם יגידו צ'יק צ'ק אלוהינו! יחשדו בספקנות "שמא שתי רשויות הן", כדברי אלישע בן אבויה, רחמנא לצלן.

עודד, תודה על הערותיך המחכימות ועל התיחסותך העמקנית. אבל הרי כל בר דעת יבין (ואל תסיק שאני אומרת שאתה אינך בר דעת, אתה רק מתחזה) שאבינו ואמנו בהמנוננו אינם הורינו הביולוגיים כי אם הורינו הרוחניים. אז סגרנו עניין?
ובאשר למאפיה הדתית, אני בטוחה שלמרביתם יש חוש הומור והם יבינו שזאת מין בדיחה שכזאת, אלא אם כן הם נמנים על אלה הגורסים שיש דברים שלא אומרים אפילו בצחוק, ואלה הנימנים על המיעוט הפחות מתוחכם (וכאלה הרי יש בכל סקטור), לכשיהגו את המילה "אלוהינו" יפנו את ראשם הצידה תוך שהם קורצים בעיין אחת ומוציאים לשון מחודדת בזוית הפה, וכך יוכלו להנות להם משני העולמות. בעיני זה לגיטימי בהחלט! ואולי העניין השנוי במחלוקת ישמש טריגר לדייון שבסופו של דבר יקרב לבבות ויצא מתוק מעז. ואולי אני סתם מדברת שטויות.

D-: D-: D-:
צחקתי בכל פה (ואני אמא של אזמרלדה הצועניה שכבר שנתיים מדקלמת את שטוזייך וממציאה משלה ושמאושרת עכשיו שהיא בעצמה משוטטת באתרך, כי כשהתחלנו אז אני הייתי צריכה עוד להקריא לה).

דתיה.. גם אני רוצה כזה פרח......... שרוקד!!!!!

בעית המוסר העיקרית עם ההמנון
היא שאין הוא מזכיר את צפריר שפרון
צ'יק צ'ק אינו אלוה, הוא מקדש
ועיקר הפולחן - עדכון מהחדש

מצטערת על שקפחתי את צפריר שפרון. אני חדשה בשכונה ועדיין לא התודעתי אל כל הנפשות הפועלות.
וכמה נחמד שכבר יש אצלנו חילוקי דעות מתחיל להיות שמח !

וכמה נחמד שכבר יש אצלנו חילוקי דעות מתחיל להיות שמח

"כבר"?!?!?

כאילו, .... וואו!

"כבר"?!?!?

כאילו, .... וואו!
והופ!!! - נולדה לנו עוד מחלוקת!

ואנכי, לחילוקי הדעות בסוגיית ההמנון כיוונתי.
והופ!!! חלפה לה המחלוקת מן העולם.

גם אני צחקתי ועודני צוחקת, דתיה, אין ספק שאת משב רוח רענן באתר.

להצחיק אנשים, עבורי, זוהי זכות גדולה!
>סוד: דתיה בעצם מצחיקה קודם כל את עצמה<

מכירים את זה שחתול מסתובב כמו משוגע סביב לכלוב של ציפור כי הוא לא יודע איך הוא יכול לקחת ביס?
אז ככה אני מסתובבת בשעתיים האחרונות סביב מה חדש שלא עולה לי. אני מריחה אותו, אני רואה אותו אבל לא יכולה לתת ביס.
אבל איך תדעו שאני מרגישה ככה אם גם לכם לא עובד מה חדש ואתם לא רואים שכתבתי פה?
זה כמו לצרוח בסופה.אפילו את עצמך אתה לא שומע, בטח שלא אחרים

<עוגיה ברגע של בדידות>

אין כל חדש.

אוף !

זה כמו "באתי למסיבה, ואיש לא בא"....

העוגיה!

אחותי לצרה - לבי איתך. גם אני מתחרפן פה. אבל תזמורת הים לימדה אותי טריק נפלא!!! (חפשי בדף הבית שלי)

אוף!
אין כל חדש.

בצר לי פניתי לדפים אקראיים וזה הדף שעלה.
מיד הבנתי את הרמז.

כבר כמה זמן ששמתי לב, שצירוף המילים "אין כל חדש" מעלה בי תחושה עמומה של אכזבה מהולה בהתבאסות כללית.
פתאום נראה לי שזה ניסוח חסר רגישות בעליל.
אין- ברור שאין, שמתי לב. לא צריך לנופף בזה ככה בהתלהבות.
כל- כלום. נאדה. שום דבר. אפילו לא שינוי קטנטן בדף מתמכר למה חדש. אפילו לא עריכה קטנה. למה שלא תשפכו עוד קצת מלח?
חדש- אלא מה, ישן? על מה אנחנו מדברים פה בכלל?

חשבתי על כמה ניסוחים אחרים, קצת יותר רגישים:
תבוא פה תיכף, יהיה חדש
עדיין כלום. בלי פאניקה. נסה שוב בעוד 42 שניות
ברגעים אלו ממש 34 אנשים (לא פחות) לוחצים על הוסף לדף. הנה תראה
גט א לייף, נודניק

הו, נפלא!
אני מצטרפת לקריאה הנרגשת.

דתיה - אחלה פזמון, עכשיו צריך להמציא משהו בשביל ה-מ.מ.מ.מ.ים שיוכלו להתנחם בו
משהו כמו

מה קרה לה לאישתי
היא כבר לא אוהבת אותי
כל היום מול המסך
היא יושבת לה סתם כך
מתמכרת למהחדש
ואני כבר מיואש...

וואוו!!! במשך כ-3 שבועות לא עבד אצלי מהחדש, וחשבתי שאני מתחרפנת! גם חשבתי שאני היחידה שמכורה... טוב לגלות שאני לא לבד...
עכשיו כשתוקן אני יכולה לשוב ולהתמכר לי בשקט... חשבתי כבר הרבה זמן שהאתר הזה זקוק לאזהרה בדף פתיחה - זהירות ממכר...

_מי אנחנו? מהחדשים!
מי כולנו? מהחדשים!
יונת שרון אמנו!
רועי שרון אבינו!
צ'יק צ'ק אלוהינו!_
צפריר שפרוננו
מה שפר חלקנו!
המחלוקת נפתרה?

<מיכל מודה שחריזה אינה הצד החזק שלה>

הודעתי על נסיון הגמילה שלי בדף ביתי, בתקווה שיעצרו בעדי כשאנסה לחזור. בינתיים עוד לא ניסו אפילו.

מה שעצוב בדברים למעלה, זה שלמרות שהם נראים היתוליים, הם מתארים את המציאות.

חה חה חה.
בעלי מרגיש קצת מוזנח לפעמים מאז שאני בקטגוריה מתמכר אל מה חדש, אבל אומר שראה הרבה אנשים מכורים לאינטרנט, אבל בדרך כלל לדברים שטותיים, ככה שלפחות התמכרתי למשהו טוב, וזה גם משהו.

הוא גם צוחק עלי שכל משפט שני (טוב, כל משפט שביעי בערך) מתחיל ב "קראתי בבאופן". יום אחד אמרתי "קראתי ב-Ynet" והוא היה מאוד מופתע.

בצר לי פניתי לדפים אקראיים וזה הדף שעלה.
מויש, אני מזמינה אותך לתעל את התסכול שלך למבצעי עריכה ואנדוקס!! קראי בדף פרויקט דף האינדקס הגדול ו השורש של עץ האינדקס

!!!!!!

_צפריר שפרוננו
מה שפר חלקנו!_

למכורים הקשים מומלץ לנסות את הגריינים בצ'יק-צ'ק , או פשוט לעשות "רפרש" על סתם דף, וכל פעם הגריין משתנה, נורא כיף, ולפעמים אני הולכת בעקבות אחד מהם לאיזה טיול מהנה...

מיכל,
גם הקשת דפים באקראי בתיבת החיפוש תעלה לך בכל פעם דפים אחרים. פתאום תגלי דפים שאף פעם לא ראית, כי הם גוועו כבר מזמן בקול דממה דקה.

הייתי גם שם... זה חביב, אבל! יש משהו בגריינים האלה, איזה משפט שתופס אותך... כותרת של דף לא תמיד אומרת הרבה, או עושה חשק, זה כמו שם ספר או סרט, רב הנסתר על הגלוי...

הי,
גם אני מתמודדת עם הסוגיה הזאת.
פעם נלחמתי, היום כבר לא.
כשהפכתי קצת בדברים, גיליתי כמה דברים-
השיטוט כאם הוא לא סתם משחק. הוא יכול להיות תחליף לתקשורת. אמנם זה עצוב (לכי דברי עם אנשים אמיתיים, יערת) אבל זה גם אמיתי. תקשורת שלומדים ממנה דברים חדשים, שמתעשרים ממנה (ועוד באתר כזה).
ו,כן- גם בשיטוטים סתמיים למדי, תמיד לומדים פה משהו, ובטווח הארוך, יש ממש שינוי בחיים עם הלמידה מהאתר הזה.
פעם שוחחתי עם דמות מרכזית בערוץ הופ, היא סיפרה על הורים לילדים שכבר "גדולים על" הופ, שמפעילים חוקים - "כללי התנהגות" כלשונך, או אפילו אוסרים עליהם לראות הופ.
היא אמרה, שהיא חושבת שאם הם שם, יש שם משהו שהם עוד לא השלימו. יש להם צורך שעוד לא סופק, והם מקבלים משהו משם, שלנו נראה שטותי.
מה שאומר, בל נהיה קשים עצמינו.
ובעיקר- זה לא עוזר.

מהחדשים אנונימיים
וגם לא להחליט או להחליט לא לטיפול בהתמכרויות. (של צפריר שפרון) נקודת מבט חדשה ומעניינת.

אפילו יש לי עוד רשימה ארוכה של עוד המון דברים טובים
אילו?

אני לא מכורה, אני יכולה להפסיק מתי שרק ארצה...

תוכנית גמילה: לא מדליקה את המחשב עד שהילדות מדליקות. לקח לי שלושה ימים ונשברתי.

<לא בא לך לשחק קצת בברבי מעצבת שיער?>

משהו שמצאתי בפורום 'אנשים ואינטרנט' בתפוז :

איך מבחינים בין התלהבות להתמכרות?

אם אתם חשים התלהבות מתחביב חדש, מרגישים מחויבים לו ורוצים לבלות כמה שיותר זמן בעשייתו, הדבר יכול להוות מקור ללמידה, יצירתיות וביטוי עצמי. עם זאת, במצבי התמכרות פתולוגיים האיזון מופר והתוצאות השליליות של ההתמכרות עולות בהרבה על התוצאות החיוביות, מה שמוביל להפרעה משמעותית ביכולת של הפרט לתפקד בחיי היומיום. יש טוענים ששורשי ההתמכרות נעוצים בהתפתחותו של האדם וקשורים בחסכים או בקונפליקטים משמעותיים. התמכרויות יכולות לשמש כניסיון לשלוט בדיכאון או חרדה ויכולות להעיד על תחושת חוסר בטחון עמוקה או ריקנות פנימית. התמכרות פתולוגית יכולה להיות לחפץ, לאדם או לפעילות מסוימת ויש לה מספר מאפיינים בולטים החוזרים על עצמם ללא קשר למושא ההתמכרות:

הזנחה של מרכיבים חשובים בחייו של האדם בעקבות ההתנהגות.
שיבוש במערכות יחסים משמעותיות של האדם בעקבות ההתנהגות.
כעס ואכזבה מצד האנשים הקרובים לאדם בשל התנהגות זו.
תגובה מתגוננת, או מבוהלת כאשר נשמעת ביקורת על ההתנהגות.
תחושת אשמה וחרדה סביב ההתנהגות.
חוסר יכולת להפחית במינון של ההתנהגות המדוברת וצורך מתמיד להעלות את מינון ההתנהגות על מנת להגיע לתחושת הנאה זהה בכל פעם.
שימוש בהתנהגות על מנת לברוח מהמציאות.
תגובות של נסיגה פיזית ורגשית כאשר נעשה ניסיון להפסיק את ההתנהגות.

לדעתי יש שלושה תנאים מצטברים להתמכרות. לשם פשטות הניסוח נקרא לדבר שמתמכרים אליו "סם", בין אם הוא חומרי ובין אם הוא מופשט או רוחני:

הסם גורם להרגשה טובה בטווח הקצר.
הסם גורם לנזק בטווח הבינוני או הארוך.
המכור מפצה את עצמו על התחושה הקשה שגורם הנזק בצריכה מוגברת של הסם, ובבריחה להרגשה הטובה שהסם גורם בזמן הקצר.

ומה אם אין את שלוש התופעות לעיל (או לפחות לא את מספר 2) אבל אתה מוצא את עצמך מוסיף מקפים וקווים תחתונים בכל מני מקומות מוזרים (כאילו, לא באינטרנט, כן? ) לדוגמה,

פקיד שומה שלום,
ברצוני לבקש פטור מלא לשנה הבאה.
יש המון דף לעריכה, ו-באופן טבעי, אין לי כל כך הרבה זמן לעבוד ( - ; (ראה גם מתמכר אל מה חדש).
בתודה, טרה רוסה | לב |
<טרה רוסה, מנסה למזער נזקים>

ומה עושים כשקוראים ספר ומחפשים את כפתור הגריין כל פעם שנתקלים במשפט מוחץ???

מישהי מן הכותבות באתר כתבה לי אי מייל פעם.
בכל פעם שהיא רצתה לכתוב משהו באותיות בולטות bold, היא עשתה זאת באמצעות כוכביות,
וככה זה נראה: שלום ....

טרה רוסה ואורית

כנראה זו לא היתה מישהי מה-מיני קהילה.
אחרת היא היתה כותבת כוכבית-שלום-כוכבית...

_כנראה זו לא היתה מישהי מה-מיני קהילה.
אחרת היא היתה כותבת כוכבית-שלום-כוכבית..._

(אורית, את מגלה בקיאות חשודה בתעלולי המיני קהילה).

אורית, את מגלה בקיאות חשודה בתעלולי המיני קהילה

וגם את, אלמונית!

אורית, את מגלה בקיאות חשודה בתעלולי המיני קהילה

מי, אני?

^{<אורית כוכבית-לא-כוכבית מודה שהיא גם ידעה מי זה קלא אילן הרבה לפני ש שרון ג התחילה לנחש>}

כמו שאמרו רבים וטובים לפני - אני בשליטה. אני תמיד יכולה להפסיק כשאני רוצה.
<אורית ס - אני תורמת להפנינג בסתר, מתקנת שגיאות כתיב ....>

אני תורמת להפנינג בסתר, מתקנת שגיאות כתיב ...
אלמונית, את בטוחה שאת לא אני?

ומה עושים כשקוראים ספר ומחפשים את כפתור הגריין כל פעם שנתקלים במשפט מוחץ?
גדול !!

אלמונית, את בטוחה שאת לא אני?

סמדר נ, אני די בטוחה... נדמה לי שאני אמא של אנ"נ

<מחר אני אמורה לנסוע לכינרת ולישון באוהל עם שלושה ילדים ובעל.
ולא יהיה לי אינטרנט. מה יהיה? >

ולא יהיה לי אינטרנט. מה יהיה?
אפשר לגלוש מהסלולרי!

^{כשקוראים לי אני בא}

האתר הזה מספק מיני פתרונות לסיפוק מיני צרכים, מסוציאליזציה ועד אסקפיזם; אבל הצרכים האלה לא נוצרים בגלל האתר, הם קיימים ממילא, והאתר פשוט מספק להם פתרונות.
אני חושב שהצרכים האלה היו מחפשים דרך להתמלא גם אילו האתר לא היה קיים.
בקיצור, האתר הוא התסמין ולא המחלה.

< קפה קלא דל פואנטה קנה אחד קבל את השני חינם>

קלא אילן - יפה דיאגנוזתך!

אפשר לגלוש מהסלולרי! הסלולרי שלי יודע רק להיות טלפון, וגם זה בקושי.

אני חושב שהוא התכוון שאפשר לשים אותו בים על הגלים ולעמוד עליו ולהנות (בכינרת זה יעבוד לא רע בשעות אחה"צ)

מישהו הזכיר אותי כאן?

<מדברים עליי מאחורי הגב>
<נו באמת>
<זה בסדר, אני אשאר בפינה, בחושך. מישו יודע איפה השליק שלי?>

מישו יודע איפה השליק שלי?>
מה זה שליק?

מה זה שליק?
shalik
זה מין רדיד כזה שהפולניות שמות על הכתפיים למען יחם להן בחורף המושלג. טוב נגד רבמטיזם.
(סבתא שלי היתה סורגת כאלה)

ומה עושים כשקוראים ספר ומחפשים את כפתור הגריין כל פעם שנתקלים במשפט מוחץ???

מקימים קבוצת תמיכה עם מי שעושה דבל-קליק על הכפתור של המעלית...

קלא,

הצרכים האלה לא נוצרים בגלל האתר, הם קיימים ממילא, והאתר פשוט מספק להם פתרונות.

זה לא פתרון, כמו שמשכך כאבים אינו פתרון למחלה

זה לא פתרון, כמו שמשכך כאבים אינו פתרון למחלה

זה תלוי באילו צרכים אנו מדברים.
ישנם צרכים שהאתר לא יכול לספק להם פתרונות אלא רק משככי כאבים כפי שאמרת, אבל ישנם גם צרכים שהוא כן יכול לספק להם פתרונות.
נדמה לי שכך הוא. יכול להיות כמובן שאני בהכחשה...

<קלא לא נוהג להכחיש פן יהפוך כחוש כעלה>

_shalik
זה מין רדיד כזה שהפולניות שמות על הכתפיים למען יחם להן בחורף המושלג. טוב נגד רבמטיזם._
נשמע כמו כינוי חיבה לשל. יכול להיות?

_shalik
זה מין רדיד כזה שהפולניות שמות על הכתפיים למען יחם להן בחורף המושלג. טוב נגד רבמטיזם.
נשמע כמו כינוי חיבה לשל. יכול להיות?_

ענת, ברגע שכתבת "של" העלית בי זיכרון מעומעם מבית אמא או סבתא.
אתה יכול לצאת מפולניה, אך לא תוכל להוציא את פולניה ממך.

יערת דבש כתבה נורא יפה על התמכרות בדף הבית שלה:

_אני מרגישה שעוד גל התמכרות לאתר הולך ונגמל...
אני ממש מאמינה, ועם הגל הנוכחי גם יש לי סימוכין-
כשיש התמכרות, צריך ללכת איתה יד ביד.
להקשיב לה, במקרה הטוב להתבונן בה כמו מהצד, במקרה הרגיל לתת לה את המקום שהיא דורשת בחיים. את כל המקום, את כל המרחב. שתקבל. בכלל נראה לי שהתמכרות היא ביטוי למשהו שלא קיבלנו במלואו בינקותנו-
החויה שאנו מקבלים בה היא של מילוי, התמלאות. חזרה לשד של אמא.
כמו המקום החסר הזה בנו- ההתמכרות, כישות חיצונית, מבקשת הכרה.
כן, אפשר להגביל את עצמינו בחוקים והחלטות- שלרוב לא מתקבלות, כמו למשל "מחר מתחילים בדיאטה"- אבל זה כלכך לא אפקטיבי, כלכך בזבוז אנרגיה.
רק בשקט של הקבלה את המגבלה מתרחש שחרור.
ההתמכרות ומה שהיא מייצגת, מפנים את מקומם, כי הם לא צריכים יותר לצעוק. משעמם להם.
הילד הפצוע בא על סיפוקו ומפנה זמן לאירועים יותר חשובים, סליחה, מאשר לבדוק כל 2 דקות מה חדש במה חדש.
(ובעצם זה- מי כתב לי? כבר ענו לי? איזו התיחסות קבלה ההודעה שלי- כלומר אני? נו שיכתבו לי..)
ובכלל חשבתי שאכתוב כאן יותר מכתב פרידה לגל החולף, עם שאלות כמו מה אעשה עם הזמן העודף וכזה.
תודה._

@}

ועוד משהו על התמכרות מאת צפריר

_עולה אותו מושג או הגדרה התמכרות. ששם בבסיסה נדרש המוכר כל כך להיות לנו לעוגן. שנדרשים לאיזורים מוכרים למען תחושת הבטחון והרצף. אלה שבבסיס החיים.
מכאן שהמוכר, וההתמכרות אל המוכר מניחים בעבור האדם את עוגניו ואת בטחונו. כך דפוסים של התמכרויות או היצמדויות למוכר מלווים את האדם משחר לידתו ועד לסוף ימיו.
נמצא האדם והחי כולו מכור לנשימתו, לאויר, למזונו, למימיו ומכאן כל אחד בורר את עוגניו הנוספים.
התמכרות זו מובנת מאליה ומאפשרת בדרכה את ההתקיימות בגוף הפיזי. שללא התמכרות זו לא מאמינה הנפש שתחיה ותתקיים. מכאן, שהתמכרות מניחה אפשרות לחיים, לרצף, ולאפשרות לעגן את הבטחון הנכסף אל מה שקיים.
שאם יעלם לפתע מושא ההתמכרות תתרחש גמילה בכפיה. גמילה זו, או שינוי דפוס זה, כאשר עולה בשרירות המציאות מביא אל מוות. כך כאשר נחסם אויר, נמצא האדם או החי מת בעל כורחו, וכאשר נחסמת אפשרות להשגת נושא ההתמכרות, ובאכסניה זו למשל מדובר על עצם האפשרות להתבטא ולקבל התייחסויות מאנשים אחרים, כהפגת בדידות וירטואלית, תעלה תחושה של מוות.
כך, שהפסקת התקשורת הזו תייצג מוות. פשוטו כמשמעו. מוות זה יהיה מוות וירטואלי. כפי שקריסה אפשרית של מערכות התקשורת האחרות, למשל זו הסלולרית, וזו הטלפונית, כל אחת ברמתה, הן החשמלית והן העקרונית, יניחו מכת מוות על אותם קשרים וירטואלים.
לעתים כאשר אותה התמכרות אל המוכר והידוע מראש, אותו עוגן איתן הופכת למעמסה, מבקש האדם אחרי גמילתו, או שינוי הרגליו. מכאן, מוותר על מוכר אחד ולמד מוכר אחר. מאידך, ההתמכרות, על כל פניה, גם האובססיביות (כמו נשימה), ממשיכה להתייצג בנשימה, בפניה הבלתי פוסקת ליניקת חיים מנשמת הבריאה._

אני רוצה להודות על הפנייתי לדף זה. אני פתחתי דף של מכורים לאינטרנט ווחשבתי שהמצאתי את הגלגל ושזה קרה רק לי...טוב, פשלה של מצטרפת חדשה...
אנחת רווחה כעת נשמעת מול המחשב..}

שיטה חדשה לגמילה:
האם דף הבית של הexplorer שלכם הוא מה חדש? תודו...
אז עכשיו דף הבית שלי הוא הדף שלי, וזה עונה על הצורך- והרי אנחנו נכנסים ל מה חדש כדי לראות מה כתבו לנו בעצם, אחרת היינו מכורים ל דפים ארקאיים שזה דף של זקנים, והנה- כשאני רואה שלא כל 5 דקות כתבו לי, זה מכניס לפרופורציות, מרגיע דווקא, ועוד חוויות- נסו והיווכחו.

והרי אנחנו נכנסים ל מה חדש כדי לראות מה כתבו לנו בעצם,
נכון, אבל לא רק. גם לראות מה כתבו אלה שדבריהם מעניינים ומחכימים אותנו.

מה כתבו אלה שדבריהם מעניינים ומחכימים אותנו
אכן, קודם כל.
חשבתי על שיטה אחרת לגמילה: נגיד, שהאתר של פליי ליידי יהיה דף הבית שלי וזה יעודד אותי דווקא למלא את חובותי ולא לשבת על מה חדש, ולהוריד את הקישור הישיר למה חדש מהפייבוריטס הכי נגיש שלי.
נראה.
אבל אני אפתח קודם דף: עוד בקשה מיוחדת מבשמת, ובאותו דף אני אכתוב בקשה כזאת: אני מנסה להיגמל מהאתר. אנא, אל תסיתו אותי. אל תכתבו "לאן בשמת נעלמה בזמן האחרון", אל תכתבו "היית חסרה לנו בהמון דפים", אל תכתבו "נעלבתי כי לא נכנסת לדף שלי" - אל תגרו אותי להיכנס ליותר דפים מהמיכסה המקסימלית שקבעתי לעצמי, או להיכנס לעתים קרובות. מותר לי לקחת שבועיים "חופש" אחרי כל שבוע בלי שיחפשו אותי ויתהו אם עשו לי משהו רע, לא?

מותר לי לקחת שבועיים "חופש" אחרי כל שבוע בלי שיחפשו אותי ויתהו אם עשו לי משהו רע, לא?
לא.
וחוץ מזה, אצלי מה חדש הוא לא דף הבית. אז מה, זה מונע התמכרות?
וגם השוקולד נמצא במקום שצריך להתאמץ כדי להגיע אליו. אז מה, זה מפריע לי להיות מכורה?

אמא של יונת, את מנסה לרפות את ידי מנסיונות גמילה???
אולי שבוע אצל דודתי יעבוד... (אין מחשב, יש יונת (-: ).

חשבתי על זה שלא השלמתי את התמונה-
כש מה חדש הוא דף הבית, כאן קורית ההסטה.
לפני שאני ניגשת לקרוא את ההערות היפהפיות, המחכימות, המאירות, אני פותחת את כל הדפים שאני רוצה- אני "קוראת" את מה חדש אך ורק מתוך הסקרנות שלי, שאליה למעשה אני מכורה!
אז גיליתי שבעצם אני סקרנית לראות התיחסויות אלי.
עכשיו, כשאני מספקת את הסקרנות (או הנרקיסיסטיות) שלי- אז כבר פחות צריך...

אולי שבוע אצל דודתי יעבוד... (אין מחשב, יש יונת ).
רעיון מצויין! אני בעד!